הדבר שהכי הפתיע אותי באירלנד אלו הצבעים – הירוק הבוהק שלה ( בניגוד לאירלנד של אלון – שלנו כבר לא הייתה צהובה, אלא חזרה לגוונים הירוקים המשגעים שלה), גווני החול הלבן בחופים, גווני המים השונים מכחול ועד זהב ( כן, כן מי זהב) ובעיקר הצבעים הססגונים בהן צבועים העיירות והכפרים.
פרטים טכנים, גילוי נאות ומידע חיוני בטרם נתחיל:
גילוי נאות: היינו אורחות של לשכת התיירות של חבל פומרניה ושל חברת התעופה ריינאייר. במשך כמעט שנה בניתי ביחד עם אנה וקריסטינה את הנסיעה וזה בפני עצמו שווה סיפור.
הנסיעה הייתה נהדרת – בעיקר שסוג כזה של טיול הוא לא כמו נסיעת עיתונאים בה לוקחים אותך כדי לסמן V וליחצן יעד, אלא כאן היה דגש על מקומות מיוחדים ועל להביא את הקול האישי שלנו שישתלב עם הקול האישי של גדנסק.
מעבר להיבט הכלכלי, יש יתרון גדול להיות אורח כזה, כי אתה זוכה להדרכה צמודה ומגיע למקומות לא מוכרים, כמו גם קושר קשרים אישיים עם המדריכים, שמובילים לשיחות עומק על שלל נושאים, כולל יחסי ישראל-פולין.
לכל אחת מהבלוגריות נתפרה תוכנית אישית על פי תחומי הנעיין שלה וגם היה יום בו הסתובבנו יחד.
כאמור טסנו עם ריינאייר – הטיסות של רינאייר לגדנסק יוצאות בשני ושישי. ארבע וחצי שעות טיסה. השדה נמצא כעשרים דקות נסיעה מגדנסק. יש רכבת מהירה שמחברת בין השדה לעיר. אנחנו נסענו עם הסעה.
לינה – ישנו במלון Hotel Gdansk – מלון בוטיק 5 כוכבים (שעולה 100 יורו ללילה...), המלון המקסים עם הישרות האדיב וארחת הבוקר הנפלאה, נמצא במרינה של גדנסק שלטעמי זה אזור מצויין להתמקם בו.
אם נוסעים לסופ”ש אז לא צריכים רכב, אפשר להיות יומיים בגדנסק וביום נוסף לקחת רכבת לסופוט או חשמלית לאחת השכונות המיוחדות של גדנסק (פירוט בהמשך). אם נוסעים לשבוע או כחלק מטיול משפחתי מומלץ לשכור בהמשך רכב ולצאת אל האזורים היפים סביב גדנסק (פירוט בהמשך).
כאמור בזאת תם החלק של הטיול באירלנד הכפרית.
לפנינו יום בצפון אירלנד ושלושה ימים בדבלין.
האמת, אני קצת מתלבטת בקול רם אם יש בכלל עניין בדבלין. אם יש אז אכתוב פה מפורט גם על דבלין. ואם לא, אולי אכתוב כאן בקצרה ואפרט על דבלין רק בבלוג….או ההיפך…..בקיצור לא אני החלטית 
חבל שאין אפשרות של סקר “בעד או נגד דבלין” כמו בפייסבוק…
תודה רבה חן 
– הרווחתי בפורום הזה שותפות נהדרות למסע ולעוד כמה דברים.
אני חוזרת לסיפור – את ארוחת הערב אנחנו אוכלות בצוותא עם המארחים שלנו במסעדה במלון.
מסעדה אופנתית ומומלצת בשם ‘Brovarnia', המגישה שילוב בין אוכל פולני מסורתי ומודרני. כולנו עטות על ההרינג, בסוף הטיול כבר לא נוכל להסתכל על הרינג, אבל בשלב הזה ההרינג עדיין קורץ לנו...
איזה כייף זה מסעדה במלון ולא צריך לחזור ברגל...ולמרות זאת ינינה ואני יוצאות לסיבוב נוסף במרינה.
זהו, תם יומנו הראשון והקצר בגדנסק, מחר לכולנו יש יום עמוס מאד.
המסע שלנו מתחיל ביום שישי. טיסת ריינאייר יוצאת בצהרים מטרמינל 1 ויש לנו שפע של זמן להגיע לשדה.
בתכנון המקורי היינו אמורות להגיע ברכבת, אבל יום קודם גילינו שיש עבודות על המילה ואין רכבת לנתבג.
אז זיוה הגיעה אלי ברכבה ונסענו ברכב שלי לשדה. עוד גילינו שאי אפשר לחנות בטרמינל 1 ונאלצנו לחנות בטרמינל 3 ולקחת שאטאל.
בשדה נפגשנו עם ינינה והכרנו את שתי השותפות הנוספות לטיול: רחלי קרוט, בלוגרית של אוכל ושנטי גדרון, בלוגרית אופנה.
טיסת ריינאייר לגדנסק הייתה צפופה, עם תינוקת צורחת ודיילים שממש מתחננים שיקנו מהם משהו.
הגענו בערך בשש לגדנסק ומסתבר שנפלנו על היום הכי גשום בשנה. שעה לפני שהגענו עוד ירדנו מטחי גשם בגדנסק והעיר הייתה מוצפת לגמרי. אבל איך שנחתנו הגשם פסק….הכל בזכות ינינה שהביאה את השמש לגדנסק. 
בשדה חיכה לנו מיכהו, המדריך הראשי שלנו לארבעת הימים הקרובים. מיהרנו למלון, כדי להתארגן לקראת ארוחת הערב.
בחצי שעה שלפני ארוחת הערב, עשינו סיור קצרצר במרינה של גדנסק (שם שוכן המלון), מזג האוויר היה אנגלי להפליא, כך גם המבנים מלבנים אדומות. נשמתי את האוויר הצח בהתלהבות “יש לי הרגשה טובה מהמקום הזה” אמרתי לינינה.
תודה על האשכול.
דיסלדורף נוחה למי שרוצה לטייל בדרום הולנד (חבל לימבורג). אנחנו היינו שם פעמיים, פעם בצפון החבל ופעם בדרומו.
לאורך הגבול עם הולנד יש הרבה אטרקציות, כגון פנטזילנד שהוזכרה, מרכז של לגו ורולר קוסטר ייחודי להולכי רגל בDuisburg.
לחבל המוזל (בו היינו והסיפור צורף כאן) נראה לי שקצת רחוק להגיע במיוחד מדיסלדורף, אבל לאזור הריין או חבל האייפל דווקא כן, כולל העיירה החמודה מונשאו.
כן. דווקא שמתי לב. חלק גדול מהמוצרים בשוק הם מתוצרת מקומית, כולל עבודות יד של אמנים מקומיים ואפילו כאלו שנעשו על ידי עמותות של בעלי צרכים מיוחדים מכל האזור שליד קרקוב.
מניחה שבחלק אחר מהדוכנים יש גם לא מעט מוצרים תוצרת סין….
תודה רבה אורנה (שכבר קצת יודעת מה הולך להיות) וריקי (שאיזה כייף לה ששוודיה בתכנון)
אחרי ארוחת הצהרים נסענו ברכבת התחתית למרכז העיר – כיכר סרגל.
כל הבתים המקוריים והעתיקים שהיו סביב הכיכר, “גולחו” בשנות השישים והשבעים לטובת בתים מודרנים חסרי הוד והדר. הכיכר עצמה נמצאת כיום בשיפוצים כך שכל המקום לא מלהיב במיוחד. אלא אם כן אתם חובבי קניות ואז תתלהבו לגלות, סביב הכיכר וכל הרחובות היוצאים ממנה, את כל חנויות הרשת הידועות. השוודים, פטריוטים שכמותם, הקפידו להציב בכל פינת רחוב סניף של H&M.
המתבגרים עלצו למראה החנויות האהובות עליהם, אנחנו קיטרנו והשתרכנו אחריהם עד שנמאס לי והכרזתי “זהו חברים, הגיע זמן הFIKA”
מה זה פיקה?
פיקה זה המושג השוודי האהוב עלי ביותר – הפסקת קפה ומאפה, מנהג תרבותי מקודש אצל השוודים, שחושבים, ובצדק, שיש לפנות זמן ביום בו אפשר לעזוב את כל מה שעושים ולהתרגע על ספל קפה עם משהו מתוק לצידו.
אז בפעם הבאה שיורגן מציע לכם ‘לעלות אליו לפיקה’ – תבינו שבסה”כ הוא מציע קפה ומשהו מתוק….
אנחנו לקחנו את הפיקה שלנו בבית קפה מעוצב, במרכז העיר, עם קפה משובח, שייקים טעימים ומאפים מופלאים.
מצרפת כמה תמונות של פיקות מסורתיות (שאספתי מגוגל):
אני יכולה לספר לך קצת על הולנד. היינו בכל האיזורים שלה.
האיזור שיש בו הכי הרבה אטרקציות וגם אפשרות לשלב עם טבע של השכנות (בלגיה וגרמניה) הוא איזור דרום מזרח הולנד.
מצרפת את הטיולים שלנו שם
האיזור שהכי אהבנו הוא צפון מזרח הולנד – חבל פריסלנד. גם בו, אגב, יש אטרקציות לילדים ומה שנחמד בו שאין בו עומס של תיירים.
מחבל זילנד פחות התלהבנו. זה היה בטיול הראשון שלנו להולנד, בו טיילנו גם ב”הולנד הקלאסית”.
תמונות משגעות!!!!
רואים שאת מתחום הארכיטקטורה...
האמת שאני נוסעת לריגה בסתיו בעיקר כדי לראות את המבנים הייחודים לעיר (וגם שלכת) אז התמונות שלך באו לי ממש בזמן והן אכן מצדיקות לי את הבחירה.
איריס,
איזה פוסטים מעולים. את חלקם קראתי עוד בזמן הטיול שלכם וכעת עקבתי בעניין אחרי פירוט המסלול. לא מצליחה להגיב בבלוג, כי לא זוכרת את הססמא שלי...אבל תדעי שאני ממש נהנית לקרוא. כרגיל!!!!
איריס,
אני כל כך שמחה שאהבת את אירלנד והתמונות, גם כאן וגם בבלוג, פשוט יפיפיות. מצליחות להעביר את הקסם של אירלנד.
לא מספיקה לכתוב את המשך הטיול שלנו והמלצות מה לעשות בה עם ילדים אז בקצרה:
5 סיבות להגיע לאיינדהובן עם ילדים:
מצרפת לינק לפוסט שלי על איינדהובן עם כל הפרטים
היי נעמה, סליחה שלא חזרתי אליך, הייתי בוילנה…..
לשאלתך – אני יודעת שבאיינדהובן יש שוק כריסטמס והעיר, כיאה לעיר האורות מוארת ומקושטת לכבוד כריסטמס. בערב החג נערך בעיר מצעד אורות לכבוד הסובלנות והשלום. אגב, בנובמבר (9-17) מתקיים בה פסטיבל glow הוא אחד מפסטיבלי האור המיוחדים באירופה. אולי שווה לתזמן הגעה לאיינדהובן דווקא אז.
תודה רבה אורה,
ממש לא משמימה איינדהובן, להיפך. תוססת, צעירה, חדשנית ומענינת.
מבטיחה לחזור בקרוב ולספר מה יש לעשות בה עם ילדים.
תודה רבה איריס ורבקה 
אז למה איינדהובן?
הלוא מרבית הישראלים בכלל לא חושבים לעצור בה בטיול בהולנד, אבל היות ויש אליה טיסות ישירות לדעתי כדאי לנצל את המצב ולהכיר עיר הולנדית לא טיפוסית.
וכשאני אומרת לא טיפוסית אני מתכוונת לכך שאיינדהובן היא לא עיר עם תעלות ובתים מצועצעים, מרבית המבנים שבה הוחרבו במהלך מלחמת העולם השנייה והיא נבנתה כמעט מחדש.
עד שנות התשעים היא היתה עיר תעשיתיית שהפכה, בעקבות משבר שפקד אותה, לעיר היי טק משגשגת מבחינה כלכלית ונחשבת כיום לאחת הערים הכי “חכמות” וחדשניות בעולם..
איינדהובן היא דגמא מצויינת לכך שחשיבה יצירתית (ופרקטית) יכולה לפתור משברים ובעצם להפוך את הלימון ללימונדה ולנצל את המשבר כדי להתפתח ולשגשג.
ועדיין, יש בה את הקסם ההולנדי הרגוע, האסתטי...ברגע שנוחתים בה ישר יודעים שחזרנו להולנד (ולי יש כבר קילומטרז’ הולנדי גדול, זו הפעם העשירית שלי בהולנד).
מפעלי התעשייה הפכו למתחמי עיצוב, קולינריה וקניות, כמו גם למוזיאונים מיוחדים.
גם מרכז העיר הנעים עובר תהליך של שדרוג ויהיה מעניין להגיע אליה שוב ולראות מה התחדש. בינתיים מצאנו בה שלל פרוייקטים מענינים שילהיבו גם מבוגרים וגם ילדים.
אז כאמור טסנו לאיינדהובן עם טרנסאוויה ועד כה זו הייתה טיסת הלואו קוסט הכי נדרת שהייתה לי.
לא יודעת אם זה בגלל ש99 אחוז מהמטוס היו הולנדים שקטים ואדיבים או בגלל שגם הדיילות היו הולנדיות חביבות ואדיבות. כך או כך, אחרי שתי טיסות עם טרנסאוויה, אני ממליצה על החברה בחום ושוקלת לנסות עוד יעדים שלהם.
הגענו לשדה בשעה שמונה בערב ולקחנו אוטובוס (קו 401) לתחנת הרכבת בעיר. הנסיעה ארכה 20 דקות ומשם צעדנו למלון שלנו בשכונת ברגן האופנתיץ
למרות שכבר היה מאוחר התחושה באיינדהובן מאד נעימה. המדרחובים מאורים, יש אנשים ברחובות. זו לא עיר שהולכת לישון מוקדם, אבל מצד שני יש בה הרגשה מאד ביתית ואינטימית.
המלון שלנו Hotel the match מקסים וצעיר. אבל הוא לא מתאים למשפחות.
למשפחות אני ממליצה על המלון השני בו ישנו, בלילה האחרון Inntel hotels art, הוא יותר יקר ומפונפן, אבל עדיין יש לו, כמו לרב הדברים בהם נתקלנו באיינדהובן, אופי משל עצמו והעיצוב בו מככב.
קיבלנו עוד המלצה למלון שמתאים למשפחות. מלון student מלון 3 כוכבים שעל פניו נראה ממש מדליק ונחמד. כמובן שגם הוא מעוצב, צבעוני ומדליק...הוא מתאים גם לסטודטים הרבים שמגיעים לעיר וגם למשפחות.
מכיוון שהולנד נמצאת באופן קבוע על מפת הפורום אני רוצה לשתף אתכם בעיר “חדשה” שמצאתי. טוב לא ממש חדשה, אבל כמעט לא ראיתי אותה במסלולים של הישראלים שנוסעים להולנד ואני רוצה להמליץ עליה בחום.
מדובר באיינדהובן שנמצאת בדרום הולנד – מרחק חצי שעה נסיעה מאפטלינג.
יש אליה טיסות ישירות של חברת טרנסאוויה וזו בעצם הסיבה שהביאה אותי ואת ינינה אליה – לבדוק מה יש לעשות בה.
גילוי נאות: הוזמנו לסיור בעיר על ידי לשכת התיירות. אבל כל מה שכתבנו בבלוג ונכתוב כאן הוא על סמך דעותינו ותחושותינו בלבד וההתאהבות שלנו באיינדהובן אותנטית לחלוטין!!!!
בקיצור: אם אתם מתכננים לטוס להולנד בקיץ ושוקלים לנחות או להמריא משדה התעופה של איינדהובן – תעשו לעצמכם טובה ותשהו בה גם כמה ימים.
מייד אפרט לכם למה אפשר לעשות בה עם ילדים
בינתיים – אתם יכולים לקרוא על החוויות שלי בבלוג.
תודה רבה לירון נפלה עלינו רוח שטות…..
חחחחח..אכן שושן הוא מקום שהורס את הדיאטה...מזל שהנסיעה הבאה שלי היא למצרים העתיקה ושם כל מה שיש לאכול זה ארבה ומן...