אהלן, אני אנסה לקפוץ על העגלה ולתרום קצת לדיון:

בנוגע לתקופה: סוף העונה זה מצוין. נכון שאולי יש סיכון מסוים עם מזג האויר, אבל תכלס זאת אלסקה ותמיד יש סיכון עם מזג האויר, גם ביולי. קורה לעתים קרובות שמזג האויר הכי טוב הוא דווקא בתחילת ספטמבר (זה מה שהיה השנה). בנוסף, יש שני בונוסים יפים בעונה הזו – צבעי סתיו יפהפיים (ואם אתה צלם אז תדע להעריך את זה), ויש סיכוי גבוה לראות את אורות הצפון (אי אפשר לראות לפני אמצע אוגוסט כי אין מספיק חושך). בקיצור, לדעתי סוף העונה זה אחלה זמן לטייל באלסקה, רק קח בחשבון שאחרי אמצע ספטמבר כבר נהיה הרבה יותר קשה לטייל וחלק גדול מהאטרקציות ומהשמורות נסגרות. 

הערות ביניים: א. נדידת הסלמונים במעלה הנחלים מתחילה בדר”כ בתחילת יולי ונמשכת עד סוף העונה, כולל ספטמבר. ב. אל תחשוש מהגשם בטיולים הרגליים. יהיה גשם פה ושם אבל זה בדר”כ לא מבול (בדר”כ...) ואפשר לטייל גם בגשם. תביא מעיל גשם טוב. ג. מוזמן לקרוא עוד לגבי מזג האויר באלסקה והשיקולים בבחירת העונה כאן. 

האם הפוסט הנ”ל הוא שלד טוב לביקור ראשון באלסקה? אני כנראה לא הכי אובייקטיבי, אבל אני אנסה להתיחס לזה מכמה זויות. לגבי המקומות הספציפיים שמופיעים במסלול, אני בהחלט חושב שזה ייצוג טוב של ההיילייטס הבולטים של מה שיש לדרום מרכז אלסקה להציע. כמובן שהיה אפשר למלא גם מסלול של חודש, אבל למטייל רצו מאמר של 1200 מילה (וגם ככה יצא 1500). מעבר לאזור שמופיע כאן, יש הרבה מאוד מקומות יפים אחרים שנמצאים בדרום מזרח אלסקה, ביוקון או בצפון הרחוק אבל זה היה מחוץ ל-scope של הכתבה. האספקט השני הוא כמובן סגנון הטיול, וכמו שכולנו יודעים לכל מטייל יש העדפות משלו. יש כאלו שהכי חשוב להם זה שהטיול יהיה נינוח ושיהיה להם זמן לשבת בבית קפה בבוקר, ויש כאלה שרוצים לראות את הכל. אני אישית דווקא מהאסכולה הראשונה, אבל מהנסיון שלי עם לקוחות שמעוניינים לבנות טיול לאלסקה הרבה פעמים דווקא הגישה השניה יותר פופולרית. המשפט שאנחנו שומעים הכי הרבה זה “אם אני כבר מגיע עד אלסקה אני רוצה לראות כמה שאפשר”, ואם זו הגישה ואם יש לך זמן מוגבל, אז המסלול הזה ספציפית הוא בהחלט אופציה פופולרית. אם זה מרגיש לך לחוץ מדי, אפשר להוריד חלק מהמקומות מהמסלול כדי להפוך אותו ל”רגוע” יותר, או לחילופין להוסיף כמה ימים לתכנית ולהפוך אותו לקצת יותר נינוח. זאת גם שאלה של תקציב, אני מניח. יותר ימים בטיול = יותר עלויות, במיוחד אם אתה מטייל לבד. 

האם זה מאוחר מדי לתכנן טיול לקיץ הקרוב? לא מאוחר מדי, אבל זה רעיון טוב לעשות את ההזמנות כמה שיותר מוקדם. זה לא שאי אפשר לעשות טיולים לאלסקה גם ברגע האחרון – כבר יצא לי לארגן טיולים בהתראה של שבוע, אם כי זאת חויה שאני מאד משתדל להימנע ממנה. הבעיה היא שכמה שמתקרבים יותר לעונה נוצרים יותר ויותר אילוצים של זמינות שעלולים לגרום לך לוותר על מקומות שרצית לראות. לדוגמא – נגמרים המקומות לרכבים על המעבורות, אין יותר חדרים עם שירותים צמודים במקארת’י ובקניקוט, נגמר המלאי של דגמי רכבים מסוימים, אין חדרים בלודג’ים מבודדים כאלה ואחרים, וכו’ וכו’. הבנת את התמונה. 

לגבי נסיעה בכבישי העפר: חברות “רגילות” (הרץ / אויס וכו’) לא מאשרות את זה, באופן גורף. לא בגלל שזו נסיעה מסובכת שדורשת יותר מדי, זה רק משיקולים של מניעת שחיקה על הרכב. בנוסף, אותן חברות לא מחזיקות צמיגים ספייר בגודל מלא על הרכבים, ובדרכים מהסוג הזה אתה לא רוצה למצוא את עצמך עם גלגל Doughnut. לגבי החברות המקומיות, יש ויש. חלק מהחברות בהחלט יודעות את העבודה אבל חלק ברדקיסטיות (תן מבט באתרים שלהם ותבין מיד מי זה מי).

שיהיה בכיף!

לא הייתי על קרוזים (לא חובב של הז’אנר), אבל אני אנסה לענות. בדר”כ הקרחון החלופי במקרה שלא מגיעים לגליישר ביי הוא קרחון בשם Hubbard Glacier. גם הוא יפה מאד, וגם שם אתם צפויים לראות את הקרחון מתפרק לתוך המים. בשורה התחתונה, אם ההבדל היחיד שאתם רואים בין השיוטים הוא האם נכנסים לגליישר ביי או לא, אז פער מחיר של מאות דולרים הוא קצת יותר מדי. מצד שני אני מניח שיש גם הבדלים אחרים, יותר משמעותיים, כמו למשל סוגי החדרים, איכות האנייה, עד כמה היא מלאה, וכו’ וכו’. 

אם אלו האופציות שאת מתלבטת ביניהן, הייתי מציע לך לקחת שייט אחד וטיסת נוף אחת. כמו שאמרו לפני, השייט בגליישר ביי כרוך בהגעה לגוסטבוס ולכן כנראה שהוא לא יהיה הבחירה הכי מתאימה מבחינתכם, אבל כל השלושה האחרים מרשימים לא פחות. בקינאי פיורדס יש יחסית הרבה לווייתנים, אבל יש שם גם קצת יותר מים פתוחים כלומר זאת אופציה פחות טובה אם מישהו ממכם סובל ממחלת ים. 

לגבי טיסות נוף, שני המקומות שהייתי שוקל הם דנאלי (טיסה מטלקיטנה) ומקארת’י. הטיסות ממקארת’י לא כוללות נחיתה על הקרחון במעלה ההר כמו בדנאלי, אבל הנוף לא פחות מרשים והטיסות באופן כללי קצת יותר זולות כך שהייתי מכוון במקרה שלכם לכיוון הזה. 

מה שכן, מעבר לאטרקציות שציינת יש עוד שני דברים שהייתי שוקל להוסיף למרות קשיי התקציב. יש את הסיורים של הצפייה בדובים (רובם יוצאים מהומר), שבעיניי הם האטרקציה מס’ 1 באלסקה. בנוסף, יש את הטיולים המודרכים על הקרחונים שאפשר לעשות במקארת’י, בקרחון מטנוסקה ובעוד 2-3 מקומות אחרים. אלו סיורים שלוקחים אותך לראות דברים שאין אפשרות לראות אותם בצורה אחרת, והם בדר”כ שווים כל סנט שמוציאים עליהם. ברור שהתקציב הוא עניין חשוב, אבל הסיכוי שתגיעי לאלסקה שוב בקרוב הוא לא גבוה ואם את כבר שם, לדעתי זה משהו ששווה להשקיע בו. 

לטעמי אין הבדלים משמעותיים מבחינת הנופים והחוויה, שני הכבישים יפים מאד (אבל כוללים גם קטעים ארוכים של נסיעה בתוך יערות). אם אתם נוסעים את שניהם בכל מקרה, הייתי מנסה לכוון את הנסיעה על הקסיאר לפי העונה של הצפייה בדובים בהיידר (אם אני לא טועה הם מגיעים לשיא בסביבות אמצע אוגוסט אבל זה רק מהזיכרון, שווה לבדוק). לגבי המיילפוסט, לדעתי יש בו תיאור גם של הקסיאר וגם של האלסקה הייוויי כך שמהבחינה הזו זה לא ממש משנה. תעשו חיים

דרך אגב, יש גם את החבר’ה האלו שמציעים מידע לא רע: 

http://www.bellsalaska.com 

1. הבעיה היא לא עם העבירות אלא עם העובדה שאין ביטוח. בנוסף, רכבים של חברות השכרה בדר”כ יהיו מצוידים בצמיגי ספייר קטנים (מה שנקרא doughnuts) שיהיו בעייתיים אם אתה נתקל בפנצ’ר באמצע ה-Denali Hwy. בקיצור, לא הייתי ממליץ לנסוע על ה-Denali Hwy אלא אם כן אתה שוכר מאחת החברות המקומיות שמאפשרות נסיעה שם. 
2. מדובר על דרך בהחלט יפה. עצירות לאורך הדרך – מתי שתרצה, לא ממש לכמה שעות אלא יותר להפסקות קצרות, צילומי נוף, קפה שחור ולא יותר מזה. יש אזור אחד (McLaren Summit) שאפשר לצאת בו לטיולים רגליים אבל זה לא ממש על שביל מסודר אלא פשוט בתוך אזור יפה של טונדרה (צמחיה נמוכה). יש כמה מקומות לינה לאורך הדרך אבל הם בסיסיים מאוד ולא הייתי ממליץ עליהם. יש מקום לינה אחד בפקסון, ויש גם מקומות נוספים בטווח של כמה עשרות מיילים משם.  
3. לגבי דרכים חלופיות: אפשר לרדת חזרה דרומה ולנסוע על כביש 1, או לנסוע מצפון דרך פיירבנקס. אם נוסעים מדרום אז הייתי מחפש מקום לינה באזור של קרחון מטנוסקה. אם נוסעים מצפון, אפשר לישון (שוב) באזור של פקסון. פיירבנקס עצמה היא לא אטרקציה גדולה (פרט אולי למוזיאון מצוין בקמפוס של האוניברסיטה המקומית), אבל היתרון הוא שלא נוסעים שוב על אותה דרך שנסעתם בה צפונה לדנאלי. 

נראה לי שהתכנית שלכם טובה.

אישית נראה לי שהנסיעה עד וונדר לייק ארוכה מדי (5.5 שעות לכל כיוון) ושהערך המוסף לא שווה את הזמן הנוסף על האוטובוס. מצד שני, אם אתם קונים כרטיס לוונדר לייק זה לא יעלה לכם בעוד תוספת עלות משמעותית, ואם תרצו אתם יכולים לרדת באיילסון או להמשיך הלאה בנסיעה – תוכלו להחליט במקום לפי מזג האויר, רמת האנרגיה וכו’. 

האפשרות היחידה שטובה יותר בעיניי (אבל משמעותית יותר יקרה) היא לקחת טיסה פנימה עד קנטישנה, ומשם לחזור עם האוטובוס חזרה לאזור הכניסה לפארק. בצורה כזאת אתם רואים את כל הפארק וגם מרוויחים הצצה מהאויר על הדנאלי עצמו. ההפרש בעלויות הוא בסביבות $300. 

הייתי עושה עוד יום בסוארד. לא חסרים שבילי הליכה, ואפשר גם לצאת לטיול קיאקים או לשייט לשמורת קינאי פיורדס. יש מספיק מה לעשות שם. 

השייט לגליישר ביי יוצא מאוד מוקדם, והוא יוצא מבארטלט קוב, מרחק של בערך 20 דק’ נסיעה משדה התעופה של גוסטבוס. תיאורטית אפשר אולי לתפוס טיסה שיוצאת מספיק מוקדם כדי להגיע בזמן לשייט הזה, אבל זה רעיון מאוד לא טוב – גם לחוץ וגם חשוף מאוד לשיבושים של מזג אויר (טיסות באזור הזה מתעכבות לעתים קרובות בגלל עננות נמוכה, ראות לקויה וכו’). עדיף מאוד להגיע ביום לפני השייט ולישון בגוסטבוס או בבארטלט קוב. 

התכנית נראית טוב. אולי הייתי מוריד לילה אחד בהומר אבל חוץ מזה הכל נראה סבבה. 

שימו לב שאתם מתכננים לצאת מואלדז במעבורת ביום שבו אכן יש מעבורת (שלישי / חמישי / שבת, אבל חשוב לוודא באתר שלהם שאין הפתעות). 

השכרת רכב: כמו בכל מקום אחר בארה”ב. אם הייתם מגיעים לאזור של ה-Denali Highway או של מקארת’י היה מקום להתלבט אם לקחת רכב שאפשר לנהוג איתו על דרכי עפר, אבל בתכנית שלכם זה לא רלוונטי. 

אנקורג’ היא עיר אמריקאית קלאסית ואין מערכת נוחה של תחבורה ציבורית, ככה שלדעתי עדיף שיהיה לכם רכב מההתחלה ועד הסוף. 

ולגבי Airbnb, יש באלסקה כמה אפשרויות לא רעות. מה שמקפיץ הרבה פעמים את המחיר זאת העמלת ניקיון, אבל אם נשארים לכמה לילות באותו מקום זה פחות משמעותי. 

תהנו!

@ayeletback

הי איילת, כדאי להזמין מוקדם. המעבורות מתמלאות די מהר, בעיקר בקוים הפופולריים, והמחירים עולים ככל שהמעבורת יותר מלאה (כמו בטיסות). 

@Hofmanim

אם אתם אוהבים נהיגות ארוכות, ה-Alaska Highway תהיה חוויה נהדרת בשבילכם. 

אבל באותה מידה אין בעיה להחזיר את הקרוואן בקנדה (נגיד קלגרי), לטוס לאלסקה ולשכור שם קרוואן אחר. זה גם יפתור לכם את הבעיה של ההשכרה החד כיוונית מקנדה לאלסקה, וגם יאפשר לכם ליהנות מאלסקה בקצב הכי נינוח שאפשר. בנוסף אתם יכולים לעשות מסלול שכולל את היוקון, ואז תוכלו גם ליהנות מנהיגות ארוכות וגם תראו חלק מה-Alaska HIghway.

אני אישית במקרה הזה הייתי טס לאלסקה, אבל בכל מקרה שתי האפשרויות מצוינות. 

@Hofmanim

יש חברות שמאפשרות את זה, אבל –

א. זה מרחק נסיעה גדול מאוד. מניח שלקחתם את זה בחשבון. 

ב. הגבול של קנדה עם ארה”ב סגור מאז האביב האחרון בגלל הקורונה, עד שהוא לא ייפתח האפשרות הזו לא רלוונטית. 

הי, כמה דברים בהמשך למה שנכתב כאן למעלה:

1. Denali Hwy ו-Mccarthy Hwy: כמו שנכתב, הרכבים היחידים שאפשר לקחת (בלי להפר את חוזה ההשכרה) הם רכבים של חברות מקומיות. אכן יותר יקר, גם בגלל תמחור שונה וגם בגלל שברירת המחדל של החברות האלו היא רכב SUV (בניגוד לחברות ההשכרה הבינלאומיות, שם אפשר לקחת גם רכבי פרייבט רגילים). אם לא שוכרים רכב מחברה מקומית, יש אפשרות להיכנס למקארת’י בטיסה (עלות של $130 לאדם לכל כיוון). לגבי ה-Denali Hwy, אם לא שוכרים רכב מחברה מקומית ורוצים להגיע מדנאלי לכיוון מקארת’י / ואלדז, תצטרכו לנסוע מצפון דרך פיירבנקס (כמו שנכתב פה, לא האופציה הכי מעניינת בעולם) או לחזור לכיוון ה-Glenn Hwy ולנסוע משם. 
2. מעבורות: גם השנה המערכת של המעבורות באלסקה ממשיכה בהתפוררות האיטית שלה, שנובעת מבעיות תקציב קשות. כרגע עדיין לא ברור כמה מעבורות יפעלו, באיזה קווים ובאיזה תדירות. ברוב השנים הם מוציאים את הלו”ז של הקיץ בסביבות דצמבר, אבל השנה גם זה ממש לא בטוח – אני מציע לא לבנות על המעבורות בשלב זה, ומקסימום אם תהיה הפתעה לטובה תשלבו אותן בתכנית שלכם בהמשך.  
3. אם אין מעבורת, המשמעות היא שצריך יומיים כדי להגיע מהאזור של חצי האי קינאי לאזור של ואלדז ומקארת’י. כדי לצמצם את זה, אפשר להתחיל את התכנית בסוארד או בהומר, ולהמשיך משם לגירדווד. מגירדווד לואלדז זה עדיין 350 מייל אבל אם אתם בסדר עם ימי נהיגה ארוכים (מאד) אז אפשר לעשות את זה ביום אחד. אם זה יותר מדי אז צריך למצוא מקום באמצע הדרך, אולי באזור של קרחון מטנוסקה. 
4. בהנחה שהתאריכים שלכם לא גמישים, אני מציע להתחיל את התכנון בבדיקת הזמינות של מקומות לינה במקארת’י. אין הרבה מקומות טובים במקארת’י או בקניקוט (בחלק גדול מהמקומות אין שירותים צמודים בחדרים), ואתם צריכים למצוא מקום שיהיה זמין לשני לילות. אם אתם מוצאים משהו כזה, תסגרו את זה כמה שיותר מהר – זה ה”עוגן” של התכנון, ומשם אפשר להתחיל לתכנן מה עושים לפני מקארת’י ואחריה. 

בכל מקרה, שיהיה בכיף. אלסקה מדהימה, ואל תיבהלו מהתכנונים – זה משתלם בסוף

הי, שמחתי לראות אם איזה מסלול התחלת את התכנון, אבל בתור מי שבנה אותו אני דווקא חושב שהוא קצת פחות מתאים אם עושים טיול של אלסקה בלבד. כמה נקודות:

1. דנאלי: שווה או לא שווה זה בעיקר עניין של מזל. מי שרואה שם בעלי חיים חוזר מאוד מבסוט, מי שלא – לא תמיד מבין מה הקטע. מה שבטוח זה שההגעה לשם לוקחת יום נסיעה לכל כיוון. במסגרת של שבעה ימים עדיף בעיניי להתמקד במקומות קרובים יותר לאנקורג’ שלא דורשים כזו נסיעה. 
2. שתי האפשרויות הבולטות הן ללכת מזרחה לואלדז ולמקארת’י או ללכת דרומה לחצי האי קינאי. אני ממליץ מאוד על צפייה בדובים בשמורת קטמאי, זו ללא ספק אחת החוויות הגדולות שיש לאלסקה להציע, רק צריך לוודא שזה נכנס בתקציב שלכם (הסיורים הכי זולים מתחילים ב-$400 לאדם, ורוב החברות מוכרות ב-$650 ומעלה). אם זה משהו שאתם רוצים לשלב, רוב החברות יוצאות מהומר ובמקרה כזה הייתי הולך על תכנית שמתמקדת בחצי האי קינאי (נניח שני לילות בהומר, שניים בסוארד, שניים בגירדווד). אגב, יש גם כמה סיורי צפייה בדובים שיוצאים מאנקורג’ אבל אם יש לכם אפשרות להגיע להומר, לכו על זה. 
3. אם שמורת קטמאי יקרה מדי, אז הכיוון המומלץ לטעמי הוא הלופ המזרחי. מניח שהייתי מנסה לעשות שני לילות במקארת’י, שני לילות בואלדז ושניים בגירדווד. אם אתם מנסים לעבור מואלדז לוויטייר במעבורת זה אפשרי (השביתה נגמרה לפני כמה ימים) אבל תוודאו שיש מעבורת בתאריך שאתם צריכים כי הן יוצאות רק שלוש פעמים בשבוע. ורובן מלאות שבוע-שבועיים קדימה לפחות. 

בהצלחה, ושיהיה בכיף

@thomas757

השייט שנכנס לגליישר ביי יוצא בשעה 7:30 בבוקר, כך שיציאה מג’ונו באותו יום היא די בלתי אפשרית. תיאורטית אפשר לקחת טיסה מאוד מוקדמת במטוס קל ולנסות להספיק לשייט, אבל זה לא רעיון טוב - סיכוי גבוה מדי לדחיות או לביטולים של הטיסות אם מזג האויר לא מתאים. במילים אחרות, אם רוצים להיכנס לגליישר ביי זאת צריכה להיות חבילה של לפחות יומיים, עם לילה אחד בגוסטבוס או בגליישר ביי לודג’ (15 דק’ מחוץ לגוסטבוס). 

אגב, אני ממש לא הייתי פוסל את טרייסי ארם, זו הפלגה מאוד יפה ותחליף מצוין לגליישר ביי. נופים נהדרים וסיכוי מצוין לראות לווייתנים. 

קצר מאוד. זה לא נותן לך מספיק זמן כדי להתרחק מאנקורג’. 

אם אין לך ברירה אז אפשר להתמקם באנקורג’ או בסביבה (נניח גירדווד) ולצאת משם לכמה טיולי יום, אבל זה ממש לראות את אלסקה על קצה המזלג. אם יש לך יותר זמן, עדיף. 

@an10 

הי, קןדם כל מכיוון שאתם בתחילת התכנון, יש את הכתבה הזו שעושה קצת סדר באפשרויות (לגבי אלסקה):

מבוא לטיול באלסקה

ואת הכתבה הזו שעושה את אותו דבר במערב קנדה:

מבוא לטיול במערב קנדה

לגבי החלוקה של הימים בין אלסקה לקנדה: צריך לקחת בחשבון שלושה ימים בשביל הטיסות (יום בדרך לשם ויומיים חזרה), ועוד יום אחד באמצע בשביל המעבר בין אלסקה לרוקיס, כלומר אם יש לך 21 יום סה”כ אז כנראה יהיו לך רק 17 יום נטו לטיול. בשביל הרוקיס צריך לפחות 6 ימים וצריך עוד כמה ימים בשביל האזור של ונקובר, כך שזה לא ממש משאיר לך מספיק זמן בשביל לראות את אלסקה כמו שצריך.  לדעתי עדיף להתמקד ביעד אחד בלבד: זה גם יחסוך לכם בעלויות של הטיסות, וגם יאפשר לכם לקחת את הזמן ולעשות תכנית יותר נינוחה שתגיע לכל המקומות שמעניינים אתכם. 

מבחינת ההבדלים בין אלסקה לקנדה, קנדה תהיה קצת יותר זולה (טיסות יותר קצרות, עלויות בדולרים קנדיים, וגם מכיוון שהטיול שם דורש פחות שילוב של טיסות ושיוטים). מצד שני, הטיול באלסקה יהיה יותר מגוון, יהיה יותר קל לשלב פעילויות שיתאימו לילדים ואין גם בעיה לבנות מסלול שהנסיעות בו לא יהיו ארוכות (יש באלסקה  הרבה  אטרקציות זולות יחסית שמתאימות מאוד לילדים – ר’ מסלול טיול לדוגמא כאן).

לגבי הדברים האחרים ששאלת:

טיולים מומלצים על קרחונים באלסקה

שיוטים מומלצים בפיורדים באלסקה (מה שנקרא day cruise, לא שיוטים של שבוע באניית פאר)

אטרקציות מומלצות אחרות באלסקה 

טיסות בינלאומיות: הטיסה הכי נוחה לאנקורג’ היא עם קונדור, שטסים ישירות מפרנקפורט. אם אם משלבים את אלסקה והרוקיס, אז כנראה ששילוב של אל על עם אייר קנדה יהיה הכי הגיוני. אם טסים רק למערב קנדה, כדאי גם לבדוק חברות אירופאיות כמו לופטהנזה או בריטיש. למידע נוסף ר’ כאן. 

מבחינת עלויות צפויות, תלוי מאוד בהחלטות שלכם (איזה סוגי לינה תבחרו, מה אורך הטיול המדויק, איזה טיסות אתם עושים ואיזה אטרקציות תבחרו לשלב בטיול). בהערכה מאוד גסה, יהיה קשה לעשות טיול של שלושה שבועות בעלות של פחות מ-$4000 לאדם עבור שירותי הקרקע (לינות, סיורים ואטרקציות) אלא אם כן תלכו רק על מערב קנדה ואז אולי אפשר להוריד את העלויות האלו קצת. עלות טיסות תהיה בסביבות $1500 עבור הטיסות לקנדה, בסביבות $1800 לאלסקה ובסביבות $2000-2500 לכרטיסים משולבים (רוקיס ואלסקה), תלוי עם מי מזמינים וכמה זמן מראש. עלויות נוספות (אוכל, דלק וכו’) יהיו כנראה בסביבות $50 לאדם ליום, אבל כמובן שאפשר לקצץ אם עושים קניות בסופרמרקטים, לא נוסעים מרחקים גדולים וכיו”ב. 

תכנון נעים, ושיהיה אחלה טיול!

@kmr1

במקארת’י לודג’ יש קצת יותר אופי מאשר במקארת’י B&B, אבל שניהם לא מקומות טובים במיוחד מבחינת התנאים. מצטרף להמלצה על Kennicott Glacier Lodge, ושים לב שבחלק מהחדרים (האגף החדש, חדרי south wing) דווקא יש שירותים ומקלחות בחדרים. 

לגבי הלילה האחרון, Talkeetna Alaskan Lodge הוא מלון ברמה ואני מניח שבתאריכים האלו תוכל למצוא גם שם מחירים טובים. הייתי בודק מה הדמי ביטול, ובהנחה שאפשר לבטל עד תאריך קרוב להגעה, אתה יכול עדיין לפתוח עין על הפרינסס ואם יתפנה שם משהו אתה יכול להחליף. טלקיטנה היא אחלה מקום אם אתה רוצה לעשות טיסת נוף לדנאלי, ויש שם פעילויות נחמדות אחרות (שייט בסירת ג’ט), כמה מסעדות טובות וגם מוזיאון מעניין. בהחלט מספיק עניין בשביל אחר צהריים אחד. 

@חתול-רובוט

בשייט בקינאי פיורדס יש בדר”כ סיכוי יותר גבוה לפגוש בעלי חיים ימיים (לווייתנים, אורקות וכו’), אבל החיסרון היחסי הוא שיש גם קטע של מים פתוחים שעלול להיות קצת יותר גלי. לעומתו, פרינס וויליאם סאונד זה מפרץ יותר סגור ומוגן ובשיוטים שיוצאים מואלדז ומוויטייר יש פחות בעיה של גלים. הנופים שם יפהפיים, אבל קצת פחות בעלי חיים בהשוואה לקינאי פיורדס. עכשיו רק צריך להחליט מה יותר חשוב לכם