כשהכוכבים נפלו עלי – הטיול הגדול למערב ארה"ב
-
איזה כיף לחזור ולטייל בכל המקומות האלו
סיפור על פסל החירות או - למה בכלל הגענו לסנד פוינט
הקטן, שהיה בטיול בן 5, שאל כל הזמן מתי נגיע לפסל הגדול ואנחנו לא ככ הבנו מה הוא רוצה. כמה שבועות בתוך הטיול והבנו שהוא מדבר על פסל החירות. אבל לניו יורק לא מגיעים.
זכרתי שיש רפליקות של הפסל בכל מיני מקומות והתחלתי לחפש בגוגל יעד שבמסלול וככה הגעתי לאגם הזה בסנד פוינט.
הקטן התלהב אבל אחרי התמונות שאל/תהה - הפסל לא אמור להיות גדול יותר... בקיצור - לא באמת עבדנו עליו
האגם אגב היה שליו ורגוע גם באוגוסט בטרם הקורונה. פשוט נפלא
-
רק רציתי לומר שאני חייבת לחזור לגליישר, חייבת.
הכי אוהבת אותו בעולם ( טב גם את אלסקה ) -
יום 5–גליישר ממערב למזרח – מעבר לוגאן וכביש GTTS
היום אנחנו עוזבים את הלינה במערב גליישר בקולומביה פולס ועוברים לחלק (עוד) יותר אטרקטיבי של גליישר (לטעמי) –
הצד המזרחי בו נלון ארבעה לילות תמימים בעיירה Babb הסמוכה מאוד לאיזור המקסים של גליישר - Many Glaciers.
בדרך ניסע בכביש החוצה Going to the Sun road , נהנה מהנוף בעצירות ונספיק אפילו לעשות מסלול קצר.
אורזים את כל הציוד (המרובה, יש לציין, אבל עם הזמן צברנו מיומנות...) ויוצאים לדרך.
אנחנו חולפים שוב על פני אגם מקדונלד במערב אבל הפעם לא עוצרים.
לעומת זאת יש לא מעט נקודות תצפית בדרך, ואנחנו עוצרים בחלקן.
פה למשל
ופה
חווית הנסיעה בכביש כשהכל מקיף אותך חזקה בהרבה ממה שמסוגלות לשקף התמונות הללו.
בסופו של דבר אנחנו מגיעים למעבר לוגאן Logan pass, הנקודה הגבוהה ביותר בכביש.
מפה יש יציאה לשני מסלולים ידועים - Hidden lake ו- Highline loop.
אנחנו רוצים היום לטייל במסלול Hidden lake overlook, המסלול המשפחתי הידוע ביותר בגליישר.
הוא לא מגיע עד לאותו אגם “חבוי” אלא רק עד לתצפית,
אבל יודעי דבר אומרים שהתצפית יפה בהרבה מהאגם עצמו אז די בכך. אורך המסלול 2.7 מייל, 540 רגל שינוי גובה.
רק בעיה אחת קטנה... חניה.
זוכרים שגם לפה לא הגענו לפני 7 בבוקר?
מגרש החניה במרכז המבקרים של מעבר לוגאן גדול למדי אבל הרנג'רית חוסמת את הכניסה בגופה.
המגרש מלא!
כמובן שהיא לא מאפשרת להיכנס.. להסתובב.. לעקוב אחרי אנשים.. להיות ישראלי
כל שנותר הוא להמשיך הלאה בכביש, אי אפשר הרי לעצור את התנועה.
אנחנו חולפים ליד פתח היציאה של מגרש החניה ואומרים לרנג'רית השניה – הנה יש מקום, יצאו רכבים.
אבל היא מסבירה לנו שרק כשתתפנה כמות מסויימת של חניות יפתח המגרש לכניסה, לא לפני כן.
נו..
אז מה אפשר לעשות.
חנינו הלאה בחניות מוסדרות במורד הכביש (זוכרים שלוגאן הכי גבוה, לא?)
ועולים ברגל בצד הכביש, חזרה ליציאה למסלול סמוך למרכז המבקרים.
נאריך קצת את המסלול.. למה לא.
קדימה, כל אחד עם התרמיל שלו יוצאים לדרך.
יום קר היום... מה זה קר.. קפוא.
ועוד במעבר לוגאן.. פה הכי קר.
פתאום בעודנו עולים לצד הכביש מסתבר שלא סתם נראה לי שקפוא, מתחיל לרדת ברד
מעילי הגשם אומנם בתרמיל של בן הזוג שפתח פער לפני אבל לא ניתן לזה לשבור אותנו, בטח יפסק עוד מעט...
אתם יכולים לסמוך עלי שהסרטתי את הילדים מטיילים בברד (ברד קל, בכל זאת משהו שאפשר לחיות איתו),
והאמת שברד הרבה יותר טוב מגשם!
בשעה טובה הגענו למסלול , מסלול סלול/כבוש ומאוד מסודר.
עליה כמובן.
הבכור שלי אומר שאין מסלול בלי עליה, אם אין עליה קוראים לזה תצפית.
יש דברים בגו...
עדיין קר, ממש קפוא, אבל אין ברד, אולי רק פה ושם..
אני פוגשת בדרך ישראלים המתגוררים בסיאטל והשיחה מנעימה את הדרך ואיכשהו קל יותר בעליה.
בסופו של דבר... מגיעים לתצפית
והנה היא, ממש מקסים, אין מילים אחרות
אחד המסלולים השווים והלא קשים (יחסית) בגליישר.
.
אנחנו כמובן נחים, אוכלים...
ולבסוף מתחילים לחזור למטה.
מזג האוויר משתפר והשמש קצת יוצאת (אם כי עדיין קר) ואז אני מבחינה בנופים שלא שמתי לב אליהם קודם.
אנחנו עורכים היכרות ראשונה עם סנאי אופייני לאיזור שנקרא Columbia ground squirrel , קבלו אותו:
הוא יותר גדול מהצ'יקמאנקים המוכרים לנו, והרבה פחות תזזיתי..
מוכן לדגמן למצלמה
בהמשך בכל זאת פגשנו גם צי'קמאנק סבלני יותר מחבריו שעצר לרגע
תראו את הסלעים הצבעוניים של גליישר .. גם פה, לא רק באגם מקדונלד
וזכינו גם ליהנות מהפרחים הצבעוניים
היה מסלול נהדר, ואם אתמול התלוננתי על הדרך המשעממת במסלול, היום מדובר במסלול נופי לכל אורכו שנותן תמורה מלאה לכל דקה ודקה.
שווה.
מדד הכוכבים למסלול Hidden Lake Overlook
אני 5 בן הזוג 4.5 הבכור 4.5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 4
-
יום 5–גליישר ממערב למזרח – מעבר לוגאן וכביש GTTS – המשך
בן הזוג מקפיץ לנו את הרכב למרכז המבקרים שעכשיו כבר ניתן להיכנס לחניון שלו,
מד הטמפרטורה שברכב מראה שבחוץ 8 מעלות.
בעודי תוהה האם נספיק לראות איזה מפל בדרך מתחיל גשם חזק..
איזה מזל היה לנו שהגשם הגיע רק עכשיו.
אני מוותרת על הרעיונות למפל ואנחנו ממשיכים הלאה עד לסופו המזרחי של הכביש.
יוצאים בסט. מארי ועורכים השלמות קניה בסופר הקטן שבצומת.
(ביג מיסטייק
. אומנם בעל הדירה בבאב הזהיר אותנו להצטייד מראש בקולומביה פולס אבל רק כשמגיעים לסט מארי מבינים את עוצמת האזהרה. המבחר דל מאוד, המחירים יקרים מאוד. ).
אנחנו קונים בשר לארוחת הערב, רק במחיר כפול מהמחיר הרגיל שלו. נו שיהיה...
העיקר שנזכה לעוד ארוחת ערב טובה מבית האמצעי ופיקאצו'
מילה על הלינות באיזור:
כל הצד המזרחי של גליישר סובל ממחסור בלינות ובהתאם קשה למצוא לינות זמינות ומה שמוצאים יקר מאוד.
אני הזמנתי מבעוד מועד דירת איירבנב שאומנם הייתה יקרה כמו שאר הלינות באיזור אבל הייתה פשוט הדירה הכי טובה בכל הטיול...
רחבת ידיים, כמה וכמה חדרי שינה ושירותים, מטבח מודרני גדול ומפנק, בעל בית נחמד ותקשורתי, וכמובן היהלום שבכתר – מכונת כביסה ומייבש.
איזו נחת רוח.
ועוד לא דיברתי על המיקום המושלם דקות מהכניסה לאיזור מאני גליישר. מומלץ בחום.
הולכים לישון מוקדם
, מחר מסלול ארוך! -
note 20 הרגיל או ultra?
-
אולטרה
-
יום 6–גליישר - קרחון גרינל במאני גליישר
היום הוקדש לאחד המסלולים הכי הכי בגליישר - קרחון גרינל Grinnell Glacier באיזור Many Glacier של הפארק.
אורכו של המסלול המלא 7.6 מייל עם 1840 רגל שינוי גובה (כן כן),
וניתן לקצרו בכמה מיילים אם מזמינים מראש שיט בשתי סירות - הראשונה חוצה את אגם SWIFTCURRENT והשנייה חוצה את אגם JOSEPHINE.
מאחר והכושר שלי.. לא ממש קרבי...
כמובן שרעיון קיצור המסלול קסם לי ואחת ההזמנות הראשונות שביצעתי לטיול הייתה הזמנה של שיט כזה.
כמקובל למי שרוצה לצאת למסלול - השיט הראשון של היום בשעה 0830 .
את בני הבית הזהרתי שהיום קמים מוקדם, ארוחת בוקר זריזה מאוד ויוצאים לדרך.
אנחנו הרי גרים כמה דקות ממאני גליישר, לא צריכה להיות בעיה קשה.
אבל מי שקרא את הסיפור של איילת זוכר שיש שם כביש מלא מהמורות, מהכביש הראשי ועד שמגיעים לתוככי הפארק.
ובכן הכביש עכשיו בשיפוץ עם עצירת תנועה כל פעם לאחד הכיוונים לחצי שעה, תלוי מתי מגיעים...
זה בנוסף על הנסיעה הארוכה והאיטית גם ככה.
זו לא הייתה הפתעה בשבילי שיש שיפוץ כי הכרתי זאת מסיפורי קבוצות הפייסבוק האמריקאיות,
אבל כנראה שבכל זאת קצת ריחמתי מדי על כולם ולא הערתי אותם מספיק מוקדם...
כך או כך מצאתי את עצמי בשמונה או אולי אפילו שמונה ועשרה בבוקר, עדיין מיטלטלת בין הבורות של הכביש, עדיין בלי חניה,
בלי לקחת כרטיסים מהקופה (כשכתוב בהזמנה שעשר דקות לפני יציאת השיט כרטיסים שלא יאספו ימכרו לאחרים
), וואו מה יהיה
אחרי כל הציפיה וההכנה נפסיד את השיט
אנחנו מגיעים למלון מאני גליישר, מתפצלים – אני רצה למזח לחפש את קופת הכרטיסים ובן הזוג מחפש חניה.
רואה תור ארוך במזח אבל... עוקפת את כולם
ופונה לאחד הבחורים שם. אז אני מבינה שכל הממתינים הם רק אלה שחיכו שמישהו לא יבוא ויתפנה כרטיס ובאמת אפשר להתעלם מהם
. הבחור נותן לי את הכרטיסים שלי שהוזמנו מראש. פתיתי נייר קטנטנים שאני שומרת עליהם מכל משמר.
אבל איפה כל שאר המשפחה??
הסירה תיכף תצא בלעדינו!
זוכרים שאין קליטה בגליישר?
גם פה לא הייתה.
לא מצליחה להשיג את בני המשפחה.
אני מתחילה לרוץ למגרש החניה, לא רואה אותם,
קוראת להם בקול אבל אף אחד לא עונה.
חוזרת למלון (שם בעצם קבענו..) ו..
יש
נמצאה האבידה
הם בכלל חנו במקום אחר..
כולנו רצים למזח ומתיישבים בסירה שלנו. אפשר לצאת לדרך.
ואחרי פתיחה כזו של הבוקר, שלא נהנה מהשקט והרוגע של אגם SWIFTCURRENT?
איזה השתקפויות..
מרהיב!
הנה אחת
ועוד אחת
כשהשיט מסתיים יש לעבור שביל קצר ביער כדי להגיע לסירה של האגם הבא, אגם ג'וזפין.
הנה הסירה השנייה גם היא ממתינה לנו.
מתחילים לשוט, פתאום עולה בסירה טענה שרואים דוב על גדת האגם.!!
דוב??? איפה???
כולנו עושים מאמצים לראות, בלי משקפת או זום עצום בפלאפון אי אפשר לראות כלום...
הקפטנית של הסירה עושה ג'סטה, ומסובבת את הסירה לכיוון הנכון.
ואחרי שמיצינו את האטרקציה ממשיכים הלאה, או חושבים שנמשיך הלאה...
אבל לא
הסירה תקועה. לא מוכנה לזוז.
הקפטנית לא מתרגשת, מזמינה "חילוץ" – סירה קטנה אחרת שתגרור אותנו.
לוקח לי כמה דקות להבין שליעד שלנו כבר לא נגיע, הם גוררים אותנו לנקודה ממנה יצאנו לשיט באגם ג'וזפין, לא לנקודת הסיום.
אנחנו נצטרך להקיף את אגם ג'וזפין (חצי הקפה) ברגל בדרכנו לקרחון גרינל.
כל הסיפור לא מאוד מפתיע אותי, גם לפני שבועיים היתה תקלה בסירה של אגם ג'וזפין...
כנראה שהתיקון לא היה הכי-הכי....
אז מה לעשות, מתחילים ללכת ברגל על שפת האגם.
רגע... זה בערך איפה שהיה הדוב לפני רגע?
כן כן.
אני מיישמת את ההנחיה לשיר כך שהדוב יבין שיש אנשים ולא יגיע,
שולפת ממעמקי הזיכרון את כל שירי ילדותי ושרה בקולי קולות...
טוב שלא הייתם שם
. מצד שני ככה גם הדוב לא היה.
בדרך אני מבינה שדווקא יפה לטייל פה!
ואולי לא באמת הפסדנו משהו מזה שהסירה שהתקלקלה...
ואפילו אגניב כבר טיפ שלי – באמת שלא חייבים את הסירה.
אל תיתנו להזמנה הזו לסבך את העניינים.
המיילים שהסירות חוסכות הם מיילים שטוחים לחלוטין, ומי שיצליח לעשות את המסלול איתן (כלומר את העלייה שנותרת אחרי השיט) יצליח לעשות גם את כל המסלול, בלי סירות. זה פשוט לא משמעותי.
שלא לדבר על העלות של השיט הזה.. (160 דולר לחמישתנו). לא חייבים.
-
יום 6–גליישר - קרחון גרינל במאני גליישר – המשך
אנחנו מתחילים לעלות במסלול מעלה, ואם אתמול היה קר וגשום היום דווקא בכלל לא.
אפילו חם קצת יותר מדי
. בטח בעליה.מהר מאוד אנחנו זוכים למבט מלמעלה על אגם גרינל הטורקיזי... איזה יופי.
וזה עוד טיפ שלי – מי שלא יכול לעשות את המסלול , לפחות ילך לאורך שני האגמים ויעלה רק חלקית למעלה.
אפשר ליהנות מאוד מהמראה של אגם גרינל ולרדת חזרה כשמתעייפים.
אנחנו ממשיכים לעלות מעלה, לכל אורך הדרך אין דקת שיעמום ואגם גרינל מלווה אותנו. זה לא נמאס. הנה עוד תמונה.
בדרך אנחנו זוכים לפגוש כבשי BIG HORN, הנה אחד שדיגמן ממש יפה
ו.. הגענו לקרחון גרינל!
אין מילים, פשוט אין מילים לתאר את היופי שלו!
הנה הוא
ונפרגן לו עוד תמונה
ואחרונה חביבה
אנחנו מתנחלים במקום כהרגלנו.
ובסוף.. כדאי להתחיל לחזור.
חס וחלילה שלא נגיע לשעות הערב עם כל הדובים פה.
ויש גם שיט אחרון חזור שכדאי לנסות להספיק אותו, בארבע וחצי נדמה לי.
לא נגיע אני אומרת לבכור. אין סיכוי. לא ריאלי.
אנחנו יורדים במסלול חזור
הנה רצף האגמים שבאופק , לא רק גרינל מככב פה…
פוגשים סנאים, הנה עוד צ'יקמאנק שהחליט להיות סבלני אלי
פוגשים חבורה גדולה של כבשי ביגהורן, יחד עם "מלך השכונה"
ואחר כך עוד ביגהורן אחד עומד לו לצד הדרך ומכרסם עשבים, ככה ממרחק אפס.
הוא לא מצא בנו כלל ענין והמשיך ללעוס וללעוס..
אנחנו אומרים שוב שלום לאגם גרינל שלנו,
עם מצב תאורה טוב יותר להבחין בטורקיזיות שלו, לא בשיא שעות הצהריים כמו קודם.
-
יום 6–גליישר - קרחון גרינל במאני גליישר – המשך 2
ופתאום מסתבר ש.. תיקנו את הסירה של אגם ג'וזפין!
כבר??
אם נלך ממש מהר לגדה השניה, למזח ממנו מתחיל השיט חזור, נספיק לסירה האחרונה!
אנחנו מגבירים קצב.. ומגיעים למזח.
איתנו מחכים כמה וכמה אנשים לסירה, לא יותר מדי.
אבל.. הסירה מתעכבת.
לאט לאט נוספים מן הסתם עוד ועוד אנשים.
במקום נמצאת נציגה של חברת השיט שאומרת – עוד 20 דקות.
20 דקות הופכות אולי ל 50 דקות לפחות אבל אנחנו ממשיכים לשבת.
מה נוותר ונלך את זה בסוף ברגל במקום לשוט?
מה פתאום.
(בסהכ 2.5 מייל שטוחים.. זה הכל).
כמה דקות לפני שהסירה מגיעה, כשכבר רואים אותה באופק, הנציגה נזכרת להסביר כמה דברים...
Well here is the deal
ובכן מה הדיל?
מסתבר שהסירה מגיעה מלאה. באנשים שיצאו לשיט ממזח המלון.
הם בכלל לא חייבים לרדת פה אלא יכולים להישאר לשיט חזור בלי לרדת לחוף.
להזכירכם כבר יחסית מאוחר...
הנציגה מנחשת שרובם יבחרו להישאר בסירה.
מה שישאיר מעט מקומות פנויים לכל מי שחיכה.
והדובדבן שבקצפת – והתור לא איפה שאתם יושבים עכשיו.
היא מצביעה על נקודה אחרת ואומרת שהתור יתחיל משם.
ככה??
🤬
אנחנו מחכים כמעט שעה ורק עכשיו מבינים שאולי השעה הזו גם לא תספיק ונצטרך לחכות לסירה הבאה??
אם היית אומרת את כל זה בזמן היינו ממשיכים ברגל וזהו . ולא מחכים לראות כמה מקומות בכלל יתפנו בסירה.
ואת חושבת שנוותר על המקום שלנו בתור? למה בדיוק?
אם רצית לסדר את התור הייתה לך שעה לעשות את זה.
למה הגעת לזה כמה דקות לפני?
ובכן כל השאלות האלה נשאלו במוחי אבל לא טרחתי באמת לשאול אותן.
פשוט צירפנו עוד ביטוי ללקסיקון הקאלט המשפחתי,
ובכל פעם שיתחשק לכם להנחית כמה הנחתות אתם יודעים כבר איך להציג את זה...
דיל או לא דיל?
Here is the deal!
בסופו של דבר הסירה הגיעה,
ולמזלנו התחזית של נציגת החברה לא התממשה ורוב הנוסעים ירדו, מה שהשאיר הרבה מקומות פנויים לעליה לסירה למי שחיכה איתנו.
אנחנו בהיותנו ישראלים אסליים הצלחנו לשמור על מקומנו בתור למרות הבלאגן שנוצר 🤩
וסוף דבר עלינו לסירה חזור באגם ג'וזפין, וממנה המשכנו חזרה לשוט באגם סוויפטקרנט.
מגיעים למזח.. כולנו כאיש אחד ניגשים לקופה.
מקבלים מיד זיכוי ביד על מחצית הסכום בגין השיט שנתקע בבוקר.
בכל זאת ארה"ב פה.
80 דולר זיכוי..
לא הולך ברגל.
אז מה אגיד?
עם שיט.. בלי שיט...ולא משנה מה היה הדיל
זה היה פשוט מסלול מהמם!! מאסט!! הכי הכי הכי בגליישר!!
והיה שווה כל טיפת מאמץ שהושקעה בו.
(נאלצתי בספונטניות להוסיף רמת ציון חדשה למדד הכוכבים...
)מדד הכוכבים למסלול קרחון גרינל
אני 5++ בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5 ("מאוד מאוד קשה אבל היה שווה")
ומה עכשיו?
שיגרת טיולים בגליישר מסתיימת בקניות בסופר של סט מארי
אני עם רגל על רגל
ארוחה מבית האמצעי ופיקאצ'ו
אחחח.... החיים הטובים.
היה יום מושלם.
פלא שכבר בא לי לחזור?
-
גם לי יש אולטרא, ולא ידעתי שאפשר להוציא כאלו תמונות מדהימות. משתמשים באוטומט הרגיל?
כנראה אני צלם גרוע
-
תמונות באמת מדהימות וגם ממש עדר של ביג הורן נקרה בדרככם.
אנחנו ישנו באפגר ווילאג׳ על לייק מקדונלד ונסענו מוקדם בבוקר שעתיים כדי לעמוד בפקק של עבודות הכביש במני גליישר. הלכנו מסביב לאגם והמשכנו בשביל היפה למעלה. את הסירה ראינו במעגן (לא היה תור באמצע ספטמבר) ואחר כך בהליכה.
בתום יום ההליכה התברר לנו שזה היה היום האחרון לפעילות המלון והסירה וגם על הקפה שתכננו לשתות בסוף נאלצנו לוותר כי המקום פשוט דמם.
חזרנו עוד שעתיים וחצי בנהיגה לאגם מקדונלד היפה עדיין באור יום.
-
מדהים. מעורר קנאה. אנחנו היינו מאלו שלא הזמינו ולא הצליחו לעלות לסירה.בהחלט נראה הפסד רציני, למרות שהמסלול ( הלא קצר כ”כ) שעשינו במקום ב טו מדיסין זכור מאוד טוב לילדים ומדברים עליו עד היום….
-
כן כמובן באוטומט הרגיל, שום דבר לא מיוחד או מתוחכם
טיפים כלליים לצילום בסלולרי ובכלל –
תנאי תאורה טובים או מיוחדים כמו בשקיעה למשל ולא לצלם מול השמש, אין טעם
לשחק בפוקוס לפני שמצלמים – ללחוץ לפעמים על מה שקרוב, לפעמים על מה שרחוק (על המסך ורואים שמקבל את הפוקוס לשם). במיוחד בזמן שקיעה פוקוס על השמש מוציא צבעים אחרים מאשר אם אין פוקוס מיוחד על השמש.
כמובן זום בהתאם לטעם
לנסות זוויות שונות – לא לצלם רק בעמידה
זה מה שעולה בדעתי.. אין לי שום ידע מיוחד בצילום.
-
הי דורון
כל הכבוד על ההשקעה! אכן רוב המטיילים נראה לי שנאלצים לעשות מה שאתה עשית, ואפילו גרוע מכך כי הם לנים לא באפגר ווילג’ אלא בקולומביה פולס או בוויטפיש, וזה בפני עצמו עוד 40 דקות עד שעה נוספים…
קראתי בקבוצות האמריקניות סיפורים של אנשים שקמו ב 3 בבוקר , נסעו את כל הכביש וטיילו במאני גליישר מוקדם.
הייתי בהלם..
ואכן אתה צודק מאני גליישר נסגר מוקדם מאוד בעונה, עכשיו למשל הוא כבר סגור זמן מה.
תודה על הפידבק
-
מעניין איזה מסלול עשיתם בטו מדיסין?
גם אנחנו הגענו אליו (ביום הבא) אבל ממש לא למסלול ארוך, ואני משערת שיש שם דווקא שווים...
-
תמונות מרהיבות ! האייל מזכיר לי שופר , בהתאם לחגים שעברנו…. -
עשינו את scenic point אני חשבתי שהיה מסלול נחמד, הילדים נורא התלהבו , בעיקר בשל אלמנט הסיכון בהליכה על שביל צר מעל התהום...
-
@אסף-16 אמר:
תמונות מרהיבות ! האייל מזכיר לי שופר , בהתאם לחגים שעברנו….בהחלט מזכיר שופר
כמו אלו שהתגלגלו לידינו ברינייר בראש השנה
-
לא כתבתי פה אבל גם אנחנו חשבנו ככה-
היינו מולו בתקופת החגים ושלחנו את התמונה הנ”ל בווטסאפ המשפחתי המורחב – “מתכוננים לראש השנה”
-
