כשהכוכבים נפלו עלי – הטיול הגדול למערב ארה"ב
-
קטעים התמונה שלכם.. זה כבר שופר רציני לקרוע שערי שמיים.. של איזה בעל חיים לדעתך?
-
וואי וואי פנינית- הלסת נשארה לי על הרצפה!!!
התמונות שלך מדהימות. וזה לא רק הטלפון-פשוט יש לך את זה.
נהניתי אתכם מימי הגליישר שלכם-זה מקום מיוחד ביופיו, ויש שם גם משהו באוויר- נעים ושלו.
לנו היו שריפות ולא הגענו לצד המערבי-יום יבוא ונשלים…
אהבתי את מדד ה-5+++++++ את אלופה.מחכה להמשך.
נ.ב- הביג הורן- הורסים, איך תפסת אותם… מדהים -
הי
אני משתדל בדרך כלל להגיב בהתחלה, ובסוף הדיווח ,אבל לנגד עיננו ,
ולמרות שהוא בראשיתו , נרקם כאן סגנון דיווח מפורט עד דק, ומעוטר תמונות לפנתיאון.
וקשה שלא להתפרץ בקריאות בייניים נלהבות!
היי ברוכה
מוני
-
ריני, איזה כיף שאת פה באופן צמוד!
תודה רבה
אכן לכם היו שריפות בגליישר אבל גם השנה היו שריפות, באיזור NORTH FORK שקרוב ל POLEBRIDGE.
היו דיווחים במהלך הקיץ על עשן שמגיע לאיזור המערבי אבל אני לא חושבת שהגיע למצב כל כך חמור כמו בשנה שלכם.
לשמחתי עד שאנחנו הגענו לקראת סוף אוגוסט הכל נרגע ולא סבלנו בכלל מהנושא..
כללית אני חושבת שכדאי להבהיר למי שנוסע ששריפות בקיץ בארה”ב הן חלק מהחיים.
ויותר מזה – הן יכולות להימשך חודשים!
צריך להיות עם יד על הדופק ולשנות תוכניות בהתאם, כמה שזה אפשרי כמובן.
כשקראתי סיפורים הבנתי שמה שנדמה לי בעבר כאיזה אירוע איזוטרי של שריפה,
הוא בכלל לא אירוע איזוטרי..
כמעט בכל טיול במערב ארה”ב בקיץ היתה שריפה משמעותית שהשפיעה על מהלך הטיול.
-
-
גם אני משתדל שלא להגיב באמצע שירשור של סיפור טיול, אלא רק בסופו. כאן, תאור היום הזה עם המתח והצחוק סביב ענין הסירות וה-deal גרמו לי לחרוג ממנהגי.
לא רק תמונות נהדרות, אלא גם כתיבה קולחת ומרתקת.
כל הכבוד!
-
-
יום 7–גליישר - מסלול HIGHLINE (בקטנה) ואיזור TWO MEDICINE
כצפוי וכמתוכנן, אחרי יום אינטנסיבי שכזה אתמול, היום יותר באיזי.
התחלה מאוחרת יחסית של הבוקר, לאט-לאט....
חשבתי שכדאי לחזור לאיזור מעבר לוגאן ולעשות חלק ממסלול ה HIGHLINE הידוע.
המסלול המלא הוא קווי ואורכו 12 מייל, מצריך שימוש בשאטל כדי לחזור לנקודת המוצא (השנה לא כל התחנות היו פעילות).
בכל מקרה זהו מסלול מאוד מאמץ ואילו אני תיכננתי לנוח קצת אחר המאמץ של אתמול ולפני המאמץ של מחר…
לעשות אותו במלואו לא בא בחשבון.
אבל – קראתי שכדאי ושווה להגיע למסלול גם אם הולכים חלק קטן ממנו הלוך ושוב.
אז למה לא?
הכל בסדר חוץ מענין ה.. חניה.
זוכרים את החניה במעבר לוגאן? שם הרנג'רים לא מאפשרים לארוב לאנשים שחוזרים לרכב...
נכון שתמיד אנחנו מסתדרים בסוף אבל לא היה לי חשק לזה.
החלטתי שזה הזמן לשלוף את כרטיסי השאטל שהכנתי "ליתר ביטחון" ליום הזה.
וכך נסענו לנו לכניסה לגליישר מכיוון סט מארי, חנינו ליד מרכז המבקרים וקיווינו שנעלה לשאטל עוד לפני השעה לה הוזמנו הכרטיסים.
למזלנו היה מקום פנוי ועלינו קצת קודם.
השאטל אינו גדול, קטן יותר ממיניבוס. מזכיר יותר מונית שירות גדולה טרנזיט.
מתחילים לנסוע לאורך הכביש, ואיתנו יושבת משפחה אמריקנית מאריזונה, ומתחילה להתגלגל לה שיחה.
על הקורונה.. ועל החיסונים... ובכלל על החיים.
מדובר במשפחה עם שני בנים שמטיילת כבר חמישה שבועות בקרוואן שבבעלותם.
הילדים בחינוך ביתי , והאמא שעובדת חצי משרה כאחות (האבא כבר פנסיונר), מספרת לנו שהם כל הזמן נוסעים עם הקרוואן.
היא מכוונת את העבודה לימי שני שלישי רביעי ו.. הופ אפשר לנסוע לחמישי-ראשון.
וואלה. נשמע טוב אני חייבת לומר!
כך עבר זמן הנסיעה בנעימים, הגענו ללוגאן ופסענו כמה צעדים לתחילת המסלול.
בכל זאת כיף שלא צריך לחפש חניה.
בתיכנון כאמור ללכת רק חלק מהמסלול, עד Haystack butte ומשם לחזור, סה"כ 7.2 מייל. 825 רגל שינוי גובה.
מתחילים ללכת, אפשר לראות את ההר הידוע של מסלול ה Hidden lake , זה ממש מעבר לכביש
ממשיכים הלאה, למעשה מטיילים מעל הכביש Going to the sun ורואים את המכוניות נוסעות מתחתינו.
השביל של ההייליין ידוע כצר "על פי תהום" ומפחיד, ויש בו ידית מתכת לאחיזה.
אצלנו במשפחה אין פחד גבהים לאף אחד,
בני המשפחה (שלא קראו שום חומר לפני הטיול) לא העלו על דעתם שיש לשביל מוניטין שכזה ואף אחד מהם לא חשש לרגע.
גם בעיני – ההפחדות מוגזמות לחלוטין למבוגרים ונוער שאין להם פחד גבהים ידוע.
בפנורמה הבאה אפשר להתרשם מהרוחב של השביל
אז הלכנו לנו, יום יפה
, ההרים כמו שאתם רואים מולנו
אבל.. קצת מאכזב.
אתם בטח מסתכלים בתמונות וחושבים שירדתי מהפסים...
נכון, מאוד יפה פה...
אבל ההליכה מעל לכביש מספקת בעצם אותם נופים בדיוק שראינו מהכביש.
היא גם לא נותנת הרגשה של התנתקות בטבע הפראי...
אי אפשר גם להתעלם מכך שביחס לאתמול – בוודאי ובוודאי שהנופים הרבה פחות מרשימים.
החלטנו אחרי קטע קצר יחסית לא להמשיך הלאה,
ויכול להיות בהחלט שההמשך מוצלח יותר, שלא לדבר על המסלול כולו שהוא אחד הידועים בגליישר.
אבל – אני לא שותפה לדעה ש"שווה" לעשות את המסלול גם אם למרחק קצר הלוך ושוב.
יש לגליישר מספיק מסלולים אחרים…
מדד הכוכבים למסלול ההייליין באופן חלקי וקצר
אני 3.5 בן הזוג 3 ("לא שווה השקעה") הבכור 3.5 האמצעי 3 פיקאצ'ו 0 ("ביחס למה שיפה בגליישר")
-
יום 7–גליישר - מסלול HIGHLINE (בקטנה) ואיזור TWO MEDICINE – המשך
אז מה עכשיו?
אנחנו חוזרים בשאטל לרכב ונוסעים לאיזור אחר של גליישר – TWO MEDICINE.
בדרך מוצאים נקודה נופית לפק"ל קפה ופיקניק צהריים.
האמצעי התעקש להביא גזייה ורק חיפש הזדמנות להשתמש בה...
ממשיכים בנסיעה ופתאום אני מבחינה במשהו לצד הכביש..
איזה צעקות שאני הרמתי
"דב
דב "בן זוגי עוצר מיד ואכן הנה הוא הדוב שלנו
לא מפחיד בכלל כשאנחנו ברכב, קצת מסתובב והולך לו...
הבכור מבסוט במיוחד, כל כך ציפה לראות דוב, ולא כזה שרואים רק במשקפת…
אנחנו נוסעים לדרום אגם מדיסין.
בדיוק מישהו לוקח לו קייאק...איזו שלווה לשוט ככה.
מפה יוצאים כמה מסלולים.
אנחנו מתחילים במסלולון של 0.6 מייל ל PARADISE POINT -
מי יכול לעמוד בפני שם כזה?
מדובר בפינה שקטה ורגועה של האגם.
נחים, זורקים אבנים למים... מצלמים שפירית
משם אנחנו ממשיכים ל ASTER FALLS , לא רחוק
ועכשיו הגיע רגע האמת – עליה לתצפית ASTER PARK OVERLOOK.
אלא שבני המשפחה עושים לי חשבון פשוט שאם עכשיו נעלה עוד מייל, ועד שנחזור, כבר יהיה מאוחר.
והיום – היום עושים מדורה בחצר בית האירבנב שלנו.
ככה הבטחתי לפיקאצ'ו והבטחות צריך לקיים, לא?
יש בחצר מקום מובנה למדורה, ויש כל מה שצריך כדי להכין סמור'ס
(מתנה מבעל הבית, סמור'ס הוא מאכל אמריקאי שעיקרו מרשמלו על האש עם שוקולד)
והאמת.. האמת שהוא מבקש כל ערב מאז שהגענו, והיינו עייפים מדי.
אז ויתרתי על ההמשך.
קורה גם לי.
וחזרנו לאגם שפיצה אותי בגדול עם שקיעה יפהפיה ועם השתקפויות כמו שאני אוהבת
ועוד תמונה
אני חושבת שהיתרון הגדול של איזור TWO MEDICINE הוא הרוגע שלו ומיעוט המבקרים.
כמעט ולא היו אנשים בשבילים.
ואם כבר היינו פוגשים דוב גם באיזה שביל, זה בטח היה פה ולא בשבילים פופולריים ועמוסים יחסית כמו קרחון גרינל...
מדד הכוכבים לביקור שלנו ב TWO MEDCINE
אני 4 בן הזוג 4 הבכור 3.5 האמצעי 5 ("מאוד רגוע") פיקאצ'ו 4.5
נסענו חזרה בצבעי שקיעה מדהימים כל הדרך
ואז
סופר סט מארי
ארוחה שלא אני בישלתי
ומדורה שלא אני הדלקתי
והיי.. ראינו דוב היום!
אפשר לישון בשקט.
-
אני כל כך אוהבת לקרוא על הטיולים שלכם, את כותבת מושלם.
סיפור מלא עניין ועסיסיות, כתיבה בהירה עם רווחים איפה שצריך, פרטים רלוונטיים ומועילים ולא מיותרים או מעמיסים, תמונות בדיוק במינון הנכון.
(שלא לדבר על האייקונים והכוכבים שמשקפים נאמנה את מצב הרוח המשפחתי
)בקיצור חוויית קריאה.
וכמובן הגליישר מדהים, והתמונות יפהפיות. ויופי שהצליח לכם עם הדוב.
-
תודה רבה! (מחפשת אימוגי’ מסמיק..)
וגליישר באמת מדהים!
הקדשתי לו כל כך הרבה ימים כי רציתי להיות בטוחה שאחרי כל הנסיעה הארוכה מסיאטל, ועוד נסיעה כפולה הלוך וחזור בגלל שלא ניתן היה להיכנס לקלגרי, יהיה לי מספיק זמן לבלת”מים…
התקשרתי לאיילת ושאלתי אותה כמה הייתה נשארת בגליישר עכשיו כשהיא מכירה אותו (ומאוהבת בו) ונניח שיש לה את הזמן – ופשוט עשיתי מה שהיא אמרה
בסופו של דבר לא היה איזה יום שבאמת אי אפשר היה לטייל בו, והספקנו די הרבה
ועם הכל – יש עוד הרבה הרבה מסלולים יפים שלא עשינו..
-
יום 8–גליישר - מסלול קרחון אייסברג -MANY GLACIER
היום אנחנו שבים לאיזור האהוב עלי MANY GLACIER למסלול ארוך נוסף, קרחון אייסברג ICEBERG.
מנסים לקום מוקדם
, ושוב נוסעים (וגם עוצרים לעבודות) בכביש המשובש הידוע לשימצה, אבל הפעם ללא איום של סירה שתברח לנו…
המסלול ארוך יותר בקילוטרז' מקרחון גרינל שעשינו לפני יומיים, מדובר ב 9.7 מייל, אבל שינוי הגובה פחות יותר – 1275 רגל.
מתחילים בעליה קצרה למדי ולאחריה השביל מתון מאוד.
בתחילתו שלט מקדם את פנינו עם ההודעה המרגיעה
There is no guarantee of your safety
מה שנקרא – סע לשלום
אנחנו לא מתרשמים, ממשיכים הלאה
אני פוצחת במחרוזת חדשה של שירים הזויים
שברור שתרחיק כל דוב יחסית מוקדם בבוקר והשביל די ריק ממטיילים.
את ספריי הדובים של בעל הדירה לא טרחנו לקחת למסלול.
חלקו של השביל מיוער וחלקו משקיף להרים
והשקט פה... וואו איזה שקט
ושלווה
וזה עושה לי טוב.
פה ושם עוברים פיכפוכים למיניהם
ויש גם מפלים רציניים יותר בדרך – Ptarmigan falls
וגם פרפרים
והיי... כבר מתקרבים!!
והנה אנחנו ממש מגיעים, איזו כניסה מלכותית..
מקסים פה
וגם קפוא.. אבל ממש
אין קרחונים קטנים שצפים באגם.. כנראה הכל כבר נמס.
ואני צריכה לחזור בתאריך מתאים יותר. פשוט אין ברירה.
בכל זאת אנחנו יושבים, אוכלים,
מתחמקים מהסנאים שיעשו הכל כדי לגנוב לנו את האוכל (כולל להיכנס לתוך התיקים!), מצטלמים כמובן...
והילדים אומרים לי – אבל אמא אמרת שהיום מסלול קשה!
מתחילים לחזור
אני מוצאת לי שיח שהחלטתי שהוא האקלבריס (זוכרים אותם??),
וגם טועמת אותו (האמת – לא מומלץ לקחת את הסיכון, אל תלמדו ממני)
יותר מאוחר (כשהייתה קליטה כמובן) בדקתי טוב יותר באינטרנט,
ונראה לי לפי צורת האשכולות שלא מדובר בהאקלבריס, אבל בכל זאת יצאתי מזה בחיים
(למה שרק הדובים יהנו?)פגשתי עוד פרפר מהמם
וזהו.. המסלול בא אל סיומו.
מדד הכוכבים למסלול קרחון אייסברג
אני 5 בן הזוג 4.5 ("תחילת הדרך משעממת, בהמשך יפה יותר") הבכור 4.5 ("בזכות הסנאים בסוף") האמצעי 4 פיקאצ'ו 4.5
ומה עכשיו?
הילדים שכחו שאמרו שיש להם כוח...
אני חשבתי שאם כבר אנחנו פה, ויוצא מאותה נקודה מסלול (קצר!) ל Fishercap lake,
שווה לעשות אותו ואולי נראה מוס כמו שמספרים שהרבה פעמים רואים שם...
הצעתי גם קפה במלון מאני גליישר. מה רע. ויש גם מסעדות.
אבל שאר בני המשפחה העדיפו לנוח ולא להישאר בפארק, ואנחנו נכנסים לרכב.
פתאום הבכור אומר – היי יש פה רנג'ר עם רובה ציד! 🤨
ואכן ניידת רנג'רים עצרה לידינו, ליד תחילת המסלול.
אני לא מתאפקת, פותחת את החלון ושואלת – הכל בסדר? קרה משהו יוצא דופן?
לא.. שום דבר הכל בסדר
פשוט דוב נכנס לתוך היער ואנחנו רוצים לוודא שהוא גם יוצא.
טוב... אולי בכל זאת טוב שיצאנו מהיער?
וכך נפרדנו ממאני גליישר וסיימנו את היום יחסית מוקדם באותו נוהל אהוב של סופר (והיום עם מחסור בבשר! צנע זה פה) , ארוחה, וקדימה לישון..
מה צריך יותר מזה.
תאמינו או לא – אבל לילה אחרון פה היום…
-
אני חושב שמה שאת עושה פה עם התיאורים , התמונות והסיפורים הוא פשוט נורא ואיום. צריכים להיות חוקים ברורים נגד הוצאת עיניים.…
אני האמת ממה שפירסמת עד כה כבר היו אזורים שחשבתי שעשיתי בצורה מספיק מקיפה... ועכשיו אני כבר לא בטוח..
אנחנו עשינו גם חלק מההייליין כמוכם. גם אני יצאתי באותה תחושה- לא ככ מרשים וממילא מעל הכביש... לפחות ראינו עז הרים ממרחק אפסי…
ונראה לי שאחרי פוסט השריפות.. אני צריך לפרסם משהו משלי על שריפות באוגוסט.... יכול להיות היפוכו של טיול מול התמונות שלך
-
תודה, שיהיו לכולנו יותר טיולים ופחות בעיות בריאות… הלוואי!
לגבי ההייליין הורדת אבן מליבי, כבר חשבתי שאנחנו הלא נורמליים היחידים
. זה הרי ממש מסלול בקונצנזוס.אני עדיין תוהה אם ההמשך שלו מצדיק אותו אבל עומדת מאחורי מה שאני ניסיתי – סתם ללכת קצת ולחזור אין טעם. מרגישים בדיוק כמו בכביש.
ועיזים לא ראינו בכלל.. בשום מסלול. רק ביגהורן. כנראה לא העונה שלהן.
שריפות בקיץ בארה"ב זה חתיכת נושא שכדאי להכיר. אנשים בארץ לא רגילים לזה ששריפה פורצת ולא מכבים אותה תוך גג שבוע.
אני עקבתי אחרי מפת זיהום אוויר ובהחלט קיבלתי החלטות תוך כדי טיול בהתאם לתוצאות.
-
לדעתי ההייליין יפה מאוד וזה קצת מופרז לומר שרואים מה שרואים מהכביש. מצד שני הפופולריות שלו נשענת בוודאות על הקלות בגישה מלוגאן ועל ההליכה המישורית מצד אחד שמתרחשת בגובה מצד שני.
גם אנחנו הלכנו אותו אחרי אגם גרינל והם בהחלט לא באותה הסקאלה ואולי כדאי להפוך את הסדר.
כדי להפשיר קצת מהקיפאון, טיפסנו לפסגת הביוט אבל מעבר להנאה שבטיפוס עצמו (השביל הזעיר והתלול בסופו, נעלם בדרך לפסגה) גם שם לא היה שום דבר שמשתווה לגרינל.
-
תודה דורון, עכשיו כבר נשארו לי פחות שאלות וזה יותר ברור “מה היה אילו” ולא נורא שלא הגענו עד לביוט.. לא היה משנה את דעתנו.
ובכל זאת כשרואים (למשל אצל נטע דגני אבל לא רק אצלה) 5 כוכבים לגרינל ו 5 כוכבים להיילין,
אתה מצפה שזה יהיה משהו קרוב ברמה…
לדעתי ההייליין פחות מרשים אפילו מה HIDDEN LAKE למשל...
לגבי לשמור את גרינל לאח”כ יש לי גם שנקל מאוד חשוב בנושא שאולי כדאי שארשום גם בסיפור העיקרי עבור מי שיתכנן בעתיד.
כמובן מבחינת שמירת רמת ההתפעלות אתה צודק
אבל –
הרבה שבילים בגליישר נסגרים לעיתים מזומנות בגלל דובים וזה כמובן ממש לא צפוי מראש
זה בלת”מ הכי בלת”מי שיש , עוד יותר ממזג האוויר (ממש לפני שנסעתי מסלול אייסברג נסגר לשבוע שלם!)
וזו עוד סיבה לתת מספיק ימים לגליישר אם חשוב לטייל שם ואחרי כל מאמצי ההגעה לשם….
כך שההמלצה שלי היא חד משמעית להתחיל בהכי יפה.. (וזה גרינל
)ונכון – הכל נשפט אח”כ ביחס לגרינל ואולי נראה פחות מרשים ממה שהיה נראה אחרת אבל העיקר שמספיקים אותו
-
יום 9–גליישר - מפלי סט מארי ונסיעה מזרחה
בוקר אחרון שלנו בגליישר, היום נחזור באותו כביש חוצה גליישר GTTS, נרשה לעצמנו להתעכב להשלמות קצרות בשביל הנשמה,
אבל בעיקר נתקדם מזרחה.. כי הדרך ארוכה היא ורבה.
. . אנחנו נכנסים מהכניסה המזרחית בסט מארי ועוצרים לאחת התצפיות המפורסמות של גליישר – על האי הזעיר עד מאוד Wild Goose Island
ועכשיו, זוכרים שכשהגענו מהצד המערבי רציתי לבקר במפל אבל ירד גשם סוחף?
הגיע הזמן לתקן את ההפסד הזה ולטייל למפלי סט מארי St Mary Falls.
מסלול ממש קצר וקל, 1.7 מייל בלבד עם 215 רגל שינוי גובה, מתאים לנו ליום כזה בו אין לנו זמן רב להתעכב.
למי שבזמנו בידו יש פה אופציות למסלולים קצת יותר נרחבים שכוללים מפלים נוספים באיזור – Baring Falls או Virgina Falls, חפשו את המסלול שמתאים לכם.
אבל אם להיות כנה – יש סיבה לכך ש"הרשיתי" לעצמי לדחות את המסלול הזה לרגע האחרון.
מה שנקרא – יוצא יוצא, לא יוצא לא יוצא.
מפלי סט מארי נמצאים בלב איזור שנשרף , והמחשבה על טיול בינות לעצים השרופים לא ממש קסמה לי.🤨
אבל.. בכל זאת.. ואם הגענו עד הלום וזה בדיוק משתלב במסלול ובזמן..
החלטתי לנסות.
מזג האוויר קריר ואולי יירד גשם, נעים מאוד לטייל בטמפרטורה כזאת.
השביל די ריק מאנשים, מפתיע אותי...
והעצים השרופים - הם שם, רבים רבים מהם
אבל ככל שהמשכתי בדרך ראיתי שהטיול דווקא עושה לי טוב על הלב
ונכון שיש עצים שרופים, אבל יש גם הרבה ירוק מסביב ואפילו פורח פה
, והאמת שנהניתי מאוד, הפתעה לטובה.
כך הלכנו במסלול הקליל הזה עד שהגענו למפלים עצמם, לא מפלים עצומים אבל די יפים
מפה ממש אפשר להמשיך ולעלות למפל וירג'יניה אבל אנחנו כאמור צריכים להתקדם הלאה, אז חזרנו לרכב.
בדרך חזור התחילו להגיע עוד קצת מטיילים.. פתאום אנחנו רואים מיני-התקהלות.
על מה אתם מסתכלים?
הנה, יש שם מוס!
הסתכלתי ואכן.. מוס חוצה את הנהר....
אומנם לא מאוד קרוב אבל ראיתי אותו. מתנת פרידה מגליישר לפני שאעזוב.
מדד הכוכבים למפלי סט מארי
אני 4 בן הזוג 4.5 ("המסלול שימש כמד"ס בוקר") הבכור 4.5 ("יפה, לא קשה, וראינו מוס!") האמצעי 5 פיקאצ'ו 4 ("מסלול זוועה, המפלים יפים")
(כמו שניתן לראות פיקאצ'ו לא השתכנע שיש חן גם בעצים שרופים...
)ממשיכים הלאה בנסיעה, מגיעים למעבר לוגאן ו.. כולו בתוך ענן.
את הכביש לא באמת ראיתי, כנראה בגלל זה יש עליו פס צהוב שאותו אפשר לראות....
נסענו לאחר שאטל של הפארק שנסע לאט לאט.
לאט.
לאט.
אבל כמובן בסופו של דבר ירדנו מספיק בגובה ויצאנו מתוך הענן,
הללויה! אפשר להמשיך לנסוע במהירות קצת יותר סבירה...
-
יום 9–גליישר - מפלי סט מארי ונסיעה מזרחה – המשך
אז לאיפה נוסעים?
הבכור ביקש שנעצור במקום שראה מהכביש כשנסענו בתחילת הטיול מקולומביה פולס – מקום שנקרא
"פארק עשרת הדיברות" – Ten Commandment Park.טוב אתם מבינים שזה לא באמת פארק..
מה שיש פה הם פוסטרי ענק, אחד לכל אחד מהדיברות בתנ"ך, משולבים באימרות שפר של נשיאי ארה"ב לדורותיהם בשבח לימוד התנ"ך.
המקום מיועד כמובן לעודד אמונה בישו.
לא מאמינים?
הנה – שמור את יום השבת לקודשו.. אין מי שלא רואה את הפוסטר הענק הזה מהכביש!
ולידו ציטוט של רוזוולט
אז השתעשענו כמה דקות מהסיטואציה,
והמשכנו ליעד חשוב – מסעדה טובה בקולומביה פולס. זמן לצהריים.
המסעדה שנבחרה בעקבות המלצות אמריקאיות בפייסבוק Backslope Brewing
חנינו לידה וניגשנו בהתרגשות לכניסה ו...
אההממ….. יש פה עוד כמה אנשים מסתבר.
המתנה של חצי שעה – הולך?
בשלב זה של הטיול עוד היינו תמימים מאוד.
חצי שעה?? אין מצב.
(בהמשך הטיול למדנו שזו איננה ההחלטה הנכונה
. למסעדות המבוקשות יש תור והן שוות את זה.)אבל עכשיו עוד לא ידענו את זה,
חצינו את הכביש למסעדת המבורגרים אמריקנית מרשת Mudman ואכלנו אוכל אמריקאי טיפוסי (בערך).
היו מאוד נחמדים שם אבל כולנו אמרנו – לא נחזור.
ממשיכים בנסיעה ל"עיר הגדולה" קאליספל Kalispell.
אנחנו עוד במונטנה נטולת המס וזה הזמן ליהנות מזה לפני שנעזוב..
השלמנו שופינג ב REI (יקר עדיין, אבל בנוסף לעניין המס תפסנו מבצע לייבור דיי ) ובוולמרט ,
ומפה "רק" 4 שעות נסיעה עד למלון ב Spokane Valley.
למשימה נבחר Holiday Inn Express Spokane-Valley , אבל אין לו ייחוד כלשהו ומבחר המלונות באיזור גדול.
בזאת הסתיים יום של הרבה נסיעות וגם הרבה קניות, טוב שהתחלנו את הבוקר במפלים…
ועכשיו הגיע הזמן לקצת לינקים לגליישר..
למי שרוצה לקרוא עוד (כמובן מעבר לאתר הרשמי שבו צריך תמיד לבדוק עידכונים כאן, וזה נכון לכל פארק לאומי שהוא)
ריכוז מידע על כל המסלולים לפי איזורים – מאוד נוח HIKING GLACIER
מפות טובות (סכמטיות, באתר להדפסה)– כל איזור והמסלולים שלו
המסלולים הכי טובים בגליישר - EARTHTREKKERS
הכי טוב בגליישר - EARTHTREKKERS
מסלול ה HIGHLINE – EARTHTREKKERS
מסלול קרחון גרינל - EARTHTREKKERS
לו"ז 7 ימים בגליישר - THEMANDAGIES
מסלול משולב באיזור מפלי סט מארי - THE MANDAGIES
מפות סימון שבילים לרכישה (משלוח בארה"ב בלבד או רכישה פיזית שם)
בילויים באיזור גליישר – מחוץ לפארק
לינקים לביקור ב Coeur d'Alene (אנחנו לא הספקנו)
-
דבר ראשון התמונות מהממות, את כותבת בצורה מהנה לקריאה – ממש מחכה לעדכוני הפוסט.
דבר שני את ממש תופרת לי את הטיול שתכננתי בעצמי והיו לי כל כך הרבה שאלות.
באילו תאריכים נסעתם? סוף אוגוסט?
איך הסתדרתם 5 בחדר אחד בדר”כ? תמיד היתה ספה נפתחת? לקחתם שני חדרים?
-
וואי, פנינית, קראתי בלי הפסקה את כל השרשור.
התגעגעתי למצעד הכוכבים שלכם, ואיזה כייף סיפור על אמריקה!
במיוחד שבדיוק התחלתי לפזול לאיזור של צפון מערב, וה 20 יום הראשונים של הטיול שלך זה בידיוק מה שהתחלתי לחשוב עליו.
(במאמר מוסגר אגיד שרק אני התחלתי לחשוב עליו, שאר בני המשפחה לא מודעים בכלל..אבל לרוב ככה נולדים רוב הטיולים שלנו
)בנוסף, התמונות שלך נהדרות! והכתיבה כרגיל תענוג. מרגישה שאני אתכם בטיול.
בקיצר, תמשיכי
