כשהכוכבים נפלו עלי – הטיול הגדול למערב ארה"ב
-
תודה על ההמלצה. אנחנו נהיה 2 לילות בסיינט מרי ולילה אחד נוסף חשבתי להוסיף ממש במאני גליישר (אנחנו עם קרוואן ), נקווה לטוב, ואם לא, נאלתר חילופי ימים אם יסתדר…
סליחה שמחזירה אותך רגע לגליישר, בתוך רצף הסיפור… ניזכרתי שלפני כ-7 שנים טיילנו את ואני (ועוד כמה מהפורום) במקביל באלפים הצרפתיים ועשינו שתינו יום אחרי יום את המסלול לאגם הלבן. רק כדי שאוכל לתאר למשפחה את המסלול של קרחון גרינל, מבחינת קושי הם דומים?
המון תודה וממשיכה לעקוב אחרי התמנות והתיאורים הנפלאים שלך. את האיזור של אולימפיק נשאיר לטיול הבא, הפעם לא נספיק...
-
לרצות תאריכים ספציפיים יותר מחצי שנה מראש זה אילוץ עצמי, אלא אם זה שילוב עם כנס או עבודה ואז יש מממן לפחות לחלק מההוצאה.
לפחות עד חצי שנה אפשר לשנות כל דבר בימים ספורים.
בעבר לא היה מצב שטיסות קונקשן לא התחרו עם טיסות ישירות וקונקשן בתוךארה”ב, לכן המחירים היו חייבים להיות תחרותיים מראש, היום המצב שונה וצפוי להשתנות לטובה.
-
הי,
סיינט מארי די קרוב למאני גליישר (מבחינת המרחק על הכביש הראשי, אין לי מושג איפה החניון שלכם במאני גליישר) כך שיש לכם אפשרות סבירה לשחק בין הימים אם יש צורך.
לגבי האגם הלבן.. איזה כיף להיזכר!!
גיגלתי קצת ומצאתי ששינוי הגובה של גרינל ושל האגם הלבן בעליה מפלג'ר ממש דומה. מבחינת קילמטרז' האגם הלבן 7-8 קמ לעומת 12 קמ של גרינל ללא סירה אבל - סירה תקצר, וגם אלה קילומטרים שטוחים וזה לא באמת משנה לקושי של המסלול.
אז כן.. באמת יש מקום להשוות.
מבחינת החוויה האישית קשה לי לומר כי כולנו שיפרנו כושר והורדנו משקל מאז
-
בכרטיסי טיסה אכן לעתים יש ירידה במחיר, אם כי בדרך כלל הרבה פחות לחודשי הקיץ
אבל במלונות – במיוחד באזורי הביקוש הגבוהים - יש מלאי מאד מצומצם של חדרים זולים ובנוסף בדרך כלל הכל ניתן לביטול (במקרה שמוצאים מציאה)
אז בטיול שלנו באזור – את הלינות בלב הפארקים של ילוסטון ובגלשייר (במאני גלשייר עצמו) הזמנו יותר משנה מראש, הרבה לפני שהיו טיסות, ואז גם בנינו טיול מסביב (גם מחירים מעולים וגם מיקום מדהים)
-
@pninit1234 אמר:
מבחינת החוויה האישית קשה לי לומר כי כולנו שיפרנו כושר והורדנו משקל מאז
ומבחינת הנופים ושני האגמים (האגם הלבן והאגם של גרינל)?
אילו מבין שני המסלולים אהבתם יותר?
תמיד כשאני קוראת סיפורי טיול במערב ארה”ב שמזכירים לי נופים בארופה אני מסוקרנת לדעת אילו מבינהם המטיילים אהבו יותר.
אני תוהה לעצמי – אם למשפחה שטיילה רבות באיזורים אלפיניים בארופה יש אפשרות לטייל פעם אחת בלבד במערב ארה”ב , האם שווה להשקיע ימים בטיול באיזור הגליישר למשל? או ששווה להשקיע באיזורים יחודיים למערב ארה”ב שאין דומים להם בארופה, כמו הפארקים המדבריים, ילוסטון וכו’
מעניין אותי מה את חושבת...
-
שאלה מצויינת
אנחנו טיילנו באוסטריה שנתיים לפני ובאלפית הצרפתיים שנה אחרי
יש משהו בקונספט של הפארק הלאומי של ארצות הברית שאין כמותו בשום מקום אחר.
הפארק הראשון שלנו בטיול הגדול במערב היה בהרי הרוקי של קולורדו – אני זוכר שחשבתי על זה תוך כדי הביקור שאם נתייחס לנופים בלבד אז כנראה ראינו דומים באוסטריה, בדולומיטים במונט בלאן, אבל החוויה של הפארק הלאומי של מערב ארה”ב היא אחרת לחלוטין – שנובעת מצפייה בהמון בעלי חיים חופשיים (ולא בגן חיות אחפיני כמו בכניסה לגלוסרלונר או באלפים בצרפת) וגם בגלל שאין כאן בכלל מסחריות (דווקא בארצות הברית), אין רכבלים שמעלים אותך לקרחון, אין גזלנים (גם אם זה אומר שנתקעים פתאום בלי אוכל), אין ישובים, אין אפילו קליטה – הכל טבעי כ”כ, כמו גם בזכות כמות בעלי החיים שרואים – אני זוכר בסוף הביקור בפארק – תחושת Wilderness אמיתית שלא חוויתי דוגמתה באלפים באירופה. גם מרכזי המבקרים המושקעים (וחוברות ההפעלה לילדים עם התווים שמקבלים בתמורה) מוסיפים מוסיפים לחוויה
כל זאת בלי לענות על השאלה מה עדיף – פארקי המדבר המדהימים של מואב, יולוסטון המיוחד במינו או גלשייר-הר רנייאר והרוקיז האלפינים באופיים, או בכלל אולימפיק או עצי הרדווד...
-
לגבי חיוב דמי הכניסה ליער, אם לא השתנו התנאים, אז כרטיס America the beautiful תקף בכל אחד מהאתרים הנושא את אחד הסמלילים (סמליל = לוגו) הבאים:
בדרך כלל אם המילה National מופיעה בשם הפארק/יער/מונומנט אז זה כלול, אבל אכן יש חריגים מעטים.התנאים המלאים מופיעים בחוברת שמצורפת לכרטיס בעת רכישתו.
-
תודה שגב . הסברת היטב את האוירה\תחושה בעת הטיול בפארקים.
השאלה היא האם בפארקים האחרים עם הנופים הייחודיים לארה”ב יש את אותה אוירה וכמות בעלי החיים.
אבל זה באמת נושא לשרשור בפני עצמו. לא רוצה שנמשיך את הדיון כדי לא להפריע לסיפור של פנינית.
-
הי
שאלה מעניינת, אבל גם אני תהיתי בסוגיה הזו בעבר…
בשבילנו הטיול הזה הוא שלישי בארה”ב כמשפחה,
פעם ראשונה היינו לפני כשבע שנים – פה הסיפור – וקצת שינינו את מסלול החומוס המקובל בכך שכללנו את ילוסטון במסלול, ומצד שני ויתרנו על יוסמיטי וסן פרנסיסקו.
פעם שניה היינו במזרח ארה”ב – פה הסיפור – לטיול יותר קצר. מזרח ארה”ב ובעיקר איזור ההרים הלבנים הרגיש לי יותר “דומה לאירופה” ופחות מצדיק את עצמו.
והפעם שוב נסענו לטיול ארוך ממוקד מערב ארה”ב, עם יותר זמן לפארקים הלאומיים מכיוון שהפעם כמעט ולא היינו באטרקציות דוגמת דיסני וכדומה, כבר לא מעניין אצלנו אף אחד.
אם אני ממצה את השאלה שלך – את שואלת לגבי טיול בודד לארה”ב מה לתעדף.
לא כתבת מה אורך הטיול. זה כמובן נתון קריטי. ומי המשתתפים.. והאם יש ילדים שרוצים את דיסני…
ובכל זאת אנסה לענות לענין הפארקים
התייעצתי גם עם בני הבית מה דעתם ואני חושבת שאפשר לסכם שאין על השילוב של ילוסטון וגליישר, ביניהם רק 6 שעות נסיעה ואפשר לשלב.
בטיול קצר כשאין זמן לנסוע הייתי טסה ליוטה להמשך, אבל צריך לזכור שאם מדובר בקיץ יוטה חמה וזה פוגע בהנאה, צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות.
לפעם בודדת בארה”ב הייתי חוזרת לארץ דרך ניו יורק למרות שלדעתי לניו יורק קל ופשוט להגיע בהרבה הזדמנויות ואין קשר הכרחי בין טיול כזה מורכב עם הרבה נסיעה בחוף המערבי לבין טיסה ממוקדת לעיר כמו ניו יורק. אפשר לעשות את זה בקלות בהזדמנות אחרת.
כלומר סה”כ אני די שלמה עם מה שבחרנו אז לפני שבע שנים כטיול ראשון, והכי אני שלמה עם ההכללה של ילוסטון כבר אז.
לגבי ההשוואה לאירופה בכלל ולאגם הלבן
אני מאוד אוהבת את האלפים , גם הצרפתיים וגם השוויצרים במיוחד אבל כמות ימי הגשם באיזורים האלה עולה בהרבה על מה שיש בארה”ב (לדעתי) ולכן ניצול הימים שלנו הפעם היה כמעט מושלם. גם כשקוראים סיפורים של מטיילים לא נתקלתי במקרים שגשמים הרסו את הטיול בגליישר. יש בעיות אחרות אבל לא מזג אוויר בקיץ.. ככה לפחות נראה לי.
יש את חווית הפארקים הלאומיים שתיאר שגב – אני מסכימה איתו וזה כך בהרבה פארקים. הטיול שלנו גדוש בפארקים ותוכלי לעקוב ולראות.
האגם הלבן לעומת גרינל:
האגם הלבן היה מופלא ומקסים אבל אנחנו הגענו אליו ביום מאוד ספציפי ואופטימלי והיה לנו המון מזל.
ראיתי תמונות של האגם הלבן 3 ימים בלבד אחרינו והמראה היה שונה לחלוטין. מן הסתם יפה אבל לא באותה מידה בכלל.
לעומת זאת קרחון גרינל יפה לאורך זמן.. לדעתי כל זמן שעוד אפשר להגיע אליו הוא יפה מאוד ולא צריך יום מיוחד או טיימינג מיוחד כדי שיהיה מרהיב.
וגם הדרך לקרחון יפהפיה לכל אורכה.
מאחר שגליישר וילוסטון יחסית קרובים – הייתי הולכת על שניהם ביחד,
הסכנה היחידה כפי שאומר בן זוגי היא שלא תרצי יותר אח”כ לטייל במקומות אחרים.. טוב לא בדיוק אבל זה בהחלט טופ.
ואם כבר נזכרנו באגם הלבן באותם ימים מופלאים, שבהם אפשר כבר היה להגיע ברגל מתחנת הרכבל התחתונה אבל העליונה עוד היתה חסומה מפאת השלג
אז ככה זה נראה:
-
תודה צביקה, טוב לדעת
משום מה בשלט במקום טרחו להראות אינסוף כרטיסים שתקפים אבל לא את America the beautiful שלהערכתי נפוץ יותר מכולם...
-
תודה שגב על התיאורים
במסגרת “הכל טבעי” מוסיפה גם את נושא זיהום האור.
למשל בזאיון כשישנים בתוך הפארק – הכל חשוך לחלוטין כדי לא להפריע לחיות, ולכן השמיים נראים אחרת מבחינת הכוכבים..
-
וואו, הפלאת לתאר ומסכימה עם כל מילה שכתבת.
אמנם אנחנו בוגרי רק טיול אחד בארהב, דרום מערב באוקטובר 2019, אבל בוגרי הרבה טיולים באלפים הצרפתים ובטבע האירופאי.
מסכימה גם עם שגב שהאווירה האמריקאית בשמורות היא גם חלק מהחוויה, במיוחד אצלנו שאנו מטיילים עם קרוואן, אוירת חניוני הקמפינג יש בה משהו מאוד מיוחד.
בקיץ האחרון היינו אמורים להיות בדרום אפריקה, לטיול טבע וספארי, לאחר שהוא התבטל בגלל הקורונה, שאלתי את הנוער אצלי מה רוצים בקיץ הזה, דרא״פ או ארה״ב בקרוואן והתשובה הייתה חד משמעית לארה״ב. וכששאלתי למה, הם אמרו שהאוירה מדהימה והכל גדול. (בתימצות אופייני לבני הנוער…)
בסבב הקודמת היינו מיוסמטי דרומה, הפעם נעשה ילוסטון וצפונה ובונה גם על הרוקיז הקנדיים בתקווה שהגבול יהיה פתוח.
ולגבי מזג האויר והאגם הלבן, פעם מישהו אמר לי- תחשבי חיובי יהיה חיובי. וכך היה, הגענו יום אחרי פנינית לאגם הלבן וידענו שהחלק העליון סגור, טיפסנו מפלג׳ר וכשהגענו ראינו מטיילים שמגיעים מהשביל העליון, אז משם חזרנו וזו הייתה החוויות הכי זכורות אי פעם לכל המשפחה.
בקיצור- נישאר אופטימיים. זה במיוחד חשוב בתקופת קורונה זו…
יאללה פנינית מפנים לך את השירשור להמשך החוויות שלכם… סליחה שגררתי אותנו פה לדיון מקביל.
תודה על כל הטיפים.
-
יום 15 - דרום אולימפיק ונסיעה להר רייניר
היום נבקר בדרום אולימפיק, בדרכנו להר רייניר.
גם היום השפל באוקיינוס הוא בשעות אחר הצהריים, אבל בכל זאת החלטתי להתרשם מחוף ידוע נוסף – Ruby Beach – בבוקר, בזמן הגאות.
מהחניון לחוף ירידה במדרגות, אבל לפני הכל תצפית למטה.. יפה
אנחנו מגיעים לחוף והבנים מתיישבים לזרוק אבנים למים כמובן.
גם בן הזוג יושב לנוח..
אבל אני ממשיכה הלאה לראות מה יש פה.
(תזכרו מי עשה מה כשתגיעו למדד הכוכבים...
)
כפי שניתן לראות גם חוף רובי יפה מאוד, ומה שמעניין הוא שגם שעת הגאות בה ביקרנו הייתה יפה..
שונה מהשפל אבל מרתק לראות איך הגלים מתקרבים אליך יותר ויותר לקראת שיא הגאות ונעשים יותר ויותר עוצמתיים.
זה בעיקר בולט כשמתמקמים בין הסלעים,
עמדתי לצלם ופתאום כמעט שטף אותי גל…
באשר לצבע האבנים בחוף - האם הוא צבע רובי? לא הבחנתי בשום צבע מיוחד..
כנראה תלוי תאורה, ולדעתי משותף לחופים אחרים שיש בהם אבנים מסוג דומה.
אני אהבתי.
מדד הכוכבים לחוף רובי בגאות
אני 4.5 בן הזוג 3.5 הבכור 3.5 האמצעי 3.5 פיקאצ'ו 4
אנחנו ממשיכים דרומה, עוצרים עצירה קצרצרה בחוף שנקרא Kalaloch Beach.
גם פה מן הסתם אפשר להתנחל וליהנות , אבל אנחנו באנו רק כדי לראות את מה שנקרא The Tree of Life.
לא ברור ממה חי העץ הזה אבל הוא מתעקש...
לא עצירה מאסט אבל "על הדרך".
נוסעים עוד קצת לאיזור אחר של אולימפיק, איזור שנקרא Quinault.
אני קצת בדילמה מה לעשות פה.
במקור תיכננתי מסלולים ביערות גשם אבל לאחר אתמול אני מרגישה שקצת מיצינו את העניין.
יחד עם בן הזוג החלטנו להסתפק במסלולון אחד מתוך שניים שרשמתי לעצמי,
מסלולון שנקרא Rain forest nature trail ואורכו 1 ק"מ.
מתחילים במסלול , אכן יער גשם…
אבל מהר מאוד הילדים רואים שלט ובו התפצלות שמאלה - Lakeshore trail - וקופצים על המציאה!
בספונטניות אנחנו ממשיכים לשם ואכן השביל מוביל אותנו לאגם Lake Quinault
כמובן אנחנו מתנחלים על החוף,
פיקניק, נכנסים למים…(לא אני, אל תגזימו)
יום ממש יפה היום.
ודרך אגב, לא חייבים להגיע לחוף בדרך העקלקלה הזו, אפשר לנסוע ישירות ל Willaby campground.
אפשר כמובן גם להמשיך ולטייל מפה במסלול לאורך האגם..
ולפני שנעזוב את האיזור, עוד עצירה קטנה פה - עץ האשוח מסוג סיטקה הגדול ביותר בעולם.
גוגל מכיר, ובשלט על הכביש הראשי רשום World’s record Sitka Spruce.
נכנסים פנימה ליער בכמה דקות של הליכה, והנה הוא, אכן עץ עצום.
אפשר לראות עליו את האמצעי מטפס
כן הוא זעיר ביחס לעץ למרות שהוא מעל מטר שמונים במציאות
, זה עץ בן 1000 שנה!
מסתבר שיש הבדל בין "העץ הגבוה ביותר" לבין " העץ הגדול ביותר" –
"גדול" לוקח בחשבון גם פרמטרים כמו קוטר העץ.
בשלט שליד העץ מוסבר שהעצים באיזור Quinault נהנים מהרבה גשם ולכן מגיעים לשיאים שכאלה, זה בהחלט ניכר.
כך או כך – שווה את העצירה.
מדד הכוכבים לכל מה שעשינו באיזור Quinault
אני 4 ("הפתיע לטובה") בן הזוג 4 הבכור 4 האמצעי 4 פיקאצ'ו 4
ועכשיו הגיע הזמן להתחיל בנסיעה הלא קצרה עד ל Ashford, שם נלון לפני טיול בהר רייניר מחר.
אנחנו חוזרים אל ההר בו ביקרנו באיזור Sunrise בתחילת הטיול ועכשיו נגיע לאיזור Paradise.
את הדרך אנחנו שוברים בעצירה בבירת וושינגטון - אולימפיה.
אולימפיה נראית עיר נעימה, אבל הזמן קצר ואנחנו עצרנו רק לארוחה ב Outback .
הצטיידות בוולמרט גם על הפרק לקראת ימים ברייניר, ולאשפורד אנחנו מגיעים יחסית מאוחר, בכביש חשוך ולא הכי נעים.
הלינה בבקתה ב Paradise Village – קצת איתגרתי את המשפחה, כולנו בחלל אחד .
עוד לפני שהגענו רציתי להוסיף בקתה אבל זה היה בלתי אפשרי (הכל תפוס כל הזמן..),
ולשנות מקום לינה לא רציתי מאחר שקבענו פה עם חברים.
העיקר שאני שמחה לבשר ששני הלילות עברו בשלום…
-
יום 15 - דרום אולימפיק ונסיעה להר רייניר – המשך
לינקים לקריאה נוספת לגבי אולימפיק והדרך מסיאטל :
מה הכי טוב לעשות באולימפיק - EARTHTREKKERS
אולימפיק – המסלול להר אנג'לס - EARTHTREKKERS
הוריקן רידג' – MY OLYMPIC PARK
10 הכי הכי באולימפיק - MY OLYMPIC PARK
המסעדות הכי טובות בפורט טאוסנד
לו"ז ליומיים באולימפיק – אליסיה
הכי טוב באולימפיק – THE MANDAGIES
מסלול HOLE IN THE WALL - THE MANDAGIES
ROAD TRIP מושלם בפנינסולה אולימפיק - THE MANDAGIES
מסלולים במדינת וושינגטון - THE MANDAGIES
11 מקומות לביקור בפנינסולה אולימפיק - THE MANDAGIES
אטרקציות באולימפיה – PLANETWARE
המסעדות הטובות באולימפיה – THE CULTURE TRIP
-
מוסיף לכם לפעם הבאה- שסביב קוינולט- אפשר לנסוע עם האוטו מסביב לאגם- כל מיני אופציות של פינות יפות, מסלולים וכו’. אנחנו התחלנו את אולימפיק בביקורנו הראשון מקוינולט ושומרים לה מקום חם!
-
וואו פנינית איזו תשובה ארוכה ומעמיקה!
במזרח ארה”ב ובניו יורק בפרט כבר טיילנו הרבה (בן זוגי משם והוריו ומשפחתו עדיין גרים בניו יורק), היינו גם באורלנדו וברוב הפארקים ששם.
לגבי התכנון העתידי שלנו למערב ארה”ב – מדובר בטיול של מקסימום שלושה שבועות (בין 18 ל22 יום ברוטו). ללא דיסני. הילדים כרגע בני 10, 7, ושנה וחצי.
לכן ההתלבטות האם בטיול כזה שקצר יחסית להכניס את גליישר.
התחושה שלי עד עכשיו היתה ששווה לי יותר להשקיע ימים באיזורים היחודיים למערב ארה”ב דווקא , כגון הפארקים המדבריים וילוסטון, סאן פרנסיסקו וכביש 1, ועוד. עכשיו את גורמת לי להתלבט
-
גם בשלושה שבועות אפשר להכניס שילוב של ילוסטון וגליישר עם פארקים ביוטה, אם תשלבו טיסת פנים.
אבל למה להניח שיהיה רק טיול אחד במערב ארה”ב?
בעיני סן פרנסיסקו וכביש 1 אינם ההיילייט שבגללם שווה להוריד את גליישר מהתוכנית ובטח לא כשאתם באיזור בילוסטון.
צריך לקחת בחשבון שחלק מהפופולריות של מקומות מסויימים נובעת מנגישות
למשל יוסמיטי הוא פארק מאוד נוח להגעה בין סן פרנסיסקו לוגאס וברור שזוכה ליותר ביקורים מגליישר ויותר אנשים ידברו עליו
אני לא אומרת שסן פרנסיסקו לא “שווה” אבל אם את מכריחה לתעדף מכל מערב ארה”ב ל 3 שבועות פעם בחיים…אז היא לא שם.
אישית הייתי מתמקדת באיזור ללא טיסת פנים ומתוך הנחה שעוד אחזור. למה שלא תהיה עוד נסיעה? אולי לא עוד שנה אבל מתישהו.
ועם ילדים קטנים יש עוד הרבה שיקולים, אבל את מכירה אותם והם שונים ממשפחה למשפחה. אני דווקא הייתי הולכת איתם לפחות לדיסני… אבל שיקול שלך.
-
את צודקת שלא צריך להניח שיהיה טיול אחד, אולי אדייק ‘לטיול אחד ב10 השנים הקרובות’…
את מתחילה לשכנע אותי, במיוחד בגלל הקירבה לילוסטון, ואולי לא צריך לפחד מטיסת פנים.
התחשק לי הרבה מהפארקים המדבריים ולא רק גרנד קניון, ציון וברייס (למשל ארצ’ס, קניונלאנדס, פייג’ ועוד)
בקיצור צריכה לעשות שיעורי בית
תודה ומעכשיו אשב בשקט ולא אפריע לשרשור
-
באותה הזדמנות רוצה להציע לשקול טיול קיץ בקולורדו המדהימה ( שתאפשר גם הכנסה של ילוסטון או משהו מפארקי המדבר אם יש 3 שבועות) -
שימי לב, טיול לפארקים המדבריים כדאי לעשות באביב או בסתיו, לילוסטון וגליישר וכל היתר שפנינית עושה, עדיף בקיץ, עד תחילת אוקטובר לכל המאוחר.במדבר, חום הקיץ עלול להיות מסוכן וגם אם לא, ישבש את הטיול (סייסטה ארוכה בצהרים, או לחליפין נסיעה ברכב הממוזג).
