כשהכוכבים נפלו עלי – הטיול הגדול למערב ארה"ב
-
וואי, הרגת אותי עם אל פאצ’ינו..אני קוראת את הסיפור שלך, ומתלבטת עם עצמי אם אני לא בסדר, או שאין מצב שאל פאצינו היה בכלא שם
מכיוון שהייתי בנסיעה, אמרתי שאבדוק אח”כ בגוגל..בכל מקרה, אני ממשיכה ללוות אותך בסיפור שלך בהנאה רבה ..עכשיו כבר הגעת למחוזות שבהם טיילנו לפני שנתיים (סן פרנסיסקו ואוטוטו יוסמיטי)
-
אני פה!
אני מודה שכשהיינו בסן פרנסיסקו התאהבתי בה, והסיפורים שלך רק הזכירו לי עד כמה.
תודה על סיור מרתק בהרבה מקומות שלא הספקנו להיות… עשית לי השחמה וירטואלית.וציורי ה-אנטי ישראל- מבאסים ממש, בא לי לקחת צבע ולשפוך עליהם...
-
השחמה זה בטוח לא…



אבל השלמה- כן... -
-
ריני, גם אני צריכה לחזור לסן פרנסיסקו.. ביטול טיסת הפנים “גנב” לי יום ויש הרבה לאן לחזור

וכן… זה קצת מערער לראות שזה לגיטימי לכתוב כל התקפה שהיא כחלק מאומנות של ציורי קיר, שזה נחשב “חלק מהשיח”
-
יום 23- יוסמיטי - Sentinel Dome and Taft Point Loop
ושוב אנחנו בחיק הטבע, איזה כיף!

יוסמיטי פארק גדול והיום נתמקד באיזור גליישר פוינט,
במסלול מעגלי (שלמעשה כולל בתוכו שני תת מסלולים קצרים יותר שחוברו)
–Sentinel Dome and Taft Point Loop , כ 5 מייל בלבד אבל 1115 רגל שינוי גובה.
אנחנו יוצאים לדרך ותוך כמה דקות מגיעים לשער הכניסה לפארק מכיוון זה.
הריינג'רית בודקת בקפדנות את ההזמנה שלי לפארק, שבוצעה לפני כמה וכמה חודשים, ומשווה שמות לדרכון.

מהשער אנחנו ממשיכים בתוך הפארק, יש עוד זמן לנסוע...
פתאום אני מבחינה במשהו...
וואו ! עצור! אני אומרת לבן הזוג.
סתם כך מהכביש , אפשר לומר שבהפתעה
, ניבט אלי אחד מהסלעים המפורסמים שבפארק, ה El Capitan.
והוא מרשים...
אי אפשר להתעלם. קשה לקלוט מהתמונה את הגודל שלו.

אנחנו ממשיכים הלאה,
תיכף נעבור במנהרה אבל לפני הכניסה אליה אנחנו עוצרים בתצפית ידועה בשם המקורי “Tunnel View”

כמו שאתם רואים, התצפית מאוד יפה,
ובהזדמנות זאת אומר שלדעתי מעבר לנגישות הגיאוגרפית של יוסמיטי שתורמת לכך שהוא בין הפארקים הלאומיים הפופולריים ביותר,
יש לו יתרון בתצפיות רבות מרשימות שאינן מחייבות הליכה ארוכה במסלולים.
אנחנו ממשיכים לנהוג הלאה, הפעם עד תחילת המסלול שלנו.
שני תתי המסלולים - Taft Point ו – Sentinel Dome יוצאים מאותה נקודה, חניה מסודרת כבר אינה זמינה,
אבל כמו רבים אחרים אנחנו חונים לאורך הכביש.
אפשר לעשות את המסלול עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון.
אני קיבלתי המלצה להתחיל עם Taft Point כלומר לעשות את המסלול עם כיוון השעון וכך עשיתי.
המסלול ל Taft Point רובו עובר ביער,
ואם במסלולי יער קודמים קצת קיטרתי, פה המסלול מקסים גם בקטע היער שלו.

כנראה בגלל שקיבלנו עונה שמשלבת טחב ירוק זרחני בעצים... מרהיב!

אנחנו יורדים מטה לכיוון Taft Point (את הירידה הזו יהיה צורך לחזור אחר כך כשממשיכים)
ומגיעים לתצפית, מדהימה בעיני.
מולנו שוב מתנשא אותו El Capitan, אבל לא רק הוא,
אם אני לא טועה איתו נמצא גם Cathedral Rock מעל העמק


נחנו, הצטלמנו כמעט בוק שלם פה
, צפינו בצילומי חתן-כלהמאוד מאוד אהבתי את החלק הזה של המסלול!
אנחנו חוזרים חלק מהמסלול ומתחברים לקטע שיוביל אותנו לסנטינל דום.
הכל , כרגיל, משולט היטב.
הקטע המחבר בחלקו עובר ביער,

ובחלקו צופה לנוף יפהפה לעמק

לאחריו אנחנו מתקרבים לאותו סנטינל דום שיש לטפס עליו.
אני כבר קצת התעייפתי

הייתה לי בראש ציפיה למסלול קל יותר , אבל זה איננו מסלול "קל" אם לוקחים בחשבון את הפרש הגבהים.
עוד לפני שממש עולים לפיסגת הדום, אנחנו עוצרים למראה נוף מרהיב של ה Half Dome,
עוד אחד מסלעי הענק המפורסמים של יוסמיטי.

וככה זה נראה מהפיסגה...יחד עם סנאי דוגמן


מקסים פה, ומאחר שמדובר בתצפית של 360 מעלות,
אפשר גם ללכת לצידו השני של הדום ולראות את ידידנו אל קפיטן,
אבל לדעתי – התצפית הקודמת על אל קפיטן מטאפט פוינט עולה על זו בהרבה, והייחוד של הסנטינל דום הוא בתצפית לכיוון ה Half Dome.
מפה הדרך כבר לא קשה ואנחנו חוזרים לרכב.
עכשיו אני יכולה לגלות שההמלצה להתחיל ב Taft Point נבעה מכך שהיא "נחשבת" כתצפית פחות מרשימה מהסנטינל דום,
אבל דעתי שונה.... לכל אחת מהתצפיות יופי יחודי משלה.
מדד הכוכבים ל Sentinel Dome and Taft Point Loop
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 4 האמצעי 5 פיקאצ'ו 4.5
אנחנו עייפים,
אבל לא נעזוב את האיזור בלי לבקר בנקודות התצפית המפורסמות שלו, שנחשבות אולי להכי יפות ביוסמיטי.
הנקודה הראשונה היא הפחות ידועה מהשתיים ונקראת WASHBURN POINT... יפהפיה

הנוף בסופו של דבר (לפחות הנוף ל Half Dome) איננו נופל ממה שראינו במסלול,
ואפשר לראותו מפה ללא מאמץ כלל,
אבל למרות זאת אני חושבת שהחוויה במסלול הייתה שונה לחלוטין ולא הייתי מוותרת עליו.
המשכנו גם לנקודה המפורסמת GLACIER POINT, פה יש הליכה קצרצרה לתצפית

התצפית יפה מאוד אין ספק, אבל בשלב זה מודה שכבר הייתי שבעה מהנופים האלה ובוודאי שהחוויה הייתה כבר שונה.
הטיפ שלי הוא – מסלול קודם, תצפית אחר כך.
אנחנו חוזרים למלון שלנו לארוחה שמבשלים האמצעי ופיקאצ'ו,
שמתגברים על העובדה שהמטבחון פה נועד יותר לטיגון חביתה מקסימום ....

לילה טוב
-
מהמם. הגענו ליוסמיטי בידיוק באמצע שריפה, ונאלצנו לעזוב למחרת..פספסנו את כל הנופים המדהימים האלה.
-
פשוט וואו !! איך את מצליחה לצלם סנאים מקרוב כל כך? זום במצלמה מקצועית? או שהם לא בורחים? מהזכור לי הם מהירים יותר מטיל של כיפת ברזל

-
פשוט מרהיבים הצילומים שלך
הייתי הרבה פעמים ביוסימיטי אבל את מצליחה להנציח את התמונות של המרחבים בצורה מאוד משכנעת.
-
-
-
תשמעי אני חשבתי שמיציתי את יוסמיטי אחרי 2 טיולים מקיפים.
עכשיו אני מבינה שבהחלט אפשר לחזור בשלישית וברור לי לאיזה מסלול
-
מבאס השריפות האלה…
גם אנחנו היינו קרובים לפיספוס יוסמיטי, יום אחרי שעזבנו פרצה השריפה הגדולה בפארק הסקויה שהביאה עשן ליוסמיטי עצמו, אז היה לנו מזל...
-
תודה שאתה פה
סנאי הצ’יקמנק הם אלה שמהירים יותר מטיל…אותם באמת קשה מאוד לצלם.
סנאים אחרים קצת יותר קל
בתמונות של היום הזה התמונה של הסנאי על העץ היא תמונה עם זום מקצועי במצלמה שצילם בן זוגי
והתמונה של הסנאי על רקע ה Half Dome היא שלי מהנייד.
מצריך סבלנות ושקט… בסוף בדרך כלל אני מצליחה להשיג תמונה טובה.
לא תמיד ולא מכל סנאי, אבל יש מספיק שכן.
-
-
-
איילת הפתעת אותי

אם כבר אז גם אני צריכה לחזור ליוסמיטי אבל רצוי באביב כשיהיה מים בכל המפלים
יש השלמות...
-
יום 24- יוסמיטי – מפל Vernal ומפל Nevada
היום אני לא באשליות..
מסלול קשה היום בעלייה מתמשכת, תחילה למפל Vernal בשביל שקרוי Mist Trail,
אחר כך למפל Nevada, וחזרה מטה במסלול אחר John Muir Trail.
סך הכל – 7.2 מייל עם 2217 רגל שינוי גובה... עלייה רצינית ביותר.

בעונת הסתיו אלה המפלים היחידים שאינם יבשים,
וזו הייתה אחת הסיבות שבחרתי במסלול הזה ליום הטיולים שלנו בעמק יוסמיטי.
יום שבת, חששתי מעומסים במציאת חנייה, אבל מצאנו בקלות חנייה נוחה במגרש הקרוב למסלול
, ויצאנו לדרך.ראשיתו של המסלול סלולה לחלוטין באספלט, את פנינו מקדם שלט הסבר על שינויים בשטח,
השביל הידוע Mist Trail פתוח למזלנו כי הגענו בשבת, אבל סגור לשיפוצים בימי חול.
שלט חמוד כזה וברור לא יכולתי שלא לצלם..
תוכלו לראות את העליה לעבר המפלים והירידה מצד ימין במפה ב"שביל נחש" ע"ש ג'ון מיור.

נקודת העצירה הראשונה היא גשר ממנו ניתן לתצפת (לכאורה) על מפל ורנל, הגשר נמצא במרחק של 0.8 מייל מתחילת המסלול.
הטיפ שלי בנושא זה הוא -
אם אין לכם יכולת לעלות יותר מאשר עד הגשר– אל תטרחו בכלל להגיע לשם, לפחות לא בעונת הסתיו..
אין תמורה בעד האגרה 🤨. בחרו מסלול אחר. את המפל קשה מאוד לראות מפה.
אנחנו יושבים לנוח, יש פה גם עמדת רינג'רים להסברים ,
והזדמנות בשבילנו להכיר את הציפור המקסימה עורבני שטלר .
אנחנו עוד נמשיך לפגוש אותה גם בהמשך היום וגם בפארקים אחרים…
וזה אך פעם לא נמאס.


אנחנו ממשיכים הלאה,
והנה הגענו למדרגות המפורסמות מהן עולים לראשו של מפל ורנל.
מספר הקסם שנוקבים בו הוא 650 מדרגות לעלות,
וכבר פה תוכלו לראות את המפל מציץ לו מלמעלה…


בעיני – לא מדובר בקושי יוצא דופן, האמריקאים כדרכם אוהבים להזהיר.
המדרגות אולי חלקלקות (לא בסתיו), לא שוות בגודלן, הכל נכון...
ועדיין לא משהו יותר קשה מהעלייה של נחל עמוד למשל.
מבט לאחור מהמדרגות:

עוד קצת ואנחנו מגיעים לזווית בה אפשר ליהנות לא רק מהמפל אלא גם מהבריכה שהוא נשפך אליה

אנחנו ממשיכים הלאה בעוד מדרגות, עד ראש המפל, הנה הוא בצד ימין.

וכשהרוח נושבת - טיפות המים הזעירות עפות גם עלינו, להצדיק את שמו של ה Mist Trail.

ליד ראש המפל זורם נהר המרסד,
ונעים לשבת פה לפיקניק, זה בדיוק מה שעשינו.
-
יום 24- יוסמיטי – מפל Vernal ומפל Nevada – המשך
מנקודה זו אפשר לרדת חזרה,
ובעיני זה מסלול יפה בפני עצמו,
ואפשר גם להמשיך הלאה למפל נוודה.
ומה אנחנו עשינו?
המשכנו כמובן..
אלא מה.
קצת אחרי מפל ורנל נמצאת בריכת האמרלד,
רשמית אסור להיכנס אליה אבל מעשית הרבה נכנסו וגלשו במגלשות האבן שבנהר.
אנחנו המשכנו הלאה..
קצת זרימות מהדרך…

והעלייה ממשיכה...
האמת – עלייה קשה.

אפשר לראות את זה בתוספת הגובה של המסלול,
מכל המסלולים שעשינו זהו המסלול בעל תוספת הגובה הגדולה ביותר.
אבל בסופו של דבר צלחנו את העלייה,
בדרך אפשר להתרשם ממפל נוודה

והנה אנחנו מגיעים למעלה..
מקסים פה. ממש מקסים.



בריכה עמוקה גדולה של נהר המרסד, למרגלות Liberty Cap (נראה לי שזה שמו) ,
כמובן שהבנים נכנסו להשתכשך...

המים קרים כמו תמיד – אבל לא קפואים

ושוב אנחנו אוכלים, נחים...
אבל צריך גם לרדת, כאמור הפעם דרך שביל אחר ג'ון מיור,
שהוא מתון יותר בירידה אבל הקילומטרז' שלו רב יותר.
מתחילים ללכת, ואני ממש מתענגת מכל רגע..
איזה נופים מהשביל הזה!

ממשיכים עוד קצת, והנה מפל נוודה מזווית אחרת לגמרי

ובעודי מתמוגגת וכמובן צוברת פער מהזריזים שבמשפחה,
פתאום אני פוגשת אותם והם מבשרים לי –
ראינו דוב! פה!

באורח פלא הם ממש לא היו מבוהלים...
ותמונה טובה אין,
אבל תמונה לא טובה דווקא יש,

כך שכמו שאומר הבכור,
דובים ביוסמיטי – לא פייק ניוז!

דרך אגב – כמו רבים מהדיווחים שקראתי, ולמעשה כמו הדוב שפגשנו בעצמנו במונטנה ליד גליישר –
לפי הגודל ככל הנראה גם פה היה מדובר בגור דובים, הם עוד צעירים מספיק כדי לעשות שטויות.…


המשכנו הלאה, אומנם את הדוב לא פגשתי אבל סנאי כן


עברנו בנקודה ידועה Clark Point,
לא ראיתי בה נוף יוצא דופן שמצדיק את היותה ידועה, והמשכנו לרדת הלאה.
השביל מתחבר קרוב לגשר של מפל ורנל (בירידה לא מגיעים שוב למפל ורנל עצמו) ,
עוד קצת וסיימנו את המסלול.
מדד הכוכבים למסלול מפל ורנל ומפל נוודה
אני 5 בן הזוג 4.25 הבכור 5 ("אפילו שהיה מאוד קשה, הכי קשה עד היום!") האמצעי 5 פיקאצ'ו 5
אנחנו נכנסים לאוטו, עייפים כמובן..

זמן שקיעה,
אבל לא היה לי רעיון לתצפית מיוחדת, אז נסענו לכיוון המלון.
ופתאום...
אני רואה חבורת איילים אוכלת לה בנחת בצד הכביש,
לידה כמה אנשים יושבים אבל זה כלל לא מטריד אותם.
כמובן שהצטרפנו…

(חלק מהתמונות שלי בסמסונג וחלקן במצלמה של בן זוגי)




נהניתי מאוד לצפות באיילים עד שהחשיך ממש
בנוהל הרגיל הגענו למלון,
ארוחה שבישלו האמצעי ופיקאצ'ו


וכל תוכנית ערטילאית לכביסה או אפילו לבריכה שיש במקום נגנזה מיידית..
מעדיפים לישון!

-
המפלים האלו וכל הפארק שופעים כמובן הרבה הרבה יותר מיים בסוף יוני