כשהכוכבים נפלו עלי – הטיול הגדול למערב ארה"ב
-
תודה על המידע בנושא הסנאים. כמובן התמונות מהממות ואני מרגיש את נשמתי נעתקת מכל העליות האלה אבל נראה שהיה שווה !
אהבתי את הדירוג- 4.25 . טוב שלא 4.99 כמו ה”מבצעים” בחנויות
. כל תמונה של כל בעל חי מבורכת! ( אוהב בע”ח)
אהבתי גם את השלט ההוא עם הטוש המחיק. מה, הם חושבים שהם באיזו מצגת במשרד??
-
כשכתבתי אל פאצ’ינו הייתה לי הרגשה שמשהו לא הגיוני…
על פי הנשים עימן אל פצ׳ינו מקיים זוגיות לאחרונה – שום דבר אינו בלתי הגיוני יותר
-
אכן, שפיעת המים היא באביב, מאי-יוני.
וככל שיורדים יותר שלגים בחורף בהרי סיירה נבדה, הפשרת האביב משמעותית יותר והזרימות מתחזקות.
הנה סיבה נוספת לחזור
ממשיך לעקוב בהנאה, תודה רבה על כל ההשקעה!
-
המדרגות הללו בתחילת יולי היו גהנום, היו כל כך הרבה מיים באויר שכולי הייתי רטובה והמשקפיים התכסו מיים ולא ראיתי לאן היא הולכת.
-
כן.. ידעתי מראש שהסתיו לא הזמן האידיאלי ליוסמיטי אבל הדעה הרווחת היא שעדיין שווה ואני נוטה להסכים
ביוני לא יכולנו לנסוע משום בחינה שהיא...
-
תודה אסף!
-
צביקה, קטונתי מלהיות בקיאה בנושא
-
-
לא נשמע מעודד, אז אולי היה גם יתרון אחד לביקור בספטמבר
-
יום 25- יוסמיטי – כביש טיוגה
היום נעזוב את יוסמיטי ונקדיש את היום לאתרים לאורכו של כביש טיוגה,
תוך שאנו נעים מזרחה עד ללינה ב Mammoth Lakes.
ולפני שיוצאים לדרך – כדאי למלא דלק לפי כל ההמלצות.. נכון?
אנחנו נוסעים לתחנת הדלק הסמוכה באל פורטל,
אבל התחנה מסרבת לקבל את כרטיסי האשראי שלנו,
ומאחר ויום ראשון היום היא לא מאויישת כלל...אין עם מי לדבר.
חבורת אופנוענים נחמדים נחלצת לעזרתנו ,
אנחנו נותנים להם מזומן והם נותנים את האשראי שלהם לאחת מהמשאבות הסרבניות..(ניסינו את כולן כמובן..)
ניצלנו
(האמת שגם בתחילתו של כביש טיוגה יש תחנה קטנטנה נוספת אבל לא רציתי להמר שהיא כן תקבל את כרטיסי האשראי הלא-אמריקאיים שלנו).
ועכשיו אפשר לצאת לדרך.
חם יותר היום
, מזל שלא היה חם ככה אתמול במסלול..והעליה לגובה לכביש טיוגה מקלה עלינו מבחינת הטמפרטורה.
אז מה בתוכנית?
חדי העין ומומחי יוסמיטי בוודאי שמו לב שטרם ביקרנו בחורשת עצי הסקויה מריפוסה.
הסיבה לכך היא שהשנה בשל הקורונה בוטל שירות השאטל ביוסמיטי,
ובהיעדר שאטל מתווספת הליכה של 8 ק"מ למסלול הבסיסי במריפוסה.. די מבאס!
חברה המליצה לי על תחליף-לשנת-קורונה – חורשת Tuolumne Grove,
חורשה פחות מרשימה ממריפוסה, אבל עדיין חורשת עצי סקויה.
גם פה יש הליכה עד לחורשה, לאורך כביש ישן שנקרא The Historic Big Oak Flat Road,
אבל מדובר בהליכה פחותה, ואורכו הצפוי של המסלול כולו 2 מייל בלבד.
קטן עלינו!
הכביש ההיסטורי הוא אחד מנתיבי התיירות הראשונים ששימשו כגישה לעמק יוסמיטי עוד במאה ה -19.
אז יצאנו לדרך.
בפתח המסלול אנחנו מוצאים מפה שמסבירה לנו מהן האטרקציות במקום וטווה מסלול טבעתי ביניהן,
אבל הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים והאמצעי רוקח לנו מסלול מקוצר.
מתחילים ללכת.. על אותו כביש היסטורי.
לאט לאט הכביש בכיוון ירידה ואני מבינה שהדרך חזרה לא תהיה כזו קלילה כמו ששיערתי.
שוב חשבתי שהאמריקאים מגזימים...
אנחנו מגיעים לשלט כניסה לחורשת עצי הסקויה לאחר שסיימנו את ההליכה בכביש
ו.. יש סקויות, בהחלט,
אבל קשה לי להתרשם מהן...
הן לא צפופות ומרובות כמו שהיה בחורשות הרדווד,
והתחושה שונה לחלוטין...
זה פשוט לא זה.
אנחנו ממשיכים לאטרקציה הראשונה בשביל –
מדובר בעץ סקויה שנפער בו חור גדול כך שאנשים יכולים לעבור בו, הוא נקרא Dead Giant Tunnel Tree.
אני מגיעה למקום קצת אחרי האמצעי ופיקאצ'ו שזריזים יותר ממני,
הם כבר ממוקמים היטב ומקבלים את פני בצחוקים
"איך הבאתי אותנו למקום כזה... זה יותר גרוע מהטיול בנחל שיח!"
נו באמת איך עשיתי דבר כזה??
(ועוד אחרי שחברה הייתה פה לפני כמה שבועות בלבד!)
“לא נורא” – פיקאצ'ו מנחם אותי – “ברוב המקומות האחרים הצלחת טוב יותר”.
כמובן אף אחד מהילדים לא חולם להצטלם עם העץ המסכן ואנחנו ממשיכים הלאה, עם ציפיות נמוכות בהתאם...
האטרקציה השניה בחורשה נקראת Fallen giant Sequoia,
וכשמה כן היא - עץ סקויה ארוך מאוד שכוב על פני הקרקע שאפשר להתרשם מגודלו.
כולנו מגיעים למקום אבל יושבים בחוסר ענין כללי.
בן הזוג לא מתייאש והולך להקיף את העץ..
והנה – הוא מגלה שהעץ חלול, יש בתוכו מנהרה שאפשר להיכנס אליה!
הימים ימי בריחת האסירים במנהרה מהכלא,
והילדים באים בהתלהבות,
נכנסים למנהרה ויוצאים בזחילה מצידה השני,
הנה ככה נראית המנהרה בתוך העץ
מפה והלאה אתם יכולים להבין שלהפסיק את המשחק הזה כבר היה קשה..
וכבודה של חורשת טולומי ניצל!
חזרנו לרכב באותה עלייה מעצבנת.
השנקל שלי –
החורשה זכתה לתהילתה בשל הקורונה וביטול השאטל, ואני מאמינה שהיא תחזור לאלמוניותה בעתיד.
אבל אם לא – ממליצה על ביקור רק למי שזו ההזדמנות היחידה שלו לראות עצים גבוהים כלשהם,
בוודאי לא למי שכבר חווה את פארקי הרדווד או שיש לו בתוכנית ביקור בפארק הסקויה.
מדד הכוכבים ל Tuolumne Grove
אני 2 בן הזוג 2 הבכור 2 האמצעי 0 פיקאצ'ו : עבור העץ הראשון מינוס 1, עבור העץ השני והזחילה 5 ("אולי לא יהיה כיף למי שלא זוחל בעץ")
-
יום 25- יוסמיטי – כביש טיוגה – המשך
מבואסים נכנסנו לרכב,
גם בגלל האכזבה מהחורשה וגם בגלל שהאכזבה הזו גם עלתה ביותר מדי זמן ומאמץ ביחס לציפיות שלי,
חשבתי שזה יהיה ממש בקטנה על הדרך – ולא ממש.
מפה אנחנו מכוונים את הניווט לנקודת תצפית שהומלצה Olmsted Point.
לא ידעתי איך היא נראית בכלל..
יצאתי מהרכב ו – וואו!!!
פשוט מרהיב, אין מילים..
נוף כל כך מיוחד!
בניגוד למנהגנו ולאות הערכה החלטנו להעניק לנקודת התצפית גם מדד כוכבים
מדד הכוכבים ל Olmsted Point
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי "לא מדרג" פיקאצ'ו 5
יש עוד מסלולים שווים גם באיזור הזה,
אבל אנחנו הולכים היום על הכיוון העצל יותר ועוצרים למנוחה באגם טנאיה TENAYA LAKE
אגם מקסים
נכנסים למים, אוכלים, יושבים על האי באמצע האגם…
ואפילו נחים על ערסל שהביא האמצעי
יום יפה פה!
מזווית אחרת אגם טנאיה מדגים לנו שגם אצלו יש השתקפויות מקסימות
אהבנו.
מדד הכוכבים לאגם טנאיה
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי 5 (“Super Chill”) פיקאצ'ו 5
כבר אמרתי שאנחנו במצב רוח של מנוחה היום..
ממשיכים לעוד מקום שמבטיח מנוחה שכזאת.
מדובר בפינת חמד שהומלצה על ידי לימור והיא חלק ממסלול Lyell Canyon.
הליכה קלילה מאוד מהחניה ליד Tuolumne Meadows Lodge ,
ואנחנו מגיעים למקום שבו זרימת הנהר מול אחו טולומי..
יפה ונעים פה, גם פה נכנסו אצלנו למים…
אז איך מגיעים – אני משלבת פה את הסבריה של לימור עם השנקל שלי –
מנווטים למגרש החניה של Tuolumne Meadows Lodge , באחת הפינות יש יציאה לשביל שהוא חלק מהשביל הארוך Pacific Crest Trail וגם חלק מהשביל הארוך John Muir Trail. השמות שלהם על השלט.
מגיעים לגשר שחוצה את נהר הטולומי ועוברים אותו, פונים שמאלה.
בצומת הבאה יש כמה שלטים לכמה כיוונים, פונים ימינה לכיוון VOGELSANG
ודי מהר מגיעים לנקודה שבה שני גשרים מעל הנהר – זהו היעד.
מדד הכוכבים לפינה באחו טולומי
אני 4.5 בן הזוג 3.75 הבכור 4 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5
איזור אחו טולומי ידוע בריבוי איילים באיזור,
ואכן גם אנחנו זכינו לפגוש עוד כמה..
בינתיים השכלנו והבנו שמדובר בזן Mule deer
זהו.. נפרדים מיוסמיטי ,
אני רוצה להגיע לקראת שקיעה לאגם מונו Mono Lake,
שידוע כאגם מים מלוחים עם "זקיפים" טבעיים באיזור שנקרא South Tufa.
אנחנו מגיעים לשער אבל –
שלט מבשר לנו שהמקום סגור.
יותר מאוחר אני מבינה שאגם מונו שייך ליערות הלאומיים,
והיערות הלאומיים בקליפורניה סגרו את כל האתרים בתקופה שלי כאמצעי מנע בשל השריפות...
מבאס ואנחנו מסתפקים בתמונת זום שצילם בן הזוג
מפה אנחנו ממשיכים לעיירה בה נלון, Mammoth Lakes , עיירה של נופש גם בקיץ.
כפי ששמה מרמז היא עתירת אגמים בכל כיוון שהוא, ואני מאוד ממליצה לא להישאר בה רק לילה אחד זריז כמונו אלא יותר כדי ליהנות מהאיזור.
יש פה הרבה מאוד מה לעשות ולהיכן לטייל, אתן לינקים בהמשך.
מגיעים לעיירה, מתחילים בהצטיידות בסופר המומלץ Grocery Outlet, ומשם למלון Juniper Springs Resort.
קיבלנו דירה נהדרת במחיר מצויין ,
ובזמן שהאמצעי ופיקאצ'ו תיקתקו לנו עוד ארוחת ערב טובה
אני והבכור ערכנו סבבי כביסה במכונות שיש בכל קומה.. הנאה צרופה.
את החלון דרך אגב, קיבלנו הוראה לסגור,
הדובים יכולים לטפס אלינו כך אמרו במלון...
(כנראה שהדובים שמעו ולאחר מספר ימים ראיתי בפייסבוק סרטון בו הם מככבים ברחובות ממות לייקס
).ובזאת הסתיים לו היום.. לילה טוב.
לינקים לקריאה נוספת – יוסמיטי
מה הכי טוב לעשות ביוסמיטי – EARTHTREKKERS
מסלול מפל ורנל ומפל נוודה – EARTHTREKKERS
מדריך ליוסמיטי – CALIFORNIA THROUGH MY LENS
-
געגועיי ליוסמיטי!!
גם בפחות מים הוא נראה נהדר והתצפיות כמובן מקסימות, תמונות נהדרות
גם אנחנו ישנו רק לילה אחת ב Mammoth Lakes והרגשתי שאפשר בכיף להקדיש לה עוד יום יומיים...
-
תודה לימור על ההמלצה והפירוט באחו טולומי!
ולגבי ממות’ לייקס אפילו חיפשתי את המסעדה שהמלצת עליה אבל היא נסגרה
וכן.. יש שם המון מה לעשות, ממש הצטערתי שגיליתי את זה מאוחר מדי
-
את אזור טיוגה וממות' לייקס דוקא הספקנו לעשות לפני השריפה ומאוד אהבנו (היינו יומיים בממות' לייקס)..כי הגענו מכיוון וגאס והשריפה היתה מהכיוון השני.
-
לדעתי הפארק יפה מאוד בכל העונות, היילייטים יכולים להשתנות מעונה לעונה אבל הוא תמיד יפה.
בחורף המפלים כמעט דוממים אבל כששלג מעטר את הפסגות, הכל נראה אחרת . טיוגה פאס והכביש לגליישר פויינט נסגרים אבל גם השבילים מתרוקנים.
הביקור הכי יפה שלי בגליישר פויינט היה בחורף בהייק דרך שביל 4 המיילים……..1000 מטר טיפוס אם אני זוכר טוב (2003) אבל העמק נגלה לאט לאט דרך השביל המתפתל
הדבר היחידי שיכול לקלקל את הביקור ביוסימיטי, זה שריפות כמו שקרה בביקור האחרון שלנו לפני 4 שנים.
במשך כמעט שבוע שהיינו שם, “ברחנו” מידי יום מהוואלי שם ישנו להייקים יומיים בכיוון טיוגה שם השמיים היו צלולים לרוב ולא היה ריח עשן באוויר.
-
יום 26 –מ-Mammoth Lakes ללאס וגאס דרך עמק המוות
היום דרך ארוכה לפנינו,
הדרך עד ללאס וגאס אורכת כ 5 שעות לפי גוגל אם נוסעים אותה ישירות וללא עצירות.
אבל..
כמובן שזה לא מה שאני עומדת לעשות.
היו כל כך הרבה מקומות שרציתי לבקר בהם לאורך הדרך,
כולל עמק המוות (שהחלטתי שבספטמבר יהיה מספיק סביר לעבור בו לתצפיות בלבד), שהיה לי מאוד קשה לבחור.
ולמרות הדרך הארוכה שלפנינו, לא ויתרתי על אתרי מעיינות חמים ממש קרוב לממות' לייקס.
האתר הראשון הוא Hot Creek Geological Site בו ניתן לטייל לבריכות רותחות ותכולות,
אסור להיכנס אליהן או לנהר שלידן (וחבל, כניסה לנהר הייתה מותרת בעבר) אבל יפה לראות.
אנחנו מגיעים ו... שלט מודיע לנו שהאתר סגור.
כן, גם האתר הזה שייך ליערות הלאומיים של קליפורניה Inyo National Forest ואנחנו מסתפקים בתצפית מלמעלה בלבד
אז מה עכשיו?
מכיוון שהייתה לי רשימה ארוכה של אפשרויות המשכנו למקום מעיינות חמים שבו גם מותר להיכנס למים,
Wild Willy’s Hot Springs (גוגל מכיר).
האתר מוסדר אבל למזלנו שייך לרשות אמריקאית אחרת – ה BLM (Bureau of Land Management) ולכן היה פתוח.
אנחנו מתחילים ללכת על גבי דק עץ ומגיעים תוך דקות ספורות לבריכה חמה
נכנסים ו..
לי היה חם מדי להישאר במים, אבל אחרים מהמשפחה נשארו בלי שום בעיה.
באנו ביום שני בבוקר, ואולי בזכות זה הבריכה חיכתה רק לנו בפרטיות מושלמת.
ובכל זאת , היה קצת חם מדי בשביל ליהנות כמו שצריך מבריכה חמה,
הטיימינג לא היה הכי מתאים למקום,
אפשר לנחש שבערב קריר או בחודש קריר יותר החוויה הייתה נרשמת כאחד מהשיאים בטיול...🤨
עוד קצת תמונות מהמקום מבריכות נוספות, ובכלל מהמיקום הפנטסטי המתמזג עם הטבע.…
מדד הכוכבים ל Wild Willy’s Hot Springs
אני 4-5 (תלוי מתי באים) בן הזוג 4 הבכור 4 האמצעי 5 ("מומלץ לבוא כשקר, הבריכה שווה הרבה מעבר לעין ג'ונס, יפה ופרטית") פיקאצ'ו 4.5
יש באיזור עוד מעיינות חמים, פחות מוסדרים ברובם, רשימה מלאה ניתן למצוא פה,
ויש כמובן גם הרבה אגמים קרירים...ראו למשל פה.
אבל אנחנו צריכים להתחיל להתקדם דרומה.
העצירה הבאה בעיירה Bishop, כמו רבים ממשתתפי הפורום באנו לאכול במאפיה Erick Schat's Bakery.
אכלנו מהסנדביצ'ים של המאפיה (טעימים אלא מה),
יש גם אינסוף עוגות מושחתות או קינוחים שרק האמריקאיים מסוגלים לחשוב עליהם...
תפוח זה בריאות, לא?
בישופ היא גם מקום מומלץ למלא דלק לפני הדרך הארוכה.
למתעניינים ובעלי הזמן הפנוי יש בבישופ מוזיאון רכבות היסטורי Laws Railroad Museum & Historical Site .
מפה אפשר להמשיך ללאס וגאס בכמה דרכים,
אנחנו בחרנו להאריך ולעבור דרך עמק המוות, אפשרות אחרת היא לעבור דרך העיירה Beatty.
-
יום 26 –מ-Mammoth Lakes ללאס וגאס דרך עמק המוות – המשך
אנחנו ממשיכים דרומה,
ולמרות הדרך ה (עדיין) ארוכה שעוד לפנינו,
לאחר עוד שעת נסיעה אני לא מוותרת על עצירה באתר ההיסטורי Manzanar
מדובר במחנה ריכוז ליפנים – אמריקאיים,
אליו הועברו תושבי/אזרחי ארה"ב ממוצא יפני לאחר ההתקפה של יפן על פרל-הארבור בשנת 1942.
משהו בסיפור האנושי משך אותי לראות את המקום.
במקום יש מרכז מבקרים מסודר של ה NPS,
לצערי הסרט לא הוקרן בו בשל הקורונה אבל ניתן לצפות בו ביוטיוב
עוד לפני ההתקפה על פרל הארבור הייתה גזענות כלפי "היפנים" במקומות רבים בארה"ב.
לאחר ההתקפה, הוכרז החוף המערבי כאיזור צבאי,
והנשיא רוזוולט החליט כי כל התושבים ממוצא יפני –
ולא משנה גילם (רובם היו ילדים מתחת לגיל 18),
ולא משנה אם נולדו בארה"ב –
כולם הועברו למחנות ריכוז בכמה מיקומים, שאחד מהם היה Manzanar.
בתהליך ההעברה קיבלו כולם תג מזהה .. מצמרר לראות
הם נדרשו להביא למחנה כלי מיטה וכלי אוכל עבור כל אחד מבני המשפחה,
וכל מה שניתן היה להביא היו צריכים להיות מסוגלים לסחוב בכוחות עצמם.
כך שלמעשה נאלצו למכור כמעט את כל רכושם בפרוטות, כי להביא אותו לא ניתן היה.
עם הזמן נוצרו במקום חיי קהילה, אבל ללא פרטיות.
לדוגמא הוקם מרכז להשאלת משחקים
הילדים למדו בבית ספר אמריקאי במקום,
נדרשו להצדיע לדגל כל בוקר רק שלא היה להם דגל..
בסופו של דבר ציירו אחד בעצמם.
בסרט מספר אחד העדים שהם שיחקו כבית ספר בנבחרת ספורט מול נבחרות אחרות,
אולם מכיוון שאסור היה להם לצאת מהמחנה כל המשחקים היו תמיד אצלם כקבוצת הבית…
בסופו של דבר נסגרו המחנות והתושבים שוחררו לדרכם עם כרטיס רכבת ו 25 דולר,
סעו להתחיל את החיים מחדש.
ומה הייתה המסקנה לאחר מעשה?
חלק מהאמריקאים התביישו במה שקרה כבר ב 1944.
התובע הראשי של ארה"ב Francis R. Biddle מצוטט כבר אז שאמר –
We should never have moved the Japanese from their homes and their world.
It was un-American, unconstitutional, and un-Christian.
התנצלות רשמית מוקרנת בסרט מפי הנשיא רייגן, לאחר שנים רבות,
והוא אומר בה – זו הייתה פשוט טעות. בשלב זה הוענקו פיצויים למי שגורש למחנות האלה.
במרכז המבקרים יש גם לוח זיכרון מרשים
ואפשר לנסוע ברכב האישי ולראות עוד משרידי המחנה (במסלול מוגדר, מסביב למרכז המבקרים)
הנה האנדרטה ליד בית הקברות
בעיני – היה מעניין מאוד ואני ממליצה לעצור, להראות לילדים, לדבר קצת על המשמעויות...
נכון שלא חסרות לנו בעיות נוכחיות משלנו,
וגם לא היסטוריה קשה בהרבה מהסיפור האמריקאי בכל מה שקשור למחנות ריכוז,
אבל עדיין לפעמים סיפור אחר ,חדש ו"לא שלנו" , יכול לתת פרספקטיבה שונה על הדברים ועל ההשלכות שלהם היום.
ואנקדוטה אחרונה לגבי מרכז המבקרים -
צרם לי שבאמריקה כמו באמריקה, אין מקום ללא חנות מזכרות...
ובחנות מוכרים גם מזכרות כמו טי-שירט "Manzanar" וכדומה ,
ואם תרשו לי קצת הומור שחור זה כמעט כמו לצאת מאושוויץ עם חולצת "העבודה משחררת".
לא יכולה להבין את התופעה הזאת.
-
יום 26 –מ-Mammoth Lakes ללאס וגאס דרך עמק המוות – המשך 2
עד כאן על הסיפור ההיסטורי העצוב הזה, אנחנו ממשיכים עוד דרומה.
לא רחוק מפה ישנה קשת יפה Mobius Arch, אבל בשבילנו חם מדי מכדי לצאת למסלול, אפילו קצר.
לידו בעיירה Lone Pine נמצא גם מוזיאון מערבונים Museum of Western Film History אבל אני מוותרת עליו.
אנחנו ממשיכים ונכנסים לפארק הלאומי עמק המוות.. Death Valley NP.
הנוף מדברי, פה ושם עצי יהושע
אין פה אף אחד והכבישים שמשתרעים עד אינסוף בערך ריקים (תסתכלו טוב טוב בתמונה עד להיכן מגיע הכביש)
נקודת תצפית ראשונה שרשמתי לעצמי FATHER CROWLEY OVERLOOK – מאכזבת מאוד.
אנחנו ממשיכים הלאה לדיונות החול של עמק המוות Mesquite Flat Sand Dunes, הגיע הזמן לצאת לרגע מהאוטו.
כמה חם פה?
רק 43 מעלות…
(והשעה הייתה שעת ערב לפני שקיעה)
הדיונות יפות אבל אני לא מצליחה לתפוס את התחושה בתמונות,
ובכל מקרה אתם מבינים שב 43 מעלות מהר מאוד רצינו לחזור לרכב...
עוד לא הגענו לחלק היפה ביותר של עמק המוות,
אבל יש עדיין זמן נסיעה של כ 45 דקות ,
והשקיעה מתקרבת בצעדי ענק...
הגיע הזמן להחליט מה בפנים ומה בחוץ ,
ואני מחליטה לדלג על אפשרויות אחרות ידועות שהיו בתוכנית,
ולהגיע ברגע האחרון ממש לתצפית הידועה Zabriskie Point
ומה אגיד.. היה שווה!
ממש נעתקה נשמתי כשראיתי את הנוף!
ואחרי שצילמנו מכל הכיוונים, והתפעלנו עד אינסוף, השמש אומנם שקעה אבל יש עוד מעט אור..
החלטנו לחזור אחורה ולטעום גם מהדרך הנופית Artist Drive שבה סלעים בצבעים שונים,
ונקודה אחת מפורסמת במיוחד במגוון הצבעים שבה - Artist Palette
היה יפה, בהחלט,
אבל דווקא בכל הנוגע לסלעים צבעוניים אין לנו במה להתבייש בפארק צבעי רמון שלנו שלדעתנו איננו נופל מ Artist Palette .
באיזור Artist Drive עוד שלל מקומות שווים לביקור, ביניהם Badwater Basin שקיוויתי שנספיק להגיע אליו,
ו Devils Golf Course , יש גם מסלולים אבל בוודאי הם אינם מתאימים אפילו לספטמבר ,
אבל כך או כך הגענו לחושך ומה שנשאר יצטרך לחכות לפעם הבאה…
מדד הכוכבים לעמק המוות
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 4 ("כי מאוד חם") האמצעי 4.5 פיקאצ'ו 4.5
הנסיעה מפה ללאס וגאס אורכת עוד שעתיים וחצי.
אנחנו חוגגים את הכניסה לנוודה בעוד מילוי דלק, הפעם במחירים נמוכים בהרבה מאשר בקליפורניה..
וממשיכים ישירות לשלט המפורסם של לאס וגאס Welcome to Fabulous Las Vegas – מה לא עושים בשביל פיקאצ'ו?
כבר מאוחר מאוד, מסתפקים בארוחה מהירה במקדונלדס (אל דאגה לא אני), ואנחנו מגיעים למלון שלנו
Club Wyndham Grand Desert .
מדובר בריזורט גדול מאוד, הרבה בניינים, הרבה בריכות (חלקן פתוחות 24/7)...
אנחנו בדירה מצויינת במחיר מצויין כנהוג בלאס וגאס, ורק כשנצא ממנה נגלה שגם מכונת כביסה ומייבש התחבאו להם בארון...
היה יום ארוך אבל מוצלח, מחר קמים מאוחר - וגאס!
-
יום 26 –מ-Mammoth Lakes ללאס וגאס דרך עמק המוות – המשך 3
לינקים לקריאה נוספת – לממות' לייקס ולדרך עד עמק המוות
ריכוז המעיינות החמים באיזור ממות' לייקס
לינקים לקריאה נוספת – לעמק המוות
טיול לעמק המוות מלאס וגאס – EARTHTREKKERS
לו"ז ליומיים בעמק המוות – EARTHTREKKERS
עוד קצת על עמק המוות – EARTHTREKKERS
הכי טוב בעמק המוות - EARTHTREKKERS
לינקים לקריאה נוספת –לנסיעה דרך BEATTY
-
איזה סיפור ואיזה תמונות..פשוט לגזור ולשמור!
קוראת בשקיקה ולוקחת כל טיפ שיכול לסייע גם לנו..
