כשהכוכבים נפלו עלי – הטיול הגדול למערב ארה"ב
-
תודה על העידוד לדרך..
-
יום 27 – לאס וגאס
בוקר טוב לאס וגאס..
בניגוד למנהגי, היום שינה חופשי-חופשי לבני הבית
, ואצלם השמיים הם הגבול!אז מה בכלל רציתי לעשות פה?
בוגאס ביקרנו בטיול הקודם שלנו במערב ארה"ב,
וכששאלתי את המשפחה לכמה לילות ירצו לחזור קיבלתי את התשובה – אפס.
אבל פיקאצ'ו אמר שהוא פשוט לא זוכר כלום... (היה בן 4)
וחשבתי לעצמי שוגאס בלאו הכי על הדרך,
ושופינג צריך לעשות מתישהו באיזה אאוטלט,
ואולי גם לנוח ליום אחד,
וכדאי גם לא לקפח את פיקאצ'ו ולתת לו על הדרך את החוויה.
וכך נולד לו היום הזה.. יום וגאס.
אחרי שכולם קמו לקראת הצהריים,
יצאנו לשופינג ממוקד מטרה באאוטלט הצפוני
Las Vegas North Premium Outlets
מה אני אגיד לכם..
זה היה יותר מעייף מכל מסלול שהוא!
כנראה שלא נועדתי לזה..
אחרי כמה חנויות מאסט של קניות שתיכננתי מהארץ,
הכרזתי שהספיק לי והלכנו לאכול בצ'יזקייק פקטורי שבמקום.
גם פה היה צריך להמתין…
למודי סבל מהעבר הבנו שאם צריך להמתין – אז ממתינים,
ואכן הרשת לא איכזבה גם פה והמנות היו טעימות מאוד.
ועכשיו להנחלת חווית לאס וגאס אותנטית לדור הצעיר, הגיע הזמן לסטריפ!
חנינו במלון ניו יורק ניו יורק,
אומנם לא בחינם אבל החניות החינמיות הסתדרו לי פחות טוב בתוכנית.
אנחנו נכנסים למלון, ומראים לפיקאצ'ו את איזור מכונות המזל…
פיקאצ'ו מתרשם ושואל אותי – מאיפה יש לאנשים האלה כל כך הרבה כסף להמר?
שאלה טובה...
אנחנו ממשיכים הלאה, עוברים לביקור קצר בחנות של Hershy’s ,
אבל יעדנו המרכזי לבקשתו של פיקאצ'ו הוא חנות M&M בסטריפ M&M's World Las Vegas , מעבר לכביש.
כיאה לגילו, פיקאצ'ו מסתובב, מחפש מזכרת, מצטלם פה ומצטלם שם…
שום דבר חדש, העיקר שהוא מרוצה ומה זה תור של 20 דקות לפחות בקופה.
לפחות מוכרים פה גם מים.
אני כבר מותשת..
הסטריפ נראה לי גרוע יותר מאשר זכרתי אותו.
הכל רועש כל כך, ממש עושה לי רע.
אבל נקווה לטוב ונמשיך הלאה.
ממשיכים בסטריפ, עולים ויורדים בגשרים, והנה מלון פאריז לפנינו
וכבר הגענו למזרקות של בלג'יו. עוד אתר מאסט בסיור הלימודי.
כל כך לא עמוס פה שלמרות שהגענו ממש שניות לפני תחילת המופע לא הייתה כל בעיה להתמקם בשורה ראשונה...
המזרקות לפחות מספקות את הסחורה, עדיין יפות!
אנחנו ממשיכים בסטריפ, חולפים על פני איזור הגלגל הענק LINQ ,
למי שמעוניין פה נמצאות הרבה דמויות להצטלם איתן –
לא רק שפנפנות אלא גם חשפנים בלבוש המערב הפרוע וגם דמויות לילדים כמו ספיידרמן, מיקי מאוס ורובוטריק ענק.
לבסוף אנחנו מגיעים לאחד המלונות המרשימים ביותר לדעתי – מלון ונציה – עד אליו יגיע הסיור שלנו…
אנחנו מסתובבים קצת בתוך המלון,
ואני מראה לפיקאצ'ו את עוגת הבריאות האמריקאית בשלל צבעי הקשת
מסיימים את הביקור באיזור התעלות הפנימיות,
וחוץ מזה שהיום לגונדולייר כבר יש מסכה –דבר לא השתנה
כפי שהיה בבוקר, ההליכה בסטריפ עייפה אותי בצורה בלתי רגילה..
אין על מה לדבר על חזרה ברגל לרכב.
לקחנו אובר מהאיזור היעודי של אחד המלונות בסביבה,
אכלנו ארוחת ערב (לילה) באחת המסעדות ה "ניו יורקיות" במלון ניו יורק ניו יורק שבו חנינו,
וקדימה למלון שלנו... כוחותי תשו.
אז מה אני יכולה לומר?
יש הרבה חובבי וגאס, אני אינני נמנית עליהם כנראה.
הרעש והאורות לא הוסיפו לי בריאות
אבל – פיקאצ'ו נהנה ונדהם מהכל…
כך שבכל זאת אני שמחה שבאנו להפסקה העירונית הזאת,
וגם שמחה שהיא הייתה כל כך קצרה...
-
יום 27 – לאס וגאס – המשך
ובכל זאת, להגנתה של וגאס אציין רק שהיו עוד מקומות ששקלתי לבקר בהם , וגאס היא לא אך ורק הסטריפ,
למשל מוזיאון המאפיה MOB MUSEUM, מוזיאון הניאון NEON MUESUM, רובע האומנות עם ציורי קיר - Las Vegas Arts District , מופע האורות של רחוב FREMONT , תצפית ממלון START, סכר הובר ועוד ועוד...
וכמובן שישנן ההופעות המרובות שיש בוגאס.
במצב הקורונה שמחתי שלא קניתי כרטיסים לשום הופעה,
אבל בכל מקרה בלילה הבודד שלנו בעיר לא הייתה הופעה אטרקטיבית גם לו הייתי רוצה (בפעם הקודמת היינו במופע KA של סירק דה סוליי).
ועוד אציין שיש כמובן גם אתרי טבע לטיולים סביב וגאס, בספטמבר עדיין חם מדי…
מדד הכוכבים ללאס וגאס - הסטריפ
אני 0 בן הזוג 3.5 הבכור 3.5 האמצעי 3 פיקאצ'ו 5 ("טיפ – ללכת לחנות M&M")
לינקים לקריאה נוספת - וגאס העיר
15 בילויים בוגאס עם בני נוער – EARTHTREKKERS
10 פעילויות OFF THE BEATEN PATH
8 פעילויות OFF THE BEATEN PATH
10 סיבות לבקר בוגאס גם אם אתה לא מהמר
לינקים לקריאה נוספת - בדגש על סביבות וגאס
מסלולים בקניון האדום – EARTHTREKKERS
מסלולי טיול ליד וגאס – PLANETWARE
-
יום 28 – זאיון – KOLOB TERRACE ROAD ומזרח הפארק
בוקר טוב
אנחנו עוד במצב הנינוחות הוגאסי..
מה יש למהר...
ופתאום, בשעה תשע ורבע בבוקר כשכולם עדיין נמים במיטתם..
(חוץ ממני כמובן ) ,אני מגלה שהצ'ק אאוט ב 10 בבוקר ולא ב 11 כנהוג. שימו לב, זה כנראה מקובל בריזורטים למיניהם.
איזו התחלה נמרצת של הבוקר!
תאמינו או לא – עמדנו במשימה, ועם כמות החפצים שלנו זה ממש לא פשוט..
ולאן נוסעים?
אנחנו בדרכנו לפארק זאיון Zion, בו ביקרנו כבר בפעם הקודמת אבל התחשק לחזור למקצה השלמות.
התוכנית של היום כללה במקור גם נסיעה ב Valley of Fire State Park, "על הדרך",
אבל במחשבה שניה בהתחשב בכך שהמסלול המדהים Fire Wave עודנו סגור עד 1 לאוקטובר,
ושכל כך חם בחוץ...
החלטתי לוותר על הפארק ולהמשיך הלאה.
הנסיעה לזאיון חולפת לזמן קצר דרך אריזונה,
ולאחר מכן אנחנו מגיעים ליוטה ולהפסקת צהריים בעיירה St George במסעדה הודית מוצלחת Red Fort Cuisine of India.
טעים ואנחנו ממליצים.
למי שמעוניין – יש בסט ג'ורג' הרבה מאוד אפשרויות שופינג ומסעדות.
ממשיכים הלאה, שעת צהריים חמה ביוטה ואני מחליטה לנצל זמן שכזה לנסיעה באיזור בפארק שטרם ביקרנו בו – Kolob Terrace Road .
הנופים מרהיבים גם בנסיעה, אבל ממש לטייל אי אפשר – חם מדי בעונה שלנו ובשעה כזו
נסענו עד לנקודה שהומלצה על ידי הזברה HOP VALLEY TRAILHEAD וחזרנו.
הנה מקבץ ממה שראינו.. שווה
לאחר הנסיעה הזו נדמה לי שהטמפרטורות יורדות במקצת,
ואנחנו נוסעים לצד המזרחי של פארק זאיון, זה שבו נמצאת מנהרת הכרמל.
הנופים בדרך – מהממים, אבל משום מה לא עצרנו לצלם..
אנחנו מגיעים למסלול ידוע וקצר CANYON OVERLOOK, מייל אחד בלבד עם 163 רגל שינוי גובה.
מתחילים ללכת...
לא הרבה ולא קשה..
אבל כשאני מגיעה לתצפית המובטחת אני מתאכזבת מאוד.
השמש בוהקת ממש מולנו, ואי אפשר לראות דבר.
לא מומלץ להגיע לקראת שקיעה (נראה לי שהיה שעה לפני) ,
אולי אם היינו נשארים עוד , ממש בשקיעה אפשר היה כבר ליהנות מהנוף.
אני מצלמת כמה תמונות מסביב, בכל זאת נוף מזרח-זאיון טיפוסי, אבל האמת שהתבאסתי.
עוד יש קצת אור ואנחנו מחליטים לא לחזור לאחור אלא להמשיך עוד קצת בכביש,
ונוסעים לכיוון הגבעה הידועה Checkboard Mesa.
-
יום 28 – זאיון – KOLOB TERRACE ROAD ומזרח הפארק – המשך
ולפתע..
כמו הרבה פעמים בזמן השקיעה...
המון עיזים או כבשים לפנינו,
עד עכשיו עוד לא הגעתי למסקנה האם אלה ביג-הורן שטרם גידלו את הקרניים למלוא גודלן או בעל חיים אחר לגמרי.
כך או כך..
זה היה פיצוי ראוי ושידרוג מיידי למצב הרוח!
רגע לפני שהחשיך אכן הגענו ל Checkboard Mesa
ובזאת סיימנו את הביקור בכביש המזרחי וחזרנו עד העיירה ספרינגדייל שבפתח הפארק, הגיע הזמן לארוחת ערב ראויה.
המקום הנבחר היה Oscar's Cafe ,
גם פה היה צריך להמתין כמו ברוב המסעדות ששמן הלך לפניהן כמומלצות, וכך עשינו, והיה טעים ומוצלח!
כל שנותר הוא להתמקם ללינה בלודג' של זאיון, בתוך הפארק.
מחר נשכים קום למסלול הידוע Angels Landing, עוד ארחיב על כך את הדיבור,
אבל בשל כך היה לי חשוב ללון דווקא בפארק ולא להיות תלויה בשאטל הפנימי של זאיון (הכניסה ברכב אסורה).
אנחנו מחפשים את בנין הקבלה בחושך המוחלט של הפארק (שהרי לא מפריעים לחיות בזיהום אור),
ותוך כדי זה הבכור נזכר שפריקת המזוודות בזאיון הייתה איומה ונוראה בפעם שעברה...
אופס.
אולי היה כדאי להיזכר בזה קודם?
אני מצליחה למצוא את הקבלה, מקבלת מפתחות, נוסעים לאיזור הלינה ו...
וואו כמה רחוקה החניה מהחדרים!
מכל החדרים ומכל הבניינים!
כמובן שאם כל המטען שלכם מסתכם בטרולי קטן על גלגלים אולי לא תחושו במאמץ ניכר,
אבל עבורנו שנתברכנו ב
מזוודות,
טרולים,
תרמילים,
צידניות,
ארגזי אוכל ,
שקיות איקאה מלאות באוכל...
זה ברמת הבלתי אפשרי.
זה היה הזמן למבצע הירואי.
חנינו ליד פנס בודד וחלוש,
והתחלתי ללקט מהאוטו את כל מה שחיוני לאותן שעות ספורות שנישן בלילה, ולתרמילים שניקח למחרת למסלול.
מה אגיד לכם..
טוב שאף אחד לא היה באיזור לצפות בנו!!
אבל המבצע הוכתר בהצלחה.
חלפנו על פני הבמבי שנחו בחושך בדשא המקסים של הלודג',
חבל שהגענו כל כך מאוחר אבל אי אפשר לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה,
ומצאנו את שני החדרים שלנו – קומה שניה ללא מעלית .
הם היו יפים יותר ממה שציפיתי ואפילו עם דלת מקשרת.
לילה (קצר) טוב
מחר יוצאים ל Angels Landing!
-
גם בפעם הראשונה שלך בוגאס דרגת 0?
-
יום 29 – זאיון – ANGLES LANDING
ANGELS LANDING הוא אחד מהמסלולים הידועים ביותר בזאיון,
ואולי אפילו בין הידועים ביותר בכל הפארקים הלאומיים.
שילוב של נוף מקסים יחד עם אקסטרימיות-לייט של טיפוס על הר צר יחסית עם תהום מכל עבר,
תרם לכך שהמסלול נמצא בפופולריות שיא, ובקרוב הכניסה אליו תותנה בהגרלה.
אז מה לנו ולאנג'לס לנדינג?
לפני שבע שנים היינו בזאיון בהרכב שכלל ילד קטן, ובכושר נמוך יותר מאשר היום,
ולא חשבתי על מסלול כזה בכלל כאופציה (5.4 מייל, 1500 רגל שינוי גובה).
אבל גדלנו.. ובא לי גם!
ומה עם פיקאצ'ו? מספיק בטוח עבורו? לא מסוכן?
שאלתי והתייעצתי, ובנוסף בניגוד למנהגי בדקתי היטב גם בסרטוני יוטיוב איך באמת נראה המסלול.
והשתכנעתי שננסה.
מה שכן, במשך כל החודשים לפני הטיול עקבתי צמוד אחר הדיווחים בפייסבוק,
וראיתי שהאתגר המרכזי במסלול איננו דווקא הקושי שלו אלא סוג של סכנה שנוצרת בעקבות עומס מטיילים במקום שהוא צר כאמור.
היה ברור לי שאשתדל לעשות הכל על מנת להגיע מוקדם ככל שניתן למסלול, מה שנקרא בפי האמריקאים To beat the crowds.
אחת הדרכים המועילות ביותר היא ללון בתוך הלודג' בזאיון, שנמצא במרחק קצר רגלית מתחילת המסלול.
בצורה כזו אין צורך לתפוס מקום בתור לשאטל הראשון שיוצא ואפשר להקדים אותו ואת המטיילים האחרים.
כמובן שמקומות פנויים בלודג' כבר לא היו,
אבל ריפרשתי לא מעט יום אחרי יום ובסופו של דבר הצלחתי להשיג שני חדרים מתאימים עבורנו לתאריך המבוקש,
את הלילה הנוסף שנשארנו בספרינגדייל לא הצלחתי להשיג שם, אבל גם לא התאמצתי במיוחד להמשיך בחיפושים עד הרגע האחרון.
ככל שעבר הזמן ונכנסתי יותר לפרטים, ראיתי שלא במפתיע הזריחה הלכה והתאחרה עם ההתקדמות לקראת הסתיו,
מה שהקשה עלי להקדים את השאטל הראשון שיוצא ממרכז המבקרים בשש בבוקר
(השאטל עמד להתאחר לשבע בבוקר ממש ימים ספורים לאחר הביקור שלנו .
במקרה כזה היה לנו הרבה יותר קל להקדים את רוב המטיילים,
או כמובן אם היינו באים בקיץ אז היינו יכולים להתחיל לנוע הרבה קודם עם זריחה מוקדמת יותר).
אבל.. זה מה יש ועם זה ננצח! 🤩
בחמש בבוקר השעון מצלצל , כמו תמיד אני הראשונה לקום.
הרבה להתעכב לא התעכבנו,
ברבע לשש כולנו עם תרמילים מוכנים עוזבים את החדר,
מביאים את הציוד המועט שהבאנו לאותו לילה חזרה לרכב כדי שלא נהיה חייבים להגיע לצ'ק אאוט עד 11 בבוקר,
וקדימה לדרך.
אנחנו מתחילים בהליכה לאורך הכביש, חושך גמור בחוץ...
אופניים חשמליים חולפים, זו האופציה השניה להקדים את השאטל אבל לנו היא לא התאימה.
די מהר אנחנו מגיעים לתחילת המסלול הסלולה, שאותה ניתן לעשות גם בחושך עם פנס .
לאט לאט מתחיל אור קלוש של לפני הזריחה... אבל עדיין חשוך למדי.
את השקט המוחלט מפריע קול –
ואנחנו רואים מרחוק את השאטל הראשון מגיע ועוצר בתחנה, השעה כבר 6 ורבע.
מפה מתחיל שעון החול לתקתק,
מתי ישיגו אותנו נוסעי השאטל הראשון... אותי לפחות...
מתחילים לעלות ב"שביל הנחש" של המסלול,
הנה אני צופה מלמעלה אל שביל המטיילים המתקדם לעברנו, כולם עדיין עם פנסים
ממשיכים לעלות, האור עולה לאט לאט גם הוא,
עוד קצת ומגיעים ל Scout Landing, עד פה אפשרי להגיע גם עם ילדים קטנים.
וגם פה יש כבר נוף..
אבל אין זמן להתעכב פה,
מהנקודה הזו מתחיל הקטע הידוע של השרשראות,
קטע תלול יותר והוא זה שיש משני צדדיו תהום.
זה הקטע אליו רצוי להגיע מוקדם כדי להימנע מעומס אנשים.
הנה קטע ראשון עם השרשראות
זה ההר שצריך לטפס עליו...
הנה מבט יותר מקרוב שאפשר לראות בו בדיוק את המשך השרשראות
ממשיכים לעלות..
עוד קצת והגענו!
איזה כיף לנוח פה.. על גג העולם!
-
יום 29 – זאיון – ANGLES LANDING – המשך
אז איך היה?
יכולתי לספר כל מיני סיפורי מעשיות ונראה לי שהייתם מאמינים לי
, אבל -
היה הרבה פחות קשה ממסלולים אחרים שעשינו, הרבה פחות
והרבה הרבה פחות מפחיד ממה שחשבתי שיהיה.
אף אחד מבני המשפחה לא הביע חשש או פחד ולו לרגע קט
והסיבה היא שהסרטונים והתמונות נראים הרבה יותר מפחידים מאשר המצב בשטח.
השביל לא באמת כל כך צר ,
הוא צר יחסית – נכון,
והוא תלול – נכון,
והשרשראות עוזרות – נכון,
אבל זה מה שהן – עוזרות.
אף אחד פה הוא לא מטפס הרים מקצועי או משהו קרוב לכך,
השרשראות תומכות ומאפשרות לבצע את המסלול יחסית בזריזות, אבל הן לא באמת חיוניות.
כמובן אני לא ממליצה לעשות את המסלול עם ילדים בני 4,
אבל עם בני נוער או עם ילד גדול יותר אחראי זה בהחלט אפשרי אם יש מי שיהיה איתו ויעזור לו במידת הצורך.
עוד תמונה
ואחת לצד השני
ואנחנו יורדים למטה, מגיעים ל Scout Landing שוב.
מפה אפשר להמשיך במסלול לכיוון אחר - West Rim
(המסלול ארוך – הכוונה שלי הייתה רק להמשיך מעט, לראות את הנוף ולחזור)
אבל בני המשפחה פוסקים שכבר התחמם מספיק
ואנחנו ממשיכים לרדת..הנה "שביל הנחש" באור יום, יש מטיילים שגם בחום הזה מתחילים את הטיפוס..
לבי לבי עליהם.
ואני מגיעה לתחתית המסלול, עכשיו כבר אפשר ליהנות מהנוף פה באור יום
זאיון של שילוב הירוק, הסלעים האדומים, והנהר
אי אפשר להפסיק לצלם..
ותמונה אחרונה מהנהר
וזהו... הגענו לתחנה של השאטל, מפה ניסע חזרה ללודג'.
היה מסלול מהמם וכל כך שמחתי שההשקעה בלוגיסטיקה מסביב השתלמה ובגדול!
ואם היה לכם ספק..
הפעם קונצנזוס במדד הכוכבים..
מדד הכוכבים ל ANGELS LANDING
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5
אנחנו מגיעים ללודג', מכריזים על הפסקת קפה
ראויה בבית הקפה שבמקום.והיא מתארכת..
ומתארכת...
מנוחה לרגליים.
ואחרי שנחנו מספיק,
הגיע הזמן לעוד מנוחה בארוחת צהריים טובה - אנחנו חוזרים ל Oscar’s cafe.
עושים קצת קניות בסופר הטוב של ספרינגדייל Sol Supermarket
וצ'ק אין מיד כשאפשר במוטל zion park motel.
מקום די פשוט ומיושן, אבל עם יחידה משפחתית כולל מטבח.
קשה לי להמליץ עליו כי רמת התחזוקה לא משהו ונדרשנו לטפל בבעיה בשירותים בכוחות עצמנו.
שנ"צ כמובן לכולם
חשבנו שנצא עוד לאיזה סיבוב ברכב..
אבל לא.
כידוע כל גוף שואף להתמיד במצבו.
ארוחת ערב שבישלנו בדירה
ועוד קצת מנוחה. לילה טוב.
-
אין מילים פנינית, התיאורים מרתקים והתמונות מדהימות!
מבאס שמסלול Angels Landing הייחודי הופך להיות מותנה בזכייה בהגרלה…
קיוויתי להגיע לשם יום אחד, עכשיו אני רואה שיהיה קשה יותר כשתלוי במזל. בכל אופן עדיין מייחל לכך… מקווה להגשים חלום.לטובת המטיילים העתידיים, מצרף כתבה בנושא הפרמיט למסלול אשר יידרש משנת 2022.
-
-
פארק זאיון מהמם, בעניי הוא זוגב ברייטינג נמוך מידי .
והמסלול ניראה סוף בדרך למרות שאין מצב שאני הייתי מטפסת עד לקצה
את מתקתקת טיולים בצורה סופר מרשימה
-
תודה ניב
אכן מבאס ביותר נושא ההגרלות בפארקים
זה מאוד קשה למישהו שכמונו בא מכל כך רחוק ולא כל כך הרבה פעמים בחיים
האמריקאים פשוט מנסים שוב…
ניסיתי הגרלות השנה (ל WAVE) וכמובן לא זכיתי
-
תודה
יש אכן הרבה סיבות לסגירת מסלולים
ביום שהגענו ה NARROWS היה סגור בגלל נפילת סלע ופציעה של מטיילת
ולא מזמן היה סגור CANYON OVERLOOK למשך כמה ימים כדי לחפש מטייל מבוגר בודד שנעלמו עקבותיו.. בסוף מצאו אותו חי אבל לרוב זה לא סוף שמח כזה
-
תודה איילת
מחמאות כאלה ממך זה משהו…
אם אי פעם תחזרי לאיזור יש אלטרנטיבה מבחינת תצפית, אפשר לטייל למסלול Observation Point via East Mesa
זה מסלול לא קצר אבל ללא טיפוסים וגבהים, מגיעים לתצפית מאוד יפה, לא נופלת מאנג’לס לנדינג
המסלול נמצא בצד של מנהרת הכרמל, לא הכי קרוב לספרינגדייל אבל נותן אלטרנטיבה פחות עמוסה ופחות מפחידה את מי שחושש מגבהים
-
יום 30 – Kolob Canyons, מפלי קנארה, שקיעה בברייס
היום מוקדש למעבר בין זאיון לברייס.
אומנם מדובר בדרך לא ארוכה כלל, אבל החלטתי לבקר בעוד שני מקומות (או יותר) "על הדרך",
ולשם כך לא לנסוע לברייס דרך מנהרת הכרמל אלא בדרך צפונית יותר.
יעדנו הראשון הוא איזור נוסף של זאיון, הרבה פחות מתוייר מהעמק, ושמו Kolob Canyons.
אנחנו נוסעים בכביש הראשי, מסביבנו נישאים סלעי ענק אדומים.
מגיעים למסלולון המתוכנן Timber creek overlook trail מייל אחד בלבד,
כבר חם מכדי לעשות מסלול של ממש.
כמובטח, הדרך מגיעה לתצפית מרשימה,
לא 360 מעלות אבל לשלושה כיוונים.
יפה פה, והתמונה מתקשה להגיע לתחושה במקום,
אבל למרות זאת אני לא בטוחה שהנסיעה במיוחד לפה הייתה שווה את המאמץ.
אולי בעונה אחרת כשאפשר לטייל במסלולים הארוכים יותר.
מדד הכוכבים ל KOLOB CANYONS
אני 3 בן הזוג 3.75 הבכור 3 האמצעי 3 פיקאצ'ו 4
נסיעה קצרה מפה ואנחנו מגיעים למפלי קנארה Kanarra Falls.
"גירסה מוקטנת של NARROWS” -סוג של Slot Canyon עם הליכה במים (בגובה נמוך) ובונוס של מפל.
(על ה NARROWS בזאיון ויתרנו הפעם מכיוון שניסינו מרחק קצר פעם שעברה,
ורובנו לא מסמפטים הליכה במים קרים ממש שמגיעים עד המותניים.
)מפלי קנארה נמצאים בשליטתה של הרשות המקומית ולא של NPS או היערות הלאומיים או BLM.
על מנת לשמור על הטבע במקום (וגם להרוויח קצת על הדרך
) הכניסה מוגבלת ל 150 מטיילים ביום, 12 דולר לאדם.המקומות נתפסים לא מעט זמן מראש.
מהארץ עקבתי אחר התקדמות המכירה באתר של המפלים,
ובשלב כלשהו החלטתי שאקנה ודי.
למרות שהכרטיסים לא ניתנים לביטול משום סיבה שהיא, גם אם יש סכנת שטפונות.
הם כן ניתנים למכירה מחדש למישהו אחר ומי שיכנס למסלול ב ALLTRAILS ,
יראה בעיקר הודעות מכירה או קניה ולא רק דיווחים על המסלול עצמו.
(חשוב מאוד לפני טיול בכל Slot Canyon באיזור לבדוק את התחזית בנושא השטפונות – פה).
מבחינת המחיר - לחמישה איש 60 דולר זה מחיר שערורייתי
בהשוואה ל 80 דולר ששילמנו עבור כל הפארקים בכל הטיול במנוי השנתי,
אבל... אני לא פה כל יום והחלטתי ששווה לנסות.
במסגרת ההכנות הזמנו מעלי אקספרס גרבי NEOPRENE ששומרים על הרגליים יבשות
(תהיו בטוחים שזה עלה הרבה פחות מלשכור אותן)
והבאנו מהארץ סנדלי KEEN או שורש להליכה במים.
אז מתחילים ללכת, עליה צחיחה בחום..
לא כל כך מעודד אבל תיכף בטח נגיע למסלול עצמו.
העלייה אכן מסתיימת אבל גם מפה זה לא פיקניק.
הולכים..
חם..
והנה הגענו למים.
אבל, הנוף מאוד מזכיר לנו את הארץ, לא משהו שונה בהרבה.
לא רע חלילה ולא שאני מזלזלת בנופי ארצנו אבל בשביל זה התאמצנו כל כך?
עוברים ליד נחל או בתוכו,
וחם... חם מאוד.
המים שעוברים בהם קפואים רצח,
מדובר בכמה מעלות בודדות, ככה מבשר לי האמצעי – המטייל המקצוען שביננו.
ופיקאצ'ו מוחה שהבטחתי לו שלא נעשה מסלולים בחום..
להגנתי אני אומרת לו שזה מסלול מים!! 🤨
נראה לכם שזה משכנע מישהו?
מה פתאום, חם לי בגוף וקפוא לי ברגליים!
הבכור שופך עוד שמן למדורה ונותן למסלול את התואר "נחל עמוד".
בעודי חושבת לעצמי איך הגעתי למצב הזה,
ולמה חשבתי שזה מסלול מוצל (הרי סלוט קניון מוצל בגלל הסלעים!) ,
גם הסימון פה ממש לא ברמה של פארק לאומי..
ובכלל ניכר שאין שום השקעה מינימלית להקל על חיי המטיילים..
גם מהבחינה הזו מאוד מזכיר מסלולים בארץ (ויסלחו לי מסלולי הרט"ג, אני מדברת על סתם מסלולים)
אבל בסוף פתאום הגענו.
הפעם באמת לדבר האמיתי.
כי כל מה שהיה עד עכשיו..
זוהי רק הדרך לשם..
ועכשיו הגענו לסלוט קניון אמיתי, מדהים, ופה גם קריר…
נוסף לכל, הוא פרטי רק שלנו,
זוכרים שיש מגבלה של 150 מטיילים ליום?
אף אחד לא הגיע יחד איתנו. איזה כיף.
נכנסנו עוד לעומק עד לנקודה המפורסמת של המפל
-
יום 30 – Kolob Canyons, מפלי קנארה, שקיעה בברייס – המשך
מימין למפל היה אמור להיות סולם שמאפשר להמשיך את המסלול,
אבל הוא נשבר זמן קצר לפני שהגענו.
לא שאי אפשר היה לשים משהו אחר
, היה מספיק זמן אם זה היה מקבל תיעדוף ראוי..
אבל למה למהר,
המטיילים באים ומשלמים גם ככה ועוד את המחיר המלא
(אתם יודעים מתי באמת הוצב סולם חדש? לפני כמה ימים בלבד.. לקח כמה חודשים לתקן את זה 🤯).
ישבנו לבדנו לצד המפל, אפילו עשינו פה הפסקת אוכל..
ואף אחד לא בא.
היה יפה שם.
אבל בזאת הסתיים לצערי המסלול עבורנו,
בתוכנית המקורית שלי מדובר היה במסלול ארוך יותר,
ועם סולם במפל אפשר להמשיך עוד אבל עבורנו זה לא היה אפשרי וחבל.
אני מאוד אהבתי את הקניון עצמו ,
וכצפוי הדרך חזרה נראתה לי נעימה, קצרה, וקלה בהרבה מאשר ההלוך
, אבל לא כולם הסכימו אותי שהיה שווה ללכת בחום עבורו.
ובאשר לגרבי הנאופרן שטרחנו להביא –
בדיוק כמו שקראתי בפייסבוק, הרגליים אולי נשארו יבשות אבל התחושה היתה קפואה לחלוטין ..
לזה הגרביים בכלל לא עוזרים. לא מאסט.
מדד הכוכבים למפלי קנארה (עד המפל)
אני 4.5 בן הזוג 3.5 ("ROI נמוך") הבכור 4 האמצעי 4 פיקאצ'ו 3 ("הסבל לא שווה את המפל")
ועכשיו הגיע הזמן לאכול ארוחה טובה
, אנחנו נוסעים לעיר הסמוכה Cedar City ואוכלים במסעדה Centro woodfired pizzeria -
מסעדה עם פיצות לא רק איכותיות אלא גם מאוד מיוחדות.. מומלץ. ואחרי הצהריים אפילו לא היה צורך להמתין!
מסתכלים על השעון, זמן הנסיעה מתאים בדיוק כדי להגיע ל Sunset point בברייס, ואני מוותרת על רעיון לעבור ב Cedar Breaks.
נוסעים ישר לנקודת התצפית, שכבר היינו בה בטיול הקודם, יוצאים מהרכב
ו.. באמת וואו!
איך לא זכרתי את זה ככה?
הגודל והעוצמה..
לא נשארו בזיכרון.
פעם שניה שלי פה והרושם עדיין מדהים, זה לא כמו בתמונה קטנה
מדד הכוכבים לתצפית SUNSET POINT
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי "לא מדרג" פיקאצ'ו 5
נשארנו עד שהחשיך, כדאי לקחת בחשבון שקר פה כי ברייס גבוה יותר מזאיון.
ומשם נסענו למלון - Best Western Plus Bryce ,
מיקום פנטסטי בפתח הפארק (יש שם עוד כמה מלונות), מלון מפואר והמחיר בהתאם.
הזדמנות לבדוק את הבריכה והג'קוזי היום…
הגענו מוקדם יחסית.
לילה טוב.
-
יום 30 – Kolob Canyons, מפלי קנארה, שקיעה בברייס – המשך 2
לינקים לזאיון ולאיזור לקריאה נוספת
מה כדאי לדעת לפני הביקור בזאיון - EARTHTREKKERS
המסלולים הכי טובים בזאיון – EARTHTREKKERS
ריכוז מסלולים בדגש למגבלות 2021, ללא הסתמכות על השאטל
מה עושים בזאיון ללא שימוש בשאטל - EARTHTREKKERS
מדריך לביקור ב 5 הפארקים הלאומיים של יוטה - EARTHTREKKERS
מסלול EAST MESA TRAIL – אלטרנטיבה לאנג'לס לנדינג
WEST RIM TRAIL - EARTHTREKKERS
OBSERVATION POINT - EARTHTREKKERS
-
הרגת אותי עם נחל עמוד
-
גם אותי הרסת עם ההשוואות ל:
נחל עמוד, שביל הנחש, מנהרות הכרמלהעיקר שאת מפרטת היטב את כל המידע על המסלולים, וגם את הדירוגים שלכם
כדי שאוכל לבנות לנו טיול מקסים בהשראת הטיול שלכם. -
שאפו מטורף על ANGLES LANDING
זה ממש לא טריוויאלי לקחת לשם משפחה………….
מודה שהייתי שם פעמיים והשתפנתי בקטע של השרשראות
יש תירוצים אבל זה לא ישנה את העובדה שכנראה לא אגיע לשם
