מסלול בדרום ארגנצ'ילה לחודש (רוני סופר.... )
-
פתאום גיליתי את קיומו של חודש דצמבר……..ותחילת ינואר
רעיונות איך לבנות את הטיול ?
פיץ רוי חובה מבחינתי
אושואייה בסוף הטיול לכשבוע גם חובה
טורס דל פיינה אפשר לוותר מבחינתי
מודה מראש על הצעות למסלול ולוגיסטיקות
-
המון זמן לא ביקרתי בפורום, ולאור הנוסטלגיה חזרתי.
תן קצת יותר פרטים ואעזור לך בכייף
למה ויתרת על הטורוסים היית כבר?
מאיפה אתה רוצה להתחיל?
אוושאיה חייב בסוף?
רק פטגוניה או שרוצה לשלב גם את הצפון (סאןפדרו דה אטקמה/סלטה?
-
הי רווית.
תודה על הנכונות לעזור
טוב לשמוע ממך ובאמת שבלעדייך הפורום הזה קצת ננטש לטובת מזדמנים
ראשית הרגע בדקתי בגוגל וראיתי שארגמטינה עדיין סגורה לתיירים (?).
מייד אחרי שפרסמתי את הפוסט קלטתי שצ’ילה סגורה אבל משום מה הבנתי שארגנטינה פתוחה לתיירות וזה כנראה לא נכון???
לגבי השאלות שלך ובתקווה שאני טועה או שארגנטינה תיפתח בשבועות הקרובים…..
רקע:
- היינו בארגנטינה כזוג ב1988-9 וכמשפחה ב2005 ומבין האיזורים הבודדים שפספסנו הכי מושך אותי הפיץ רוי
- בטורס דל פיינה היינו בגרסא “של פעם” עם אוכל על הגב לשבוע ותנאים פראיים ולא בא לי לראות אותו בגרסא המודרנית כרגע
- ביציאה מטורס דל פיינה בסוף 88 פגשנו זוג ארגטינאים בגילנו שהפכו לחברים לחיים ונסענו ובילינו שבוע במחיצתם באושואיה שם הם גרים מאז ואנחנו מאוד רוצים לבקר אותם. אז אני מעדיף להשאיר את ביקור החברים שיהיה בטח יותר בטן גב לסוף
- הזמן שבידינו כנראה מוגבל. זרקתי לאשתי רעיון של חודש והיא שמאוד רוצה לנסוע אמרה שזה ארוך מידי. אז בטוח שזה לא יותר מחודש וכנראה פחות
-
אני זורמת עם הרעיון, גם אם הוא על הנייר, ויהיה לשנה הבאה.
אני זוכרת שאת אוהב ללכת השאלה אם גם אשתך בעניין.
הטרק של הפיץ רואי מהמם, אבל מדובר בהליכה של 28-30 קמ ביום אחד! השאלה אם אתם מסוגלים לזה. אני מאז הטרק לא מסוגלת לטרקים כאלו ארוכים.
הסיבה שעושים אותו ביום אחד היא שיש קמפ אחד בסיסי ברמה שממש לא מתאימה לגילנו, והאופציה האחרת היא הלוך וחזור לכפר אל צלטן באותו היום.
הטרק בכללי הוא 12 קמ קלילים ואחריהם 2 קמ של עליה קשה מאד!!!
ואחרי כל זאת לחזור את כל הדרך לכפר. יש גם דרך לקצרו מעט, בהקפצה עם רכב, אבל אז לא רואים חלק מאד מאד יפה בטרק. אם תהיו מספיק ימים באל צלטן, אפשר לעשות את החלק הזה אולי ביום נוסף
לגבי מסלול
טיסה ישירות לברילוצה או עם עצירה ליומים בבואנוס ואז:
3 ברילוצה
2 דרך האגמים וסן מרטין דה לוס אנדס
1 פארק לנין
4-5 פוקון כולל טיפוס על הויאריקה (לא לוותר על החוויה)
2 פורטו ווארס
3 האי צילואה, (בדגש על אזור קסטרו)
חזרה לברילוצה בדרך השמורה
טיסה לאל קלפטה
1 פריטו מורנו + מיני טרק על הקרחון
3-4 אל צלטן
מאל קלפטה טיסה לאושוואיה
למרות שהקרטרה בתקופת דצמבר מהממת, אני חושבת שבמסלול שהצעתי לכם תראו גיוון גדול יותר
מה עוד שהשכרת רכב והחזרתו באותו מקום תחסוך עלויות מטורפות
מקווה שתצליחו ליישם באחד הימים
-
הי.
מול רווית קטונתי.
כל מה שאמרה לגבי ברילוצ’ה-ברילוצ’ה מדוייק.
תוסיף, אם יש זמן, גיחה לבאהיאה מנסה Bahía Mansa מערבית לאוסורנו.
פיץ רוי.
כשהיינו שם בדצמבר היו רוחות כ”כ חזקות שלא היה ניתן להגיע למדרגה הראשונה היכן שכל התיירים הפשוטים, כמונו, עולים.
קח בחשבון.
פריטו מורנו
שווה לך לבקר שוב אחרי 16 שנה ולעמוד על ההבדלים.
אם וכאשר תצטרך רכב- דבר איתי שוב ואת לך את הפרטים של אלפונסו (אני מניח שיש אותם כאן בפורום)
-
תודה רווית ורוני
טוב אם ארגנטינה סגורה השנה אז חבל לרדת לפרטים ולבזבז לכם את המקלדת אבל עוד קצת אינפורמציה ושאלה מרכזית אחת.
חשבתי האמת על מסלול יותר דרומי
השאלה היא אם אפשר לשכור רכב דרומה יותר באיזור פיץ רוי או פריטו מורנו. וגם על איזה קנס מדובר? גם 1000$ קנס לא שווים לפעמים כמה ימי עבודה.
מבחינתנו מסלול ברילוצ׳ה צ׳ילואה וחזרה זה רק אם קרה שם משהו שהשביח או נפתח לעומת סוף שנות ה80. זה נכון שכייף לחזור לאותם מקומות אבל המקומות האלו היו אז סוף העולם והפכו מאוד מוסדרים ומתויירים ואני מעדיף לשמור אותם בזיכרון כסיפורי אלף לילה ולילה שלי.
למשל הוויאריקה לא היה פארק מוסדר בתקופתינו. אמנם לא טיפסנו עד הסוף אבל לא יודע אם בא לי לטפס בקבוצה עם מדריך.
לפריטו מורנו אשמח לחזור כי גם אז הוא היה מתוייר ונפתחו הרבה אופציות טיול שם ולא ראיתי קרחונים כאלו בשום מקום.
יתכן גם שכדאי לנו לעשות סיבוב נוסף מברילוצ׳ה שגם בה היינו פעמיים למקומות שלא ביקרנו כי לא היינו מאוד יסודיים בשתי הפעמים.
אני יודע שיש צעירים שנוסעים עכשיו לדרום אמריקה, אז אנסה לברר איך הם נכנסים…..
-
ארגנטינה תיכף נפתחת לתיירים, וגם צ’ילה סוג של פתוחה. אבל למיטב ידיעתי מעברי הגבול היבשתיים ביניהן סגורים בנתיים, מה שמקשה על זיגזוג ביניהן. ייתכן שייפתחו בקרוב, מצב הקורונה בדרום אמריקה טוב למדי. מידע יותר מפורט ומעודכן כאן.
אני “נתקעתי” בצ’לטן כמעט שבועיים. יש כמה טיולי יום יפים, וגם טרק מדהים (אבל קשה) – מעבר הרוחות paso del viento. פירטתי כאן, יחד עם כמה המלצות בסביבה (במונחי פטגוניה).
החלטה משמעותית שתצטרך לקבל היא לגבי הקרטרה אוסטרל (בהנחה שהגבולות היבשתיים ייפתחו). טיול יפה, אבל המרחקים גדולים מאוד. לדעתי שווה רק אם יש מספיק זמן ל”התעכבויות” בדרך.
לגבי השכרת רכב – אנחנו שכרנו בזמנו בקלפטה (וגם החזרנו שם).
-
עוד משהו – בחישובי הזמן כדאי מאוד להביא בחשבון את מזג האוויר ההפכפך באזור האנדים, בערך פיפטי-פיפטי, כך שכדאי לתכנן מעט יותר ימים בכל מקום גם אם זה ניראה מיותר.
-
תודה צביקה
אינפורמציה מאוד רלוונטית ומעודדת.
אני נזכר בתיאור הטרק היפה והקשה שלך והוא כנראה קצת גדול עלינו אבל אקרא שוב בבלוג שלך שתמיד שווה לחזור אליו.
לגבי הקרטרה אני גם זוכר את התיאורים שלך והיא גם באמת משנה את לוחות הזמנים.
תודה בינתיים
אקרא
-
ככלל אני מתייחסת לתכנון בעולם נורמלי שהכל פתוח.
אני מסכימה עם צביקה לגבי ימים בעייתים, אז בגלל זה למשל בפוקון שמתי יותר ימים, כדי שתצליחו לעשות את ההילייט של הטיפוס על הויאריקה. אפשר לשים עוד ימים באל צלטן על חשבון צילואה או על חשבון ברילוצה.
אם תחליט כן לטפס על הויאריקה זה מחוייב עם מדריך ויש סוכנות אחת (אנטו), שיקרה יותר מכולם אבל מתמחה דווקא בקהל המבוגר יותר וגם להם יש קבוצה של אצנים, וקבוצה של יותר איטיים
בתכנון שנתתי לך כאן יש שתי השכרות רכב אחת בברילוצה והשניה באל קלפטה ובשתיהן מחזירים באותו מקום ונימנעים מהקנס הגדול!
אם מחליטים להכניס למשוואה את הקרטרה הכל משתנה כי אז לא חוזרים לאותו מקום.
כשהיינו לפני 4 שנים הם היו בפרוייקט מאוד רחב של סלילת הקרטרה, כך שבניגוד אלי ואל רוני, נראה לי שאפשר יהיה לעשות אותה עם רכב פרטי, ולוא דווקא בג’יפ, למרות שבג’יפ אפשר להכנס למקומות שרכב פרטי בחיים לא יגיע.
בכל מקרה אם הולכים על הקרטרה, החלק היפה יותר שלה והפחות מתוייר הוא החלק הדרומי ביותר.
השאלה הכי חשובה, כמה אתם מסוגלים ורוצים ללכת. יש בקרטרה ב cerro Castillo, טרק שדומה לפיץ רוי/טורוסים, רק פחות מפורסם
-
תודה רווית על ״ההתגייסות״
האמת שכרגע השאלה המרכזית מבחינתי היא לא כמה אנחנו רוצים או יכולים ללכת (בטוח פחות מצביקה כנראה גם פחות ממה שהלכתם אתם לפני 4 שנים), אלא כמה זמן יהיה לנו. למרות הרצון לצמצם את תקופת הביקור אני לא אהסס לפרוס טרק מסויים שהחלטתי שמתאים לנו על יותר ימים אם זה אפשרי.
בעבודה קצת התרגלו לשיגעונות שלי (בגבול מסויים) אבל גם אשתי קצת מגבילה בלוז.
לפי מה שנראה לי עכשיו אחרי שריפרפתי שוב בבלוג של צביקה, אם ניסע זה יהיה לשני מוקדים:
אל צ׳אלטן
אושואיה
ואם יש טיסה אז לא אכפת לי גם לטוס מקלפטה לאושואיה(או אוטובוס אם אין)
אם יש חלק שווה בקרטרה שקרוב לאושואיה או טרקים אחרים באיזור שהם לא קשוחים אז אשמח לדעת ונעשה אותם בסיבוב מאושואיה.
-
יש טיסה מאל קלפטה לאוושואיה (אנחנו טסנו הפוך)
הכניסה לקרטרה קרובה יותר לאל צ’לטן וקרובה, זה עניין של 12 שעות בנסיעה משמימה שאין כלום ושום דבר בדרך.
בדרך כלל מקובל להכנס לצ’ילה צ’יקו
אנחנו ניכנסנו במעבר קטנטן שנקרא Passo roballos, ולנו בעיירה שניקראת Cochrane
בחוכמת הבדיעבד, אני מצטערת שלא ירדנו עד O'Higgins (אולי בפעם הבאה….)
-
אפשר כמובן להגיע לאו היגנס אבל אז לחזור עד לפאסו רובלס.
אני החלטתי שלא נעבור שם.
אמנם הגענו עד הקונפלואנזה של ריאו באקר וצ’קאבוקו אבל חזרנו ליציאה הצפונית יותר בצ’ילה צ’קו.
אולי בגלל זה הרווחנו את מערות הידיים בארגנטינה.
דרור – שם הקרטרה נגמרת. אין קרטרה יותר דרומית לאו היגנס.
אנחנו עברנו ב 2016. כבר אז היו בעיצומה של סלילת הקרטרה שרובה היה כבר סלול.
כבר אז לא ממש היה צריך 4X4, אבל איזה כיף זה היה. יש גם חלקים בארגנטינה של חולות עמוקים.
יש טיסות סדירות וישירות של איירוליניאס מאל קלאפטה לאושואייה. לא זול. שעה פלוס מעל 300$.
אבל הי, מה לא עושים בשביל חבר. לא ככה?
שוב, דרור. אם תגיע לזה ותחפש רכב – רק תגיד. אם הוא עדיין עובד – אלפונסו יביא לך רכב היכן שתרצה במחיר הכי שפוי שאפשר.
-
תודה רוני ורווית
אוסף ומנסה לעבד נתונים שכאמור הנתון הכי חשוב זה לכמה זמן הנסיעה שאני מקווה ועובד עליה שתתממש.
מה הייתה מבחינתכם חוויית הקרטרה?
שוב בשנות ה80 זה היה איזור נידח שלא הרבה הגיעו אליו וסיפורי הקרחונים הציתו את הדמיון.
בכלל, בצ’ילה של 1988 לא היו כבישים רק דרכי עפר והפנסים של כל המכוניות היו מוגנים מפני אבני חצץ. טרמפים היו דבר מאוד מאוד נפוץ ויש לנו הרבה מאוד סיפורים סביב טרמפים כולל החברים מאז שגרים באושואיה.
הכביש היחיד שהיה סלול אז היה אם אני זוכר נכון את השם ״האוטוסטרדה הפאן אמריקאנית” מצפון לדרום שנגמרה לדעתי אז בפוארטו מונט.
לגבי טיסה ב300$, אם היא חוסכת יום עבודה אז זה לא כזה יקר. מצד שני אם הנסיעה באוטובוס יפה וחווייתית אז חבל לטוס.
אגב צביקה, מצרף פה תמונה מלפני כמה שבועות שצולמה בהשראת התמונה המטורפת שלך של הירח בפיץ רוי. אין מה להשוות בכלל ולא קמתי לפנות בוקר בשבילה אבל בפירוש ההשראה של התמונה שלך הייתה שם כשצילמתי
-
מבחינתי החוויה של הקרטרה היתה מרבדי הפריחה המשגעים בסגול ורוד וצהוב על רקע האגמים וההרים המושגלים.
כל היופי המשגע הזה היה באמצע דצמבר.
אחיין שלנו שהיה שנה אחרי במרץ לא הבין על מה כל ההתלהבות.
-
פוסט זה נמחק! -
פוסט זה נמחק! -
עשיתי את הקרטרה בתחבורה ציבורית וקצת בטרמפים (ואפילו פגשתי את רוני לכמה דקות...). לא חסרים מקומות יפים בדרך (והפריחה מרשימה), אבל בטיול קצר ולחוץ בזמן לא הייתי מתעקש על הקרטרה. אפשר אולי להסתפק במסלול מעגלי מצ’אלטן/קלפטה – ברכב דרך פריטו מורינו העיר (ומערת הידיים – מדהים), צ’ילה צ’יקו (והפארקים שמדרום לה), דרומה לאו’היגינס (להחזיר שם את הרכב, עם קנס מן הסתם), משם במעבורת וברגל לצ’אלטן. כל זה בהנחה שהגבולות היבשתיים ייפתחו.
ליד אושואיה יש כמה טיולי יום יפים (לא הייתי), ומדרום, באי נוורינו הצ’יליאני יש טרק בשם Dientes de Navarino שאמור להיות מאוד יפה (לא יודע מה מידת הקושי).
-
הי חברה
קורא בשקיקה את ההמלצות שלכם .. אני יוצא עם הבת שלי , לפני גיוס לאזור של 3 שבועות . לא בונה על זה שהמעברים היבבשתים יפתחו ( הם כרגע סגורים חוץ מהמעבר של מנדוזה לסנטיאגו ) ולכן מתרכז בארגנטינה . גם אני טיילתי לפני 30 שנה ..
שאלה – אם יש לי 12 ימים נטו לדרום ( אחרי שהורדתי טיסות , יומיים בבואנוס איירס וחזרה לטיסה ) איך אני מחלק בין ברילוצה ואזור האגמים לבין אל-קלפאטה והאזור ?. אנחנו אוהבים ללכת אבל נעשה בעיקר טרקיים יומיים. שווה לרדת לאושייה ? בחוויה שלי אז היא לא הייתה כזו אטקרטיבית מול שאר האטרקציות
תודה אלון
-
נראה לי שרווית תענה טוב ומפורט יותר ממני………..
אני גם חושב שאיזור ברילוצ’ה וקלפטה מציעים יותר “אטרקציות” ובטח בטיול כזה קצר וללא טרקים מרובי ימים אבל לא העמקתי בלימוד ….
אני רוצה לנסוע לאושואיה בגלל נוסטלגיה וחברים אבל אני יודע שיש הרבה יותר מה לעשות שם ממה שהכרתי בינואר 89
הייתי מחלק סכימתית 6+6 ימים (סתם כי אני עצלן….), בין ברילוצ’ה לקלפטה
