התגשמות חלום בצפון מערב ארה"ב 🌳 💫 🐾
-
וואו אני אתחיל בזה שאני לא מאמינה שעברנו את המסע הזה, 27 שעות בדרכים עם שלושה קטנטנים שהיו נהדרים וסבלנים (לרוב) וואו איזה כיף.
פלוס כל המזוודות שהגיעו?! שרק ימשיך ככה
וחוזרת להתחלה..
אתחיל בתודה! לכל מי שתרם מהידע , מהזמן שלו בתובנות, הארות טיולים קודמים שאתם עשיתם תודה
בזכותכם גם הטיול חלום שלנו יוצא לפועל .
אנחנו זוג בני 30+ עם 3 בנדיטים בני כמעט 6 , שנתיים וחצי ו-9 חודשים טיול שני שלנו בארצות הברית ועם הילדים היינו בקיץ שעבר בשוויץ ולכן לא מרגישים ״אמיצים״ כמו שהסביבה מסבירה לנו שוב ושוב
אנחנו מאמינים באמת שמטיילים שרוצים ויש אפשרות.
אני לא שומרת טיולים לרגע ״שהילדים יהיו גדולים״ .
אנחנו צוברים חוויות והעולם מספיק גדול. שהם יגדלו נטוס למקומות שאני מפחדת עם קטנטנים (היי אפריקה).
אנחנו משפחה מטיילת וגם בארץ אנחנו כל שבת יוצאים ונוסעים הילדים רגילים לנסיעות ארוכות..
אוהבים מסלולים אוהבים את הטבע ורק אלוהים יודע איך למרות המזג השונה של כל אחד מהם הם מצטייני שינה ומצליחים בכל סיטואציה להרדם וזה מאוד מקל.
זה טיול ראשון שלנו בקראוון ואנחנו ווצאים ל-5 שבועות.
מתחילים ביוטה ועולים צפונה לטיטון>ילוסטון>גליישר>רוקיס קנדיים>אולימפיק וקינוח יום בניו יורק.
בין לבין יהיו גם ערים ועיירות אבל אנחנו אנשי טבע והטיול שלנו מכוון לפארקים הלאומים .
וזאת נקודה רגישה..הזמנת הלינות בפארקים הלאומים הייתה לא פחות ממיגעת , ההזמנות נפתחות חצי שנה מראש ומאוד מאוד מהר מקומות נחטפים כנראה התפילות עזרו כי תפסנו קמפים בכל פארק לאומי בדרך שלנו כולל קמפינג באגם אוהרה!
גם הטרלול בשדה התעופה לא תרם למפלס הלחץ ..באמת ובתמים הייתי בטוחה שאני אצליח לדחוף את הכל ל-4 טרולים קטנים וכמה תיקי גב ואז המציאות הגיעה ונוספו עוד 2 דופל באג כאלה גדולים מהטיול הראשון בארצות הברית + מזוודה לה קראנו ״מזוודת ההקרבה״.
כל מה שאנחנו רוצים ונשמח שיגיע אבל אם לא יגיע נסתדר - נכנס לתוכה.
מצעים ישנים לקראוון, מגבות, מעילים שרוצים להחליף אבל עד שנקנה ועוד..
ובדרך נס באמת הכל הגיע! איזה שמחה והקלה וואו
הכאוס בנתב״ג הוא אמת מוחלטת תורי ענק, חוסר בצוות עובדים הכל מורגש.
הגענו 4 שעות לפני הטיסה ורק הודות לפיצי שלנו שהיה די מסכן ועייף בעגלה שלו העבירו אותנו דרך תורים צדדים .
(התור לכבודה המיטחדת הוא הכי נורא תנסו להימנע בכל דרך).
בחרנו באמריקן טיסת לילה ישירה לניו יורק עם קונקשן של 4 שעות ואז ממשיכים לעוד 5 שעות עד סולט לייק.
הטיסה הייתה נהדרת לא פחות מזה.. לא דמיינתי שככה תעבור טיסה של 12 שעות עם הקטנים ! הצלחנו לעבור את 5 השעות הראשונות בלינה משותפת ואת השאר רק הגדול שלנו היה ער אז בעזרת אוכל והמון מסך זה עבר ממש בקלות.
שני הקטנים ישנו כל הטיסה כמעט ועל זה תודה לאל.
הכסאות היו נוחים המדיה הייתה מעולה באמת אין תלונות בעצם רק אחת..כשהזמנתי את הכרטיסים אמרו לנו שלא ניתן לקנות את השורה בה יש עריסה כי זה על בסיס הראשון שיגיע
אממה הגענו ראשונים והתברר שקנו את המקום ומי? לא מישהו עם ילדים
אז באמת זה היה מרגיז כי לא היה אכפת לי לשלם אבל לא נתנו אופציה למרות שהזמנתי דרכם ושוחחתי עם 3 נציגים שונים.
יש כולה 4 עריסות לא קשה לשמור אותן למי שבאמת צריך.
אבל הוא ישן כל הטיסה אז חוץ מנמק ביד הכל בסדר.
האמת שמרוב לחץ על המזוודות לא הצלחתי לחשוש מהטיסות..גם בסוף ומישהו רשם את זה כאן לא משנה כמה הטיסה נוראית זה עובר זה נגמר זה תחום בזמן.
זאת הייתה המנטרה שלי.. בה הייתי צריכה להשתמש יותר במעברים..
הבידוק פה ושם, האימגריישן, המעברי טרמינל זה יותר שחק את הילדים מאשר הטיסות.
אבל זהו אנחנו פה השעה 4 בבוקר
וכולם נרדמו בשש וחצי בערב…
מחר או בעצם יותר נכון היום ניסע לאסוף את הקראוון..
להתראות בינתיים
-
וואו מדהים שעשיתם את זה !!! בהצלחה בהמשך, תהנו
-
בהצלחה! מרגש לקרוא
-
תודה על השיתוף!
שמח שעברתם בהצלחה את את הטיסות, והכבודה-כל כך מגיע לך!
והמשך טיול מהנה, ובאזור שבחרתם זה מובטח.
מוני
-
תהנו המון
-
תהנו! אתם צודקים- לא מחכים שהילדים יגדלו!
-
איזה כיף שהצטרפתם זה ירתום אותי לסיים את הסיפור למרות עייפות החומר
אני מאחדת את שני הימים האחרונים-
ביום השני העברנו את הזמן במלון ליד השדה עד שנוכל לאסוף את הקראוון שלנו , ישנו במלון הילטון צמוד לשדה שנבחר בעיקר הודות לשאטל שלו מהשדה.
בבוקר הילדים הספיקו להיות בבריכה ומשם ישר לאיסוף הקראוון (בחרנו בקרוז אמריקה 25 פיט) העדפתי כמה שיותר קטן אבל שעדיין יצליח להכיל אותנו .
בעיקר חששתי מעניין הלול לפיצי כי לא רצינו להתעסק עם שולחן האוכל באופן יומיומי ואפילו שעתי (עדיין ישן בוקר וצהריים…).
וואלה הכל נכנס לא מרווח לנו אבל גם לא צפוף ובכל מקרה יצאנו מנקודת הנחה שאזור הפעילות יהיה חיצוני בכל קמפ שנגיע אליו..
משם נסענו לאיסוף המשלוח בוולמארט עשינו הזמנה עוד בארץ שהיינו בשקט שלנו ויכולנו להתעסק בזה .
היה ממש נוח תוך דקה הכל היה בקראוון (וכמובן שנאצלנו להשלמות קטנות) הילדים כל כך התרגשו שבילינו שם הרבה יותר מדי זמן לעשרה מוצרים ששכחנו..
בכל אופן ממליצה זה פשוט מקל לעשות את זה מהארץ.
אחר הצהריים בילינו בפריקות ועניינים רצינו לישון באזור אם תהיה לנו בעיה עם הקראוון, ומה תגידו הבעיה מצאה אותנו (בערך
) אתמול ביוטה היו כמעט 40 מעלות (סיוט ! בשביל מה ברחנו מהארץ? ) והגנרטור פשוט סירב לעבוד זאת אומרת אין מזגן! כל הניסיונות שלנו כשלו וכללו גם פוטנציאל כוויות רציני עקב התעסקות בלתי פוסקת של החצי השני.
מכוון שזה טיול קראוון ראשון שלנו לא הבנו שככה זה כשיש חמסין ובאמת יום אחרי זה הסתדר (חצי נחמה לפחות לא היינו צריכים להעביר הכל כי הקראוון לא תקול).
למחרת מרפי פגש אותנו ומזג האוויר ירד באופן קיצוני כמעט 10 מעלות + רוח וגשם חלש.
ולמה מרפי? כי אני הבטחתי לגדול פארק מים שחבל שלא עשינו בחמסין אתמול…ככה זה שהמוח מטוגן בקופסת פח ב40 מעלות בצל).
בכל אופן אני הבטחתי והולכים לפארק מים, עקרונית הייתי מעדיפה לשלב אטרקציה בשלב יותר מאוחר אבל לא מצאנו ואני לא מאכזבת
זה חשוב לו אז זה חשוב גם לנו (ונקפא מקור לא נורא).
פארק המים התגלה כחמוד מאוד! כמה מגלשות די רצינות ובריכה נחמדה לאמצעית שלנו עם אבובים ואפילו מים מחוממים - אין תלונות.
בעצם יוצאים מהבריכה ויש רוח מטורפת ולא טיפת שמש בשמיים אז קפאנו חוץ מהגדול שלא מרגיש כלום (תכונה שגילינו בשוויץ הוא נכנס לאגמים כאילו אלה לא מי שלגים).
לסיכום אפילו במזג אוויר הזה היה באמת כיף בעיקר כי הוא באמת היה בעננים וגם לי היה נחמד להתגלש כמו בגיל 17 בשפיים.
משם התחלנו להצפין וניצלנו את העובדה שכולם נרדמים אחרי בריכה ופיצה והצלחנו לנסוע שלוש שעות עד bear lake.
הדרך הייתה..וואו אין מילים נסענו דרך כביש 80 ונשאר רק לקנא במרחבים האינסופים, בחוות שפזורות לאורך הדרך הלב פשוט מתמלא ואני לא אשקר שכיף להנות מזה בשקט רק שנינו..
הגענו לקמפ יבש מול האגם,יש צל, בור אש ועם נוף כזה לא צריך עוד כלום.
עשינו מדורה מקלחות ושלחנו למיטות.
לאחר מכו יצאנו החוצה לכבות את האש ולסדר ואיזה שמיים קיבלנו!!! זרועי כוכבים עם שביל החלב כל כך ברור!! פשוט גמענו את הרגע הזה ניסיתי לצלם אבל כמובן עם הטלפון זה לא הלך..
מחר נגיע עד ג׳קסון והטיול מתחיל להרגיש כמו שדמיינתי…חלום
-
וואו. איזה כיף לכם! תהנו!!
-
אחרי 4 ימים בטיטון וילוסטון ללא קליטה אני ממשיכה
בבוקר או יותר נכון לפנות בוקר כי הילדים שלנו קמים תמייייייד (תמיד) מוקדם (מה שבטוח אנחנו לא דואגים לאגם לואיז,ג׳ני וחבריהם בטוח נהיה ראשונים
) התעוררנו וחיכינו לשמש להתחיל את הנסיעה (לא הרגשנו בטחון לנסוע בחושך מוחלט) היעד היה ג׳קסון כדי שמחר נכנס לגרנד טיטון.יתרונות לקמים מוקדם חוץ מהשקט המוחלט וזריחות מרחיבות לב אלה חיי הבר שעוד בסביבה.
הצלחנו לראות איילה, ארנבים ואז שועל רודף אחרי ארנב! הייתה התרגשות שיא בקראוון
הדרך כרגיל יפה יפה אפשר רק לקנא ולדמיין איך חיים פה, בחוות האלה? מוקפים בעצים ועדרי בקר ..נפלא
עשינו עצירה קטנה באפטון לארוחת בוקר
הגענו בשמונה בבוקר אז הכל היה סגור (בצדק) אז פשוט חיפשתי playground בגוגל ונסענו לקרובה ביותר .
העצירה התגלתה כפנינה אמיתית ולא בגלל המתקנים שבאמת לא היו מרשימים אלא בגלל הנחל הקטן שעובר באזור
הילדים ישר הוציאו כלי ים , החצי הכין ארוחת בוקר וככה העברנו שעתיים עד 10.
בעשר עשינו סיבוב בעיירה חמודה ביותר לא חובה כמובן..
אני מאוד אוהבת חנויות מזכרות אז נכנסנו לאחת כזו שהתגלתה לא כזו…מלאה בכלי נשק פוחלצים וכיף גדול (לא באמת) אחרי התחלחלות קלה ..מצטערת זה לא עובר לי בגרון להרוג חיה ואז לתלות אותה, לעשות ממנה שטיח ועוד.. יצאנו (בלי המזכרת
).הילדים התעלפו בדרך צפונה והנסיעה לג׳קסון עברה במהירות וקלות
לא החלטתי אם היא מצועצעת או יפה אבל החנויות נחמדות , הגדול התלהב עד טירוף מהמופע של שש בערב עם היריות , האמצעית צרחה את חייה ופיצי ישן בעגלה (אמרתי שהם שונים?
)לאחר מכן נסענו לקמפ בכניסה לגרנד טיטון והצלחנו לראות די מרחוק מוסית גדולה ועופר לידה..
שוב כיף גדול וצהלות שמחה
מוס לא ראינו בטיול הקודם שלנו באזור אז גם אנחנו התלהבנו
מחר נכנסים לגרנד טיטון ונגיע בסוף היום עד ילוסטון
-
תמונות יפות וילדים מתוקים שחבל על הזמן. גם כל הכבוד להורים שככה מטיילים. אני גם טיילתי כך עם ילדים לפני כמעט דור אבל אף פעם לא בקראוון ולא עם לולים ולא טרנס אטלנטי. גרתי בארהב ואז האופרציה פשוטה בהרבה. זה גם היה בעידן שלפני 9/11. אתם ממש נראים לי גיבורים וסבלנים
-
האמת שפשוט לא חשבנו שיהיה ככה מאתגר
אבל כן סבלנות זה המצרך הכי חשוב פה וגם לנשום
בדיוק היום נפל לי האסימון שיש תחושה של טיול בימי שבת כיף וחוויה אבל אתה יוצא עייף ממנו וככה רק 5 שבועות ברצף כל יום....
מנסה להמשיך קצת מאתגר פה
קמנו בבוקר קפואים! עוד לא מתיישב לנו העניין שביום די חם ובלילה פשוט קפוא
ולמרות שהיינו מחוברים לחשמל לא פתחנו תנור
הילדים כהרגלם העירו אותנו סביב חמש (ידעתי שלא תהיה בעיה למצוא חניה באגם ג׳ני🤭)
החלטנו לא להתארגן אלא רק לשתות קפה ולצאת לדרך
אם כבר קמים בזריחה בפארק טיטון ננצל את זה ונחפש חיות בר!
יצאנו לדרך בדיוק בזריחה לצערי שכחתי שסימנתי לעצמי לעבור בדרך עם החוות המורמוניות ויצאנו ישר לכיוון הדרך הפנימית (שמסתבר שסגורה לקראוונים🥺) אבל הצלחנו להתקדם 2 מייל ואז ראינו שוב מוסית קטנה באגם
איזה יופי!! השקט, האור שרק מתחיל לעלות בשמיים תענוג.
לאגם ג׳ני הגענו סביבות 7 בבוקר, החצי התחיל להכין ארוחת בוקר ואני יצאתי עם הילדים לנחל סמוך להעביר את הזמן והאנרגיות.
כל האזור מקסים וסיפק אושר טהור לקטנים ובכלל כל עוד יש מים לרוב הם מרוצים
התארגנו לצאת למפלים הנסתרים ובתכנון שלנו היה לעשות צד אחד ברגל וצד אחד עם הסירה אבל אחרי שעשינו הלוך עם הסירה לא היה סיכוי להחזיר אותם ברגל.
פיצי התעלף במנשא, האמצעית לא שיחררה והגדול קיטר אז לקחנו גם את הסירה חזרה..
שחזרנו לקראוון כולם התעלפו אז ניצלנו את זה לחזור אחורה קצת לחוות ההיסטוריות שפספסנו בבוקר הן עדיין יפות אבל בטוח לא כמו בזריחה
משם המשכנו לאגם ג׳קסון שהתאים בול כי היה חם! ממש חם….
המים היו צלולים, קרים ונעימים אבל ראיתי שזה לא זורם לחצי מהמשפחה אז הם חזרו לקראוון ואני נשארתי עם הגדול באגם.
ככה שעתיים העברנו בתפיסת דגיגונים,בנית ״מלכודות״ וכל מה שקשור לנושא..
העייפות כבר ממש מתחילה להתגבר
אנחנו רואים שהילדים ישנים יותר אנחנו מתעייפים יותר והחלטנו לחתוך לקמפ בתחילת פארק ילוסטון.
בכלל טיול עם קראוון הוא במוד ממש שונה, יש באמת התעסקות בלתי פוסקת אם זה לסדר כל הזמן כדי שיהיה מרחב ואוויר ..
תקלות קטנות שיש לסדר ואוכל להכין..
ולמרות הכל בכל פעם שהם מבקשים להתפנות או שהם גמורים ואנחנו יכולים לעצור מול תצפית שהם ישנים בפנים במזגן שווה הכל.
קשה לי להאמין שנחזור לטיולי רכב מתגלגלים (לפחות לא עם ילדים קטנים).
ובסוף הערב שאנחנו סוגרים את הכל יש באמת ניתוק מוחלט,לא מפריעים לנו, כולם מאוד נחמדים ויש אדיבות וממש אחוות קראוונים .
מחר נכנסים לילוסטון
-
בוקר מוקדם ושוב החיים בקראוון התעוררו..נסענו עשר דק מהקמפ שלנו בגרנט לווסט טומב.
מגרש החניה ריק כמובן ואנחנו בנוהל ארוחת בוקר ..
הילדים כבר התבלבלו בין הבריכות התרמיות הצבעוניות לבין הגייזרים והאתר לא נחל הצלחה אצלנו (לא ראו לא את זה ולא את ההוא)
אנחנו להבדיל נהננו לחזור לאזור היפה הזה ובשקט ללא איש איתנו ממש לבד.
העשן מהבריכות מול האגם פשוט מקסים כמה יפה פה..
כפיצוי הלהבנו את כולם שנוסעים לעמק היידן לראות ביזונים וכמה הם גדולים ומרשימים אבל צריך להיזהר הם חיית בר ולא תמיד צפוים ועוד ועוד..
ואז הגענו ואין כלום.
העמק ריק ויחד איתו המורל התרוקן…
יותר התבאסתי בשבילם כי הם ממש ציפו לזה ואנחנו בתמימות היינו בטוחים שיהיו עשרות באזור כמו לפני 5 שנים..
המשכנו בנסיעה עד איזור הקניון ואז קלטנו שכל העדר נמצא ממש עמוק בעמק כמו נקודות קטנות וחומות ובראשי כבר התבשלה המחשבה לחזור לפנות בוקר
את שאר היום העברנו באזור הקניון בתצפיות על המפל,קניות,כביסות ועוד
המפלים פשוט עוצרי נשימה, יפים בדיוק כמו שזכרתי וגם הילדים שמחו וקפצו ופשוט הייתה אווירה טובה.
(אווירה שהתחלפה מאוד מהר בקמפ בשל עייפות וחוסר סבלנות של כולם לחכות לאוכל…) באיזשהו שלב כבר אמרתי שלמרות שיש קראוון אולי נקנה אוכל וזהו
זה תמיד בשלב שמישהו כבר עייף או בוכה
ואז מתפשרים על מה מכינים ואיך שיוצא וסתם חבל לסיים ככה ערב.
אחרי מקלחות כולם נרגעו ונרדמו וזהו מחר יום חדש.
(בתכנון לקום לפני הזריחה ולנסוע לביזונים).
-
ויהי בוקר
4:45 התעוררתי ביקיצה טבעית, הילדים עוד ישנים ואני חצי שעה מתלבטת אם עצמי אם להעיר את החצי או לא.
אמנם תכננתי לקום בזריחה אבל ברגע האמת כולם ישנו מזה טוב והרגשתי לא שלמה ולא בטוחה אם זה יהיה שווה את זה.
ואז הערתי אותו והוא היה מדהים כהרגלו והכי זורם בעולם ותוך עשר דק יצאנו מהקמפ.
המרחק מהקמפ בקניון לעמק היידן הוא בערך עשר דק יצאנו בחושך מוחלט אבל אווירת התרגשות באוויר כאילו ידענו שזה יהיה משתלם.
פשוט אין כמו השעות המוקדמות של הבוקר..הערפל,השקט, הצלילים פשוט מדהים.
העדר נגלה אלינו לאט לאט ..באמצע הכביש,מצד ימין ומצד שמאל פשוט בכל מקום.
זכרים, נקבות והמון עגלים איזה כיף !!!
המצלמה לא הפסיקה לעבוד עד שהגענו לנקודת תצפית באמצע הדרך
זו נקודה שעצרנו בה אתמול והיא פשוט עוצרת נשימה
אבל הבוקר היה מלא ערפל ולא ראינו יותר מדי ממנה לא נורא..הביזונים הספיקו.
הכנו קפה וחיכינו שהילדים יקומו לבד
רגע מושלם של שנינו עם קפה צופים בזריחה פיצוי לערב הלא פשוט שהיה יום קודם.
לאט לאט התעוררו כולם…קודם פיצי שלא הבין על מה המהומה ובעיקר די קפא בחוץ
לאחר מכן הגדול שהתרגש כל כך! הוא עלה עם החצי לגבעה סמוכה הם צפו,צילמו ואני נשארתי לשמור למטה.
ואז האמצעית הצטרפה ועליתי איתה לגבעה והצלחנו לראות לרגע קיוטי חביב שרץ על הכביש…
בסוף לא אכזבנו וגם העמק לא וככה נפרדנו ממנו…
המשכנו בנסיעה לאזור הקניון של הילוסטון להשלים 2 תצפיות שהגדול ביקש אתמול
הראשונה ממש מראש המפלים והשנייה הרחוקה artist point המוכרת.
בדרך קפצו על הכביש איילות ופתאום בין השיחים זהיתי קרניים!
בשקט בשקט עצרנו באמצע הכביש (היה כבר אור) ויצאנו כולם בהתגנבות מהקראוון בתקווה שלא יברח
הוא המשיך לאכול ואנחנו התקרבנו לאט לאט..
כמה יפה ואצילי הוא! הקרניים גדולות שמדמיינתי ולמרות שהוא הגניב בנו כמה מבטים לא נראה שאנחנו מפריעים לו..
מהצד קלטנו שיש עוד אחד! פשוט מרשים איזה כיף.
לאט לאט עצרו אנשים שזיהו את הקראוון שלנו ואנחנו התקפלנו ופינינו את האזור לבאים…
התכנון היה להמשיך וגם לישון בעמק לאמר האהוב והיפה אבל בשל השטפונות חודש שעבר כל האזור סגור ומסוגר ובכאב לב (אמיתי) זה אחד המקומות שרציתי לחזור אליהם מאוד מאוד..המשכנו לכיוון ווסט ילוסטון.
היעד היה מרכז ההצלה של הדובים והזאבים.
ובאופן מרפי ביותר אלו שתי החיות האחרונות שעניינו אותם שם..הם פשוט רצו לשבת מול אקווריום של לוטרות (לכו תבינו) וזה בערך מה שעשינו שם שעתיים.
היתרון הוא שאזור הלוטרות,דגים וזוחלים ממוזג לעומת הדובים והזאבים.
בכל מקרה אנחנו אהבנו לצפות בהם הזאבים הרבה יותר מרשימים ממה שחשבתי אפילו אצילים .
והדובים…לא יודעת נחכה לראות אותם בטבע זה באמת לא אטרקטיבי ככה.
לפחות זה מקום הוגן ללא מטרות רווח ובעיקר עם כוונה טובה שזה המון בימנו.
בדרך חזור עברנו באזור נוריס היפה אנחנו התלהבנו וכל השאר לא.
אין יותר מדי מה להרחיב
️הלילה ישנים בקמפ מדיסון בפארק
בכלל באופן כללי את כל הלילות בכל הטיול לקחנו בתוך הפארקים עצמם גם על חשבון חיבורים ולוקסוס אחר.
אלו פשוט המקומות הכי יפים,זולים וגם קרובים.
מחר יום אחרון בילוסטון התכנון הוא הלולאה הדרומית שם יש לי השלמה חשובה .
-
הופמנית - אלופה שכמוך !
איזה יופי, איזה כיף
תמשיכו להנות , עזבו אותכם מתכניות - תמשיכו לזרום בקצב שמתאים , אף פעם לא מספיקים הכל , גם כשאין ילדים.
התמונות מופלאות והתאורים נהדרים - תודה
-
-
וואו כמה שזה נכון..בדיוק הערב קיבלנו תזכורת על תכנון והחים עצמם כשילד החליט לדחוף את הגדול ממגלשת מים וסיימנו את הערב במיון במקום ביריד מונטנה..
עובדת על זה בעצמי
(מצטערת שלא מרחיבה ומפרטת יותר כמו סיפורי הטיול האחרים אבל אלו היכולות כרגע בתנאים הקיימים )
אז אני ממשיכה מהיום האחרון בילוסטון-
בוקר והחנייה של הגייזר old faithful ריקה כמובן…
לא שיחק לנו המזל הפעם ופספנו בכמה דק את ההתפרצות של שש בבוקר.
פה טעינו ובמקום להכין ארוחת בוקר ואז לחזור אליו ניסינו למשוך שם את הזמן בין הגייזרים האחרים עם הילדים.
הם כבר איבדו סבלנות ודאגו שנבין את זה בכל דרך אפשרית..
עד ההתפרצות הבאה כבר כולם היו עצבנים ורעבים וזה היה ממש לסמן וי על המקום לא הצלחנו להנות.
קורה.
היעד הבא היה הבריכה התרמית grand prismatic .
הייתה לי פה השלמה חשובה לצפות בה מלמעלה כי בפעם הקודמת לפני חמש שנים הייתי בהריון עם הגדול ובחודש שמיני היה לי קשה לעשות את העלייה לתצפית.
וזכרתי שבמסלול הקרוב אליה יש מלא אדים ולא רואים מספיק את הצבעים ואת היופי שלה..אז הייתי חייבת לעלות למעלה.
אממה החצי היה עוד עצבני מהסרט הקודם לפני חצי שעה איתם אז אמרתי שאני יעלה עם האמצעית והגדול (פיצי ישן) וככה הוא ינוח בקראוון.
10 דק לתוך המסלול היא רוצה לחזור או ידיים ואין עוד אופציות
התחלתי לחזור כי אני לא סוחבת בת שנתיים וחצי על הידיים ...
מבואסת מאוד (מאוד מאוד) חזרתי לקראוון..
ואז הסתכלתי למעלה ואמרתי לעצמי יש פה גבעה ואמנם זה לא התצפית המסודרת הרבה יותר תלול פה וישיר אבל מלמעלה בטוח רואים אנחנו מול הבריכה.
התקרבתי קצת וראיתי שעשו את זה לפני היה שביל פלוס מינוס אבל בוודאות שביל.
הצעתי לגדול לבוא והוא זרם!
פתחתי את ספרי הדובים שיהיה מוכן מראש בכל זאת רק שנינו על גבעה מיוערת וצרחנו ושרנו כל הדרך למעלה..
האמת זה היה ממש תלול וישיר אז 10 דק היינו למעלה
וואו וואו כמה יפה היא!!! ולא רק היא..כאילו כל ילוסטון מתחתינו צרחנו מאושר זה היה רגע מדהים רק של שנינו
וסגירת מעגל מטורפת לעשות את זה יחד איתו..לפני חמש שנים ויתרתי על זה כי הוא היה בבטן ועכשיו יד ביד בצעקות עולים יחד..
רגע להנציח.
פשוט מדהים.
אחרי 5 דק התפוגגה האופוריה, קולטת שרק אני וילד בן 5 איתי ממש גבוה ולבד ומאחורי יער וכל הסרטים בראש עברו לי..
ונכנסתי ללחץ מטורף לרדת לרדת לרדת.
וזהו תוך שניה יד ביד היינו למטה.
המשפחה התאפסה מאירועי הבוקר פיצי קם והלכנו יחד לראות את הבריכה מקרוב..
ומה תגידו מסתבר שלא תמיד יש אדים כי מה זה הדבר הזה?! פלא הבריאה פשוט יופי מהפנט לא להאמין שהיא אמיתית…מרגישה שלא הייתי פה לפני כמה שנים ממש חוויה חדשה!
התרגשתי באמת
היו לנו עוד כמה תכניות ליום הזה אבל האמת? התעייפנו.. ואחרי חווית הבוקר אין בי רצון לסמן וי.
סיימנו עם ילוסטון.
תחושת עצב קלה ..חשבתי לעצמי מתי נהיה פה שוב? אנחנו נהיה מאלה שאומרים ״היינו פה לפני 20 שנה..״?
כנראה שכן.
וזהו..אנחנו בדרך לגרייט פולס ליריד מונטנה השנתי
בדרך נעבור בקטנה בבוזמן והלנה .
-
משום מה חלק עולה מטושטש
-
אני עוקבת בעניין רב אחרי הטיול שלכם. מעריצה אתכם על הנסיעה עם שלושת הקטנים, הלוואי והחצי שלי היה משתכנע. אני גם בדעה שלא צריך לדחות עד שיגדלו...מקסימום ניסע אז שוב.
התמונות יפהפיות!
אל תתבאסי שהקטנים לא מידי התלהבו מיילוסטון, זה הגיוני לגילם. טוב שהצלחתם לראות את חיות הבר.
תמשיכו להנות ובקלות!
-
@hofmanim תמונות מהממות ! כל הכבוד ! ממש התרגשתי בשבילכם והיתה לי צמרמורת כשסיפרת שאת והילד צרחתם על הגבעה ופעם אחרונה שהיית שם- הוא היה בבטן
הטיול הזה נשמע כמו מבצע לוגיסטי מתגלגל ( תרתי משמע)- כל הכבוד לכם !
ממשיך לעקוב.
-
@Hofmanim מה שלום הילד?
