סיבוב סתווי בסקוטלנד היפה
-
חזרתי לפני כמה ימים מטיול בסקוטלנד היפהפיה. מסגרת הטיול - שלושה חברים, שניים הלכו את ה-West Highland Way ואחת (זו אני) ״עשתה את המסלול״ ברכב והצטרפה בפורט וויליאם לעוד שבוע. העיתוי נבחר בגלל החגים בארץ, ולמרות שהיו יומיים שבהם מזג האוויר שיבש תכניות, בסה״כ אני חושבת שהיתרונות עלו על החסרונות, בעיקר בכל הנוגע לזמינות ולעומסים (שלא ממש נתקלנו בהם). מעבר לזה, ברוב הימים היה אפשר לראות שמים כחולים לפחות חלק מכובד מהזמן. אני חושבת שפשוט צריך לקחת בחשבון שבסקוטלנד יורד גשם כל יום וזה נתון. לפעמים השמים הכחולים מתכסים לרגע בעננים, יורד שפריץ גשם, והם שוב מתפזרים. לא נתקלנו במידג׳ס בכלל.
- לינה הוזמנה בין חודש לחודשיים מראש, בעיקר דרך איירבנב או בוקינג. לא נתקלנו בבעיות חריגות באף אחד מהמקומות.
- רכב - היה אתגר, בעיקר בגלל התכנית המעט סבוכה שלנו, שבה שלושתנו נפגשים ביחד רק אחרי שהרכב נאסף, ולכן לא כל הנהגים נוכחים בזמן איסוף הרכב. הודות לסוכן בשם גיל מרנטלקארס נמצא פתרון שבסה״כ היה פשוט ונוח. ההזמנה מאלאמו תהיה על שמי באדינבורו (כך שגם נחזיר את הרכב באדינבורו) ותכלול גם נהג נוסף. הנהג הנוסף יגיעו לסניף אלאמו בגלאזגו לפני היציאה לטרק (וכשבוע לפני איסוף הרכב), יציג להם שם את הרישיון שלו, הם יעדכנו למערכת, והכל יבוא על מקומו בשלום. למרות החשש, התכנית הזו עבדה במלואה. במשך היו קצת צרות אחרות עם הרכב, אבל אפרט על כך בהמשך. ההזמנה נעשתה בערך חודש מראש, רכב אוטומטי בינוני.
- טיסות ולוגיסטיקה - לכל אחד מאיתנו היו אילוצים וסידורים קצת שונים. אני הגעתי לאדינבורו ברכבת מלונדון וחזרתי בטיסה לבירמינגהם. ביום שבו רציתי לחזור לא היו רכבות מאדינבורו לאנגליה בגלל עבודות במסילה באזור ניוקאסל. כרטיסים סופיים נרכשו בערך שבועיים לפני הנסיעה. לשמחתי הרבה, שביתות הרכבות המתוכננות היו בתוך השבוע שכבר הייתי בסקוטלנד, ועל אף שהן השפיעו על התכנון, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.
- המסלול בכלליות - מאדינבורו לפורט וויליאם, משם לאי סקאיי, לאבימור וחזרה לאדינבורו לסוף שבוע. סקוטלנד מדינה יפהפיה. אדינבורו עיר נהדרת. לטעמי עומדת בשורה אחת עם ערים כמו אמסטרדם, פראג ובודפשט.
- דבר שמאוד הפתיע אותי לטובה הוא שבסקוטלנד בכלל ובאדינבורו בפרט יש אוכל ממש טוב, בעיקר למי שאוהב דגים ומאכלי ים. נראה שבניגוד לאחיותיה מדרום, סקוטלנד מבינה היטב את הפוטנציאל שבחומרי הגלם שלה, והיא ממציאה את עצמה מחדש כיעד קולינארי. חובבי קפה מהגל השלישי והיפסטרים למיניהם - צפויה לכם הנאה מרובה, בעיקר באדינבורו שהתברכה בפלצני קפה מהשורה הראשונה.
בהמשך אני אתאר ביותר פירוט מה עשינו ואיך היה. מקווה שגם אצליח להעלות עוד קצת תמונות.
(Fairy pools Isle of Skye)
(Edinburgh)
(Glencoe)
-
איזה כיף לקרוא, סקוטלנד נהדרת! "דבר שמאוד הפתיע אותי לטובה הוא שבסקוטלנד בכלל ובאדינבורו בפרט יש אוכל ממש טוב, בעיקר למי שאוהב דגים ומאכלי ים." חותמת על כל מילה האוכל שם מעולה, נהניתי מהכול, גם בסקאיי אכלתי במסעדות נהדרות. חומרי גלם הטובים ביותר שיש. מחכה לקרוא את ההמשך
-
שקד היקרה,
כמה מסמך אותי לקרוא את התקציר הזה. עם כל הקשיים שזה הצליח ועוד היה טוב מחכה מאוד לקרוא את ההמשך!
והטיזר של התמונות - נהדר!
-
תודה שקד!
יונה וקשת
@יונה-וקשת בשבילך
-
היום הראשון עבר עלי בעיקר בנסיעת רכבת מאוד ארוכה. נאמר זאת כך, איפשהו באזור ניוקאסל הבנתי איך ההוגוורטס אקספרס יוצאת מלונדון ב-11 בבוקר ומגיעה לאנשהו בסקוטלנד כשכבר חושך.
ממתינים בניוקאסל - מערכה ראשונהעיכוב בכניסה לניוקאסל התברר בהמשך כתקלה בחישמול המסילות ממזרח לאדינבורו. אחרי המתנה על הרכבת עצמה, הורדנו לרציף ושם הונחינו לחכות עד שיהיה פתרון. באופן מפתיע, הפתרון הגיע די מהר ומי שהספיק נשלח לעלות מהר על רכבת איטית יותר (ומלאה) שבהמשך הערב תגיע גם לאדינבורו. אמנם צריך לעמוד כל הנסיעה - בערך שעתיים, אבל לפחות אני בטוח אגיע לאדינבורו הערב. בצד החיובי של הדברים, בחלקה הגדול הנסיעה הייתה מאוד יפה, ונסעה ממש על קו החוף של צפון אנגליה ושל דרום מזרח סקוטלנד.
אני מפרטת על העניין הזה כי יש לו חשיבות בהמשך הדרך. יום שישי אחה״צ - תקלת רכבות ולמחרת שביתה מתוכננת. אנחנו עוד לא יודעים את זה כרגע, אבל תקלה ברכבת במערכה הראשונה תחזור כתקלה בהשכרת הרכב במערכה השלישית. חוץ מזה, שסך כל העיכוב שלי היה 63 דקות ביחס לשעת ההגעה המקורית, מה שאומר שהתעכבתי במעל שעה, ולכן אני זכאית לקבל את עלות הכרטיס בחזרה. את הבקשה להחזר הגשתי עוד באותו הערב בקלות ובנוחות באתר של חברת הרכבות London North East Railways (LNER) שממנה קניתי את הכרטיס.
המלון שהזמנתי ללילה ההוא היה Hub by Premier Inn Royal Mile שלצרכים שלי היה מושלם. פרימייר אין היא רשת של מלונות פשוטים וזולים. המותג Hub by Premier Inn הוא תת קטגוריה במלונות שלהם, ובה החדרים מאוד מודרניים אבל ממש קטנטנים וקומפקטיים, מתאימים לאדם יחיד או לזוג שאוהב להיות מאוד מאוד קרוב ולא חייב הרבה מרחב אישי. בשבילי זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה. המלון היה במרחק 5 דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית ו-2-3 דקות הליכה מתחנת ההשכרה שלי. בחמש הדקות שבין המלון לרכבת היו שני בתי קפה טובים שונים, אבל הם כבר היו סגורים כשהגעתי בערב. אחרי שהגעתי למלון יצאתי למרכז החדש לחפש משהו לאכול. ביום שישי בערב ובלי הזמנה מראש יכול להיות קצת קשה, אבל בסוף הסתדרתי והיה בסדר גמור.
למחרת קמתי די מוקדם ונשאר לי די הרבה זמן עד לשעת איסוף הרכב אז יצאתי לסיבוב זריז ברויאל מייל ובאזור. כמו שכבר אמרתי, עיר יפהפיה. בשנה שעברה הייתי סוף שבוע בגלאזגו, עיר שאני יכולה להגיד עליה שהפתיעה אותי לטובה כי חשבתי שהיא תהיה הרבה יותר תעשייתית ומכוערת. לעומתה, אדינבורו היא עיר מהאגדות. יפה, יפה יפה. במיוחד בשעות הבוקר כשהיא עוד לא מלאה במטיילים.
אחרי ארוחת בוקר מאוחרת וצ׳ק אאוט אוטומטי וזריז יצאתי לתחנת השכרת הרכב כרבע שעה לפני השעה הייעודה. היה תור לא קצר של ממתינים לפני, וכמו שמקובל במדינה הצטרפתי לתור וחיכיתי. לאחר כ-45-50 דקות המתנה (בתוך חניון) וכשרוב מי שלפני כבר טופל, אני מתחילה להבין שיש בעיה. עוברות עוד 10-15 דקות עד שטבע הבעיה מתברר: למרות שהזמנו מראש ואפילו שילמנו מראש, אין כרגע רכב אוטומטי בתחנה. בגלל תקלת הרכבות אתמול אנשים הזדרזו להזמין מכוניות, ולמרות שהם היו אמורים לחזור, הם לא חזרו עדיין. הם לא אמרו את זה, אבל לדעתי מה שקרה זה שבמקום לשמור לנו רכב אוטומטי הוא ניתן למישהו אחר ביום הקודם. העובדים מנסים לבדוק עם סניפים אחרים, אבל נראה שכולם באותה הסירה. הם מציעים שאני אלך לחכות במקום שהוא לא חניון עד שהם ינסו לפתור את הבעיה. הלכתי שוב לסיבוב, התקשרתי בדרך - אין עדכון, המשכתי להסתובב, וחזרתי אחרי שעה. כבר הייתי די מעוצבנת כי הם באמת תקעו אותי ממש עם התקלה הזאת: לפני עוד כשלוש שעות נסיעה ללא עצירות, חלק גדול מהדרך ממש לא מומלץ לנהיגה בחושך, ובסוף היום אנחנו אמורים להפגש בפורט וויליאם לארוחת ערב לחגוג יום הולדת לאחד החברים. אני חייבת לצאת היום וברכב (בכל מקרה אין רכבות כי שביתה, גם אם הייתי רוצה). בסופו של דבר אני מבינה שהפתרון הכי מהיר הוא לחכות שיחזור איזשהו רכב אוטומטי ולדון עם חברת ההשכרה על הפיצוי. כל אופציה אחרת רק תבזבז יותר זמן, היום או מחר. אחרי שעתיים-שעתיים וחצי עיכוב מגיע רכב אוטומט. קצת בירורים תדרוכים, חתימות, ויתור על עלות נהג נוסף כפיצוי, גילוי טעות בחשבון, תיקון וחתימות נוספות - יצאתי לדרך. בחרתי לנסוע דרך לוך לומונד ושמחתי על כל רגע. ברגע שנכנסים להיילנדס וללוך לומונד בפרט, הנסיעה פשוט עוצרת נשימה. לצערי אני צריכה להזדרז ולהגיע לפני החושך, אז עצרתי רק בחלק ממפרצי העצירה שהיו לצד הכביש. ללא ספק אני מתכננת לחזור לאזור הזה, שבו עובר טרק ה-WHW המפורסם.
הגעתי לפורט וויליאם קצת לפני החושך, ובזמן לארוחת הערב שהייתה מוצלחת מאוד.
-
התכנית שלנו ליום הזה הן לנסוע לאי סקאיי עם קצת עצירות בדרך. בגלל שלא מדובר בסיבוב גדול מדי, החלטנו לעצור בפורט אוגוסטוס בקצה הדרומי של לוך נס. היום קצת קודר וחורפי ובכל מקרה לא ממש מתחשק לנו להשקיע זמן או כסף בשיט באגם הזה, אז אחרי סיבוב קצר לצילום, קפה, ותצפית על הגשר שמתקפל כדי לאפשר לסירות להגיע למעגן, המשכנו בדרך. כבר רואים התחלה ראשונה מאוד של צבעי שלכת, שאין לי ספק שעכשיו, אחרי שבועיים, כבר יהיו יפים בהרבה. לא ביקור חובה בכלל, אבל אני מרשה לעצמי להניח שגם אתם, כמונו, לא תרצו להיות כל כך קרוב ובכל זאת לוותר על מלכודת התיירים הזו. שמעתי שהשיט דווקא מומלץ, אבל כאמור, לא בדקנו.
ֿ
עצרנו לצלם (ולא נכנסנו) גם לטירת אילין דונאן היפה מאוד. אנחנו לא חובבי טירות גדולים וכבר רצינו להגיע לסקאיי.
עוד יש לנו זמן לצ׳ק אין לבית שלנו בפורטרי, אז אנחנו נוסעים ישירות ל-Fairy Pools, אתר מאוד מאוד יפה ומאוד מבוקש לטיולים באי. לטעמי, בצדק רב. שעת צהריים בהתחלת אוקטובר - יש מקום בחניון של האתר (כמו בפורט אוגוסטוס). מדובר בפלג שיורד מההרים ויוצר מפלונים קטנים ובריכות בצבע טורקיז יפה מאוד. יש מדריכי טיולים שממליצים להכנס לבריכות האלה, בשבילי היה ללא ספק קר מדי. כן ראינו אנשים בודדים במגבות, וכמובן שגם כלבים שנראו לאחר שחיה במי הקרח האלה. לטעמי זה ממש טיול לכל המשפחה. הולכים כחצי שעה מהחניון עד הבריכות הראשונות (לכו אחרי ההמונים), ואחרי זה עוד קצת כמה שרוצים להמשיך. כשמספיק מסתובבים וחוזרים. ההליכה לא קשה למי שמסוגל ללכת שעה, כשחלק מהדרך על שביל עם קצת סלעים ואולי גם בוץ. מאוד מאוד יפה ומתגמל.
משם נסענו לפורטרי לדירה שלנו. הדירה עצמה הייתה קצת מיושנת, ויש בה דברים שקצת טעוני שיפור, במיוחד בתחום האינטרנט והשקעים, אבלל בסה״כ היא הייתה בסדר. המיקום שלה היה ממש מנצח: חניה בחינם מול הבית, 5 דקות הליכה מה״מרכז״ ומהנמל. אני משערת שבקיץ זה יותר משמעותי כי יש הרבה יותר מבקרים וקשה יותר למצוא חניה.
כמו שנאמר באחת התגובות - גם בסקאיי יש אוכל מצוין, אבל הצרה היא שבשביל חלקו צריך הזמנות מראש ואנחנו לא ממש דאגנו לזה. בתקופה הזו של השנה חלק מהמקומות פתוחים רק בערב ולא כל יום בשבוע, ומבחינתנו בכל מקרה לא היינו נוסעים בחושך לאזור אחר באי. בימים הארוכים של הקיץ בהחלט הייתי מזמינה מקום ועושה את זה. עם זאת, לא צריך לרחם עלינו. כל ערב דגמנו מסעדה אחרת בנמל של פורטרי (באחת מהן כן נכנסנו והזמנו מקום לאחד הערבים בהמשך). בשום מקום לא חיכינו יותר מרבע שעה לשולחן. כמעט בכל מקום מגישים את מרק הדגים המקומי Cullen Skink, שלטעמי הוא מוצלח בעיקר כשקר וגשום בחוץ. בפועל, קערת מרק כזו עם לחם וחמאה, או עם oat cakes וחמאה, זו ארוחה לא רעה בכלל. אכלנו טוב.
לא הכי פוטוגני, אבל טעים
בערב נפתחו שערי השמים והתחיל לרדת הרבה מאוד גשם, שצפוי להמשך עד למחרת בשעות אחרי הצהריים. מבחינתנו זה אמר שצריך פעילות indoors לשעות הבוקר והצהריים. הצלחנו להזמין ביקור במזקקה של טאליסקר שנמצאת על האי, יחסית לא רחוק. הביקור הזה היה בסדר בשביל להעביר את הזמן, אבל לא הרבה מעבר לזה. אין סיור במזקקה עצמה (לא נורא, כבר הייתי בכאלה), במקום זה יש צפיה מודרכת בסרטון תדמית עם טעימות של 3 סוגי וויסקי, כנראה לא מהמצטיינים שלהם. לדעתי בעלות ששילמנו - 45£ לכולנו, יכלנו לבקר בסופר ולארגן לעצמנו ״סיור טעימות״ יותר מוצלח. לחילופין, אם היינו נוסעים קצת רחוק יותר, לגשר שמוביל אל האי, יש שם מרכז שנקרא The Experimental Scottish Gin and Whisky tasting ויש לי תחושה שהיינו נהנים ממנו יותר. מצד שני, זה רחוק יותר, יש גשם חזק, וכל זה לא הולך ממש טוב עם הרבה אלכוהול. בכל מקרה, ביקרנו בטאליסקר וזה סגר לנו את אחרי הצהריים.
-
התחזית מבשרת שלקראת הצהריים השמים צפויים להתבהר ואנחנו מתכננים להקיף את חצי האי הצפון מזרחי בסקאיי. פותחים את הבוקר סביב 10 בחניה של ה-Old Man of Storr, תצורת הסלע המפורסמת ביותר באי, זו שרואים בהרבה מהתמונות של האי. אנחנו חונים בלי בעיה. כולנו מתחילים את הטיפוס אבל לא כולנו מגיעים עד לקשיש. כולנו נהננו מנופים נהדרים. בבוקר עוד היה קצת ערפל (התבהר בהמשך הבוקר), ומצד אחד זה מפריע לתצפיות נוף, אבל מהצד השני, הערפל הופך חלק מהנופים להרבה יותר דרמטיים. בניגוד ל-fairy pools שלטעמי מתאימות לכל המשפחה, לדעתי הטיול הזה קשה יותר. הוא לא מצריך כל כך הרבה יכולת וניסיון, אבל אין דרך לסובב את זה כך שלא מדובר בשעה עד שעתיים של טיפוס לגובה, תלוי בקצב שהולכים בו. כאמור, אפשר ללכת רק חלק מהדרך ועדיין זה מאוד יפה. את הסלעים עצמם אפשר גם לראות מהכביש.
לכל אורך הדרך יש הרים וצוקים שרצופים במפלים. אחרי הגשם של אתמול זה נראה שמכל מקום זורמים מפלים. עם זאת, אני משערת שבאזור הזה כל יום הוא ״לפני הגשם״ או ״אחרי הגשם״. העצירה הבאה שלנו תצפית למפלי Mealt Falls ול-Kilt Rock. מדובר בתצפית על מפל שזורם ישירות מהצוק אל הים. מאוד יפה. אפשר גם להסתכל אל הים ולנסות לראות בעלי חיים. אנחנו ניסינו אך ללא הצלחה.
אחרי עוד כמה עצירות הגענו גם ל-Fairy Glen, אזור יפה מאוד עם תצורות סלע ותצורות קרקע מיוחדות, אגמונים קטנים, מפלים, פרות וכבשים. נראה ממש כמו סט צילומים של סדרת פנטזיה. הולכים איפה שרוצים וכמה שרוצים, ככה שההליכה יכולה להיות מאוד מאוד קלה, ובחלקים אפילו נגישה לכסאות גלגלים. בכל מקרה, העליה העיקרית היא לתצורת האבן שנקראת Castle Ewen שאינה באמת טירה. אפשר לא לעלות לשם. על כל פנים, מקום מאוד מאוד יפה ומאוד שווה ביקור.
היום הבא היה רצוף בתקלות ובצירופי מקרים, חלקם לטובה. צירוף מקרים החיובי הראשון היה שהחלטנו לקחת את הבוקר באיזי ולבלות קצת זמן בפורטרי עצמה. מזל גדול שעשינו את זה, כי כשחזרנו לדירה להתארגן ליציאה קיבלנו הודעה אוטומטית מאיירבנב שתודה שבחרנו בנכס ויאללה ביי. אבל... היינו בטוחים שיש לנו שם עוד לילה. מה לומר? טעינו. אנחנו כבר מאחרים לצ׳ק אאוט בלמעלה משעה! ארזנו את עצמנו מהר והחלטנו שאנחנו מעבירים את היום בסקאיי אבל בצהריים כבר ממשיכים הלאה לישון באבימור כדי להתחיל שם את הבוקר. לא היה מקום בדירה שהזמנו לאבימור אז מצאנו מהר משהו אחר ללילה אחד (מזל שיש אינטרנט) ויצאנו להנות מיום שמש נוסף בסקאיי. הפעם פנינו למערב האי, למגדלור שב-Neist Point, שוב עם תקווה לראות קצת חיות ים. לא ראינו חיות אבל המקום עצמו היה מאוד יפה. אחרי בערך שעה שם אנחנו מתחילים לנסוע. דבר שחשוב להגיד על המקום הזה - אין שירותים (לפחות לא באוקטובר, יש שם משהו שנראה כמו קיוסק נטוש אז אולי פתוח מתישהו אחר). כדאי להתארגן ולעצור מראש. יש כשעה וחצי נסיעה עד ליציאה מהאי, ואחריה מעל שעתיים עד אבימור, ושוב, עדיף שלא בחושך, אז קדימה ליציאה.
הכל הולך טוב ואנחנו מרוצים מהבחירות שעשינו, עד שביציאה מהאי, קצת אחרי הפניה לדרך הנופית, אנחנו עולים על משהו בדרך ומצליחים לפנצ׳ר שני גלגלים באוטו. אני אחסוך את כל השתלשלות העניינים ואסכם בזה שטוב שבחרנו להרחיב ביטוח לביטול מוחלט של השתתפות עצמית, וגם בזה שהייתה חוויה, שעכשיו כבר אפשר לצחוק עליה. מפה לשם, אנחנו תקועים באיזה חור ומבינים שהדבר הכי נכון הוא להשאר לישון פה ולהמשיך מחר לאבימור. ככה מצאנו את עצמנו ישנים בלוככארון, כפר שצמוד ללוך כארון. האמת שלמרות שראינו אותו בעיקר בחושך ומוקדם בבוקר, הייתי חוזרת אליו לעוד.
-
Omg! מה המרחק שצעדתם מהרכב המפונצר ועד לכפר?
-
לא, לא. זה היה מאוד לא בטיחותי לצעוד ככה על הכביש. מה שקרה היה הרבה יותר טוב מזה. שוטר מקומי נשאר לאבטח אותנו עד שהגיע הגרר (=לשים שלטי אזהרה ולחכות בניידת מאחורינו) ואז הוא הסיע אותנו בניידת לכפר שבו המוסך שאליו נגרר האוטו. מזל שהוא נהג, בערב יש איילים שמתחילים להסתובב באזור. אנחנו ראינו שניים.
אגב, לא רק שהביטוח שלנו השתלם, לברת ההשכרה אפילו החזירה לנו כסף על היום (ערב) שבו האוטו היה מושבת ולא יכלנו להשתמש בו.
-
אחרי הלילה הלא מתוכנן בדרך, אנחנו בדרך לאבימור. הדרך מאוד מאוד יפה וטוב שבחרנו בדרך הנופית (למרות שאני בטוחה שכל הדרכים יפות). די מדהים איך ברגע שעוברים לגב ההר מזג האוויר משתנה לחלוטין והשמים מתבהרים. אבימור היא הישוב הגדול באזור הזה של שמורת הקיירנגומס, אבל היא מרגישה לי די מזויפת. עיירת תיירות ולא יותר מזה. בחרנו במסלול הליכה קרוב מאוד לעיירה - הליכה סביב לוך איילין. הביקורות מהללות. ההליכה ברובה היא בתוך יער אורנים לאורך האגם. בשבילי מה שהיה הכי מיוחד בטיול הזה זה שראינו מאות פטריות, מהמון המון סוגים שונים. לא חושבת שאי פעם ראיתי כל כך הרבה פטריות. הטיול עצמו היה קל ולא מאתגר בכלל, אבל הנופים די חוזרים על עצמם, ורוב הזמן לא מאוד עוצרי נשימה.
משם המשכנו לארוחת ערב מוקדמת בפאב שלא היה מלכודת תיירים, ולערב שקט בדירה (המקורית שהוזמנה).
למחרת, מסיבות שונות החלטנו. לצאת מוקדם לכיוון אדינבורו תוך נסיעה בדרכים נופיות ואיטיות. לכאורה היה לנו אוטו עד הערב, אבל לא באמת רצינו להיות באדינבורו עם רכב. פרקנו דברים בדירה והלכנו להחזיר את האוטו. הדירה שלנו הייתה בשכונת סטוקברידג׳ שנמצאת קצת מצפון למרכז החדש, אבל עדיין במרחק הליכה. מבחינתנו המיקום היה מושלם. סטוקברידג׳ שכונה נהדרת עם תחושה מקומית ולא ממוסחרת (למרות שבואו, ישנו בה בדירת איירבנב...). גם ברחוב הראשי יש הרבה עסקים קטנים, ונותר לי בעיקר להצטער שלא באתי עם יותר זמן ויותר מקום בבטן. זה נכון לאדינבורו באופן כללי.
למחרת אנחנו פשוט מטיילים ברגל באדינבורו. כבר הזכרתי כמה העיר הזו יפה? לא נכנסנו לאף אתר, פרט לחנויות פה ושם. אני מרגישה שיש לי עוד מספיק מה לעשות שם בשביל עוד כמה ביקורים גם בלי להכנס לשום אתר.
לצערי, ביום ראשון בבוקר אני כבר צריכה לצאת לשדה לטיסה שלי הביתה. הטיסה עברה חלק לגמרי, המריאה בדיוק בזמן והכל עבר בסדר גמור. אחר כך הייתה התברברות נוספת עם הרכבות, אבל זה כבר לסיפור אחר. באופן מפתיע, בדרום אנגליה השלכת ניכרת הרבה יותר מאשר בסקוטלנד. הדרך יפה ומלאה בעצים צהובי עלים.
זהו. טכנית זו פעם השלישית שלי בסקוטלנד, בפועל, זו הפעם הראשונה שלי שלא בערים הגדולות. נשאר לי להספיק עוד כל כך הרבה! בראש הרשימה שלי יהיו לוך לומונד ואזור גלנקו, שראיתי רק מהכביש ועם מעט מאוד זמן לעצירות. אני כבר מחכה לפעם הבאה.
-
נהדר ממש
-
תודה רבה על הסיכום היפה, סקוטלנד באמת נכנסת ישר אל הלב, מקום מיוחד. טיילתי שם לפני הקורונה ועוד לא העליתי סיכום לבלוג אבל בזכותך, שהחזרת לי את הזיכרונות הנהדרים, קיבלתי זריקת מוטיבציה לעשות את זה. תודה
-
@שקד תודה רבה על סיקור מרומם נפש ומעניק השראה על יעד החלומות הבא שלי!
איזה נופים! וצבעים! והברווזונים!
כפי שענבר אבחנה, באת לי בול בזמן עם השרשור המקסים הזה. תודה וחג שמח!
-
@io תודה יקירה - את כבר מכירה אותי... ומבינה שאכן זה קרה - ננעלתי על המטרה!
-
תודה, מעניין מאוד, נראה מקסים. לצערי נראה לי שהנהיגה ההפוכה תמנע מאיתנו לעשות טיול טבע באזור, אבל התרשמתי שטיול עירוני באדינבורו עם קצת טיולים בתחב"צ בסביבה אני כן יכולה להכניס לרשימת היעדים העתידיים שלי.
-
@karnielr גם אנחנו חוששים מנהיגה הפוכה, שעד היום הרחיקה אותנו מלחשוב אפילו על טיולים באי הבריטי... לכן (בין היתר) רעיון הטראק WHW הדליק אותי - פתרון מצויין לראות את הטבע דרך הרגליים במקום בצד ההפוך של הכביש
-
פוסט זה נמחק! -
פוסט זה נמחק! -
יופי של סיפור, תודה!
-
מניסיון באנגליה וביפן - הנהיגה ההפוכה באמת פחות גרועה ממה שחושבים. אחרי זמן די קצר - שעה שעתיים - מתרגלים. פשוט צריך לחשוב קצת לפני פניות, והכי טוב - לעשות מה שעושה המכונית לפניך
מקסימום, נוהגים לאט. בסקוטלנד בחלקים הכפריים במילא הכבישים צרים ונהיגה איטית די מתחייבת שם.
