איסלנד משפחתי טייק 2 – Weather is just weather !
-
שלום לכולם
שנה שעברה טיילנו באיסלנד חודש, טיול מופלא ומדהים שהשאיר אותנו עם טעם של עוד.
ולכן החלטנו לבלות גם את חופשת הקיץ הנוכחית שלנו באיסלנד –אני, בן זוגי ופיקאצ'ו בן כמעט 16.
הפעם לא טיול של חודש אלא של כשבועיים,
שהתמקד בעיקר באיזורים הפראיים יותר של איסלנד, בפנים האי – ה HIGHLANDS .
אז איך היה?
היה מעולה ושמחנו לחזור!
מזג האוויר איתגר אותנו בחלק מהימים כי כזו היא איסלנד, אבל כפי שתראו עדיין הספקנו לא מעט...
תודה ליוגב-איסלנדופיליה ול EPIC ICELAND ו The photo hikes – מקורות התיכנון העיקריים שלי
תודה לאיילת שטיילה השנה באיסלנד קצת לפני וסיפקה לי חווית איסלנד ממושכת
ותודה לכם שאתם פה (אני מקווה)
קצת טעימות כמיטב המסורת:
Kerlingarfjöll
Haifoss
Thakgil
Langisjór
Laki
Rauðibotn
Trail to Rauðibotn
Rauðaskál
South Iceland
Brúarfoss
Heimaey (Westman islands)
Rauðauga
Highlands
Fagrifoss
Waterfall Way
Landmannahellir
Reykjanes
-
איסלנד – קצת מנהלות ותקציר מנהלים להזמנות
כתבתי לא מעט בפרק המנהלות של הסיפור הקודם – לרציניים מומלץ לקרוא גם שם, יותר בפירוט.
ומה עשינו הפעם –
טיסה – נקנתה באל על דרך פריז "שמא המלחמה לא תסתיים עד הקיץ"...
סיפור עצוב שלצערי הוכיח את עצמו.
עיתוי – הטיול שלנו התקיים במחצית השניה של יולי, בחרתי כך כדי למקסם את הסיכוי לגובה נמוך בנהרות שנצטרך לחצות (ספויילר – לא הועיל).
ועדיין – כבישי F יכולים להיפתח גם בסוף יוני ומכיוון שאצלנו מדובר היה בעיקר הטיול רציתי לקחת מקדם ביטחון ולא להגיע לפני שכולם יפתחו.
רכב – בשנה שעברה שכרנו ב BLUE CAR רכב 4X4 "בינוני" – RAV4 , ולא איתגרנו אותו יותר מדי בחציית נהרות.
השנה החלטנו להשקיע ברכב 4X4 "גדול" - טויוטה לנדקרוזר כדי לחצות נהרות בביטחה (ועדיין – לא כל נהר!)
ונהנינו בגדול מהביצועים (ופחות מהמחיר).
לינה – הזמנו הרבה זמן מראש, ניכר שהאיסלנדים בונים ומוסיפים יחידות אירוח אבל עדיין יש חוסר משמעותי לעומת הביקושים והמחירים בהתאם.
למרות שרבים מדלגים במהירות בין הלינות באיסלנד (עד כדי לילה אחד בכל מקום), אני ממליצה על מיני-כוכבים כדי להתגבר על בלת"מים של סופות וגשמים ולאפשר גמישות.
תחזית – מומלץ להשתמש ב wet.is המבוסס על מידע איסלנדי שכן רק הם כנראה יודעים להסתדר עם התנודתיות של מזג האוויר שלהם...
חשוב לעקוב אחר התחזית ולתכנן בהתאם,
לשים לב לכל הפרטים כמו מהי עוצמת הגשם ומהי עוצמת הרוח לפי שעות היום והמיקום, ומצד שני קחו בחשבון שעדיין יתכנו הפתעות.
אפליקציות ניווט – אני מאוד אוהבת להשתמש באפליקציות מסוג זה ולעקוב כמה עוד נשאר לי ללכת למשל, שלא לדבר על מצבי התברברות במסלול.
השנה עשיתי מנוי ב WIKILOC (כמובן הורדתי את המסלולים אופליין מבעוד מועד) והייתי מרוצה מאוד.
מאחר וקרה לי כבר בחיים שהתברברנו ולא היה אף אחד באיזור להעזר בו מבחינתי מדובר באביזר בטיחות לכל דבר וענין.
ציוד – חובה להיות ערוכים כדי ליהנות. כמובן נעליים טובות ולא נעלי ספורט. להתלבש בשכבות – שלי: טי שירט/פליז/יוניקלו/מעיל גשם/רוח יחד עם מכנסי מטיילים ומכנסי גשם/רוח.
בנוסף כובע, כפפות, בנדנה חוסמת רוח.
טיפ שלי – נדיר מאוד שאצא למסלול בלי מעיל ומכנסיים גשם/רוח, מזג האוויר יכול מאוד להשתנות גם עם שינוי השעה וגם עם עליה בגובה לפסגות הרים.
שלד הלינות שלנו:
5 לילות באיזור FLUDIR (הלינה שלנו - Enchanting country home with backyard hotspring בבוקינג, נמצאת ב Laugaras)
3 לילות באיזור VIK (הלינה שלנו – The Garage מערבית לויק, הזמנתי בבוקינג)
4 לילות באיזור Kirkjubæjarklaustur (הלינה שלנו - Arctic Exclusive Ranch , יש בבוקינג אבל הזמנתי ישירות )
לילה באיזור מעגל הזהב (הלינה שלנו - Cottage between Gullfoss and Geysir, Myrkholt באירבנב)
לילה צפונית לריקיאויק (הלינה שלנו - Hotel Laxarbakki)
תחילת הטיול
מהארץ טסנו מוקדם בבוקר לפריז עם אל על, משם חיכינו למטוס של איסלנדאייר שהתעכב שוב ושוב אך לבסוף יצא באיחור של שעתיים.
כשהגענו לקחנו את הרכב מסניף BLUE CAR ,
ערכנו קניות גדולות בסניף BONUS (שימו לב שמדובר בסניף הגדול Fitjar, 260 Njarðvík) ) ולא בסניף אחר.
כמו בשנה שעברה זללנו (חלקנו) בדומינוס פיצה הסמוך (מסורת זו מסורת)
ונסענו כמה שעות להתאקלמות בצימר הראשון שלנו, הכוכב הארוך ביותר של הטיול.
כמה מילים על הלינה – Enchanting country home with backyard hotspring
מדובר בצימר ששופץ, מבחוץ נראה לא משהו (כשחנינו בפתח ניכר הלם קל על פניו של בן זוגי שדאג שסידרתי לנו צריף בתור צימר
) אבל מבפנים רובו משופץ ובעיקר המטבח - גדול חדש ונוח מאוד, ויש מכונת כביסה/יבוש ,מקלחת מדוגמת ושני שירותים.
בנוסף יש HOT TUB בחצר הפורחת, כך שבסך הכל היינו מרוצים.
ואחרי כל ההקדמות.. יאללה בואו נתחיל סופסוף בטיול!
-
יום 1 – Kerlingarfjöll
איזה כיף, מתחילים את הטיול ביום יפה ואיפה נעשה את הסיפתח?
בחרנו לנסוע דווקא למקום שביקרנו בו כבר בשנה שעברה – Kerlingarfjöll.
מקום כל כך מהמם שהיה משיאי הטיול אז, אבל מזג האוויר בשנה שעברה הקשה מאוד,
ורצינו לחזור בנחת אם יתאפשר וגם להשלים מסלול קצר שאז לא עשינו.
השמורה נמצאת בכביש F ודורשת רכב 4X4 , ללא חציית נהרות. עוד עליה ניתן לקרוא פה ופה.
קליטה אינטרנטית אין פה – הכינו הכל אופליין כולל ניווט בגוגל מפס ל Hveradalir Thermal Area Parking.
פעם שניה שאנחנו נוסעים בדרך 35, ואם בשנה שעברה עצרנו המון לצילומים, היום אנחנו נוסעים ישירות לשמורה, לנצל את מזג האוויר לפני שישתנה לנו.
ובכל זאת עצירה קצרצרה במפל Gýgjarfoss
ואנחנו ממשיכים.
מגיעים ולמרות שהנוף זכור.. הנשימה פשוט נעתקת מרוב יופי!
אני מתנצלת מראש אבל תהיה פה הפצצת תמונות.. פשוט בלתי אפשרי לבחור!
הגישה למסלול ובכלל לשמורה מתחילה בירידה במדרגות,
אבל גם מי שלא מסוגל לרדת את כולן יוכל להתרשם מהנוף, ככה הוא נראה די בתחילתו של גרם המדרגות:
אדים גיאותרמיים מכל עבר יחד עם ההרים החצי מושלגים..
מקום סוריאליסטי שפיקאצ'ו העניק לו את השם "מאדים",
ומאחר ואת השמות האיסלנדיים לרוב בלתי אפשרי לבטא אנחנו משתמשים בשם של פיקאצ'ו...
באנו ליהנות מהמקום בנחת, ולפני שנתחיל במסלול, בהתאם להמלצתו של יוגב מאיסלנדופיליה
אנחנו עולים על הגבעה שממול לתחילת המסלול ומשקיפים לכל הכיוונים מזוויות אחרות. מומלץ!
ולבסוף חוזרים לתחילתה של הגבעה, עוברים את הנהר הקטן ומתחילים את המסלול מעגל Hveradalir.
הלינק לויקילוק פה, מדובר במסלול לא קשה של כ 5 ק"מ, עם תוספת גובה של כ 350 מ' –
אבל כמובן שברוחות עזות כמו שיש פה לעיתים מזומנות זה סיפור אחר לגמרי לעומת יום יפה כמו שלנו.
עוד על המסלול פה
שוב עולים על גבעה אחרת, ממנה מתחיל המסלול
וממשיכים הלאה, תאמינו או לא אבל נעשה לי כבר קצת חם...
בדרך שאריות קרחונים
וגם "ספוגי" טחב איסלנדי אופיניים
חששתי שבמהלך המסלול נצטרך ללכת על שלג, מכיוון שמדובר במקום כל כך גבוה.
ואכן הגיע מקטע כזה, אבל הוא לא היה קשה מדי ולא הצריך קרמפונים (דוקרנים) .
בתמונה אפשר לראות את בן זוגי מטפס לו..
ממשיכים בין הנופים והנה אנחנו מגיעים לעוד מקור אדים שנושף עלינו.. הוא נקרא Snorrahver לפי השילוט במקום.
בשלב הזה אפילו עצרנו לפיקניק מול הנוף, יחד עם פק"ל קפה...
המשכנו עוד קצת
והמסלול מתחיל לרדת בחזרה מטה
הנה כמעט מגיעים
אבל אופס אי אפשר בלי בלת"ם...
כדי לחזור לרכב נוצר פה נהר שצריך לחצות ברגל. הוא לא היה ככה בשנה שעברה...
טוב אין ברירה ואנחנו מורידים נעליים וחוצים יחפים, מיומנות שנצטרך לפתח עוד בהמשך הטיול.
אנחנו מתקשים להיפרד מהמקום, עולים על עוד גבעה,
אם כי עליה אני פחות ממליצה (הגבעה המומלצת נמצאת ממש מול גבעת המסלול, טיפה לאחר מעבר הנחל אליה)
ובכל זאת, הגיע הזמן להמשיך...
אני מתחילה לעלות במדרגות חזרה לרכב, ופתאום השמש
מאירה לה בכל הכוח וכמובן שאי אפשר שלא לצלם עוד ועוד
אפשר להרגיש שהיינו מרוצים?
מקום מאסט
מדד הכוכבים ל"מאדים" (Kerlingarfjöll)
אני 5+ בן הזוג 5+ פיקאצ'ו 5+
אין ספק שמדובר בהתלהבות גורפת משפחתית....
ומה עכשיו?
מתחילים לחזור, בדרך עוד מחכה לנו תצפית מופלאה "פרסת הסוס של איסלנד" –
זה השם שאנחנו הענקנו לה עקב הדמיון לפרסת הסוס של פייג' בארה"ב .
המקום לא מסומן בגוגל מפס, הוא נמצא קצת לפני ההגעה למלון הסמוך יחסית (כשמגיעים מהשמורה), קשה להבחין בו מהכביש בזמן נסיעה.
אם תראו רכבים עוצרים זה כנראה המקום, ואם לא – יש מקום חניה מסומן ב P קצת אחריו –אם הגעתם לשם חיזרו אחורה, אולי אפילו צאו מהרכב והביטו בנהר מטה
אם זה לא היה ברור – אנחנו נמצאים במעמקי ה HIGHLANDS, מקום די נטוש.
אבל בקיץ האחרון השלימו שידרוג של מלון מוסדר Highland Base at Kerlingarfjöll(נמצא גם בבוקינג) .
מהמלון ניתן לצאת למסלול למעיין טבעי , Kerlingarfjöll hot spring הנה הלינק בויקילוק.
אבל כבר אין לנו כוח לעוד מסלול..
אנחנו נכנסים למלון לבדוק את המסעדה, יש בה בופה ארוחת ערב.
בעוד אני מתעניינת במחיר ("רק" 300 ₪ לאדם),
פיקאצ'ו צוחק עלי שאין בבופה כמעט אוכל.. אולי בכמות שהוא יכול לקחת ולאכול את כל מה שבבופה בעצמו.
אומנם איסלנד יקרה אבל לאחר שסיימנו לטייל ולאכול בהרבה מסעדות – לרוב סכום כזה הספיק לשלוש מנות עיקריות לכולנו...
אז כן מדובר במונופול באיזור , והתמורה בהתאם.
עוד יש במלון מרחצאות מוסדרים שדווקא נראו לי נחמדים
אבל אני פחות אוהבת להירגע במרחצאות כשיש עוד הרבה נהיגה לפנינו ולכן ויתרנו.
אכלנו מהמלאי שיש באוטו (וברור שהיה, ארגנתי כל יום, זו איסלנד ולא ארה"ב )
ובחרנו לעצור “על הדרך" לביקור קצר ב מפל Gullfoss , גם בו ביקרנו גם בשנה שעברה
בסמוך נמצא אתר הגייזרים Geysir אבל שם אף אחד מאיתנו לא רצה לחזור ולבקר. לא הרשים אותנו במיוחד לאחר ביקור בילוסטון...
המשכנו לצימר שלנו (כמובן שהגענו מאוחר, אין חושך ואפשר לטייל ולטייל.. מנפלאות איסלנד)
חנכנו את ה hot tub שבחצר שלנו
כיף של יום ראשון לטיול
לילה טוב
-
נראה מקסים עוד אעבור לקרוא בפירוט
-
יום 2 – Landmannalaugar - חלק א'
בוקר יום שני לפנינו, יום שצפוי להיות עמוס גם הוא, אבל מזג אוויר טוב לא מבזבזים...
אנחנו חוזרים בשנית ללנדמנלאוגר , גם זו שמורה מדהימה שאומנם טיילנו בה בשנה שעברה להר Brennisteinsalda
אבל רצינו לחזור גם כדי לטייל במזג אוויר טוב יותר (אז הייתה רוח מטורפת בראש ההר)
וגם כדי לעשות מסלול אחר – בחרנו לעשות מסלול ארוך יותר המשלב את אותו ההר יחד עם הר נוסף - Bláhnúkur.
לינק בויקילוק למסלול המשולב פה, 9.5 ק"מ , 690 מ' תוספת גובה. עוד על המסלולים והשמורה אפשר לקרוא פה ופה.
ללנדמנלאוגר אפשר להגיע בכמה דרכים, אנחנו בחרנו להגיע היום כפי שהגענו בשנה שעברה בכביש F208 מכיוון צפון, דרך שאיננה כוללת חציית נהרות.
הדרך אורכת כשעתיים מהצימר שלנו,
בתחילתה אנחנו עוצרים ב"אטרקציה המקומית" – מינימרקט/בית קפה/מסעדה של תחנת הדלק N1 Árnes.
כמובן אני צינית
אבל באיזורים האלה לא תמיד "על הדרך" אפשר לעצור במקום כלשהו ולקבל בתמורה קפה 
ממיחם ב 15 ₪. בואו נאמר שחובבי הקפה יצטרכו להתאזר בהרבה סבלנות כשהם לא בערים הגדולות.
זו שנה ראשונה שיש להזמין מראש חניה בלנדמנלאוגר, משהו מאוד לא איסלנדי...
את החניה הזמנו מראש פה (ניתן להזמין עוד לפני שיודעים מהו מספר הרכב ולהוסיף אותו כשמגיעים לאיסלנד).
אנחנו מגיעים לשמורה, לתור קטן של בדיקת האישורים לפני שמתקדמים לחניה.
הבחורה במקום פולטת אנחת רווחה כשהיא רואה שיש לנו אישור מוכן להראות לה,
כנראה מותשת מכמות ההסברים שהייתה צריכה לספק לנהגים אחרים שלא הורשו לעבור.
היא אומרת לבן זוגי – בוודאי שתעבור את הנהר בכניסה.. הרכב שלך מתאים לזה.
אההמממ.... לא היה בתיכנון שלי בכלל.
בשנה שעברה חנינו לפני הנהר והלכנו ברגל כעשר דקות, זה ממש לא סוף העולם. למה להסתבך?
אבל לא אני נוהגת...
בן זוגי לא מתעכב דקה נוספת ומכריז שהוא נכנס לנהר.
מחאות לא עזרו..
דפיקות לב מואצות
אבל הרכב מתקדם.. ונכנס למים... וגם יוצא!
החציה הראשונה שלנו עברה בהצלחה ואני יכולה להירגע קצת.
אנחנו מתקדמים וחונים במקום המיוחס ליד הקמפינג שבמקום, מתארגנים ויוצאים למסלול.
אפשר לעשות את המסלול עם או נגד כיוון השעון,
החלטתי לעשות אותו עם כיוון השעון כדי להתחיל בהר שבו עוד לא ביקרנו – הר Bláhnúkur.
התיאור המתאים ביותר למסלול בכיוון הזה נמצא פה.
המסלול מסומן בצהוב , ובתחילתו מחכה לנו הפתעה נעימה..
במקום לחצות את הנחל שבמקום טרחו להכין לנו קרש לחציה. נחמד.
מתחילים לעלות על ההר. העליה לא קשה מדי אבל מתמשכת, בתמורה מהר מאוד אפשר ליהנות מנופים בכל הכיוונים...
בתמונה הבאה אפשר לראות בשוליים את האדמה של "ההר הכחול" עליו אנחנו מטפסים
- ובכן יותר אפור מכחול אבל לא נפריע לשם היפה...
העיקר שהנוף יפה!
עוד קצת.. והנה הגענו לפיסגה.
מהמם פה
אנחנו יושבים לנוח להפסקת אוכל ארוכה
(אפשר להבחין בפיקאצ'ו יושב פה בקצה...)
כמיטב המסורת גם פק"ל קפה וגם טובלרון שקנינו בדיוטי פרי
והמטייל השוויצרי ששוחחנו איתו מתלהב... וואו טובלרונה באיסלנד!!
(כן כן... כנראה שככה צריך לומר את השם...
)אחרי המנוחה הגיע הזמן לרדת מההר,
לא בכיוון שבו עלינו כמובן אלא לכיוון ההר הבא, ושוב אפשר להתרשם מצבעו של ההר הכחול..
אנחנו מסיימים את הירידה, גם פה הפתעה..
שוב צריך לחצות איזה נחל שלא הוזכר בשום מקום שקיים פה.
שידור חוזר של אתמול,
הגברים במשפחה מוכשרים יותר ממני ומצליחים לדלג ולעבור את הנחל בנעליים.
אני רואה שלא אצליח..
אין ברירה אלא גם פה לעבור יחפה וזה לא הכי קל על האבנים.
עוברים דרך שדה הלבה (ועוברים מסימון צהוב לכתום) ונזכרים בשנה שעברה, אנחנו נכנסים לחלקו של המסלול שעשינו אז בכיוון ההפוך.
מתחילה עליה נוספת
והנה מגיעים לצומת יפה ממנה אנחנו עולים על הר Brennisteinsalda (במסלול ירוק ימינה)
אבל יש פה המשך מסלול אחר (ממשיך ישר) בו עוברים המטיילים בתמונה על שאריות השלג
גם מפה ההרים מקסימים בגווני הכחול והאדום שלהם
עולים לפיסגה ושוב מתפנקים בהפסקת אוכל
הפעם ההפסקה קצרה הרבה יותר, נעשה קר, ואפילו אין חשק להתחיל עם פק"ל קפה
פרידה אחרונה מהנוף לפני שנמשיך מטה
עוד כמה צעדים
ו...
מה זה פה?
גם הפעם מתחיל גשם ש"מנעים" לנו את הזמן.
למודת לקחים מהטיולים של שנה שעברה אני לא מתעצלת,
מיד לובשת גם את מכנסי הגשם, הגשם לא נחלש אלא להיפך...
אבל אין מה לעשות כשנמצאים בראש ההר , ממשיכים...
יורדים בירידה די תלולה בכיוון הזה של המסלול (בשנה שעברה זו הייתה עליה תלולה)
לא רק תלולה אלא בוצית וחלקלקה
בשילוב הגשם וחוסר שיווי המשקל שלי אפשר לדמיין את התמונה המביכה
איך הצלחתי לרדת את ההר בתוך הבוץ ועם הגשם ובלי להתרסק. קל זה לא היה.
כשהגעתי למטה בכל זאת הצלחתי ליהנות מהנוף שמסביב, אבל תצטרכו לוותר לי על הצילומים...
גם על הרגע שבו שטפתי ידיים מלאות בוץ בנהר שבמקום
המשך המסלול בין ההרים באיזור יחסית שטוח במסלול לבן ואחר כך באיזור לבה נוסף (שוב כתום)
וזהו הגענו לרכב.
ולמרות שהיה לא קל (רק עבורי כמובן, הפרטנרים שלי לא התרגשו מהקושי של שום מסלול) –
היה מהמם ושמחתי מאוד שחזרנו למסלול נוסף.. ומי יודע אולי נחזור שוב...
מדד הכוכבים למסלול משולב Bláhnúkur - Brennisteinsalda בלנדמנלאוגר
אני 5 + בן הזוג 5 + פיקאצ'ו 5 +
כן שוב קונצנזוס משפחתי.. אנחנו כבר משעממים...
אבל קשה שלא להסכים על מסלולים מדהימים שכאלה.
מי שיותר הרפתקן וגם בעל כושר מצויין יכול לבחון מסלול אחר לא תיירותי שאינו יוצא ממרכז המבקרים – Grænihryggur – ואפשר לקרוא עליו פה. (זהירות – לא לכל אחד!)
ועכשיו נותר רק לחצות את הנהר בדרך החוצה...
אני מקפצת מהרכב לצלם ולהסריט את גודל האירוע (כמובן שבהמשך הטיול כל הסיפור נעשה שיגרתי לחלוטין...)
היום עוד ארוך ועכשיו אנחנו מתפנים לכל האתרים הנוספים שמחכים לנו בכביש F208 צפון.
הראשון מכיוון השמורה צפונה הוא מכתש Stútur crater (כך בגוגל מפס),
חפשו את החניה הקטנה לידו מצד ימין. לא ביקרנו פה בשנה שעברה אז צריך להשלים...
מהחניה מוליך שביל לא ארוך למכתש,
ולמרות המסלול הארוך שסיימנו רק עתה אני מתחילה ללכת בו לפני המשפחה שעוד מתארגנת (הם בלאו הכי ישיגו אותי בקלות, אל דאגה).
מגיעה למדרגות ובאופן מאוד לא מוסבר אני לא מתייאשת ועולה את כולן..
הן לא מועטות בכלל!
המראה של המכתש מלמעלה - לא משהו
הנוף מסביב קצת יותר מתגמל..
הנה הרכב שלנו מטה בחניה
והנוף מראש המכתש לכיוון נוסף
בעוד אני קצת מתבאסת שעליתי עד למעלה מסתבר שלגברים במשפחה יש תוכניות אחרות לגמרי..
הם לא טורחים לעלות שום מדרגה ועוסקים ברחפן מלמטה..
תחביב די גברי אם לשפוט לפי הסטטיסטיקה שאני ראיתי בטיול.
שימו לב - לא בכל מקום מותר להעלות רחפן, יש אפילו מקומות שיש בהם שלט האוסר זאת במפורש.
אפשר לקרוא את כל החוקים פה.
לבעלי רחפנים קטנים ("רגילים") ניתן לבקש אישור מראש לשימוש בהם גם בשמורות טבע
(גם אז – לא בכל מקום ובכל מצב, אבל השטח של שמורות הטבע די גדול ולא קשה למצוא מקומות מהממים שהם גם שוממים מאדם).
הנה התמונות שהם צילמו, קצת יותר מחמיא למכתש...
(ואפשר גם לראות בדיוק את השביל מהרכב ועד לעליה מצד שמאל של המכתש)
ועוד לכיוון האגם הסמוך
אני פחות מתעניינת ברחפן, חוזרת לרכב לתת קצת מנוחה לרגליים וקצת לנשנש ..
השעה כבר מתחילה להיות מאוחרת.
בסופו של דבר הם חוזרים ואנחנו ממשיכים בכביש,
זוכרים את הגשם שתפס אותנו בירידה מההר?
אז הנה יצאה לה השמש והביאה לנו לפחות קשת חמודה..
הנקודה הבאה שבה עצרנו היא.. עוד מכתש , גגלו ל Ljótipollur View Point
גם פה לא ביקרנו בשנה שעברה, ואני לא כל כך יודעת למה לצפות, רק שיש קצת הליכה.
לא הרבה אבל סופו של יום , בכל זאת אני עולה בעליה, שואלת מישהי בדרך – שווה?
היא מעודדת ששווה ואפילו טורחת להוכיח בפלאפון
ו... בהחלט שווה!
מכתש מקסים אדום ומלא מים
ככה הוא נראה במצלמה
וכן אפשר לראות יותר יפה עם רחפן...אבל כפי שראיתם הוא מקסים גם סתם כך בלי מבט על מיוחד
ממשיכים לעוד מכתש - Hnausapollur (Bláhylur) View Point
פה דווקא כן ביקרנו בשנה שעברה, אין מה להתלבט אם יש כוח לעלות כי זהו מכתש שעולים עם הרכב עד לשפתו!
היגיון איסלנדי – שום דבר לא עוצר אותך מלהמשיך הלאה לתוך המכתש, מה שמאוד "תורם" לשלוות הנפש שלי.
אין אפילו שלט או תמרור.
יש עוד מכתשים בסגנון זה באיסלנד ובכלל כל גישת הבטיחות של איסלנד כמדינה גורסת שתיקח אחריות על עצמך.
אין כמעט שלטים אזהרות וגדרות. מאוד מאוד שונה מהגישה בארה"ב למי שטייל שם, או אפילו בארצנו הקטנטונת.
בעוד אני תוהה אם חיינו עומדים להסתיים כעת,
בן זוגי הנהג מן הסתם רגוע הרבה יותר
זה גם מכתש יפה ושווה לבקרו, בפרט נוכח העובדה שלא נדרש שום מאמץ...
-
יום 2 – Landmannalaugar - חלק ב'
ממשיכים הלאה בכביש, הסתיימו המכתשים..
אנחנו מגיעים לעמק הדמעות Sigöldugljúfur, מקום מקסים שקצת איכזב אותנו בשנה שעברה עם מים שלא בצבע טורקיז..
אבל השנה יפה יותר. אפשר לקרוא גם פה עליו.
ואחרון חביב המפל Sigoldufoss, גם הוא בצבעי טורקיז, קצת פחות קל לראות זאת בצילום
השעה כבר מאוחרת.. מאוד. ממש. אחת עשרה בלילה.
נוסעים לצימר, מגיעים באיזור חצות.
שניה עוברת ואני במיטה.
פיקאצ'ו עוד שאף לחזור ל hot tub אבל מסתבר שבטעות לחצנו על משהו שרוקן אותו.. נסדיר את הענין מחר.
היה יום עמוס מאוד אבל גם מהנה מאוד.
לילה טוב
-
וואו פנינית. איזה תמונות ואיזו התלהבות בסיפור….
-
מסכימה לגמרי!
איסלנד ארץ מדהימה וכיף לכם שחזרתם בשנית. גם אני זוממת לחזור..
תמונות נפלאות מעולם אחר ותיאורים נהדרים.
מחכה להמשך!!
-
יכולה לשתף קצת בעלויות?
-
-
יום 3 – מכתש אדום, מפל אדום, עין אדומה (כביש F225)
לאחר עלילות אתמול, היום קמים קצת יותר מאוחר.
מזג האוויר ממשיך לשתף פעולה, ממש לא מובן מאליו...
והיום קצת ציביליזציה בדרך,
עצירה בסופר זה לא דבר מובן מאליו ובנסיעה היום זה משתלב בעיכוב קטן בלבד בסופר של Hella שנקרא Kjarval Hella , סופר לא גדול אבל יחסית מספק. לידו צמודה מאפיה עם לחמי מחמצת (וגם מאפים מתוקים,כריכים מוכנים וקפה)
וגם חנות יינות Vínbúðin (כרגיל בשעות מוגבלות, היום ראשון אז היא בכלל סגורה).
מפה אנחנו שוב ממשיכים למעמקי ההיילנדס, והפעם לכביש F225.
גם כביש זה מוביל ללנדמנלאוגר, אבל זו לא המטרה שלנו.
אנחנו רוצים להתמקד באתרים שלאורך הכביש, ואומנם ידוע שיש בו נהר אבל – ספויילר- לא הספקנו להגיע אליו היום ולכן כל האתרים שאתאר פה נגישים לכל רכב 4X4 שנוסע הלוך ושוב,
הכביש ממש לא מאתגר כל עוד לא ממשיכים לנהר (גם הנהר נחשב כ"לא מאתגר" אבל זה כבר יכול להשתנות מיום ליום).
היעד הראשון שלנו הוא מכתש אדום ומרהיב Rauðaskál שנקרא גם מכתש התפוח (בגוגל מפס Rauðaskál - volcano crater)
לאחר שקראתי בבלוגים הללו, הבנתי שלמרות שהמכתש נמצא על דרך Hekla האתגרית (היוצאת מכביש F225) הדרך רק עד אליו איננה מאתגרת
ואם נוסעים רק עד אליו וחוזרים באותה דרך לכביש F225 ניתן לעשות זאת בכל רכב 4X4.
ואכן כך היה.. ממש לא הייתה בעיה להגיע למכתש.
אלא מה שלא ידעתי שלאחר שחונים יש פה חתיכת עליה לעלות, והמכתש די גבוה. לתומי חשבתי שזו עצירה ממש קצרה.
הפעם כולנו עלינו ולא התעצלנו, ויש מה לראות גם בלי רחפן – המכתש האדום בולט בשטח ומרשים בכל מקרה,
ואם אתם ממש מתעצלים לעלות אפשר להתרשם ממנו גם אם רק תתקרבו אליו בכביש (ואפילו אפשר להבחין בו מכביש F225)
אבל בכל זאת אי אפשר להכחיש שאין כמו לצלם אותו ברחפן...
חוזרים כאמור לכביש F225, למרות שיש לנו רכב חזק חששתי להסתבך בהמשך דרך Hekla שהיא תלולה מאוד.
די מהר אני מבחינה בשלט - פניה שמאלה למכתש Valagja (לא מסומן בגוגל מפס),
מכיוון שתהיתי אם בכלל אמצא אותו אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולנסוע גם אליו.
גם זה מכתש מהסוג שאתם "מוזמנים" להמשיך ולנהוג לתוכו
, שום מילת אזהרה לא הייתה במקום. מפחיד.הנה הנוף במקום, המכתש עצמו עצום וקשה לצלמו
באיזור הזה מתרכזות לא מעט כבשים
, למרות השפע באיסלנד עוד לא נמאס לי... 
חוזרים לצומת בה פנינו שמאלה וממשיכים בכביש F225,
ועכשיו למסלול העיקרי של היום – המפל האדום והעין האדומה.
אפשר לקצר וללכת רק עד שרואים את המפל האדום, ואפשר לטייל עד לעין האדומה - במקרה הזה מדובר ב 10 ק"מ עם כ 330 מ' שינוי גובה.
הלינק לויקילוק פה ואפשר לקרוא עוד על המסלול פה.
אנחנו מתחילים ללכת, תחילת המסלול שטוחה וקלילה
ואפשר להגיע מהר מאוד לנקודה בה מבחינים מרחוק במפל האדום (מתאים לממהרים או מתקשים בהליכה מרובה).
למראה הזה של המפל ציפיתי, אבל מה שלא ידעתי שהוא נמצא בסביבה כל כך מקסימה... לא פחות ממנו.
הכל מלא בזרימת מים וטחב זרחני שכל פעם עושה לי את זה מחדש
עצרנו במפל (ההגעה ממש אליו דורשת עליה)
אבל ברור שלא נסתפק בזה
, אנחנו ממשיכים לעין האדומה – מקור המים של המפל.
עוד עליה לפנינו,
ברקע אתם יכולים לראות רנג'ריות שבאו לחדש את מוטות הסימון של המסלול, מייעצות למטיילים שפנו אליהן.
לאחר העליה מגיעים לאיזור מישורי יותר.
לא היו לי שום ציפיות מהמסלול ולא ראיתי כלל תמונות מראש ואולי בגלל זה כל כך נהניתי מכל רגע...
הרים מושלגים יחד עם "ספוגי" טחב ושאריות שלגים
את השלג הזה היה צריך לחצות.. אבל זה לא היה קשה מדי
שפע של אותו טחב זרחני יחד עם הנהר האדום הזורם למפל
בדרך שוב נאלצתי לחלוץ נעליים כדי לחצות איזה נחל.. קטן עלי כבר!
והנה כמעט הגענו
ועוד טיפה והנה היא העין האדומה..
לא להאמין אבל היא באמת נראית כמו עין!
תסתכלו טוב – לא רק בצורה הכללית שלה,
גם בפנים נראה כאילו קיימים בה אישון ושאר חלקי העין, פשוט מדהימה!
בזמן התיכנון בתמימות חשבתי שסתם קוראים למקור המים "עין" באופן ציורי ,
הופתעתי לגלות אחרת ובכלל המסלול הציע כל כך הרבה מעבר להגעה לעין,
עם דרך מדהימה לכל אורכו, כך שאני רק יכולה להמליץ!
מדד הכוכבים למסלול המפל האדום והעין האדומה
אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
חזרנו לרכב, היה כבר קר מאוד (מאוד!
) ומאוחר,
וברור היה שלא נוכל להמשיך ולבקר גם באתרים הנוספים שרצינו לבקר בהם.
לא נורא, היה לנו יום נפלא
ה hot tub סודר על ידי בעלי הצימר וחיכה לנו לסיום היום
לילה טוב
-
יום 4 – מסלול המפלים Waterfall Way
בוקר טוב
מזג האוויר קצת מקשה עלי היום..
צפויה עננות
ולכן אני משנה תוכניות ומחליטה שניסע למסלול דרך המפלים. בתוכנית המקורית תיכננתי להגיע אליו ביום המעבר ללינה הבאה.
הוא קרוב יותר אליה, אבל הוא לא מצריך ראות טובה ולכן הקדמתי אותו.
המסלול הזה הוא שליש מטראק Fimmvörðuháls , הטראק הידוע בין תורסמורק לסקוגאר.
כשעושים אותו הלוך ושוב מדובר סה"כ בכ 16 ק"מ ו 700 מ' שינוי גובה.
מי שרוצה להיעזר באפליקצית ניווט אפשר להשתמש במסלול המלא (שהוא 24 ק"מ) בויקילוק פה , ותיאור מפורט של הדרך אפשר למצוא פה.
ובכן יצאנו בבוקר, שוב עוברים ב Hella אז למה שלא נעצור שוב במאפיה...ממש לוקסוס
.המסלול יוצא מהמפל המרהיב Skogafoss, אבל אנחנו לא מתעכבים,
כבר היינו פה לא מעט בשנה שעברה ועכשיו רוצים להתקדם.
האמת שגם במסלול הזה בדיוק היינו בשנה שעברה..
מרוב עצירות צילומיות הספקנו בערך כמחציתו בלבד (המסלול הוא הלוך ושוב כך שניתן להסתובב בכל רגע),
ומה שיותר זכור הוא איך התחיל גשם זלעפות, אנחנו אפילו לא עצרנו ללבוש את מכנסי הגשם שלנו והתוצאה הייתה שהגענו ספוגים לחלוטין לרכב.
אז רצינו לחזור. לעשות את כל המסלול ורצוי גם לא לחזור ספוגי מים.
אני ממליצה גם למי שלא יעשה את כל המסלול לעלות לראש מפל Skogafoss ממנו מתחיל המסלול וללכת קצת,
יש שפע של מפלים כבר מההתחלה והם פשוט ענקיים ומרהיבים!!
חלקם מרהיבים לא פחות מסקוגפוס עצמו...
Steinbogafoss
Skalabrekkufoss
Kaefufoss
עד כאן מדובר היה במפלים שזכרנו משנה שעברה, אבל עדיין היה כיף לחזור אליהם..
בהמשך המסלול השתנה קצת, והגענו לחלק יותר "קניוני" של הנהר
ולנופים קצת שונים
שימו לב שמתחילים לראות את הקרחון באופק
תוך כדי הליכה הבנתי שגם פה הרוחות חזקות,
היה קר מאוד והרוח הגבירה את תחושת הקור.
אבל הנופים פיצו על הכל.
הגענו לגשר המהווה את הנקודה בה מסתובבים וחוזרים, מפה הקרחון ברור אף יותר
מתחילים לחזור..
לא אכחיש שכבר היה לי קשה ללכת כל כך הרבה קילומטרז' ובמיוחד ברוח ובקור העז.
אבל כשראיתי שכבשה מחכה לי בדיוק ליד אותו מפל כמו בשנה שעברה (Fremri-Fellsfoss), לא יכולתי שלא לעצור להתעכב ולהשקיע צילומים
בשמונה וחצי סיימנו את המסלול. היה שווה.
מדד הכוכבים לדרך המפלים Waterfall Way
אני 5 + בן הזוג 5 + פיקאצ'ו 5 +
לשם שינוי יש אפשרות להגיע למסעדה לפני שתיסגר..
ואנחנו נוסעים ל Valhalla Restaurant , מסעדה בסגנון ויקינגי עם שולחנות ישיבה ארוכים ודגש על בירות והמבורגר.
לא נכחיש שהיא נבחרה בגלל שעת הסגירה המאוחרת שלה ב 22. ובכל זאת – היה מוצלח וטעים.
עוד כשעה נסיעה לצימר ואנחנו מגיעים ב 23. עייפים כמובן..
לילה טוב
-
יום 5 – מפל Haifoss ו Landmannahellir
היום עוברים לינה, ומזג האוויר לא כל כך משתף פעולה.
כמעט בכל מקום גשמים ועננות.
אז מה נעשה?
החלטנו לנסות את מזלנו עם מפל ידוע מאוד, מפל Haifoss, שבשנה שעברה לא הספקנו להגיע אליו.
בדרך סימנתי לי כמה עצירות אפשריות –
תצפית Gaukshöfði (לא הייתה שום ראות, ויתרנו) ,
מפל Hjálparfoss (ממש ללא מאמץ קרוב לכביש הראשי, הצצנו שוב כמו בשנה שעברה),
ורפליקה של חווה ויקינגית - The Commonwealth farm (הגענו אבל לא התחשק לי במזג האוויר הזה להתחיל ללכת.. חשבתי שהכניסה תהיה ממש ליד החניה ואוכל להבין מיד יותר טוב במה מדובר ואם זה מעניין).
טוב אז כפי שאתם רואים לא יצא כלום מהעצירות האלה, אז המשכנו למפל Haifoss.
במזג אוויר יפה אפשר לעשות מסלול לתחתית המפל (4 ק"מ, 300 מ' גובה, הנה הלינק בויקילוק)
אבל היה ברור לי שזה לא בא בחשבון היום ונסתפק בתצפיות.
אנחנו מגיעים לחניה ו..
יש בכלל מפל שם באופק??
הכל בערפל. וגשום. איזה באסה.
אז חשבתי שלא צריך ראות למפל...
לחשוב אפשר.
אנחנו תוהים מה לעשות, ואפילו אוזרים אומץ לצאת מהרכב,
אבל אחרי דקה אני מתייאשת, בלאו הכי לא נראה כלום.
מתחילים לחזור לכביש הראשי ופתאום בן זוגי אומר – תראי כבר אין גשם. אולי נחזור?
מה יש להפסיד?
אנחנו חוזרים ולא תאמינו...
הענן זז ואפילו הגשם הפסיק, יש לנו מזל!
והנה הייפוס עם חברו המפל גראני
קיימות שתי נקודות תצפית, שתיהן קרובות לחניה וקלות להגעה, שתיהן שוות.
איזה מזל שהיה לנו, וכמובן שכשהגענו לרכב חיש מהר חזר הגשם...
מדד הכוכבים למפל הייפוס
אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
ומה עכשיו?
כאמור עוברים לינה, אומנם יום לא אידיאלי בכלל אבל התחזית מתעקשת שבאיזור לנדמנלאוגר דווקא אין גשם,
ואני חושבת ששווה לנסות ולהגיע ל Landmannahellir בסופו של כביש F225, כי אם לא עכשיו לא תהיה הזדמנות אחרת.
אז נסענו שוב את הכביש, הפעם הבחנתי שאפילו מהכביש רואים את המפל האדום.. אבל כמובן לא עצרנו ונסענו ישירות עד לנהר.
אפשר לחצות את הנהר בכיוון מסויים ללנדמנלאוגר או בכיוון קצת שונה ל Landmannahellir (שמאלה בנהר), טוב שהיה שם מישהו שהראה לנו בדיוק לאיזה כיוון לכוון את הרכב.
והנוף... מדהים
אנחנו חונים ליד בקתות ההרים של Landmannahellir.
קור כלבים פה אבל אין גשם.
שותים תה ועוד תה ואוכלים את הסנדביצ'ים שלנו.
ואני בכל זאת רוצה לא לוותר ולעשות את המסלול הידוע להר Löðmundur.
הלינק בויקילוק פה, מדובר ב 10 ק"מ עם 560 מ' שינוי גובה.
בן הזוג ופיקאצ'ו קצת סקפטיים לגבי יציאה למסלול במזג אוויר כזה אבל זורמים איתי.
מתחילים בעליה, יפה פה והאגמים באיזור ניבטים אלינו.
לאחר קטע מישורי מתחילה עליה נוספת. בבוץ.
אני עולה בהתמדה עד שמגיע קטע תלול יותר.
עולה עוד קצת ו...
רגע מה קורה פה?
מרגישה שאין לי מושג אין לזוז מפה.
לא למעלה ולא למטה.
הכל כל כך תלול ואין משהו יציב להניח עליו את הרגליים או להיאחז במשהו.
קוראת לצוות החילוץ הפרטי שלי
ומסבירה לבן זוגי שאני מפה לא זזה. עוד רגע אני מתרסקת.
לפחות יש לי עוד כוח לצלם תמונה אחרונה עד שהוא מגיע.
טוב מאחר ולהישאר פה בכל זאת אי אפשר..
לפחות אפשר להתמקד בלחזור ולא להמשיך הלאה.
במאמצים משותפים הצלחתי להיחלץ מהפוזיציה הלא נעימה הזו ולחזור לקרקע בטוחה.
ואין ברירה..
המסלול הזה פשוט תלול מדי ליכולות שלי.
אני סקפטית אם במדינה אחרת זה היה סביר לסמן מסלול כל כך תלול (כנראה שלא)
אבל זוהי איסלנד וגם בשנה שעברה נתקלנו במסלול מאוד בעייתי ולא בטיחותי מסיבה דומה.
קצת באסה אבל זה מה יש. חוזרים,
גשם מתחיל
אבל לא נורא (לא הבטחתם בתחזית שפה לא יהיה גשם?).
והנה כבר הבקתות נשקפות מטה ואפילו הסוסים שקודם לא היו שם חזרו
הגענו בשלום.
מדד הכוכבים למסלול הר Löðmundur
אני 4 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 4
אז מה נעשה עכשיו?
החלטתי לנסוע כמה דקות לאגם הסמוך Löðmundarvatn
עדיין קר מאוד אבל זה לא מפריע לחובבי הרחפן
מפה נסענו בגשם שוטף וערפל (איך שאני שונאת נהיגה כזו!) עד לעיר ה"גדולה" של האיזור Vik.
הספקנו לקנות נעליים בחנות ICEWEAR המקומית (באופן נדיר פתוחה עד 22)
וגם לאכול בפיצריה הזכורה לטוב Black Crust Pizzeria שקצת אכזבה לעומת שנה שעברה.
וקדימה ללינה שלנו בבית ההארחה The Garage מערבית לויק.
הפעם לא צימר גדול אלא חדר סטודיו עם מטבחון,
אבל המקום היה זכור לנו לטוב משנה שעברה וחזרנו. מקום מומלץ ולא יקר יחסית למחירי האיזור.
כבר בדרך אנחנו תוהים אם שוב תחכה עוגת שוקולד לאורחים ליד הקבלה..
ואין אפס, העוגה אכן נמצאת שם.
משהו מנחם לסיום היום הזה שלא הלך הכי הכי כמו שרציתי (ושאלה יהיו הצרות שלנו...
)לילה טוב.
-
יום 6 – איי ווסטמן
בוקר טוב
אני פוקחת עיניים ודבר ראשון מסתכלת החוצה (הסטודיו שלנו עם נוף לים) -נראה שכבר אין ערפל.
דבר שני מסתכלת בתחזית – לא משהו..
נראה שיש גשם בבוקר אבל ישתפר בהמשך.
אני מנסה להיות אופטימית,
בלאו הכי האטרקציה היקרה שהוזמנה – שיט מהיר בין האיים –
לא מאפשרת ביטול מעבר לשלושה ימים לפני – זה נצח באיסלנד מבחינת היכולת לדייק בתחזית.
וחוץ מזה, בשנה שעברה כבר ניסינו להגיע לאיי ווסטמן. אבל נפלנו על יום סוער במיוחד.
השיט המהיר בין האיים בוטל בעודנו עומדים בתור למעבורת,
וחשבתי לעצמי שביום כזה ממש לא כדאי להפליג לאי, וויתרתי על העליה למעבורת ועל הביקור בכלל.
אז היום לא סוער באותה מידה, קצת גשום בבוקר אבל בהמשך ישתפר.
המעבורת הוזמנה מבעוד מועד,
קמנו קצת מוקדם יותר מהרגלנו כדי להגיע אליה ועלינו עם הרכב (נדרש כרטיס גם עבורו).
מתחילים להפליג.. לתומנו התעצלנו לצאת מהרכב.. זו בסך הכל מעבורת קצרה של 40 דקות.
אבל מהר מאוד המעבורת התחילה לנוע על הגלים.. נעים זה לא היה. ממש לא.
זו לא פעם ראשונה שלנו עם רכב במעבורת ואני ממש לא זוכרת שזה היה ככה אי פעם...
באינסטינקט מיידי פתחנו את הדלת ועלינו לאגף הנוסעים.
ישבנו להתאושש.. בסך הכל הרבה יותר טוב שם.
אבל לבן זוגי החשוד ברגישות למחלת ים הכנתי מראש מגוון כדורי דרממין שנקנו בארה"ב במיוחד ונתתי לו אחד מהם.
הגענו לנמל, היה לנו מעט זמן פנוי עד השיט המהיר,
ובזכותה של איילת ניצלנו אותו לנסוע לאיזור הפאפינים, שמא לא יחכו לנו אחר כך...
והם אכן היו שם. בהמוניהם.
עוד לא נמאס לי מהם בכלל למרות שראינו אותם לא מעט בשנה שעברה.
הנה פאפין שמן במיוחד, מסתבר שזה מעיד על גילו המופלג..
הם מגדלים סוג של "כרס בירה" עם הגיל
ויש גם פרלמנט
היו לא מעט אינטראקציות קולניות
ותמונה אחרונה חביבה אהובה עלי
היה כיף לצפות בהם שוב.
בן זוגי ופיקאצ'ו כבר פחות התרגשו ממני ואף לא שלפו את המצלמה.
תסתכלי בתמונות משנה שעברה הם אמרו לי...
אבל בכל מקרה הגיע הזמן לחזור לאיזור הנמל ממנו יוצא השיט.
אנחנו נכנסים לבנין ו.. הפתעה.
השיט שהזמנו של שעתיים בוטל עקב תלאות מזג האוויר.
במקומו מוצע לנו שיט של שעה במסלול אחר (וכמובן זיכוי על ההפרש).
הסכמנו אלא מה...
כולם לובשים חליפות סערה רציניות ועולים לסירה.
הגשם ממשיך לרדת. לא קרא את התחזית.
והראות.. איזה ראות בדיוק?
מבאס אבל זה מה יש.
חוויה שאני בטוחה שביום יפה יותר כיפית.
לא סבלנו למרות מזג האוויר ,שטנו לכמה מערות
שמענו סיפורים לרוב והתרשמנו משפע הציפורים, וכמובן הגענו לסלע הפיל המפורסם,
הנה הפרופיל של אותו פיל ידוע, טובל את החדק במים
ובזאת הסתיים השיט.
ובכן מה המסקנה שלי?
אכן השיט חוויה כיפית ומומלצת ואני יכולה להבין את ההתלהבות ממנה.
אבל הסינדול של תאריך מסויים שניתן לבטל רק שלושה ימים מראש
מביא לסיכוי לא רע לסיטואציה של הגעה לאי בימים לא מוצלחים או הפסד של ההוצאה הכספית הנכבדת הזאת.
אני (ובן זוגי) רוצים להציע רעיון מקורי...
לא לסקול אותילמרות ש"כולם" עושים את השיט ובאמת על פניו אטרקציה נהדרת - לא להזמין אותו.
יש פה יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.
אולי עדיף לזרום עם ההגעה לאיי ווסטמן לפי התחזית כמו שעושים בכל אתר אחר ובתמורה לוותר על השיט?
מחשבה...
מדד הכוכבים לשיט בין האיים
אני 4.5 בן הזוג 4 (ROI נמוך) פיקאצ'ו 4.5
אחרי השיט זמן לאכול,
לא סנדביצ'ים כמו בכל מסלול
אלא במסעדה המומלצת (גם על ידינו) Gott .לאחר הארוחה בן הזוג שלי מתלונן שהוא מאוד עייף..
זוכרים את הכדור שהוא לקח במעבורת?
מסתבר שמאוד השפיע עליו כמו כדור שינה..
הוא מתמקם ברכב, המושב זז אחורה לא מעט בלנדקרוזר וזהו אפשר לשכוח ממנו. הוא ישן.
אני ופיקאצ'ו נותרנו לשעשע את עצמנו באתרים במרחק הליכה.
היו לי שפע תוכניות לבילוי באיי ווסטמן ,
אפשר לקרוא גם פה ופה על המסלולים והאתרים.
אבל מה הטעם לעלות על הר הגעש באפס ראות?
הגשם ממשיך גם עכשיו. והתחזית ממשיכה לטעון שאין פה גשם.
טוב אז מה נעשה..
התחלנו באופן פרקטי בקניות בסופר המקומי בסניף בונוס החביב עלינו.
אבל זו הייתה רק ההתחלה.
אין עם מי לדבר,
בן זוגי עדיין בשינה עמוקה.
הלכנו לכיוון הנמל,
עצרנו בבית קפה/מאפיה נחמדה Vigtin bakhús,
והמשכנו לאטרקציה שלא חלמתי שאבקר בה – מרכז הצלת לוויתני הבלוגה Beluga Whale Sanctuary.
ידעתי שיהיו פה כמה פאפינים מאחורי זכוכית (כן הם היו)
והאטרקציה העיקרית היא שני לוויתני בלוגה באקווריום ענק.
התיישבנו שנינו מול האקווריום וצפינו בחמודים האלה. אין מה למהר.
אחר כך ניסיתי לצלם אותם בצורה טובה.. זה לא קל אבל לי יש זמן
וגם להסריט (יצא לי סרטון מופלא)
בסופו של דבר היה לנו יותר נחמד ממה שציפיתי...
מדד הכוכבים למרכז ההצלה ללוויתני בלוגה
אני 3.5 פיקאצ'ו 5 ללוויתנים, חוויה מושלמת ליום סגרירי במיוחד
חזרנו לרכב והצלחנו להעיר את בן זוגי,
להרגיש ממש טוב הוא עוד לא הרגיש...
נסענו קצת באי לכמה מקומות איזוטריים
כנסיית העץ Stafkirkjan
לידה מגדלור מצוייר Heimaey Lighthouse, אתם יכולים להתרשם מרמת הראות.. הכל מעורפל
ניסינו להמשיך ולנסוע לכיוון הר הגעש,
אבל נכנסנו ישירות לתוך הערפל וברחנו מהר חזרה לגובה נמוך יותר.
מה עוד נותר לעשות?
להגיע למשרדי המעבורת ולהקדים את המעבורת חזור בעבור קנס קטן.. זה מה שעשינו.
חזרנו לכביש הטבעת, ערפל סמיך מאוד חיכה לנו גם פה.
לפחות שנאכל משהו?
אז נסענו לויק.
Smiðjan Brugghús - מסעדת המבורגרים ובירה, מומלצת ופתוחה עד מאוחר. ממליצה במיוחד על הבירה שלהם 6.7% אלכוהול.
עוד ביקור ב ICEWEAR (הספקתי לאבד את הכובע שלי באותו בית קפה בדרך ללוויתנים..)
בדרך חזרה ללינה עצרנו ב Dyrhólaey לחפש פאפינים אבל הם היו רחוקים מאוד
מה נשאר אם לא עוד קצת פחמימות ריקות שמחכות לנו ליד הקבלה?
לילה טוב
-
אני נהנית כל כך לקרא פנינית! איסלנד מכשפת, אפילו שיורד בה יותר מידי גשם ודי קר.. אנחנו גם היינו באיי וסטמן ובילינו שם יום מהנה מבלי לשוט לשום מקום. שמחה לשמוע שליויתני הבלוגה המתוקים עדיין שם.. ולגבי מסלול המפלים המתחיל בסקוגפוס- תודה על המידע- לא הספקנו בפעם שעברה. מחכה להמשך
-
ולמי ששאל על עלויות- היינו לפני שנתיים. 3 מבוגרים. מחיר לינה ממוצע היה 1000 שקל ללילה, אבל קיבלנו בקתות מאובזרות ונוחות כולל מכונת כביסה ומייבש כביסה. במסעדות יצאנו עם מינימום 300 שקל כל ארוחה וזה המינימום. כל מנה עלתה כ 100 שקלים לאדם.. אטרקציות יקרות בטירוף- שייט לוויתנים עלה קרוב ל1000 שקל לשלושתינו וכנ"ל הלגונה הכחולה. רכב גדול לשבועיים עלה כ 9000 שקלים כולל ביטוחים. הדבר היחיד שהיה שם זול היה הקניות בסופרים, בפרט בסניפי בונוס ועוד רשת זולה ששכחתי את שמה. על הטיסה עם אלעל כבר לא מדברת. אבל! היה שווה כל גרוש!!!
-
האמת שבאמת התמונות מדהימות. זה תמיד אפיין את פנינית אבל עכשיו עם סיוע צמוד של רחפן זה כבר מתחיל להיראות באמת סט תמונות של לשכת התיירות. כתבתי לפנינית בעבר שזה עד כדי כך צפוף ביעדים יפים שזה קצת נראה כמו דיסני לנד של טבע. עכשיו עם הרחפן זה אולי כבר עולה לרמה של AI. הבלוגות חמודות אבל למה בכלוב?. בחצי האי גאספה ובדגש טאדוסק רואים בלוגות מהחוף (אבל לא קרוב כמו בשבי). שייט לוויתנים בטאדוסק עולה בין 100 ל150 דולר קנדי שזה מקסימום 100 דולר אבל ממש לא חובה לדעתי למרות שהשנה עשינו ועוד בזודיאק. עדיף לראות את הלווייתנים בלי לחפש אותם איפה שאפשר
-
@meravshell - תודה על הליווי הצמוד, אכן איסלנד מכשפת!
@dregev03 - כיף שאתה פה! איסלנד היא באמת דיסנילנד של הטבע, אהבתי את ההגדרה!
לגבי הבלוגות מסכימה איתך.. הגעתי לשם לחלוטין בלית ברירה.
למי שרוצה יש שיט לאיזור בו משקמים אותן (שיט של שעה), בסופו של דבר זו מטרת הארגון, זה לא גן חיות לשמו.
בכל מקרה לאחר התגובה של בן זוגי לכדור נגד בחילות (וללא כדור בשיט סירה קטנה ללוויתנים בארה"ב הקיא) - כנראה ששום שיט לוויתנים לא עומד להיכנס לטיול עתידי...
-
יום 7 – מגוון אתרים באיזור VIK
בוקר טוב
את סדר העניינים אתם כבר מכירים..
הצצה החוצה – הערפל הסמיך של אתמול נעלם ואפשר לראות את הים! יש!
הצצה לפלאפון לתחזית באתר wet.is - הי מה זה? הוא לא עובד???
כן נכון שיש אתרים אחרים אבל מזג האוויר גבולי וקשה לי להאמין לאתרים האלה...
אבל זה מה יש.
ואם אין ערפל אני מחליטה שזה מספיק טוב כדי לנסות ולנסוע לעשות מסלול ב Thakgil .
ובכן יוצאים לדרך , נסיעה לכיוון ויק
אלא שבעליה לויק אני מבינה שהערפל אולי עזב מקומות נמוכים יותר אבל פה הוא בהחלט קיים.
הוא והגשם.
נוסעים עוד קצת לכביש המוליך לתקגיל,
אבל מהר מאוד אנחנו צריכים לקבל את העובדה המעציבה שמסלול לא יהיה פה היום.
לא יודעת מה כן יהיה אבל מזג האוויר גשום מעורפל וממש לא משהו...
ואין לי תוכניות טובות אחרות.
בתור התחלה נתעודד בבית קפה מיוחד Skool Beans השוכן בתוך School Bus אמריקאי מגניב.
האוטובוס עמוס מפה לפה.. כולם באו לפה בגשם.
אבל מה יש לי למהר?
עומדת בתור, בני המשפחה מתפנקים ומחכים ברכב.
בינתיים בוהה בתפריט ובעיקר במגוון המשקאות החמים שיש פה.
לעצמי אני בוחרת גולדן מילק - משקה חלב קוקוס עם כורכום וקינמון,
לבן זוגי משהו קצת שמרני יותר – משקה מוקה של שוקולד מומס באספרסו,
ולפיקאצ'ו מנת סוכרת בדמות משקה שוקולד חם אקסטרימי עם כל התוספות שאפשר לדמיין.
היה מושלם!
לאחר ההתאוששות אני מגיעה למסקנה שעדיף לחזור מערבה לכיוון הלינה שלנו,
לרדת מ VIK עצמה לאיזור נמוך יותר שם לא היה ערפל.
עוצרים לצלם עוד אחת מהכנסיות האיסלנדיות הפוטוגניות להחריד, כולן באותו עיצוב (איזה יעילות
)זוהי Skeiðflatarkirkja
ואנחנו נכנסים לבקר בקרחון Solheimajokull .
היינו פה בשנה שעברה, ולא הרגשתי בכלל צורך לחזור,
אבל זה מה שאפשר לעשות.. (קשה קשה
)
ואם כבר לחזור למקומות שכבר ביקרנו בהם אז למה לא למפל היפה Kvernufoss?
חזרנו גם למפל השכן המפורסם Skogafoss, יש זמן...
להפסקת אוכל עצרנו במקום חדש Faxi bakery ,
שאומנם מציע לא מעט עוגות ודברי מאפה אבל גם מרק בשר ונזיד כבש, הכל היה טעים ונעים.
במסגרת החזרה למפלים בהם ביקרנו אנחנו משלימים את הסידרה ונוסעים עוד מעט מערבה למפל Seljalandsfoss
והמשכנו גם קצת ברגל למפל הסמוך Gljufrabui
בנקודה זו קצת תהיתי מה לעשות ואפילו (להחזיק חזק
) שקלתי לאכול ארוחת ערב במקום קרוב ולחזור ללינה מוקדם (
)אבל בני משפחתי סברו שבלי לאכול שוב בויק חיינו לא יהיו חיים...
אז אין ברירה שוב נוסעים לויק!
מזמן לא היינו שם
בדרך עצרנו שוב ב Dyrhólaey,
איפה הם הפאפינים? למה הם לא מקבלים את פני יפה?
הפאפינים נראו שם מעופפים הלוך ושוב לים אבל לא יותר מזה.
המשכנו לחוף השחור Reynisfjara אבל גשם שוטף לא איפשר לנו לצאת אפילו..
אז זמן לאכול ארוחת ערב,
הפעם במסעדה קלאסית ידועה בויק Restaurant Suður-Vík שלא הגענו אליה עד היום.
לא הזמנו מקום אבל לאחר כעשרים דקות התפנה לנו שולחן. ולא נותר אלא להצטרף להמלצות..
בן זוגי ופיקאצ'ו ראו שהגשם פסק ולא ויתרו על ביקור חוזר בחוף השחור Reynisfjara
וגם על הצד השני - חוף הים מהצד של ויק Víkurfjara Black Sand Beach
וכך סיימנו את היום מאוחר גם ביום מאולתר שכזה שאף אתר בו לא היה בתוכנית המקורית...
לילה טוב
-
לפעמים צריך לזרום עם מזג האוויר. אין מה לעשות. יש אנשים שכל הטיול שלהם באיסלנד היה מלווה בגשם.. עניין של מזל. רציתי לשאול אותך - האם את יודעת האם היישוב גרינדויק עדיין מפונה מתושביו? כולל אזור הלגונה הכחולה?
