התעוררתי לתוך שומר המסך שלי, גן עדן- הרוקיס הקנדיים יוני 2019
-
היי kashit שמחה לראות אותך כאן, תודה רבה על הפירגון , עדיין לא סיימתי עם הסיפור , קצת סבלנות ואסיים , מדי פעם אני נכנסת וראיתי את מה שכתבת אבל זמן להשקיע ולכתוב ולצרף תמונות נבחרות זה יותר אחה״צ , אבל מבטיחה לסיים לפני הנסיעה שלכם .
יש לי מה לספר והרבה כרגע התאריך בו מסופר הסיפור הוא ה18 ביוני וב20 כבר עזבנו את הרוקיס כך שאוטוטו אגיע לסיום.
-
שרה ,נהניתי לקרוא את התיאורים המרתקים ,התמונות המדהימות ,המשיכו לטייל וליהנות שוש -
תודה רבה לך sazmh אני שמחה לראות שאת כאן
אנחנו מסיימים את ביקורנו בג׳ונסטון קניון, נהננו מאוד, והוא מומלץ ביותר.
אחרי שיצאנו מהקניון אני רוצה שניסע לכיוון Hoodoos Viewpoint.
אך לפני כן אנחנו פונים שמאלה מקניון ג׳ונסון לכביש A1 - Bow Valley Parkway, זה כביש שמאוד רצינו לנסוע בו בשעות הבוקר המוקדמות כדי לראות בע״ח, אך יצא ככה שלא צלח לנו והיות שבאמת ראינו מלא בע״ח לאורך כל הטיול אז אנחנו מתנחמים ופשוט נהנים מהדרך , גם ככה להגיע לוודוס זה בדרך הזו אז מעולה.
הכביש כפי שכתבתי הינו צר ולפעמים 2 הנתיבים נפרדים והדרך מתפצלת לנסיעה בכיוון אחד בלבד אז בכלל הכביש ניהיה יותר צר ויותר קסום , אין תנועה ערה על הכביש וזה משרת אותנו מאוד.
תוך כדי נסיעה אני קולטת בצד שלי ירידה לתוך היער, אני מספיקה להתריע בפני זוגי ואנחנו יורדים ימינה, מגלים שם חניה קטנה ואזור יפיפה עם שולחנות לפיקניק בטבע , רואים שם את הכסאות האדומים אז זה גם אישור לנו וחיזוק שמזל שהגענו לכאן, יש תצפית על אגם ושביל הליכה פנימה ליער וכן הסברים על בע״ח שבאזור והצמחיה , כמובן שהגריזלי מככב כאן בנוסף לעוד חיות מעניינות.
הורדתי מגוגל מפס את המסלול והוא מסומן בכחול עם זמן הנסיעה והמרחק מקניון ג׳ונסון למי שמעוניין
מצרפת תמונות מהמקום
העצים כאן שונים והגזעים כל כך יפים , בהרבה ציורי יער אני רואה את העצים האלה
והשביל שמוביל ליער, מפתה אבל קצת מפחיד , טיפה התקדמנו אבל חזרנו מהר חזרה
והאגם שעליו תצפתנו
כמובן שגם עשינו כאן פיקניק. הכריכים , הקפה והעוגה היו מושלמים 🥰
-
החניה הרחוקה עצומה עד כמה שראיתי ולא נראה לי שיש בעיה ויש שאטלים הרבה – מתמלא ויוצא
יש גם שאטל שיוצא מלייק לואיז למוריין שזה די קרוב (15 קמ) לא לקחתי – לפי השילוט במקום.
ככה שזו אפשרות וכנראה האפשרות הנוחה למי שצריך את שעות העומס (ועומס זה אנדרסטייטמנט)
-
יש לנו נסיעה של בערך 20 דקות עד לתצפית וודוס, יוצאים מכביש 1A עולים על כביש 1 ונוסעים דרומה, באיזשהו שלב הכביש לוקח ימינה ומתחילים לעלות לכיוון התצפית , לא בהרבה סיפורים ראיתי את התצפית הזו, אני מניחה שיש כאלה שכן היו, רק במקרה בשיטוטיי באינטרנט ראיתי תמונה של המקום וכשגיליתי שזה באזור שבו ניהיה מיד נכנסתי לגוגל מפס והתצפית קיבלה אחר כבוד כוכב צהוב.
משום מה לא הרבה מגיעים אליו ולכן היה מספר מועט של מכוניות בחניון, השביל מאוד נעים ונוח , רואים מהתצפית תצורות סלע מוזרות ויפות , עמק Bow נפרס למטה , הרים גבוהים מסביב , מלא סנאים מתרוצצים, פריחה יפה , פרפרים , נו מה עוד ? יש כאן הכל
אנחנו מטיילים כאן כשעה וחצי, אחכ׳ יושבים על ספסל שמשקיף על הנוף מסביב , אנחנו והסנאים כאן , כמה שלוו ויפה כאן. בלי יומרות גדולות . פשוט תענוג
-
מהתצפית היפה אנחנו נוסעים לאגם נוסף Johnson Lake, סה״כ רבע שעה נסיעה , ליד האגם ישנן משפחות מקומיות וצעירים משתובבים במים, מאוד נעים האגם הזה אהבנו אותו מאוד למרות שאין לו את הצבע המיוחד של האזור אבל גם הצבע הזה מקסים, אנחנו יושבים ליד שולחן פיקניק ( לא אוכלים) פשוט בוהים באגם ובירוק מסביב , איזה כייף לחיות כאן
משפחת ברווזונים קבעה כאן את מגוריה בחיי שהיא יודעת מה טוב
גם כאן יש שביל שמוביל לתוך היער , ממש מפתה, אבל עושים רק צעדים ספורים פנימה
-
אחרי בילוי נפלא מסביב לJohnson Lake אנחנו מחשבים מחדש מה לעשות , בגדול רוב מקומות היעד שלנו נכבשו בגדול , אנחנו פותחים את גוגל מפס ובודקים איזה כוכבים צהובים סימנו במפה שעדיין לא ביקרנו בהם , אז יש 2 יעדים כאלה ואני בוחרת אחד מהם, למה דווקא אגם זה? כי במפה הוא נראה טורקיזי יותר , בחיי שזה מה שהיה .
אז האגם הינו אגם בארייר שנמצא ב- Provincial Park - Kananaskis Country
זמן הנסיעה מג׳ונסטון לייק כ-45דקות הכיוון דרום מזרח , עוברים את קנמור באותה הדרך המובילה לקלגרי , בשלב מסוים יש פניה ימינה, אבל לפני הפניה ימינה , תוך כדי נסיעה , זוגי החמוד שיודע כמה אני רוצה לראות גריזלי אומר לי , ״בבקשה, קבלי במיוחד בשבילך גריזלי ״
מה???? איפה???? העיניים לא בכביש ?????
אני מסתכלת וקודם כל מזהה רק צבע ואומרת זה אייל או אלק
אבל לא, זה דוב , כמובן נוהל רגיל, מאיטים בזהירות , וינקרים מופעלים והמצלמה נשלפת.
והרי לפניכם מה נגלה לעיננו, גריזלי יוצא מהיער ודקות ארוכות זולל לו ארוחת ערב, יש סרטון נפלא אבל גם תמונות
תוך כדי צילומים וסרטון אנחנו בהתרגשות עצומה , איזה הפתעה אנחנו בכלל על הכביש הראשי ולא איזה כביש צדדי, אחכ׳ הסתכלתי שוב על התמונות וחשבתי לעצמי , איזה דוב בדיוק ראינו ? כי יש תמונות לרוב באינטרנט של גריזלי והראש שלו יותר עגול , כאן הראש היה קצת מוארך , אבל דב שחור בוודאי שהוא לא, בצבע הוא מתאים, צורת האוזניים עגלגלה זה גם מתאים , יש לו גבשושית קטנה מאחורי הראש, גם מתאים. אז החלטתי שזה כנראה איזה תת גזע ממשפחת הגריזלי.
איזה יום זה איזה יום 🤩🤩🤩🤩🤩
-
אולי חצי שעה אנחנו ככה עומדים וצופים על הדוב, וכיוון שאנחנו על הכביש הראשי לא ממש בתוך הפארקים הפופולריים כנראה שרוב הנוסעים בכביש הם מקומיים כי חוץ מזוג יפניים שעצרו מאחורינו אף אחד לא עצר.
איך שאנחנו מרוצים ולא מאמינים איזה מזל נפל בחלקינו אנחנו ממשיכים בדרכו לאגם בארייר, נכנסים בכביש מצד ימין ונוסעים לכיוון ההרים והיערות עד שמגיעים
הירידה מהכביש הראשי לתוך כביש צר מאוד בתוך היער, היער כאן שונה , העצים דומים ליער שראינו בפיקניק ליד ג׳ונסטון קניון
וזה כל כך יפה , אנחנו יורדים לכיוון האגם , אין כאן אף אחד מלבד זוג מתבודדים , טוב, אם יש כאן זוג צעיר לבד , אולי בטוח כאן כי לי זה מזכיר כל מיני סרטי אימה שמתחילים ככה ביער.
אבל אין ספק שיפה כאן מאוד, זה פשוט אחר אבל אנחנו אוהבים בכל זאת, אנחנו פשוט יושבים ומסתכלים על היופי מסביב
פגשנו מישהו חמוד מאוד
יש כאן עצים עם פריחה יפיפיה
במשך היום כנראה משכירים כאן קייאקים, איזה רעיון גדול לצבוע אותם באדום זה כל כך מתאים לצבעי האגמים כאן
כשכבר יצאנו משם פגשנו עוד מותק שלא הבין מה אנחנו עושים בסביבה
וככה זה נראה כשעלינו בחזרה לכביש הראשי
-
יצאנו מהכביש הראשי לעוד יותר ראשי , כביש 1 ונסענו חזרה לכיוון קנמור, כבר אחרי 8 בערב , באמת היה לנו יום עמוס ומלא חוויות , אנחנו עוברים ליד אגם Lac des Arcs פעם ראשונה שאני רואה שקוראים לאגם בשם צרפתי (Lac) האגם נראה מאוד יפה בשעה הזו, כמובן שאנחנו עוצרים ויוצאים לשאוף את הנוף הזה
ופוגשים כאן מלא ״תרנגולות שחורות״ חחח עורבים, קבלו אחד מהם...
והסתיים לו יום נפלא נוסף , לא משנה באיזה שעה אנחנו חוזרים תמיד יש אור, איזה עולם זה
🤩🤩 -
אגם ג’ונסון ממש חמוד, הינו בו ולידו 3 פעמים ובכולם ראינו שם עדר של כבשי הרים מקסימות עם גדיים. מקסימים מקסימים. ואכן אגם מקסים, למרות שאיננו בצבע הטורקיז…
התמונות שלך מדהימות אותי אפילו שאני עדין כאן! תענוג!!!
ומוסיפה טיפ למי שקורא ואסף כאן טיפים – לא ראיתי שהגעתם לשם – יש בבנף את הפארק הראשון של קנדה (כך הם טוענים) CAVE AND BASIN. לא הינו בו הרבה אבל נראה לי שאפשר לבלות בו חצי יום בכיף. יש סיורים וחוויות. ובחינם אם מביאים את אישור הכניסה לפארקים הקנדיים מהמכונית….
רק אומרת, לא רוצה להתערב לך בשרשור המדהים…. מקווה שאת לא כועסת.
-
-
19 ביוני – היום התשיעי
היום הוא יום לייק אוהרה , אבל קודם הקדמה …
(אני כותבת ביחיד כי אני ארגנתי הכל אבל הכוונה לשנינו)
מאז התחלתי להתעניין ברוקיס אני בודקת את האפשרויות להגיע ללייק אוהרה , ידעתי את תאריך פתיחת ההרשמה לאוטובוס , פתחתי מראש שם משתמש וסיסמה , ולמדתי את האתר כך שלא אופתע מדבר.
קבעתי לי את היום הנוח להגעה לפי התוכנית שבניתי , וביום בו נפתחה ההרשמה אני מתייצבת כמה דקות לפני השעה 17:00 ובהיכון עם האצבע על המקלדת , תוך כדי אני מגלה שביום שתכננתי שנגיע בכלל אין אוטובוס לאגם , התאריך בו נפתח האגם למבקרים הוא יום לפני עזיבתינו את הרוקיס, דהיינו ה-19 ביוני.
אז אני רושמת 19 ביוני, אם לא נזכה אז נשאיר את התוכנית כמו שהיא , אם נזכה אז אשנה בהתאם .
לא ביקשתי מאף אחד שיעזור לי, אני לבד עם מחשב אחד, אם זה שלנו אז זה שלנו ואם לא, זה מה יש.
כמו כן, מציינת את האוטובוס הראשון לשעה 8:30, החישוב הוא שנעשה מסלול , נקח את הזמן בלי לחץ וכשנסיים יהיה לנו עוד זמן פנוי לטייל במקום נוסף , ויש עוד נסיעה לפנינו כי היום אנחנו חוזרים לקלגרי למלון ליד שדה התעופה, מחר בבוקר יש לנו טיסה וצריך להחזיר את הרכב ב8:00 בבוקר.
בשעה היעודה ( האייפון מול עיניי , לא מורידה את העיניים מהשעון שלו שאמור להיות מדוייק ) והלב דופק בתרגשות , לוחצת על המקלדת בדיוק 17:00 ובינגו !!!!!!!!
יש אישור, יש כרטיסים, מגיע מייל עם כל האישורים , מדפיסה הכל ומכניסה אחר כבוד לניילונית , ואותה מצרפת לכל הניירת המיועדת לטיול . עכשיו מה שנותר הוא לחכות , הכל מוכן.
-
מתעוררים ב-6:15
שעת מפגש 8:10, האוטובוס יוצא בדיוק ב8:30.
אנחנו מאוד חוששים מעומס בדרך בגלל העבודות בכביש , במצב רגיל לוקח להגיע למקום כשעה, אז אנחנו כבר ברבע לשבע בחוץ, היום עשינו צ׳ק אאוט, הערב אנחנו חוזרים למלון ליד השדה .
במלון מכינים לנו 2 שקיות מלאות כל טוב כי הודענו שאנחנו יוצאים מוקדם ולא נגיע לארוחה .
להפתעתינו העבודות בכביש הסתיימו והדרך פנויה , אנחנו מגיעים לחנית האוטובוס ב7:50 החניה כבר מלאה במכוניות ואנחנו רואים אנשים שמתכוננים לקראת היציאה לאגם , הבוקר מרגיש קר במיוחד, משהו כמו 3-4 מעלות ואנחנו עוד למטה , מעניין מה הולך למעלה!!
אנשים מתארגנים עם ציוד, נראה כאילו הולכים לכבוש את האוורסט אנחנו כבר מרגישים שמשהו חסר לנו.
כל הביגוד החורפי שלנו בתיקים שבמושב האחורי , כשמרגישים את הקור שבחוץ ( ביוהו היה יותר קר מקנמור), אנחנו מתחילים ללבוש את כל מה שיש במהירות, חולצה טרמית, פליז, מעיל , כובע, כפפות, מעילי גשם, מקלות הליכה . ככה כל אחד מאיתנו.
ואנחנו מוכנים, הולכים לריינג׳רית להירשם כי היא בודקת את האישור עם הברקוד ורק אחכ׳ נותנת לנו אישור לעלות לאוטובוס, אנחנו מתרגשים .
כשכולם על האוטובוס אנחנו מקבלים ברכות על היותינו המטיילים הראשונים לעונה, הסברים על שעות החזרה, הסימונים בדרך, להיזהר ממה שצריך להיזהר , וזהו . 8:30 בדיוק והאוטובוס יוצא לדרך.
-
האוטובוס עולה למעלה בנסיעה של 20 דקות, כל הדרך בעליה מתונה, אבל בכל זאת עליה ( לאלה שמתכננים לעשות זאת ברגל)
מרחק של 11 ק״מ.( אל תשכחו את החזור , עוד 11 ק״מ).
בערך 2-3 ק״מ לפני הגעתנו האוטובוס עוצר ומוריד אנשים שנרשמו לקמפינג אז זה האזור.
נשארנו פחות מחצי אוטובוס וממשיכים ..
ככל שעולים רואים שאריות שלג וערפל למעלה , אני מסתכלת על זוגי שיושב לידי בארשת פנים מתוחה
מה קורה? אני שואלת
טוב, אני לא יודע מה תכננת, אני יודע שמתכוננים לעשות מסלול למעלה אבל תראי מה קורה בחוץ , לאן את רוצה ללכת בערפל הזה את לא רואה את ההרים מסביב ? את בטוחה בתוכנית ? תראי כמה אנשים נשארו פה, מספיק שלכל אחד יש תוכנית מסלול אחרת ואנחנו כאן לבד, סוליקו עם הערפל.
אני מבינה טוב מאוד מה הוא מנסה להגיד לי, ואני לא בטוחה שהצדק לא עימו.
טוב, קודם נגיע , נראה מה קורה ונקח החלטה , זאת ההחלטה.
האוטובוס מגיע, מוריד אותנו ליד בקתת עץ שהיא גם בית קפה קטן המוכר מזכרות, קפה,תה עוגות ( רק במזומן ).
מזכירים לנו מהן שעות החזרה וזהו.
אנחנו והאגם, לא סתם אגם.
אנחנו בלייק אוהרה !!!!!!
-
יורדים בשביל לכיוון האגם , והאגם הזה פשוט קסם.
קודם כל ההילה שיש לו בגלל ההגבלה של כמות האנשים המורשים להגיע אליו
בנוסף מזג האויר עושה את שלו וגורם למקום להיראות עוד יותר קסום ממה שהוא , כמו לפזר פודרה על פני נערה יפה, שגם ככה היא יפה ללא איפור והנה כשמוסיפים לה איפור היא נראית יפה יותר ומיוחדת יותר, זהו, לא יודעת עוד איך לתאר את מה שראינו.
לפני שאתחיל להפציץ בתמונות רק אוסיף שלא עשינו את המסלול שתכננתי במקור ( opabin plateau circuit hike ) וטוב שכך כי תוך כדי מסלול סובב האגם התחיל לרדת גשם מהול בשלג וסיימנו עם האגם בשלג.
הרגשנו ברי מזל
-
-
מזל שהספקתי לצלם את התמונות הללו לפני הגשם והשלג, כבר החלטנו שלא נעלה למעלה אלא נעשה מסלול סובב האגם, כיוון שהבנו שכך אז נלקחה החלטה לחזור עם האוטובוס של 11:30 , בערך במחצית הדרך התחיל הגשם ואחכ׳ השלג אז החלטנו לחזור חזרה ולא להמשיך כשהיינו כבר קרובים לבקתה ירד השלג בעוצמה, להערכתי מד הטמפרטורה היה אפס או 1-
כשהגענו לבקתה נכנסנו לקנות קפה חם ואת עוגת הגזר המפורסמת שמספיקה ל-3 אנשים וטעימה מאוד
כבר אפשר לראות את השלג יורד
ראו את הערפל
אוטוטו האוטובוס מגיע, בינתיים חייבים להיכנס לבית הקפה להפשיר ולהתחמם מעט, ממש מרגיש כמו בינואר(של אירופה) לא בארץ
יותר מדי קר בחוץ
ככה נראית הבקתה בפנים
בדרך למטה אנחנו רואים מספר מטיילים שעושים את הדרך ברגל למעלה , האמת ?? לא מקנאה בהם.
אנחנו חוזרים לרכב, מסתכלים אחד על השני ואומרים מה זה היה עכשיו, איזה חווית נרניה עברנו היום, לא תכננתי שככה זה יהיה, אני מניחה שפספסנו למעלה נוף מרהיב אבל לא ציפינו שיהיה ככה ולא מצטערים לרגע כי קיבלנו משהו אחר מופלא לא פחות.
-
הי, איזה יופי לקרוא את התיאור המפורט של הנסיעה ללייק אוהרה. גם אנחנו הצלחנו לקנות כרטיסים לאוטובוס, גם אנחנו נהייה בתקופה מאוד גבולית, אוקטובר. כך שברור, צריך בגדים מאוד חמים, לפחות שיהיו זמינים.
לגבי המסלולים – מסכימה איתך מאוד שצריך לעשות את מה שמרגישים שמסוגלים ושכיף לנו לעשות. צריך לזכור שמטיילים רבים הם מקומיים ולא נמצאים בטיול צפוף וסוחט כמונו – שמתחיל בטיסה ארוכה וג’ט לג מטורף, ונמשך בימים ארוכים של טיולים בכל האזור. לעניות דעתי, רוב המטיילים מגיעים לאזור, משתכנים לשבוע, ועושים בנחת טיולים באזור, בעיקר אם הם מקומיים.
ובואו נודה על האמת – רוב האירופאים והמקומיים בכושר הרבה יותר טוב מאיתנו… פשוט הבדלי תרבות וכורח הנסיבות שמותיר לנו הישראלים מעט מאוד זמן להקדיש לעצמינו ולמשפחה…
יופי של תמונות, אגם אוהרה מדהים, תודה תודה
-
תודה שרה על המענה.את מספרת מקסים והתמונות מדהימות
גילית פה הרבה אגמים שלא ראינו בסיפורים אחרים...
-
אחרי החוויה המיוחדת בלייק אוהרה, חושבים מה לעשות כי רק 12 בצהריים, ומעלים רעיון לנסות את מזלנו באמת באמת בפעם האחרונה בלייק מוריין רק כי אנחנו באזור והנסיעה עד לצומת שתמיד סגורה לוקחת 20 דקות .
אנחנו יוצאים לדרך ומדברים בינינו שהלוואי שהדרך תהייה פנויה זה יכול להיות אחלה מתנת פרידה מהרוקיס.
הדרך עוברת במהירות, אנחנו מתקרבים לצומת שלוקחת שמאלה ללייק מוריין, רואים את השוטרים שם ואת המחסומים אבל הם נותנים לעבור, הכניסה רק לאלה הבאים מלמעלה , דהיינו מהכיוון של לייק לואיז, אז אנחנו באטרף להתקדם , לעשות סביב פרסה ולהספיק לפני שיסגרו שוב פעם.
אנחנו מסתובבים ומתקדמים באיטיות , עוברת מכונית ועוד מכונית ואנחנו מתקדים לתורינו ומאוד מקווים שלא יחסמו אותנו שוב, הרכב שלפנינו נכנס ואני אומרת , סע סע ו… אנחנו בפנים.
איזה אושר, באמת אנחנו כל כך מרוצים, נסיעה של בערך 10-15 דקות
מגיעים לחניה, החניה עמוסה אבל אפשר למצוא מקומות , יוצאים מהרכב וקררר, אני כרגיל עטופה עם מעיל מתחילים ללכת , תוך כדי הליכה אני אומרת שאני חייבת כובע כי מה זה הקור הזה אי אפשר ככה, לוקחת את מפתחות הרכב כי זוגי קולט את הצבע הטורקיזי וכאילו מטה קסם משך אותו לכיוון, אמרתי לו עזוב אני אביא, טוב אז תביאי לי גם, אם הוא מבקש כובע ומעיל אז זה היה
ב א מ ת !!!! קר.
אז הצבע הזה שמשגע לנו את העיניים כבר מהחניה נראה ככה
סיפרתי לו על גבעת האבנים שצריך לטפס עליה או לידה, אז מי שחושב לעשות קיצורי דרך שלא יעשה , זה מסוכן וגם אסור, יש שלטים האוסרים זאת , ראיתי תמונות של אנשים המטפסים עליה כדי לקצר את הדרך, זה מיותר לגמרי, יש שביל מסודר לכיוון הגבעה ממש מהחניה ואי אפשר לפספס יש שלט המכוון ל Consolation Lakes להיכנס אליו ותמצאו כבר את הדרך היא מאוד ברורה, עליה קצרה של אולי רבע שעה
בראש המדרגות יש פניה למסלול הליכה כנראה די קשה ומבודד, בתחילתו יש שלט המזהיר מפני הליכה בבודדים ומאשרים לצאת רק בקבוצות של 4, כבר נשמע מפחיד
וזה השביל, אכן מטיילים ממושמעים חיכו שיגיעו מטיילים נוספים ורק אז יצאו לדרך
ואז מגיעים לראש הגבעה ונגלה המחזה הזה
מושלם מושלם מושלם, למעלה הרוח שורקת קור כלבים כמו שאומרים, השמיים מעוננים אבל מדי פעם השמש יוצאת וכל פעם משתנה צבע האגם ממש אגם פלאים, אגם קסמים
יותר ממה שתארתי אין לי יותר איך לתאר, הרוקיס הקנדיים העניקו לנו היום מתנת סיום נפלאה, אי אפשר היה לבקש יותר מיזה.
עוד בהיותנו על הגבעה החלו לרדת פתיתי שלג, מהולים בגשם קפוא.
אחרי אינספור תמונות של האגם לבד , ואיתנו וכל אחד לחוד ובפוזות למזכרת מזווית כזו וזווית אחרת עם קצת שמש ובלי שמש.
אנחנו יורדים למטה וחוזרים לאוטו, כבר בחניה השמים ניהיה אפורים לחלוטין ושלג כבד החל לרדת, רצנו לאוטו והספקתי להסריט ולצלם את התופעה הזו באמצע יוני.
