הטיול שלנו בטירול - עמק Oetz ועמק Ziller
-
יום 10 – Hintertux
היה ברור לי מראש שאחד הדברים שלא נרצה להחמיץ בעמק Ziller היא העלייה ל Hintertux, לחוות קצת שלג. כמובן שזה חייב מזג אוויר מתאים. בינתיים הטיול התקרב לאט לסופו, והגענו ליום ללא תחזית לגשם, אבל עם עננות חלקית. התחזית הראתה שלא ברור כמה ימים בהירים יהיו בהמשך, ולכן, למרות שה webcams באתר של Hintertux הראו עננים, ולמרות שהיה יום ראשון, מה שגרם לנו לחשוש מעומס, החלטנו להמר על Hintertux. ארזנו בתיקים את כל הבגדים החמים שהכנו לשלג, ויצאנו לדרך.
התחלנו לנסוע במעלה העמק. עד Mayrhofen לא היו שינויים רבים בנוף, אבל משם והלאה הכביש החל להתפתל בנוף הררי יותר, לצד נחל ומפלים מסביב. למרבה המזל הפיתולים כמעט לא גרמו בחילה לילדה. אני עסקתי בעיקר בהסתכלות בעננים, בתקווה שיתפזרו כמה שיותר עד שנגיע.
Hintertux עצמה היא בעיקר אוסף של בתי מלון לסקי.
חנינו במגרש החנייה ליד הרכבל, רכשנו כרטיסים, ועלינו לתחנה הראשונה מתוך מטרה לעלות ישירות לראש ההר, ואחר כך לרדת ולעצור בתחנות השונות. התפעלנו מהנוף הירוק ומלא המפלים סביב, והמשכנו ישר ברכבל המוביל לתחנה השנייה. בינתיים לא היו עננים. בתחנה השנייה כבר היה קר בחוץ, וכבר היה קצת שלג ואנשים שגולשים בו. פנינו להחליף לבגדים חמים יותר, לקראת העלייה לתחנה השלישית, בשירותים המושקעים של התחנה השנייה (היו אפילו שירותים מותאמים לילדים). חלק מהשכבות נשארו עדיין בתיק, כי עוד לא היה קר מספיק בשבילן.
באמצע העלייה לתחנה השלישית כבר נכנסנו לתוך ענן. המשכנו, מוקפים בערפל לבן, עד התחנה עצמה. בתחנה זו יוצאים ישר לשלג. הוספנו עוד כמה שכבות, צעיפים וכפפות ויצאנו אל השלג. המשכנו להיות מוקפים בעננים, שלעיתים התפזרו יותר ואפשרו לראות קצת נוף וגולשים, ולעיתים פחות, אבל חווית השלג היתה מוצלחת מאד גם כך, במיוחד לילדה שזו הפעם השנייה בחייה שהיא רואה שלג מקרוב.
התחלנו מקרוסלת האבובים, ואחר כך עברנו לגלוש באבובים בשלג. אני עשיתי סיבוב אחד, אבל בן הזוג והילדה גלשו שוב ושוב, כשהוא צריך לגרור שוב ושוב את האבוב במעלה ההר. בסופו של דבר, כמו בכל בילוי בשלג, ההבנה שצריך לסיים הגיעה כששלג חדר למגפיים של הילדה והרגליים שלה התחילו להתקרר, והיא התחילה לקטר ... הזדרזנו לחזור לתחנת הרכבת בכדי להחליף לגרביים יבשות ולרדת, תוך שאנחנו מגלים בדרך שאיבדתי את כובע הצמר שלי בזמן שצילמתי קודם את הגולשים.
בתחנה השנייה החלטנו לעצור לארוחת צהריים כדי להנות עוד קצת ממראות של שלג וגולשים. יש שם קפיטריה בשירות עצמי ומסעדה בתשלום, והחלטנו ללכת למסעדה, כדי שיהיה קל יותר לבדוק בנחת מול התפריט איזה מנות יתאימו לילדה ולבן הזוג הצמחוני. הבעיה היתה, שלקח זמן עד שהביאו לנו את תפריט הילדים ובינתיים הילדה התקבעה על כופתאות מתפריט המבוגרים. כשהן הגיעו, היא כמעט לא אכלה מהן, "בגלל הנקודות החומות" (שבבי בייקון). לעומת זאת, זו היתה המסעדה היחידה באוסטריה בה חילקו דפי צביעה לילדים (עם דמותו של לואי, פשפש השלג, הקמע של Hintertux) לזמן ההמתנה, וזו היתה הצלחה גדולה.
כמובן שהיה גם קיייזרשמרן ...
לאחר שבן הזוג יצא לרוח המקפיאה במרפסת לצלם עוד כמה תמונות שלג ירדנו עוד לתחנה הראשונה. בתחנה הראשונה היו כמה מתקני משחקים לילדים, והרבה מכוניות צעצוע לנסוע בהן ברחבה במקום – כולן תפוסות. מהתחנה יצא מסלול מעגלי של כ 2 ק"מ עם תחנות הפעלה לאורכו, אבל בינתיים נעשה חם מאד בחוץ, כך שהלכנו רק מרחק קצר לתחנה הראשונה במסלול שבה היה מתקן עם מסילות לכדורי עץ. כדור העץ שקנינו לילדה עוד ב Widiversum בעמק Oetz נשלף מהתיק, והילדה בילתה במתקן, בזמן שבן הזוג ואני נחנו על הספסלים. אחר כך אני טיפסתי עוד לבד לתחנה הבאה במסלול (שגם בדרך אליה היה מסלול לגלגול כדורי עץ), ומשם חזרנו לרכבל שהוביל אותנו לאוטו ולדירה.
-
לילך,
תודה רבה על הכתיבה המפורטת.הנופים הנהדרים ושפע פעילויות לילדים גורמים לרבים מאיתנו לרצות לחזור לאוסטריה.
ראיתי באשכול אחר ששאלת על אנגליה.
הנופים אחרים וגם אין שפע מקומות משחק לילדים.אבל יש הרבה טבע פראי ויפה בווילס.
הילדה תהיה גדולה בשנה ותוכל להנות ממוזיאון פתוח, טירה , מכרה , פארק חבלים ואטרקציות דומות שמאפיינות את האי הבריטי.
-
תודה על הפרגון
יש יתרון גדול לאוסטריה מבחינת ההתאמה לילדים, אבל כבר היינו באלפים הצרפתיים, למשל, שהם פחות עמוסים במגרשי שעשועים ונהננו מאד גם שם, אז אני מקווה שגם באנגליה (וכן, הילדה תהיה גדולה יותר, ונראה שבאנגליה הטירות הן עם שחקנים והפעלות, שזה שונה מאתרים היסטוריים שנתקלנו בהם במקומות אחרים).ובחזרה לטירול:
יום 11 – מ Mayrhofen ל Hippach לאורך הנהר.
אחרי היום הבהיר יחסית אתמול התעוררנו שוב ליום מעונן עם תחזית לסיכוי לגשם. התלבטנו אם ללכת לאחד מהנקיקים באזור, אבל רציתי לחוות עוד את העמק, ולכן החלטנו ללכת במסלול לאורך הנהר מ Mayrhofen עד ל Hippach (https://www.mayrhofen.at/en/summer/hiking/details/tour/theme-hiking-route-mayrhofen-laimach-circular-route/).
מצאנו חנייה בחניון שנמצא קצת אחרי תחנת הרכבת ב Mayrhofen, וגילינו שאפשר לשלם שם בעזרת אפליקציה של עמק Ziller, ובכך לפתור את בעיית הכסף הקטן. התחלנו להתקדם צפונה לאורך הנחל, ואחרי מרחק קצר חצינו לצידו המערבי.
ראשי ההרים מסביב לעמק התעטפו בעננים לאורך כל הדרך, וראינו את הרכבלים שיוצאים מ Mayrhofen עולים להם ואז נעלמים בתוך הערפל. מסביב לנהר הכל היה ירוק, המים זרמו בשצף קצף, ואפילו ראינו כמה אנשים עושים רפטינג.
לאורך השביל היו פזורים פסלים שונים, ואנחנו התקדמנו מפסל לפסל (זו גם היתה אטרקציה נחמדה לילדה).
כשכמעט הגענו ל Hippach חצינו את הנהר על גשר (העיירה בצד השני של הגשר היא Ramsau im Zillertal) והתיישבנו במסעדת Sonnengartl שלידו לארוחת
צהריים. המסעדה היתה בסגנון איטלקי, לשם שינוי, אחרי כמה ימים של אוכל אוסטרי מסורתי.
אחרי הארוחה התחלנו לחזור לאורך צידו השני של הנהר בחזרה לחניון. בסה"כ היה מסלול לא-קצר ומהנה, והצלחנו לצלוח אותו בלי גשם, כך שלמרות שלא היו הרים באותו יום, הירוק והמים השוצפים פיצו על כך, וזה היה בהחלט יום מוצלח.
-
עוקבת ונהנית מאוסטריה היפה ביחד איתכם
טירול לגמרי בתכניות שלי!מדהימה כמות המתקנים הייחודיים לילדים בכל מקום, ועוד יותר נדהמתי שממש שלחו לכם את "תעודת בוגר מסלול" הביתה
-
@צפנת-לוינשטיין
תודה על המילים הטובות
מאד ממליצה על טירול!ונראה לי שאנחנו אפילו התלהבנו יותר מהילדה לקבל את “תעודת סיום המסלול” הביתה
(היא לא לגמרי הבינה את גודל ההשקעה).יום 12 – Kundler Klamm.
בבוקר היום הבא התעוררנו שוב ליום דומה – מעונן עם תחזית לסיכוי לגשם. הפעם הגיע תורו של הטיול בנקיק. יש שלושה נקיקים קרובים יחסית לעמק Ziller:
- Wolfsklamm – שבו המסלול אמור להיות קשה יותר מבשאר הנקיקים (6 קילומטרים עם הרבה מדרגות) ולא רצינו להיתפס באמצעו עם גשם.
- Kaiserklamm – היה קצת יותר רחוק מ Fugen, ולכן ויתרנו עליו.
- Kundlerklamm – קרוב יחסית, קליל יחסית ובלי מדרגות, ובו בחרנו.
יצאנו לכיוון Kundler Klamm מתוך כוונה לעשות שם מסלול קצר בבוקר, ואחרי הצהריים להמשיך לבריכות Erlebnis Therme Zillertal. הנקיק נמצא בעצם בכניסה ל Alpbachtall, מרחק נסיעה של פחות מחצי שעה מ Fugen.
כשחצינו את הכפר Kundel בדרך לנקיק הבחנו במגרש משחקים סמוך למגרש החנייה, ושמרנו אותו לביקור בהמשך, אם נרצה. חנינו במגרש החנייה בכניסה לנקיק, עברנו את חנות המזכרות, שעוד היתה סגורה, והתחלנו בטיול. כבר בהתחלה קידמו את פנינו קירות סלע אפורים, מים זורמים, והרבה צמחיה ירוקה, איזה יופי!
עצרנו להצטלם בגשר המקורה שליד מגרש החנייה מול מפלון שופע מים.
אחר כך המשכנו הלאה, עברנו את המסעדה, ונכנסנו לנקיק עצמו, שם קירות הסלע קרובים יותר והשביל עובר גבוה יותר מעל המים.
הלכנו לאורך הנקיק היפה עד הנקודה שבה היה נראה שהנחל מסתיים והשביל ממשיך עוד לכיוון Muhtal, לשם לא היינו מעוניינים להגיע, וחזרנו על עקבותינו. בדרך חזרה, ליד תחילת הנקיק ראינו אנשים שירדו למים בנקודות שונות, וגם הילדה ירדה לזרוק אבנים למים.
עצרנו במסעדה שבכניסה לנקיק לארוחת צהריים. המסעדה היתה הומה, אבל הצלחנו למצוא מקום. כשניגש אלינו מלצר ביקשנו עוד שתי דקות לחשוב ולקרוא את התפריט. זו היתה טעות, כי עבר זמן רב נוסף עד שניגש אלינו מלצר שוב. גם בהמשך השירות לא היה זריז בלשון המעטה, ולכן למרות שהאוכל היה טוב סיימנו את הארוחה לא ממש מרוצים.
עכשיו לכאורה הגיע הזמן להמשיך לחלק השני של היום ב Erlebnis Therme Zillertal, אבל בגלל הארוחה שהתארכה, ובגלל שבן הזוג לא הרגיש כל כך טוב (עקב צינון שימשיך ללוות אותנו גם בימים הבאים) החלטנו ללכת במקום למגרש המשחקים שראינו בבוקר ליד החנייה בכניסה לנקיק.
מגרש המשחקים היה מוצלח מאד, יחסית לסתם מגרש משחקים בעיירה בדרך. הוא כלל איזורים לקטנים ולגדולים יותר, וכל מיני מתקני עם מים, מתקני טיפוס, ועוד. כמו שכבר כתבתי קודם מעורר קנאה לאור הסטנדרט של מגלשה-נדנדה-סולם שיש במגרשי המשחקים בארץ. אחרי שהילדה מיצתה את המתקנים חזרנו לדירה למנוחה לקראת היום הבא.
-
הי לילך איזה טיול יפה ! אחד הטיולים המוצלחים שלנו היה לאוסטריה ושבוע מתוכו היינו בטירול כך שהנופים מוכרים לי וכייף להזכר .
אני חולמת לחזור לשם ..אז שומרת לי את השרשור הזה להשלמות . אולי בקיץ הבא ...
-
גם אצלנו זה היה אחד הטיולים המוצלחים אם לא ה-, וגם אנחנו כנראה נחזור מתישהו להשלמות …
יום 13 – Schlegeis Stausee.
היום הבא היה סוף-סוף בהיר יותר אם כי קריר, והתחזית אמרה שבבוקר עדיין יהיה מעונן עם אפשרות לגשם קל באיזורים ההרריים הגבוהים יותר. אני שמחתי על ההזדמנות לנסוע לאגם המלאכותי Schlegeis Stausee שבקצה העמק, שהתמונות שלו שראיתי במהלך ההכנה לטיול הבטיחו נוף יפהפה ואפשרויות למסלולי הליכה מעניינים, ורק קיוויתי שהעננים יתפזרו בזמן. לבן הזוג ולילדה לא השארתי הפעם אפשרות בחירה, והם נאלצו לזרום איתי (מה שעלה לי בקיטורים בהמשך
).בן הזוג רצה עוד לקפוץ בבוקר לשופינג קצר של בגדי ספורט בחנות הספורט הגדולה בכניסה ל Fugen, והוא אכן עשה זאת בזמן שהילדה ואני נשארנו לנוח בדירה. קיוויתי שזה ייתן הזדמנות לעננים להתפזר.
מכיוון שהיה קריר ובאגם היה צפוי להיות קר אף יותר לקחנו איתנו בגדים חמים, כולל מעילי פוך ששימשו אותנו עד עכשיו רק בשלג ב Hintertux, אבל לא חשבנו לקחת כפפות, מה שהתברר כטעות.
כשבן הזוג חזר מהשופינג יצאנו לדרך לכיוון האגם. נסענו לכיוון Mayrhofen, אך הפעם במקום לפנות לעמק Tux (כפי שעשינו לפני כמה ימים כדי להגיע ל Hintertux) פנינו לתת-העמק השני, המוביל לאגם. גם בעמק הזה, ככל שהתרחקנו מ Mayrhofen הדרך טיפסה בנוף דרמטי יותר ויותר, עם נחל שליווה אותנו לאורך הדרך, יערות, והרים. עברנו לא מעט מקומות שנראו כמו התחלות של מסלולים מזמינים להליכה, לו היה לנו יותר זמן.
כשהגענו ל Ginzling ראינו הרבה מכוניות שנעצרו ליד לשכת התיירות המקומית, וחשבנו שאולי זה המקום לקנות כרטיסים לכביש האגרה המוביל ל Schlegeis Stausee, אז עצרנו גם אנחנו וקנינו כרטיסים. בהמשך גילינו שניתן לקנות את הכרטיסים גם במחסום בכניסה אל הכביש. המשכנו לטפס, עד שהגענו לטור של מכוניות שעמד מבלי לזוז. לא היה שום סימן למה שעומד לפנינו מלבד אישה שעברה בין המכוניות ומכרה כרטיסים לכביש האגרה. הנחנו שהגענו לכניסה לכביש, אבל לא הבנו מה הסיבה להמתנה הממושכת של עשרות דקות. כשסוף סוף הורשינו להמשיך לנסוע, ונכנסנו לכביש האגרה, ראינו שחלק מהמנהרות בו הן בעלות נתיב אחד בלבד, וכנראה המפעילים מאפשרים כל פעם נסיעה בכיוון אחד בלבד בכביש, וזו היתה הסיבה להמתנה הלא צפויה, שהאריכה את הנסיעה הלא-קצרה גם כך לקצה העמק.
אחרי המנהרות הגענו סוף סוף לאגם. הנוף היה מדהים כמו בתיאורים – המים בצבע טורקיז, מסביב הרים שעל חלקם שלג, ופה ושם פרחים ורודים ליד המים. נסענו לכיוון הקצה המרוחק של האגם, כי רציתי, בעקבות סיפור הטיול של אביחי, לטייל בעמק Zamser, העולה מהאגם לכיוון איטליה. החניונים לאורך הדרך, כולל זה בקצה האגם, היו די מלאים, אבל מצאנו חנייה ויצאנו מהאוטו. ואז היכו בנו הקור, הרוח, ואפילו טפטוף קל. מיהרנו להתלבש בבגדים החמים שהבאנו, ולקחת מטריות. התחלנו לרדת קצת לכיוון האגם, אבל הקור הפריע מאד לילדה, וחסרונן של הכפפות הורגש, וכיוון ששעת הצהריים התקרבה בן הזוג הציע שנאכל משהו ונקווה לשיפור במזג האוויר לפני שנמשיך לטייל. אני התאכזבתי לעזוב את הנוף היפהפה לטובת ארוחה אחרי שסוף סוף הגענו אליו, אבל הבנתי שמזג האוויר לא משאיר לי הרבה ברירות …
לפי גוגל מאפס היתה מסעדה בשם Zamsereck בקצה האגם, ופנינו ללכת אליה. היה טוב שהקדמנו לאכול, כי המסעדה היתה למעשה בקתת הרים קטנה למדי, עם מקומות ישיבה מועטים, ותפסנו את השולחן הפנוי האחרון (אם כי בהמשך חלק מהשולחנות התפנו שוב). התפריט בהתאם, היה מצומצם, וללא אופציות צמחוניות אמיתיות (בן הזוג קיבל לחם עם גבינה צהובה), אבל לא היו הרבה אפשרויות אחרות ... לפחות היה גרמקנודל לקינוח
אחרי הארוחה מזג האוויר השתפר קלות, למרות שעדיין היתה רוח, ופנינו למסלול המוביל במעלה העמק. בן הזוג והילדה עדיין סבלו מהקור, ומהצינון שהמשיך ללוות אותנו מאתמול, ולרגע הועלתה האפשרות שנסיים את יום הטיול ונחזור מיד. אני הרגשתי שגונבים לי את היום הכי יפה בטיול, ואחרי ויכוח קצר ושיחת מוטיבציה קצרה לילדה
הוחלט שממשיכים.גם העלייה בעמק היתה יפהפיה. נחל זרם לאורכו, מסביב הרים, והשביל לשם שינוי לא היה שביל סקי סלול אלא שביל אמיתי בהרים. יחד עם זאת, העלייה היתה מתונה מאד וההליכה קלה.
הגענו עד לתצפית על מפל Schrammach שיורד לעמק מההר ממול, שם היו שולחנות פיקניק ופסל לא ברור של אישה כורעת. גוגל טרנסלייט על הכיתוב ליד הפסל הבהיר שהפסל נוצר כדי לרמוז למי שעושה את צרכיו בחיק הטבע לא להשאיר אחריו אשפה
אני התקדמתי עוד קצת במעלה העמק עד שיכולתי לראות את בקתת Lavitzalm על הרכס הקרוב. ביום יפה יותר, או אם היינו מתחילים מוקדם יותר, הייתי שמחה להגיע אליה. חזרנו חזרה במורד העמק, והגענו למכונית. אני רציתי להשקיף עוד על האגם מהסכר שבתחילתו. פיתינו את הילדה בכך שנשתה שוקו בבית הקפה שליד הסכר. חזרנו לכיוון הסכר וחנינו לידו. לבן הזוג יש פחד גבהים והילדה לא רצתה ללכת לסכר, אז הם נשארו על ספסל מול האגם. אני הלכתי לאורך הסכר – מצד אחד רואים את האגם, מצד שני את הגובה האדיר של הסכר ולידו את העמק הירוק שלמטה. הגעתי לקצה הסכר בתזמון מושלם כדי לראות מישהו אמיץ עושה אומגה לאורך הסכר.
כשחזרתי לתחילת הסכר הלכנו לשתות את השוקו המובטח בבית הקפה s'Rachtl שנמצא בכניסה לסכר. זה בית קפה קטן וחמוד, והיה בו מקום באחד משלושת או ארבעת השולחנות שבפנים (בחוץ היה קר מדי) עם נוף יפה לעמק. אחרי ששתינו שוקו חזרנו למכונית, ונסענו חזרה לדירה, הפעם בלי לחכות בתור ארוך בכביש האגרה.
-
יום 14 – Erlebnis Therme Zillertal ונסיעה לשדה התעופה.
הגיע יום הטיול האחרון, בו נלון בערב ליד שדה התעופה. התאריך היה 15 באוגוסט, שהוא יום חג באוסטריה. התחזית היתה יום בהיר בבוקר, עם הבטחה לגשם בהמשך היום. בתכנון המקורי חשבתי לעבור ברכבל ב Soll בדרך לשדה התעופה, אבל לא הספקנו להיות בבריכות ב Erlebnis Therme Zillertal והילדה רצתה ללכת לשם, לא ידענו מתי יתחיל הגשם, ובנוסף הצינון המשפחתי עבר להציק לי באותו יום. לכן, הוחלט על הבריכות.
סיימנו לארוז את כל הציוד שלנו ולהעלות אותו לאוטו. בערב הקודם, Anneliese, בעלת הדירה, עברה לראות שהכל בסדר ולהחזיר לנו את הפיקדון, כך שנותר רק להשאיר לה את המפתח במחבוא המוסכם ולנסוע, אבל אז שמענו מוסיקה של תזמורת. לא הבנו מי בכפר שומע מוסיקה קלאסית בווליום כזה, אבל אז ראינו תזמורת אמיתית באה לכיווננו! מסתבר שהיתה באותו יום תהלוכה חגיגית של כל תושבי הכפר לכבוד החג, שעברה בדיוק מולנו. הם עברו קבוצות-קבוצות, חלקם כמרים בבגדי כמורה, חלקם מנגנים בכלי נשיפה, חלקם חיילים במדים עם כל העיטורים, חלקם בבגדים מסורתיים, כולם (כולל הילדים!) צועדים בסדר ובשקט מופתי על רקע ההרים המקיפים את העמק. בקבוצה האחרונה היתה גם Anneliese, בעלת הדירה, שנופפה לנו לשלום. זו באמת היתה חוייה מיוחדת.
כשהסתיימה התהלוכה נסענו לבריכות, שהיו במרחק 2 דקות מהדירה. בגלל שעת הבוקר המוקדמת או החג הבריכות היו ריקות למדי. זו היתה חוויה מתקנת לתור של השעה ב Aqua Dome ... הבריכות המחוממות היו מוצלחות מאד, עם קיר שקוף שלם הפונה לנוף. לא ממש יצאנו לחלק החיצוני של המתחם. הילדה נהנתה מאד גם ממגלשת האבובים, ובן הזוג נאלץ לסחוב אבוב זוגי במעלה המדרגות למגלשות פעמים רבות. התלבטנו אם לאכול ארוחת צהריים במזנון של הבריכות, אבל החלטנו לנסות לחפש מסעדה נחמדה יותר בחוץ, למרות החג ולמרות שנעשה כבר מאוחר.
חיפשתי בגוגל מאפס המלצה על מסעדות שפתוחות באותו יום, ומצאתי מסעדה בשם Die Genusswerkstatt, הנמצאת במגרש גולף בכפר הסמוך ל Fugen. החתלנו לנסוע לשם, אבל מצב הרוח המרומם שהיה ביציאה מהבריכות התחלף ברעב, שהשפיע מאד על הילדה. כשהגענו למקום, הוא נראה כמו מועדון גולף מעונב מאד, ובן הזוג אפילו לא רצה לחנות, מחשש שלא יכניסו אותנו בבגדי הטיול. אני התעקשתי לנסות, ולא היתה בעיה למצוא מקום, ובסוף היה בתפריט גם משהו שהתאים לכל אחד (כולל רושטי צמחוני לבן הזוג). לא היה זול, אבל האוכל היה טעים, והנוף למדשאות הגולף שהשתפלו לתוך הירוק של עמק Ziller היה נחמד מאד.
בסיום הארוחה הגיע הזמן להתחיל לנסוע לשדה התעופה. חשבנו איפה לעצור לחלץ עצמות בדרך. אפשרות אחת היתה העיירה Kufstein, אבל לא היה לנו כח לחפש חנייה, וגם לא כל כך התחשק לנו טיול עירוני. לכן, החלטנו לעצור באגם Thiersee, הסמוך לעיירה. עד שהגענו לאגם השמיים התקדרו, והגשם המובטח הגיע. מכיוון שהוא היה קל החלטנו בכל זאת לצאת מהמכונית ולעשות סיבוב עם מטריות ליד האגם. האגם מאד יפה, וכנראה ביום בהיר יותר הוא היה מוצלח לרחצה ופיקניק, אבל בגלל הגשם, והילדה שהיתה צריכה לשירותים בתזמון הלא מתאים הזה, הסתפקנו בחילוץ עצמות קצר, וחזרנו למכונית.
הגענו לשדה התעופה בלי עיכובים בדרך, אבל הנסיעה היתה ארוכה, וכולנו היינו מותשים. התמקמנו בחדר במלון Novotel ואז בן הזוג נסע למלא דלק במכונית, לפני שנחזיר אותה למחרת, והילדה ואני נחנו בחדר. מכיוון שהיינו שלושתנו בחדר אחד היה קצת קלסטרופובי. היינו עייפים מהנסיעה לשדה התעופה, ולכן בחרנו לאכול במסעדה במלון ולא לנסוע לאחת העיירות הסמוכות. זו לא היתה ארוחה מוצלחת במיוחד – התפריט היה לא גדול מאד מלכתחילה, חלק גדול מהמנות היו חסרות, וגם המנות שכן הזמנו לא היו כולן מוצלחות. אחרי הארוחה עלינו עייפים לחדר, לישון לפני הטיסה מחר.
-
נהדר לילך!!
אוסטריה במיטבה. אין עליה
האמת שנכנסתי להסניף קצת אוסטריה כהפסקונת מהכתיבה שלי, בינתיים לא קראתי אבל התמוגגתי מהתמונות המדהימות ומזכרונות של אוסטריה שלי שצפו ועלו.
תודה על השיתוף
אחזור לקריאה בהמשך
לימור
-
תודה לימור!
מזדהה עם הקושי לעקוב אחרי כל סיפורי הטיול המרתקים שיש עכשיו בפורום תוך כדי כתיבה. גם אני הספקתי רק להציץ בתמונות בסיפור הטיול שלך, ולהתפעל מהתמונות הבלתי אמצעיות של החיות בקרוגר. דרום אפריקה בהחלט במגירת החלומות, למרות שבשנתיים-שלוש הקרובות כנראה נישאר באירופה.
ובחזרה לאוסטריה, לסוף הטיול:
יום 15 – בחזרה לארץ.
הטיסה שהזמנו היתה בשעות הצהריים. התעוררנו בבוקר, ירדנו לאכול ארוחת בוקר במלון, שהיתה מוצלחת יותר מארוחת הערב ביום הקודם, אבל מוצלחת פחות ממה שאפשר היה לקוות (למשל, לא היה יוגורט לגרנולה, רק חלב). ארזנו סופית את המזוודות, ונסיעה של שתי דקות מהמלון הביאה אותנו לטרמינל. מצאנו את החזרת הרכבים בקלות, והתחלנו במסע לטרמינל F המרוחק, ממנו יוצאות הטיסות לישראל. הטיסה עברה בסה"כ בשלום, אם כי הילדה התאכזבה שבניגוד לדרך הלוך היא לא קיבלה הפתעות במלון ובטיסה. בנוסף, וזה היה יותר חשוב, הזמנו לילדה ארוחת ילדים אבל בגלל טעות של הקייטרינג שמכין את הארוחות למטוס, לא היו מספיק ארוחות ילדים, והיא קיבלה ארוחת מבוגרים, שנאכלה רק חלקית.
אחרי הנחיתה, הגענו ליציאה משדה התעופה בקצב שיא, כמעט בלי תורים בכלל, ועם המתנה אפסית למזוודות, ומשם למונית שלקחה אותנו הביתה, עד הטיול הבא.
-
תודות וקישורים
בתכנון הטיול נעזרתי רבות בבלוגים וסיפורי טיולים מהפורום ומרחבי האינטרנט. מכיוון שטירול הוא איזור גדול, ניסיתי למצוא מקורות רלוונטיים לעמקים בהם טיילנו. אני מצרפת את הלינקים העיקריים שנעזרתי בהם בתכנון הטיול (בסדר אקראי) לשימוש המטיילים העתידיים, וגם כדי לומר תודה.
שני חלקי הבלוג של גיל. החלק השני רלוונטי יותר, כי הוא עוסק בעמק Oetz. למרות שהבלוג ישן יחסית ומתאר טיול זוגי ולא משפחתי הוא הכיל הרבה מידע רלוונטי (למשל את "המדריך המלא לאגם Piburger"), והצטערתי שלא הספקנו לעשות את המסלול ב Niederthai המתואר בבלוג.
הבלוג של שגב – גם הוא על עמק Oetz, וממנו שאבנו את ההשראה לביקור ב Gaislachkogelbahn.
סיפור הטיול של Amysh, שכולל בתוכו חלקים של על שני העמקים שטיילנו בהם, והרבה שלג (אנחנו הסתפקנו רק בשלג ב Hintertux):
בלוג של אביחי על טיולי טבע בעמק Ziller, שבזכותו נתתי צ'אנס ל Achensee ו Schlegeis Stausee שנראו לי סתמיים ממבט ראשון (איך יכולתי לחשוב כך?)
סיפור הטיול של mishmish1 על עמק Ziller (ישן יחסית).
בלוג של נעמה שכולל בתוכו חלקים של על שני העמקים שטיילנו בהם.
https://www.lametayel.co.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C
רשימת אתרים בטירול של Zvika guaron
https://austriatravel.co.il/tyrol-region/
אתר בעברית עם ריכוז מידע על אתרים שונים באוסטריה
https://www.oetztal.com/oetztalcard-en
האתר של כרטיס Oetztal עם רשימת רכבלים, בריכות ואטרקציות אחרות בעמק Oetz.
https://www.zillertal.at/en/tips/summer/zillertal-activcard.html
האתר של כרטיס Zillertal עם רשימת רכבלים, בריכות ואטרקציות אחרות בעמק Ziller.
-
לילך,
השלמתי קריאה .
היתה לכם הפתעה מעניינת בסוף עם יום החג והתזמורת המקומית.
ואוסטריה -אנחנו מאוד אוהבים אותה , והיא מאוד מגוונת , אז אנחנו תמיד שוקלים לחזור אליה , כך שאני בהחלט שומרת לי במועדפים .
תודה על השיתוף וההשקעה
עדי
-
תודה רבה על הפרגון!
התזמורת המקומית באמת נתנה לנו סיום מתוק לטיול, במיוחד שלא השקעתי בלמצוא פסטיבלים ואירועים מקומיים, אז היה נחמד ליפול עליהם במקרה
-
לילך,
קראתי בהנאה, תודה רבה על השיתוף!
סרטון מעניין מגשר Weller:
נראה כי אתם חובבי טבע; מפלי קרימל וגולינג יחכו, יחד עם חבל זלצבורג, לפעם הבאה;)
-
תודה ניב על התגובה והסרטון היפה.
במפלי גולינג היינו לפני 3 שנים, כשהיינו בזלצבורגלנד. הגענו לשם אחרי יום גשם והיה מאד מרשים.
במפלי קרימל קיוויתי לבקר הפעם, דרך מעבר Gerlos מעמק Ziller, אבל מזג האוויר לא אפשר
(בימים שהתאימו מבחינת מז”א העדפנו מסלולים בתוך העמק עצמו). אכן יצטרכו לחכות לפעם הבאה ... -
היי לילך, אני שמחה שהבלוג שלי סייע לך ושמחתי שידעת לפרגן ןלציין את שמי, אשמח אם תצייני את שמי המלא (זה השם העיסקי שלי) ואם תשימי את הקישור לבלוג שלי צמוד אליו כי נראה לי שהתבלבל לך שם, תודה והטיול נראה מקסים -
תודה על התיקון. מכיוון שלא ניתן לערוך את ההודעה, מצרפת כאן את הטקסט המתוקן:
בתכנון הטיול נעזרתי רבות בבלוגים וסיפורי טיולים מהפורום ומרחבי האינטרנט. מכיוון שטירול הוא איזור גדול, ניסיתי למצוא מקורות רלוונטיים לעמקים בהם טיילנו. אני מצרפת את הלינקים העיקריים שנעזרתי בהם בתכנון הטיול (בסדר אקראי) לשימוש המטיילים העתידיים, וגם כדי לומר תודה.
שני חלקי הבלוג של גיל. החלק השני רלוונטי יותר, כי הוא עוסק בעמק Oetz. למרות שהבלוג ישן יחסית ומתאר טיול זוגי ולא משפחתי הוא הכיל הרבה מידע רלוונטי (למשל את "המדריך המלא לאגם Piburger"), והצטערתי שלא הספקנו לעשות את המסלול ב Niederthai המתואר בבלוג.
הבלוג של שגב – גם הוא על עמק Oetz, וממנו שאבנו את ההשראה לביקור ב Gaislachkogelbahn.
סיפור הטיול של Amysh, שכולל בתוכו חלקים של על שני העמקים שטיילנו בהם, והרבה שלג (אנחנו הסתפקנו רק בשלג ב Hintertux).
בלוג של אביחי על טיולי טבע בעמק Ziller, שבזכותו נתתי צ'אנס ל Achensee ו Schlegeis Stausee שנראו לי סתמיים ממבט ראשון (איך יכולתי לחשוב כך?)
סיפור הטיול של mishmish1 על עמק Ziller (ישן יחסית).
בלוג של naama ozeri שכולל בתוכו חלקים של על שני העמקים שטיילנו בהם.
https://www.lametayel.co.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C
רשימת אתרים בטירול של Zvika guaron.
https://austriatravel.co.il/tyrol-region/
אתר בעברית עם ריכוז מידע על אתרים שונים באוסטריה.
https://www.oetztal.com/oetztalcard-en
האתר של כרטיס Oetztal עם רשימת רכבלים, בריכות ואטרקציות אחרות בעמק Oetz.
https://www.zillertal.at/en/tips/summer/zillertal-activcard.html
האתר של כרטיס Zillertal עם רשימת רכבלים, בריכות ואטרקציות אחרות בעמק Ziller.
