איסלנד - 25 יום בעולם אחר לגמרי - החלק השני
-
@מעיין1234 אמר:
נראה שמדובר בטיול כלל לא פשוט גם בארגון גם בהתמודדות מול מזג האויר.
אכן כן, דורש הזמנה המון זמן מראש עם של מקומות הלינה בגלל העלות ולכן תכנון מוקפד, הצטיידות מראש בפריטי לבוש מתאימים, והבנה שמזג האוויר עלול לחבל בתוכניות.
-
מעיין,
איסלנד כול כך יפה ומגוונת ,כך שניתן להגדיר כמעט כול יום כיום היפה ביותר!
קשה בכלל לדרג את יופים של המקומות…
ההתמודדות עם מזג האוויר היא תלוית מזל.
טיילנו במקביל לזברה, אבל בכיוון הפוך. לנו היה יום נפלא בלאוטנברג.
נילי
-
-
@taldar אמר:
@nilih וזברה
אני כמובן שומרת את האשכולות של שתיכן –כי יום יבוא ..
זברה – תמונות מדהימות.
כנ"ל
-
היום ה 22 לטיול הוא יום נסיעה ארוך מקצה הפיורדים המערביים אל בורגרנס. בשלב התכנון התלבטתי אם לקחת את המעבורת או לא, ולבסוף לאחר שקלול הבעד והנגד הגעתי למסקנה שעדיף להשאר גמישים ולנסוע את הדרך ברכב. מכיוון שמקום הלינה שלנו הוא בבורגרנס ולא בחצי האי סנייפלסנס, המעבורת גם לא היתה חוסכת זמן. מתחילים בנסיעה חזרה בדרך שאת חלקה למעשה כבר עשינו. אנו נוסעים לאורך קו החוף הדרומי של הפיורדים המערביים וממשיכים דרומה בדרך יפהפיה (טוב, עד עכשיו הבנתם כנראה שכמעט כל דרך באיסלנד היא יפהפיה...). בדרך סימנתי כמה נקודות עצירה כולל נקודות טבילה אבל זוכרים את מזג האוויר הקפוא והרוחות? כן, עדיין קפוא ולא נעים בחוץ. עוברים ליד גרברוק אבל לא עוצרים, ממשיכים מעט ועוצרים לעצירה קצרה להתאוורר במפלי Glanni. מכאן אל בורגרנס, כאן הזמנתי 3 לילות ב Hi Hostel. היה מקום מצוין – סלון קטן עם טלויזיה לילדים, מטבחים מאובזרים משותפים ואיזור גדול לאכילה וישיבה בערב, והאכסניה ממוקמת ממש ליד הבריכה העירונית. כמובן שהילדים יצאו בערב לבריכה, אני נשארתי לנוח ולהכין שוב פיצה. בבוקר כשעזבנו את מקום הלינה בפיורדים המערביים הגיעה בעלת הבית ונתנה לנו עוגת שוקולד ענקית ושווה שגיסתה הביאה כשבאה לביקור, ולאחר 2-3 פרוסות שאכלו ממנה העדיפה להפטר ממנה
אנחנו מודים לה על העוגה ונדהמים מהתזמון, כי למחרת אנו חוגגים יומולדת לבנים. בארוחת הערב כשאנו יושבים באכסניה הבנים מבקשים שנחכה ל 21:00 בערב, שזה 24:00 בישראל, מה שאומר שהתאריך מתחלף וניתן כבר לחגוג את יום ההולדת שלהם… חחח תחמנים. חיכינו ל 21:00 ואז חגגנו עם העוגה… היה טעים.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
מקום הלינה בבורגרנס נבחר על מנת לאפשר לי אפשרות של מיני כוכב, כך שנוכל לצאת ממנו ליומיים בסנייפלסנס, או יום סנייפלסנס ויום מזרחה, לפי מה שיסתדר בשטח. התוכנית הזו עבדה מצוין. התחלנו בסנייפלסנס ביום ארוך, אחד הימים שבהחלט יכול להיות מוכתר כיום היפה בטיול (אבל הסכמנו כבר שכל יום באיסלנד הוא כזה...). במזג אוויר אידיאלי בהחלט הייתי מקציבה יומיים לחצי האי המדהים הזה, יש בו המון אתרים מדהימים. בנוסף רצינו מאוד לעשות כאן את שייט הלוויתנים שהתפספס עד כה בגלל מזג האוויר, אבל חדשות טובות בגזרת מזג האוויר לא נצפו לצערנו. אנו מתחילים בסיבוב מדרום, גשום לפרקים, מעונן כמובן, ורוח מקפיאת עצמות נושבת בעוצמה. רוב האתרים כאן הם על שפת הים, מה שמגביר את הקור בכמה רמות…
פותחים במושבת כלבי הים יטרי טונגה. מגיעים למגרש החנייה, ולא כל כך רואים כלבי ים. מכיוון שיש לא מעט אנשים אנחנו מבינים שעלינו לצאת מהקצה המזרחי של מגרש החניה וללכת עוד מזרחה לכיוון המזח הטבעי שנכנס פנימה אל הים, ואז בהליכה איטית וזהירה על ה”מזח” עצמו. באיזשהו שלב מגיעים לאיזור מכוסה אצות ואז יש להזהר שבעתיים מפני החלקה. אני יוצאת עם הגדול בלבד שלא מוכן לוותר על כלבי הים. הקור עז. באמת עז. קשה לצלם עם כפפות וקשה להיות בלעדיהן. הרוח צורבת בפנים והסבל רב. שום תמונה לא תצליח להעביר זאת. אנחנו מגיעים יחסית למרחק קרוב אל כלבי הים בגלל הכניסה של המזח לעומק. למעשה זו התצפית הטובה ביותר על כלבי ים שהיינו בה בכל הטיול. אנו מגיעים כמעט עד לקצה המזח, מצלמים, מתעכבים מעט כי באמת זה מדהים, אבל באיזשהו שלב נשברים ופונים חזרה.
-
מזג האוויר הגשום עם שמש לפרקים מספק לנו קשתות מדהימות בתחילת הנסיעה
-
-
-
-אל כלבי הים
-
-
-
-
-
-
-
-
יש לציין כי בשלב התכנון הכנתי בנק מטרות מכובד לחצי האי, שכמובן לא מספיק ליום אחד. בשל מזג האוויר הנורא השתדלתי לבחור מקומות שיתאימו יותר למזג האוויר. התלבטתי לגבי מערת הלבה, אבל התמונות שראיתי ממנה לא הלהיבו אותי והחלטתי לוותר עליה. המשכנו אל נקיק Raudfeldsgja, בהנחה שיהיה נסתר מרוחות. ואכן, ההחלטה היתה נכונה. יש טיפוס חשוף אל הנקיק אבל הוא קצר ולא היה נורא. הכניסה לנקיק קצרה אף היא אבל בהחלט שווה. מסלול קצרצר ומתגמל.
מכאן ממשיכים אל ארנסטפי. התוכנית היתה ללכת עד להטלנר, ברור שזה לא ישים ברוח המטורפת שבחוץ. אז עצרנו לתצפית קצרה בכל אחד משני המקומות, הנוף מדהים ומפעים וניתן רק לדמיין כמה יפה ההליכה הזו על קו החוף הנהדר הזה בשמש.
מכאן מגיעים למרגלות הר הגעש היפה סנייפלסיוקול ושדות הלבה הקרושה למרגלותיו. הנוף בחצי האי באמת נהדר! אנו מתקדמים לקצה המערבי ועוצרים להליכה בחוף Djupalon. כאן לראשונה מזה כשבוע מזג האוויר פתאום מסביר לנו פנים. החוף יחסית מוגן מרוח, ופתאום נהיה נעים. הילדים יוצאים עם פליס בלבד מהרכב… איזו הקלה. החוף יפהפה. אנו יורדים למטה דרך תצורות סלע מעניינות ומחכים למטה לבעל שמארגן בינתיים תיק. על החוף יש אבנים במשקלים שונים שנועדו לתחרויות “מי מרים יותר כבד” בין הדייגים המקומיים … אנחנו עוצרים להביט בתיירים מנסים את כוחם בהרמת האבנים השונות וממתינים. בינתיים הבעל לא מגיע. אנחנו משוטטים על החוף היפה בין חלקי המתכת החלודה הפזורים עליו, שאריות של ספינה שנטרפה כאן לפני שנים רבות. התוכנית המקורית היתה ללכת לחוף נוסף בהמשך, אבל מכיוון שהבעל לא הגיע אנחנו משוטטים על החוף ומחכים . לבסוף הוא מגיח מכיוון אחר. עשה הקפה ממסלול אחר ולא מצא אותנו. שוב! מוותרים כבר על החוף השני כי הדרך עוד ארוכה והזמן הולך ומתקצר. מטפסים למעלה לתצפית עליונה על החוף וחוזרים לרכב.
ממשייכים בנסיעה עד ל Saxholl – לוע כבוי יפהפה שהותקנו בו מדרגות לטיפוס עד למעלה. על אף הרוח אנו יוצאים בהרכה חלקי ומטפסים במהירות למעלה, לתצפית יפה על הלוע ועל כל האיזור מסביב. קצר ובהחלט שווה למי שלא נרתע מכמות המדרגות המטורפת…
תחנה הבאה באיזור ריף – מצאנו אגם מלא בשחפיות קוטב עם מסתור, ומשם לאיזה מפל עלום וכמה סוסים יפים שהיו בדרך אליו. ממשיכים על החוף הצפוני של חצי האי. שוב , הנופים מסביב מדהימים, כבר אין מספיק סופרלטיבים לתאר את יופיו של המקום. מכאן אל המקום אולי הכי מצולם באיסלנד – הר הכנסיה, עם המפלים למרגלותיו. האמת שהחלום שלי היה לצלם אותו מושלג עם האורורה ברקע אבל זה קצת קשה לביצוע באמצע אוגוסט …. הסתפקתי בתמונה הסטנדרטית. מכאן חוצים את חצי האי דרומה בכביש 56 היפהפה, ובחזרה לבורגרנס. יום ארוך אבל יפהפה ברמות!
-
והתמונה הסטנדרטית איפה ?
השלמתי קריאה , ואת מצלמת מדהים !
סחטיין על המפגש המפתיע עם הלוייתנים ,
כל הכבוד על עמידתכם במזג האוויר
ומה נסגר עם הבעל , שוב ??
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
@adivelednizki אמר:
והתמונה הסטנדרטית איפה ? השלמתי קריאה , ואת מצלמת מדהים ! סחטיין על המפגש המפתיע עם הלוייתנים , כל הכבוד על עמידתכם במזג האוויר ומה נסגר עם הבעל , שוב ??
הנה צירפתי את התמונה, אחת לפני האחרונה.
תודה על המחמאות
ובקשר לבעל, בוא נאמר שאחת הטענות העיקריות שלי כלפיו היא שהוא לא לומד מטעויות
-
יום 24 – הרוח עדיין מכה בעוצמה וגל הקור עדיין כאן. שייט לוויתנים כבר לא יהיה הטיול, ואין הרבה טעם לחזור לסיבוב בחצי האי סנייפלסנס, לאחר שהקפנו אותו אתמול. האיזור המזרחי קורץ לנו יותר. אנו מתחילים במפלי FOSSATUN – מפלים נחמדים, אם כי העיקר כאן זה לא המפלים אלא פסלי הטרולים המפוזרים במסלול ההליכה. הלהיט הוא מכשפת טרול ענקית ומכוערת להחריד עם סיר מרק גדול לתוכו כמובן הילדים נכנסים לצילום…
מכאן ממשיכים אל איזור גאותרמי נוסף הנמצא בצמוד למרחצאות KRAUMA. למרחצאות היוקרתיים לא נכנסנו אבל טיילנו ליד וראינו את המים הרותחים והבוץ המבעבע. שוב. מכאן אל צמד המפלים המפורסם – מפל הילדים ומפלי הלבה. בהחלט שווה לעצור כאן. מסלול הליכה קצר וקליל עובר בין שני המפלים היפים המספקים עניין ותמונות לא רעות. בדרך אנו נתקלים בעמדת שטיפה מאולתרת לרכב עם מטאטא אליו מחובר צינור מים. מכיוון שהרכב היה בדרגת טינוף מתקדמת אנו עוצרים לשטיפה חוויתית של הרכב….מכאן אנו פונים לעבר דרך השטח F550 הלוקחת אותנו אל קרחון לונגיוקול המרשים. ושוב אנו נוכחים שהגיחות האלו למרכז איסלנד, בדרכי השטח, הן היפות ביותר (מוגש כשירות למתלבטי “רכב שטח – כן או לא?”) הדרך מובילה למעשה ממש עד למרגלות הקרחון. אנו עוצרים למרגלותיו, הילדים יוצאים לטעום קצת שלג… מכאן יוצא חתול שלג למערה חצובה בתוך הקרחון, סיור יקר להחריד שאם היה זול יותר אולי היינו מתפתים לעשות. מכאן אנו ממשיכים עם כביש 550 דרומה בנופים עוצרי נשימה עד שמתחברים לכביש 52 המחזיר אותנו אל בורגרנס. בדרך יש בריכה חמה בטבע, אבל אנו מגלים שהיא קטנה ולא אטרקטיבית אז מוותרים עליה וחוזרים לבריכה העירונית בבורגרנס, הפעם בהרכב מלא.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
=
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
ואיכשהו הגענו ליומנו האחרון באיסלנד. מדהים איך הזמן טס לנו בטיולים. לכבוד יומנו האחרון באי הסתדר לכבודנו מזג האוויר, אולי כדי להשאיר לנו טעם טוב בפה לאחר השבוע הקשה שעבר על כוחותינו. התוכנית להיום בגדול היתה התגלגלות אל Vogar הסמוכה לקפלויק, שם נלון הלילה ולמחרת נצא בבוקר לשדה”ת. בזמן התכנון קראתי לא מעט על מסלול Glymur והאמת שלא הצלחתי לגבש דיעה עליו, הן מבחינת יופיו והן מבחינת דרגת הקושי שלו והתאמתו לילדים. קראתי דיעות שונות וסותרות ולא הייתי בטוחה. לבסוף קראתי על משפחה שביצעה את המסלול עם ילדים קטנים ללא כל בעיה (אם אני לא טועה היה זה דיווח של kfirk) והחלטתי ללכת על זה. אנו עוזבים את בורגרנס בבוקר, השמש זורחת והרוח שככה, שכחנו כבר כמה כיף לטייל במזג אויר נעים.
נוסעים בדרך הנופית היפה עד למגרש החנייה של המפל. יש לא מעט מכוניות כאן. מתחילים להתארגן ומגלים שנעלי ההליכה של הילד נעלמו. כנראה השאיר אותן אתמול ליד הרכב 🤨 למזלנו הבאנו זוג נוסף לטיול… מתחילים ללכת ומגיעים למערה שנכנסים לתוכה ולאחריה יש בול עץ המונח מעל לנחל עם כבל מתוח לצידו. הגדולים חוצים ואז מתחיל הסרט. הקטנה מתעקשת שהיא תחצה לבד כמו האחים שלה. כמובן שאין שום סיכוי שבעולם שנאפשר את זה. היא מתעקשת שהיא יכולה ואין עם מי לדבר. אנחנו מבהירים לה שהיא חוצה עם אבא שמחזיק אותה, והיא מזעיפה פנים ומכאן נכנסת למוד זועף. מרגע החצייה ההליכה, שהולכת ונהיית תלולה וקשה, מתבצעת במוד הזה. זה כמובן גובה מאיתנו הרבה כח נפשי ומוריד מרמת הריכוז. המסלול הולך ונהיה קשה וקשה, והיא בשלה. אנו ממשיכים ומגיעים לחלקים תלולים, ואני כבר מתחילה להתחרט על המסלול הזה,. אנחנו מגיעים לנקודת התצפית על המפל. התוכנית המקורית היתה להשלים את המעגל ולחצות למעלה מעל המפל, אבל אנו מבינים שהדרך עוד ארוכה. האופציה השנייה לחזור דרך המדרונות התלולים גם לא מוצאת חן בעיני יותר מדי. יש אמנם חבלים במקומות הקשים, והילדים מורגלים מאוד בהליכה, אבל עדיין אני אשמח מאוד כשנהיה אחרי המסלול הזה. מחליטים בכל זאת לחזור באותה הדרך. אנו פונים על עקבותינו, לאט לאט הקטנה גם נרגעת. החזרה הולכת חלק, יש מקום אחד או שניים קצת מאתגרים אבל בסה”כ אנו חוזרים די מהר אל בול העץ. חוששים משידור חוזר של הסרט אבל כנראה שגם היא כבר הותשה מעצמה… חוצים בחזרה וחוזרים לרכב.
המסלול היה יפה, אבל בהחלט לא עד כדי כך מדהים שהיה שווה את המאמץ. הוכחתי שתחושותי המוקדמות בטיול הזה לגבי כל האתרים שלא הייתי בטוחה לגביהם היו מדויקות, וכנ”ל לגבי המסלול הזה. לדעתי מסלול שממש לא מתאים לילדים קטנים. מילא אם היינו רק עם בני ה 10, אבל לגיל5.5 זה היה יותר מדי. לא מבחינת כושר גופני אלא מבחינת התלילות והסכנה הפוטנציאלית. לא הייתי ממליצה למשפחות עם ילדים קטנים לעשות את המסלול הזה, ואנחנו משפחה מאוד מורגלת בהליכה. גם הנוף היה יפה, אבל לא משהו שהוציא ממני וואוו מטורף כמו הרבה מקומות אחרים באיסלנד. טוב, העיקר שהמסלול מאחורינו, אנו ממשיכים בנסיעה לאורך המפרץ היפה, מתקדמים לכיוון רייקיאויק. בדרך עוצרים באחד מפרברי העיר לרחצה בבריכת שחייה עם מגלשות, להשאיר קצת טעם טוב לילדים אחרי שבוע שבו היו סגורים די הרבה זמן ברכב… הילדים באקסטזה מהבריכה הלא מתוכננת. משם נוסעים לתחנת דלק לשטוף את הרכב מבחוץ ומבפנים כי הבנו שיש להחזיר את הרכב במצב נקי נקי , ומשם אל ווגאר. אנו לנים בדירה יפה משקיפה אל חוף הים ואל המגדלור, עומדים על המרפסת וצופים בשקיעה היפה, סוסים על הדשא מתחתינו, ומשקפות לצפייה בלוויתנים על השידה (אבל לוויתנים לא ראינו הפעם). איזה מקום יפה, אנו מצטערים שאין לנו את הזמן הראוי להנות מהמקום הזה עד הסוף. בעלת הבית גם טרחה ואפתה לנו עוגה מעולה איתה אנו חוגגים את סיום המסלול באיסלנד.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
תמו ונשלמו 25 ימים באיסלנד. לטעמי פרק הזמן היה אידיאלי, ואילו היו לי עוד כמה ימים הייתי מכניסה עוד כמה מקומות שנשארו על שולחן התכנון…
למחרת אנו קמים מוקדם, נוסעים נסיעה קצרצרה אל שדה”ת, ונוחתים לאחר כמה שעות אל חום אוגוסט, שמעולם לא הרגיש בוער יותר…
בדרך מחלון המטוס עולה ירח אדום, אולי כדי להזכיר לנו כמה הטבע פה שונה ואחר.
איסלנד היתה נהדרת. שמשית וגשומה, נעימה וקפואה, מפנקת וזועפת, רכה וקשוחה, הכל בו זמנית. לטעמי זהו אחד מהמקומות על פני כדור הארץ שכל חובב טבע חייב לבקר בו, על אף ואולי דווקא בגלל הקשיחות שלה. אין עוד מקום כזה, זה בטוח.
-
מזדהה עימך לגבי התחושה- של אין מקום דומה לאיסלנד.
אפילו שותפיי, שממש לא התלהבו לפני הטיול (הפעלתי עליהם לחצים. הראיתי סרטונים מן היוטיוב), יצאו בתחושה דומה, אם כי להם 16 ימים הספיקו.
תודה רבה עבור השיתוף והתמונות הנהדרות.
מקווה מאוד שתשכנעי אותי לצאת לטיול לדרום אפריקה, בעקבות האשכול העתידי שלך.
נילי
-
@nilih אמר:
מקווה מאוד שתשכנעי אותי לצאת לטיול לדרום אפריקה, בעקבות האשכול העתידי שלך
חחח לחץ פיזי מתון….
האמת שכתיבת הדיווח גוזלת זמן יקר ומאמץ לא מבוטל, אני לא בטוחה שיהיו לי הכוחות לכתוב על דרום אפריקה…
מה שכן אני הראשונה להמליץ על טיול שם. בחרתי את “הזברה” כי התחלתי בפורומים כאן בפורום אפריקה וזו היבשת האהובה עלי. הפסקתי כבר לספור את מספר הפעמים שביקרתי בדרא”פ, החל מירח הדבש שלנו ב 1997 ועד החגים האחרונים… מעל 10 זה בטוח. הילדים כבר ביקרו בה 4 פעמים… דרא”פ ענקית ומגוונת. אין בה אולי נופים עוצרי נשימה בסגנון איסלנד או האלפים או מערב ארה”ב, אבל יש בה את קו החוף היפה בעולם לטעמי (והייתי בתאילנד, פיליפינים, מקסיקו ועוד כמה מתחרות על הכתר), היא פראית, ומשהו בה נוגע לך בנשמה ברגע שנחתת על אדמתה. מילים לא יצליחו להעביר את ההרגשה. קשה להסביר אבל באפריקה חלק מהעניין זה לא לטייל אלא לחוות את המקום. להתעורר בבוקר לציוץ הציפורים, לשתות קפה על מרפסת בשמורה רגע לפני הזריחה ולנשום את הטבע. מקווה שתגיעי לאפריקה. אנחנו חוזרים לשם שוב ושוב, כל פעם משנים קצת את המסלול, נכנסים למקומות הקטנים והעלומים שאף אחד לא מגיע אליהם במסגרת טיול ראשון שצריך לסמן בו V על המקומות הברורים. ומקומות לא חסר… בקיץ אנחנו שוב שם
