דרום מערב ארה"ב עם קראוון (😎) - חגים 2019
-
נק' עניין למטיילים באזור:
מעיינות חמים – Hot creek- אומרים שיש כמה מעיינות, אחד אחרי השני. בחלק מהמקומות כתוב שהמקום סגור לרחצה, כי יש מים רותחים בחלק מהאזורים וזה ממש מסוכן.
Wild Willy's Hot Spring – אומרים שזה אחד המעיינות היותר נחמדים, כי הוא טבעי. מה שכן, דרך הגישה היא לא קלה (לכן בכלל לא ניסינו עם הקראוון)
Mammoth Mountain Ski Area – אפשר לעלות עם גונדולה למעלה להר, ושם יש אפשרות לטייל Twin Falls Overlook – תצפית מהממת Horseshoe Lake – מסלול מסביב לאגם Lake George – לוקחים שמאלה מהחנייה לכיוון אגם בראט. Convict Lake – מסלול של 2.5 מייל מסביב לאגם Devil's Postpile – זה מה שכתוב לי: "הדרך להגיע לשם היא עם אוטובוס. נקודת היציאה של האוטובוס היא באתר הסקי של הר ממות׳, שם גם קונים את הכרטיסים לאוטובוס מספר תחנות בעמק של הפארק. למשושים יש לרדת בתחנה מספר 6, משם זה מרחק הליכה קצר. על מנת לראות את המשושים מלמטה, השביל הוא כחצי מייל (כיוון אחד), רמה קלה פלוס, אבל למי שמסוגל, אני ממליצה לעשות את כל הסיבוב של המשושים – כולל העליה לראש ׳ערימת עמודי השטן׳. זה מאוד מרשים. מהמשושים יש שביל שיורד דרומה עוד שני מייל נוספים (כיוון אחד) עד למפל הקשת. רוב השביל עובר מחוץ לפארק בתחומי שמורת ג׳ון מויר ווילדרנס וחוזר לפארק ממש מעל המפל. המפל מאוד יפה ושווה ללכת אליו. מי שלא רוצה ללכת ברגל את כל המרחק הזה מהמשושים יכולים לעלות שוב על האוטובוס ולרדת בתחנה מספר 10 (אתר הקמפינג והריזורט) משם זה רק 1.3 מייל למפל. (אפשר גם להגיע מהמשושים ולסיים בתחנה מס׳ 10). רמת ההליכה קלה פלוס."סיכום היום:
קראוון – תדלקנו גז ודלק, הצלחנו לעשות סיבוב מאוד חד ולהיכנס לתחנת דלק.. טיולים – אגמים (June lake, Gull lake, Mary Lake).אין כאן הרבה מטיילים, וזה נחמד מאוד. לצערי שוב מרגישה פספוס, יש כל כך הרבה מה לעשות באזור, שיכלנו לבלות פה כמה ימים. -
קצת נעדרתי מכאן , ועכשיו חזרתי להשלים קריאה.
התחברתי מאוד לתחושות של וגאס בביקור ראשון ( וגם לא בראשון ... ) - היא ענקית , כל מלון הוא כמו עיר...( וככה גם כל חנות באאוטלט...) בהחלט יכול להתיש …
ושתדעי שהייתי כמה וכמה פעמים ( משפחה ) וגם אני עדיין לא ראיתי את כל מה שיש למלונות להציע.
מחכה מאוד לפרק של יוסמיטי
-
גם אני פה
אהבתי מאוד את התמונות מאזור אדמי Mammoth Lakes. כמו אגם מארי. אזור נפלא. (היינו רק לילה אחד אבל היתה מחשבה לעוד אז העמקתי).
מחכה ליוסמיטי!!!
-
חזרתי להשלמות . טיול משגע ואת כותבת מקסים.
כייף לטייל אתך.
טל
-
שמחה שאתן עדיין איתי, הנה הפרק של יוסמיטי מגיע..לצערי לא בידיוק כפי שתוכנן.
-
יום 13–8.10 יום שלישי
היום נוסעים ליוסמיטי, זה הקטע שהכי חיכיתי לו בטיול
ספוילר, זה היה אחד הימים היפים..את החניון הזמנו 5 חודשים מראש, איך שנפתחה אופציית ההזמנה (בשעה 17:00 בול) וכמובן אחרי שסקרתי את כל הסייטים באתר, והיו לי מועדפים. בתכלס, ברגע שנפתחה ההרשמה, הסייטים פשוט נעלמו במהירות ותוך כמה דקות כבר לא היה כלום. אז תפסנו סייט שנראה סביר, העיקר שיש חניון בתוך העמק. הזמנו לינה ל-2 לילות.
טיפ
לתכנן מראש, לרשום סייטים רצויים, להירשם לאתר מראש, ולהיות כבר רשום לפני שעה 17:00. לרפרש כל הזמן. אם אפשר, לעשות זאת מכמה מחשבים בו זמנית. יש 3 חניונים בעמק, בזמנו הגענו למסקנה ש Lower Pines הוא זה שקיבל הכי הרבה ביקורות טובות.אז יצאנו לדרך לקראת 9:30, אחרי ארוחת בוקר טובה – קשה לנו עם הבקרים, וזה יחסית מוקדם מבחינתנו
היעד הראשון הוא Lee vining – Mono lake..מתכננים גם לתדלק שוב לפני הכניסה ליוסמיטי.
אחרי לי וינינג, בדרך למונו לייק, נתקלים שוב בעבודות בכביש (נתקלנו כל כמה ימים במהלך הטיול, ולפעמים זה סביר, ולפעמים, כמו עכשיו, די מתסכל לבלות בפקק במקום לטייל..). אחרי כמעט חצי שעה בהמתנה אנחנו מגיעים למונו לייק. מונו לייק, זהו ים המלח של האזור, יש שם סרטנים וגם ציפורים.
מבחינתי כצלמת, זה היה מהמם. מבחינת הילדים ובעלי – היה מיותר לגמרי. גם היה ריח לא טוב בסביבה, וגם מלא זבובונים קטנים (בהתחלה חשבנו שיש בוץ שחור באזור, אח"כ הבנו שזה זבובונים).
ומקרוב יותר
ועוד יותר -
אחרי רבע שעה, אנחנו כבר בדרך ליוסמיטי.
הגענו ל tioga pass , הכביש קצת מפותל, אבל לא נורא, בינתיים די נסבל מבחינתי. מרחוק רואים קצת שלג על ההרים. הגעתי למסקנה שאני מאוהבי ההרים והאגמים..עם כמה שהמדבר היה יפה, מה שעוצר את נשמתי, זה הרים ואגמים.
מתקרבים לטיוגה פאסאחרי חצי שעה, עושים עצירה, חייבים לעשות קצת הליכה היום. מזג האויר מקסים (כמו בכל הטיול, אגב). נוסעים לחנייה של dog lake , ושם מחנים את הקראוון. מעבר לכביש מתחיל המסלול Tuolumne River Loop
המסלול המלא מסלול מעגלי של 3.6 מייל, אנחנו עשינו מסלול חלקי. הגענו לגשר הראשון "Dana Fork"..המסלול פשוט יפה, הולכים ביער, הנחל זורם ליד. מדי פעם רואים סימני שריטות של דובים על העצים..ממשיכים ואז מגיעים ל- "Lyell Fork". כאן כבר הנוף נפתח, ואנחנו מבלים קצת זמן בצילומים וקפיצות מעל המים..זה החלק היפה של הטרק לפי הבנתי, וזה השלב שאנחנו מחליטים לחזור.
מתחילים בהליכה ליד הנחל
וכאן אנחנו עוצרים קצת לקראת החזרה
כמה זה יפה!לקח לנו משהו כמו שעה וחצי. כמובן, חשוב לא לקחת אוכל למסלול, אנחנו בארץ הדובים
אגב, ראינו בערך 6 אנשים במסלול הזה.. -
חוזרים לקראוון וממשיכים בנסיעה קצרה של רבע שעה, ועוצרים לצד הדרך ליד Tenaya Lake, שנחשב לאגם היפה ביותר ביוסמיטי. ואכן, הצבעים משגעים, ביחד עם ההרים הסלעיים מאחורה. מקסים, מקסים! גם כאן מבלים כחצי שעה בסיבוב ליד האגם.
עושים סיבוב ליד האגם
ופנורמה של האגםהנקודה הבאה ברשימות היא Olmsted Point. נקודת תצפית יפה, וקצת טיפוס על הסלעים. כאן יש רוח חזקה ומשום מה רואים קצת ערפל באופק. הילדים מעדיפים לחזור לקראוון, ובעלי רוצה להתקדם לעבר החניון (השעה כבר כמעט 15:00)
קצת ערפל באופק
-
הנקודה הבאה שרציתי לעצור בה, היתה Tunnel View – נקודת תצפית של כל מצוקי העמק ומפל ההינומה...אבל ככל שאנחנו מתקרבים לעמק, הערפל מתגבר, וגם ריח עשן מורגש באוטו..אנחנו מתחילים לחשוד שהערפל הוא עשן ולא ערפל..כאשר מתקרבים לאזור התצפית, הכל עשן, ובעלי מבקש שנמשיך לחניון, ולא נסע לתצפית, כי משהו לא נראה לו הגיוני..
בדרך רואים התקהלות ומלא מכוניות על הכביש ולא מבינים למה, כי אין כאן משהו מעניין לראות..בעלי מאט, ואני מבחינה בדוב שמנסה להתחמק מעשרות אנשים שעוקבים אחריו. הוא היה רחוק מדי לצלם, ולא היתה חניה בכלל, אז המשכנו לנסוע..אני מרוצה שראיתי דוב, הילדים ובעלי לא הספיקו לראותו..
אז לקראת 16:30 הגענו לחניון Lower Pines, מצאנו את הסייט שלנו, וניסינו להשיג מידע על מה שקורה. את הסלעים שמסביב לחניון בקושי אפשר היה לראות, יש ריח כבד של עשן באויר.
אין קליטה לרובנו בסלולרי (חוץ מלבעלי בנקודות מאוד ספציפיות). מתחילה להתכתב עם "נשות הקראוון", ורואה שטלי שהיום בידיוק עזבה את העמק כתבה משהו על שריפה ואח"כ נעלמו עקבותיה.. ניסינו לחפש מידע, והבנו שבברייסבורג (לא רחוק מהכניסה של אל פורטל ) יש שריפה כבר מספר ימים, ועכשיו העשן הגיע ליוסמיטי..
החניון הוא בלי חיבורים, אז מתארגנים על ארוחת ערב, קצת מרשמלו על האש לילדים ומתארגנים לשינה.. בעלי והילדה רגישים וממש מרגישים לא טוב עם העשן, ואני מבואסת מאוד.
בערב מדברים על האופציות ומחליטים מחר בבוקר להתעדכן עם הרנג'רים, אבל ברמת העיקרון, אם שום דבר לא ישתנה, אנחנו נעזוב על הבוקר
נק' עניין נוספות למטיילים:
TRAVERTINE HOT SPRINGS – חצי שעה מלי וינינג, אוסף של בריכות קטנות בנוף יפהפה. Lembert Dome loop – אחרי טיוגה פאס, מסלול הליכה של 4.5 ק"מ, גם יוצא מהחניון של Dog lake. רוב המסלול הוא הליכה, בסוף יש טיפוס לכיפה. Soda Springs – הליכה קלה , מסלול של 2.4 ק"מ : Tuolumne Grove חורשת סקויות שנמצאת אחרי ירידה של קילומטר, הולכים מסלול מעגלי בחורשה Valley View – נקודת תצפיתסיכום היום:
קראוון – שום דבר שראוי לציון. מסתדרים כבר עם חניות, ואפילו הכביש ליוסמיטי לא היה כל כך נורא. טיולים – אחד הימים המקסימים. הנופים מדהימים, אין כמעט עומס. פשוט יום נהדר! (כמובן אם מתעלמים מהסיום שלו..) -
היי דיאנה,
אני כאן. מחכה לשמוע על הבוקר שלמחרת העשן.
גם אנחנו חווינו עשן כבד ברוקיז הקנדים באזור ג’ספר, ונאלצנו לשנות תוכניות ולטייל רחוק ממוקד השריפה, שעד היום (4 שנים לאחר ביקורנו באזור ) ניכרים סימניה. אכן, מבאס מאוד! מבינה מאוד את הצער הכרוך בכך . מה שגרוע יותר אלו הנזקים נגרמים לטבע בשל השינויים האקלימיים.
נילי
-
דיאנה, איזה יום מושלם היה לכם בכביש של טיוגה פס…. עד השריפה, לנו היה קר!!!!!
והתמונות- מהממות -
מסתבר שזה די נפוץ..קראתי גם בשנים קודמות על שריפות ביוסמיטי ובקליפורניה, מפולות בכביש 1..אבל לא באמת מצפים לפגוש את זה.
עוד רגע מגיע לסיפור של יום למחרת.
אכן יום מהמם, כמעט כדי לפצות אותנו על ההפסד.
אצלנו היה יום ממש חמים, ואתם הגעתם איזה יומיים אחרינו, לא?
-
יום 14–9.10 יום רביעי
אנחנו קמים בבוקר, והריח עדיין מאוד חזק. את הסלעים שמסביב למחנה אנחנו מצליחים לראות.
הלכתי לדבר עם הרנג'רית שישבה בכניסה למחנה, והיא אומרת שבכל יוסמיטי יש עשן, והיא ממליצה לשים משהו על הפנים (מבחינת הנשימה), ואם אפשר, לא להסתובב בחוץ. היא ממליצה על מרכז המבקרים, שאפשר לבלות שם קצת.
ההמלצות שלה לא מעודדות אותנו, ואנחנו מחליטים בצער רב לעזוב אחרי ארוחת הבוקר.
בעיקרון היה מתוכנן לנו עוד יום וחצי ביוסמיטי, ואח"כ היינו אמורים לנסוע לדבלין (שעה מסן פרנסיסקו), שם צריך להחזיר את הקראוון למחרת. מכיוון שאין לנו קליטה בכלל, אין לנו דרך למצא חניון אחר, או לחפש מה לעשות ביום שהתפנה לנו. במקור תכננו לצאת דרך מריפוסה גרוב (יער הסקויות), אבל זה בכיוון השריפה, אז מחליטים לצאת לכיוון סן פרנסיסקו ולהחליט בדרך. לפני שיוצאים מהפארק, עוצרים בתחנת ריקון (כי לא היינו מחוברים לכלום בלילה) וזה גם לוקח קצת זמן.
לקראת 12:30 יוצאים סוף סוף לדרך..בדרך החוצה רואים את הסלעים האופיינים ליוסמיטי, ומהאוטו הכל נראה די פסטורלי, אבל כאשר עוצרים לצלם, מרגישים חזק את העשן, אז מחליטים פשוט לצאת ולא לטייל בדרך החוצה.
עוצרים לצלם בדרך החוצה
כאן רואים את העשן, וגם נזקים משריפות קודמותיצאנו בכביש 120, כביש ממש מפותל וצר, ששוב הייתי קצת לחוצה, והחזקתי חזק את הידית של הכסא
כביש 120
המשך היום לא היה מעניין במיוחד, בעיקר נסענו (בסביבות 3-3.5 שעות)..היו כמה מקומות שבמפה נראו מעניינים (אגמים וכאלה), אבל שעברנו לידם, ראינו שזה אגמים מלאכותיים, בלי שבילים מסביב, אז פשוט המשכנו לנסוע. בשלב מסויים החלטנו לחפש חניון ללילה, ומסתבר שספונטניות זה לא משהו
שני החניונים שניסינו לעצור בהם היו מלאים, ובאחרון שלחו אותנו לחניון נוסף French Campשבו סוף סוף מצאנו מקום. מה שמוזר, שכל החניונים האלה הם בשום מקום, ועדיין הכל מלא..בכל מקרה, גם כאן לא השתמשנו בבריכה (היה כבר קר שהגענו), והמקום עצמו, בניגוד לחניונים בפארקים שהיינו בהם עד עכשיו, נראה כחניון שאנשים ממש גרים בו. אחרי סיבוב קצר באזור המשחקים של הילדים, חוזרים לקראוון להתארגנות ערב.
אין ספק שהיה יום מבאס, במיוחד שזה היה החלק שהכי ציפיתי לו, וגם ממה שראינו, נראה שהיינו מאוד נהנים..אבל לפעמים תוכניות משתנות..וצריך לזרום עם זה.
סיכום היום:
קראוון – כביש 120 די מפותל לקראוונים. ספונטניות זה לא בשבילנו, מבחינת מציאת חניונים..בזבזנו די הרבה זמן היום כדי למצא מקום לישון. טיולים – רק נסיעות היום לצערנו. -
יום 15–10.10 יום חמישי
היום קמים בבוקר ברגשות מעורבים. מצד אחד עדיין מבואסים מעניין יוסמיטי, והסביבה שאנחנו נמצאים בה כרגע היא לא בידיוק פסטורלית. מצד שני, אנחנו מתקרבים לסיומו של הטיול בקראוון ולקראת התחלת הפרק השני בטיול.
אחרי ארוחת בוקר טובה, כהרגלנו, אנחנו מחליטים לנסוע ל Livermore Outlets שנמצאים ממש באזור של הקמפ האחרון שלנו ומקום החזרת הקראוון שלנו מחר. החלטנו להתנחם היום בקניות.
אחרי 45 דקות אנחנו מגיעים לאאוטלט, ומבלים בקניות כמה שעות.
בקניון בכל מקום מתכוננים להאלוויןאח"כ אנחנו נוסעים לקמפ האחרון The Fair Park RV, שהוא גם לא קמפ בסביבה פסטורלית, ושם מתחילים לארוז את כל החפצים שלנו לקראת החזרת הקראוון מחר.
אריזות
אבל, היום האחרון סיפק לנו דרמה לא קטנה בסופו של דבר..לקראת 10,הילדים היו כבר מאורגנים לשינה, הם ישנים בקבינה מעל הנהג, בגובה 1.5 מטר, ויש רשת שאנחנו סוגרים עליהם כאשר הם הולכים לישון.
הילדים עדיין שיחקו, והקטן ניסה לברוח ורצה לרדת, אבל הוא עשה את זה בנפילה חופשית מלמעלה לרצפה..ראיתי את זה ב slow motion, וכאשר הוא התרומם מהרצפה, חשכו עייני..הוא כמובן צורח ובוכה, אבל כל הפה שלו מלא דם, וגם קיבל מכה בראש..הוצאנו שקית קרח במקפיא, ומצמידים..גם היד כואבת לו, ואנחנו מתחילים להתלבט האם צריך לנסוע לבית חולים..יד, מכה בראש, ולא בטוחים לגבי מצב השיניים..
לשמחתנו, לאט לאט הוא נרגע, ראינו שהיד לא שבורה, החזקנו אותו ער עוד שעה כדי לוודא שאין זעזוע מוח..לגבי הפנים, כל השפה היתה נפוחה, שיניים והפה כואבים, אבל גם נראה שזה בעיקר פציעות..
טיפ
– אם משתמשים במיטה העליונה, להיות סופר זהירים ולהקפיד על בטיחות! גם אם מדובר בילדים גדולים (הוא בן 8).סיכום היום:
קראוון – שום דבר מיוחד, אנחנו דואגים לתדלק, טיפה לנקות ולארוז את החפצים שלנו לקראת מחר. טיולים – היום יום קניות ואריזות בלבד. תקלת היום – הקטן נפצע, אנחנו מקווים שירגיש יותר טוב מחר.. -
היי דיאנה
רק היום נתקלתי בשרשור שלך, וקראתי אותו בנשימה אחת, קודם כל אני מקווה שהבן בסדר גמור כי בדיוק עצרת בשיא ההתרחשויות אני מקווה שביום המחרת הכל היה בסדר.
אני נהנית מאוד מהסיפור ומהתמונות היפיפיות, אני “חולת” אמריקה, אוהבת מאוד את הטבע הפראי המדהים ששם.
באופן אישי אינני יכולה לעשות טיול יחסית ארוך כמו שלכם שם, לשם כך נחכה באמת לפנסיה, יש לי בן החי בקליפורניה ובכל ביקור שלנו שם אנחנו “גונבים” 10 ימים ממכסת ימי הטיול כדי לראות מקומות נפלאים, וכך מוצאת עצמי עם רשימת יעדים להגשמה ומקומות רבים שהיינו בהם וזה כייף מאוד לראות ולהיזכר וכמובן גם אני לוקחת טיפים ויש כאלה הרבה כאן ותודה על כך.
-
כן, יומיים אחריכם כבר חווינו מזג אויר קר, רוח לא נעימה
אני זוכרת את הנפילה הזאת, חמוד, זה ממש גבוה!
מזל שזה נגמר רק בחבלות יבשות.
מחכה לפרק רכב+מלון שלכם -
דיאנה,
אין דבר יותר מפחיד מפציעות של ילדים…ועוד בטיול בחו”ל…
מזל שלא שבר את היד או השיניים, ומזל שלא קיבל זעזוע מוח.
מחכה להמשך.
נילי
-
תודה שהצטרפת, אכן עצרתי וקצת נעלמתי..הבן שלי היה בסדר בסופו של דבר.
את שרה שהיתה בטיול שלכת בסקוטלנד? אם כן, ממש אהבתי את הסיפור שלך..
עכשיו מגיעה לפרק ה”רכוב” שלנו.
אכן זה ממש לא נעים פציעות של ילדים בחו”ל..ואיתו זאת לא פעם ראשונה שהוא עושה לנו עניינים
היינו איתו בבית חולים באיטליה אחרי שפרק את היד..הפעם לשמחתנו, זה נחסך מאיתנו.. -
מתנצלת שנעלמתי בידיוק בקטע המותח, אבל לפעמים החיים מפריעים קצת בכתיבת הסיפור
יום 16–11.10 יום שישי
אז קמנו בבוקר, ולשמחתי הקטן במצב סביר – אמנם עם שפה נפוחה, ולא יכול לאכול כי הכל כואב, ובנוסף מצהיר שהוא לא מוכן להיראות בציבור, כי הוא נראה זוועה, אבל לפחות אין שברים בשום מקום, רק מכות יבשות.
הבוקר קמים מוקדם, כי אנחנו ב 9 כבר צריכים לקחת את האוטו. מסיימים סידורים אחרונים (זורקים מצעים/ מגבות/ אוכל פתוח) ויוצאים לסניף של אל מונטה להחנות את הקראוון.
בעיקרון, בשלב התכנון התלבטנו לגבי עניין הקראוון.. ואחרי שאחותי הפחידה אותי שחבר שעשה טיול קראוון התייאש אחרי שבוע והחזיר את הקראוון באמצע הטיול, ובנוסף קראנו שכביש 1 פחות מותאם לקראוון, ומן הסתם סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס כנ"ל, החלטנו לקחת קראוון לשבועיים, להחזיר בסן פרנסיסקו ושם לקחת אוטו לשארית הטיול.
היה קצת מאתגר, כי גילינו שהחזרת הקראוון היא לא ממש בסן פרנסיסקו, אלא בדבלין באמצע שום מקום (שעה מסן פרנסיסקו), ורצינו לשכור אוטו לפני החזרת הקראוון, כדי שנעביר את כל המזוודות לאוטו, ולא נצטרך להיסחב איתן. הרץ היו היחידים שהיו במרחק הליכה משם, אז שכרנו דרכם אוטו 7 מקומות.
אז הגענו לאל מונטה, השארנו שם את הקראוון, והלכנו לקחת את האוטו..קיבלנו דודג' קראוון שנראה ענק, אבל אחרי הקראוון, היה ממש מהיר וקטן
זה האוטו ה”קטנטן” שלנובאל מונטה התחלנו לפרוק את הציוד שלנו, ואת כל מה שלא היינו צריכים (כזכור, קנינו המון ציוד בוולמרט, כי לא לקחנו את הערכות המוכנות שלהם) השארנו באזור מיועד לכך, למטיילים הבאים.
כל מה שיש פה בצילום (ועוד שלא נכנס לצילום), זה דברים שהשארנו למטיילים הבאיםלשמחתנו, הכל עבר חלק, לא היינו צריכים להוסיף שום תשלום (לא חייבו על שעתיים של גנרטור שהשתמשנו, הגענו במעט ל-2000 מייל, וזה בדיוק מה ששילמנו עליו).
העברנו את כל התיקים והמזוודות לאוטו, ונפל לנו האסימון שלמרות שהגענו עם 3 מזוודות גדולות, ומזוודה אחת כללה את המצעים והמגבות שנזרקו, יש לנו הרבה יותר מ-3 מזוודות
הקניות, אוי , הקניות..ב-10 היינו כבר אחרי הכל, והרגשנו מוזר..כמעט חופשיים
מוזר לנסוע באוטו כזה קטנטן בעלי בהיי מהנסיעה באוטו, הוא יוצא לעקיפות, נוסע מהר..הילדים מרגישים מבסוטים מהשינוי. מכיוון שהצ'ק אין למלון מאוחר יותר, החלטנו לנסוע לתצפית על גשר הזהב. נסענו ל- Battery East Parking Lot, מחנים את האוטו (בתשלום שעתי), כבר מהחניון יש תצפית מאוד טובה על הגשר, והראות נהדרת, יש לנו יום ממש יפה.
נוף מהחניוןאנחנו מתחילים לרדת בשביל כלפי הים, ומגיעים לאזור המזח. אנחנו מבלים פה כשעה.
ועוד אחת מלמטה.אח"כ אנחנו מחליטים לנסות את מזלנו במלון. אנחנו נוסעים לראשונה ברחובות העיר המשופעים, ומגיעים למלון שלנו Columbus Motor Inn. המלון עלה 530$ ל-2 לילות, נמצא במיקום טוב, רבע שעה הליכה מהמזחים, 10 דקות מהרובע האיטלקי, יש לו חניה חינמית, והמחיר סביר (יחסית לסן פרנסיסקו). המלון פשוט וקצת מיושן, אבל ביחס לעלות תועלת, היה מצויין לנו.
הרחובות המשופעיםהגענו למלון ולשמחתנו החדר שלנו מוכן. האוטו נכנס לחנייה ולא יצא משם במשך שהותנו הקצרה בעיר. אחרי התארגנות קלה, יוצאים לאכול ארוחת צהריים ברובע האיטלקי ועוצרים במסעדה Trattoria Pinocchio. הזמנו פיצות ופסטות. בטריפ אדוויזור יש ביקורות מעורבות, אבל אנחנו מאוד נהנו מהאוכל.הקטן שהצהיר הבוקר שהוא לא מוכן להיראות בציבור, היה רעב מדי מכדי להמשיך להיות מודאג מאיך שהוא נראה. אז לשמחתנו גם חזר לאכול, אז הכל נראה טוב.
-
עם כוחות מחודשים, אנחנו מחליטים ללכת לרובע הסיני, הליכה של רבע שעה. שם אנחנו מסתובבים כמעט שעתיים. החנויות עם כל התבלינים, התה, החיות המיובשות המוזרות, הירקות והפירות שאנחנו לא מכירים. קנינו בסוף גם תה סיני כמתנה לסבים/סבתות שמאוד אוהבים.
גם חתולים הסתתרו בחנויות במקומות שוניםבדרך אנחנו גם נכנסים למפעל עוגיות המזל הסיניות Golden Gate Fortune Cookie Factory
הכתובת (56 Ross Alley) - זו סמטה קטנה ואין כמעט סיכוי להגיע לשם במקרה. המקום ממש קטן, וזה ביקור מהיר יחסית, רואים את הנשים מכינות אותם, טועמים וזה ממש טעים, אז קונים 2 חבילות.
