איזור ברילוצ׳ה בסוף אפריל? (פארקים לאומיים וכו׳)
-
שלום!
בהתרגשות רבה מתכננים טיול ארוך בארגנטינה וצ׳ילה,
מתחילים בסנטיאגו, נצא לדרך בערך באמצע פברואר.
בתוכנית – הדרמה כולל טיולים בשמורות נבחרות בדרך, חצי האי צ׳ילואה+ קרטרה אוסטרל עד סופה (בערך חודש לשני החלקים האלה), חציית הגבול לארגנטינה, המשך הדרמה – אל צ׳אלטן, קרחון פריטו מורנו, טורס דל פיינה, אושוואיה ואז חזרה צפונה.
חודש אחרון – נסיעה לצפון ארגנטינה וצ׳ילה, טיולים באיזורים המדבריים שם, בסוף חזרה לסנטיאגו.
והרי ההתלבטות :
רוצה לשלב גם ביקור בברילוצ׳ה והאיזור, כולל הפארקים הלאומיים שם, וגם באיזור אל בולסון וסן מרטין.
לפי הבנתי –
או שאני אעשה את זה לפני האי צ׳ילואה והקטרה והחלק הדרומי, ואז זה מעקב את ההגעה דרומה ב-x הזמן שנחליט להיות באיזור (אני מניחה בסביבות ה-10 ימים, אולי שבועיים) – ואז אני דואגת כי נגיע לדרום פטגוניה עוד יותר מאוחר (וגם דואגת מגשמים בדרכי העפר בקרטרה)
או שנהיה שם אחרי הביקור בפטגוניה – אבל אז נגיע לשם בערך באמצע סוף אפריל – אולי כבר מאוחר מדי יהיה לעשות חלק מהדברים?
אני מניחה שמסלולים קצרים עדיין יהיו פתוחים, אבל אני רוצה אולי לעשות לילה ברפוחיו פריי או אוטו מיילינג, ואולי יהיה כבר מאוחר מדי לזה.
(לא נעשה בטיול הזה טרקים עם לינה באוהל, לכן כנראה זו ההזדמנות היחידה שתהיה לנו לטיול רב יומי בעלות סבירה)
מבחינת טמפרטורות אני רואה שהטמפרטורות סבירות לגמרי באיזור ברילוצ׳ה גם באפריל,
ונוטה לשים את האיזור הזה בסוף
אבל דואגת שבסוף זה יהיה פספוס גדול...
בקיצור – בהנחה ורוצים לבלות בערך חודש בקרטרה אוסטרל + חצי האי צ׳ילואה, חודש ב-אל צ׳אלטן+אל קלפאטה+טורס דל פיינה+ אוושואויה (ונסיעות בדרך וכו) ושבועיים באיזור האגמים הארגנטינאי (ברילוצ׳ה סן מרטין אל בולסון ומסביב)
מה כדאי שיהיה הסדר בין הדברים? (התחלה בסנטיאגו)
לשם הבהרה – בתחילת מאי בכל מקרה נתחיל נסיעה ארוכה צפונה, כדי לטייל כשבועיים בצפון ואז לחזור לסנטיאגו בתחילת יוני.
תוכנית הטיול היא לחלק שמדרום לסנטיאגו – מאמצע פברואר עד סוף אפריל
ממש ממש מתלבטת
ברור שלא נקבל מזג אוויר מושלם בכל מקום שבו נהיה,
אבל עדיין רוצה לנסות לבנות מסלול מיטבי.
אשמח לכל רעיון עצה ותגובה,
תודה מראש
-
כמה שאלות:
בני כמה אתם??
האם יש בכוונתכם לשכור רכב?
האם אתם מודעים לעלויות של השכרת רכב בפטגוניה (רמז, זה לא דומה לשום מחיר בעולם)
למה ויתרתם על החלק של פוקון? אחד מהשאים של פטגוניה?
למה לא מתחילים מאושוויה ומסימים צפונה?
לאן הטיסות הבינלאומית סאנטיאגו או בואנוס?
רק כדי לתת פורפורציה אנחנו חרשנו לעומק את פטגוניה והיינו חודש וחצי. חלק מהזמן (14+4) עם רכב
וצילואה זה אי, לא חצי אי, אלא אם אתה מתבלבל עם חצי האי ולדאז בארגנטינה
-
תודה על התגובה,
משלימה פרטים חסרים:
זוג בני 30+
מתכננים לקנות רכב בסנטיאגו צ׳ילה (רכב שישמש ללינה)
התחלה וסיום בסנטיאגו (בגלל קניה ובתקווה גם מכירה של הרכב) – טיסות כבר נרכשו
התחלה שם ושלא באוושואיה כי רוצים מבחר רכבים לבדיקה, מוסכים וגם להתחיל בצ׳ילה
**מודעת למרחקים הארוכים ולנסיעות הצפויות, לוקחת הכל בחשבון, לא טיול ראשון שלנו בסגנון
לגבי פוקון – אני עוד מתלבטת אם להשקיע זמן באיזור,
לא מתכננים לעשות את הטיפוס לויאריקה (אני יודעת שזו חוויה מומלצת, לנו זה לא מתאים – לא מפאת כושר או יכולת, אלא מסיבות אחרות)
אני בטוחה שהאיזור יפה
היית ממליצה להוסיף את האיזור גם אם לא עושים את הטיפוס להר געש?
נדמה לי שבעקבות המלצה שלך שקראתי החלטתי בינתיים להוריד.
התכוונתי כמובן לחצי האי צ׳ילואה, ברח לי ״החצי״ (ודווקא רק במקום אחד מתוך השלושה שציינתי אותו
)לגבי משך הזמן – אם הכל ילך כמו שצריך, יהיה לנו בערך חודשיים וחצי בדרום (מסנטיאגו – ואני רואה גם המון דברים שאני רוצה לעשות בדרך בין סנטיאגו לתחילת הקרטרה), וחודש לנסיעה צפונה + צפון + נסיעה לסנטיאגו
אנחנו אוהבים לטייל לאט, יש מרחקים גדולים לכסות ועושים את כל התקופה ברכב,
מקווה שנספיק יותר מאשר פחות, אבל ברור לי שלא נספיק הכל.
בהתחשב בתשובות – מה דעתך?
איזור האגמים ״בהתחלה״ או אחרי דרום פטגוניה?
(כרגע נוטה להשאיר לסוף, מתוך הבנה שיכול להיות שהקרטרה וגם הדרום יקחו יותר זמן ממה שאני חושבת, ואלו איזורים שיותר קשה להגיע אליהם בעתיד למשל)
-
כמה דברים
- אחיין שלי (בן 34) וזוגתו חזרו לאחרונה מטיול של שנה בדרום אמריקה עם רכב כמו שאת מתארת, כמות הימים שהם בזבזו על מוסך, לחכות לחלפים הוא בל יתואר, לכן לוחות הזמנים שאת רושמת לדעתי עשויים לסטות בעשרות אחוזים. גם אם יש נסיון
- האיזור של פוקון מאד יפה גם מבלי לטפס על הויאריקה, אבל לא נופים שלא תוכלו לראות במקומות אחרים, למשל הר הגעש אוסרנו ליד פורטו וארס מאד דומה…(ראי את תמונת הפרופיל שלי היא מאוסרנו) ושמורת הטבע של צילואה מזכירה תמונות שראיתי משמורת הטבע הסמוכה לפוקון (שבאופן אישי לא עשינו אותה)
- הקרטרה זו דרך נוף יפיפיה, אבל עיקר יופייה הוא בתקופת הפריחה, שאז יש מרבדי פרחים סגולים/צהובים/ורודים, קצת בדומה לדרום אדום שלנו. השילוב של הפריחה, ההרים המושלגים והאגמים הוא מחזה מרהיב. אבל, אני חוששת שאם תגיעו מאוחר מידי לקרטרה לא תבינו למה באתם. (אנשים שהיו שם בתקופה של מרץ אפריל חזרו ואמרו לי שלא הבינו על מה ההתלהבות)
- בכל מקרה החלק היותר יפה של הקרטרה הוא כמה שיותר דרומה (רוב האנשים שניכנסים או יוצאים מצ’ילה צ’יקו, מפספסים את החלקים היפים והמרשימים של הקרטרה).
- יש משהו לא לוגי במסלול של לרדת ואז לחזור לברילוצה, באופן אישי אנחנו עשינו את המסלול מדרום לצפון וכשהגענו לברילוצה כבר היתה לנו מחלת “אגמולוגיה”, (בצחוק), כי אחרי כל כך הרבה אגמים שאת רואה כבר עוד אגם פחות אגם, זה לא משהו שישנה לך. כשהגענו לברילוצה, לא עשינו את דרך האגמים , כי הבנו שראינו כלכך הרבה (עשינו אותה עם אוטובוס בדרך לסן מרטין, אבל לא כדרך עם עצירות)
- אני חושבת שאתם צריכים להגיע מסן מרטין לברילוצ’ה להשאר קצת לספוג את האווירה שלה, וממנה להמשיך דרומה. לפי קבלת ההחלטה בסעיף הבא
- אם בכל זאת תעשו את הקרטרה אתם צריכים לקבל החלטה מאיפה להכנס לקרטרה: אל בולסון, פורטה מונט (אחרי החזרה מצ’ילואה) או כשייט מהאי צ’ילואה לצייטן. אני באופן אישי ויתרתי על אל בולסון רק חלפתי על פנייה, ואני לא מרגישה שפיספסתי משהו.
לאיזור הצפון אני גם אתייחס בכמה מילים:
לא לוותר על האיזור של סלטה וחוחוי (ארגנטינה), ואם יש ביכולתם להגיע עד צפון צפון שמורת לאוקה (צ’ילה) היא אחת השמורות היפות שהייתי כולל סוריפלז’ה!!! לא לוותר.
אם יש בעיה של זמן עדיף להוריד שבוע מפטגוניה כדי להיות בצפון!
-
המרחקים עצומים, כך שלעלות ולרדת זה הרבה זמן מיותר וכסף. יש הרבה כבישים של שעות של די שממה כך ששמחנו לגמוע אותם באוטובוס בו אפשר לישון ולראות סרטים (האוטובוסים למרחקים ארוכים בארגנטינה הם הטובים ביותר שנתקלתי בהם). בנוסף, אם מתחילים מסנטיאגו, לא בטוח שיש טעם לרדת עד אושוואיה ביציאה באמצע פברואר.
-
תודה על ההשקעה בתגובה,
לוקחת הכל לתשומת ליבי.
שנה בדרום אמריקה נשמע מרהיב! יש לו בלוג/סיכום טיול/אתר שאפשר לראות מה הם עשו?
תמיד מחפשת עוד השראה מאנשים המטיילים באופן דומה.
ברור לי שיהיו בלתמים, וכמובן התוכנית הכללית שאני עושה היא ״אופטימית״ וכל חלק בתוכה ״מדורג״ מבחינת הרצון שלנו להגיע אליו,
ואז בזמן אמת נעשה את הויתורים הדרושים (אם יהיו, וברור שיהיו)
כשאני מתכננת, גם בטיול ארוך, אני מנסה להבין מה האפשרויות שלי, מה יש לעשות בכל מקום, וזה מאפשר לי גמישות ודינמיות ברגע האמת (כי אם אני מוותרת על משהו אני יודעת כי זה אני רוצה לנסות להשיג משהו אחר..)
לגבי מה שרשמת על פוקון – זה מה שגם אני התרשמתי כרגע בשלב התכנון, ולכן הכנסתי אותה בתור אפשרות לעצמי אבל לא נקודה חובה
לגבי הקרטרה – מתכננים להדרים עד סופה, ולהרוויח את החלקים היפים וגם את תחושת המסע.
מבחינתנו הנסיעה שם היא גם בשביל הדרך היפה אבל גם בשביל שלל שמורות הטבע ונקודות העניין שעד הדרך,
אנחנו רוצים לעשות טיול עומק בפטגוניה וזאת נראית לנו דרך טובה לעשות זאת
בנוסף אנחנו מאוד אוהבים לישון בטבע ולהתרחק מאנשים, אז אני מקווה שהדרך הזו תספק לנו את זה (לפחות בחלקים הפחות מתוירים שלה, וגם בשולי העונה)
(אגב יש הרבה שמורות טבע מרהיבות גם בדרך בין סנטיאגו לפורטו מונטה, ונשלב גם ביקורים בהן, עוד לא עבדתי על מסלול לאיזור זה)
מכיוון שאנחנו מדרימים ואז מצפינים שוב בכל מקרה, אז האפשרות של לעשות את איזור ברילוצ׳ה בדרך חזרה ״עולה״ כמעט אותו דבר מבחינת זמן (גם ככה הכביש שבו ניסע צפונה עובר באיזור)
תשובתך מחזקת לי את התחושה של לדחות את חלק זה לסוף – אולי נרגיש מיצוי גם אחרי אגמים רבים ונופים דומים באיזורים ה״מקבילים״ בצ׳ילה, ואז נוכל פשוט לחתוך צפונה יותר מהר.
לגבי הצפון – אני חושבת שבעקבות פוסטים שלך שקראתי (ובעקבותיהם, מחקר לגבי שמורות הטבע בצפון) החלטתי להאריך את הטיול ולבקר גם בצפון
לפני זה חשבתי שנטייל רק בפטגוניה ולא נצפין אחרי סנטיאגו
אני קצת חוששת (אולי לא בצדק) מביקור כל כך סמוך לגבול עם בוליביה (קראתי על מקרים לא נעימים באיזורי הגבול)
אבל לאוקה בהחלט נכנסה לקופסאת החלומות, צריך לראות אם נספיק. (ברור שבסוף אי אפשר הכל, ונאלץ לוותר על דברים מסוימים)
אפשר לשאול למה את מתכוונת ב״ סוריפלז’ה״?
כשאת אומרת לוותר על שבוע, הכוונה ספציפית בשביל לאוקה או באופן כללי בשביל הצפון?
לסלטה וחוחוי אנחנו מאוד רוצים להגיע,
אבל להוסיף עוד את הצפון הכי רחוק של צ׳ילה – כנראה נצטרך עוד שבוע רק לזה.
תודה והמשך שבוע מצוין
-
אכן מרחקים עצומים,
אנחנו מתחילים מסנטיאגו ורוצים להגיע לדרום פטגוניה,
זמן מיותר זה לגמרי סובייקטיבי,
לגבי כסף – זה נכון יש לזה עלות, אבל מכיוון שמכירת הרכב תהיה בסנטיאגו, אנחנו מניחים שהעלות לחזור תהיה קטנה יותר מאשר העלות של אי מכירת הרכב
(השערה שאולי תתברר כלא נכונה, מי יודע)
אוטובוסים לא רלוונטיים מכיוון שנטייל ברכב שישמש גם ללינה (לא מתכננים לישון בהוסטלים כלל)
נרד עד אוושוואיה כי זה חלק מהמסלול שאנחנו רוצים לעשות,
וקראתי לא מעט סיפורי טיול של מטיילים (לא ישראלים) שטיילו באיזורים הללו גם בשולי העונות,
אם בזמן אמת נראה שלא מתאים לנו או לא בא לנו או בלתי אפשרי או לא ריאלי בגלל עיקובים כאלה או אחרים לעשות זאת,
נשנה את המסלול
אנחנו לא מזמינים שום דבר מראש כך שיש לנו גמישות מוחלטת לגבי המסלול,
אני רק מנסה לבנות סכמה
כל אחד מטייל כראות עיניו וברור שטיול שיהיה מהנה עבורי (כמו טיול בסגנון הזה – של מסע, שגומע מרחקים ארוכים, עם לינה בקמפינגים ובישול עצמי)
יכול להשמע כמו הסיוט של מישהו אחר
מה דעתך על איזור ברילוצ׳ה בסוף אפריל?
-
רעיון נוסף שעלה לי עכשיו –
אולי ״לספוג״ את הנסיעה דרומה לאושוואיה (5-7 ימי נסיעה) מסנטיאגו,
ואז לעשות מסלול שמצפין
אז אני באושוואיה באמצע פברואר
ועושה הכל רק הפוך
זה אומר שאגיע לקרטרה בערך באמצע מרץ
אולי זה עדיף?
יצאתי מנקודות הנחה שאני רוצה לעבור את מרבית הכבישים הלא סלולים בקיץ ככל שניתן,
כיוון שלא רוצה להגיע לנהיגה בגשם/בוץ בכבישים אלה
לכן שמתי את הקרטרה בחלק הראשון של הטיול
(לעומת הכבישים הראשיים בארגנטינה – שלהבנתי הם סלולים ברובם)
אמשיך לחשוב על זה,
זה רעיון מעניין.
-
על כל שאלותייך אענה לך במרוכז יותר מאוחר.
מציעה לל לבדוק אפשרות של יציאה על מעבורת מסנטיאגו עד החלק הכי דרומי שאפשר.
זה יחסוך ימים של נהיגה שחלקם בשממה ממש. ויתן לכם להתחיל מדרום לצפון
-
נשמע כייפי………….
למה אושואיה יעד חובה?. יש לכם תכנונים שם? אם לא אז זו אולי “מתיחה” קצת מופרזת עם כל האילוצים?
אינטואיטבית אני אוהב את הרעיון של להדרים עד לנקודת ההתחלה ו”משם להתחיל לטייל” אבל אין פה נכון או לא נכון.
צפון ארגנטינה וצ’ילה אכן מאוד יפים אבל לא משתווים לדרום ולאיזור ברילוצ’ה והאגמים לטעמי האישי. מצד שני הם מאריכים את ה”מתיחה” וכל זה במכונית שאתם לא מכירים.
הייתי “מכווץ” את התוכנית ושוחק פחות את הצמיגים ……………..?
-
@sd_love_nature אמר:
שנה בדרום אמריקה נשמע מרהיב! יש לו בלוג/סיכום טיול/אתר שאפשר לראות מה הם עשו? לצערי לא, אני מוכנה לשאול אותו עם מוכן לשוחח טלפונית ואז ארשום לך בפרטי את המספר
כשאני מתכננת, גם בטיול ארוך, אני מנסה להבין מה האפשרויות שלי, מה יש לעשות בכל מקום, וזה מאפשר לי גמישות ודינמיות ברגע האמת (כי אם אני מוותרת על משהו אני יודעת כי זה אני רוצה לנסות להשיג משהו אחר..) את צודקת, גם אני לפני היציאה בניתי מסלול כולל הערכה מאוד גסה לימים שנקצה לכל מקום, הפתעתי את עצמי בסוף הטיול, עד כמה ההערכות שלי היו מדוייקות, כמובן שנתתי לעצמי במהלך הטיול לסטות , אבל בגדול די עמדתי ברצונות שלי
לגבי הקרטרה – מתכננים להדרים עד סופה, ולהרוויח את החלקים היפים וגם את תחושת המסע.
מבחינתנו הנסיעה שם היא גם בשביל הדרך היפה אבל גם בשביל שלל שמורות הטבע ונקודות העניין שעד הדרך. אכן ממליצה להכנס לשמורת פטגוניה נשיונל פארק. ממש יפה! אנחנו רק חצינו אותה ברכב, כי דרכה נכנסנו לקרטרו בפאסו רובריו. אני יודעת שאפשר לטייל ולטרק שם, את מוזמנת לחקור יותר
מכיוון שאנחנו מדרימים ואז מצפינים שוב בכל מקרה, אז האפשרות של לעשות את איזור ברילוצ׳ה בדרך חזרה ״עולה״ כמעט אותו דבר מבחינת זמן (גם ככה הכביש שבו ניסע צפונה עובר באיזור) לי זה עדיין נראה טירוף! גם אם תגיעו לאושוואיה אז אולי עדיף עלות כבר דרך כביש החוף של ארגנטינה, אולי חצי האי ולדז, ובטח יש עוד אתרים. ולהגיע לבואנוס ומשם לסלטה ואז לחצות חזרה לצילה. נראה לי שאתם הולכים לבזבז חצי מהטיול שלכם על הכביש, ואני באופן אישי לא מתחברת לזה.
לגבי הצפון – אני חושבת שבעקבות פוסטים שלך שקראתי (ובעקבותיהם, מחקר לגבי שמורות הטבע בצפון) החלטתי להאריך את הטיול ולבקר גם בצפון
לפני זה חשבתי שנטייל רק בפטגוניה ולא נצפין אחרי סנטיאגו
אני קצת חוששת (אולי לא בצדק) מביקור כל כך סמוך לגבול עם בוליביה (קראתי על מקרים לא נעימים באיזורי הגבול) אין שום בעיה, ישראלים מטיילים גם בבוליביה עצמה, שאין לנו יחסים איתה. בכל מקרה מדובר באיזורים שכוחי אל שכלכך מעט אנשים מטיילים בהם. החשש היחיד שלך צריך להיות הגובה, מדובר בשמורות שמגיעות לגובה של 5,200 וצריך להגיע מאוקלמים!
אפשר לשאול למה את מתכוונת ב״ סוריפלז’ה״? סוריפלזה זה הר צבעים מטורף (יותר מזה של פרו), נימצא כשעה וקצת מפוטרה הכפר שממנו יוצאים לכל הטיולים בלאוקה מוזמנת להכנס לקישור הבא ולראות את התמונה מהלווין, אני אנסה גם להעלות תמונה שלי בכל מקרה הדרך לסוריפלזה עוברת ב5200 מטר גובה
כשאת אומרת לוותר על שבוע, הכוונה ספציפית בשביל לאוקה או באופן כללי בשביל הצפון? לאיזור סלטה וחוחוי צריך כ-5 ימים, אם תחצו לסן פדרו זה עוד סדר של 5 ימים, לאיזור של לאוקה מספיק 3-4 ימים (בלי טרקים, אני לא מטרקת בגבהים הללו)
לא מצליחה להעלות תמונה של סוריפלזה
-
לא התכוונתי ב”בזבוז זמן וכסף” להעביר ביקורת על צורת טיול או לטעון שיש דרך אחת לטייל. אני בעד טיול אחר מהסטנדרט, הלוואי עליי לטייל ברכב עכשיו ברחבי ארגנטינה (פחות חיבבתי את צ’ילה...), והטיול שלי באזור היה בעצמו מאוד לא שגרתי וספג על כך מבטים תמהים והערות ממטיילים ישראלים אחרים (מטיילים זרים פרגנו). הכוונה שלי היתה לנסות להבהיר במה כרוכה נסיעה הלוך-חזור מסנטיאגו לאושוואיה, כי זה בעיניי הבנה קריטית לתכנון הטיול, ולאור ההבנה הזו אולי תרצי לשנות ואולי לא, אבל לפחות תביני במה ההחלטה כן לבצע את הנסיעה כרוכה:
זו נסיעה עצומה. אלו 3300 קילומטר! זה לנסוע מתל אביב לבודפשט. אז כן, לפעמים יש טיולים כאלו של מסלול מעגלי רב קילומטרז’ – אני בעצמי נסעתי מלוס אנג’לס לקנדה ובחזרה בטיול של כמה חודשים – אבל זה לא היה מקרה של צד אחד “דוך”, אלא שירת את המסלול (לא חזרנו על אותה הדרך). במקרה הזה, אין הרבה גיוון בחלקים גדולים מהדרך, ולא מעט מזה יהיה אוטוסטרדות בשביל “לגמור עם זה” באחד הכיוונים, וכמה וכמה מעברי גבול שלפעמים הם די אטיים. זה הרבה זמן נסיעה, שכרוך – גם אם אתם ישנים ברכב תמיד ולא תתפתו לשלם על לינה – בדלק, בכבישי אגרה, באוכל, בזמן שיכולתם לנצל אחרת. וכל זה כדי למכור את הרכב בעיר שבעיניי לא הכי סימפטית, בהנחה שאכן תצליחו למכור אותו במחיר סביר עם הקילומטרז’ הזה ואולי כמה דפיקות/בעיות שלעתים יש לאורך הדרך. בעיניי, שווה להשקיע את הזמן והכסף שכרוך בו הללו במקום אחר. נכון, אם תמכרו את הרכב בעיר יותר קטנה אולי תרוויחו פחות. אבל אני בטיול ההוא לארה”ב הבנתי כשהתקשינו למכור במחיר מציאה שאולי צריך לחשוב על זה אחרת – זה יצא הרבה יותר זול מלשכור, וכבר הרווחנו טיול עם רכב בעלות שרצינו גם אם לא היינו מוכרים בכלל, ניצלנו את הקנייה יפה עד הסנט האחרון, כך שגם אם נקבל על המכונית האומללה 500 דולר זה יהיה סבבה. זה לא ישבור לנו את התקציב ובשביל לסחוט עוד 200 דולר לא שווה לנו להמשיך לשבת ולחכות בעיר משעממת עוד שבוע. אין לי מושג מה מחירי המכוניות או הפרוצדורות של קנייה-מכירה בצ’ילה כדי להשוות, אבל זו נקודת הראות שלי.
מכאן, לשיקולך. את יכולה לבחור בכל זאת ללכת על זה, לא ללכת על זה, לחפש פתרון ביניים של מכירה באמצע או קיצוץ אושוואיה מהמסלול, או המעבורת שהציעו כאן, יש שלל אפשרויות להתלבט ביניהן וחישובים כלכליים של כדאיות שכדאי לברר...
אבל מבחינת עונות – כן, עדיף להתחיל בדרום ומשם לעלות. בקרטרה לא הייתי, אז אין לי מושג איך הכבישים שם.
-
עוד סוגייה שחשבתי, אפשר לקנות את הרכב גם בערים אחרות גדולות. אם תטוסו לפונטה ארנס, ושם תיקנו את הרכב, ותמכרו בסנטיאגו. לדעתי שווה בדיקה.
אגב, האחיין שלי קנה את הרכב בצילה ציקו מזוג ניוזילנדי שסייםמאת הקרטרה, ומכר אותו בבוגוטה בקולומביה
-
מקווה שאכן יהיה כיף
(יודעת שיהיה גם כיף וגם קשה ומאתגר – כפי שראוי שיהיה במסעות שכאלה)אושוואיה ממש לא חובה באופן כללי, אבל עבורנו היא חלק אינטגרלי מהמסלול שאנחנו רוצים לעשות.
ראיתי תמונות רבות של הפארק הלאומי באיזור, והנופים שם ממש מלטפים לי את הנפש (סליחה על הפיוטיות הקיטשית, אבל זו האמת), וזה עוד לפני שהייתי שם.
(נראה שאלה נופים פחות דרמטיים מאיזורים אחרים, למשל הטורס דל פיינה, אבל ממש התמונות ממש מרגשות אותי ולכן זה סימן עבורי שזה מקום ששווה להשקייע כדי להגיע אליו.)
מבחינתי איזור הצפון יגיע רק אחרי שמזג האוויר בדרום יהיה קשה מדי בשביל שנמשיך להיות שם (מבחינת קור או מבחינת תחושת ביטחון של לעשות את הנסיעה צפונה)
יתכן מאוד שנחליט להצפין רק עד סנטיאגו ולא להמשיך עוד צפונה, משאירה את זה פתוח אבל כן לומדת את האיזורים כדי שיהיה לנו את המידע.
אתה צודק מאוד לגבי הרכב – זה בהחלט יכול להיות מרכיב שישנה את מסלול הטיול, לוקחת את זה בחשבון.
בונה תוכנית ״אידאלית״, ומתוך הכרות (לפחות על הדף) מחליטה מה סובל וויתור ומה שווה מאמץ
ושוב – זה מאוד מאוד אישי וממש שום דבר לא חובה (גם לא לנו)
לדוגמה – כרגע לא מתכננת להגיע לפוקון, אבל מאוד רוצה להגיע לחצי האי צ׳ילואה (בעיקר כי נהיה שם בעונה שאולי אפשר לראות לוויתנים כחולים)
מאוד מאוד רוצה להגיע לאושוואיה, אבל לא לבואנוס איירס (גם לסנטיאגו נגיע רק כדי שתהליך קניית הרכב יהיה קל ככל האפשר)
בזמן אמת נהיה יותר חכמים לגבי המתיחה של המסלול.
אם יש טיפים ומקומות מומלצים, אשמח לשמוע
-
תודה רבה רבה על התגובה המושקעת!
אני עוד לא הבנתי איך מגיבים לתגובה בתוך תגובה
אני אשמח לקבל את הטלפון שלו, בטוחה שאפשר ללמוד ממנו הרבה. אם תוכלי לשאול אותו זה יהיה מצוין. אני יכולה גם לכתוב לו אם הוא לא מרגיש בנוח בטלפון.
לגבי התכנון – קראתי פה קצת פוסטים על תהליך התכנון שלך, כך שאין לי ספק שהתכנון היה מצוין ולא פלא שבסוף הטיול יצא בקירוב לתכנון.
אני מאמינה שדווקא תכנון נותן מקום לדינמיות בטיול – כי אם סוטים יודעים על מה מוותרים, ולא תוהים ״מה אם״
איך היה מעבר הגבול שם עם האוטו? אחרי הקרטרה נרצה לעבור לארגנטינה, ואני בדיוק מתלבטת אם לעבור משם (פאסו רובריו) או מצ׳ילה צ׳יקו
איך היה הכביש? בסדר? קשה לנסיעה?
קראתי דברים לכאן ולכאן
ומצד שני יש כאלה שאומרים שהכביש ליד האגם בנסיעה לצ׳ילה צ׳יקו הוא הדרך הכי יפה שעשו בטיול (כנראה שנוסעים אלו לא עשו את המעבר בפאסו רובריו),
ואז אני מתלבטת מאוד אם ״להפסיד״ אותו או לא.
על פי זמני גוגל, שתי הדרכים יקחו זמן דומה, כך שהזמן לא שיקול כל כך…
הביקור בשמורת פטגוניה הוא כן שיקול לעומת זאת…
טוב נראה בזמן אמת וגם נחקור יותר על הכבישים.
לגבי הסוריפלזה – נראה מ-ר-ה-י-ב!!
אם יהיה לנו מספיק זמן לצפון אני מקווה מאוד להגיע לשם
(ואם לא יהיה הרבה זמן – חושבת אולי רק צפון צ׳ילה ולוותר על צפון ארגנטינה, שממה שאני רואה חלק מהנופים שם דומים מאוד ליוטה ארה״ב שם עשינו ביקורים מעמיקים, לעומת זאת צפון צ׳ילה שונה מאוד.)
שוב – תודה על כל העזרה, אני מעריכה את זה!
-
אנחנו לפחות יכולים לומר שאהבנו את אושוואיה הרבה יותר מטורס דל פיינה (אם כי גם את פיצרוי אהבנו יותר מטורס דל פיינה...). חוץ מהמסלולים המאוד מוכרים הממוספרים בפארק והטרק ללגונה יש עוד הרבה מה לראות באזור אם מתייעצים עם מקומיים, ומגיעים לשבילים כמעט ריקים מאדם. מכל ארגנטינה-צ’ילה למעט אי הפסחא, זה המקום שהכי אשמח לחזור אליו שוב (אודה שלא היינו בצפון, למעט האיגואסו).
-
תודה על התגובה!
לרגע לא חשבתי שזו העברת ביקורת, מפוסטים שלך בעבר אני יודעת להעריך את העזרה והנסיון שלך ויוצאת מנקודת הנחה שהכל נאמר ממקום חיובי ומתוך הנסיון הרב שלך. ואיך אומרים – אין חכם כבעל נסיון.
את צודקת לגמרי – זה בהחלט חשוב להבין במה כרוכה הנסיעה – אני עוד עובדת ומעבדת את הנושא
מבחינת נסיעה חזרה צפונה – זה לא רק בשביל המכירה, אלא גם בשביל טיול באיזורים הצפוניים יותר
(מחזיקה אצבעות שאכן נזכה לטייל גם בצפון, אבל גם אם לא – לא נורא)
מבחינת המכירה – אני לגמרי איתך במחשבה הזו! מבחינתי אני מחשבת את העלות של הרכב בתור הוצאה שלא תחזור, כמו השכרת רכב.
המכירה של הרכב היא בונוס (שאנחנו נשקיע בו קצת מחשבה ואולי כמה ימים, אבל לא יקרה כלום גם אם זה לא יתכנס. חוץ מהעניין החוקי שאני צריכה עוד לבדוק כי כנראה לא היינו רוצים שישאר רכב במדינה זרה שרשום על שמנו)
החזרה לסנטיאגו היא מכל מני סיבות – גם הרצון לטייל בצפון, גם למכור את האוטו, גם הרצון להמנע מטיסות פנימיות (בן הזוג חרד בטיסות אז אנחנו ממעטים בטיסות לא נחוצות).
זה מאוד מאוד מאוד אישי – אבל מבחינתנו אנחנו מעדיפים כמה ימי נסיעה רצופים (שגם בהם חווים חוויות ורואים דברים בדרך כלל) על פני טיסת פנים.
לגבי המעבורת זה גם אופציה, צריכה לברר עוד לגבי זה. רעיון מעניין!
-
האמת שעוד לא הייתי שם אבל אני בתחושה שיתכן מאוד שגם אנחנו נרגיש ככה.
רשמתי לי בלו״ז שבוע לאיזור אושוואיה(לא כולל ההגעה לשם), בהתאם למזג האוויר אני חושבת שאולי נוסיף עוד כמה ימים.
-
לגבי קניה בפונטה ארנס – האמת שבדקתי על זה קצת, זה בעייתי למכור אחר כך – ממה שהבנתי אפשר למכור רק באיזורים פטורים ממס (כי פונטה ארנס פטורה ממס) ויש בירוקרטיה מורכבת סביב זה.
וגם ממה שקראתי בקבוצות מטיילים אז קשה למצוא שם רכבים מתאימים.
תודה על הרעיון!
-
אני גם מהשונאים לטוס, אז הרגש הזה מובן לי, גם אם יש מרחק ויש מרחק… דווקא בצד הארגנטינאי האוטובוסים למרחקים ארוכים מעולים, אז נסיעות של 20-25 שעות עברו מאוד בקלות וחסכו נהיגה עצמאית על פני ימים ספורים.
רוב האנשים יגידו שאין מה להיות באושוואיה שבוע – אני לא מהם. יש מספיק מה לעשות באזור היפה הזה, וממילא יש סיכוי שמזג האוויר לא יאפשר טיול רגלי בחלק מהימים, אז אם מסתדר, לכו על זה. באמת מקום נהדר.
