?Rv Ready for an R.V road trip story- דרום מערב ארה"ב- אוקטובר 2019
-
נילי יקרה, תודה שאת צועדת איתי יד ביד במסע שלנו ומפרגנת
התלבטנו רבות בין קרוואן ומלון- וכולם חוץ ממני רצו לישון בקרוואן(בעיקרון זה היה אמצע הטיול שלנו ואם היינו ישנים במלון היינו צריכים “לאפסן” את הקרוואן איפשהו, וגם אחרי שאתה מתרגל לישון בקרוואן לא ממש בא לך להתחיל לארגן תיקים לשינה מחוץ לו).
אנחנו גם אנשי הכפר ואני חושבת שבגלל זה ווגאס כל כך נצצה בשבילנו.
-
גם אנחנו חנינו עם הקראוון בחניון של סירקס סירקס , לטיול באיזור , שכרנו פונטיאק אדום עם גג נפתח , הלכנו בסטריפ והילדים ראו את הפונטיאק , אדום , גג נפתח , והתלהבו , נכנסתי לסוכנות ונתנו לי מחיר מגוכח , אז שכרנו וטיילנו באיזור עם הרכב הזה .
-
רמי, איזה רעיון מגניב!!!
בפעם הבאה… בפעם הבאה... -
7.10- ווגאס (יום שני מתוך 3).
הבוקר כדי לאזן את הסטריפ, נוסעים לקניות, קניון אמיתי ולא בדמות נקיק, או סלעים אדומים.
עושים חבר VIP לאאוטלט הצפוני של ווגאס, מתארגנים ונוסעים מרחק לא גדול. מגיעים בסיסות 10:00 ומוצאים חניה בקלות (מחנים על 2 חניות של רכב רגיל).
שוטטות, חיפושים, קניות- עד הצהריים המאוחרות.
אחרי שממצים נוסעים לסטריפ, מחנים את קרי הענק שלנו מאחורי מלון אקסקליבר, שם יש מגרש חניה למפלצות כמו שלנו. מכינים ארוחת צהריים בקרוואן ונחים מעט.
המלון הבא שאנחנו נכנסים אליו- אקסקליבר- הנושא- בנוי כטירה מימי הביניים, אותו סיפור גם פה, קזינו בלתי נגמר, והליכה בלתי נגמרת…
עוברים את הכביש ומגיעים למלון ניו יורק- ניו יורק, פסל החירות, גשר ברוקלין ורכבת הרים מטורפת שרק מלראות אותה רעדו לי הרגליים וכאילו קו הרקיע של ניו יורק, הילדים אומרים שהם היו בניו יורק האמיתית וזה פחות יפה מהמקור.
ממשיכים צפונה על הסטריפ, מגיעים לחנות M&M, שגם בה היינו בניו יורק ובכל זאת התרגשות שיא נרשמה.
יש פה מספר קומות, הילדים ממלאים כל מיני עדשים צבעונית בשקיות ושמחים עד לב השמים.
החנות הבאה- שבאה עלינו לטובה, חנות הדגל של קוקה קולה, וואו, יש פה הכול, ממחזיקי מפתחות, בובות, בגדים ממותגים ובר לקניית קולה הטעמים, האמריקאים בהחלט יודעים למתג מוצר. הכווווול נראה יפה, אסתטי ומזמין.
היה קשה להיפרד אבל ממשיכים עוד טיפה על הסטריפ, רואים את המזרקות המקסימות של מלון בלאג'או-
ממשיכים למלון פריז, אין סיבה לנסוע לצרפת, גם מגדל אייפל וגם שער השאנאליזה. מרשים!
השעון מראה שאנחנו צריכים להתחיל לחזור לכיוון דרום, הזמנו הופעה של קרקס השמש- סירק דה סוליי, והוא מתחיל עוד מעט.
אנחנו קוראים את המייל שנשלח אלינו מההופעה וכתוב שאסור להגיע עם תיקי גב, ברורררר שיש לנו תיקי גב.
צועדים במרץ חזרה למלון אקסקליבר, ניב רץ לשים את תיקי הגב בקרוואן ואח"כ המשכנו לצעוד במרץ עד מלון מנדליי ביי(הנושא של מלון זה הוא מפרץ ים בהודו עם כרישים ואקווריום) בו מתקיימת ההופעה.
בדרך למלון מנדיי ביי רואים מבחוץ את מלון לוקסור-
מגיעים למלון מנדליי ביי-
המופע נקרא ONE, קרקס השמש במופע משירי מייקל ג'קסון.
אסור לצלם במהלך המופע, אז יש לי תמונה אחת מלפני המופע-
המופע מאוד מיוחד, ריקודים מהפנטים, תלבושות מרהיבות, מופע לוליינות בדרגה מאוד גבוה, הם קופצים בטרמפוליות, עושים סלטות באוויר, מתגלשים מהתקרה והכול מלווה בשיריו של מייקל ג'קסון בעיבודים מיוחדים- שווה כל דקה וכל דולר.
שעה וחצי עברו די מהר, לאחריו לקחנו רכבת טראם ממלון מנדליי ביי למלון אקסקליבר.... אל הקרוואן שלנו.
תובנות, מחשבות וטיפים-
בפארק הקרוואן שלנו אין Wifi זמין, וזה די מפתיע שדווקא בקמפינג העירוני אין חיבור ובלב הטבע יש...
ניתן לעלות על הטראם מאקסקליבר למנדליי ביי(עם רק היינו מודעים לעובדה הזאת- היינו חוסכים זמן וכאבי רגליים
מופע ONE מאוד מרשים ויפה, לבת ה-10 שלי היו קטעים שטיפה הפחידו אותה.
לא להגיע עם תיקי גב להופעה
סיסמת העיר בעבר היתה- מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס!!! מהסיסמה אפשר להבין הכול!!!
איזה עיר משוגעת! -
ריני,
התמונות של המלונות, שהעלית היום מרשימות מאלו שהעלית אתמול. אולי זה מקרי, ואולי זה רק בעיניי.
האם תוכלי לדרג את חמשת המלונות הראויים ביותר בעיניך לביקור תיירותי בווגאס?
לנו יהיו רק יומיים מלאים ואני חוששת שבן זוגי ייעצר לאחר שלושה -ארבעה…
נילי
-
זה באמת מעייף לטייל במלונות
אמנם לא ראינו את כל המלונות, אבל לטעמי המרשימים הם Caesars, venetian, new york, paris
-
נילי ,
הדירוג שלי :
-ונציה ( מבחוץ ומבפנים )
-בלג'יו ( המזרקות בחוץ חובה - ואפשר יותר מפעם אחת...בכל פעם יש מוסיקה אחרת.
בפנים לא לפספס את הגינה שמתחלפת כל הזמן , ואת תקרת הזכוכית של צ'יהולי בלובי ) .
-Wynn ( לא מלון נושא / עיר - אבל מאוד יוקרתי ויפה )
- פאריז
- סיזר פאלאס
והערה : כל אלו פחות או יותר באותו אזור/חלק של הסטריפ אז זה ( יחסית ) מקל על ההליכה …
Wynn הכי צפוני מביניהם אז תשאירי אותו לסוף , למקרה שהוא יתייאש במלון הרביעי...
אין לכם מה לחפש במלונות כמו סירקוס סירקוס או אקסקליבר ( הטירה ) שהם די ישנים וגם לגמרי באורנייטציה משפחתית.
( הטירה יפה, תראו אותה מבחוץ וזה מספיק ) .
ריני,
גם בעלי היה במופע one של מייקל ג'קסון ואמר שהיה שווה כל דולר וכל דקה. אפילו רצה ללכת שוב פעם נוספת .…והוא לא מהמתלהבים בקלות.
ממליצה לכל אחד לחוות את אחד ממופעי הבידור המושקעים של וגאס, ואם יש יכולת כספית - יותר מאחד.
-
@adivelednizki
nilih- גם אנחנו לא ראינו את כל המלונות ומאלה שכן ראינו אני מצטרפת לדירוג של עדי ודיאנה-
בלג'יו, ונציה, פאריז, Wynn. וגם מנדליי ביי(אבל הוא נמצא בקצה הדרומי-אז רק אם לבעלך יהיה רצון).
לא היינו בסיזר פאלאס…
עדי- מקווה שנחזור בעתיד לסיבוב נוסף ועל הדרך לעוד הופעה. -
8.10- ווגאס(יום שלישי מתוך 3).
בוקר טוב לאס וגגגגאס, נשאר רק יום אחד אחרון לחרוש את העיר!
אחרי התארגנות בוקר, נוסעים לקנות למעיני טיסן, שישמש אותו בטיול זה להפיג שיעמום בעצירות שבדרכים.
מפה נוסעים ישירות לשלט הכניסה של ווגאס, עוד לפני שמחנים את הקרוואן רואים תור ארווווך(שעה לפחות בשמש החמה) של אנשים שעומדים זה אחרי זה להצטלם עם השלט.
אה... מתלבטים, מחנים את הקרוואן ויורדים לראות האם נצטלם או נברח.
התור-
כשמתקרבים, מבינים שכל מי שעומד בתור רוצה זווית מסוימת של השלט(ממש מקדימה+פוזות למצלמה), לנו ממש לא אכפת אם נצלם את השלט מהצד(אנחנו ועוד זוג אמריקאיים לא קונוונציונליים).
אז זווית השלט מהצד ולא מהחזית! אבל נחסכה לנו שעה של תור!!!
אחרי שאנחנו הצטלמנו, התחיל תור צדדי חדש, פתחנו זווית צילום חדשה.
עוד 2 דקות הליכה ואנחנו בסוכנות הארלי דייוידסון לאס ווגאס, מחוץ לסוכנות שלט נהדר, מצטלמים גם איתו.
נכנסים לתוך הסוכנות., איזה מקום מדליק!!!
יש פה אופנועים שהם בגודל של מקרר, עם ריפודים, רחבים, מנצנצים.
יש חליפות, בגדים עם מיתוג שעולים הון, קסדות ועוד ועוד...
יש פה אופנוע שאפשר לעלות עליו ולהצטלם.
מדברים ארוכות עם אחד המוכרים שמספר לנו- שיש לו שני הארלי, הוא עובד שנה וחצי ואח"כ יוצא לטיול של שבעה חודשים על האופנוע וחורש את ארה"ב.
משם נוסעים ברחובות הצדדים של העיר, רואים את מגורי העובדים, הצד הפחות נוצץ של העיר.
מחנים בחניון ענק מאחורי מלון באליס, ממולנו רואים את הגלגל הענק הפטוגני-
צועדים חתיכת דרך אל הסטריפ, במלון באליס יש תערוכה Bodies, שהיתה גם פעם בישראל.
נכנסים למלון פריז, מלון יפה.
יש הרגשה שהבנו את הקונספט של מלונות הנושא! הכול נורא מפואר, ויפה, אבל קצת מתיש.
ברור לנו שיש עוד מלאן מה לראות ולעשות- וזה יצטרך לחכות לעתיד!
ממשיכים למלון Aria, חייבים לסמן v על נושא הבופה...
ההליכה אל הבופה לא נגמרת, הוא בסוף של הסוף של הסוף של המלון- בקצה.
התענוג עולה 33 דולר לאחד, היה הכול מהכול. הכניעו אותנו די מהר ובקלות.
אחרי שסיימנו לאכול בבופה, ביציאה לפתע מזהה מייצג שTAGA סיפרה עליו בטיול הנהדר שלה(קישור).
"שבעה הרים קסומים" של הפסל Ugo Rondinone.
לקחנו טרמפ ב- Tram ממלון ארייה למלון בלג'או.
הרכבת הקטנה הזאת מקצרת טווחי הליכה והיא נוחה וקלה לשימוש.
מלון בליג'או מפואר מאוווד!!! חנות עם מפלי שוקולד, חנות של כריסמס, בריכות, מיצג של פרחים, פיל, טווסים ופרחי זכוכית של ציאולי.
ביציאה נהנים ממראות המלונות מבחוץ-
חוזרים בהליכה נמרצת אל הקרוואן.
בצהריים חוזרים לקמפינג- חום אימים, ניב והילדים מחליטים ללכת לבריכה של המלון, יש שם מגלשות ופארק מים קטן. הם מאוווד נהנו.
תמונת המגלשות בערב-
אחר הצהריים המאוחרים נכנסים שוב לבדוק את אוהל הקרקס בסיקרוס סירקוס- אבל כשאנחנו מגיעים הכול כבר סגור ויפתח רק מחר ב- 11 בבוקר.
אני מהמרת ומפסידה 5 דולר.
מחר יום נסיעה ארוךךך.
תובנות, מחשבות וטיפים-השלט המפורסם של וגאס, להגיע אחר הצהריים, גם פחות אנשים וגם תמונות לרקע השקיעה
נמצא מדרום לסטריפ, קרוב למלון מנדלי ביי (Mandalay Bay).
קניות-
אאוטלט צפוני פתוח(מומלץ)
אאוטלט דרומי מקורה- מתאים לימים חמים/גשומים.
מול נחמד שנקרא- Fashion show mall, נמצא על הסטריפ לא רחוק ממלון wynnאפשר לעשות קניות ב- ROSS, יש על הסטריפ.
מלון Silver casinokotle, יש חנות Outdoor גדולה, רשת ענקית לציוד מחנאות.*** לפני ההגעה ליוסמטי כדאי מאוד למלא את הקרוואן במוצרי מזון, בדרך אין מרכזי קניות או וולמרטים.
-
9.10 ביי ביי ווגאס.
היום הנסיעה שלנו היא הארוכה שאי פעם נסענו בקרוואן, יעד ההגעה- Lee Vining - שנמצאת על הכניסה המזרחית של יוסמיטי פארק- 360 מייל/ 580ק"מ.
המסלול מגלח את הצד הדרום מערבי של נאבדה, ממזרח לעמק המוות, אליו החלטנו לא להיכנס בגלל הטמפרטורות הגבוהות שיש שם והדרך הקשה.
על הבוקר בקמפינג מגלים שיש הפסקת מים, אז אי אפשר למלא את מיכל המים, נהיה חסכנים ובערב נתחבר למים מחדש.
בשעה 8 וקצת יוצאים מווגאס צפונה, עוברים את הפרברים ושוב אנחנו במדבר!
רואים אזור אימון של צבא ארה"ב, כלא ואח"כ בסיס צבאי, מעין מזהה בשמיים מזל"ט ענק, יש התרגשות בקרוואן.
אחרי אזור שנקרא מרקורי (בו אין שירות לציבור- שוב מתקן של המדינה) שני הנתיבים במרווחים עוברים להיות נתיב אחד.
אחרי שעה וחצי נסיעה מגיעים לאזור 51, יש פה חנות שהנושא שלה חייזרים, קצת מוזר- אבל חביב.
ממלאים דלק, אני אוזרת אומץ ונוהגת על הקרוואן, בהתחלה לאט ואח"כ די רגיל, בגדול, היה יופי.
אנחנו עוברים את אמרגוזה וואלי, ואת מדבר אמרגוזה, זה מדבר אמיתי!!!
למדבר פה יש צבעים מיוחדים, להרים גוונים רבים ולאדמה רבדים על רבדים- צמחים קטנים בורוד, שיחים קטנים בצהוב, שיחים בירוק- בכמה גוונים, אדמה חולית בצבעים, והרים.
הנסיעה ארוכככה, משחקים המון משחקים, מציירים, שומעים שירים, סרטים בלפטופ וכו'.
עוצרים ב Tonopah לארוחה מפנקת בקרוואן, קר ורוח חזקה משתוללת בחוץ ואנחנו לא יוצאים מהקרוואן.
בסביבות 13:30 יוצאים להמשך הדרך, עוברים אזור גדול שכנראה היה מוצף ונשאר רק הבוץ שהתייבש , נראה שהייתה פה הצפה. האופק נראה אביך…
לפתע בכביש מתגלגל שיח הקוצים הידוע מהמערבונים, ממש אמריקה של הסרטים...
בכביש 95 פונים לכביש 6, נוסעים עד העיירה- Benton, אנחנו קצת לפני מעבר הגבול מנאבדה לקליפורניה,
קליפורניה- Here we come again.
בצהריי היום עוברים את הגבול, יש ביקורת גבולות והאישה שואלת על פירות וירקות, ומאשרת לנו לעבור.
המשך הדרך הוא מקטע של כביש 120, בהתחלה הכביש נראה תמים לחלוטין, אך לאחר זמן מה מתחילות עליות וירידות המדמות רכבת הרים, עוד ועוד ועוד עליות וירידות חדות, בעלת שיפועים לא הגיוניים בעליל, לא משנה כמה לאט נסענו הלב הגיע לגרון, בין עליה לירידה קצת ריחפנו עם הקרוואן... קלאסי לטרקטורון, לקרוואן פחות.
מקטע הלונה פארק ארך כ10 דקות, אולי רבע שעה, בהחלט כביש מטורף, משוגע. כל התמונות שלי מכביש זה מטושטשות.
*חבל שאי אפשר להעלות סרטון כי זה ממש מצחיק!!!
המשך הנסיעה נהדר, עוצרים לקפה, בצידי הדרך רואים משטחים לבנים שנראים כמו מלח, בהמשך הדרך יערות.
ממשיכים עד שמגיעים ב- 16:15 לאגם מונו לייק, שנראה די גדול…
זה אגם מים מלוחים, פי שלושה מימי האוקיינוס, הוא נמצא בגובה של יותר מ-1600מטר
אנחנו מחנים ויוצאים להליכה אל האגם...
מה שמאוד מיוחד באגם הזה אלו זקיפי קלציום קרבונט שמזדקרים מן המים, ונקראים Tufa
הרוח החזקה מאלצת אותנו רק להצטלם ולחזור לקרוואן להמשך הנסיעה, מקסים פה.
עוצרים במרכז המבקרים של לי מנינג, מתעניינים לגבי השריפה שמשתוללת ביוסמיטי (קיבלתי דיווח אונליין מטלי ודיאנה-"נשות הקרוואנים" שנמצאות בוואלי).
הרנג'רית נותנת לנו מפות ומסבירה שהכול תלוי בעוצמת ובכיוון הרוח, לפעמים ניתן לעשות מסלול הליכה וכמה שעות אח"כ הכול מכוסה עשן.
אבל בכל מקרה אין לנו שום אפשרות להגיע לקמפינג שלנו לשני הלילות ביוסמיטי, כי הכביש אל הקמפינג סגור.
נוסעים 5 דקות לקמפינג שלנו להלילה, מתחברים, מתארגנים, מכינים ארוחה, מעין מטיס את הטיסן שלו ומרוצה עד לב השמים.
לילה יורד על המחנה, הולך להיות קר הלילה. רשום בתחזית מינוס 6.
ספויילר- בבוקר נגלה שזה מינוס 11 שמרגיש כמו מינוס 18- אימל'ה. -
מסלול יומי- 9.10
יש לשים לב שבחורף גוגל מפות לא נותן את המפה כפי שנסענו, כביש 120(הנולה פארק) סגור ולכן מתבצעת עקיפה.
קישור לאתר הקמפינג-Mono vista
תובנות, מחשבות וטיפים-
*הנסיעה שעשינו היום היא נסיעה לא פשוטה, אבל הבחלט אפשרית במיוחד עם מתחלקים בנהיגה.
* אין קליטה של וויז או רדיו.* להימנע מנסיעה בכבישים 266, 168, נחשבים שוממים ולא נעימים לנסיעה. ולכן יש לנסוע על כביש 95 עד Tonopah.
*אגם מונו יפה ויש מסלול הליכה נחמד מסביבו.
** במידה וטיוגה פאס סגור-
המלצה לנסוע מוואגס ל- ברסטו Brastow, אפשרי לעצור להתרעננות ב-Isabella Lake, ומשם לבקרספילד ומשם על ה-99 צפונה לאוקארסט.* ב- Brastow אאוטלט גדול.
* ב- Brastow דיינר משנות ה-50, Peggy sue’s 50’s, מסעדה נחמדה, גלידה, חוויה.* בדרך מווגס לברסטו- על כביש 15- ניתן לעצור בעיירה Baker -תחנת דלק מיושנת במיוחד Country Store 76 Gas station
לא רחוק משם ניצב מד החום הגדול בעולם.
-
היי ריני,
תודה רבה שהמשכת!
כידוע לך יש לי עניין רב בפוסטים העכשווים והעתידים להתפרסם.
הצילום של הכביש העולה ויורד- מהמם, ותודה גם עבור התמונות האחרות המעבירות היטב את תחושת המרחבים האין- סופים.
לא תיארתי לעצמי עד כמה יכול להיות קררררר בתחילת אוקטובר…
נילי
-
אני שמחה שאת ממשיכה לכתוב.
עכשיו שקראתי, נזכרתי שגם אותנו עצרו לביקורת בכניסה ל קליפורניה, קצת לפני ממות' לייקס, והחרימו לנו עצים שקנינו למדורה.. ביקשו מיקום מדוייק של מקום הקנייה
כאילו זכרנו.. ולגבי הקור, זה מדהים שאנחנו היינו יומיים לפניכם והיה יחסית מאוד נעים בימים אלה.. במעבר טיוגה יש לי תמונות עם חולצות קצרות.. גם בואלי היה סביר. בלילה באמת ירד לכיוון האפס.
-
הייתי אי אילו פעמים בוגאס אבל עדיין אף פעם לא הלכתי להצטלם עם השלט... וגם לא הכרתי את הסוכנות הזאת של הארלי דווידסון עם השלט של לאס וגאס, אז בהחלט הצלחת לחדש לי , וגם הזכרת לי נשכחות , כי הדוד (ז"ל) היה זכיין של הארלי ( ועוד מותגים ) ומכר בחנות שלו מוצרים ומזכרות של הארלי דוידסון , ואני זוכרת שהאופנוענים היו קונים בסכומים מפוצצים , בעיקר את מעילי העור .
את מתכוונת שהייתם בחנות של הקמפינג / צייד/דייג /שייט וכו' מחוץ למלון סילברטון ?
בעלי ממש אוהב אותה ... הוא יכול להסתובב שם שעות.... ואני יכולה להתחרפן מזה... זה בהחלט השלב להתפצל...
קטע שהגעתם לשם כי זה לא ממש קרוב לסטריפ...
כביש העליות-ירידות הזה ממש הזוי…
מחכה שתגיעי ליוסמיטי !
-
ריני יקרה
את מרתקת !!!
תענוג לקרוא והכתיבה מעניינת כל כך
דרך כל כך שוממה הלכת אותה למעניינת
נראה לי ביינו בווגאס באותו זמן.…
מחכה בשקיקה לסיפור שלכם ביוסמיטי הפארק הכי מהמם
פוריה
-
@nilih- גם אני לא חשבתי שיהיה כלך כך קר, בכל מקרה אזור לי מנינג הוא גבוה אז קר שם יותר...
כבר ממשיכה עם יוסמיטי, ואם יהיו לך שאלות עליו תוך כדי-תרגישי חופשי לשאול.
@eden24h- בדיוק חשבתי על זה שאתם הייתם בכביש 120 במזג אויר שונה לחלוטין משלנו, וגם חטפתם את השריפה המעצבנת… הזוי.
תודה על הדיווחים שלך ושל טלי בזמן אמת.
@adivelednizki- אני ממש גאה בעצמי שהצלחתי לחדש לך משהו- חחח, השלט חמוד וסוכנות הארלי ממש עשתה עלי רושם- אבל אין מצב שאסע על דבר כזה מחוץ לחנות… אני פחדנית . איזה קטע שהוא היה זכיין של הארלי, פה בארץ?
מחכה לצילום שלכם ליד השלט…
@פוריה א.- תודה על המילים החמות, איזה כיף לי...
מתי הייתם בווגאס? חבל שלא נפגשנו.
כל כך שמחה שאתן מגיבות ואתן איתי בתיאור המסע הזה.
אני מצטערת שהסיפור בקיטועים, ימים עמוסים...
-
10.10- בוקר של קור-
אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם, בלילה היה ממש קר!!!
מינוס 11 שמרגיש כמו מינוס 18... לאן הגעתי???? אלסקה???
(איך מתארגנים בקרוואן עם מזג אוויר כזה- בסוף הפוסט)…
קמים, ארגוני בוקר, ובשעה 8 וחצי כשבחוץ יש רק מינוס 3 (שמרגיש כמו מינוס 6)
אנחנו נפרדים מהקמפינג ב- Lee Vining
ממלאים דלק ונוסעים לכניסה המזרחית של היוסמיטי.
בחורף כניסה זו חסומה לתנועה, בדר"כ מסוף אוקטובר תחילת נובמבר...(לפעמים לפני). (קישור לחסימת הכביש לפי שנים)
היה לנו מזל שהקור לא הביא איתו גם שלג, אחרת היינו צריכים לעשות סיבוב עננננק כדי להיכנס ליוסמיטי.
מתחילים את הנסיעה מערבה לתוך הפארק, על כביש 120- מטפסים על כביש צר, זה נראה כאילו אנחנו חוצים את ים סוף אבל בהרים, הכביש חותך את ההרים ונוצרת האות v - ההרים הם צוקי גרניט גבוהים מאוד.
המראות מהפנטים, רואים את השיפולים המזרחיים של רכס הסיירה נאבדה.
עוצרים לצילומי מפלונים שנוזלים מההרים- כמה יפה.
מצד שמאל רואים שני אגמים זה אחרי זה, אגם טיוגה ואגם Ellery, אנחנו לא עוצרים לידם.
בפאס שנמצא בגובה של מעל ל- 3000 מטר והוא הגבוה ביותר בקליפורניה, יושב הרנג'ר ובודק את כרטיס הכניסה של הפארקים, מצא מקום לשבת בו…
הוא נותן מפות, אנחנו שואלים על השריפה, והוא מסביר שהכול תלוי ברוח, אנחנו מקווים לטוב, בינתיים בהיר וקר!!!
נוסעים ולפתע הילדים רואים נחל קפוא, עוצרים... הם יורדים, משחקים קצת ולבסוף מביאים לקרוואן פנימה פלטת קרח...ישר למקפיא!!! (שתהיה איתנו עד יום החזרת הקרוואן).
מימין רואים את האחו Tuolumine, רצינו לעשות פה מסלול הליכה קצר, אבל רוח וקר, לצערי אנחנו מוותרים.
ממשיכים בכביש טיוגה- עצירה הבאה באגם Tenaya מהיפים ביוסמיטי.
מול הנוף המופלא הזה מכינים ארוחת בוקר ואח"כ יורדים ברוח מקפיאה לחלץ עצמות ליד האגם- מהמם פה!!!
נסיעה קצרה אחרי האגם מביאה אותנו לתצפית ב- - Olmsted point זו תצפית מרשימה, מלאת משטחי גרניט רחבים עליהם ניתן לטפס ולהשתובב.
מצליחים לזהות את אחד הסמלים הבולטים של יוסמיטי- צוק הגרניט העצום שנקרא- Half dome, כמו כן רואים עשן סמיך מעל הוואלי של יוסמיטי(מבאס).
העשן הסמיך -
בהמשך הכביש אנחנו עוצרים ב- - Tuolomne Grove לראות סקויות.
(בעיקרון לא תיכננו לעשות את המסלול הזה אבל בגלל השריפה שבוערת אין לנו מושג האם נוכל להגיע לדרום השמורה כדי להסתובב במריפוסה גרוב שם מרוכזות הסקויות של יוסמיטי).
כל המסלול בירידה, הגדול מביניהם נקרא העץ המת- ואפשר לעבור בתוכו.
את כל מה שירדנו, הגיע הזמן לטפס, צעד אחר צעד, קרני השמש משחקות וחודרות מבין העצים, וזה יפה ומיסתורי.
העליה לא קלה והתמורה לטעמי לא מספיק מרשימה, מסלול של כ-4 ק"מ. (עדיפות למריפוסה גרוב).
עלים בשלושה צבעים-
בחניה של הסקויות מצאתי קרוואן שמצא חן בעיני במיוחד-
בצהרי היום ואנחנו מתלבטים מה לעשות, מחליטים לנסוע לוואלי, זה כביש שבצד אחד שלו יש יערות צפופים(חלקם שרופים- משריפות קודמות) ובצד השני תהום עמוק, זה כביש צר אבל איכותי.
ברקע עברי לידר שר "הכול בוער" וזה בהחלט מתאים.
ככל שאנחנו נוסעים לכיוון הוואלי העשן נראה סמיך יותר ויותר, אנחנו מחליטים להסתובב ולנסוע לקמפינג(הקמפינג באל פורטל שהזמנו מהארץ נמצא באזור השריפה והוא סגור, על כן אתמול בלילה התקשרנו והזמנו קמפינג אחר, הוא נמצא בצד המערבי של הפארק).
בשעה 16:00 מוקדם מהמתוכנן מגיעים לקמפינג, ניב ומעין הולכים לעשות צ'ק אין והם ממש מתעכבים, כשהם חוזרים יש בפיהם מלא סיפורים-
* בגלל השריפה חברת החשמל של קליפורניה הורידה את השאלטר לאזורים רבים במדינה(כולל סן פרנסיסיקו), לכן הלילה אין חיבור לחשמל, אין Wifi ואין תאורה בקמפינג.
* בגלל שאין חשמל כבר כמה ימים, האיש של הקמפינג לא קיבל את ההזמנה שלנו דרך המחשב ולכן הוא לא ידע שאנחנו אמורים להגיע, מזל שניב צילם את ההזמנה שלנו, אז יכולנו לקבל את הסייט בלי בעיה.
* בגלל שאין חשמל חלק מהקמפינגים סגרו את שעריהם והרבה RV נפלטו בלי מקום שינה, בעל הקמפינג הנחמד שלנו מאפשר לקרוואנים להחנות אצלו ללילה כדי שלא ישנו בצידי הדרכים.
* בגלל שאין חשמל כל מקרר הגלידות לא עובד ו... כל הגלידות נמסו...
בקיצור הרבה מאוד סיפורים והכול התחיל מהשריפה שמתחוללת לא רחוק מכאן, דרך אגב גנרטורים היו פותרים חלק מהבעיות- בטח את בעיית הגלידות הנמסות ותאורת החוץ של הקמפינג.
מחנים בסייט שלנו, מתחברים למים וביוב... מזל שלקרוואן יש חשמל משלו.
אנחנו מסתובבים בקמפינג, פוגשים זוג רפובליקנים מג'ורג'יה ומתחילים לדבר, מחליפים חוויות מהדרכים, מהעולם ומהפוליטיקה.
הם אומרים שאסור לפספס את עמק יוסמיטי ומוציאים מאיתנו הבטחה שמחר אנחנו מנסים להגיע אליו, אז כנראה שמחר זה יהיה הכיוון, נראה מה השריפה תחשוב על זה.
ערב יורד על המחנה, עלטה גמורה, עושים על האש והולכים לישון .בקמפינג-
-
-
-
בוקר טוב,
חיכיתי יחד עם עדי בכיליון עינים והרי הפוסטים על היוסמיטי מגיעים והם שופעי מידע ותמונות נהדרות!
אהבתי מאוד את תמונות העלים בצבעים השונים
.לגבי מפת הגוגל מפס- למדתי מתגובתה של קרני לפוסט ההכנה שלי, שניתן למדוד מסלול שסגור בחורף (רק) בין שתי נקודות באמצעות שינוי התאריך .
לדוגמא:זה המסלול שיצרתי כעת בין לי וינינג ל- Tuolomne Grove
לא ידעתי זאת לפני שקרני כתבה זאת, ולכן הייתי בטוחה מתוך הכנת המפה רבת היעדים, שתקפה ליום הכנתה, שיש גישה מן הוואלי לגליישר פויינט. מצויין שהדגשת שאין כביש מחבר.
מוסיפה לקישורים שלך את הקישור לאתר של הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון ובו כתבה על אתרי כביש 120-
נילי
