איזור ברילוצ׳ה בסוף אפריל? (פארקים לאומיים וכו׳)
-
כבש
מה זאת אומרת “אין מה לעשות שם שבוע”…….
אנשים שונים נהנים אחרת מאותה החוויה ועושים בחירות אחרות וכמובן שאילוצי זמן משפיעים המון על החוויה ועל הבחירות.
אני רק אומר שהיינו באושואיה לפני למעלה מ31 שנים ובצפון ארגנטינה וצילה לפני יותר מ14 שנה אז אני ממש לא מעודכן אבל:
לא תכננו להגיע לאושואיה
הגענו במקרה לגמרי בהשתלשלות שהתחילה מטרמפ שתפסנו ביציאה מטורס דל פיינה שהיה אז מאוד נידח ושונה ממה שהוא היום
נשארנו יותר משבוע כי מעבר לרצון להגיע לקרנבל ולעבור דרך משפחה בבואנוס איירס, לא היו לנו אילוצים
ונהננו מאוד כי רכשנו חברים לכל החיים (אלו שעצרו לנו) גם טיילנו שם והיה מאוד יפה אבל אין שם שום דבר שמתקרב ביופיו לקרחון פריטו מורנו וגם לא לקרחון גריי
עדיין אושואיה זו עיירה או עיר עם טבע מרהיב מסביב ויש סיכוי לא קטן שאנשים יהנו שם יותר מאשר בקרחון תיירותי יפה ככל שיהיה או יותר מטיולים אחרים שפחות מתאימים להם.
לSD
אם אני זוכר נכון, אז טיילתם תקופה ארוכה בארצות הברית ברכב ומאוד נהניתם ואולי משם אתם שואבים את הרעיון?
אין לי ספק שזו דרך מרתקת ומיוחדת לטייל שגם תתאים לארגנטינה וצ’ילה. אם אתם גם ישנים ברכב או לידו באוהל או קמפינג, אז לטעמי אתם קצת מפסידים את האינטראקציות עם המקומיים ועם תיירים אחרים.
בעיני, שתי האינטראקציות האלו מאוד חשובות בטיולים. גם בארצות הברית הן חשובות אבל לטעמי פחות כי אנחנו דומים יותר תרבותית וממילא יש פחות אינטראקציות בארצות הברית כי אין כמעט “אוטובוסים של תיירים” והאינטראקציה במלון, מוטל או איירביאנבי היא בד”כ מינמאלית (היה לנו לפני שנתיים וחצי איירביאנבי בסאן דייגו לשבוע שבו הייתה קצת אינטראקציה עם בעלי הביית וזה הוסיף המון)
אבל כמו שכתבתי למעלה, זה שאנחנו אוהבים את האינטראקציות לא אומר לרגע שזה משמעותי עבורכם
-
כנראה שדילגת על החלק השני של המשפט שלי… אמרתי שרוב האנשים יגידו שאין מה לעשות בה שבוע, אבל לא אני. הייתי הרבה יותר מזה בעיר (אומנם מאילוצים שונים אבל גם בלעדיהם היינו נשארים שבוע או יותר), וממש אהבנו את המקום.
האמת שקל ליצור אינטרקציות עם מקומיים בארה”ב בברים בעיירות קטנות, בהוסטלים, במסלולי הליכה ובהרבה מקומות. לא היתה לנו בעיה בכלל. אנשים מוסיפים המון לחוויה, בכל מקום, מקומיים או מטיילים ושניהם גם יחד. יצא לנו להכיר אנשים (מקומיים ותיירים) גם באתרי קמפינג, גם בארה”ב וגם בדרום אמריקה. -
@sd_love_nature אמר:
תודה רבה רבה על התגובה המושקעת!
אני עוד לא הבנתי איך מגיבים לתגובה בתוך תגובה
לוחצים על “ציטוט” ולא על “תגובה”.
אז עולה כל הטקס של הפוסט ואפשר לערוך אותו (כמו שמחקתי את ההמשך של תגובתך)
ולענות מה שבא לך.
לגבי המהות:
א. לפי רוח הדברים הייתי מוסיף את הקטע – Cochrane - O'Higgins בדרום הקרטרה. זה אמנם 250 ק”מ לכל צד, אבל קטן עליכם.
ב. לא הייתי באושוואיה אבל נראה לי היסטרי לנהוג לשם מהטורוס 900 ק”מ לכל כיוון. אולי את הקטע הזה דווקא תעשו במעבורת או בטיסה הלוך ושוב (אל הרכב) מאל קלאפטה.
ג. כדי לא לחזור על הדרך צפונה, אולי תשקלו טורס דל פיינה – חצי האי ואלדז זה יוסיף ק”מ אבל יעשה לכם מעגל.
ד. לא הייתי מוותר על אזור פוקון-בארילוצ’ה והאגמים. אחד היפים.
-
קראתי הכל כבש
גם לא ניסיתי לחלוק אלא רק להציע שחוויות הן בהרבה מיקרים אישיות. יש מי שיגיע לאושואיה ואולי יצטער ויש מי שיחליט להעביר שם קייץ שלם (נשמע גם סבבה) וזו תהיה עבורו חוויה אדירה.
ניסיתי להסביר שאולי לא צריך את היופי המסנוור של הקרחונים בכדי לחוות חוויות מצויינות.
זה גם תלוי מאוד בגישה ומהמעט שקראתי את SD, הגישה שלה מאוד חיובית כמעט להכל סביב טיולים וכנראה כל מה שהיא תעשה יהיה לה בסוף חווייתי.
-
בהחלט, אנחנו מסכימים על כל זה.
-
אני ממשיך למרות שלא היתה תגובה.
פניתי לאדולפו.
להלן התכתבות:
Is it possible at all to buy a car in Ushuaia or in Punta arenas, drive it all the way to Santiago (or somewhere else) and sell it there?
Sincerely,
Rony Soffer/
Hi Rony,
Yes he can do it but the custome right now will start an investigation, because are several tourist doing the same and after his trips they abandoned the Vehicule in any country in south America,
He must try to buy a good one, remember the shepeast always is more expensive on time
הרעיון של לנוע מדרום לצפון נראה לי הרבה יותר הגיוני. וכמו שדיסקסתם למעלה https://www.lametayel.co.il/tips/97ye11מכירת הרכב היא רק בונוס בסיום הטיול.
אמנם התשובה של אדולפו קצת סתומה, אבל הייתי מציע להרחיב איתו את הנושא (ואולי לקנות ממנו רכב).
-
וזה מה שהגיע עכשיו:
anything you need let me know, and depend what they want we can do something here
אני באמת מציע שתקשרי אליו. תקראי את חוות הדעת עליו. יכול להיות שזה פתרון טוב.
האדם מאד אמין.
-
מסכימה איתך מאוד שאנשים שונים נהנים מחוויות שונות, למעשה אפילו אותו אדם עצמו יהנה מדברים שונים ברגעים שונים ובתקופות שונות בחייו.
אכן עשינו טיול ארוך בסגנון דומה בצפון אמריקה –
שואבים את הרעיון בעיקר מזה שזו צורת טיול שאנחנו נהנים ממנה (רוד-טריפ), מנסים ליישם את זה כמה שאפשר גם בטיולים יותר קצרים.
הפעם ״דרגת הקושי״ עולה כי זה מקום שמעולם לא היינו בו (בארה״ב היינו גם לפני שעשינו שם טיול ארוך) וגם קשיי השפה שכנראה יהיו.
נשמע שהייתה לכם חוויה מיוחדת – מהדברים שאי אפשר לתכנן, ועוד נשארתם בקשר? מדהים!
מסכימה איתך שאינטראקציות יכולות להוסיף המון לטיול (יכולות אגב גם לגרוע ממנו...)
אנחנו מאוד אוהבים קמפינג ולישון בטבע, ולמעשה בבחירת יעדי טיול (במיוחד לטיול ארוך כזה) תהליך הבחירה שלנו היה –
קודם למצוא מקום שבו אפשרי מבחינתנו לטייל כך, גם מבחינת חוקי המקום, נגישות קמפינגים, אפשרות לרכישת רכב וביטחון בכבישים/ביטחון אישי
(כנראה אפשר לטייל כך בכל מקום אבל יש דרגות קושי שונות. למשל אני מאמינה שלקנות אוטו ולטייל כך בסין כנראה יהיה יותר מורכב)
ואז מתוך בריכת המקומות בוחרים את המקום שנראה לנו מתאים.
מסיבה זו – לא נוותר על דרך הטיול, אבל אנחנו מנסים (בהצלחה משתנה) גם ליצור אינטראקציות מקומיות –
כפי שכבש אמרה – בפאבים, בעיירות קטנות, במסלולי טיול וגם בקמפינגים (לפחות בארה״ב וקנדה רוב האנשים שפגשנו בקמפינגים מרוחקים היו מקומיים)
מה שבטוח – אני יכולה לתכנן עד מחר, אבל בסוף הרגעים הכי זכורים ואהובים עליי בטיולים הם ״קטנים״ (לא בנקודת התצפית ש״חייבים להיות בה״)
ולא יכולתי לחזות אותם מראש. זה מה שיפה במסעות. כרגע מנסה ליצוק את סיפור המסגרת כדי שלרגעים האלה יהיה איפה להיוולד.
-
@רוני-סופר אמר:
@sd_love_nature אמר:
תודה רבה רבה על התגובה המושקעת!
תודה שלימדת אותי!
לגבי המהות:
א. לפי רוח הדברים הייתי מוסיף את הקטע – Cochrane - O'Higgins בדרום הקרטרה. זה אמנם 250 ק”מ לכל צד, אבל קטן עליכם.
אכן מתכננים לעשות את הקרטרה עד סופה – ראיתי אפשרויות יפות למסלולים בויה אוהיגינס.
ב. לא הייתי באושוואיה אבל נראה לי היסטרי לנהוג לשם מהטורוס 900 ק”מ לכל כיוון. אולי את הקטע הזה דווקא תעשו במעבורת או בטיסה הלוך ושוב (אל הרכב) מאל קלאפטה.
אבדוק לגבי מעבורת בין הנקודות, תודה על הרעיון. טיסה פחות רלוונטי לנו מכל מני סיבות.
ג. כדי לא לחזור על הדרך צפונה, אולי תשקלו טורס דל פיינה – חצי האי ואלדז זה יוסיף ק”מ אבל יעשה לכם מעגל.
את הדרך צפונה כנראה נעשה על נתיב מזרחי יותר באמת, לא יודעת אם נגיע לחצי האי ואלדז (לא יהיה העונה הכי מתאימה, למרות שיהיו כנראה איזשהם בעלי חיים לראות). כמובן בזמן אמת נבדוק מצבי כבישים וכו׳.
ד. לא הייתי מוותר על אזור פוקון-בארילוצ’ה והאגמים. אחד היפים.
לוקחת לתשומת ליבי – לא רוצה לוותר אבל גם לא רוצה להגיע דרומה מאוחר מדי. נהיה באיזור האגמים הצ׳יליאני יחסית בתחילת הטיול, מקווה שנגיע לברילוצ׳ה והאיזור אחרי הדרום (שולי העונה אבל אמור להיות עדיין בסדר לנהיגה)
ושוב – תודה שלימדת אותי משהו חדש! ממש פספסתי את האפשרות הזו, שימושי מאוד.
-
תודה רבה רוני!!!
מעריכה מאוד את הפניה לאדולפו והרצון לעזור!
איזה כיף שיש קהילת מטיילים כזו שנרתמת ותורמת מהידע והנסיון.
מעניין מה שהוא ציין, לגבי מטיילים שנוטשים את הרכבים.
כפי שאמרתי בדיון על מכירת הרכב – מבחינתי מבחינה כלכלית זה רק בונוס, אבל מבחינה בירוקרטית – ממש חובה. לא רוצה שיהיה רכב שרשום על שמי איפשהו במדינה זרה, אם חלילה יתבצע פשע או תאונה שקשורים לרכב, כל עוד הוא בבעלותי ניתן לפנות אליי גם בטענות. לכן מבחינתי למכור את הרכב גם בחינם (נקווה שלא נגיע לזה) רק בשביל לבצע העברת בעלות עם מישהו.
למעשה יש סוכנות קטנה בסנטיאגו שעוזרת למטיילים לקנות ולמכור רכבים, קראתי עליהם בעיקר דברים טובים. (לא אפרסם את שמם כי עוד לא יודעת את טיב השירות, אחרי שנעבוד איתם אכתוב כאן שיהיה למטיילים עתידיים)
כך שמהבחינה הזו אני די רגועה – שיש לי רגליים על הקרקע שיעזרו לי.
תודה על ההמלצה על אדולפו! אני מבינה שהחברה שלו עובדת בעיקר באיזור הדרום,
כרגע אני נשארת עם התוכנית של להתחיל בסנטיאגו ולהדרים (כי רוצה לעשות חודש בקרטרה לפני החודש בדרום דרום, אולי זה יראה מעט לא הגיוני אבל אני יותר מודאגת מהכבישים בקרטרה בשולי העונה מאשר מהכבישים שבארגנטינה. ומבחינת חווית טיול אני חושבת שזה יהיה סולם חוויות טוב – להגיע לדרום פטגוניה לא על ההתחלה אלא אחרי תקופה)
בכל מקרה סימנתי לי את האתר שלו ואולי אצור איתו קשר
תודה על ההמלצה!
-
@sd_love_nature אמר:
מה שבטוח – אני יכולה לתכנן עד מחר, אבל בסוף הרגעים הכי זכורים ואהובים עליי בטיולים הם ״קטנים״ (לא בנקודת התצפית ש״חייבים להיות בה״) ולא יכולתי לחזות אותם מראש. זה מה שיפה במסעות. כרגע מנסה ליצוק את סיפור המסגרת כדי שלרגעים האלה יהיה איפה להיוולד.
מאוד אהבתי את הפסקה הנכונה. זה נכון להפליא.
-
את עשוייה ''להתאכזב'' מכבידים הקרטרה.
כשנהגנו שם לפני שלוש שנים, מחצית מהכבישים היו סלולים סלילה חדשה ברמה טובה ומבצע הסליחה היה בעיצומו. אני לא חושב שהגיעו עד או'היגנס ולכל הסתעפויות אבל סיפורי הדרכים הקשות קצת מתיישנים.
ככה שהחשש מיותר.
-
תודה על העדכון!
אני עוקבת אחרי קבוצות של דיווחים של מטיילים באיזור הזה,
נראה שיש שונות מבחינת הכבישים – ושהכביש ה״ראשי״ אכן סלול בחלקים גדולים, וה״בעיה״ בעיקר בהסעפויות ובכבישים מזרחה לארגנטינה.
בכל מקרה מסתדר לי כרגע לעשות את המסלול מצפון דרומה ואז להצפין שוב, בהתאם לתהליכים בטיול עצמו אולי נשנה את הזמנים
(אם יקח הרבה יותר זמן ממה שאני מקווה לקנות רכב למשל)
מעניין מה המקומיים חושבים על כל התהליך הזה – מצד אחד זה אומר התעוררות תיירותית של האיזור כנראה, עוד כסף שיגיע לאיזור, עוד תיירים.
מצד שני – זה אומר עוד תיירים – מה שיכול להשפיע על מרקם הקהילה המקומית, עוד עומס על התשתיות, אולי אובדן חלק מאורח החיים השקט והפשוט.
