הגיגי סתיו על צפון הודו והודו בכלל
-
כן תומר. השרפה גם בודהיסטים ומעניין אם יש לטנזין משמעות
-
חג שמייח לא לאבד תקווה עוד נטייל
️
️
️… דבר נוסף לגבי שמות בודהיסטים – השמות תקפים לנשים ולגברים… יש מעט מאד שמות שהם ׳חד מיניים׳ – רובם הם ״שווי זכויות״.

-
תודה תאי. פיספסתי את תמונת הדורג’ה אתמול.
מעניין צילה לגבי השמות. גם בעברית “מודרנית” יש לא מעט שמות זהים לזכר ונקבה וגם שמות שמוטים בעזרת האות ה לנקבה.
עכשיו תבררי אצל החברים שלך מה שלומם והאם יש פירוש לשם טנזין

-
הסבר על השם: טאנזינג והווארייציות השונות עליו
-
תודה תאי
מעניין ….
“Tenzin (Standard Tibetan: བསྟན་འཛིན) is a Tibetan given name, meaning "the holder of Buddha Dharma
Dharma is a key concept with multiple meanings in Indian religions, such as Hinduism, Buddhism, Jainism, Sikhism and others. There is no” single-word translation for dharma in Western languages. Wikipedia
דיון מעניין התפתח בעקבות התעקשותי (עם עצמי) להיזכר בשם הילד = שד משחת מיולצונג סטנזין (ויכול להיות שזה לפעמים נשמע קצת בסטנזין)
-
תמונות מהמצלמה בדרך ל

סקיומפטה תחתונה

יצאתי לשם לטיול קצר של שעה מגונגמה
גונגמה מעבר לנחל
ניתן לראות (בקושי) למטה מימין את קולטי השמש שמספקים חשמל לכפר הזעיר
-
תמונות נוספות מטיול הערב ביולצונג
שוטטתי בשדה לכיוון הארמון של סקארמה. בדרך ראיתי את בית הספר היסודי של הכפר יולצונג שנסגר תמיד בין אמצע נובמבר לאמצע מרץ כאשר הטמפרטורות צונחות. בחוזרי עליתי לגג של זונפו ודולמה וצילמתי את התמונה הזו. ניתן להבחין בקולטי השמש של השכנים שמספקים חשמל לצריכה עצמית.
-
מחזה קצת מפתיע ואולי מעט מטריד התגלה לפני כאשר חזרתי להומסטיי של זונפו ודולמה. בקצה השדה הקטן בו חנו הג’יפים של זונפו ועל שפת משטח הבטון עליו הדגים סטנזין את כישורי הרכיבה וההתגלגלות שלו עמדו וחיכו שלושה או ארבעה פועלים כהי עור. “קיטלגתי”אותם כבר כפועלי כביש או בניה עובדי דחק שכבר ראינו במספר אתרים קודם לכן וגם במחנה האוהלים שהוקם בכניסה העליונה של ה”כביש” ליולצונג. הם עמדו במרחק בטוח מהביית שהבהיר איזה קו גבול שלפני כן לא הייתי מודע אליו וחיכו מסתבר לזונפו.
עמדתי וצפיתי במתרחש מהגג והוא יצא אליהם אחרי מספר דקות. אולי היה צריך לשלם להם על עבודה שעשו עבורו ואולי הם באו לחפש עבודה מזדמנת מעבר לעבודת הכביש שבשבילה הגיעו לכפר. אני לא זוכר שהוא נהג בהם לא יפה, אבל הם עמדו לפניו בחיל ורעד.
שנתיים קודם לכן במלון סילבר קלאוד בלה ראיתי את בעל המלון מתנהג בגסות לפועלים שעבדו אצלו בחצר, אבל לה זה לה ומלון בלה זה לא הומסטיי בכפר נידח בעומק לדאק.
מפתיע כיצד הלדאקים החביבים הבודהיסטים יכולים להפוך לאדונים קשים בנחלתם.
יש לציין שהנזירים בלינגשט ובוודאי הנזיר החביב שבנה את המנזר החדש בגונגמה שם שהינו שלושה ימים נהגו בפועלים שלהם בייתר חביבות (אולי כי סביר שפועלים שבונים מנזרים באים ממעמד גבוה יותר מאלו שעובדים בעבודות הכביש?)
-
נכנסתי לחדר האירוח היפה והמרווח של ההומסטיי והצטרפתי לאנגמו ואשתי לישיבה על השטיח ליד השולחנות הנמוכים.
דולמה הכינה לי צ’אי מסאלה שתמיד אהוב עלי בגרסא הכי טעימה שהייתה לי בטרק. מתובל, חם וממותק במידה האידיאלית מבחינתי.
על השולחן ישבו משמשים מיובשים בתוך סלסילות שהיו גם הם נפלאים ואכלתי מהם כמות מכובדת שרק פתחה לי יותר את התיאבון.
ליד המשמשים עמדה קערת עץ מסורתית מכוסה והצצתי פנימה. גיליתי בפנים את ”קמח” הצ’אמפה שמשמש להכנת מעין עיסת בצק עתיר אנרגיה שלמיטב זכרוני שימש ועדיין משמש בחבל הארץ הזה את התושבים כצידה לדרך וגם כמצרך בסיסי בכל ביית לדאקי.
שאלתי את אנגמו אם זו לא חוצפה לבקש קערה לעירבוב עם קצת חמאה וסוכר שנכנסים גם הם לעיסה. הזמנתי גם עוד צ’אי אחד שיעזור להחליק את הצ’אמפה בגרון.
-

היו לנו עדיין שוקולדים מהארץ ותמרים שקדים ואגוזים ומשמשים לדאקים שאנגמו הביאה לטרק

אבל קשה היה להתחרות בתחושת הפינוק של לישת ואכילת הצ׳אמפה עם הצ׳אי. אכלתי צ׳אמפה בגסט האוס המעולה בלה(תודה צילה) וגם בפידמו ופעם פעמיים גם בגונגמה אבל זה של יולצונג התעלה.

-
ביולצונג קיבלנו חדר עליון שיכול להלין קבוצות בגודל שתאי מטייל איתן. היו שם לפחות 40 מזרנים וכריות ושמיכות. זה חדר ההומסטיי הגדול ביותר בו נתקלתי בלדאק.
לעומת זאת את ארוחת הערב עשינו במטבח הצפוף ששימש גם כחדר/דרגש שינה לסטנזין ואחותו הגדולה שנקראה דולמה כמו האמא. המיטה של האחים ממוקמת קרוב לתנור כנראה כדי לנצל את החום שהוא מפיק בבישול ומתחתיה מאוחסנים מיני מצרכים.

הייתה שם אומנם כירת גז אבל כל הבישול נעשה על התנור. סטנזין הראה לנו שהוא יודע להדליק אש במיומנות כמעט כמו של דורג׳ה.

אנגמו ודולמה האם הכינו את האוכל שכלל בעיקר כיסוני מומו צמחוניים.

סטנזין ניסה גם להדגים אפיה של לחמניה משאריות הבצק עם מקל ארוך עליו הכניס לאש את היצירה הדביקה אבל היא נראתה מפויחת ולא מגרה במיוחד. הוא שיחק איתה לא מעט ולבסוף הוציא ואכל ממנה.

הייתה שם מיני טלוויזיה שהילדים צפו בה ולאחר שכובתה הם עברו על תירגול אנגלית וחיפשו משוב ואישור מאיתנו.
השהות הארוכה במטבח הצפוף הייתה מעניינת ונראה היה שהילדים שמחים באורחים שהאב זונפו אסף אחר הצהריים מהכביש.
-
-
היה לי חשד כזה למרות שאתה אייתת את השמות שלהם קצת אחרת.
מודה שלמדתי ממך הרבה מאוד ולקחתי טיפים אבל במקרה הזה היה מקרי לגמרי……………..
נראה לי שצילמת את הילדה דולמה ואת האופניים של סטנזין לפני שנשבר המושב והורידו את גלגלי העזר.
אנחנו את הסבתה חובצת החמאה לא פגשנו ומי יודע אם היא עדיין חיה.
סגרתי גם את הלופ עם “פונצ’וק החמוד” שאכן היה זה שפגשתי למחרת ואעלה כאן את התמונות.
-
בבוקר שלמחרת התעוררנו לשמיים יפים מעל להרים הדרמטיים שסובבים את יולצונג. התוכנית הייתה לצאת בנסיעה הארוכה ללה, אבל בדרך אנגמו הבודהיסטית המאמינה ביקשה לעבור במנזר של יולצונג ואני ביקשתי לעצור ב״ארמון של סקארמה״ כדי למסור דש מצביקה.
דולמה לא ציידה אותנו בארוחה ארוזה ואמרה שנעצור לאכול בדרך אבל בקשה עבור השהות ושתי הארוחות מחיר צנוע של 500 רופי לאיש וכמובן שלא בקשה תשלום עבור אנגמו.
ארזנו את הציוד והוצאנו אותו לרחבה בחזית הביית. אנגמו כתמיד הרגישה צורך לעזור לי בהורדת הציוד של אשתי מהחדר העליון בו שהינו בלילה. נדמה לי שסטנזין חג סביבנו ברחבה עם אופניו במחוות פרידה אבל גם הוא וגם אחותו דולמה שמרו על איזו ביישנות וטווח בטחון כאילו ידעו כבר על הנחיית שני המטר מזרים של ימי הקורונה.
עלינו על הג׳יפ השני של זונפו שהוא הסביר שהתאים יותר לנסיעה ללה (הוא נקרא שם Camper והיה לו ארגז פתוח מאחור. זונפו כיסה את התרמילים שלנו והציוד בברזנט כדי שלא יתאבקו. קשה לתאר מה היה קורה לולא עשה זאת כיוון שגם כך הם נראו בלה כאילו נגררו אחרי הג’יפ קשורים בחבל). לג’יפ היו צמיגים שחוקים ברמה שלא ראיתי לפני זה אף פעם וקצת דאגתי אבל סמכתי על האיש שנראה לגמרי באיזור הנוחות שלו.
נפרדנו בחום מתושבי הביית, הג’יפ הניע אחרי שיעול קטן של בוקר בלדאק הקרה והמאובקת והתחלנו להתגלגל במורד הדרך הכפרית עד לארמון של סקארמה. ביקשתי מאנגמו שתרד איתי לשמש כמתורגמנית ועליתי ראשון במדרגות הביית ונקשתי על דלת העץ הישנה.
-
הדלת נפתחה אחרי זמן מה ובפתח הופיע הילד הזה:

שאלתי למקום הימצאם של הוריו סקארמה ולובזן (בבלוג צביקה קרא לו דורג׳ה) והבנתי כמדומני שהם עובדים בשדות או עם הסוסים או אחד בזה והשני באחר.
מסרתי דש מצביקה וחזרתי על שמו מספר פעמים וגם סיפרתי שהיה אצלם בעבר הרחוק וגם עבר שנתיים קודם לכן אבל נראה היה שהוא לא זוכר. הוא הבטיח למסור להורים.
בבדיקה שעשיתי אתמול הוא דומה מאוד ל״פונצ״וק החמוד״ :

שצביקה צילם ב2012 כשהיה עדיין זאטוט.
-
תמונות נוספות מאותו הבוקר
ההרים בבוקר לכיוון הכפר ניראג אותו ראינו מרחוק מעל המנזר

ההומסטיי שמסתבר שצביקה שהה בו לפנינו

יולצונג מהמנזר. הארמון של סקארמה בקטן מעל העצים שבערוץ הימני ומאחוריו בית הספר

הג׳יפ הגיע עד מתחת למנזר והתחלנו לטפס במעלה אליו. הסתבר לנו שבמנזר הקטן אין נזיר קבוע והוא משמש בעיקר בחגים עם נזיר שמגיע מלינגשט.
המנזר

-
מסתבר שמפתחות המנזר הקטן שמורות אצל זונפו האיש הכל יכול. ראינו כבר לא מעט מנזרים לפני כן ולא הבנתי מה כבר אפשר

למצוא בעוד

מנזר קטן וחשוך.

הנוף שנשקף בגבעה שמעל למנזר חשף את הכביש שנסלל לניארג וגם קצת מהכפר הרחוק

אולי בעתיד עוד נגיע לשם אבל הביקור בן חצי השעה באותו הבוקר והתצפית מרחוק בהחלט הצדיקו את “הסטיה מהדרך” חזרה ללה….
-
את פרופיל הטרק

הזה מפאדום ללאמיורו ראיתי כשהתעניינתי לראשונה בלדאק ב2017. צביקה ותאי המליצו עליו בחום אבל תאי הבהיר לי אז שההגעה לפאדום תארך מינימום יומיים וזה לא התאים למסגרת הזמן שלנו אז ובסוף יצאנו לטרק במארקה שהיה היכרות מצויינת עם לדאק.
מה״טרק מרובה הפאסים״ שצביקה דיבר עליו אז ואת רובו חשבנו ללכת הפעם, טיפסנו בסיבוב הנוכחי שלנו רגלית רק 3 פאסים.
את פרינקיטי לה הקרוב ללאמיורו הלכנו כטיול אחה״צ מלאמיורו. הפאס הנמוך הזה מאפשר תצפית מצפון לדרום על המרחבים ושרשראות ההרים בהן מנותב כל הטרק.
בחלק הרגלי של הטרק שלנו ב2019 הלכנו רק 3 ימים בסופו של דבר וטיפסנו גם את פארפי לה והנומה לה שהוא היום הפאס הגבוה והיפה ביותר מהטרק המקורי שלא נכבש תחת כביש.
את הפאס הקטן בין לינגשט לגונגמה נסענו כמו שסיפרתי עם המשאיות ואת הפאס מגונגמה ליולצונג נסענו בג׳יפ של זונפו.
עכשיו היינו מתוכננים לנסוע את כל יתרת הדרך של הטרק המפואר הזה בג׳יפ ואצלי זה לווה ברגשות מעורבים אבל אנגמו ואשתי כבר רצו בחזרה ללה אחרי 12 יום בדרכים.
ירדנו מהמנזר הקטן ועלינו לרכב
-
“רק” שלושה פאסים? זה מכובד בהחלט.
-
