WHW - התלבטות לגבי היום הראשון
-
אחרי פעמיים שנדחה בשל הקורונה, נראה שהפעם סוף סוף אצליח להגיע ולטייל בטרק המדהים הזה.
כל מקומות הלינה הוזמנו לפי התכנית המקורית שהיא להתחיל בדריימן... אבל פתאום אני חושבת אולי לא לוותר על היום הראשון.
קצת פרטים - בת 40 (לא להאמין), לוקחת קצת זמן בלי המשפחה לטיול בדד. כושר לא רע ועבר של טרקים בניו זילנד, ארגנטינה צ'ילה וגאורגיה.
אשמח לדעות\המלצות.
-
איפה ענבר (IO)?
עשתה אותו לפני כמה שנים, חפשי את הבלוגים שלה.
זה לא הגיל, זה התרגיל
-
למתי התכנון?
-
אם אפשר - בהחלט לא לוותר על היום הראשון!
אם אני נאלצת לבחור ׳שיא׳ למסלול, היום הראשון הוא בוודאי לא השיא. יש בו קצת הליכת כביש, אבל פרט לכך – הוא נחמד ביותר! אין שום סיבה לוותר עליו. אם אפשר ללכת את כל המסלול, מבחינת פרק הזמן שעומד לרשותך – מאוד כדאי, לטעמי.
יש משהו מאוד מיוחד ״באוויר״ כשאת עומדת ליד השלט של תחילת מסלול, אני חושבת… ויש משהו מיוחד בללכת מסלול ״שלם״, במיוחד כשמדובר בשביל ״רישמי״ ולא איזה מסלול שבנית לעצמך. למרות שגם כשמתחילים ללכת ״סתם כך״, בלי שום סימן מובהק, יש את התרגשות ופרפרים, וכל התחלה שתבחרי – תהיה ה״התחלה הפרטית שלך״ – אני ממליצה לעמוד שם מתחת לשלט במדרחוב של Milngavie, להצטלם – ולהתחיל לצעוד ״כדת וכדין״.
-
לתחילת מאי
-
מחזיק לך אצבעות שיצליח…
אני מנסה להיות אופטימי בצורה זהירה, והלוואי והאנגלים יהיו הראשונים “לחזור לחיים” (גם אני מתכנן טיול לצפון אנגליה לזמן זה)
-
תודה IO יקרה
קראתי בעיון את הפוסטים שלך על הטרק, ודווקא התיאורים שלך של היום הראשון גרמו לי לחשוב לוותר. אני בגישה של לא ללכת כדי "לעשות וי" אלא באמת להנות מהנופים, ולכן 19 ק"מ של נופים קצת סתמיים לא נראים לי שווה.
התכנון שלי הוא מאוד ברגוע כי עבר קצת זמן מאז שהלכתי מרחקים גדולים (אשתדל להתאמן קצת לפני..). מתלבטת אם זה לא סתם יעמיס קושי (ויבלות...) עוד לפני שהטרק ממש מתחיל.
-
תודה
️ גם אני מחזיקה אצבעות. במיוחד כי אני משלבת את הנסיעה בביקור אצל אחותי היקרה שגרה בקיימברידג' ושאותה לא ראיתי מפרוץ הקורונה. נקווה שהאור שרואים בקצה המנהרה יספיק להחזיר את החיים לפחות באופן חלקי למסלולם עד אז.
חייבת לומר שכל מקומות הלינה שהזמנתי בתכנית המקורית למאי שעבר היו ממש מלאי הבנה והזיזו את השהיות לבקתי בשמחה.
-
אני לא חושבת שהיום הראשון מעמיס; הוא לא קשה. אני התקדמתי הלאה, כדי למצוא לי פינה לאוהל, אחרי דריימן. ועדיין הקמתי את האוהל שלי בשעה די מוקדמת ובסה״כ קשה זה לא היה.
יבלות, אני פשוט מקווה שלא יהיו לך… אם יש לך נטייה, ממליצה על גרביים של 1000mile, דו שכבתיות, מיוחד נגד יבלות. עוזרות לי מאוד (אז עדיין לא הכרתי אותן). גם חבישות נכונות עוזרות.
פחות אהבתי את מקטע הכביש ביום הראשון, אבל בסהכ רוב היום היה מאוד מהנה ויפה (במיוחד אהבתי את החצי הראשון).
את עניין היערות הכרותים – כדאי להכיר מראש. אני קצת חטפתי שוק ביום הראשון כשהגעתי למקטע יערות כרות שכזה. לא הייתי מוכנה. אחכ פגשתי עוד כמה, בימים הבאים. בסהכ – גם לא כזה נורא, בהתחלה חשבתי שזה ממש עצוב אבל התגברתי
מסכימה שלא חייבים ללכת מקטע רק כי הוא קיים. אבל… היום הראשון של ה- WHW טוב בעיני ואני שמחה שהלכתי אותו.
איזו תכנית הליכה שלא תבחרי – שיהיה בהצלחה! מתרגשת בשבילך
-
-
@IO אמר:
את עניין היערות הכרותים – כדאי להכיר מראש. אני קצת חטפתי שוק ביום הראשון כשהגעתי למקטע יערות כרות שכזה. לא הייתי מוכנה. אחכ פגשתי עוד כמה, בימים הבאים. בסהכ – גם לא כזה נורא, בהתחלה חשבתי שזה ממש עצוב אבל התגברתי
יודעת להגיד למה זה? הם גם מחדשים את היערות?
-
כן. לי הן עוזרות להפחית את כמות היבלות. משמעותית. השתמשתי לפני כן בגרביים איכותיות (של darn tough המומלצות למשל). הן היו ״קשוחות״ בשבילי.
ה- 1000miles שלי הן דו-שכבתיות, עם שכבה פנימית דקיקה רכה מאוד, ושכבה חיצונית עבה, עמידה. ואחת אחרת ממרינו שגם רכה ונעימה יותר בשבילי.
-
אלו לא יערות טבעיים. אלו עצים שגודלו לכריתה. לתעשיית העץ. כן, למיטב ידיעתי שותלים אותם אחכ מחדש.
-
מאזור אחר בעולם- במדינת וושינגטון בארה”ב. יש הרבה אזורים שבהם אתה רואה את תאריך השתילה, כי כל פעם צריך לכרות ולחדש אזור אחר ולדאוג לפרנסה.. ובכל זאת לוקח איזה 20 פלוס שנים לגדל חלקת יער... -
זה מעניין בנושא קיימות אקולוגית.
מסתבר שמספר העצים ביערות הפרטיים בארה'ב גדל, בגלל שיקול כלכלי ודאגה לעתיד הכלכלי לדור ההמשך,בעוד היערות הממשלתיים שם גדלים, אבל לאט משמעותית מהיערות הפרטיים
בכל מקום צריך למצוא את 'השפה' הנכונה, בארה'ב הטיעון הקפיטליסטי עובד, באירופה הטיעון האקולוגי עובד.
בטיול משפחתי ברומניה שמנו לב שהם עושים כריתה סלקטיבית מסוימת, ועדיין נשאר יער מסביב לעצים כרותים.
