סין משפחתי בקיץ – יאללה בלאגן!
-
יום 12 – שיאן - חיילי הטרקוטה, השוק המוסלמי ומופע המזרקות – חלק ב'
לסיום אנחנו מבקרים ב PIT 2.
פה נשמרים בתאי זכוכית בתנאים מבוקרים כמה חיילים מיוחדים.
למשל חייל קשת כורע, שנותרו עליו סימני צבע מקוריים
הגנרל - שזכה לגובה 2 מטר
קצין "רגיל"
מוביל כרכרה וסוסו
קשת עומד..
גם פה העומס רב באולם, אבל אנחנו מסתדרים.
מדד הכוכבים לחיילי הטרקוטה
אני 5 בן הזוג 5 בכור 5 פיקאצ'ו 5 ("אין צורך לבקר בכל האולמות, PIT1 ו PIT2 עם תיבות הזכוכית מספיקים כי מאבדים סבלנות")
כן חמישה כוכבים גורף..
-
יום 12 – שיאן - חיילי הטרקוטה, השוק המוסלמי ומופע המזרקות – חלק ג'
לאחר הביקור באתר חיילי הטרקוטה, שנמצא למעשה לא ממש בשיאן אלא בסמוך אליה, אנחנו חוזרים בנסיעה לשיאן.
שיאן עיר מודרנית, מי שירצה שופינג וכדומה יש פה מגוון רחב.
אבל אנחנו ממשיכים לשוק המוסלמי ברובע המוסלמי המפורסם.
הוא אכן מפורסם, אבל זה לא אומר שהעיר שיאן מוסלמית.. ממש לא.
מתוך כ 13 מיליון תושבים רק 40,000 הם מוסלמים.
אנחנו נכנסים לשוק.. המון דוכני אוכל והמולה מקדמים את פנינו.
מיץ רימונים
הלהיט של השוק – דיונון צלוי
קינוח אופייני לשיאן – עוגת אורז (או סולת?) (טיפ שלי – תשאירו אותה להם!)
הטוסטוסים והטוקטוקים נוסעים להם בין הולכי הרגל.. בטיחות מעל הכל
וגם רעלות אם חסר אפשר להשלים.
שוק מאוד מאוד כיפי ומלא חיים!
בין הרחובות נמצא גם המסגד הגדול
אז איך נראה מסגד בסין?
אנחנו נכנסים לחצר הראשונה.
המוסלמים הגיעו לשיאן לפני שנים רבות, בעקבות הסחר בדרך המשי.
הם אכן נראים גם סינים וגם מוסלמים.
והמסגד אכן גדול ומלא בחצרות. בסגנון סיני.
כך הסתובבנו עד שהגענו לאולם התפילה, לשם הכניסה אסורה.
בחוץ שלטי הסבר – Islam – a religion of Peace.
אנחנו יוצאים החוצה, ברחובות הפחות תיירותיים של הרובע גם בתים.
מעל פתח הבית כתובת בערבית – אלחמדאללה (השבח לאל).
את הביקור באיזור סיימנו במסעדת דמפלינג מקומית..
כזו מקומית שהארוחה עלתה 35 ₪ לכולנו ואפילו לא הצלחנו לסיים אותה.
מדד הכוכבים לשוק המוסלמי ולמסגד
אני 5 בן הזוג 4.5 בכור 5 פיקאצ'ו 5 לשוק, 3 למסגד
-
יום 12 – שיאן - חיילי הטרקוטה, השוק המוסלמי ומופע המזרקות – חלק ד'
הגיע הערב, הרי את היום הזה התחלנו רק בצהריים וכבר הוא מסתיים.
אבל אנחנו רוצים להספיק עוד משהו.
בערבים יש מופע מזרקות ליד פגודת האווז הגדולה
הנהג מקפיץ אותנו לשם, אנחנו עוברים במעבר תת קרקעי של המטרו ומוצאים ציור קיר לכבודה של הפגודה.
הפגודה נבנתה בעיקר כדי לאחסן פסלי בודהה וכתבי קודש שהביא עמו מהודו הנזיר Xuanzang, וזוהי הסיטואציה המתוארת בציור.
אנחנו יוצאים מצידו השני של הכביש, מתקרבים לפגודה..
ומגלים שיחד איתנו הגיעו כל התיירים בשיאן.
לא נורא, היום יש מופע גם ב 20 וגם ב 21.
אנחנו רואים את סיום המופע של 20, ומנצלים את הזמן להשלמת ארוחת ערב לפיקאצ'ו שלא אוהב דמפלינג.
נבוא לתפוס מקום לקראת 21.
ובכן.. רבע שעה לפני שוב אי אפשר להכניס סיכה.
אבל בכל זאת התגברנו..
הנה כמה רשמים ממופע המזרקות, דומה למופעים אחרים שראיתם בעולם, אבל יפה גם הוא.
ולמה קוראים לפגודה בשם המוזר הזה? הנה ההסבר מתוך Travelchinaguide...
As for the reason why it is called Giant Wild Goose Pagoda, there is a legend. According to ancient stories of Buddhists, there were two branches, for one of which eating meat was not a taboo. One day, they couldn't find meat to buy. Upon seeing a group of big wild geese flying by, a monk said to himself: 'Today we have no meat. I hope the merciful Bodhisattva will give us some.' At that very moment, the leading wild goose broke its wings and fell to the ground. All the monks were startled and believed that Bodhisattva showed his spirit to order them to be more pious. They established a pagoda where the wild goose fell and stopped eating meat. Hence its name.
אחרי המופע אנחנו מסתובבים עוד קצת באיזור, מתקרבים לפגודה עצמה ומוצאים סביבה (כצפוי) שוק מזכרות וכדומה,
אבל לנו כבר הספיקו השווקים ואנחנו לוקחים את המטרו החדיש של שיאן חזרה למלון.
מדד הכוכבים למופע המזרקות בפגודת האווז הגדולה
אני 4 בן הזוג 4 בכור 4 פיקאצ'ו 4 ("הורדתי בגלל העומס")
-
היי פנינית,
קראתי הכול בטייק אחד.אשכול מרתק, מרתק!!!
את אלופה!!! ואת מגדירה את עצמך כפחדנית???
תענוג של אשכול!!!
חלק מתמונות השווקים והטרסות הזכירו לי את וייטנאם, אבל ניכר שזה טיול שונה לחלוטין.
כול הכבוד לארגון שלך וליכולת המשפחתית להתפצל. לא בטוחה שהייתי נותנת לאחד מילדיי להתפצל ולחזור לבד לארץ.
עדיין גודלה של סין, צפיפותה, התרבות השונה, חוסר ידיעת האנגלית והמשטר מרתיעים אותי, אך אולי פתחת בפנינו דרך .אהבתי את רעיון הסכו”ם החד פעמי.
בן זוגי עבד לפני שנים בשנחאי ובעוד עיר שהייתה מרוחקת ממנה כמה מאות ק”מ.זוכרת שחזר מורעב.
הוא לא הצליח לתקשר במסעדות שבהן אכל כדי לבקש סכו”ם, וממש לא הסתדר עם מקלות האכילה.
בעיקר התקיים על ארוחות הבוקר ועל מה שלקח באותן ארוחות כדי שיהיה לו מה לאכול בערב….
נילי
-
פנינית,
איזה כיף להצטרף אליך למופע המרשים על גדת הנהר ביאנגשואו ( אנחנו פספסנו כי לא ידענו שיש כזה, ורק בדיעבד גילינו שחבל שפיספסנו . מסוג הדברים שקורה כשמטיילים עצמאית הרבה הרבה לפני ימי הפורום... )
כפי שהזכרתי כבר , הכי אהבנו את יאנגשואו . זה המקום היחיד בעולם ממנו קניתי ספר צילומים שיש לי אותו בבית עד היום. גבעות הקרסט העולות מן המים ככ יפות ! מקום נדיר שלא פלא שהנציחו את יופיו על שטר.
אנחנו שטנו על הנהר בסירה גדולה , והמראות מסביב היו מהממים.
וכמובן איזה כיף להצטרף איתכם לחיילי הטרקוטה ליד שיאן ( את בטח זוכרת שאמרתי לך שזה האתר שאני מצטערת שלא היה לנו מספיק זמן להגיע אליו בגלל מיעוט ימים ושלא תוותרי על ביקור כי אני מצטערת עד היום שלא יצא לנו ) -
כל כך מרשים ! תודה על התמונות שהבאת משם !
אין פלא שנתתם 5 כוכבים באופן גורף !
-
פנינת , אני נהנית לקרוא
הסיפור כאן ניראה ( משום מה ) יותר אטרקטיבי מגירסת הוואטאפ -
קראתי בהנאה רבה, והתלהבתי כל כך מהטיול ומהתמונות שחזרתי על הכל שוב, ואח"כ שוב גם להראות לבן הזוג. וואו גדול!!! כל כך יפה ומרתק, רוצה גם...אם כי בעלי אומר שויאטנם ראשונה בתור, וגם לה עוד נצטרך לחכות
אז אנסה לחכות בסבלנות ובינתיים נהנית כאן איתך
-
@צפנת-לוינשטיין
נילי – וואו כל הכבוד לך שכבר התפנית לקרוא על סין ממעמקי איסלנד...
ועוד עם כאלה מחמאות...
אני חייבת לוודא שבני המשפחה קראו כל מילה!
בכל זאת חייבת לומר שלא הכל רק אני ארגנתי.
הבכור בא להחזיק לי את היד בכל הזמנות הרכבות והטיסות הפנימיות (למרות שזה באמת פשוט, אל תדאגו)
וגם עזר לי לחפש מלונות... אז היה לי סיוע!
בהחלט אני חושבת שסין זה לא מה שהיה פעם, ועם הסמרטפון ביד אף אחד לא ייצא רעב
עדי – כיף לשמוע את הזכרונות שלך ובכלל שאת מלווה אותי כל כך צמוד
איילת – אני עדיין משתעשעת מהמסקנה..טוב שהחזקת מעמד לסיבוב הנוסף!
צפנת – חיממת לי את הלב, תודה רבה!
ואכן.. גם אני רוצה ויאטנם!
כל כך הרבה מקומות מושכים יש עוד לנסוע אליהם…
-
יום 13 – שיאן - רכיבה על החומות, מקדש ואחוזת הקבר יאנגלינג – שושלת חאן – חלק א’
אנחנו ממשיכים לטייל בשיאן.
אחת האטרקציות הידועות היא רכיבת אופניים על חומות העיר העתיקה של שיאן.
החומות רחבות, יחסית שטוחות, לא עמוסות מדי (יש לשלם דמי כניסה כדי לעלות עליהן),
מזג האוויר עדיין לא התחמם.. פשוט מושלם לאופניים.
אנחנו עלינו ושכרנו את האופניים סמוך לשער הדרומי, במטרה להשלים הקפה שלמה של החומות... 14 ק"מ.
אופני ילדים אין פה, אבל יש אופני טנדו.
בחומה רחבות שמירה של החיילים ומבנים בהם התגוררו, הכל מתוקתק כולל שירותים וקיוסקים למיניהם.
אפילו פעמון מצאנו פה.
בפנים החומות – העיר העתיקה ,
מחוץ לחומות – שיאן המודרנית, זו של רבי קומות ועוד רבי קומות ולקינוח עוד כמה. ועוד כמה.
יש הרבה סינים שזקוקים לדירה.
גם פה, מסתבר שמדובר במיקום אטרקטיבי מספיק לצילומי חתן כלה.
אנחנו מוצאים כמה זוגות שמצטלמים, הפעם באדום.
(שוקלת לבקש פיצוי כי לי בחתונה לא היה כתר)
היה כיף, ואפילו לקח לנו פחות משלוש שעות, אבל הנוף הלא-אטרקטיבי קצת פגם לי בחוויה... בכל זאת ממליצה.
מדד הכוכבים לרכיבת האופניים על חומות העיר העתיקה
אני 4.5 בן הזוג 4.5 בכור 4.5 פיקאצ'ו 5
לאחר הרכיבה אנחנו ממשיכים עם רפאל כמה דקות ברגל למקדש נזירים סמוך.
רפאל "שיווק" לנו אותו כ"מקדש לא תיירותי", אני חושבת שמדובר ב Daxingshan Temple
ואכן.. אין אף תייר במקדש. רק מתפללים. ונזירים.
הנה מים זורמים , סימן למזל טוב
והנה החיות על הגג.. פה מספיקות רק ארבע מסתבר.
מדד הכוכבים למקדש Daxingshan
אני 4 בן הזוג 5 ("בזכות השקט ללא תיירים") בכור 4.5 פיקאצ'ו "לא זוכר"
אנחנו ממשיכים לצהריים, גם היום רפאל לוקח אותנו למסעדה הכי מקומית שיש.
ואם אתמול היה דמפלינג, היום יהיה נודלס.
יש חריף, ויש לא חריף.
היה טעים.
-
יום 13 – שיאן - רכיבה על החומות, מקדש ואחוזת הקבר יאנגלינג – שושלת חאן - חלק ב'
אין לנו עוד הרבה זמן, בערב אנחנו חוזרים ברכבת לבייג'ין.
רפאל מצליח לדחוס עוד משהו היום שלא היה בתוכנית - אחוזת הקבר יאנגלינג – שושלת חאן.
ובכן מסתבר שלא רק הקיסר משושלת צ'ין הכין לעצמו צידה לדרך לעולם הבא (חיילי הטרקוטה)…
גם הקיסר מהשושלת הבאה – שושלת חאן דאג לעצמו.
אבל בעוד שהקיסר הקודם היה טרוד בענייני מלחמות בעיקר, והכין לעצמו צידה לדרך תואמת המציאות הזו,
הקיסר משושלת חאן היה "קיסר של שלום" והכין לעצמו צידה לדרך הרבה יותר פרוזאית. תיכף נראה.
האתר נפתח לפני כשבע שנים, הוא לא הספיק להתפרסם כמו חיילי הטרקוטה, והוא מאורגן בצורה הרבה יותר מודרנית לעומת חיילי הטרקוטה.
הממצאים שמורים תחת זכוכית שקופה והמבקרים יכולים לראות אותם דרכה.
המקום גם ממוזג בניגוד לחיילי הטרקוטה.
ובכן מה הכין לעצמו הקיסר?
הרבה מאוד "בובות אדם" – סריסים – משרתים שיהיו מוכנים לחיים הבאים.
הם נראים חסרי ידיים כי הידיים היו עשויות עץ, והעץ התפרק עם השנים.
הם אינם בגודל מלא של אדם.
הקיסר הזה הסתפק בסימבוליות…
הוא גם הכין לעצמו כמויות עצומות של בעלי חיים - למאכל. חזירים, כבשים ועוד.
כמובן גם סוסים ומרכבות. המרכבות לא שרדו, הנה סימונים שנותרו
בקיצור כל מה שצריך קיסר!
וכמה זמן לקח להכין את כל הצידה הזו?
עשרים שנה.. קטן עלינו.
אני מתארת לעצמי שזה היה הדבר הראשון שהקיסר טיפל בו בכהונה שלו.
צריך להיות בטוחים שהכל יהיה מוכן בזמן!
ומה עם הקיסרית? גם הקבר שלה הוא חלק מאחוזת הקבר.
אבל לה אין שום צידה לדרך ואף אחד גם לא מבקר אותה.
ככה זה.
מקווה שהסתדרה למרות הכל.
רפאל סיפר לנו שבשיאן לבדה נמצאים עוד שבעים קברי קיסרים שכאלה, שטרם נחפרו..
יש למה לצפות!
מדד הכוכבים לאחוזת הקבר יאנגלינג – שושלת חאן
אני 4 בן הזוג 3.5 ("נראים כמו בובות") בכור 5 ("מעניין ההבדלים בתפיסות הקיסריות") פיקאצ'ו 0 ("משעמם")
רפאל והנהג מביאים אותנו לתחנת הרכבת, עוד רכבת מהירה לפנינו – בדרך חזרה לבייג'ין.
אנחנו כבר מנוסים..
מנות חמות ברכבת זה מאסט תרבותי
בלילה הגענו לבייג'ין, וחזרנו למלוננו מתחילת הטיול.. לילה אחרון בסין.
-
יום 14 – בייג'ין – מקדש הלאמה ומדרחוב ציאנמן – חלק א'
וואו כבר הגיע היום האחרון לטיול…
ואם בתחילת הטיול עוד אכלנו ארוחת בוקר במלון, היום – מה פתאום?
אנחנו כבר מנוסים ומכירים את כל האפשרויות הגסטרונומיות בסביבת המלון, וגם התרגלנו כבר לארוחת בוקר סינית…
אומרים שלום ל"עץ המצלמות" שלנו ליד תחנת המטרו. תתרגלו לבייג'ין.
היום אנחנו ללא הדרכה, נוסעים במטרו למקדש הלאמה, אחד המקדשים הידועים ביותר בבייג'ין.
זהו מקדש טיבטי, שבחלקו שימש גם כארמון קיסרי.
הנה השער הראשון בכניסה למקדש, אליו מובילה שדירת עצים שנותנת צל…
באופן מפתיע לא כל כך חם היום.
אנחנו מגיעים להיכל המלכים השמימיים.
לפניו אתם יכולים לראות את פסל האריה הדורך בכפתו על כדור הארץ – שליט העולם, כמקובל בקיסרות.
ליד האולם המולה גדולה, הרבה אנשים מדליקים מקלות קטורת ומתפללים. גם ילדים.
חלקם אף מסתובבים עם מקל הקטורת לארבע רוחות השמיים ומנענעים בו.
ליד האולם שתי פגודות יפות, הנה אחת מהן
בתוך האולם יושבים אותם ארבעה בודהות-ביטחון, ובידיהם כלי הנשק הידועים – חרב שלופה, מטריה, נחש וגיטרה.
אנחנו ממשיכים לאולם הבא – היכל ההרמוניה והשלום.
פה נמצאים שלושה בודהות המוכרים לנו – בודהת העבר, בודהת ההווה ובודהת העתיד. זוכרים אותם מהמקדש בשנחאי?
האולם הבא הוא אולם ההגנה האינסופית ולאחריו אולם שונה מקודמיו – היכל גלגל החוק.
באולם בודהה מוקף עיצוב טיבטי,
אבל לא שוכחים פה עוד משהו די חשוב..
לבסוף אנחנו מגיעים לאולם האחרון - פבליון עשרת אלפים גורמי האושר – בו באמת יש הפתעה שטרם ראינו הטיול הזה..
בודהה ענק שגולף כולו מגזע עץ אחד.
נסו לדמיין את הפרופורציות בהשוואה לראשו של הנזיר בתחתית התמונה בצד שמאל.
מרשים מאוד.
מדד הכוכבים למקדש הלאמה
אני 5 בן הזוג 4.5 בכור 5 ("הבודהה הענק") פיקאצ'ו 4 ("יפה, מיותר לראות את כל האולמות, חובה לראות את הבודהה הענק")
-
יום 14 – בייג'ין – מקדש הלאמה ומדרחוב ציאנמן – חלק ב'
אנחנו מסיימים את הביקור במקדש ויוצאים לשוטט בחוטונגים הסמוכים.
מתחילים בחוטונג GUOZIJIAN JIE.
יש פה חנויות עם סחורה טיבטית, בתים של עשירים, וגם מקדש קונפוציוס שהחלטנו לא להיכנס אליו.
ממשיכים בחוטונג WUDAOYING HUTONG או כפי שהבכור קורא לו – חוטונג פלורנטין.
ממש כך.
E.T. PHONE HOME בחנות וינטאג'
אי אפשר להתעלם!!
חנויות בגדים ותכשיטים מגניבות
בתי קפה קוליים
כיף ומומלץ.
ומה עכשיו?
נספיק עוד משהו?
אני מחליטה לנסוע במטרו לקצה השני של בייג'ין (כמעט) למדרחוב ציאנמן.
מדובר בחוטונג ששופץ לקראת האולימפיאדה.
הוא בהחלט תיירותי אבל נעים מאוד להסתובב בו.
ניתן לנסוע לאורכו בטראם תיירותי משוחזר, אם רוצים.
אנחנו העדפנו ללכת ברגל.
מצאנו הרבה פסלי רחוב
אהבתי את השילוב בין ישן לחדש במזרקות הללו שעוצבו כמיכלי המים של העיר האסורה
והנה גם סוכריית קרמל אופיינית.. יש בצורות שונות (דרקון ועוד)
הזמן נזל לנו בין האצבעות.. בחרנו מסעדה שנראתה מקומית.
אנגלית הם לא ידעו מילה – בוודאות.
אבל למרות זאת האוכל היה ממש לא משהו. גם זה קורה.
הייתי שמחה להישאר במדרחוב ציאנמן עוד.
מדד הכוכבים למדרחוב ציאנמן
אני 5 ("המדרחוב הכי מוצלח בבייג'ין, יותר מוואנגפוג'ינג") בן הזוג 4.5 ("כנ"ל, אירופאי בעיצוב סיני") בכור 3 ("עוד מלכודת תיירים") פיקאצ'ו 3 ("בזכות הפסלים")
אבל זהו..
הגיע הזמן לחזור למלון, מקלחת ויוצאים לשדה.
הגיע הזמן לחזור הביתה. 🤨
אחרי כל כך הרבה סיפורים.. איך אפשר לסכם?
היה טיול עמוס וגדוש בחוויות,
היה מאוד מעניין להיווכח כמה השתנו התחושות שלי כזרה בסין מתחילת הטיול ועד סופו
והאמת – בא לי לנסוע שוב לסין..
סין עצומה ויש עוד איזורים מקסימים שלא הספקנו לראות אותם.
ולסיום תודה לכם שליויתם אותי בסיפור הארוך הזה!
ש'יה-ש'יה
Xièxie
谢谢
תודה
-
מרתק!!!
גם בתור אחת שהיתה בחלק מהמקומות. אנחנו דווקא לא היינו בשנגחאי – אמרנו שנשמור לטיול הבא, מה שבינתיים לא קרה…
ממליצה לך בטיול הבא להגיע לג’וזאיגו ולצנגדו כמובן, כולל אמיי שאן ולשאן.
מעניין לראות את הדינמיקה של טיול עם מדריך מקומי. אמנם אנחנו “הסתדרנו” לבד, אבל בטח למדנו הרבה פחות.
תודה על השיתוף.
ואגב -אם לא הייתם ביפן – זה הזמן. מזרח אבל שונה כל-כך!!
-
פנינית היקרה,
ציפורים נשאו את קולו של האשכול הסיני שלך וזו סיבה מצויינת לקפוץ לביקור.
אז שלמי תודה שלוחות לציפורים שכן כתמיד אהבתי כל כך לקרוא את הסיפור שלכם המסופר בחן רב כל כך והאמת חייבת להאמר – סיפורייך משתבחים והולכים.
אז אומנם איני רואה רומן שנרקם בזמן נראה לעין בין סין לביני אך דווקא משכך הם פני הדברים - התענגתי במיוחד על הרומן הסיני שלכם.
וכעת נמתין לסקוטלנד, וכמה טוב שההמתנה תהיה קצרה.
שמוליק
-
תודה על השיתוף!
קראתי בשקיקה את הסיפור המרתק ונהניתי מאוד מהתמונות.
כבר מתוכנן טיול לשנה הבאה…?
-
ענהלי – תודה רבה על הליווי הצמוד והפירגון!
ביפן לא היינו.. בהחלט שונה וגם זה יגיע…
שמוליק – כמה משמח לראות אותך פה, חבל שרק לרגע.
אתה חסר פה בפורום…
כמו תמיד, אפילו הודעה בודדת שלך היא כמו שיר
ותודה רבה על המחמאות!
חן – תודה רבה, לשנה הבאה הכל עוד פתוח
-
יקירה שלי
נהנתי מאוד, למדתי לא מעט.
אין ספק שאת אלופה! קטונתי בפני תיכנונייך (איך שגלגל מסתובב לו...) וביצועייך
תודה רבה על השיתוף (הכפול)
נשיבוקים
לימור
-
1. באמת משמח לראות פה את שמוליק !!!
וגם את ענתנת!!!
2. בשנה הבאה יתחילו טיסות ישירות ליפן…תחשבי על זה !
3. כל הכבוד לבכור שמביא אותך למקומות כמו סין , ולך על הסיפור המשובח !!!
אני מקווה שגם הילדים שלי ירצו פעם לחפש טיסות/ לתכנן / להחזיק לי את היד ולעזור עם ההזמנות... אשרייך.
מחכה לסקוטלנד
-
פנינית, וואו וואו וואו
איזה טיול, איזו השקעה בסיפור, התמונות, בתובנות, בהומור. כל הכבוד! וואו!!
טיילנו עם המשפחה עצמאית ב 2015, בנובמבר הקרוב הבת ואני נחזור לסיבוב נוסף למדינה המדהימה מדהימה הזו.
כמעט בכל המקומות שביקרתם היינו אז ב 2015, והיה כל כך כיף לחזור ולהיזכר דרך הטיול שלכם. אותו הדבר – אבל שונה… כל משפחה עם החוויות שלה, ואת טרחת ועבדת והשקעת והעלית את סיפור הטיול… באמת כל הכבוד.
המון המון תודה!
ושאלה – האם היה לכם סיפור עם זיהום האוויר? לנו ב 2015 היה כנראה מזל בביגי’נג, או שמא זה היה לפני חגיגות 70 השנה לנצחון מלחמת העולם השנייה שלהם, והם דאגו לסגור מפעלים ליד בייג’ינג לקבל “שמים כחולים”? לא יודעת, אבל זה עבד להם ופרט ליום אחד, היו לנו שמים כחולים כל הימים בביג’ינג, ולאחר מכן בהמשך, לא זכורה לי בעייה מיוחדת.
האם לכם הפריע זיהום האוויר?
-
לימור היקרה – תודה תודה על הליווי הצמוד...
שרק נזכה לעוד הרבה טיולים (נעשיתי סנטימנטלית?
) ממתינה לטיול הקרוב שלך!!
עדי – כאלה מחמאות לבכור מיד רצתי להראות לו, שתהיה לו קצת נחת..
הוא באמת מומחה טיסות אז השילוב איתי הוא קטלני 🤩
הוא גם היחיד שעוקב אחר התיכנון לפני הטיול עצמו...
תודה גם לך על הליווי עד הסוף...
פמילי – איזה מחמאות.. תודה רבה על הפירגון!
איזה כיף לכן שאתן חוזרות.. ועוד בנובמבר ולא בחום!
לגבי זיהום האוויר, לפני שנסענו אני סיפרתי למשפחה שהמצב בבייג'ין לא מה שהיה פעם, שסגרו כבר את המפעלים המזהמים (קשור קצת לתחום עבודתי כך שהייתי די בטוחה בעצמי).
ובכן – לא בדיוק.
אני לא יכולה לומר שסבלנו אבל השמיים היו נראים מעוננים, ולא כחולים, וכנראה שזה כן היה זיהום ברמה מסויימת ולא באמת עננים.
כשהגענו לשנחאי מיד הרגשנו בהבדל...שם השמיים כחולים.
אז כנראה שיש עוד מקום לשיפור בענין.
אבל אנחנו לא רגישים במיוחד וזה לא הפריע לנו או גרם לנו להרגיש לא טוב.
תהנו!!
