מוזמביק, אזהרה!!!
-
חברים שלום,
לפני כשבועיים הגעתי למוזמביק בטיסה מאנגולה. כמובן שקראתי על המדינה לפני הגעתי. הבנתי שניתנת לי ויזה בשדה התעופה.
הסיפור האישי שלי הוא ארוך, לכן אשתדל לקצר כמה שניתן.
עם הגעתי להגירה בשדה התעופה, הייתי צריך למלא טופס עם הפרטים האישיים שלי, להציג הזמנה מבית מלון ובנוסף כרטיס יציאה מהמדינה. לא היה ברשותי כרטיס יציאה אבל את שאר הדברים היו לי.
השעה היתה 1 בלילה ואף אחד בהגירה לא ידע אנגלית או שמא העמיד פנים.
לקחו לי את הדרכון ולאחר חצי שעה חזרו עם הדרכון ואמרו לי להמתין במשרד ההגירה. מפה לשם עם הספרדית הקלוקלת שלי, ניסיתי להסביר להם שאני מעוניין לשוחח עם מישהו דובר אנגלית. לצערי לא היה בנמצא.
הושיבו אותי שם עד 4 לפנות בוקר, טרטרו אותי מספר שעות נוספות בשדה התעופה. בשעה 10 בבוקר אמרו לי שלוקחים אותי למישהו שהוא דובר אנגלית. עליתי על רכב, נסיעה של כ 20 דקות. אני מגיע לבניין, מבין שהגעתי למעין תחנת משטרה. תוך 10 דקות אני מוצא את עצמי בתא עם 30 אסירים מסומליה, בנגלדש, פקיסטן ומדינות אפריקה נוספות. הייתי בהלם!
למעשה הכניסו אותי לכלא בלי תנאים, שינה על הרצפה, אוכלים אורז כל יום וחתיכת בשר שלא הייתי מאחל לאף אחד לאכול.
פשוט תייר שהוכנס לכלא, הלא עוול בכפו.
במשך שבוע שהיתי בתנאים הקשים הללו, ללא יכולת לעשות כמעט שום דבר.
סיפרתי את הסיפור בקצרה, אבל הוא בעיקר בשבילכם, תמיד שיהיה בידכם כרטיס יציאה, לא משנה לאיזו מדינה אתם טסים, גם לכזו שלא צריך ויזה וכמובן הזמנה למלון.
שיהיה לכם בהצלחה, למי שרוצה פרטים נוספים לגבי מה שקרה לי, מוזמן ליצור איתי קשר בפלאפון: 0586777006.
רביב
-
ראשית, לא סיפרת מה היה הסוף (שוחררת לטייל במדינה, שלחו אותך למדינה אחרת, יצאת בערבות לפני משפט? מה בדיוק קרה בהמשך?)
שנית: מוזמביק ידועה בזאת שכדאי להגיע אליה עם ויזה מוכנה בדרכון.
בהצלחה בהמשך הטיולים!
-
המשך... לבסוף, הצלחתי ליצור קשר עם חבר דרך הארץ, הוא שלח מכתב למשרד החוץ, הם קישרו אותו לשגרירות ישראל באנגולה. זו האחרונה יצרה קשר עם שגריר כבוד של ישראל במוזמביק ומשם הכל הוביל לשחרורי.
האופציה היחידה שניתנה לי לצאת משם, היתה שמישהו יקנה עבורי כרטיס טיסה אך ורק ליעד אחד, ישראל. לא היו לי או איפשרו לי לעשות שום צעד אחר.
מזכיר, אם מישהו מתכנן לנסוע למדינה זו, אין לי בעיה לתת מידע בטלפון ולהרחיב בנושא. לא רציתי לכתוב מגילה, לכן כתבתי מתומצת ככל האפשר.
-
מוזמביק עלתה אצלנו כאופציה לטיול ביעד מיוחד ופחות מתויר ולמרות שאנחנו בשלב בחיים בו יש לנו כרטיסי טיסה הלוך ושוב ומלונות מוזמנים ולפעמים אפילו נהג- התנהלות כמו שתיארת מראה הרבה על המדינה והורידה לי את מפלס הרצון לבקר בה . אני מאוד מודה לך על השיתוף!!!
-
אני שמח על כך, מה שסיפרתי זה רק קצה הקרחון! מעולם לא נתקלתי בדבר מהסוג הזה, אם כי אינני שופט כמובן את האנשים המוזמביקים היות ולא זכיתי להכיר אותם, לצערי. היחס של הרשויות הן ההגירה והן המשטרה לתייר הוא לוקה בצורה שלא ראיתי בשום מדינה בה שהיתי.
אני מתבייש בהם, זה סיפור הרבה יותר משפיל, מורכב וקשה ממה שתיארתי פה.
זה יחס שיכול אולי להתאים למסתננים או עובדים לא חוקיים שמנסים להגר, אך לתייר עם תרמיל של תרמילאי פר-סה זה בזיון וזאת אני אומר בלשון המעטה. כף רגלי ואני מקווה מאוד שתיירים רבים אחרים לא ידרכו במדינה הזו.
אני מאוד שמח שהצלחתי להשפיע ולו על אדם אחד לא לנסוע לשם.
-
נשמע סיפור מזעזע.
אישית, החוויה שלי עם מוזמביק יותר חיובית – הוצאת ויזה מראש בזימבבואה, מעבר גבול יחסית נוח, נסיעה בשיירה מאובטחת בצפון וחופים מהממים –
אממה במפוטו הזהירו אותי לא לצאת בשעות מסוימות או ברחובות מסוימים ללא תעודה מזהה כי מסבתר שהשוטרים אוהבים לאכוף יתר על המידה חוקים.
אני חושב שהמהסיפור שלך אקח רק המלצה לארגן בהכרח ויזה מראש ולא לנחות בשעות הלילה הקטנת. -
אכן סיפור מצמרר, נשמע נוראי
הלקח הנוסף הוא שלכל מדינה ולא רק למוזמביק, יש למלא את כל הדרישות בלי יוצא מהכלל ולא להסתמך על זה שיהיה בסדר גם ללא מילוי הדרישה.
-
-
-
מישהו אחר צילם, את רוב הציוד לקחו לי. למעשה חוץ מהנעליים והבגדים שהיו איתי באותו היום, לא היה לי כלום במשך שבוע.
-
השוטרים גנבו ממני כסף בצורה עקיפה. הם איימו עליי שאם לא אשלם להם 50 דולר, הם יעבירו אותי לאגף קשה ואלים יותר. ככה שלא היתה לי יותר מדי ברירה...
-
חוויה מזעזעת. תודה בכל זאת ששיתפת.
רק להבנה כללית, כל זה קרה כי לא היה לך כרטיס יציאה או כי לא היתה לך ויזה?
-
לא היה לי כרטיס יציאה. כמו כן הויזה נעשית בהגעה לשדה התעופה כפי שויזה נעשית במדינות רבות אחרות בעולם.
-
סיפור רע. שמח שאתה בסדר ותודה על השיתוף.
