פרצות שיווק
-
מעניין אותי לדעת מה דעת חברי הפורום לגבי ניצול פרצות בשיווק בארה”ב.
למשל – כרטיס הפארקים America the Beautiful כבר דובר פה לאחרונה שמעבר לכך שמצויין במפורש שזה אסור, שזה גם לא שווה כלכלית, גם מכוער כי זה פוגע בהכנסות הפארקים שאנחנו כ”כ אוהבים, גם אסור בפורום הזה ולסיכום אין למכור אותו רק בגלל שיש שם מקום ל-2 חתימות.
ניצול פרצת שיווק הכוונה היא שמציאים משהו שבעיקרון מיועד לתושבים מקומיים (ולא בהכרח ארה”ב) כגון חודש ראשון חינם/שליש מחיר על משהו, ואנחנו כתיירים רוכשים, מנצלים את ההטבה של החודש הראשון ולא מחדשים הלאה (או מבטלים, למשל פריים באמזון לא שמקומיים לא עושים אותו דבר).
האם זה נחשב “ישראלי מכוער” ויגרום לכעס, או שזה בסדר מבחינתכם, סה”כ חוקי לחלוטין. -
לנצל חודש ראשון חינם של שירות ולבטל זה לגיטימי לדעתי, ומתומחר במודל העסקי של החברה שבונה על זה שאחוז מסויים מהמתנסים לא ימשיכו.
לקנות מוצרי טיולים, להשתמש בהם ואז להחזיר לחנות כי אפשר, הכי הישראלי המכוער. החזרת מוצרים נועדה למקרה של תקלה או חוסר התאמה, לא להשאלת ציוד בחינם.
גם ללכת לסיור חינמי שבו נדרשים לתת רק טיפ ואז לתת $5 זה הישראלי המכוער בעיני. זו הפרנסה של המדריכים האלו.
אבל לכל אחד יש סרגל מוסרי אישי שונה.
-
מסכימה לגמרי.
-
-
מה מכוער בחמש דולר טיפ? כשמצהירים שסיור הוא חינמי ואז דורשים טיפ, במרומז או לא, זה המקומי המכוער
בכל סיור שהייתי היו לפחות 10 אנשים, 50 דולר לשעתיים-שלוש עבודה “בחינם” זה סכום נכבד מאוד
-
@gauntlet אמר:
מה מכוער בחמש דולר טיפ
5 דולר טיפ לסיור שכבר שילמת עליו 30 דולר זה בסדר גמור ואפילו מאד יפה
5 דולר טיפ לסיור שהתשלום הוא בטיפים זה מעט מאד משלוש סיבות:
האחת – צריך להשוות לאלטרנטיבה. אם “מחיר השוק” של סיור בתשלום הוא 30 דולר – לשלם 5 דולר כי “בא לי” זה לא הוגן. לא מתאים לך – אך תצטרף לסיור
השנייה – כמו כל העצמאים בסגנון – האם לא עוברים 8 שעות ביום 5 ימים בשבוע. ולכן המשכורת לשעת עבודה נטו זה לא מדד נכון. מדריך כזה עושה במקרה הטוב 2 סיורים ביום (ורבים גם הרבה פחות). כלומר כבר מדובר על 100 דולר ליום עבודה. לא גרוע אבל לא שכר גבוה במיוחד. ומה קורה ביום גשום שאף אחד לא בא לסיור? או בתקופה שהיא לא העונה ויש פחות סיורים? הימים האחרים צרכים לפצות על זה. בדיוק כמו שאינסטור שמגיע אליך ל-10 דקות גובה 300 ש”ח. ומה לגבי זמן הכשרה? המדריך גם יושב בבית ללמוד, אולי עושה סיורי נסיון ומחפש סטיות מעניינות מהדרך וכו’? כשאני כשכיר צריך הכשרה (קורס, ללמוד נושא, חניכה ממישהו אחר) זה הכל על חשבון זמן עבודה.
השלישית – כמו תמיד זה עניין של ברוטו ונטו. כשכיר הפער בין ברוטו לנטו אצלי הוא מיסים. אבל למדריך יש הוצאות (למשל חברה שארגנה את הסיור, ציוד כמו נעליים טובות מקל ארוך וכו’ – אלו דברים שנשחקים וכו’). בנוסף כמובן שלמדריך העצמאי אין חברה שממנת ביטוח רפואי, פנסיה וכדומה (בארה”ב זה שונה מישראל, אבל גם שם המעסיק משלם הרבה דברים). וזה לפני שנכנסו לסוגיית המיסים.
כל השיטה של “שלם כפי יכולתך" מיועדת לטעמי לאפשר למעוטי יכולת להנות עדיין מהחוויה/מוצר בלי להתבייש ובלי לבקש הנחה, ולחילופין לאפשר לאנשים בקלות מנה מוקטנת במחיר מוזל (למשל לחת רק 2 תפוזים מהקערה ולא קילו). יש גם מוזיאונים שבהם שלם כפי יכולתך, אבל תרומה מומלצת של 20 דולר. אני מפרש את זה בתור – אם הנושא מעניין אותך ויש לך את הכסף – שלם 20 דולר. אם אתה חושב שהנושא לא מעניין ותשהה במוזיאון רק רבע שעה – אתה יכול לשלם פחות, אבל אם תראה שבסוף נשארת שעתיים מן הראוי לתרום עוד ביציאה.
-
חודש חינם (או כל תקופת נסיון חינם) – בעניי לגיטימי לחלוטין לנצל, גם אם אני תצייר וברור מראש שלא אחדש.קניה ראשונה ב-30% הנחה, ולהרשם כל פעם מחדש עם אימייל אחר – תחום אפור
לקנות מוצר, לא להשתמש ולהחזיר אחרי כמה ימים – מאד לגיטימי בעיניי. בזכות המדיניות הזו אני מרשה לעצמי לקנות יותר. למשל באחד הטיולים עשיתי הזמנת אינטרנט גדולה שחיכתה במלון, כשהגענו מדדנו וראינו את איכות הסחורה, וחלק החזרנו למחרת. אלמלא המדיניות הזו, יתכן מאד שלא הייתי קונה גם את החלק שכן השארתי.
לקנות מוצר, לא להשתמש, ולהחזיר אחרי כמה ימים כי המחיר ירד ולקנות שוב (כי החברה לא מציעה ביטוח מחיר) – לגיטימי בעיניי, אם כי אני מניח שלא כל האמריקאים יסכימו איתי
החזרה של מוצר משומש (ללא תקלה כמובן) – מכוער מאד
מכירה או מסירה של ציוד משומש – מאד לגיטימי (למשל ציוד קראוון בסוף טיול)
מכירה או מסירה של כרטיס מנוי משומש שכתוב עליו “לא להעברה” – מאד לא לגיטמי
מכירה או מסירה של כרטיסיה חצי מנוצלת שכתוב עליה “לא להעברה” – מאד לא לגיטמי
מכירה או מסירה של כרטיס מנוי לא משומש שכתוב עליו “לא להעברה” – תחום אפור משהו.
-
@לכולם
תודה על התשובות, שמחתי לשמוע וסליחה שעוררתי שוב את דיון עניין התשר בארה”ב.
@אנשיםטובים
איזה פירוט !
@שירליץ @אנשיםטובים ושאר המסכימים
התכוונתי בעיקר לרכישת שירות כלשהו לחודש ניסיון בהטבה כלשהי.
בעניין מוצרים לא עלה אפילו על דעתי עניין ההחזרה של משהו משומש כי ניתן.
החלפתי רק כבל טלפון כי בטעות לקחתי חיבור לא נכון, ואוזניות שלא עבדו לא מצאנו זמן לטפל וטוב שכך כי בארץ ברוגע הבנתי מה הבעיה והן בסוף תקינות. -
יש עוד תופעה שאני רואה הרבה בחול ( לאו דווקא ארה”ב ) שאנשים מעבירים זה לזה כרטיס חניה חצי מנוצל.
הרבה פעמים נתנו לי מבלי שביקשתי.
אז גם אני נותנת.
עוד דבר שעשיתי – קניתי באורלנדו כרטיסים EXPRESS לאי ההרפתקאות בהון.
הילדים שלי מיצו את הפארק בסביבות 15 אחה”צ ( זה היה אחרי שבוע באולנדו ונימאס כבר ).
אז חיפשתי את המשפחה הישראלית הראשונה שמצאתי והצעתי להם במתנה את הכרטיסים. -
יש ויש מדריכים, ויש ויש סיורים,
בטוחני שמדריך סיורי חינם לא עושה את זה פול טיים, אלא השלמה למקצוע (רוב הסיורים שאני מכיר הם שעתיים בבוקר או שעתיים בערב)
לא ראיתי שום מדריך שזקוק להוצאות מיוחדות, בטח שלא מקל הליכה – מי משתמש במקל הליכה בברלין או בוושינגטון? נעליים מיוחדות לסיור של שעתיים?
אם הוא מקומי יש לו כנראה כרטיס תחבורה מקומי, בעוד שאר התיירים נאלצים לשלם כמה שעולה המסלול שהוא החליט ליצור, ולאכול במקומות שהוא עוצר בהם (וכנראה מקבל ארוחת חינם לפעמים)
כמו כל מוצר חינם, נותן השירות לוקח בחשבון שיהיו חלק שייתנו יותר וחלק שייתנו פחות או כלום, – הוא יערוך לעצמו את חישוב הכדאיות.
באיזה חלק בעולם מאה דולר ליום עבודה קליל זה לא סכום מכובד??
והכנסת את נושא המיסים, אז בכלל מאה דולר נקי ממס זה בונוס נהדר.
הקביעה הזו שחמש דולר זה לא הרבה היא קצת מתנשאת בעיני. ועוד יותר דוחה בעיניי ההערה שלך של לא להצטרף לסיור אם איני מוכן לשלם את המינימום הנדרש בעיניך לטיפ – הכרתי מספיק מדריכים ששמחים לקבל תיירים גם ללא כל תמורה כספית
ו
-
ואל כל התובנות האלה הגעת לאחר מחקר מעמיק?!
* אבל אם תתן *חמישה* דולר, זה יהיה מעט יותר סביר.
-
@ayeletback אמר:
יש עוד תופעה שאני רואה הרבה בחול ( לאו דווקא ארה”ב ) שאנשים מעבירים זה לזה כרטיס חניה חצי מנוצל.
הרבה פעמים נתנו לי מבלי שביקשתי.
אז גם אני נותנת.
עוד דבר שעשיתי – קניתי באורלנדו כרטיסים EXPRESS לאי ההרפתקאות בהון.
הילדים שלי מיצו את הפארק בסביבות 15 אחה”צ ( זה היה אחרי שבוע באולנדו ונימאס כבר ).
אז חיפשתי את המשפחה הישראלית הראשונה שמצאתי והצעתי להם במתנה את הכרטיסים.כרטיס חנייה אני לא רואה בעייה – כבר שילמו על החנייה, זה כמו כמה מקומות שחניתי במדחן שנשאר בו חצי שעה זמן ויותר, אני סה”כ הייתי 20ד במקום אין לי מה להוסיף כסף.
אם כבר חנייה אז בגשר הזהב בחנייה למעלה – משלמים לפי מקום החנייה + מספר רכב (אם זיכרוני אינו מטעה) + פתק בשמשה + לפי הזמן שהזמנתי.
חוסם אפשרויות להעברה והרווח כולו שלהם.
כרטיס אקספרס בטח כתוב שאסור להעביר אז כפי שאמרו לפני תחום אפור, אבל מחווה יפה. -
למה טיפ של $5 זה הישראלי המכוער? אנ מניח שהטיפ שאנשים נותנים דומה לזה שהם רואים שאנשים אחרים נותנים. לי נראה ש- $5 הוא טיפ סביר לגמרי. בטיול הליכה “חינמי” בעיר אירופאית השארתי טיפ של 5 אירו לאחר שראיתי שאחרים השאירו טיפ דומה. -
לגבי “החזרת” מוצר שלא השתמשת בו לאחר מספר ימים כי מחירו ירד – לא מסכים איתך שהאמריקאים יעקמו את האף. יש לי נסיון עם הנושא משנות ה- 90. ביקרתי בחנות כלבו וקניתי טלפון אלחוטי (אז המחירים בארץ היו גבוהים משמעותית מאשר בארה”ב). לאחר מספר ימים ביקרתי שוב בחנות וראיתי שהתחיל מבצע על הטלפון ומחירו ירד. דיברתי עם חברים מקומיים ואמרתי להם שאני חזיר את הטלפון ואקנה אותו שוב במחיר הזול. הם ענו לי שאין צורך בכך. פשוט לבוא לחנות עם הקבלה הישנה והם יחזירו לי את ההפרש, ואכן כך היה. כלומר, לגיטימי ונהוג. -
@gauntlet אמר:
באיזה חלק בעולם מאה דולר ליום עבודה קליל זה לא סכום מכובד??
@dhz אמר:
בטיול הליכה “חינמי” בעיר אירופאית השארתי טיפ של 5 אירו לאחר שראיתי שאחרים השאירו טיפ דומה.
בניו יורק שכר המינימום 15 דולר לשעה, שהם מעל 100 דולר ליום עבודה מלא. כלומר 100 דולר זה לא סכום מכובד אלא מתחת למינימום
אז נכון שהשכר בניו יורק גבוה, ובמקמות אחרים ארה”ב הוא מעט נמוך יותר. אז אולי 100 דולר ליום זה מעל המינימום, אבל לא הייתי קורא לזה סכום מכובד.
ברור שבבוקרשט שכר המינימום שונה, וגם במקומות יקרים יותר באירופה תרבות הטיפים שונה. אבל אנחנו בפורום ארה”ב
-
@dhz אמר:
פשוט לבוא לחנות עם הקבלה הישנה והם יחזירו לי את ההפרש, ואכן כך היה. כלומר, לגיטימי ונהוג.
זו דוגמא למדיניות רשמית של חנות שעושה ביטוח מחיר ואכן הרבה חברות עושות את זה. אני מתייחס למקרה שבו החנות לא מציע את השירות הזה אבל כן מציעה החזרה חינם. ופה הדעות של ידידי האמריקאיים היו חלוקות מאד.
-
@gauntlet אמר:
לא ראיתי שום מדריך שזקוק להוצאות מיוחדות, בטח שלא מקל הליכה – מי משתמש במקל הליכה בברלין או בוושינגטון? נעליים מיוחדות לסיור של שעתיים?
לא התייחסתי למקל הליכה אלא למקל שהם מרימים באויר. אפשר לצחוק על זה. אבל גם למדריכים יש הוצאות. הוצאה עיקרית היא ביטוח. אבל כן, גם נעליים שנשחקות, אולי פריטי לבוש (חלק מהמדריכים לובשים משהו מיוחד שמתאים לאוירה של הטיול כמו פאה, כובע או ציוד אחד), מיקרופון מדונה, וכו
אם הוא מקומי יש לו כנראה כרטיס תחבורה מקומי, בעוד שאר התיירים נאלצים לשלם כמה שעולה המסלול שהוא החליט ליצור, ולאכול במקומות שהוא עוצר בהם (וכנראה מקבל ארוחת חינם לפעמים)
אני כמובן מתייחס לסיור מוצלח ולמדריך טוב. ברור שאם הרגשת שהמדריך סתם גרר אותך למסעדה או חנות בגלל טיפ שהם מקבלים מהמסעדה, או למקומות לא מעניינים – זה נחשב בעיניי כסיור גרוע והטיפ יהיה בהתאם.
כמו כל מוצר חינם, נותן השירות לוקח בחשבון שיהיו חלק שייתנו יותר וחלק שייתנו פחות או כלום
ברור שתמיד יהיה מי שיתן פחות. בין אם כי באמת אין לו, בין אם כי הוא לא נהנה, ובין אם כי הוא חושב שלא צריך לתת טיפ. אבל אני לא רוצה להיות שייך לקבוצה השלישית.
חברים הויכוחים על טיפים חוזרים על עצמם כל הזמן. באופן אישי – אני חושב שתרבות הטיפים לא טובה. אבל אלו המנהגים בארה”ב, ואלו הסכומים שמקובלים בארה”ב. כשאני נוסע לארה”ב אני מקבל על עצמי את הקוד המקומי. זכות ההחלפה מחד, ומנהגי הטיפים מאידך.
-
מסכים איתך שארה”ב זה חוקי משחק שונים, ואני יכול להאמין ששם הם לוקחים את סיורי החינם כביזנס יותר רציני (כמו כמעט כל דבר בארה”ב),
אבל דווקא בגלל שזה בארה”ב (גילוי נאות, בארה,ב עצמה לא הייתי בסיור חינם), אני מחשב שעסק הסיורים, גם החינמיים, הוא עסק גדול ומאורגן, שכולל מספר רב של מבקרים, אז דווקא במקרים כאלה אני ארגי שנוח יותר לא להשאיר טיפ – לעומת סטודנט אירופאי או דרום אמריקאי שלוקח כמיזם קטן יותר.
באותה מידה שלוול מארט לא יהיו לי שום נקיפות מצפון להחזיר מוצר שהשתמשתי בו פעם אחת, או למחזר כרטיס חנייה עירוני כלשהו. -
עבודה בחינם?
בעיני זו הפרנסה של הבנאדם. ואני משתדלת לכבד אותה ולתת בהתאם.
זה לא בדיוק נטול מאמץ, ולא כסף חינם, הבנאדם למד את הנושא כדי שיוכל לספר את הסיפורים ולענות על השאלות. לפעמים גם הכין צילומים או אביזרים לפלפול הסיור. זה ממש לא סתם כסף עבור אפס עבודה. ואני לוקחת גם בחשבון שמאד יתכן שהוא גם מעביר עמלה מסויימת לחברה המארגנת.
הזלזול הזה הוא בדיוק הישראלי המכוער לדעתי. סורי.
יש מקומות כמו מוזיאונים או אתרי מורשת בהם מועברים סיורים על ידי מדריכים מתנדבים, בדרך כלל פנסיונרים, וזה מאד ברור. הם נקראים docent ולא מצפים לתמורה או טיפ.
הסיורים בסגנון פרי טורז לא מועברים על ידי מתנדבים אלא בהגדרה זה פשוט מודל עסקי שונה של סיורים מודרכים. אם המחיר הסטנדרטי לסיור מסחרי הוא $25, אני בשמחה אתן $15-20 כך ששני הצדדים ירוויחו – אני ארוויח הנחה מסויימת, והמדריך ירוויח פרנסה.
-
כי זה לא באמת טיפ. זה תשלום עבור הסיור.
בסיור ששילמת עליו מראש ונהנית ואת רוצה לצ׳פר את המדריך, טיפ של $5 זה נהדר.
בסיור חינמי הטיפ הוא בעצם התשלום על הסיור, ו- $5 זה ממש מעט לטעמי. אם המחיר של סיור מסחרי בתשלום מלא הוא $25-30 לאדם, לתת $5 זה קמצני לטעמי.
אם מדובר בתייר שהוא סטודנט עני, גר באכסניית נוער, אוכל רק פיצה בדולר ומנצל כל מה שיש לעיר להציע בחינם, $5 זה לגיטימי, כי זה ההבדל בין לא לקחת סיור לכן לקחת סיור, והאופציה הזו מנגישה את הסיורים. אבל אני מאמינה שרוב האנשים פה לא סופרים כל אגורה כשהם מטיילים, ולתת $15-20 לבנאדם שהלך איתם 3 שעות ברחבי העיר, למד המון תחומים, השקיע בפיתוח סיפור מעניין, ענה על שאלות ודאג לסיור מוצלח... לא ירוששו אותם. אז אל תהיו קמצנים.
