האם נצליח למצוא נושאי שיחה חדשים? אני מנסה :)
-
מזכיר לי שחברה ממש טובה הגיבה ב ״פירנצה זה גג יומיים, לא?״ כשאמרתי שאני טסה לשבוע…
️
(זה אחרי שהיא היתה שם, כן? ואין לי בעיה עם מישהו שמסתפק ביומיים! ממש לא וגם לא הייתי מגיבה בשום צורה אם היא היתה אומרת לי שהיא מקדישה יומיים לפירנצה וזה מבחינתה מספיק. אבל… להרים גבה? כשמישהו מוצא שם עניין ליותר מיומיים. הניסוח – ציטוט מדויק – של ״זה גג יומיים״ על עיר כזו מדהימה ועשירה. וואו...)
-
בעבר הרחוק ביקרנו כמה פעמים באיטליה, צרפת ויוון. זה היה עוד בתקופה שבה הייתי הרבה פחות מנוסה בתיכנון טיולים והמידע היה הרבה פחות זמין (עיקר ההכנה הייתה מספרים). כך היה נדמה שכמות האתרים מוגבלת והייתה לנו הרגשה שמיצינו את צפון\מרכז איטליה, את נורמנדי וכו. יש לי הרגשה שאלה שגם היום בעיקר מסתמכים על ספרים או קבוצות בפייסבוק כדי לתכנן טיול גם הם מרגישים הרבה יותר מהר הרגשה של מיצוי של אזור הטיול.
בשלב מסויים כמות הזמן שהייתי מוכן להשקיע בתיכנון של טיול, כמות המידע הנגיש (לא מסתפק אף פעם במידע בעברית בלבד) וגם הניסיון הביאו לכך שבעצם לפני הטיול כבר נתקלתי בקושי עצום כי כמות האתרים שמצאתי בתא שטח מסויים, גם אחרי סינון קפדני, הייתה עצומה. אז מראש מבינים שלא נספיק הכל, ומבינים שנשאיר על רצפת העריכה אתרים שמאוד מעניינים אותנו. זה גם גרם לכך שבסוף כל טיול, למרות שמאוד נהנים, יש תחושה שגם אם נחזור לאותו אזור בדיוק לטיול נוסף יש לנו מספיק אתרים מעניינים בבנק האתרים אפילו אם לא נשקיע שום זמן בתיכנון נוסף.
לפני שנה וקצת (לפני שפרצה הקורונה) עשינו תוכנית שבה ב2 הטיולים המשפחתיים הבאים נחזור ל2 המדינות שהכי אהבנו בטיולים הקודמים שלנו: אנגליה ואוסטריה. תיכננו ב2 המדינות לבקר באזורים סמוכים לאזורים שבהם היינו (באנגליה: דרום ויילס ומרכז אנגליה ובאוסטריה: קרינתיה). זה נראה לנו הרבה יותר מהנה מאשר להגיע ליעדים “חדשים” (אלא אם כן אזורים סמוכים לאזורים שהיינו בהם נחשבים יעד חדש).
יש מקומות שיוצא לי להגיע אליהם הרבה במסגרת נסיעות עבודה (ניו יורק, סן פרנסיסקו) ומשתדל להוסיף טיולים. במקומות האלה אני כבר מרגיש “בן בית” ועדיין מאוד מאוד נהנה לטייל ותמיד תמיד מגלה מקומות חדשים שם. גם אחרי עשרות ביקורים בסן פרנסיסקו יש לי כרגע ביד רשימה של מקומות בעיר שעוד לא הייתי בהם ואשמח לגלות אותם בהזדמנות הראשונה.
-
אין תשובה אחת לכמה זמן מספיק בשביל לבקר באיזור בחול או בעיר ?
אני לדוגמא יכול להסתפק בביקור של חצי יום בעיר באירןפה . כי לי זה ממצה ואחר יאצה להיות בעיר חודש וגם זה בסדר.
להגיד חצי יום לא ראית כלום ? זה לא נכון כי מבחינתי והרצון שלי ראיתי מספיק ודי.
אם ארצה יותר אז אסע שוב.
רובנו הגדול שטס ומקיף את העולם. לא מכיר את הסביבה הקרובה שלו או לפחות את המדינה שהוא גר בה.
אני שמסתובב בארץ די הרבה ולעיתים קרובות באזורים לא מתויירים נפעם לגלות שיש הרבה מאוד מקומות בטווח שעתיים נסיעה שלא הכרתי.
זה רק מחזק את דעתי שאם בארץ לא מיציתי את האתרים ואני מעל 50 אז כנראה שגם במסגרת טיוליי החול לא אספיק .
בטיולי בארהב פגשתי לא מעט אנשים שלא היו מעולם בצידה השני של מדינתם מזרח ומערב ואילו אני כבר צברתי וותק באזורים אלה.
אבל אנשים כאלו יכולים לקחת אותי לאזורי הטיול שלהם ולהראות לי שאני טירון ירוק וכני ממש לא מכיר את ארהב .
-
'מידע לא רק בעברית'
הייתי אמור לנסוע למדריד בקיץ שעבר, אתרים בעברית- איצטדיון בירנבאום, ארמון, קניות.
באנגלית- פסל סרוונטס/דון קיחוטה ועוד, פתאום מדריד החלה להיות מעניינת...
-
@עמיחי13 אמר:
זה נראה לנו הרבה יותר מהנה מאשר להגיע ליעדים “חדשים” (אלא אם כן אזורים סמוכים לאזורים שהיינו בהם נחשבים יעד חדש).
שאלה--- למה?
כלומר למה הנחת היסוד שחבלי ארץ במדינה שאהבתם, יהיו יותר מהנים מאשר יעדים “חדשים” לגמרי?
האם הבחירה הראשונית בטירול-זלצבורלנד-אגמים- לא נבעה מכמות האופציות שהתאימה לכם כמטיילים? ועכשיו הולכים לאופציה 3?
אתייחס לקרתיניה- ובהיבט אישי, הייתי באוסטריה כמה פעמים קודם, בטירול המרכזי, המערבי, בזלצבורלנד, אגמים…. ודווקא הטיול לקרתיניה והטיול
לחלק של עמק ווכאו ואוסטריה תחתית- בעיניי היה “פחות” מוצלח כי היה חסר לי ה”אוסטריה” שלי (מהזיכרונות הקודמים, הילדים שהיו צעירים יותר ונלהבים יותר, מזג אוויר -הרבה סיבות שלא דווקא קשורות לאוסטריה). אבל חלק מהסיבות היו כי את המיטב ראיתי קודם. זה בסדר גמור בעיניי שלא כל טיול יהיה “וואו” אלא סתם חופשה-טיול,טבע, אוכל טעים ,חוויות, אבל התחושה שלי ובעיקר בטיולי משפחות שלפעמים אנחנו מנסים ל”שחזר” חוויה שהייתה מוצלחת בעבר- והנתונים השתנו והילדה הקטנה שחיפשה כל שיח לעשות תחתיו פיפי, כבר מתבגרת נוהמת במושב האחורי וזה לא אותו דבר.
-
אני בעיקר מתייחס כאן לטיולים ה”גדולים” שאנחנו עושים במסגרת משפחתית בקיץ. פחות על נסיעות קצרות יותר בחגים.
לגבי אנגליה, התשובה קלה. פשוט התאהבנו באנגליה.
- שפע האתרים המעניינים (משום מה ה”דיבור” הישראלי מדבר על היער השחור ועל הולנד, את אנגליה פיספסו לגמרי), המבחר, השילוב המוצלח בין טבע, היסטוריה, ערים, פסטיבלים, אטרקציות וכו.
- האנגלית. כמה שזה נשמע בנאלי, זה כל כך נוח שבטיול בכל מקום כל ההסברים הם באנגלית. בטח בטיול עם נוער שכבר דובר אנגלית ברמה טובה וכבר לא ממש צריך לתרגם להם כל הסבר. זה למשל בלט מאוד במוזיאון הפתוח של “הארץ השחורה” שבה כולנו מאוד נהננו מההפעלות של השחקנים במקום. בגרמניה\צרפת\אוסטריה תמיד יש הרגשה שמפספסים חלק מהחוויה כי לא דוברים את השפה המקומית. נהנים ממופע רחוב אבל לא מבינים את הבדיחות הקטנות.
- האנשים הנחמדים באנגליה. זו לא הקרירות של הצרפתים\גרמנים\אוסטרים. האנגלים באזורי הכפר (לא לונדון) חביבים מאוד. וגם כל כך רבים מהם חובבי ישראל בצורה מוצהרת – מפגשים אקראיים עם אנגלים ששמעו אותנו מדברים בעברית וכל כך יצאו מגידרם לבוא אלינו ולספר בהתרגשות על התמיכה שלהם. זה לא חווינו במקומות אחרים.
- הגודל של המדינה. בגלל המגוון והגודל של המדינה קשה מאוד למצות. גם אחרי טיול למרכז אנגליה ודרום ויילס, ישאר לעתיד טיול לדרום אנגליה וקורנוול, אל הצפון-מזרח (יורקשייר ומזרח אנגליה), ואל יעדים אחרים בבריטניה (סקוטלנד, אירלנד).
לגבי אוסטריה: התיכנון הוא לשלב את קרינתיה עם סלובניה. נדמה לנו שזה שילוב מתאים מבחינת תא שטח קרוב, איזון בין סוגי אתרים וכו. מצאנו בקרינתיה פסטיבל שנראה לנו מקסים (בתקווה שעד שנגיע לשם המצב יירגע והפסטיבל יתקיים. מצאנו אתר מיוחד שבו בונים טירה בסיגנון ימי הביניים תוך שימוש אך ורק בשיטות בניה, כלים וטכנולוגיות של ימי הביניים. וכן, הטעימה שהייתה לנו בחבל זלצבורג מאוד הייתה טעימה, ומאוד קיווינו שקרינתיה+סלובניה יצליח לשחזר את ההנאה. אז כן, אלמנט ה”שיחזור” חזק מאוד כאן. סיבה נוספת לחזור לאוסטריה היא שבביקור הקודם, שהיה הטיול המשפחתי הראשון בהרכב המלא, נצמדנו למסלול החומוס. ולכן מרגיש גם שרוצים לעשות “תיקון” ולבקר באתרים שלא נמצאים במסלול השחוק. אולי גם בזכות השילוב עם סלובניה זה לא יהיה טיול ל”אופציה 3”. יש לנו כרטיסים ספקולטיביים מאוד שנרכשו לקיץ הקרוב במחיר אפסי. יש סיכוי רחוק ותיאורטי מאוד כרגע שבסוף הקיץ נדע לספר אם זה היה כדאי.
כמובן ששקלנו טיולים למקומות אחרים. אם אנחנו מדברים על אירופה, אז נשקלו טיולים לאלפים הצרפתיים, לצפון צ’כיה, להרי הטטרה. אבל הערכנו שטיול לאוסטריה או אנגליה יהיה יותר מעניין. אם כי הגיעה הקורונה וטרפה הכל.
-
כמו שענו לפניי – “גם וגם”.
בספרד הייתי למעלה מ- 10 פעמים, כל פעם בחבל ארץ אחר, אבל מובן שהיו גם “חפיפות”. אזור ריוחה למשל, חזרתי אליו ואחזור שוב.
גם אחרי כל כך הרבה פעמים, עדיין יש המון מה לראות במדינה המופלאה הזו, ואם עמיחי דיבר על החביבות של האנגלים (שגם אני נתקלתי בה) הרי שבספרד זה אפילו מעבר לכך – הכנסת אורחים מכל הלב, שפעמים רבות הביאה לכך שנשארנו יותר מן המתוכנן במקום מסוים, פשוט כי המארח לא סיים לומר את מה שיש לו…
עד כדי כך התאהבתי במדינה שלמדתי ספרדית באופן מסודר במשך שנתיים, אבל הם מדברים כל כך מהר (נדמה לי שזו השפה הכי מהירה, או לפחות בצמרת) שאחרי 2 משפטים אני קצת מאבדת את זה
אני מתכננת לחזור לשם, למקומות חדשים ולמקומות אהובים, ובסופו של דבר אני מקווה גם לגור שם.
גם לנורווגיה חזרתי שלוש פעמים, בכל פעם באזור אחר לגמרי, והפעם מסיבה אחרת – הנופים והשקט שבו את לבי, ואני מתכננת לחזור לשם. שוב, גם כאן נוצר חיבור, אך מסיבה אחרת.
ישנם יעדים שהייתי בהם ונהניתי מאוד, לא רק באירופה, אבל לא נראה לי שאחזור לשם, כנראה משום שלא קרה בתוכי משהו, לא זז אצלי משהו ברמה הרגשית, ולא נוצר החיבור הזה. לסיכום – יהיו יעדים חדשים ויהיו גם יעדים ישנים ואהובים.
-
אני הייתי באיטליה כבר חמש פעמים,אבל אין ספק שנורווגיה זה יעד שהייתי רוצה להיות בו שוב -
תודה לכולם על דיון מעניין. חג שמח לכולם.
-
נורווגיה מהממת הייתי שם לפני לוש שנים ורוצה לחזור לשם שוב
