סתיו במערב סקוטלנד – בואו לעופף איתי!
-
שלום לכולם!
למי שמתאים , מזמינה אתכם לקחת הפסקה קלה מתלאות התקופה הנוכחית,
ולהתאוורר לכמה רגעים בחוויות הטיול שלנו למערב סקוטלנד בחגים!
Rogie Falls
Stac Pollaidh
Corrieshalloch Gorge
Beinn Eighe National Nature Reserve
Applecross
On the way.. Applecross to Skye
The Coffee Bothy - Broadford
Portree Harbour
Scorrybreac
Quiraing
-
Fairy pools
Lealt Falls
Old man of Storr
Trotternish peninsula
-
רקע, מנהלות ושלד המסלול
לפני כחמש שנים נסענו בטיול משפחתי לחוות את הסתיו המרהיב של סקוטלנד ו.. התאהבנו!
היה טיול מקסים אבל לא ארוך מספיק כדי להגיע גם לאי Skye שנמצא הרחק במערב סקוטלנד,
והחלטתי להשאיר אותו "לפעם הבאה".
חלפו השנים...
והשנה החלטנו שהגיע הרגע!
כרטיסים נקנו הרבה זמן מראש ולינות שוריינו בהתאם,
בפרט באי סקאי הידוע לשימצה בקושי למצוא בו לינות.
אבל.. לא כל כך מהר...
ברור שגם אצלנו השתבשו התוכניות עקב המלחמה .
במקום טיסות וויז ללונדון ומשם לסקוטלנד,
מצאנו את עצמנו כבר פעם שלישית מגיעים ללרנקה כתחנת ביניים .
הטיסות החדשות נרכשו כשבועיים בלבד לפני הטיול (עם חיסולו של נסראללה) , בשינוי קל בתאריכים,
והמתווה (המורכב) כולו תוכנן על ידי הבכור חובב הטיסות במינימום עלויות באופן יחסי
ובלקיחת מרווחי ביטחון הכרחיים לבלת"מים למיניהם.
וזה עבד!
היה מסע קטן, אבל העיקר שהגשמנו את החלום!
אז מה היה לנו פה,
בדגש כאמור על האי סקאי ועל חלקים מהדרך הנופית NC500 :
יום 1 – טיסה מישראל לרודוס, לאחר מכן טיסת ערב מרודוס ללונדון (לינה שדה"ת גטוויק בלונדון)
יום 2 – בילוי קצר בלונדון, טיסה מלונדון לInverness (לינה Inverness )
יום 3 – דרך NC500 מ Inverness לאולאפול (Rogie Falls , Stac Pollaidh) (לינה Ullapool )
יום 4 – מסלולים על דרך NC500 מ Ullapool ועד אפלקרוס ( , Corrieshalloch Gorge Beinn Eighe National Nature Reserve) (לינה Applecross )
יום 5 – מ Applecross לאי סקאי Isle of Skye (מעבר ההרים Bealach na Ba, מסלול Old man of Storr באי סקאי) (לינה Skye)
יום 6 – האי סקאי : Scorrybreac (פורטרי) , Kilt Rock & Mealt Falls , Quiraing, The Fairy Glen (לינה Skye)
יום 7 – האי סקאי : Sligachan Old Bridge , Fairy Pools , Coral Beach (לינה Skye)
יום 8 – האי סקאי : Lealt Falls , An Corran , Old man of Storr (לינה Skye)
יום 9 – מסקאי לאינברנס : Eilean Donan , Loch Ness, Culloden Battlefield , Clava Cairns, אינברנס (לינה Inverness )
יום 10 – טיסה מאינברנס ללונדון, בילוי קצר בלונדון, טיסת לילה ללרנקה (לינה לרנקה)
יום 11 – בילוי קצר בלרנקה, טיסת ערב לישראל
טיפים לתיכנון –
לתיכנון בסיסי עבור האי סקאי נעזרתי בבלוגים Earth trekkers ו Full suitcase.
עבור הדרך הנופית NC500 קראתי את המלצות לימור ואלון ח. בלמטייל (המון תודה!) ,
ונעזרתי גם בבלוגים Travel made me do it ו - Watch me see.
עוד קראתי שלל בלוגים בעברית, בעיקר מאתר למטייל , כל הלינקים בעברית ובאנגלית ירוכזו בסיום הסיפור.
ואתר אחרון חביב שכדאי להכיר – אתר ה HIKING של ההיילנדס WALKHIGHLANDS. יש בו שפע אפשרויות והוא נוח מאוד לשימוש.
תחזית מזג אוויר - מומלץ להעזר ב XCWEATHER - האי סקאי לא פשוט לחיזוי ואתרים גנריים פחות קולעים לגביו.
-
ימים 1-2 הדרך לסקוטלנד
אנחנו יוצאים לדרך עם טיסת אל על נוחה לרודוס, שמחים שהצלחנו להתגבר על כל הקשיים,
ומקווים שאכן הכל יתקתק על פי התיכנון וגם נגיע לסקוטלנד
– אני, בן זוגי, הבכור ופיקאצ'ו בן ה 16 (האמצעי מבלה לו בהודו את החופשה בין הסמסטרים ולכן לא הצטרף).
ברודוס יש לנו זמן לצאת מהשדה, אבל לא יותר מדי...
הנסיעה לעיר העתיקה התיירותית אורכת כחצי שעה, ולנו יש מחוץ לשדה רק שעתיים,
ולכן החלטתי לוותר על האטרקציות האמיתיות של רודוס ולהסתפק במסעדה מקומית במרחק הליכה מהשדה (או מרחק נסיעה קצר מאוד).
גוגל מפס בא לעזרתי וכך איתרתי את הטברנה Villanova ,ובמזג האוויר הנעים למדי צעדנו אליה.
(מציינת שעקב המעברים הרבים בדרך, מראש הקפדתי על כבודה לייט ככל שניתן ונסענו עם ארבעה תיקי גב ושני טרולי בלבד).
מה שגוגל מפס לא סיפר לי (או לא הסתכלתי בגוגל ארת') הוא שלא תמיד יש שם מדרכה...
לא אידיאלי אבל התגברנו.
שיפודים, צזיקי, חלומי, צ'יפס, והעיקר –בירה אלפא טעימה שאין כמוה!
אלא שהבחירה בשיפודי עוף הייתה לא מהמוצלחות (ככל הנראה מדובר היה בחזה עוף יבש כמו המדבר),
אז מצאנו פרטנר אחר שנהנה מהם...ממש על אדן החלון לצידנו.
בסך הכל הייתה לנו אתנחתא נחמדה,
ופיקאצ'ו מבקש למסור שמצד אחד השיפודים גרועים אך מצד שני מאפשרים לך להאכיל את החתול כך שבסך הכל מדובר במקום מומלץ.
את האתנחתא השלמנו עם ביקור בסופר המקומי AB FOODMARKET
והשלמות לאוסף הפרינגלס המפואר של פיקאצ'ו (מוזמנים לתרום!), וחזרנו לשדה אפילו מוקדם מהצפוי.
הכל תיקתק מהר ונותרו לנו מספר שעות בשדה הלא חביב הזה.. לא ממוזג.
בלילה טסנו עם חברת Tui לשדה התעופה גטוויק בלונדון.
הטיסה מגיעה בשעת לילה מאוחרת בדומה לטיסת וויז בזמנים שטסו לשם מהארץ,
ועל כן כמו שעשינו בעבר גם הפעם ישנו ממש בשדה במלון Premier Inn North Terminal .
כמקובל ברשת הזאת מחיר אטרקטיבי ובמקרה הזה מיקום מנצח. במלון יש גם קפה קוסטה פתוח 24/7.
למחרת בבוקר כמובן קמנו מאוחר אבל הספקנו עוד לפני הצהריים לנסוע ברכבת למרכז לונדון לתחנת ויקטוריה
(ההגעה לרכבת פשוטה מאוד, תחנת הרכבת נמצאת במחובר לבנין הטרמינל הדרומי, ואליו מגיעים בשאטל רכבת קצר חינמי 24/7 מהטרמינל הצפוני).
הקצבנו לעצמנו נטו כשלוש שעות טיול בעיר לפני שנמשיך הלאה.
בלונדון טיילנו לא מעט בעבר, חלקנו הרבה יותר מפעם אחת,
אבל מזמן רציתי להגיע לשכונת בריקסטון וטרם הצלחתי..
היום זה היום.
על בריקסטון אפשר לקרוא ב CKTRAVELS או בלונדוניסט.
אנחנו מגיעים לתחנת ויקטוריה..
אני ממשיכה להתרגש שהתוכנית הסבוכה שנרקמה לה ממשיכה להתממש.
מזג האוויר – לטובתנו!
כמובן פה אנחנו משאירים את החפצים בשמירת חפצים.
אפשר ביוקר (יחסית) בתחנת ויקטוריה עצמה (המחיר קופץ לאחר שלוש שעות), וקצת יותר בזול בכל מיני פיצוציות סביבותיה,
המשרתות רשתות שזה עיסוקן (מחיר נמוך עד יממה).
מי שמעוניין להעמיק יכול לקרוא השוואה בין האפשרויות פה, אבל אפילו אני הבנתי שדי לחפור בזה..
ופשוט בחרתי באחת מהרשתות שסביב התחנה, לא חושבת שיש הבדל דרמטי.
אנחנו עוברים לטיוב, קו ויקטוריה מסתיים בתחנת בריקסטון וממנה אנחנו יוצאים.
סמוך מאוד לתחנה נמצא ציור הקיר המפורסם של דייויד בואי David Bowie Memorial
אנחנו ממשיכים בשדירה הראשית Electric Avenue.
מדובר בשוק עממי אותנטי, עמוס בחנויות לממכר דגים, בשרים, ירקות ומזון אופייני למטבח הקריבי
בכניסה לשוק המקורה Brixton Village ציור קיר נוסף , בוב מארלי
אנחנו נכנסים פנימה, פה כבר מדובר בשוק הרבה יותר תיירותי שרובו למעשה מסעדות למיניהן,
ומיעוטו חנויות פרודוקטים או סחורות אחרות.
אופייה של השכונה אפריקאי/קריבי ועל כן ניתן לקנות בשוק חפצים בסגנון זה.. גם ביגוד
אנחנו באנו לאכול אוכל קריבי, אבל חלק מבני המשפחה קצת נרתעים מהמסעדה שחשבתי עליה ובה עומדת על הסירים "מאמא" גדולה,
ואנחנו מחליטים לשבת במסעדה היפנית הידועה OKAN שיש לה סניפים נוספים,
ולטעום סופסוף את הכוכב של התפריט - Okonomiyaki – סוג של פנקייק כרוב (כן!) עמוס בכל טוב.
היה טעים, כן, ואני די חובבת כרוב בכל הווריאציות,
אבל את הרוטב שהיה פה בשפע אני אישית קצת פחות חיבבתי. ובכל זאת היה שווה.
המשכנו לעוד שוק מקורה סמוך שנקרא Market Row ובו הראה לנו הבכור גלריה שנקראת
A Celebration of Demonstration , בה נמכרים צילומים אומנותיים מהפגנות,
ובעל הגלריה מאפשר לכל אחד להשאיר את המסר שלו שיודבק על הקיר.
הבכור בא לבדוק אם המסר שהשאיר לפני חודשיים עודנו שם...
הסתכלו מה קורה על אחד הקירות (ויש עוד קירות וגם התקרה מלאה) ותבינו שזו לא משימה פשוטה!
מול הגלריה, להשלמת השחיתות אכלנו בפטיסרי קטן בסגנון צרפתי L'Atelier Patisserie, היה טעים!
בזאת אפשר לומר שראינו כל מה שרצינו בבריקסטון,
אפשר גם להמשיך ל Pop Brixton, אבל כבר אכלנו דיינו והחלטנו שיש לנו מספיק זמן לקפוץ לעוד מקומות בלונדון...
חזרנו לטיוב ונסענו לראות מה שלום הביג בן שסיים את השיפוץ שלו לא כל כך מזמן.
קצת צילומים לילדודס והרגשה של שפע התיירים של לונדון, עולם כמנהגו נוהג
ועברנו לצד השני של הביג בן , בצד זה עמדו מספר מפגינים עם תמונות חטופים ואנחנו עוברים לידם ומדברים איתם מעט.
ממשיכים לטיול בפארק סט ג'יימס הנפלא, שתמיד אהוב עלי
ולפני שהכרכרה תהפוך לדלעת
, לצערנו צריך למהר ולהמשיך הלאה לתפוס את הטיסה הבאה.אנחנו חוזרים לאסוף את החפצים מתחנת ויקטוריה , נוסעים בטיוב לתחנת הרכבת Saint Pancras הצמודה ל Kings Cross,
ולוקחים רכבת לשדה התעופה לוטון.
הרכבת מגיעה לתחנת Luton Airport Parkway, ממנה יש להמשיך בשאטל רכבת קצרצר נוסף שנקרא DART.
והנה הגענו לשדה סופסוף.. טיסת פנים מצפה לנו כעת לאינברנס, ללא דרכונים וללא עיכובים.
אנחנו ממתינים להכרזה על הגייט (בבריטניה היא מתבצעת ברגע האחרון) ועולים לטיסת איזיג'ט קצרה של כשעה לאינברנס.
שדה קטן, אנחנו יוצאים מהמטוס ו... מה זה הכפור הזה??
במקום ללכת לבנין הטרמינל (הרי לא חשבתם שיש פה חלילה שרוול או אוטובוס)
אני פשוט מתחילה בריצה ומגיעה ראשונה ל AVIS.
קבלת הרכב קלה ופשוטה,
עם זאת מדגישה שאנחנו לקחנו רכב ידני (כמובן נהיגה בצד שמאל)
ולרכב אוטומטי המחיר יהיה יקר בהרבה (כללית זה תמיד כך אבל בפרט בשדה קטן כזה) והאפשרויות יהיו מוגבלות.
לינה הזמנתי מראש במלון של השדה Courtyard Inverness Airport הנמצא ממש מול בנין הטרמינל,
גם כן כסוג של ביטוח לבלת"מ כלשהו, ולא חשבתי שנצא מהשדה.
אבל בני המשפחה חסרי מנוח, מתעקשים לנצל את הזמן שנותר כדי לנסוע לעיר ולערוך קניות בסופר גדול שם.
עכשיו כבר אפשר להירגע..
הגענו לסקוטלנד!
-
איזה יופי פנינית. בואי נראה את סקוטלנד והאי ומה שיש להם להציע
-
תמונות פשוט מדהימות! תודה על השיתוף
-
מחכה להמשך וכל הכבוד על היצירתיות בהגעה לסקוטלנד. השתלם לכם. וויז ביטלו גם לי טיסה בל וויתרתי כי זה היה משהו קצר. סקוטלנד נהדרת!
-
-
@pninit1234 פנינית! איזה תמונות מהממות, וכיף לקרוא את הסיפור שלך.
-
יום 3 – דרך NC500 - מ Inverness ל Ullapool
בוקר טוב מתחיל בסקוטלנד עם ארוחת בוקר במלון שאילץ אותי לקחת אותה..
חוויה לא כל כך לטעמי, אבל נתגבר.
משם עוד היערכות קטנה – קניית מקלות הליכה בסניף GO Outdoors המקומי,
שכן שדה"ת גטוויק לא מאפשר להעביר מקלות כאלה בכבודת היד ולנו לא היו מזוודות
וסופסוף אנחנו מוכנים!
אז מה בתוכנית:
כאמור מרכז הטיול תוכנן להיות האי סקאי, מרחק של כשלוש שעות נסיעה ישירה מאינברנס בה נחתנו, בירת ההיילנדס הסקוטיים .
אבל מקריאה בסיפור הטיול של לימור (בפייסבוק) התאהבתי ברעיון להגיע לסקאי מכיוון צפון,
ולכלול בטיול חלקים מהדרך הנופית המפורסמת NC500 שבה נתחיל את הטיול היום.
יש ברשת שפע של מידע על הדרך ועל האתרים שבה,
אנחנו טיילנו רק בחלק קטן ממנה והשתדלנו לשלב מסלולים ברגל ולא רק נסיעות נופיות לאורך החופים, כל אחד יבחר לפי טעמו.
מידע מועיל במיוחד מצאתי בבלוגים Travel made me do it ו - Watch me see.
NC500 היא דרך מעגלית ומן הסתם ניתן להתחילה בכל נקודה,
אבל מקובל לומר שאינברנס היא נקודת ההתחלה שלה.
מפה ניתן להמשיך עם או נגד כיוון השעון, ואנחנו מתחילים בקטע קטן מן הדרך עם כיוון השעון בהתקדמות לכיוון צפון מערב.
האתר הראשון בו בחרתי לעצור ולטייל הוא מפלי רוג'י Rogie Falls,
מסלולון קצר וקל אבל יפה ומככב בכל רשימות המסלולים המומלצים של NC500.
אפשר לקרוא גם פה , לינק לויקילוק פה (אבל באמת שפה לא צריך).
חניה בתשלום בסגנון הבריטי PAY AND DISPLAY , ולפנינו שלט מאוד ברור לבחירה בין שני מסלולים –
ה"אתגרי" מביניהם הוא Riverside Trail שאורכו 1.3 ק"מ וה"מקוצר" מביניהם הוא Salmon Trail - שביל כבוש מתאים לעגלות.
אנחנו מתחילים בשביל Riverside Trail, מזג האוויר מושלם ונעים וצבעי השלכת מקדמים את פנינו.
מהר מאוד מגיעים לתצפית יפה על המפלים, אפשר לראות גם את גשר התצפית שלידם.
עוד קצת ומתקרבים לגשר , כמובן עולים עליו וגם יורדים מתחתיו,
מצלמים ומצטלמים מכל הכיוונים...
המשך השביל שלנו עובר ביער, ומאחר ויש לנו עוד לא מעט תוכניות היום,
אנחנו מקצרים ולא ממשיכים בו אלא חוזרים לרכב דרך שביל הסלמון.
אחלה התחלה קלילה, מומלצת ומתאימה מאוד למשפחות!
מדד הכוכבים למפלי רוג'י
אני 4.5 בן הזוג 4 הבכור 4 פיקאצ'ו 4
אנחנו ממשיכים בנסיעה, אפילו קצת צפונה מאולאפול אליה נחזור בערב ללינה.
מאוד רציתי לטייל במסלול Stac Pollaidh
שנחשב לאחד מהמרהיבים בדרך NC500 כולה, ולשמחתי הראות היום איפשרה זאת.
מדובר במסלול עלייה להר , 4.5 ק"מ, 510 מ' שינוי גובה.
עוד אפשר לקרוא פה, ויקילוק פה.
הדרך למסלול הזה מפגישה אותנו לראשונה עם כבישי ה SINGLE TRACK הסקוטיים.
בהיילנדס יש שפע של כבישים כאלה ברוחב מכונית אחת, למרות שהם משמשים לנסיעה דו-כיוונית.
הפיתרון נמצא באמצעות מפרצוני עצירה רבים לאורך הדרך בהם ניתן לעצור ולתת לצד השני לעבור,
הם גם מסומנים באופן מאוד בולט וקל להבחין בהם.
הנוף כבר מכניס אותנו לאווירה...
ואנחנו מגיעים לחניון קטן למדי, חוצים את הכבישון ומתחילים בעליה במסלול.
אחד מהיתרונות הבולטים של המסלול הזה הוא נוף מרהיב לאורך כל הדרך.
השמש ממש יוצאת.. קשה להאמין שזו סקוטלנד באוקטובר..
כמעט ואין מטיילים פה בשביל, פגשנו בודדים בלבד.
הפסקה קלה מול הנוף.. (יותר נכון – מחכים לאמא
)
ואנחנו מטפסים על הפסגה עצמה ונהנים מאוד מהנוף אבל הרוחות והקור כבר בהתאם!
המסלול הרשמי הוא מעגלי ומפה היינו אמורים להמשיך הלאה.
אבל ביקורת שקראתי ממליצה לא לעשות זאת, שכן המשך המסלול אמור להיות בוצי עוד יותר ופחות מוסדר.
ההמלצה הזו טוענת שעדיף לחזור בדרך בה הגענו ואני שומעת לה.
מהר מאוד אני מבינה מה שאפשר היה לחשוב עליו גם קודם, שהירידה הזו תהיה די תלולה...
היא אולי מוסדרת יחסית בין אבנים אבל גם פה יש לא מעט בוץ וצריך להיזהר בכל צעד לא להחליק,
די מתיש עד למטה וזהו החלק שפחות אהבנו במסלול,
אולי היה עדיף להשלים את המעגל...זה בוודאי היה פחות תלול.
מדד הכוכבים ל Stac Pollaidh
אני 4.5 בן הזוג 4 הבכור 4.5 פיקאצ'ו 5
יש פה באיזור עוד לא מעט מסלולים שרשמתי לי כגיבוי לתנאי מזג אוויר גרועים יותר,
ובכלל כאיזה "וויש ליסט" כללי (Wailing Widow Falls, Bone Caves Circuit, Falls of Kirkaig, Knockan Crag National Nature).
אבל אין כבר זמן,
החושך יגיע עוד מעט וממש לא מתחשק לי נהיגה בחושך בכבישים האלה..
אז חוזרים ישירות לאולאפול.
בהמלצתו של אלון ח. אנחנו אוכלים במסעדה Ceilidh Place Ullapool וגם אנחנו מצטרפים להמלצה!
ואחרי הארוחה - "מזמן" לא היינו בסופר..
אנחנו דוגמים את הסופר הקטן יותר של אולאפול (לעומת אינברנס),
גם פה אנחנו לא מצליחים להשיג את הפריט המבוקש יקר הערך - סכין לחם.
נראה כי הבריטים חוששים להשאיר סכין שכזה זמין חופשי בסופר,
אתמול באינברנס היה צורך בשירות לקוחות כדי לרכוש אותו (והוא כבר לא היה פעיל בשעה שבאנו),
והיום באולאפול אין בכלל למכירה סכין חד כלשהו בסופר,
מסתבר שצריך לגשת לחנות כלי עבודה...
(החנות סגורה, ברור שסגורה). אנחנו ממשיכים ללינה שלנו במלון The Royal Hotel, בניגוד למנהגי הזמנתי פה חדר "אקסלוסיבי" עם מרפסת צופה לאגם.
אבל המלון מאכזב וברמת תחזוקה ירודה - ממש לא ממליצה עליו.
לעומת זאת המלון שהומלץ על ידי לימור הוא Harbour House ששוכן די בשכנות למלון שלי.
אני לא הזמנתי אותו בגלל גודל החדר שלא מצא חן בעיני אבל כשלא שומעים ללימור זו התוצאה..
ראו הוזהרתם.כללית נושא הלינה באיזור בעייתי מאוד והמבחר דל, דירה מתאימה בכלל לא מצאתי ונאלצנו להזמין מלון.
נסו להזמין כמה שיותר מוקדם.
ובכל זאת - שאלה יהיו הצרות שלנו – לילה טוב!
-
יום 4 – מסלולים על דרך NC500 - מ Ullapool ועד Applecross - חלק א'
בסקוטלנד בסתיו השמש זורחת מאוחר וקל מאוד לקום לזריחה
וכך נשקף הנוף מהמרפסת המהוללת של החדר בשעה בה קמתי
אנחנו מתארגנים ויוצאים לדרך דרומה.
בתוכנית שתי עצירות מסלולים שיארכו זמן,
ולכן אנחנו מוותרים על חלק מהנסיעה לאורך התוואי המדוייק של NC500 ונוסעים את רוב הדרך בכבישים ראשיים יותר.
האתר הראשון בו עצרנו הוא הנקיק Corrieshalloch Gorge ,
אתר די "מאסט" על הדרך ופשוט מאוד לביקור לכל המשפחה.
גם פה חניה בתשלום, מגרש החניה נסגר עם סיום שעות הפעילות הרשמיות של המקום .
קיימים שני מסלולים קצרים –
הראשון נקרא Woodland walk באורך 1 ק"מ והוא זה שמוביל לאטרקציה העיקרית – המפלים Falls Of Measach הזורמים בעומקו של הנקיק.
למעוניינים ניתן לשלב מסלול נוסף Lady Fowler’s Fern walk .
אנחנו מתחילים במסלול המוביל למפלים, נחמד פה גם בדרך עצמה לראות את הנהר
מפלים קטנים נוספים על הדרך – The Stepped Falls
ועוד מפלים קטנים The Rocky Falls
אבל כל זה רק פתיח למנה העיקרית
, אנחנו מגיעים לגשר התצפית למפלים. הגשר חוצה את הקניון שמרשים מאוד בעומקו ואנחנו עולים עליו.
אחר כך אנחנו ממשיכים הלאה לנקודת תצפית ממנה רואים את הגשר ואת המפלים –
קשה להעביר בתמונה את עומקו של הקניון אבל ננסה...
בפרץ אנרגטי לא ברור אני מחליטה להמשיך גם למסלול הנוסף המבטיח תצפית ללוך ,
אבל זה מיותר לחלוטין , ממליצה להסתפק במסלול במפלים.
מדד הכוכבים למסלול המפלים ב Corrieshalloch Gorge
אני 4.5 בן הזוג 5 הבכור 5 פיקאצ'ו 5
ממשיכים דרומה, עצירה קטנה בנקודת תצפית נחמדה Glen Docherty Viewpoint
ומפה למסלול העיקרי של היום –Mountain trail (תודו שזה שם מקורי) בשמורה Beinn Eighe
היציאה למסלול זה איננה ממרכז המבקרים אלא מספר ק"מ משם, חפשו בגוגל Beinn Eighe Trails Car Park
מדובר במסלול מעגלי, 6.5 ק"מ, 590 מ' שינוי גובה,
והוא מתהדר בכך שהוא המסלול היחיד המסומן בסקוטלנד.
אפשר לקרוא עליו גם פה , ויקילוק – פה.
למעוניינים יש גם מסלול קצר בהרבה שיוצא בדיוק באותה נקודה – Woodland trail - 1.5 ק"מ, ושינוי גובה של 125 מ בלבד.
אנחנו חונים לחופו של Loch Maree הארוך אליו משקיף המסלול ברוב רובה של הדרך.
ומתחילים לעלות על ההר.. בכל זאת לא סתם קראו למסלול ככה
.חשוב לעלות עם כיוון השעון וכך גם עשינו אנחנו.
לוך מרי וההשתקפויות שלו מאחורינו בשלב הזה, אבל נחמד להביט בו בכל רגע של עצירה
העליה הראשונית ביער, לא קשה מדי.
אבל בהמשך פני השטח סלעיים מאוד, תלולים למדי,
ולעיתים מזומנות נדרש מאמץ של כל הגוף (גם הידיים) לעלות בלי להחליק ולהיאחז בכל מה שניתן.
זו הסיבה שכדאי לעשות את החלק הזה בעליה ולא בירידה.
כשאנחנו מגיעים לפיסגה לצערי הראות לא טובה בכלל..
אני גם לא בטוחה שמהפיסגה אמורים לראות את לוך מרי.
קר מאוד, וגם פה בקושי מצאנו מטיילים נוספים.
לכן אנחנו לא מתעכבים הרבה , אין טעם כשאין נוף,
וממשיכים במעגל שלנו.
ההמשך מתון יותר, בתחילה עוברים ליד לוכים קטנים, אפשר לראות שהראות בכיוון הזה עדיין גרועה.
הנה דוגמא לסימון השבילים היחיד בסקוטלנד – רוג'ום אבנים עם סמל המסלול
(ובכל זאת – אני מאמינה רק בויקילוק שלי ולא ברוג'ומים...
בטח כשאין כמעט מטיילים אחרים באיזור)
ואנחנו מגיעים לירידה מההר בצידו השני.
עכשיו הפנים מול לוך מרי, ראות מצוינת, ובצד הזה שפע צמחיה פורחת, מקסים פה!
הירידה אומנם פחות תלולה מהעלייה - כמו שהבטחתי,
אבל עדיין נדרשת תשומת לב לצעדים בין אבן לאבן כדי לא להחליק (ברור שבכל זאת החלקתי),
והזמן מתארך הרבה מעבר למה שהערכתי.
בין כל הצבעים בדרך בולט לי הטחב הצבעוני על פני הסלעים..
ואני לתומי חשבתי שיש רק טחב ירוק...
זה בהחלט מוסיף יופי למסלול לראות סלעים מצופים בשפע אדום וצהוב!
-
יום 4 – מסלולים על דרך NC500 - מ Ullapool ועד Applecross - חלק ב'
למרות המאמץ המצטבר אני נהנית מכל רגע וגם לא יכולה שלא לצלם עוד זווית ועוד זווית...
ובסופו של דבר אנחנו מסיימים את המסלול.
היה קשה יותר ממה שהערכתי אבל שווה!
מדד הכוכבים למסלול Mountain trail בשמורה Beinn Eighe
אני 5 בן הזוג 4 הבכור 5 פיקאצ'ו 5
כל שנותר כעת הוא לנסוע ללינה שלנו בישוב קטן שנקרא Applecross,
הדרך אליו לאורך החוף היא אכן חלק מ NC500, והיא מקסימה ושופעת ישובים ששווה לעצור בהם כמו Torridon ו Shieldaig.
אנחנו נהנים מהנוף תוך כדי נסיעה, למרות שגשם מתחיל לרדת,
אבל מצד שני התעכבנו מעבר לצפוי במסלול ועוד מעט חושך..
אין זמן לעצור וממש לא מיציתי את כל הרעיונות היפים שהיו לי לדרך.
אבל הגענו.. בטח שהגענו.
הלינה שלנו במקום מבודד שמוביל אליו כביש גישה משלו, ובתמורה אנחנו פוגשים את האיילים המקומיים. איזה כיף.
אנחנו לנים ב Hartfield House Hostel ,
זו אומנם אכסניה אבל יש לה להציע גם חדרים עם מקלחת צמודה ואפילו חדר זוגי ענק צופה לאחו הירוק, אותו הזמנתי עבורנו.
המקום כאמור מבודד למדי, וגם לא מתחשק לאף אחד לנסוע בחושך ולחפש מקום אחר לאכול בו בשעת ערב (אם קיים כזה בכלל).
בשילוב עם עצלות מסויימת השתמשתי בהצעה לקנות במקום פיצות קפואות ולהכין אותן בתנור של המטבח המשותף.. וכך היה!
ותאמינו או לא – במטבח הזה היה גם סכין לחם, איזו מציאה!
אכלנו במטבח הזה גם מהפיצות וגם משאר מאכלים שהיו לנו מגיחות הסופר הקודמות ,
התרשמנו מאווירת המטיילים שמסביב (הזדמנות לדמיין את עצמי כתרמילאית...
) וסך הכל היה מוצלח.בניגוד למלון ה"מפואר" באולאפול פה התחזוקה של המקלחת הייתה פנטסטית, וסך הכל נהניתי מאוד מבחירת הלינה הזו.
לא מדובר בבחירה זולה במיוחד לעומת החלופות והשיקול לא היה המחיר (כשמדובר בחדרים פרטיים),
אבל באיזורים האלה מקובל ללון גם באכסניות והרמה שלהן לרוב טובה מאוד, חלק מהיתרון הוא גם תנאי הביטול הגמישים יותר.
לילה טוב
-
תודה, כיף שאת פה!
-
@pninit1234 כרגיל, תמונות פוסטר !!!
-
גדליהו תודה מפרגן כמו תמיד!
-
יום 5 – מ Applecross לאי סקאי Isle of Skye
בוקר טוב, בשבע בבוקר עוד חשוך לגמרי..
אני מביטה בחלונות הגדולים שמול פינת הישיבה בחדר ורואה שלפני אחו ירוק גדול,
ומי מסתובב בו?
כמובן האיילים החמודים. איזה כיף של בוקר.
אבל.. מצד שני עושה רושם שתחזית מזג האוויר לא לטובתי.
התחזית טוענת שפה באיזור יהיה גשום למדי, אבל בסקאי.. שם אין גשם.
מאחר והיום בלאו עומד להסתיים בסקאי,
אני מחליטה לטייל יותר שם ופחות בדרך.
גשם עוד לא יורד, אנחנו יוצאים לנסיעה.
אלא שהדרך ההגיונית והקצרה ביותר עוברת במעבר הרים Bealach na Ba,
בבית חשבתי שאולי נעשה מסלול שם Sgùrr a’ Chaorachain)) ,
אבל בראש מעבר ההרים אין ראות בכלל לצערי עם או בלי קשר לתחזית הגשם.
לא נעים לנסוע בערפל אבל לעומת הערפל שהיה לנו באיסלנד זה כבר באמת שום דבר.. קטן עלינו.
קצת אחרי הפיסגה אנחנו פוגשים עדר שלם של איילים
וכשמתחילים לרדת כבר יש ראות
עד לסופה של הירידה
והנה מבט לאחור לכביש אותו ירדנו , תראו את ההר מכוסה כולו בעננים
ואנחנו ממשיכים בדרך לכיוון האי סקאי.
הנסיעה יפה מאוד, כמעט כל נסיעה בסקוטלנד היא יפה מאוד.
וכמו תמיד גם פוגשים שפע כבשים, רבות מהן מהזן המיוחד הזה (גוף לבן, ראש שחור)
קראתי המלצות חמות במיוחד על מקום שנקרא The Coffee Bothy והחלטתי שננסה את מזלנו ונעצור להתפנק שם.
אנחנו נכנסים, מקום קטן למדי אבל נראה שאחד השולחנות עומד להתפנות ואני מדברת עם הבעלים ומסתכלת בתפריט.
אמא תראי... הילדים לוחשים לי ומצביעים על דגלון פלסטין מתנוסס לו ליד הקופה. נלך מפה!
מתביישת קצת לספר אבל טו לייט, אמא כבר רעבה וכבר החליטה שפה אוכלים סופסוף משהו שבכל זאת קצת יותר מוצלח מהפיצות הקפואות,
כמו למשל מרק כרובית עדשים ותרד...
אז כן, כל אחת ואחת מהמנות שהוזמנו הייתה טעימה ביותר וההמלצות שהגיעו מקבוצת פייסבוק אמריקאית היו מוצדקות,
אבל כנראה שלא הייתי באה אם הייתי יודעת במי תומכים פה...
מאוששים המשכנו הלאה למסלול.
ואם כבר מסלול ומזג האוויר משתף פעולה אז למה לא להתחיל במסלול הכי מפורסם של סקאי?
המסלול נקרא Old man of Storr והוא נמצא בדרומה של הפנינסולה Trotternish , לא רחוק מפורטרי "העיר הגדולה".
מדובר במסלול של 5 ק"מ עם 340 מ שינוי גובה, סביר לגמרי.
עד עכשיו התרגלנו שאנחנו לבד בשטח בלי מטיילים נוספים, פה המצב שונה לחלוטין...
אנחנו חונים במגרש החניה הענק במונחי סקוטלנד ויש שם לא מעט מכוניות..
ממש דיסנילנד של סקוטלנד!
בפתח השביל הודעה בזו הלשון –
אוקיי.. זהירים הסקוטים.
אנחנו מתחילים לעלות, שביל מאוד מוסדר וברור, פה באמת לא צריך שום אפליקציית ניווט...
רק אם רוצים כמוני להתעודד כמה תוספת גובה עשינו וכמה נותר לנו.
הנה תחילתו של המסלול, שמיים חצי מעוננים וחצי כחולים, ואנחנו עולים עם הגב לאוקינוס
אבל גם עוצרים להשקיף
מתקדמים ולפנינו הסלעים המפורסמים, אחד מהם הוא ה “Old man”
ופתאום...
מתחיל ברד!
לא סתם ברד אלא כדורונים זעירים של ברד בשפע רב שממש מכה בפנים.
רוח מצטרפת וקר מאוד...
מה זה צריך להביע עכשיו?
סיכמנו כבר בבוקר שבסקאי היום לא גשום...
אנחנו לא מתייאשים. בטח תיכף תהיה הפוגה.
קצת אני מסתתרת מתחת לסלע,
קצת מתייאשת מההמתנה וממשיכה הלאה
אני כבר די קרובה, לא הזמן לוותר!
ועוד מבט לאחור..
מעונן יותר אין מה לומר
ומבט קדימה
המצב נרגע קצת, ואנחנו כל כך קרובים
מגיעים לנקודה המפורסמת (ואל תנסו לזהות פה את ה OLD MAN – מדובר בהמצאה פרועה חסרת בסיס)
והגשם חוזר בהתלהבות, אנחנו לא משתהים ומתחילים לחזור למטה.
לאחר שתי דקות של הליכה, די קרוב לאיזור הסלעים עצמם מתחילה רוח.. מטורפת.
"מה זה? הוריקן פה!
" אומר לי הבכור שהיה קרוב אלי. בן זוגי ופיקאצ'ו התקדמו קצת לפנינו ולא היו איתנו בשלב הזה.
אני מנסה להתקדם אבל מרגישה שהרוח הודפת אותי אל סלע ומזיזה אותי מהמקום,
אז כבר עדיף לשבת פה באמצע המסלול עם כל הגשם עלינו ובכפור נוראי.
נרטבים או לא נרטבים כבר נעשה לא חשוב.
עוד כמה אנשים היו באיזור, גם הם ממתינים,
חלקם עומדים מאחורי סלע גבוה.
אבל האמת היא למה יש לחכות במצב הזה?
כבר עלתה לי מחשבה אולי לא במקרה היה שלט על טלפון לחילוץ בתחילת המסלול...
וגם חשבתי שהפעם באמת הגזמתי, איך הגענו למצב הזה?
ובכל זאת צריך להיות פרקטיים..
אני אומרת לבכור שכדאי להישאר נמוכים ואנחנו מתקדמים מעט ממש ולאט ממש על קרקע המסלול,
ומוצאים מחסה חלקי מהרוח מאחורי סלע.
אני נושמת לרווחה לרגע, עוצרת למצוא את הכפפות שלי שעד עכשיו לא הוצאתי ולובשת אותן.
והבכור מעודד אותי –
"אין מה להישאר פה, אם אנחנו נשארים אנחנו מתים מהיפותרמיה".
מילות עידוד שכאלה ואני מבינה שאין ברירה, ממשיכים לרדת.
מכניסה יד אחת לכיס, והאצבעות כואבות מאוד מהקור,
זה לא עובר מיד ואני מתחילה לחשוב תוך כדי ירידה שאולי נגרם להן נזק?
ובכל זאת, הירידה בגובה מועילה,
עדיין יש רוחות חזקות, גשם וכפור, אבל אפשר להתקדם ועכשיו רק נותר להשלים את המרחק ולהגיע לרכב.
מגיעים ספוגי מים וקפואים לרכב. למרות מעיל הגשם ומכנסי הגשם שלבשתי,
בעיקר נרטבו לי הגרביים והנעליים שכבר צברו כמה חורים מלמעלה (מסתבר שהן מסרבות לתפקד כעמידות למים במצב הזה..)
אלא שעכשיו צריך לנסוע לדירה החדשה שלנו בפורטרי..
וכדאי לקנות אוכל לערב, בטח לא נרצה לצאת שוב.
בכוחות אחרונים נכנסים לסופר וקונים משהו,
זה היה לא קל כשהסופר כל כך קר (מסתבר!!) אבל עמדנו בזה ומשם נסענו ישר לדירה שלנו.
ולמרות הכל.. חוויה!
מדד הכוכבים ל Old man of Storr בסופה
אני 5 בן הזוג 4.5 הבכור 4.5 (עד ל"הוריקן") פיקאצ'ו 5 ("בזכות הברד, אף פעם לא ירד עלי כזה ברד!")
הדירה שלנו הוזמנה באירבנב הרבה מאוד חודשים מראש לפני הטיול.
היא נמצאת ממש במרכז פורטרי, ברחוב שקט אבל במרחק הליכה מהמסעדות ומהנמל.
היתרון הבולט שלה הוא חדר כביסה שכלל גם מכונת כביסה וגם מייבש,
ואפשר לומר שגם המטבח היה מצוייד בצורה טובה כולל מדיח גדול שמאוד הקל עלי.
לעומת זאת החיסרון הגדול שלה היה זרם מים חלשלוש במקלחת.
אנחנו נכנסים לדירה, מרשתים את הסלון בחוטי כביסה לתליית כל מה שהתרטב ולא מתאים למייבש,
מתחילים כביסות והתארגנות לארוחת ערב מהירה.
אחרי דרך כל כך ארוכה בין מלונות שמחליפים כל יום, היה טוב להגיע לדירה שכזו, אנחנו נישאר פה ארבעה לילות.
אוכלים ממיטב מטעמי הסופר,
פיקאצ'ו מייבש לכולם את הנעליים עם פן...
פסטורליה.
מחר נהיה כמו חדשים.
ומה עם פעולה מתקנת אתם שואלים?
ברור שעברתי לבדוק תחזית באתר אחר...
הקבוצה בפייסבוק המליצה על XCWEATHER הבריטי לסקאי ואני זרמתי עם ההמלצה.
נוח מאוד למעקב אחר מצב הגשם בכל שעה וגם אחר עוצמת הרוח ומשבי הרוח (gusts).
לילה טוב
-
יום 6 – האי סקאי - פנינסולת Trotternish
בוקר טוב, מזג אוויר מצויין, אז ברור שמרפי יתערב פה לא?
דווקא היום בן זוגי היה חייב לטפל במשהו דחוף על הבוקר,
ואנחנו משאירים אותו בדירה ומנצלים את המרכזיות שלה כדי לטייל מעט ברגל בפורטרי.
פורטרי בבוקר עוד מנומנמת למדי, אנחנו בודקים את חנויות המזכרות וממשיכים לתצפית לנמל
לא רחוק משם מתחיל מסלול Scorrybreac שעובר לאורך החוף.
מסלול מעגלי באורך 3 ק"מ אבל לא רצינו להקדיש לו את מלוא הזמן ולכן הלכנו מעט וחזרנו.
בדרך פגשנו אדום חזה שדיגמן לנו בצורה מעוררת השתאות
טיילנו קצת ביער והשקפנו על הנוף, ואפילו טעמנו משיחי הפטל שבדרך
מסלול חמוד ולא יותר מזה, מתאים לשומרי שבת שנמצאים בפורטרי.
לאחר מכן חזרנו לפורטרי להתפנק בבית קפה The highland cow shop .
בית הקפה גם מציג למכירה אינספור מזכרות חמודות בדמותה של פרת ההיילנדס השעירה.
אכלנו, נהנינו, ולא שכחנו להביא משהו גם לבן הזוג...
בצהריים חזרנו לדירה ויצאנו לדרך, לנצל כמה שיותר מהיום היפה הזה.
אנחנו חוזרים לפנינסולת Trotternish, יש בה כל כך הרבה מה לראות ואיפה לטייל...
עוצרים ב Kilt Rock & Mealt Falls –
הסלע מאחורי המפל הוא סלע עמודי בזלת "מקופל" כמו קילט סקוטי ולכן זכה לשם זה,
אבל האמת שמנקודת התצפית קשה עד בלתי אפשרי להבחין בזה.
אנחנו ממשיכים למסלול של היום - Quiraing, מסלול של 7.3 ק"מ עם 350 מ שינוי גובה.
אפשר לקרוא גם פה, ויקילוק- פה.
הדרך למסלול יפה כשלעצמה ומצטיינת בכביש עקלקל וצר במיוחד,
והנה אנחנו מגיעים למגרש החניה (כן גם פה צריך לשלם).
במקום פוד טראק מקומי אבל אנחנו לא מתעכבים – אוכלים אחרי המסלול ולא לפניו!
המסלול גם הוא אחד מהידועים ביותר בסקאי ובהחלט בצדק.
נוף מהמם ויוצא דופן!
הדרך מאוד מסודרת, ברורה ולא קשה במיוחד.
הנה הנוף לכיוון החוף
בשלב מסויים אנחנו מגיעים לשער
עוצרים לעוד צילומים וממשיכים ללכת
אלא שמבט בשטח מראה שפתאום מעבר לשער אין פה שום שביל ברור שצריך ללכת בו...
למה צריך שביל, הכל פה ביצה אחת גדולה!
רגל על הצמח הלא נכון ואופס, הרגל שוקעת במים.
מבט בויקילוק שלי מרמז לי שאני לא "על המסלול"
ויש בי עוד תקווה שאם רק אמצא את "המסלול" אצא מהביצה.
בשלב זה עוד האמנתי בזה..
כך או כך התקדמנו בביצה לפי הכיוון שראיתי בויקילוק והגענו לצוקים המשקיפים לים.
מאוד מרשים במציאות, קשה בתמונות להעביר את מימד העומק.
מהצוקים היה נדמה לנו שאנחנו מוצאים את המסלול והמשכנו הלאה,
עוד נשאר לנו לא מעט ללכת...
אבל אחרי כרבע שעה הבנתי כמה דברים בסיסיים:
1. אנחנו עדיין בביצה
2. ביצה לכל הכיוונים
3. אין פה אף נפש חיה, המטיילים האחרונים שראינו היו בצוקים.
בניגוד למנהגי נחתה עלי רוח רציונלית
,והחלטתי שיש גבול ועדיף לחזור על עקבותינו ולא להשלים מסלול מעגלי לא ברור וביצתי לבדנו..
עדיף כבר לשקוע בביצה מוכרת!!
וכך היה.
חזרנו את כל הביצה הגדולה,
הפעם כבר פיתחנו אדישות – הנעליים בלאו הכי רטובות.
בסיומה של הביצה עוד הספקתי להחליק, ליפול לבוץ וללכלך הכל,
בקיצור...
טוב שיש מכונת כביסה ולפיקאצ'ו תהיה עבודה גם היום לייבש נעליים.
מסלול מקסים, באמת מההיילייטס של סקאי,
אבל מהרגע שמגיעים לשער יתכן שהוא יהיה במצב קצת פחות נוח. אפשר במקרה כזה לקצר ולחזור.
חזרנו לאיטנו ושוב נהניתי מהנוף,
הכבשים שיתפו פעולה והצלחתי להתקרב אליהן עוד יותר
מבט לאחור לתחילת המסלול
וחזרנו לרכב.
מדד הכוכבים ל Quiraing
אני 5 בן הזוג 4 הבכור 5 פיקאצ'ו 5
אומנם הפוד טראק שבחניון נסגרה ולא חיכתה לנו,
אבל מאחר והתחלנו את היום מאוחר דיגדג לי לעשות עוד משהו לפני החושך ובני המשפחה זרמו עם הרעיון.
כך נסענו לעוד אחד מהאתרים הידועים של סקאי Fairy Glen
מדובר באתר משפחתי קליל, לא ממש מסלול ובטח לא קשה. אפשר לקרוא עליו גם פה ופה.
יש פה "גבעות טלטאביז" למיניהן
(מקווה שאתם בגיל שלי ותבינו על מה מדובר!! אני בעצמי קניתי לבכור בובה של דיפסי כשהוא היה בן שנה..עברו מאז רק 25 שנה! )
יש מעגל אבנים שמקורו פשוט בתיירים שסידרו אותו..
המקומיים מתנגדים לו אבל נראה שזה לא ממש עוזר להם.
המעגל מופיע בכל תצלום של המקום ובצורה "קסומה" ומעובדת לחלוטין,
ומושך אליו עוד ועוד תיירים שרוצים לצלם ולהצטלם איתו.
ויש גם לאן לטפס ולאיפה להשקיף
מקום חמוד ובהחלט שווה ביקור, אבל בעיני לא יותר מזה.
אולי עם ילדים קטנים שיטפסו על הגבעות זה יכול להיות יותר שוס.
מדד הכוכבים ל Fairy Glen
אני 4 בן הזוג 4 הבכור 4 פיקאצ'ו 4
הרבה מסעדות סגורות משום מה ביום ראשון,
הסתפקנו בביקור נוסף בסופר ובארוחה ביתית בשילוב ריטואל הכביסות, תליית בגדים ליבוש בסלון ויבוש הנעליים,
והבכור אפילו פינק אותנו בחיתוך אננס טרי
- הפייבוריט שלו בחו"ל!היה יום עמוס ומוצלח
לילה טוב
-
תיאור מקסים, תמונות ממכרות ונראה שאתם טיילים מנוסים ועמוסי מוטיביציה שמתקתקים תוכניות טיול כמו שעון.
-
-
