בין שתי ערים - טיול קייצי לבולגריה
-
חזרנו לא מזמן מטיול קצר של שבוע לבולגריה.
שנים שלא טסנו באוגוסט, מאז שהילדים שלי כבר לא במערכת החינוך. לא חודש אידיאלי לטיולים ולטיסות.
במקור תיכננתי טיול ארוך לצפון אמריקה ביולי, אבל בשורה משמחת מצידה של בתי הבכורה שינתה את התוכניות. חיפשתי טיול קצר במונחים שלנו והפור נפל על בולגריה שבה טרם טיילנו.
הטיול תוכנן לתחילת אוגוסט, והכוונה הייתה לטייל קצת בסופיה, קצת יותר בפלובדיב ובין לבין לטייל קצת בטבע. היה ברור לי שיהיה חם, אבל מכיוון שאני מוגבלת לחודשי יולי אוגוסט אז זה מה יש ועם זה נעבוד.
והיה כיף מאד, למרות החום.
כרטיסי טיסה נקנו באלעל במחיר סביר , ורכב הושכר דרך חברת WIZZ AIR. זו פעם שניה שאנו שוכרים דרכם והיה בסדר גמור.
1/8 יום שישי
יצאנו לדרך בבוקר, לא מעט שעות לפני הטיסה, מחשש לפקקים, בלתמים ועוד מרעין בישין שיכולים לפול עליך במדינה הזו..חששנו לא למצוא חניה במתחמים של נתב"ג, ואכן, כשהגענו, חניון 15 היה מלא והמשכנו לצמד החניות 26 / 28. הסוד הוא לנסוע עד סוף החניה. שם תמיד מוצאים מקום... אז החנינו את מכוניתי הקטנה והצהובה (עובדה שמאד מקלה כשמחפשים אותה בחניה
), ומיד היה לנו שאטל לשדה.שם, התור לא היה נורא כלכך ודי מהר הגענו לאזור הדיוטיפרי, כשלרשותינו די הרבה זמן לשתות, לאכול וסתם לבהות בטלפון.
הטיסה הייתה בסדר גמור, יחסית קצרה שזה מאד כיף.
חיכינו למזוודה, ויצאנו לחפש את הנהג שהזמנתי דרך בוקינג. הבחור חיכה כששמי מתנוסס על מסך הטלפון שלו. הובלנו למוניתו, והבנו שאין כל כך אפשרות לתקשר. הבחור לא ממש מבין אנגלית. לא אז לא..
העיקר הביא אותנו בשלום למלון בסופיה, שנמצא ברחוב קטן בין בתי מגורים. התקבלנו במאור פנים, והתארגנו בחדר הנחמד והנעים.
שלום בולגריה
. עמדו לרשותינו ערב ויום שלם לטייל בעיר. מה שנקרא על קצה המזלג. שישאר קצת לפעם הבאה...החלטנו לצאת ולשוטט קצת בעיר. מזג האוויר היה חמים, וממש נסבל. הלכנו ברגל לכיוון אחד , בעיקר כדי לבדוק מסעדה איטלקית (וקצת הזויה מסתבר) שנמצאת בקצה הרחוב שלנו, ואחר כך הלכנו לחוות כמה מהבנינים היפים שלה.
הגענו לגן יפיפה שנמצא מול בניין מדהים, שמסתבר שהוא מוזיאון ההיסטוריה של סופיה. היה ממש נעים לשוטט שם, בשעת ערב חמימה.
משם המשכנו לרחוב ראשי שבו נתקלנו במסגד גדול, שנכנסו ויצאו ממנו אנשים ותיירים.
מהעבר השני של הרחוב ראינו את ה CENTRAL HALL שהוא מעין מתחם סגור ויפה, המכיל קומת בתי קפה, ומעין סופר פתוח ונחמד.
המבנה מאד יפה ומרשים, ולרגע חשבנו שטעינו בייעוד שלו.. זה שוק?? נכנסנו כדי להתרשם וגם לנסות את השימוש במטבע שמעולם לא השתמשנו בו - לבה. הבנו שהכל זול כאן מאד.
-
בומחכה לקרוא מירב! היינו בטיול קצר בבולגריה לפני שנתיים, בעיקר טיולי טבע והיה נחמד מאוד! אכן בולגריה זולה מאוד. הכל עולה בערך חצי ממערב אירופה ( הצימרים, הרכבלים הרכב), בהחלט טיול חסכוני!
-
איזה יופי
תזמון מושלם - הגעת לי בול בזמן 
אמורה לסוע לשם עוד חודש - אני בטוחה שכל מה שתספרי כאן יעזור לי.
נושא התשלום שם - מזומן, אשראי, המטבע עצמו - לא ברור לי וקראתי דעות שונות. אשמח מאוד להבין איך מסתדרים.
מחכה להמשך...
-
מעולה, מאוד מתחבר למסלולים שלך ובולגריה אצלי עוד לא הייתה על הכוונת,
ארקיע מציעה לי מידי פעם כרטיסים לסופיה ב 150$, עלות נוספת לטרולי 40$ (בד"כ מספיק לי) או 90$ למזוודה (וכמובן מותר שתיהן).
אז תהיתי כמה כדאית לי קפיצה כזו.
נראה שתיכף אקבל תשובה.
שמתי לב ששכרתם רכב דרך חברת תעופה (פעם שניה) שאפילו לא קניתם מהם את כרטיסי הטיסה,
מה הסיבה?
-
הי
שמחה לשמוע שאתה מתחבר
.לעניין שכירת הרכב - לרוב אנחנו מזמינים דרך אופרן. בבריטניה למשל הזמנו פעמיים דרך רנטאלקארס מהסיבה הפשוטה שדרך אופרן עלה משמעותית הרבה יותר. לעתים מזמינים ישירות מחברת ההשכרה אם יש לי הנחה שם. הפעם, וגם בנסיעה הקודמת להונגריה, הזמנו דרך WIZZ ושוב מהסיבה הפשוטה שהם מציעים מחירים אטרקטיבים, וכל כמה זמן נותנים הנחות. את ביטוח ביטול ההשתתפות העצמית עשינו דרך הראל בזמן רכישת ביטוח הנסיעות.
-
שמחה בשבילך שאת נוסעת לבולגריה. יעד מקסים וקצת שונה...
לגבי התשלום, כסף וכו. מאד פשוט. מקבלים אשראי ברוב המקומות. תשלום במזומן - כאשר קונים בשווקים, או במסעדות מסוימות. תמיד כדאי שיהיה לך כסף מזומן. לבה אחת = 2 שקלים בערך. אנחנו יצאנו עם 400 לבה בלבד, וזה הספיק עד הגרוש האחרון כמעט, כי שילבנו גם וגם.
המשך יום שישי בערב - חזרנו לחדר למנוחה קצרה והחלטנו ללכת למסעדה האיטלקית שבקצה הרחוב. בגוגל כתבו ביקורות טובות מאד ושמחנו שיש לנו מסעדה כזו קרוב למלון. כשהתקרבנו למקום, ראינו כמה אנשים עומדים מחוץ למשהו שלא היינו בטוחים בייעודו, כי כל הסביבה היא בתי מגורים, וכאן המקום לציין שחלק ממקומות האכילה או חנויות, עדיין נראים כאילו שכחו אותם בתקופה הקומוניסטית. מראה לא מושך.. אבל באמת שזה רק חלק והרבה מקומות כבר נראים מושקעים ומודרניים.
בקיצר, קבוצת האנשים האלה היו בעצם עובדי/ות המסעדה. מקום פיצי, עם 2 וחצי שולחנות בפנים ועוד 2 בחוץ. מסעדה ריקה.. בחשש מה שאלנו האם המקום פתוח. הסתכלו עלינו בחשדנות מסויימת, ואיכשהוא הבנו שזה בסדר והחלטנו לשבת בפנים. ניגשה אחת הבחורות, ושאלנו אם יש תפריט. אמרה שלא, יש רק בבולגרית. שאלה מה נרצה לאכול. לך תסביר, לאנשים שלא ממש דוברים אנגלית, מה אתה רוצה, ועוד בלי תפריט. התחלנו לשאול על פסטה כזו ופסטה כזו. הבחורה נראתה אובדת עצות. מיד קראה לבחור המבוגר יותר שעמד בחוץ, שינסה להבין מה אנו שואלים. אחרי דין ודברים סגרנו על 2 מנות, והייתי כולי תפילה שלא ניפול. הבחור נכנס מאחורי הדלפק והחל להקפיץ שומים, לטגן דברים ועוד ועוד.
הגיעו לשולחן 2 המנות, ולשמחתינו היו די טעימות.
בסיום הארוחה קראנו ל"מלצרית" ושאלנו אם אפשר לקבל קפוצ'ינו ואספרסו. בכל זאת מסעדה איטלקית. שוב נראתה אובדת עצות, וכבר היה לי לא נעים ממנה...כנראה התקלתי אותה. שוב יצאה החוצה והתייעצה עם הבחור. הוא נכנס בחוסר חשק פנימה, והכינו לנו את מבוקשינו.
שילמנו ויצאנו בחזרה למלון. החשבון היה נמוך - אכן זול. בטח יחסית למה שאנו מכירים.
-
יום שבת 2/8
בבוקר, לאחר שינה ערבה, הלכנו לחדר האוכל בקומת הכניסה. ארוחת הבוקר הייתה מצויינת, עם מגוון גדול של דברים, מאפים שונים, ירקות ופירות, גבינות, מעדנים אופיניים ועוד ועוד.
מה עושים היום? לרשותינו יום מלא, שכנראה הולך להיות חם...
דבר ראשון, החלטנו ללכת לשוק הנשים שהיה מרחק הליכה סביר מהמלון. אני חובבת שווקים, בעיקר כשהם עדיין אותנטיים וצבעוניים. וכן, השוק לא איכזב.
שוק גדול, לממכר פירות וירקות, ומעל הדוכנים קירוי, כך שלא היה חם מידי. התלהבנו מהמשמשים היפים, שזיפים, ענבים כמו של פעם במחיר מגוחך, פירות יער נהדרים ובכמויות, ירקות נהדרים. שוטטנו לנו בכיף, בין האנשים המקומיים שבאו לעשות קניות של סוף שבוע, וקנינו משמשים נפלאים ופטל, במחירי רצפה.
מכרו גם צנצנות דבש מקומי, וזה משהו שראינו בכל מקום.
סיימנו לשוטט בשוק ופנינו לכיוון השני שלו, שם היו דוכנים שונים לממכר דברים אחרים וחנויות שונות ומשונות. המקום היה תערובת של אותנטיות, קצת הזנחה, והרבה דברים נחמדים וטעימים. הלכנו והלכנו, רכשנו דברים טעימים, עד שהשוק נגמר, וחזרנו על עקבותינו. מקום עם פוטנציאל, אבל אולי נחמד שהוא כך..
חזרנו לחדר לשים את הפירות במקרר.
-
יצאנו שוב, כאשר הייעד הוא קתדרלת נבסקי המומלצת = St. Alexander Nevski Cathedral. בדרך לשם חלפנו על פני הרבה גרפיטי, בנינים מענינים שחלקם משופץ וחלקם מוזנח, מדרכות במצב לא משהו.
-
הלכנו והלכנו, בחוץ התחיל להיות חם. בסמוך לקתדרלה ישנו גן יפה ומטופח, מלא בפסלים מרשימים.
מסביב לגן היו דוכנים שונים לממכר עבודות יד ואומנות, וגם דוכנים לממכר וינטג' וחפצים ישנים. עשינו סיבוב בין הדוכנים, ואני בדרך כלל אוהבת לחפש מציאות בכאלה שווקים, אבל כשחם לי לא מעניין אותי כלום, אז רק התרשמנו. עד שהגענו לכמה דוכנים שמכרו מזכרות עם צלבי קרס
. לא אחד ולא שניים. הייתה אשה שבדוכן שלה היו הרבה חפצי ממורביליה מתקופת הנאצים. מזעזע בעיני. רציתי לשאול אותה אם אצלם זה חוקי, כיוון שבמדינות רבות זה לא חוקי למכור כאלה חפצים, אבל העדפתי לשתוק. מה אני צריכה בעיות.עצרנו כדי לנשום ולשתות מים. השמש קפחה מעל הראש.
-
חייבת לשאול: אם היה כל כך חם, למה לא ישר ברחתם להרים? הר ויטושה למשל שממש צמוד לסופיה? או הרי רילה ופירין עם מסלולים מקסימים כגון 7 האגמים? זה בערך 10 מעלות פחות..
-
כשתיכננתי את הטיול אי שם בינואר, המטרה הייתה לראות קצת את סופיה, יותר את פלובדיב, וקצת טבע שנספיק במסגרת של שבוע. זה לא תוכנן להיות טיול טבע בעיקרו. מראש לא תיכננתי לעשות את מסלול 7 האגמים, מנזר רילה, יפה ככל שיהיה. השארתי לטיול אחר, אם בכלל.
לויטושה הגענו לקראת סוף הטיול, והיה אכן קריר ונפלא.
אז איפה היינו.
סיימנו לשוטט בשוק המזכרות והלכנו לראות את הקתדרלה המאד מרשימה. לידה הייתה בנויה במה ותפאורה של האופרה עלובי החיים, שהייתה אמורה להתקיים באותו יום בערב.
נכנסנו לקתדרלה, ונהננו מהקרירות. מאד יפה ומרשימה. הרשינו לעצמנו לשבת קצת לפני שנצא שוב לחום.
-
יצאנו והמשכנו לטייל, בדרך עוברים בגנים נוספים, שבהם משפחות, יחידים, וקצת בתי קפה הנטועים בין העצים.
המשכנו בדרכנו לכיוון המלון.
חיפשתי בית קפה שנראה שווה ואכן מצאתי כזה, וניווטנו אליו. ישבנו על קפה ועוגות נפלאות בגינה שלו. איזו שלווה, תענוג.
חזרנו שוב למלון למנוחה קלה, להעביר את שעות החום, והחלטנו שאחר הצהריים נצא שוב, כשיהיה קצת יותר נעים. בינתיים החל לרדת גשם
. משונה...לפחות האוויר התרענן קצת.יצאנו שוב, כשהכיוון גנים נוספים, שנמצאים ליד הגן המרכזי של סופיה - גני המלך בוריס. ידענו שזה רחוק, אז אמרנו שננסה להגיע. לא השתמשנו בתחבורה ציבורית והחלטנו שנלך ברגל לכל מקום.
חלפנו על פני גנים יפים,
בדרך
לגן שנקרא THE CITY GARDEN שבמרכזו מעין מזרקות מרעננות,
שוטטנו בו קצת והמשכנו הלאה, כמה שרגלינו תסחבנה אותנו. המשכנו לעבר אגמון קטן וחמוד שאפשר להקיף. בסוף תקף אותנו הרעב אז התיישבנו במסעדה ליד האגם. אוכל נחמד וסביר, לא יותר. קיבלו רק מזומן.. לכן חשוב שתמיד יהיה מזומן. אי אפשר לדעת.
משם התחלנו את המסע הארוך חזרה למלון. ראינו את הכיוון לגני המלך בוריס אבל זה גן עצום וארוך וכבר לא היה לנו כוח אז אמרנו שנשאיר לביקור הבא. בדרך חלפנו על פני הכנסייה הרוסית - מבנה יפה ומרשים.
חזרנו בערב לחדר עייפים אך תשושים ומרוצים. הספקנו לא מעט בביקור קצר. עוד נשוב...
מחר חוזרים לשדה התעופה ולוקחים את הרכב.
לילה טוב
-
3/8 יום ראשון
לאחר ארוחת בוקר מצויינת, ניגשנו לעשות צ'ק אאוט. הפקידה שאלה אם אנחנו מישראל וחייכה חיוך רחב. פטפטנו קצת וסיפרנו לה שאנו לוקחים רכב וממשיכים לפלובדיב. נתנה לנו טיפים היכן לטייל בקרבת פלובדיב ורשמה על פתק.
אגב, כמו בהרבה ערים, גם בסופיה וגם בפלובדיב ישנם סיורים חינמיים. אנחנו ויתרנו כי חששנו שיהיה חם מידי בשעות הסיור ולא יהיה נעים להסתלק באמצע. בהחלט נאמץ את זה אם נחזור שוב, בעיקר לפלובדיב המקסימה.
נפרדנו לשלום, נהג המונית חיכה מחוץ למלון ולקח אותנו לשדה התעופה. בדרך התקשרה אליו מישהי - הייתה על ספיקר. מייד זיהינו שזו ישראלית, גם השם היה מאד ישראלי.. הנהג לא ממש הבין מה רצתה, חזר על איזה אמירה שוב ושוב (רק בסוף הבנו מה בעצם אמר), היא לא הבינה אותו. זה היה די משעשע.
. רצתה לברר מה המחיר של הסעה למנזר רילה, או לעיר רילה, לא היה ברור. לרגע חשבתי להציע לו לנהל איתה את השיחה בעברית, אבל התאפקתי.בשדה ניגשנו לדלפק של אלמו שהיה ריק כמו כל דלפקי חברת ההשכרה (10 בבוקר אין אנשים...), קיבלנו רכב והלכנו לקחת אותו ממגרש החניה שנמצא מרחק הליכה קצרה.
כיוונו את הוויז לאגם וסכר שנמצאים יחסית קרוב. שם האגם PANCHARAVO. ידעתי שזה לא ממש רעיון טוב לטייל ביום ראשון בקיץ, אבל זה מה יש.
הגענו לאיזור הסכר, אכן מקום מקסים. נסענו לאורך האגם וראינו שכבר אין הרבה חניה. מה עושים? חזרנו על עקבותינו ואיכשהוא מצאנו חניה בצד הכביש.
חצינו הכביש, וירדנו לאיזור הסכר. בצד האגם ישבו כמה חבר'ה וניסו לדוג.
חצינו את הסכר לעבר השני, המעניין יותר של האגם ושם הלכנו בשביל הליכה מסודר שרובו מוצל על ידי עצים גבוהים. ההליכה נעימה, ומה ששמנו לב, שלא היה אף ספסל לאורכה, דבר שבדרך כלל מוצאים במקומות דומים. היו הרבה משפחות, זוגות וכולם נהנו. באיזשהוא שלב החלטנו לחזור על עקבותינו, מה גם שהתחיל להיות חם. המחשבה על חציית הסכר שוב, שכולו חשוף, תחת השמש הקופחת, לא ממש הלהיבה אותי, אבל עשינו זאת וחזרנו לרכב נוטפי זיעה. שוב הזכרנו לעצמינו לא לטייל בחודש אוגוסט הלוהט
.
מה עכשיו? כבר צהריים, החום רק עולה. בהמשך הכביש לאורך האגם מגיעים לגשר תלוי נחמד -ROPE BRIDGE ואחריו לאגם גדול יותר. הבנו שאין סיכוי שניסע לשם. סתם לא נהנה. חבל, אבל בהחלט ניסע לשם בביקור חוזר.
החלטנו לחזור לכביש המהיר לפלובדיב. הכביש מצויין ונוח, עם כמה מקומות עצירה פשוטים לאורכו. באיזשהוא שלב החלטנו לעצור במקום שנראה לנו הכי מוצלח, ואכן עצרנו במתחם שהיו בו קצת חנויות, בית קפה, קפיטריה לארוחות ועוד. שתינו קפה ואכלנו משהו. לא ויתרתי על כניסה לאחת החנויות שמכרה בגדים של מותגים שאני מכירה,בעיקר מרומניה, במחירים מצוינים.
משם המשכנו לכיוון פלובדיב, (PLOVDIV) ל - 3 לילות (יומיים וחצי).
-
ניגשה אחת הבחורות, ושאלנו אם יש תפריט. אמרה שלא, יש רק בבולגרית. שאלה מה נרצה לאכול. לך תסביר, לאנשים שלא ממש דוברים אנגלית, מה אתה רוצה, ועוד בלי תפריט
באתגרים האלו המתרגם של גוגל עובד בשבילי מעולה,
מספרדית ועד יפנית.
במקרה הזה אני לא יודע כמה היה עוזר, נשמע לי שפשוט לא היה בראש שלה לעבוד ולא משנה באיזו שפה.
-
חח נראה לי שאתה צודק. זו לא פעם ראשונה שנתקלנו בתפריטים בשפות זרות. להיפך- אומרים להתרחק ממסעדות שמציעות תפריט באנגלית. אבל נראה לי שהיה שם חשש מתיירים שאינם דוברים בולגרית,. נתקלנו בחשש הזה פעם בסלובקיה- מוכרת בחנות ספורט נמלטה ממני כממצורעת ברגע שפניתי אליה באנגלית.
-
המשך יום ראשון 3/8
הגענו לפאתי פלובדיב וניווטנו למלון שלנו, שאני ממליצה עליו בכל פה. DOUBLETREE by HILTON. מלון פשוט נפלא בכל מובן. מיקום נהדר, גדול מרשים וחדיש. לקח כמה רגעים אבל לבסוף קלטנו היכן נמצאת החניה התת קרקעית של המלון - ברחוב פנימי ממש בצד האחורי שלו. חניה די גדולה, רק לאורחי המלון. מאד נוח. החנינו ועלינו לקבלה. מיד קיבלנו הרגשה טובה ונעימה. קשה להסביר. זה לא קורה בכל מלון. התקבלנו במאור פנים + תשורה קטנה לכל אחד -שקיק ניר ובו עוגיית שוקולד צ'יפס
. נאמר לנו שהחניה עולה 20 לבה ליום, דהיינו 40 שקל. לא נורא בכלל, שלא לאמר חצי חינם
. קיבלנו חדר נהדר ומרווח, חדש ומצוחצח, מקלחת מרווחת ונעימה. התארגנו בחדר, שמנו את הפירות שנשארו במקרר, ויצאנו להכיר קצת את העיר.צמוד למלון נמצא גן משחקים חמוד, מתחת לעצים גבוהים, עם ספסלים למנוחה עבור ההורים. נהננו לראות את הילדים משחקים שם מידי יום.
כיוונו את הניווט בגוגל מפס לפארק רחב ידיים , שמו Tsar Simeon Garden Park מרחק לא רב מהמלון. בפארק זה ישנן מזרקות המכונות "המזרקות המרקדות". כדי להגיע לפארק היינו צריכים לחצות כביש ראשי מאד, וגם שם לקח כמה רגעים למצוא את המעבר התת קרקעי, שהיו בו גם ממצאי חפירות, וגם חנויות שונות.
בצד השני , עוד לפני הפארק היה מדרחוב הומה אנשים - מזכירה יום ראשון, קיץ. היה חם בחוץ, והבנו שבפלובדיב חם יותר מסופיה. עיננו קלטה גלידריה שלפניה עמד תור של אנשים, וגם לנו התחשק אז הצטרפנו לתור. כשראינו את המחיר כמעט בכינו. במחיר כזה כדאי לאכול גלידה כל יום וכל היום
.הגלידה היתה נפלאה. לקחנו אותה והלכנו לשוטט בפארק הגדול. גם כאן היו פזורים פסלים שונים, עצים ענקיים, פרחים, פינות חמד שונות.
הגענו למזרקות המפורסמות. מאד נחמדות. מכיוון שיש אור עד שעה מאוחרת, ידעתי שנפספס את המזרקות המוארות בלילה. אחר כך קראתי שה"מופע" שלהן מתרחש רק בימים מסוימים,כך שפיספסנו אותו.
הלכנו והלכנו, וכשחזרנו לכיוון הכניסה הראשית לפארק, שמענו שוב את המוזיקה ששמענו כשרק נכנסנו אליו. הלכנו לראות מה העניין, וראינו רחבה ענקית, שעליה רוקדים המוני אנשים, ריקודים בולגריים מסורתיים. ממש כמו ריקודי העם שלנו. זה היה נפלא! היה מאד חם, אבל האנשים האלה לא הפסיקו, ריקוד אחרי ריקוד. צעירים ומבוגרים ביחד, כולם הכירו את הריקודים והשירים, צעקו קריאות ואמירות ביחד. הזכיר לי את ריקודי העם בחופשות הקיץ במקום בו גדלתי.
משם החלטנו ללכת לטייל במדרחוב שראינו קודם. חנויות, גלידריות, בתי קפה והרבה אנשים. הייתה אוירה נעימה, למרות החום.
משם חזרנו למלון, מיוזעים קצת ודביקים...קלטנו שאנחנו נורא רעבים, ולא ממש אכלנו היום. במלון הייתה מסעדה איטלקית, אז החלטנו לנסות אותה. נכנסנו פנימה, וקצת לא היה נעים שלא נראינו ייצוגיים כיאה ליום ראשון בערב, אבל הרעב הכריע. הזמנו כמה דברים שהיו טעימים מאד. מצרפת תמונות, למרות שאני לא מאלה שמעלים תמונות של אוכל כמעט. פשוט נראה כמו ציור...
-
היה טעים ונעים. חזרנו לחדר הנעים לבלות את שאר הערב. מחר הולכים לאיזור מיוחד בעיר.
לילה טוב.
-
הי מירב, הגעתי בזמן. היה כיף להיזכר בסופיה, היה לנו שם ביקור קצר שנראה דומה מאוד לשלכם, ואני שמחה לשמוע חוויות מפלובדיב
-
הי פנינית!
ברוכה השבה והשווה!
יום שני, 4/8
התעוררנו לבוקר יפה וחמים. הפעלנו שוב את המזגן (ערב לפני כיבינו והדלקנו לסירוגין) שיהיה נעים.
ירדנו לארוחת הבוקר, שלא איכזבה והייתה מדהימה בגיוון ובמבחר.
מה עושים היום? הולכים לחלק מיוחד בעיר - החלק העתיק שנשמר היטב. - OLD TOWN of PLOVDIV. גם איזור זה היה מרחק הליכה מהמלון. יצאנו מהמלון, והיה עדיין נעים בחוץ. ניווטנו לכיוון העיר העתיקה, שכרגיל נמצאת במיקום גבוה יחסית לשאר העיר. הניווט הוביל אותנו בסימטאות שהתפתלו מעלה. מכל עבר בנינים ובתים עתיקים ויפים מאד. עולים ועולים, עוברים בסימטאות שונות. היה די ריק להפתעתינו. הייתי בטוחה שיהיה מלא, בכל זאת אמור להיות מקום מתוייר מאד. הגענו לאיזה בית עתיק שהבנו שהוא סוג של מוזיאון ונכנסנו פנימה לחצר הפנימית. התחלנו לשוטט ולהסתכל מסביב. פתאום צצו שני ילדים ואמרו שצריך לקנות כרטיס.. נכנסנו לאיזה חדר וקנינו כרטיסים. היה מאד מעניין. מעין מוזיאון אתנוגרפי (וזה לא המוזיאון האתנוגרפי הרשמי שהיה לצערינו סגור ביום שני), עם הרבה היסטוריה מתקופות שונות, תלבושות, אביזרים ואפילו נקודה יהודית שריגשה אותי - בתוך תיבה שקופה היה ספר תנ"ך. היה עוד איזכור בצורת תיבה שהייתה שייכת למישהו יהודי. המקום כלל מספר קומות, אז בילינו שם לא מעט.
יצאנו משם והמשכנו עד הרחוב המרכזי. אז התחלנו לראות כבר הרבה אנשים, והתחיל להיות חםםם. מצאנו איזה גן חמוד והתיישבנו להתאוורר קצת מול המזרקה הקטנה שהייתה בו. אחר כך נכנסתי לחנות של עבודות אומנות, שלצערי הייתה נטולת מזגן. ריחמתי על הבחור הצעיר שנאלץ לעבוד רק עם מאוורר.
מצאתי כמה דברים יפים. בינתיים כבר נגמרו לנו המים, ואני הרגשתי שאני לא במיטבי.
המשכנו ללכת במעלה הרחוב לנקודת הקצה ושם היה אתר ארכיאולוגי בשם NEBET TEPE הצופה לנוף ואל שבע הגבעות של העיר פלובדיב. מרהיב ויפה. המקום היה ללא צל ותחת שמש קופחת, אז סיירנו קצת וחזרנו על עקבותינו. בטח בשעות הערב בזמן השקיעה נהדר להיות שם.
התחלנו לחשוב איך חוזרים למלון, אולי בדרך אחרת שיהיה יותר מעניין. big mistake
- ירדנו מהעיר בהרבה מדרגות , לא נעים אבל מסריחות משתן ומי יודע עוד מה ומי מסתובב שם בלילה, והגענו לכביש סואן שהדרך היחידה ללכת בו היא במנהרה חשוכה וממש לא נעימה ובטח לא מתאימה להולכי רגל. אז אחרי שהתעצבנתי קצת, ועל סף התייבשות, חזרנו את כל המדרגות למעלה, וסיכמנו שתמיד כשלא בטוחים - הכי טוב זה לחזור באותה הדרך שבה הגעת. וכך עשינו. מה גם שבחזור הכל היה בירידה, אז היה יותר קל מבחינת החום.שמחנו לראות את המלון ונכנסנו למזגן בשמחה וששון, כדי להתנפל על המים והפירות במקרר.
דבר מעניין ששמנו לב אליו - העיר מפוצצת בחנויות יד שניה ובמספרות...כל שני מטר מספרה.. אהה ומכונות קפה בכל מיני מקומות משונים, כולל מכונה עתיקה שהייתה צמודה לאחד הבתים בעיר העתיקה.. ממש מוזר..
-
אחרי שהשבנו נפשינו בחדר, מה עכשיו? בית קפה שווה! פנינו לחפש בגוגל קונדיטוריות מעניינות, בחרתי אחת שנראתה לי מאד, ויצאנו שוב לחפש אותה. הפעם הלכנו בסימטאות שלא היכרנו, רחובות מוצלים, בתים מענינים. הגענו לשכונה נחמדה ומיד זיהיתי את המקום מהתמונות בגוגל. נכנסנו. מקום קטן ונעים. בחרנו עוגה מהויטרינה והזמנו קפה. העברנו שם זמן נעים וממוזג. משסיימנו, יצאנו לשוטט בשכונה. ממש בסמוך היה סניף גדול מאד וחדש של רשת הפארם האהובה עלי dm, אז נכנסנו לקנות כמה דברים. משם המשכנו ללכת ברחוב והגענו למבנה שנראה כמו קניון. נכנסנו לשוטט. לא נפלנו. היה די ריק וקצת עצוב. בארץ אני ממש לא אוהבת קניונים ודי נמנעת מהם. בחו"ל אני אוהבת את אלה עם המותגים המקומיים דווקא. ברומניה למשל היינו בכמה קניונים לא גדולים, אבל מאד נעימים.
גם כאן זה היה קניון מקומי, אבל עצוב משהו..
יצאנו וחזרנו למלון.
החלטנו שלקראת הערב נצא שוב לאכול ולשוטט. כשיהיה יותר נעים.
הגיעה השעה ויצאנו שוב. המלון נמצא ממש ליד כנסיה מענינת. פתאום הפעמון של מגדל הכנסיה החל להשמיע את קולו. זו לא הייתה שעה עגולה, ולא הבנו למה הפעמון מופעל. הרמנו עיננו למעלה וראינו בן אדם שמפעיל את הפעמון - ממש משך את החבל בעוצמה. פתאום נוספו עוד קולות של פעמונים אחרים, במנעד אחר, ממש קונצרט שלם. נעמדנו כך באמצע הרחוב כשעיננו נשואות בפליאה לבחור במגדל - הוא פשוט עבד שם מאד קשה - משך כאן, נדנד שם, דחף, הקיש. ניהל תזמורת שלמה של פעמונים. זה היה מדהים. הכל במגדל. ואז ראינו כל מיני דמויות לבושות בבגדים רשמיים של הכנסיה, נכנסות ויוצאות. הבנו שיש איזה אירוע. עמדנו מהופנטים. האחרים ברחוב בכלל לא התרגשו
.
המשכנו למסעדה שהתכוונו לאכול בה. מסעדה מרשת פופולרית מאד בבולגריה - Happy - שם לא יומרני בכלל..
הנה ציור קיר של הרשת
המקום היה מפוצץ, וחששנו שלא ימצא לנו מקום. משהו בסגנון רעשני וצבעוני כמו רשת הארד רוק קפה. נשאלנו בפנים או בחוץ והעדפנו בפנים. מזל, כי בחוץ עישנו שם אחד על השני. המלצרית הייתה מאד נחמדה ודי כרכרה סביבנו. הרעיון של הרשת הוא אוכל לכל אחד, כל הסיגנונות והטעמים. הרבה דברים מיוון, למשל.
הזמנו אוכל ותוך דקות קיבלנו. היה טעים מאד מאד! אפילו התפרעתי עם משקה מיוחד וצבעוני
.
