לא נפסיק לחיות
אבל אנחנו יכולים להפסיק להשתעשע מבעלי חיים שעוברים התעללות לצורך כך.
אני מקווה שזה לא יהפוך לדיון על צמחונות / טבעונות. אני אוכלת בעלי חיים. אבל אני לא נותנת את ידי למעשי האילוף האכזריים האלה:
לא צריך ללכת לקרקסים עם מופעי בע”ח (בארץ למרבה הגאווה זה אסור)
לא צריך ללכת למופעי דולפינריום למיניהם
וגם לא למופעי ציפורים למיניהן
ועדיין אפשר לחיות טוב מאד בלי זה!
לפני שאני ממשיכה, אני עוצרת רגע לדבר על תמונות.
אני מצלמת הרבה פחות מאשר פעם. אני יודעת שזה מבאס קצת למי שקורא את הסיפור שלי. אני מצלמת פחות מפעם כי אני מרגישה שכל עצירה כזו לצילום פוגעת לי בחוויה. זה לא שנגמלתי, עדיין לא. אני עדיין חושבת על האלבום שאולי אני אכין, אבל אני הרבה פחות חושבת על תמונות לפרסום בבלוג או בפורום – אלה תמיד היו תמונות מיוחדות שלא רואים אותנו או רואים רק מאחור.
במקרה בדיוק היום קיבלתי אישוש לתחושה שלי במאמר שהתפרסם בהארץ. מסתבר שלשכת התיירות של סינגפור הזמינה סקר שביקש לבחון את ההתנהגות של תיירים אוסטרליים בחופשה ומידת ההנאה שלהם במהלכה. המסקנה של הסקר הזה היתה ברורה: התיירים עסוקים יותר מדי בצילום ובשיתוף התמונות במדיה החברתית (רצוי במיידי תוך כדי הטיול – יותר ממחצית הנשאלים דיווחו שהם מעלים את התמונות באותו היום) וזה פוגע בהנאתם מהחופשה. מחקר אחר שנעשה לימד שאנשים מזהים טוב יותר מקומות שהם לא צילמו בהם תמונות!
אז לא יהיו המון תמונות בסיפור הזה שלי. למען הדיוק יהיו 36, שזה מספר התמונות שמצאתי אותן מתאימות לכאן.
אני בכל זאת כותבת את הסיפור פה, למרות שאנשים אוהבים הרבה תמונות ואין, מתוך אמונה שזה יועיל למישהו שיסע בעתיד לגדנסק, עם או בלי ילדים. אמנם נסעתי עם ילד אבל כמעט לא היינו בשום מקום שהוא אטרקציית ילדים מובהקת, שלא הייתי נהנית לבקר גם אם הייתי נוסעת בלעדיו. רץ פה בזמן האחרון סיפור ארוך על גדנסק, אבל נראה לי שכל סיפור נוסף, מזוית ראיה אחרת, סיפור של טיול בעל אופי אחר - תורם עוד תרומה למטיילים העתידיים. אז יאללה, נתחיל.
אף שמורה לא איכזבה אותי בפועל, אלא שכשחרשתי עליה כלום לא הלהיב אותי בכלל. אז כבר לא נתתי שום צ’אנס בפועל.
תכלס, זה מאד תלוי מה את אוהבת. אני אוהבת הרים ונחלים זורמים עם מפלים – בקיצור בדיוק הנופים של סלובקיה. אגם קטן מוקף גבעות כמו אגם דדינקי החלומי – נהדר. סתם אגם גדול – פחות מלהיב.
לפולין יש נופים לטעמי בדרום אבל בגלל שזה קטן יחסית אני התרשמתי שהכל די צפוף, וגם באמת לא מצאתי סיבה לטייל שם ולא בסלובקיה (טסתי לקאטוביצ’ה כך שכן היתה מוטיבציה תיאורטית לטיול בפולין עצמה).
בטיול נפרד טסתי לורשה ורציתי לטייל באיזור האגמים אבל אלה נופים הרבה יותר רגועים, מישוריים, שאותי אישית קצת משעממים (גם הולנד משעממת אותי, אז אם את אוהבת אותה, אולי את לא צריכה להקשיב לי 
)). אפילו בתמונות הכי שיווקיות של האגמים לא מצאתי שום דבר מושך. כמובן שזו העדפה אישית, כמו כל המלצה שנותנים פה, כן?
בדקתי גם שמורות נוספות, בעיקר יערות בצפון מזרח פולין למיטב זכרוני.
אני תמיד לוקחת בחשבון שתמונות באתרים המקצועיים של האיזור יציגו אותו במיטבו. אפילו יותר טוב ממה שאני אראה בפועל (עניין של עונה וראות וכו’). אז אם זה סתמי בעיני, מה הטעם לנסוע לשם?
אני כן נהניתי מערי בפולין – אהבתי את קראקוב כמובן. בגדאנסק הייתי יומיים ואני מתה לחזור אליה. חיבבתי את ורשה וגם את טורון שלנו בה לילה אחד בדרך.
אני מאד רוצה לבקר בוורוצלאב וזה יקרה מתישהו.
אבל זה לא טבע.
למרות שלא עשינו הרבה עד עכשיו, הבטן כבר התחילה לרמוז שהגיע זמן ארוחת הצהריים. בחפירות המוקדמות שלי ב TA איתרתי מסעדה שהומלצה מאד, באיזור תחנת הרכבת. זו מבשלת בירה אז אפילו שלחתי מייל מוקדם לברר אם היא מתאימה למשפחות. הלכנו לשם ברגל דרך הרחובות של המרכז המודרני, להבדיל מזה התיירותי, של גדנסק. הכוונה לאיזור שהולך מזרחה מתחנת הרכבת, איזור גלריה מדיסון והלאה. האמת שהמרכז הזה לא נראה מאד מעניין ושמחתי שלא הזמנתי לינה באיזור הזה.
מבשלת הבירה נקראת PG4 BROWAR . העיצוב והאווירה של המקום ממש מדליקים. בשעות הצהריים בהחלט מתאים למשפחות, בערב לפי מה שנכתב לי פחות. למרבה הצער, האוכל קצת איכזב. היה בסדר, אבל ההתלהבות בטריפ אדוויזר גרמה לי לצפות ליותר. אפילו מהבירה שטעמתי לא התלהבתי מאד, אבל יש הרבה סוגים ואולי שווה לנסות גם אחרים.
לא התעכבנו על קינוח שם. שאלנו את גוגל איפה לאכול גלידה והוא החזיר אותנו היישר לאיזור השוק. היה טעים מאד! המקום נקרא Paulo Gelateria, (http://www.lodziarniapaulo.pl/). גלידת ליקר ביצים שאני לקחתי היתה סוף הדרך. אולי רק לחובבי המשקה הזה, שיש לי אליו סנטימנטים כי סבתא שלי היתה מכינה... כמובן שיש גם טעמים יותר שגרתיים.
זוכרים שהתפנה לנו זמן היום בגלל שלא נסענו לאף קניון מחוץ לעיר? אז החלטתי להפתיע את הילדון. נדיר שאנחנו עושים בחו"ל "פעילויות נופש", כאלה שאפשר לעשות בכל מקום וגם בארץ, אבל הרי זה סתם סופ"ש קליל של נופש בעיר שכבר היינו בה. אז הלכנו לבאולינג. אנחנו די גרועים בבאולינג, מזל שבשעת צהריים זו היה די ריק ולא היה בפני מי להתפדח. התשלום הולך לפי שעות ולא לפי משחקים כמו בארץ. הצלחנו לסיים 3 משחקים בשעה ולהשתפר בביצועים שלנו.
למעוניינים – זה האתר של המקום http://www.en.u7.pl/.
המשכנו את היום בשיטוט לאורך הנהר וברחובות היפים ללא שום מטרה ספציפית. העיר כל כך נעימה (באיזור התיירותי שלה) שלא התעורר שום חשק להתחיל לנסוע למקום אחר. לפנות ערב עלינו לסיבוב בגלגל הענק. השעה לא היתה מוצלחת כל כך כי השמש סינוורה בדיוק בזוית של העיר העתיקה, אבל זה מה שהסתדר ועדיין נהנינו. סיימנו את היום מוקדם מאד – השינה הקצרה של הלילה הקודם נתנה אותותיה.
תיקון קטן לעניין מוזיאון מלחמת העולם השניה.
המוזיאון תוכנן ונבנה במשך שנים דווקא כמוזיאון שאינו מוטה לנראטיב הפולני, אלא מציג את המלחמה בראיה גלובאלית פן-אירופית. באותה תקופה גם שלטה בפולין ממשלה אחרת לגמרי.
כשהמוזיאון היה קרוב יחסית להיפתח התחלפה הממשלה והממשלה החדשה לא אהבה את הגישה של המוזיאון ורצתה להפוך אותו לפולנו-צנטרי, או בכלל למנוע את פתיחתו.
מכיוון שהמוזיאון לא היה ממשלתי הם הגו תרגיל שבו הם איחדו את המוזיאון עם מוזיאון אחר, שבכלל נמצא עדיין על הנייר. למצער בית המשפט העליון שלהם אישר את האיחוד, וככה הממשלה יכלה להשחיל את אנשי שלומה למועצה המנהלת ולהדיח את המנכ”ל של המוזיאון.
הפתיחה עוכבה ואכן נערכו מספר שינויים, אבל ככל הידוע לי (שאלתי אנשים שמעורים בענייני פולין כי היה לי עניין בנושא) השינויים, נכון להיום, אינם משמעותיים.
יש רק לקוות שזה יישאר כך.
בהזדמנות זו תודה רבה לך על הבלוג הנהדר של גדנסק עם ילדים. הייתי שם לפני שנתיים כחלק מטיול בצפון פולין, ישנו שם 2 לילות אבל בנטו היינו יום וקצת (פלוס כמה שעות מלבורק ביום לפני) וכבר אז סימנתי לי שאני רוצה לחזור לשם. אני כנראה אחזור לשם יותר מפעם אחת, כי לפחות פעם אחת זה יהיה “בלי ילדים”, כדי שאוכל לחרוש את מוזיאון המלחמה בנחת.
מכיוון שעלו בדיון גם כמה התייחסויות לאיכות השירות וכו’, שווה תמיד לזכור שמשרד האוצר עוקב אחרי זה גם כן:
http://mof.gov.il/hon/Consumer-Information/ServiceIndex/Page s/Product_TravelsIns.aspx
מה ההרכב המטייל ומה אתם אוהבים?
אנחנו טסנו לורשה בקיץ שעבר. היה לנו ברוטו שבוע ובדרום פולין כבר היינו.
במהלך התכנון בדקתי את אתרי הטבע של צפון פולין, בראשם האגמים כמובן. היו עוד כמה מקומות ברשימת המלצות – יערות, ביצות וכו’. לא התלהבתי בכלל. האגמים מאד נחשבים אבל לדעתי מתאימים כאתר נופש, שווה למי שאוהב לשוט, לדוג וכו’. אצלי טבע זה לטייל והנופים שם לא הצליחו לקסום לי. זו כמובן לא עדות מנסיון כי ויתרתי על זה.
בסופו של דבר בחרתי בטיול עירוני. לילה ראשון ב Torun – הסתובבנו שם כמה שעות. העיר מאד יפה.
משם נסענו לגדנסק, ובדרך ביקרנו בטירת Malbork – מאד מומלצת.
אח”כ היינו 2 לילות בגדנסק אבל נטו זה היה יום ורבע. האמת – הייתי מוכנה להשאר שם הרבה יותר. ממש אהבתי את גדנסק וסביבתה. העיר עצמה היתה שוקקת מאד וגם יפה מאד. החוף של סופוט היה ממש מזמין (לא לקחנו בגדי ים אז רק תצפתנו עליו). האווירה היתה נהדרת. לא הספקתי את כל מה שתכננתי לראות.
משם חזרנו לורשה ל-3 ימים (אבל שאלת על צפון פולין אז אין מה לפרט עליה).
לוז האוטובוס מהשדה לרכבת (2.5 אירו לאדם)
אלוהים, כמה מטומטם בנאדם אחד יכול להיות. גם לסלפפ תוך כדי גלישה, גם לעצור ולרדת באמצע מהמגלשה 
אין שום סיכוי להזיז את הטיסה חזרה כך שתצא מסידני? שווה לבדוק. העלות של טיסה חזרה מסידני למלבורן לא גבוהה אבל חבל על הזמן שלך, שגם ככה קצר
אנחנו ישנו לילה בקייפ אוטווי, בבימבי פארק. הצלחתי לראות רק קואלה אחת, אבל הבונוס שם היה שלקואלה היה גור על הגב (אז בעצם ראיתי שתיים...)
באי ריימונד יש המון. וראינו שם גם אקידנה!
ישנו לילה גם בווילסון פרום בשביך וומבטים, אבל מזל שהיינו קודם בבנדילה כי בפרום ראינו מעטים ובחושך כמעט מוחלט. לבנדילה הם התחילו להגיע בשעת בין ערביים. אגב, לא ישנו בבנדילה – לא היינו ערוכים לקמפינג. אבל יצאנו משם בנסיעה איטית וזהירה מאד והיה בסדר.
חזרתי לא מזמן מטיול באוסטרליה. היינו נטו 3.5 שבועות שכללו 6 ימים בסידני, 4 מלבורן והשאר בדרך.
אני לא יודעת מה אתם אוהבים אז קשה להמליץ אבל קח כמה טיפים:
(יש לנו אחת זולה מאד מדקאטלון, מגדילה רק פי 8, זה הספיק לשיפור החוויה).ינואר זה החופש הגדול שלהם, נראה לי שמאד רצוי להזמין מקומות לינה מראש. וצריך לעקוב מה קורה עם השריפות.
אני כבר מקנאה. תהנו!
אני הזמנתי 8 לילות בניו זילנד דרך 4 אתרים – בוקינג, אגודה, הוטלז ואיירבנב (אוקיי האחרון זה לא מלון).
המבחר בגדול היה דומה אבל נתקלתי בפערי מחירים.
כשאתה אומר מבחר לא גדול מספיק, זה אחרי הפעלת סינונים? יכול להיות שאתה מחפש משהו שבאמת יותר בעייתי למצוא?
עצמאית לגמרי. תכננו, הזמינו מראש את כל הלינות
תיקון קטן בעניין הויזה. לויזה יש 2 “משכי זמן” – כמה זמן היא תקפה וכמה זמן יכול להימשך הביקור במדינה. אתה יכול להכנס למדינה גם ביום התוקף האחרון של הויזה, ואז לשהות בה ככל שהיא מתירה לשהות, למרות שמועד הכניסה האחרון עבר.
אם למשל קיבלת ויזה שאושרה ב 1/2 בתוקף ל-3 חודשים וגם שהות של 3 חודשים, תוכל להכנס למדינה גם ב 30/4 ותהיה חייב לצאת ממנה עד 30/7. אם תיכנס ב 1/3 תצטרך לצאת לפני 1/6.
כך שהויזה לא תיגמר לך באמצע הטיול אם תגיש מוקדם יותר, כל עוד תיכנס למדינה בזמן שהיא בתוקף.
לדעתי הצנועה, אפשר ליהנות נהדר בניו זילנד גם ללא טרקים.
דודתי נוסעת לשם ממש עכשיו עם בן זוגה שמתנייד בעזרת קביים וברור שטרק אינו בא בחשבון. בכל זאת מתוכנן להם טיול בן 7 שבועות גדוש פעילויות!
לגבי החלוקה אוסטרליה וניו זילנד, זה מאד מאד אינדבידואלי. מאד תלוי מה אוהבים ומה רוצים לראות. אם אתם אוהבים ערים אז אל תפספסו את סידני.
תודה על ההתייחסות המושקעת למה שכתבתי!
קודם כל אני מקווה שאגיע לכתוב בלוג. הטיול היה ברובו דווקא באוסטרליה (האהובה, המדהימה, השווה הרבה יותר מניו זילנד לטעמי). בינתיים אני שבועיים כבר חזרה בארץ ואפילו לא סיימתי לכתוב את היום של סינגפור :))
אני חושבת שגם לי היו ציפיות גבוהות מדי מסינגפור (הנקיון.. אכזבה מספר אחד. אי אפשר לאכול מהריצפה 
). אם מישהו אחד יוריד ציפיות בזכותך ובזכותי ולכן יאהב אותה יותר, כבר תרמנו הרבה.
והעניין של מלאכותיות, זה באמת עניין אינדבידואלי. אני מאד אוהבת ערים, זה לא שאני מחפשת רק טבע, אבל גם לערים יש מרקם טבעי. גם איזורים של גורדי שחקים מודרניים יכולים להיראות מתאימים למרקם העירוני ויכולים לשדר מלאכותיות סכרינית. זה הכל בתחושה שלי כמובן. אולי אם הייתי לנה במרינה ביי סנדס הייתי נופלת בקסמו… אני עשויה לתת לסינגפור צ’אנס נוסף. כשאני אחזור לאוסטרליה בפנסיה, ויהיה לי הרבה יותר זמן לטיול, אני אוכל להשקיע כמה ימים בדרך ולא 24 שעות. זה גם יקל מאד על הג’ט לג
גם אני הצטרפתי ועכשיו השלמתי קריאה של הסיפור. נשמע שהיתה לכם חופשה ממש נפלאה, למרות האירועים בדרך, ותיארת בצורה מהנה לקריאה.
מזל שהסיפור עם הרגל של הבת שלך נגמר כמו שנגמר, גם אם היו מהמורות בדרך. הלוג’ים מהסוג הזה די מפחידים אותי.. עשינו עכשיו בניו זילנד אחד ממש כזה וגם הבן שלי התהפך קלות בדרך. הוא לא עף מהדרך אלא נשאר עליה וזה היה מפחיד. היה לנו מזל שרק אני הגעתי מיד אחריו ועזרתי לו ושלא הגיע אף אחד להתנגש בנו.. כל הזמן עד שהחזרנו אותו למסלול צעקתי “זהירות, זהירות” או משהו כזה כי פחדתי שמישהו יגיע. זה היה סיבוב והיו רואים אותנו ברגע האחרון.
התעניינתי במיוחד בסיפור סינגפור שלכם כי היינו שם לטעימה קצרה בספטמבר. היינו בערך 24 שעות, אז אולי השיפוט שלי לקוי.. אבל בעיני כל המלאכותיות של איזור המרינה ביי היתה די מאוסה. נכון, היינו שם מעט. אולי זה לא הוגן לשפוט. היינו שם בערב, ראינו את שני מופעי האורות והמוזיקה. גם אנחנו חשבנו שזה בעצים היה טוב יותר (מהשני השתעממנו הרבה יותר מהר). הגנים יפים, אבל כל כך מלאכותיים.. והמרינה ביי סנדס? התגובה שלי ברגע שראיתי אותו בלייב ולא בתמונות היתה פרץ צחוק.. בחייך אדריכל יקר, אניה על 3 מגדלים?? מאיפה בא לך הרעיון ההזוי הזה?
למחרת העדפנו לא לחזור לשם אלא להשקיע את השעות (המעטות, כי קמנו מאוחר מאד) שהיו לנו באראב סטריט, שאותו דווקא חיבבתי מאד. אחכ השקענו זמן בג’ול וגם ממנו התאכזבתי. אם נאלצים לבלות קונקשיין אז כן, זה אחלה שדה. אבל לא יותר מזה. אני מודה שהטעימה הזו לא השאירה טעם של עוד, למעט הסקרנות – אולי באמת השיפוט שלי היה לקוי כל כך?
לבימבי הזה גם הזמנתי מקום, וזה על סמך המלצה שלך פה מזמן, בערך גם כשהתחלתי את תכנון הטיול השני לאוסטרליה. (הזמנתי בשני הקמפינגים, בימבי וטיידל ריבר, כי רציתי ensuite cabin וזה אין הרבה כל כך.מי שעושה באמת קמפינג, אני מניחה שלא צריך). אז תודה רבה על ההמלצה.
אההמ למעט בחופשת הקיץ בטיידל ריבר שיש הגרלה של מקומות שם, גם באוהלים. אז על זה צריך להחליט מהר אם רוצים.