הודו התחילה לחסן את תושביה נגד קורונה...
-
הצעתי גם לענבר!בכל מקרה, בעיה שלך שאתה לא רוצה…
טרק בנפאל אני מעדיף בצורה מצומצמת, כזוג או שלישיה, בגלל הMOOD שאני מגיע בו לטרק הזה.
בארץ עם חוג אלעד בשבילי זה נח בגלל לוגיסטיקה, ובגלל שאני יודע שאיתם אני אגיע למקומות שלא אגיע לטייל בהם בהתארגנויות אחרות או לבד (הם מציבים לעצמם נ”צ “אקזוטיים” שלא מגיעים אליהן הרבה)...
-
@תומר אמר:
גני הברון זה ב'אלף מטר' שלך?
כשיפתחו אופציות, לשדך אותך לחוג אלעד?
אמנם חבורה שלכל אחד יש שריטה, אבל תכלס כיף ללכת איתם
חחח לא, לא באלף מטר שלי. סתם זרקתי שם של מקום.
בינתיים לא מחפשת ללכת בארץ, בטח לא בקבוצה. לא אני.
עושה את הליכות הכושר/התרעננות שלי ורק מידי פעם משהו רחוק יותר. מעט מאוד. אין לי זמן באמצע השבוע – אני עובדת. ובטח שלא בשבת או חג – יותר מידי ישראלים בשבילי חח. לא משאיר הרבה מאוד אופציות
️אולי יהיה שביל הגולן באביב, אם לא אוכל לצאת לסקי. אולי אני ארשה לעצמי לקחת כמה ימי חופש בשביל זה.
כולם מסביב קצת מגלגלים עיניים כשאני אומרת שעוד לא ויתרתי על סקי. יש לי גם ״עניינים״ משלי שצריכים להפתר, לא קשורי קורונה – כדי שזה יקרה. ואנשים פשוט מסרבים להאמין
אבל אני אוותר רק כשאגלה שנגמרה עונת הסקי ואני עוד בארץ… כמו שתאי אמר – אופטימיות לא עולה כסף 
אני לא יודעת למה כולם תמיד לוקחים את זה ״קשה״ כשאני אומרת שאני לא אוהבת לטייל פה. ולמה כולם מנסים להוכיח לי כמה שאין לי מושג ואני טועה. כאילו שלא גדלתי פה וגרתי פה רוב חיי ועשיתי פה אי אלו טיולים ואין לי מושג ודיעה משל עצמי
זה מין ״דיון״ חוזר שבו דעתי לא נספרת. כבר משעמם אותי. מעדיפה את הפלסף על ההודים 
שבו אני יכולה רק ללמוד כי באמת שאין לי שום מושגשבוע טוב חברים!
-
יש יתרונות לטיול בקבוצה ללא ספק.
לגבי נצ אקזוטיים זה אתגר (אבל מהסוג שאני אוהב).
יש שלוש שיטות שאני מכיר להתמודדות עם אתגרים כאלו:
- יצירתיות ודמיון
- הליכה מהירה וטווחי טיול ארוכים בכל יום (לא עובד עם אשתי אבל עבד קצת עם אלו שטיילו איתי בשביל ישראל עד שהתחילו להטיל ווטו). או לפרוש את הטרק על יותר ימים אם הוא מרובה ימים. דרך = קצב X זמן
- שילוב של 1 ו-2
אני בדרך כלל מנסה ללמוד כאן בפורום מצביקה, צילה ותאי שמביאים ביחד את התמהיל שמתאים לי ושאיתו אני מתנהל.
-
תומר – זו לא הפעם הראשונה שאתה זורק רפש (עשית את זה לפני מספר חודשים גם עם הדלאי לאמה וטיבט). הבעיה איתך זה שאתה מפזר שקרים כדי שיתאימו לסיפור שלך כמו שיוכו של גנדהי לקאסטה שהוא לא שיך אליה והיחס שלו לבני קאסטות נמוכות. צא ולמד ואולי תשנה את דעתך. ובהקשר של הקישור ששלחת – אם תלמד על חיו של גנדהי אז אולי תבין שגנדהי לקח על עצמו את נדר הברהמצ’אריה לאחר סיום הקמת המשפחה, מה שאומר שלא קיים יחסי מין כלל – לא עם אשתו ולא עם אחרות ולא עם אחרים. זה לא אומר שלא היו לו תשוקות, זה אומר שהוא לא פעל כעבד להן. ואכן גם בכתבה ששלחת לינק אליה (ואני מניח שלא קראת בה כלום מלבד הכותרת הצעקנית וההומופובית) רשום שלא קיים יחסי מין לא עם השרירן היהודי ולא עם אחייניתו או צעירות אחרות. בצורה לא מאוד מפתיע תוכן הכתבה הפוך מהכותרת. מציע לך לגבש תפישות עולם לא רק על בסיס כותרות בווינט.
ותנוח דעתך – אין פה רומנטיזציה של הודו. גם לא של גנדהי. הוא היה איש מרשים בעיני אבל הוא בהחלט לא היה איש מושלם וגם לא טען על עצמו שהוא מושלם. אפשר לבקר אותו. גם חבריו למאבק ביקרו חלק מצעדיו ולדעתי בחלק מהפעמים בצדק. אבל בשביל לייצר דיון צריך קצת ידע ורצון ללכת אל מעבר לפופוליזם ולצעקנות. ראה בזה הזמנה אישית.
-
מפזר שקרים? קצת הגזמת.
זה פשוט לא מתאים לתפיסה שלך, ואז אתה מתחיל ללכלך על כותבים בפורום.
כך בנושא הדלאי לאמה וכך בנושא גאנדי והודו.
עדיין, מוסד הדלאי לאמה התחיל לדבר על שלום ואחווה רק אחרי שהם ברחו להודו.
בשני המקרים זה עניין מחקרי אקדמי. תבדוק. למרות שגם על זה תגיד שהאקדמיה מטילה רפש וכו' וכו
אני מבין שלפעמים קשה לאזן קצת את התפיסה האידיאילית הזאת שמוצגת פה לעיתים די קרובות בנושאים האלה.
-
בכל זאת אתה טועה, Modh זו לא כת אלא ארגון סוחרים שכולל ברהמינים ובאניה. -
היה משהו קלוקל בפורום, לא נכנס קטע שלם בהודעה- על גנדי, על הפוליטיקה והעשיה שלו. בקיצור- כנראה התורה שלו היתה נשארת נישתית, לולא יכולות על פוליטיות (בקטע חיובי דווקא, בניגוד למשמעות הישראלית של התקופה האחרונה), וקריאת המפה הפנים הודית ומול הבריטים. ההשוואה הקבועה היא מול ה’מרד הגדול’ שלא צלח. הוא גם קיווה לחיים משותפים עם המוסלמים, עד שמנהיג המוסלמים שינה לעמדות לאומניות ואז נוצר הפיצול (פקיסטן/בנגלדש).בסוף גנדי נרצח ע’י הינדי. תמיד היה שם מאבק בין קו ‘אי אלימות’ לקו ניצי יותר
ההערות שלי על גנדי לא היו ‘פופוליסטיות’. הן פשוט פחות פופולריות מהמיינסטרים המיוחצן.
ובכלל הדיון התחיל מהערה צינית על תרבות הקאסטות בהודו.
למי שמתעניין יכול לקרוא מאמרים של אקיל גופטה על החברה ההודית, ויחסי חברה/מדינה בהודו.
-
-
כמה סנט משלי
:ראשית לגבי גנדי: הוא אכן היה מקאסטה של מעמד הבינים – (ואישא – מעמד הסוחרים, כפי שתאי ציין). ולגבי התמיכה שלו בשוויון והסרת ההגבלות מהמעמדות הנמוכים: אכן הוא ניסה לעשות ועשה למען מעמד הטמאים, אבל בוודאי שלא היה המוביל בתחום! מי שהוביל את המאבק של הדאליטים (השם המודרני לחסרי המעמד) בחברה ההודית הוא ד"ר אמבאדקאר שהיה בעצמו דאליט. חלק מההודים אוהבים להאדיר את גנדי ולקשור לו כתרים – אבל במקרה הזה זה מעט מופרז...
ולגבי המעמד הכמעט מיתי שיש לגנדי בהודו – היום יש הרבה קולות שמדברים על גנדי בלשון מעט אחרת: הפילוסופיה שלו אומצה במידת מה על ידי מפלגת הקונגרס השלטת לאחר העצמאות וכך היתה האדרה של שמו, אבל מצד שני יש כיום הרבה מאד טענות כנגד פילוסופיה זו והנזק שנגרם להודו כתוצאה מיישומה.ולגבי החיסונים: אולי זה מפתיע חלק מכם – אבל הודו מדינה מאד מסודרת והחיסונים בהמתבצעים בצורה מסודרת, ללא הבדלי מעמדות בד”כ. הבעיה כיום היא אחרת: באזורים העירוניים (שמהווים כיום בין 30% ל 50% מהאוכלוסיה – תלוי במדינה) העסק יהיה הרבה יותר מסודר ויעיל – גם בשכונות העניות. הבעיה הקשה היא באזורים הכפריים – שמהווים עדיין למעלה מ 2/3 מאוכלוסית הודו כולה. ועיקר הבעיה היא באזורים הכפריים של המדינות במישורים של צפון ומרכז הודו (UP, ביהאר, ראג’סטאן, מאדיה פראדש). במדינות אלה יש אכן אוכלוסיה גדולה מאד של כפריים שחיים לפי הקודים העתיקים של המעמדות ושם יהיו קצת יותר בעיות, ובנוסף – עצם העניין של שינוע החיסונים
בקיצור: הודו עברה, ועדיין עוברת בשנים האחרונות, שינוי אדיר בכל מה שקשור להכנסתם של סטנדרטים מתקדמים
ומערביים. הודו של היום שונה מרחק שנות אור מהודו של לפני 10-20 שנה והדברים הולכים ומתקדמים במהירות אדירה!
ומילה אחרונה – לגבי פתיחתה של הודו: לדעתי כבר במרץ אפריל הודו תתחיל להפתח – בכפוף להתקדמות החיסונים והצגה של חיסון על ידי הנכנסים. דעתי היא שבחודשי הקיץ כבר ניתן יהיה להגיע להודו ללא כל בעיה. אני עצמי מתכנן לנסוע מתי שהוא בקיץ-בסתיו – לצרכי מחקר אבל גם קצת לחזור ולטייל
-
יצליחו לחסן רק 300 מליון תושבים תוך שמונה חודשים, השאר יצטרכו למצוא "קפה אינטרנט” קרוב לביתם.
ההחלטה של מודי לחסן תחילה את עובדי הניקיון בבתי החולים(מה שעדיין לא עשו בארץ), היא הדבר הנכון(אין לי מושג אם זה ישפיע על אלה שמתגוררים בכפרים נידחים-שם תיווצר בעיה, גם מהסיבה שציינת).
ספק גדול אם יפתחו את המדינה לתיירים כבר במרץ, אבל אין לי כוחות חיזוי.
-
הערכה בלבד-
יש מצב שהסניטרים, כמו בארץ הם משכבה 'סוציואקונומית' יותר נמוכה (ואני יודע שאני מכליל,. לא לקפוץ), ועם שכר נמוך.
ובהתאם אפשר למצוא הגיון מסוים בהחלטה- זה סוג של 'מחסום חיסונים', בין הצפיפות היחסית בה הם גרים (ביחס לרופאים עם שכר שמאפשר חיים יותר מרווחים), וכך תוחמים ברמה מסוימת את ההדבקויות בשכונות צפופות יותר, ומנטרלים העברת מחלה בין איזורים עירוניים. אני יודע שנשמע לא טוב אבל יש סבירות שזה הכיוון.
ענבר-
יש שלג בחרמון!
-
זאת היתה הסיבה.
-
אני בעצמי אקדמאי אז אין מצב שאגיד כזה דבר. אבל זה שאתה מכניס לי לפה מילים שלא אמרתי ולא אגיד ואז מגיב כאילו אמרתי אותם אומר עליך ועל תרבות הדיון שלך מספיק. תכתוב מה שאתה רוצה ותן לי מנוחה
-
למה שאני אתן לך מנוחה?
רק בתרבות דיון שלך זה לגיטימי להגיד לאנשים שהם מפזרים שקרים וזורקים רפש.
-
כתבתי ש“הוא בהחלט לא היה איש מושלם וגם לא טען על עצמו שהוא מושלם. אפשר לבקר אותו. גם חבריו למאבק ביקרו חלק מצעדיו ולדעתי בחלק מהפעמים בצדק.” זה נראה לך להעלות אדם לדרגת אל? מעניין מה היית כותבת אם הייתי כותב משהו יותר מפרגן עליו.
לגבי הקישור שצירפת – חוקרי הודו שלמדתי מהם ושקראתי מהחומרים שלהם טוענים שלא היה מגע גופני בינו לבין נשים מהרגע שלקח את הנדר שלו. זה לא אומר שזה בסדר להכנס לאותה מיטה עם בחורה שאין לה את החופש להגיד שהיא לא רוצה להכנס למיטה איתו גם אם מצידו הוא לא מתכוון לקיים מגע מיני איתה. זה מאוד לא בסדר. למעשה, הרבה מהפרקטיקות שנקט בהן גנדהי היו שנויות במחלוקת. מאוד. הוא היה איש קשה לסובבים אותו, ואם בתקופה שלו לראש משפחה היה המון כוח על שאר בני המשפחה, עם המעמד החברתי והפוליטי שלו זה הועצם הרבה יותר. יש דברים שהוא כותב על עצמו בביוגרפיה (שפורסמה גם בעברית – סיפור ניסויי עם האמת) שלי לפחות קשה לעכל ובוודאי אלו דרכי פעולה שאני דוחה וחושב שצריך לגנות וכתבתי גם בתגובה הראשונית שלי שחלק מהביקורת עליו צודקת והיא נאמרה גם בתקופתו על ידי הודים שליוו אותו כך שאי אפשר לנפנף את זה כפערי תרבות או פערים שנובעים משיפוט בתקופות היסטוריות שונות. העניין הוא שלא צריך להחליט שלוקחים אותו כחבילה שלמה ומעריצים כל פרט בחייו או שזורקים הכל לפח כי היו לו מגרעות וכי עשה מעשים קשים. אפשר להתייחס להגות ולנסיון שלו להוביל מאבק חברתי לא אלים כפי שהוגים מערביים בתחום יישוב סכסוכים שואבים רעיונות מההגות שלו מבלי להתעסק בזה שהוא היה אדם טוב או רע. כי אם נלמד רק מאנשים שחיו חיים ללא רבב לא נלמד מאף אחד.
בסופו של דבר הוא מת כבר יותר מ 70 שנה, ועבור מי שאינו הודי המורשת של גנדהי היא בעיקר הנסיון להבין מהי אי- אלימות. כמי שחיים בחברה אלימה ובמרחב אלים אני חושב שהרעיונות שלו מאוד מרעננים והלוואי שיותר אנשים היו פתוחים לשמוע על שיטות לא אלימות למימוש מטרות.
-
