במידה ויחייבו בבידוד גם את המחלימים והמחוסנים החוזרים מחו"ל - האם עדיין תצאו לטיול שתכננתם?
-
אני חושב שהבעיה היא לא רק כן בידוד או לא בידוד, והאם ההנחיות של הממשלה ברורות או לא (“מגע הדוק”)
הבעיה מבחינתי היא שחזרנו לעידן האי-ודאות. בחודשים האחרונים הייתה תחושה שנעים קדימה, שמגבלות רק מוסרות ולא חוזרות. ולכן אם היום אין דרישה של בידוד / בדיקה / איסור וכדומה אז אפשר להניח שגם עוד חודשיים לא יהיה.
ובשבועות האחרונים, ובייחוד בשבוע האחרון חזרנו ללכת אחורה. זה לא משנה אם היום יש דרישה לבידוד. משנה מה יהיה ביום שנחזור. זה לא משנה אם היום יש בדיקה בחינם, משנה אם היא תהיה בחינם יומיים לפני הטיסה.
ולכן, אלא אם כן הטיול מחר, שוב קשה להניח הנחות ולתכנן
למעשה גם אם הטיול מחר קשה להניח הנחות, כי בחלק מהקטגוריות מה שקובע זה מה יהיה כשנחזור, והטיול שלנו הוא כנראה ליותר מיום אחד
-
זה לא מדויק שכולם עשו בדיקה. הרבה מדינות מאפשרות כרגע כניסת ישראלים ללא בדיקה.
-
@שמחת-הפרטים-הקטנים אמר:
מה ההגדרה של "מגע הדוק"?
אני מניחה שבכל מקרה לא כל מי שישב איתך במטוס, אלא כנראה בספסלים הקרובים
נראה שגם המנכ”ל שפירסם את הצו לא יודע.
איך נדע אם מישהו שישב קרוב אליך בטיסה נמצא חולה? מודיעים לכל נוסע או שנאלץ לחפש כמו בעבר באתר “מיקומי חשיפה” ולהחליט לבד?
מי יודיע לך אם האיש שנצמד אליך יותר מדי בתור חולה? או הגברת שנכנסה לתא הצמוד אליך בשירותים בנמה”ת?
- לפי סעיף 3: מי שיורה על כניסה לבידוד הוא:
רופא מחוז, מנכ"ל משרד הבריאות או ראש שירותי בריאות הציבור.
-
בנוגע לחולה שהיה על מטוס, לא מצויין זן כלשהו.
בנושא חולה ששהה במופע, אולם קולנוע או מקום בו ניתן “טיפול רפואי”, ההנחיות דומות אך עדיין לא ברורות (מדויקות) – נראה שצריכים להחליף קופירייטר.
*בינתיים עדיף בלי "חיבוקים ונישוקים" ושתיה מכוס של זרים.
כן, סיפור "הפיראט האדום" חוזר שוב.
-
גם בטיסה יש סיכוי להדבק, גם אם מישהו נבדק לפני הטיסה, לכן עושים עוד בדיקה בכניסה לארץ – אנשים שהגיעו בטיסות מכמה מדינות(רוסיה, אבו דאבי, אתיופיה, ארה”ב, הונגריה וכו’) התגלו כחולים(לא כל הבדיקות יתנו תוצאות מדויקות – תלוי איך ומי מבצע את הבדיקה וכו’).
טוב שהחלטת על דעת עצמך להסתובב עם מסיכה, אצלינו שכחו לעדכן את התושבים במשך כמה ימים.
עד סוף אוגוסט, הרבה דברים יכולים להשתנות.
-
האמת שפחות חוששת מלחלות.
המומחים גם אומרים שהחיסון יעיל גם על הזן ההודי ( אם כי ביעילות מעט פחותה),
העובדה שכמות החולים קשה בארץ לא עלתה.
כמעט כל המאובחנים הם ילדים ללא תסמינים.
מאוד הגיוני שאותה כמות ילדים עם קורונה הסתובבה פה גם לפני שבוע, פשוט לא ידעו מזה..
-
בכל התקופה הזאת שלא היתה בכלל תחלואה, הייתי בטוחה בכך שבין הילדים ישנה תחלואה אך לא עולים עליה כי פשוט לא מבצעים בדיקות.
בעיר בה אנחנו מתגוררים – אני יודעת על הרבה שהגיעו למרפאה עם תלונות על תסמינים של קורונה אך הרופאים לא הסכימו לתת הפניה לבדיקה משום ‘שלא מדובר בקורונה’, מי אמר שלא?? אני די בטוחה שכן. לדעתי ילדים המשיכו לחלות אך לא עלו על כך מפני שהם לא חלו באופן קשה ועל כן מדד החולים קשה לא עלה.
-
נכון ולכן לדעתי ההיסטריה עכשיו מיותרת, ומבאס שהולכת לפגוע בכולנו..
-
אני רוצה לשבור פה שתי מוסכמות:
1. מי שחושב שאו שיסע ואז אולי יהיה בבידוד או שלא יסע ואז בטוח לא יהיה בבידוד אז לא ככה.
כמו שנה שעברה גם מי שישאר בארץ יכניסו אותו פה לבידוד כי ישב ליד מישהו בבית קפה או בפארק או בעבודה.
2. אנשים כביכול מניחים שלנסוע לצורך עבודה או לצורך חתונה של הבת דודה זה חיוני ולנסוע לטייל זה לא. אז זהו שמי שנוסע לעבוד לדעתי יכול היה לוותר ולהרוויח בעבודה אחרת פחות כסף אם חשוב לו לא להידבק. גם חתונה זה לא חובה. טיפול רפואי זה חובה וגם אז תלוי. לחלק מהאנשים טיול הוא צורך רגשי וחיוני לא פחות מלנסוע לצורך עבודה.
-
@מטיילבארץובעולם אמר:
לחלק מהאנשים טיול הוא צורך רגשי וחיוני לא פחות מלנסוע לצורך עבודה.
מסכימה לגמרי!!
-
גם אני!!!
-
-
אני בעייתי היא לא הבידוד:
1. פנסיונר.
2. קיבוצניק.
3. רק אישה בבית וחדרים ריקים.
בעייתי היא המדינות החולות. לא אסע להודו לטייל למרות כל הרצון לכך.
נסענו לארה''ב. כאן המצב לא רע.
אירופה אולי. אולי יוון.
אבל הלב עם ההודים.
-
אני מתכננת לטוס בספטמבר לארה”ב גם אם יהיה בידוד בחזרה.
אחרי שנה וחצי שלא ראיתי את הבן שלי שגר שם – זה שווה לי

-
-
ברגע שיקבע כי כל מי שחוזר מחו"ל, חייב בידוד בכל מקרה, זה למעשה עצירה כמעט מלאה של היוצאים לחו"ל, אבל, במחשבה נוספת, זה דווקא יגרום להרבה הורים לא לוותר ולהגיד במילא הילדים נכנסים לבידוד, אז נכנס יחד איתם, העיקר ששהינו בחו"ל, ושיתפוצץ העולם, העיקר היה לנו קיץ משגע בחו"ל!....חחח. עוד יותר נכון יהיה למשפחות שהילדים יספיקו להתחסן, הסיכון להדבקות ומחלה קשה בארץ ובחו"ל יהיה די דומה בגלל הוריאנט ההודי.
אלא אם הוריאנט ההודי יחלש בארץ ויתגבר מאוד בחו"ל, כי כניסת ההודי לארץ יצרה שבירת היתרון של חופשה נקיה מקורונה בארץ, כי מחוסנים יכולים להדבק גם בארץ.
ויש שיקול כלכלי, במחיר חופשה באילת יכולים לנפוש בחו"ל פי 2 זמן מאילת או יותר, ובצילא יוצאים פעם אחת וחוזרים לבידוד, אז נהנה כפול זמן בחו"ל.
חחח, זה סגנון חשיבה ישראלי, במילא הסיכון בארץ ובחו"ל דומה, אז קדימה נחגוג, בחצי מחיר בחו"ל.
לא לשכוח באירופה יש מדינות שאמת החיסון די סבירה ועולה מדי יום.
אז המסקנה שפתחתי איתה מתהפכת, יצאו ועוד איך יצאו, פשוט ירוצו ל לחסן את הילדים עד 9 ביולי.....חחח.
-
@מטיילבארץובעולם אמר:
1. מי שחושב שאו שיסע ואז אולי יהיה בבידוד או שלא יסע ואז בטוח לא יהיה בבידוד אז לא ככה.
כמו שנה שעברה גם מי שישאר בארץ יכניסו אותו פה לבידוד כי ישב ליד מישהו בבית קפה או בפארק או בעבודה.
סעיף 1 שלך מדוייק! ממש בתחילת הקורונה כשהתחילה אי ודאו שדי דומה למה שקורה עכשיו, ביטלנו חופשת סקי משפחתית לבולגריה. לא ראינו שקל בחזרה. וממילא בדיוק במועד שבו היינו אמורים לחזור מהחופשה כל המדינה נכנסה לסגר ועברנו לעבוד מהבית. שנה וחצי אני מסתובבת עם התחושה שסתם היינו פראיירים שביטלנו את החופשה ההיא. גם היינו ממילא בסגר, גם שילמנו כסף על כלום, גם אף אחד לא נדבק מאלה שחזרו מאותה חופשה (בתקופה ההיא עוד דיווחו על כל נדבק מאיפה בא ומה עשה), וגם איפשרו לכל אזרחי ישראל לחזור לארץ בלי שמישהו נתקע מאחור (בניגוד לרצונו לפחות).
כרגע יש לנו חופשה מוזמנת לעוד חודש. הודעתי לבעלי שגם אם יחליטו על בידוד בחזור, אנחנו נוסעים. נתארגן מראש לעבודה מהבית, אבל נטוס. -
זה לא עניין של טיול/הנאה לעומת “סיבות אחרות” אלא של הנכונות של הנוסע להסתכן.
למחוסנים הסיכון נמוך.
באירופה נפתח הרבה ולפי מה שכתבו כאן רוני סופר ואחרים, ברוב ארה”ב הרוב פתוח.
לפי היכולת לטייל כמו שרוצים, ביעד שרוצים והתאמה לדרגת הסיכון שהנוסעים מוכנים לה, אפשר לטייל.
בידוד בחזור, בפרט אם זה בידוד קצר במקרה שהבדיקה בכניסה לארץ שלילית זה רק עוד שיקול אחד שנשקל בהתאמה לצרכי הנוסעים.
-
מצטער אבל קשה לי להבין למה רצון לבקר את הנכד או חתונה של הדודה או מסיבות עבודה זה לגיטימי כביכול לנסוע?
יש. לי חבר שכן הסכים להסתכן בעבודה עם הרבה אנשים בשביל להחזיק משרה כדי להמשיך לממן את המשכנתא הענקית על הדירה המפוארת בתל אביב וזה לא נתפס אצלו כמותרות בעוד שלסיוע לטייל בארץ או בחול זה סיכון ונחשב מותרות לא הכרחיים. לדעתי אפשר תמיד להתפטר ולגור בדירה קטנה במקום נידח . להמשיך לממן ארוח חיים מסויים זה מותרות כמו כל דבר. גם לבקר את הנכד זה לא הכרחי בטח כשיש שיחות וידאו וכו. זה נחמד אבל לא הכרחי
-
אין אדם רגשי ממני, אבל החלטות נכונות ושקולות מקבלים לאחר שמנתקים רגש.
החלטה מורכבת באשר לנסיעה לחו”ל במציאות סופר מורכבת שכזו שגובלת בחיי אדם.
גם אני מרגיש בשנה האחרונה חצי אדם ללא נסיעות לחו”ל שהייתי מורגל בהם.
אבל כאשר אני נכנס למחשבות נוגות באשר לאכזבה והביטולים וההישארות בארץ, אני מיד מכווין את המחשבה לכיוון הרציונאלי.
ההבנה כי צריך להסתגל למציאות חדשה ולהתאים את החיים לסיטואציה, ברור כי כרגע החסרונות עולים על היתרונות בנסיעה לחול.
הסכנות, ההנחיות וההגבלות, תמונת המצב המשתנה מיום ליום, ועוד קושיות ממצבת את השיקול לכיוון הנכון.