כשהכוכבים נפלו עלי – הטיול הגדול למערב ארה"ב
-
סיפור מדהים פנינית! תודה רבה על ההשקעה העצומה (מי שכתב פעם סיפור יודע כמה צריך להשקיע...)
לפני 25 שנה הייתי בברייס קניון עם חברים. לא השתנה כמעט
-
-
תודה סמדרולה, אני מחכה לטיול שלכם… איזה כיף יהיה לתכנן טיול חלומות שכזה!
-
תודה דורון
מצד אחד באמת לא לקחתי את זה כמובן מאליו שזה אפשרי לקחת ילד בן 13 לאנג’לס לנדינג.
והיה לי בראש תסריט שמישהו מבני המשפחה אומר – זהו – ולא ממשיך בקטע של השרשראות (ואם זה היה פיקאצ’ו לא היינו משאירים אותו לחכות לנו לבד).
מצד שני בצורה הכי אמיתית –
בפועל לא היה שום אישיו בכלל…
אף אחד לא חשב שיש פה משהו מאוד מפחיד, בכלל לא דיברנו על זה ופשוט הלכנו את המסלול.
הסרטונים לחלוטין מראים את המסלול הרבה יותר מפחיד ממה שהוא
והאמריקאים.. הם כדרכם אמריקאים והאזהרות שלהם מוגזמות. וזה בסדר, רק צריך לדעת את זה
(כמו שלהיפך באירופה, כשיש זמן מסלול בשוויץ אני יודעת שיקח לי כפול)
ומצד שלישי – שוב מדגישה שעשינו את הכל כדי לא להיות שם בשעת עומס.
אני לא חושבת שזה באמת מסוכן בעומס, זה סתם יותר מעצבן לחכות כי כל פעם לסירוגין קבוצה עולה וקבוצה יורדת.
וכמובן יש את ענין החום, כשמוקדם הרבה יותר נעים
וגם התצפית כשיש שמש ישירה פחות יפה.
אז הייתה לנו חוויה מדהימה אבל היא הייתה בשעות שבהן טיילנו – מוקדם מאוד בבוקר.
-
תודה יונה
אכן הרבה מאוד זמן גוזל לכתוב את הסיפור.. ככה זה
יש לך יכולת שליפה משובחת למצוא תמונה מלפני 25 שנה וחוץ ממה שעובר על התמונה עצמה באמת לא נראה שמשהו השתנה
-
יום 31– ברייס – מסלול Fairyland
בוקר טוב ברייס
אז למה בעצם חזרנו לפה פעם נוספת גם בטיול הנוכחי?
בפעם שעברה טיילנו במסלול הקלאסי והמוכר – Queen’s Garden and Navajo Loop, מסלול מקסים.
הפעם רצינו לשנות, ולבחור ממגוון שכולל גם מסלולים ארוכים יותר.
התלבטתי בין Figure 8 שהוא חיבור של Queen’s Garden, עם Navajo, ועם Peekaboo,
לבין Fairyland שהוא מסלול באיזור שונה לחלוטין מאלה.
החלטתי ללכת על Fairyland (7.8 מייל, 1545 רגל שינוי גובה) מכמה סיבות –
המלצה חמה של נטע דגני,
מסלול שנחשב פחות עמוס במטיילים,
גיוון – איזור שונה מאשר בפעם הקודמת
והשוס – בן הזוג יוכל בסוף להביא לי את הרכב ולקצר אותו קצת...
עוד נימוק היה שמסלול ה PEEKABOO משמש גם לטיולי סוסים וממש לא בא לי לטייל בשביל כזה, מה שמוריד אטרקטיביות של ה Figure 8.
ואחרי כל ההקדמה הארוכה, קדימה לעניננו.
ארוחת בוקר במלון, פעם ראשונה שאני מרגישה קצת בחוסר נינוחות corona-wise.
במלון התארחו קבוצות גדולות מאורגנות שמילאו את חדר האוכל מפה לפה... והשולחנות היו די קרובים זה לזה.
המלון כנראה החשיב את עצמו כמקפיד קורונה במיוחד ודרש מכל אורח לעטות כפפות בזמן לקיחת האוכל מהמזנון..
כ"כ מגוחך.. הלוואי שזה היה עוזר במשהו.
ובכל זאת נקטתי בגישת מה שיהיה יהיה (קשה לטייל בזמנים כאלה ללא ההדחקה הזו), אכלנו וקיוויתי לטוב.
מפה לחניון של Fairyland.
הצצתי קצת ב ALLTRAILS והיה נראה לי שצפויות בעיות חניה.. אבל לא עשיתי כאן מבצע השכמה ייחודי.
זה לא פארק ראשון שלנו והנחתי שפה נסתדר גם אם לא התייצבנו בשבע בבוקר.
גם מזג האוויר... לא הכי הכי.
50% לגשם כמעט בכל שעות היום.
אבל זה מה יש.. ננסה.
ב 08:45 הגענו לחניון, וכצפוי - אין שום חניה.
חניון קטן וכולו מלא.
זה כאמור לא היה כל כך מפתיע.
אבל מה שלא ידעתי הוא שאין שום חניה זמינה במרחק מאוד גדול מהחניון,
זה לא כמו שחנינו ביוסמיטי בצד הכביש, פה היה שילוט שאוסר על חניה בכל מקום שאינו החניון הזעיר.
זכרתי במעומעם מתגובות ב ALLTRAILS שאפשר בעצם להתחיל את המסלול מנקודה אחרת , מ SUNRISE POINT.
עצרנו במרכז המבקרים לוודא פרטים עם הריינג'ר,
בהזדמנות זו גם נרשמנו להגרלה לטיול ליל ירח (שיהיה מה שנקרא),
הריינג'ר אישר את השינוי ואנחנו חונים ב SUNRISE POINT .
נרגעתי.
גשם לא נראה לעין בכלל בעתיד הקרוב,
אבל לא התעצלנו ולקחנו איתנו מהרכב את מעילי הגשם
(טוב על מי אני עובדת, אני התעקשתי לקחת, ומישהו היה צריך לסחוב...
)בסנרייז ניגשים לגדה ופונים שמאלה,
אחרי מספר דקות יש מזלג דרכים עם שילוט ימינה למסלול FAIRYLAND.
מזג האוויר קריר ונפלא, נעים מאוד פה.
אנחנו מתחילים לרדת מטה לתוך האמפיתיאטרון, יורדים ויורדים..
מתישהו את הגובה הזה יהיה צריך להחזיר בעליה בסוף המסלול…
המסלול נעים מאוד,
הוא באמת פחות קרוב להודוס מ Queen’s Garden אבל הנוף נהדר,
ובינתיים ההליכה קלילה…
עצירה ראשונה במקום שנקרא Tower Bridge
ממש דומה!
פה אנחנו גם פוגשים שוב את עורבני שטלר , זוכרים אותו?
איך אפשר לשכוח כזו ציפור יפה וכחולה...
את התמונה צילם בן זוגי במצלמה
-
יום 31– ברייס – מסלול Fairyland – המשך
מפה מתחילות קצת עליות
ואם האמריקאים מרשים לעצמם להמציא פה טאואר ברידג',
הבנים שלי מצאו דווקא חתול שמשקיף מלמעלה..
אני השתכנעתי!
ממשיכים עוד ומגיעים לתצפיות פשוט מהממות
ופתאום.. מתחילות כמה טיפות.
אהה זה הגשם מהתחזית,
מזל שסחבנו את המעילים צוחקים (על מישהי) בני המשפחה ואנחנו עושים הפסקת צהריים.
הטיפטוף מפסיק ואנחנו ממשיכים הלאה
אבל הוא לא התכוון לוותר לנו...
בהחלט הגיע גשם
וגם סופות רעמים 
, והפלא ופלא כל בני המשפחה טרחו ללבוש את המעילים שלהם.באמת לא נורא, אבל טוב שהם היו זמינים.
הגענו לגדה לנקודת Fairyland, מקום החניון הזעיר שלא היה בו מקום, אז הגשם היה חזק יותר.. וקור אימים...
ולמי יש כוח להביא את הרכב מסנרייז.
טרמפ נחמד עזר לבן זוגי להביא את הרכב ולאסוף אותנו בלי ללכת בעצמו עוד כמה קילומטרים בגשם, ובזאת סיימנו את המסלול.
מדד הכוכבים למסלול Fairyland בברייס
אני 5 בן הזוג 4.5 ("החצי היותר יפה הוא זה שקרוב ל Fairyland point ולא זה שקרוב ל Sunrise point"), הבכור 5 האמצעי 4.33 פיקאצ'ו 4.8 ("כיף אבל היה קצת חם")
מזג האוויר כאמור לא בישר טובות, נסענו למתחם Ruby’s Inn -
מעצמה של ממש עם מלון, ג'אנק פוד, סופר היקר בתבל (ראו הוזהרתם!), מזכרות, מסעדה, מכירת אטרקציות...
אנחנו הסתפקנו במינימום בסופר וקצת ג'אנק פוד.
לנסוע עכשיו להגרלה לטיול ליל ירח? למי יש כוח…
אפילו לנו אין כוח לעוד מסלול עכשיו ובטח לא נזכה בכלל.
אז המשכנו למלון שלנו מעבר לכביש למנוחה, ג'קוזי וכביסה (נחשו מי עשה מה
).לקראת ערב יצאנו שוב, גם כדי לראות קצת במבי בדרך, וגם כדי לראות תצפיות חדשות ומעניינות..
התחלנו בתצפית Paria שהומלצה לזמן שקיעה, כנראה בגלל האור שנופל עליה כך בשעה הזו
והמשכנו לתצפית Natural Bridge, מצריכה קצת נסיעה אבל הייתה שווה את זה!
בזאת הסתיים היום שהיה די נינוח יחסית.
עוד בארץ התלבטתי אם להתקדם בנסיעה אחרי המסלול או להישאר לילה נוסף בברייס,
והחלטתי להשאיר קצת מרווח ולצמצם החלפת מלונות.. אני חושבת שצדקתי.
לילה טוב, נאגור כוחות לקראת הנסיעות של מחר.
לינקים לקריאה נוספת – ברייס
לו"ז ליום אחד ברייס – EARTHTREKKERS
מסלול QUEENS GARDEN-NAVAJO LOOP- EARTHTREKKERS
-
ממשיך לעקוב ולהנות מהסיפור. בקשר למלון הצפוף בחדר האוכל, לא הבנתי, כפפות חובה ומסכות מה??? הקורונה עוברת שם רק דרך הידיים?
בקשר לסלע- הילדים שלך צודקים אכן נראה כמו חתול או אולי ספינקס
-
תודה אסף!
לגבי המלון והקורונה – מהחוויה שלי מאוד הקפידו בארה”ב ברוב המדינות שתיכנס למסעדה עם מסכה.
ממש לא הסכימו לדבר איתנו אם לאחד הילדים חסרה מסכה.
אבל זה שאחרי שניה וחצי אתה יושב ליד השולחן במשך זמן ממושך ללא שום מסכה, זה סיפור אחר.. זה מותר.
גם אם סתם לגמת מים ואחר כך חצי שעה אתה מחכה לאוכל.
פה זה היה באותו סגנון רק שהם הגדילו ראש וחילקו גם כפפות בנוסף לדרישת המסכות,
לא ברור לי למה הם חושבים שזה מועיל למשהו ולמען הסר ספק לא היה צורך לגעת בשום דבר בידיים, הכל היה עם כפות הגשה וכדומה.
ורגע אחרי זה כולם יושבים במקום צפוף, המון אנשים, אין שום איוורור וכולם אוכלים כמובן בלי שום מסכה.
אמריקאים אוהבים חוקים…
-
יום 32– המוניומנט הלאומי אסקלנטה, פארק קפיטול ריף, עמק הגובלינים
בתוכנית היום נסיעה מברייס למואב, לא בדרך הקצרה ביותר אלא דרך כביש 12 - כביש נופי שמשלב ביקור ב
Grand Staircase-Escalante National Monument ,
לאחריו "על הדרך" הפארק הלאומי קפיטול ריף Capitol Reef National Park
ולסיום סטייה לביקור חוזר בעמק הגובלינים Goblin Valley , שרק אחריו נגיע למואב עצמה.
סה"כ נסיעה של כמעט שבע שעות ללא העצירות עצמן.
אז כדאי שנתחיל לא?
היעד הראשון בו בחרתי לבקר הוא Devil’s Garden, במוניומנט הלאומי אסקלנטה
(בניווט שימו לב לנווט לגן הנכון של השטן כי מסתבר שהוא שתל לא מעט כאלה ברחבי ארה"ב...
). יש פה באיזור עוד לא מעט מסלולים נהדרים אבל ברובם יש צורך ברכב 4X4, פה לא נחוץ.
אנחנו נוסעים כאמור בכביש 12,
עוברים בכמה עיירות שמשמשות גם הן כמוקדי לינה לביקור בברייס (כך נראה),
ולאחר כשעה מגיעים לעיירה אסקלנטה.
לאחר כמה קילומטרים פניה ימינה בכביש עפר ,
נראה אמצע שום מקום
אבל הגוגל מביא אותנו למקום הנכון.את פנינו מקדמים סלעי הענק של Devil’s Garden
אין פה מסלול מוסדר, וגם לא צריך
מסתובבים באופן חופשי וברור שהבנים מתחילים לטפס.…
אנחנו מתקדמים פנימה, פוגשים זוג מטיילים שמסתכל על משהו.
על מה?
הזוג מצביע על... נחש!
ארוך למדי!!
היה מרתק לעקוב אחריו עד שהחליט להיכנס לחור באדמה, ומצד שני כבר פחות התחשק לי לשבת על הקרקע…
כמובן שאחר כך התפתחה שיחה מעניינת עם הזוג,
שכחתי לספר במסלולים קודמים על כל השיחות שהיו לנו במפגשים עם מטיילים.
כולם היו מאוד נחמדים, וזה בהחלט הוסיף לחוויה.
עוד קצת מסתובבים פה
וזהו צריך להמשיך הלאה..
באתי בלי ציפיות גבוהות, והייתה הפתעה נהדרת!
מדד הכוכבים ל Devil’s Garden – Escalante
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5++
אנחנו ממשיכים, נוסעים חזרה בדרך העפר.
ופתאום.. נורה נדלקת.
לחץ אוויר יורד באחד הצמיגים.
כולנו מבינים שכנראה יש פנצ'ר...
מנסים להספיק להגיע למקום קצת יותר מיושב מאשר אמצע שום מקום ביוטה.
אנחנו נוסעים, וכל רגע המערכת מודיעה לנו על הלחץ העדכני בגלגל שצולל מטה במהירות מסחררת
19 psi
18 psi
17 psi
נספיק להגיע??
אנחנו מצליחים להגיע לסופה של דרך העפר,
אני אומרת לבן זוגי שיפנה שמאלה ונחזור אחורה,
בתקווה שנגיע לעיירה אסקלנטה בה עברנו קודם.
נוסעים בכביש 12
אוטוטו אסקלנטה
אבל לא...
הגענו ל 8 psi והרכב מאבד יציבות. יש לנו פנצ'ר רציני.
אנחנו עוצרים לצד הדרך. כמעט הגענו אבל לא.
מה עכשיו?
אני בטלפונים לאסקלנטה, מחפשת תחנת דלק, וגם מוצאת.
יש פנצ'ריה פה?
עונים לי בנינוחות שיש רק פנצ'ריה אחת באסקלנטה אבל היא לא עובדת עכשיו. היום יום ראשון. 🤨
יום ראשון ביוטה... לא מומלץ.
בן הזוג והאמצעי ניגשים לחפש את הגלגל הרזרבי, שולפים את חוברת ההוראות ומתחילים בעבודה.
לא שיש להם הרבה ניסיון בזה..
אני בינתיים מתקשרת לקו של אייויס. לא פעיל.
מתקשרת למשרד בסיאטל,
עונה לי מי שהשכיר לנו את הרכב אבל ממש לא מעניין אותו כלום.
תחפשו גרר.
אז מה אם הקו של אייויס לא עובד, גם הם יעשו בדיוק אותו דבר...אין לכם מה לחפש אותם.
בגיזרת מכונאי הרכב הטירונים יש התקדמות מסויימת.
כל המזוודות זרוקות על הכביש והרכב עולה קצת, ועולה עוד קצת עם הג'ק
ו...בום
שומעים שמשהו נשבר והרכב יורד מטה.
איזה באסה.
-
יום 32– המוניומנט הלאומי אסקלנטה, פארק קפיטול ריף, עמק הגובלינים – המשך
הבכור מחליט שזה הזמן לתוכנית שלו , שאותה הגה מזמן...
מרים יד, ועוצר אמריקאי שנוהג בטנדר.
הוא בטח יידע יותר טוב מה לעשות..
מגיע זוג לא צעיר, הגבר לא חושב פעמיים ונכנס מתחת לרכב (החולצה הלבנה שלו כבר לא נשארה כזו).
הוא לא כזה שצריך לקרוא חוברת...
ממקם את הג'ק במקום אחר.
זה הזמן שאשתו מסגירה שמדובר במכונאי רכב פנסיונר מחיל האוויר האמריקאי.
איזה מזל…
ואיזה אנשים טובים!
הגלגל הוחלף,
והזוג מסביר שכדי למצוא פנצ'ריה ביום ראשון ביוטה צריך להגיע לכביש אינטרסטייט, כביש ראשי.
מי שיסתכל במפה יוכל לראות שאסקלנטה ממש לא קרובה לכביש כזה...
רק 3 שעות נסיעה ונגיע. קטן עלינו.
אתם יכולים לשער כמה היה עולה גרר ממרחק כזה.
המון תודה למכונאי
(שהיה בחופשה דרך אגב, כך סיפרה לי אשתו)אנחנו מתחילים לנסוע ומקווים שהכל יהיה בסדר עד שנגיע לתיקון הגלגל המקורי.
הדרך מהממת, לא פחות
אני ממש ממליצה לא לוותר על כביש 12 !
אבל, כשנוסעים בירידות כמו של ים המלח עם רכב שלא בטוחים אם הוא כן או לא מתנדנד
הראש קצת פחות פנוי לצילומים ואין לי הוכחות ליופיה של הדרך.
אנחנו ממשיכים בנסיעה, הירידות הסתיימו וגם החרדות כבר פחותות.
מגיעים ל Torrey, אין פה עכשיו כמעט מסעדות פעילות, זה הרי יום ראשון ביוטה.
ביום ראשון לא רעבים ולא מפנצ'רים את הרכב.
בני המשפחה אוכלים בסאבווי שבצומת,
ואני קונה ביצים קשות מוכנות בתחנת הדלק, אחד מהמוצרים שארה"ב נתברכה בהם.
מהצומת לקפיטול ריף נסיעה קצרה..
התוכנית המקורית כללה כמובן מסלול בפארק (Hickman Bridge),
אבל איפה אנחנו ואיפה מסלול אחרי כל ההרפתקאות היום.
אין זמן.
הכביש עובר בנופים מדהימים, ממליצה להקדיש יותר זמן לקפיטול ריף.
מרוב התלהבות אני עוצרת לרגע להתבונן ב Chimney Rock
ואחר כך תצפית מ Panorama point
וזהו, צריך להמשיך..
לפחות יש לנו רכב שנוסע עכשיו, ממש לא ברור מאליו.
גם בנסיעה בכביש רואים נופים נהדרים, תראו את הסלעים האפורים המקומטים האלה
הניווט כעת מכוון לתחנת דלק בכביש אינטרסטייט, שם מתקנים פנצ'רים למשאיות הגדולות.
אבל במחשבה שניה אנחנו מעריכים שאחרי חמש אחה"צ גם שם לא יהיה מי שיתקן צמיג.
משנים את הניווט לעמק הגובלינים.
חבל גם לוותר על הגובלינים וגם לא לתקן את הצמיג,
ובתחנת הדלק לא עונים לי לטלפון. מי יודע אם יש שם מישהו.
בעמק הגובלינים כבר ביקרנו בטיול הקודם, אבל הבנים דורשים לחזור...
“שלוש האחיות” מקדמות את פנינו
האיזור המרכזי אליו יורדים מהחניה עצום ומלא פטריות סלעים בצורות שונות, והטיפוסים ממשיכים…
ורק כשאין ברירה ועוד רגע חושך אנחנו מסיימים את הביקור יחד עם הירח
מדד הכוכבים לעמק הגובלינים
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5++
-
יום 32– המוניומנט הלאומי אסקלנטה, פארק קפיטול ריף, עמק הגובלינים – המשך 2
מפה נסיעה של 1:45 למואב, אין מה לעשות..
נוסעים בכביש חשוך למדי ולא הכי נעים לנהיגה.
קניות בסופר גם צריך לעשות,
ומאוחר בלילה אנחנו מתמקמים בדירת הנופש שלנו ב
Moab Redcliff Condos Dean RE -
דירה גדולה ונהדרת במחיר מצויין. אחת הדירות הטובות בטיול והיא שלנו לשלושה לילות...
מחר כבר ניאלץ לטפל בגלגל הסורר,
בינתיים העיקר שהגענו!
לינקים לקריאה נוספת על אתרים בדרך מברייס למואב
שמורת KODACHROME – EARTHTREKKERS
DEVIL’S GARDEN ESCALANTE- EARTHTREKKERS
קניון זברה באסקלנטה- EARTHTREKKERS
קניון PEEK A BOO- EARTHTREKKERS
ביקור בקפיטול ריף בזמן קצר – EARTHTREKKERS
קפיטול ריף ביום אחד – EARTHTREKKERS
הכי טוב בקפיטול ריף – EARTHTREKKERS
לו"ז לקפיטול ריף – EARTHTREKKERS
המסלולים הכי טובים בקפיטול ריף – EARTHTREKKERS
מסלול CASSIDY ARCH קפיטול ריף – EARTHTREKKERS
קניון LITTLE WILD HORSE - EARTHTREKKERS
-
ברור שחתולי- מיאו -
יום 33– נהר הקולורדו ופארק ארצ'ס - Delicate Arch
בוקר טוב יום שני
היום הפנצ'ריות פתוחות
, וזו התוכנית להיום בבוקר.אנחנו קמים לאיטנו אחרי שהלכנו לישון מאוחר אתמול, ונוסעים לפנצ'ריה של מואב Grand Tire Pros.
למעוניינים - בחצר הפנצ'ריה, כמו בעוד מקומות באיזור,
נמצאת מכונית דמויית "מטור" מהסרט מכוניות שאפשר להצטלם איתה.
אז איך זה עובד פה?
פשוט.
תשאירו את הרכב לארבע שעות ואז נגיד לכם מה המצב.
ארבע שעות??
ואז עוד ארבע שעות לתיקון??
הכל בגלל פנצ'ר??
לאחר מחשבה נוספת ותירגום אמריקאית שוטפת לישראלית מדוברת
, הבנו שאולי הציעו פה לאבחן את הגלגל ואחר כך לתקן,
אבל בעצם הכוונה היא להשאיר להם את הרכב לארבע שעות ושהם יאבחנו ויתקנו מיידית.
רק ארבע שעות ולא שמונה?
ממש אטרקטיבי...
אבל אין ברירה, ובכלל שעות החום עכשיו, וזה הזמן הכי הגיוני לטפל בעניין.
הפנצ'ריה נמצאת ברחוב הראשי
אנחנו משאירים להם את הרכב ומתחילים להסתובב.
תוך כדי אני אומרת לבן זוגי – הם סתם אמרו ארבע שעות.. זה סתם מספר אצבע.
נקווה..
אז מה נעשה פה?
הרחוב הראשי עמוס בחנויות, ברובן חנויות מזכרות או חנויות ציוד טיולים,
יש גם הרבה מסעדות
ואנחנו משוטטים אבל זו לא הפעילות החביבה עלינו.. מעבירים את הזמן.
מחליטים על ארוחת צהריים מוקדמת,
המסעדות – כולן מפוצצות, כולל אלה שרשומות לי כמומלצות.
ברגע של ספונטניות אנחנו רואים מסעדה הודית ומחליטים ללכת על זה.
המסעדה הזו דווקא ריקה לחלוטין, רק אדם אחד יושב בה ו"ממליץ",
אבל המיזוג..
המיזוג קוסם לנו בחום של יוטה. והכסאות. כמו שאתם מבינים די מהר באנו על עונשנו
, האוכל לא היה רע אבל גם לא היה טוב, סתם בינוני כזה.
אבל מה זה חשוב..
בעודנו מסיימים את הארוחה ולאחר שעתיים בלבד הטלפון מצלצל – הרכב מוכן.
יש!!
אנחנו חוזרים לפנצ'ריה.
בהזדמנות זו לומדים לקח חשוב שכדאי לדעת –
לא נוסעים מהר בדרך עפר.
בטח לא באמצע יוטה ביום ראשון.
אבל אתם אל תחששו מדרך העפר ל devil’s garden, בטח לא אם יש לכם רכב גבוה כמו שלנו.
עלות התיקון – אפס.
כן אפס.
למה?
את הגלגל המפונצ'ר לא ניתן היה לתקן,
ולא היה במקום גלגל חדש לגמרי, אז קיבלנו גלגל משומש.
גלגל משומש מתקינים בחינם מסתבר..
אמריקה או לא אמריקה.
הסתפקנו בטיפ נדיב למתקין ושמחנו שסוף סוף אפשר להתחיל לטייל...
שעות הצהריים החמות
, כדאי לתכנן מראש מה לעשות בהן אני חשבתי שכדאי לנסוע לכביש הנופי 128, ולנסות להיכנס לנהר הקולורדו באחד החופים המוסדרים.
כללית הנהר איננו מומלץ לרחצה בגלל זרימה חזקה אבל אני מניחה שזה מאוד תלוי עונה והחלטתי לשפוט לפי המצב בשטח.
החוף שנבחר נקרא Sandy Beach, חניה נוחה ויורדים למים.
המים גם פה ביוטה החמה קצת קרירים אבל לא יותר מדי,
וארבעת הגברים של המשפחה נכנסים בכיף…
פוגשים בחור נחמד מקולורדו שנמצא פה עם החברה ומגלגלים שיחה...
האמצעי מכבד אותו בקפה טורקי ישראלי טרי שהוא מכין בגזיה,
מקשקשים ונחמד מאוד.
מדד הכוכבים ל Sandy Beach בכביש 128
אני 4 בן הזוג 4 הבכור 5 האמצעי 4.5 ("חסר צל") פיקאצ'ו 4.5
-
יום 33– נהר הקולורדו ופארק ארצ'ס - Delicate Arch – המשך
החוף נמצא ממש בתחילתו של כביש 128,
ויש עוד נופים מדהימים לראות בכביש (בטיול הקודם נסענו את כולו),
אבל אנחנו רוצים גם להספיק לטיול שקיעה ל Delicate Arch , ולפני זה לחזור לדירה להתקלח מהחול...
נוסעים לדירה לתקתק מקלחות וחוזרים לארצ'ס Arches.
תור בכניסה ואני מתחילה לדאוג..
אבל אנחנו מצליחים להיכנס ונוסעים ישירות למגרש החניה של Delicate Arch.
בארצ'ס כבר ביקרנו בטיול הקודם ועשינו כמה מסלולים קצרים,
אבל את מסלול הדגל של הפארק לא עשינו.
חשבתי אז שזה קשה מדי עבורנו, ועכשיו בטיול הנוכחי חלמתי להגיע גם אני לאותה קשת מפורסמת, סמלה של יוטה.
מדובר ב 3 מייל, 480 רגל שינוי גובה. לא מסלול מאוד קשה אבל בכל זאת אז היה גדול עלינו.
אנחנו מגיעים לחניה שעה ורבע לפני השקיעה – זמן אופטימלי – ועדיין החניון מאוד גדול ואין בעיית חניה (יום שני כאמור, ספטמבר).
מתחילים ללכת בשביל מוסדר,
עלייה... ברור שעליה.
המסלול הופך בהמשך לפחות "מוסדר" ועובר על גבי סלעים, אבל לא משהו קשה במיוחד.
אנחנו לא לבד פה.. ממש לא.
אני חושבת שזה היה המסלול העמוס ביותר שעשינו והיו בו הרבה אנשים, אבל זה לא מאוד הפריע.
האיזור של הקשת הוא עצום, יושבים מסביבו המוני אנשים
וכך הוא נראה כשהגענו (מינוס האנשים)
כולם מחכים לשקיעה,
בינתיים יש תור מסודר של מי שרוצה להצטלם מתחת לקשת.
קשה לתפוס כמה היא ענקית
והיא באמת מאוד יפה
והנה השקיעה מגיעה..
חלק מהאנשים מתחילים לעזוב, אנחנו עוד פה.
הבכור מחליט שגם הוא רוצה להצטלם מתחת לקשת,
הנה הקשת מזווית אחרת, תראו כמה היא גדולה ביחס אליו
בסופו של דבר גם אנחנו צריכים לחזור..
תיכף יהיה פה חושך.
בדרך לא לפספס יש מקום לעלות ולתצפת מרחוק על הקשת
אנחנו לא לבד גם בירידה, הרבה אנשים והרבה פנסים, מומלץ להביא ליתר ביטחון.
חיכיתי הרבה למסלול הזה והוא לא איכזב, היה מקסים!
וגם הפעם – קונצנזוס מושלם!
מדד הכוכבים ל Delicate Arch בשקיעה
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5
אנחנו עוצרים לעוד השלמות בסופר,
הכל כבר מזמן משדר HALLOWEEN, אבל פה יש גם דלעות עם חצ'קונים..
חוזרים לדירה,
האמצעי ופיקאצ'ו מבשלים לנו ארוחה טובה.
לילה טוב.
-
פנינית היקרה,
אני מעריצה אותך בענק שלוש פעמים:
על התכנון המוקפד של טיול כל כך ארוך. הצלחת להביא את המשפחה למקומות הכי הכי. והיו בדרך כל כך הרבה אילוצים שחייבו שינויים ותכנון מחדש.
על הביצוע יוצא הדופן של טיול כל כך ארוך ומורכב באווירה טובה ורגועה.
ועל הסבלנות הבלתי נדלית שלך לתעד ולשתף את חברי הפורום בכל הטוב הזה. בכלל לא פשוט לתעד סיפור טיול כל כך ארוך בצורה מפורטת זורמת ולא מעיקה ועם כל כך הרבה טיפים וקישורים.
אני לא מאמינה שנעשה טיול כל כך ארוך אבל כיף לטייל אתכם ואני מאוד מקווה שנעשה חלקים ממנו, וכמובן מעבירה לבן והכלה שגרים בניו יורק ומתכננים מתי שהוא לנסוע לצפון מערב ארה”ב כדי שגם הם יהנו מכל הטוב הזה.
היה כיף לטייל אתכם ב-ANGLES LANDING שכנראה גדול עלינו, ובעוד כל כך הרבה מקומות.
שאפו ענק!!!
דבורה
-
כל הכבוד לבחור שעזר לכם עם הפנצ’ר.
נסעתם בגן של השטן, מה ציפיתם שיקרה ??
התמונות, כרגיל, יפות מאוד. אני ראיתי שם את אחותה של אשת לוט ( אפרופו ים המלח)
-
טוב
נראה לי שהסיפור שלכם כבר בונה לנו את הטיול הבא במערב שיכלול חוסרים והשלמות, היה לי חשש האם יש מספיק בשר לארגן טיול שלישי במערב ונראה לי שהסיפור שלכם שכנע אותי סופית בעניין, מיוחד שהילדים יהיו כבר גדולים ואפשר יהיה לשלב את המסלולים הקשים.ארוכים יותר
זה כנראה יהיה חייב לכלול כמובן הגעה שנייה לארצ’ס (שם גם אנחנו נמנענו בביקור הראשון מהדליקטס ארצ), וגם לציון (שם טיילנו ממש מזמן כשהבכורה היתה שת שנה וחצי), וביקור ראשון והכרחי בכביש 12 ופארק הגובלינים, ועוד ועוד (ומי יודע, אם נצליח לארגן מספיק זמן אולי אפילו גלשייר...)
השנה הקרובה אנחנו כנראה מכוונים לצד המזרחי דווקא (לחץ כבד על ניו יורק מצד הילדים (-:), אבל בטיול הבא
טיול מדהים היה לכם
-
-
הצחקת אותי אסף.. כן אולי אשמת השטן..
תודה על המשך הליווי, מעניין מי זו אחותה של אשת לוט? אני לא הבחנתי...
