סיכום טיול- 5 שבועות-קרוואן- במחוזות האטלנטיים- NS+ROCK&ROLL
-
היי לכולם,
קישור ל- סיכום תעודת זהות על - נובה סקוטיה וניופאונדלנד.
קישור ל- סיכום מידע לוגיסטי על הטיול שלנו(טיסות, רכב, תקשורת, מזג אוויר ועוד ועוד- ארוך אבל מקיף).
ועכשיו לסיכום ימי הטיול-
חזרנו מטיול מהנה ומיוחד של 5 שבועות בנובה סקוטיה(NS), ניופאונדלנד(-"NL-"The Rock).
זה טיול חמישי שלנו בקרוואן, פעם שלישית מטיילים בקנדה.
ושוב תודה לכל העוזרים באשר הם לגיבוש ותכנון הטיול.
נכנס לאווירה עם קצת מוזיקה- On the road again- Willie Nelson
מי נסע? ניב, מעין(17), הילה (13) ואני
מתי? 20.7-26.8
יום 1- רביעי- 20.7- טיסה לקנדה-
זוכרים שהיה באלגן גדול עם המזוודות בעולם???
חודש לפני הטיסה קנינו Airtag- אבל הם לא הגיעו כי היה מחסור בכל מקום, לכן כל שנותר לעשות היה להתפלל את תפילת המזוודות ולקוות לטוב.
לניב היה רעיון שכל אחד מאיתנו ייקח רק טרולי, אבל צחקתי בקול כל כך רם ששמעו אותי עד לקנדה וחזרה.
החתולה
והכלב 
עברו לטיפול מסור של חברים, לפנות בוקר יצאנו לנתב"ג...
מסתבר שזה לא משנה מתי נצא לדרך, תמיד ניתקע בפקקים.
הכאוס בשדה התעופה היה סביר...
הצ'ימדינים נשלחו בכבודה מיוחדת ולא במסוע הרגיל.
מנהל התחנה הישראלי של אייר קנדה היה תותח, ועזר לתקתק עניינים (שאפו), סביר להניח שבלעדיו עוד היום היינו מחכים ל-40 בני הנוער שטסו כקבוצה שיישבו במקומותיהם...
הטיסה עברה בצורה טובה יחסית, אם כי היה רועש מאוד וכל המטוס היה עיסה אחת של זבל(40בני נוער כבר אמרתי?) אפילו הדיילות לא הצליחו להשתלט עליהם...
אבל, דברים טובים סופם להסתיים...
נחתנו בטורנטו, חיכינו מעט והמשכנו בטיסה של שעתיים להליפקס- עיר הבירה של נובה סקוטיה.
הטיסה הזאת היתה תיקון לטיסה הקודמת- שקטה, נקייה ונעימה.
ניסינו לא לנקר מעייפות - אבל זה היה קשה.
נחתנו בשדה התעופה של הליפקס קצת לפני חצות.
מרגע הנחיתה ועד מסוע המזוודות לקח לנו 5 דקות,
ואז… שפשפנו את העיניים בתדהמה, צימידן אחד כבר הסתובב במסוע, ואחריו השניים האחרים.
לא היה לי זמן אפילו להתאכזב או להתלונן...
אבן ירדה לי מהלב, באמת שלא היה לי שום רצון לבלות ימים בליקוט חפצים בוולמרט.
האוויר הצח והנקי של הליפקס קידם את פנינו, שאטל אסף אותנו למלון- Garden Inn Halifax Airport (רצינו משהו קרוב לשדה התעופה).
קבלת חדר, מקלחות
וצנחנו לישון...
כל כך שמחתי להגיע לכאן, בחודשים של הקורונה חלמתי על המקומות האלה- והנה החלום מתגשם...
יום 2- חמישי- 21.7- קבלת קרוואן + הצטיידות-ישנו מעט אבל סבבה,
ארוחת בוקר סבירה,
סיבוב קצר בחניית המלון מגלה לנו שסיסמת נובה סקוטיה היא- ״מגרש השעשועים של קנדה״ - מאגניבים פה.
שאטל של חברת הקרוואנים אסף אותנו ולקח אותנו ל- Fraserway RV, סניף - Bedford.
אחרי אין סוף חתימות וראשי תיבות, הגברת קפוצת הפנים עשתה למעין וניב הדרכה על הקרוואן (היא לא הסכימה שכולנו נכנס לקרוואן ביחד-בגלל הקורונה)
הקרוואן- או בשם החיבה שלו- קינג, הוא Motorhome -Class A- אוטובוס
(מידע על הקרוואן- כתבתי בסיכום הלוגיסטי).
העמסנו את הצ'ימידינים ויצאנו לדרך,
3 דקות ואנחנו בוולמרט, העמסנו הכול מהכול.
הילדים דאגו שארון הנשנושים יהיה מלא, בעיקר באוראו, טאקיס, וממרחים דוחים לתפוצ'פיסים, כל מה שאין בארץ, היה בעגלה
חלק מהדברים שרציתי לא היו- סניף קטן יחסית…נעשה השלמות בהמשך!
וולמרט תוקתקה.
ב- 13:00 היינו בחוץ והתחלנו נסיעה.
הנסיעה הראשונה בקינג אופיינה באמירות כמו- וואו, איזה גדול הוא, חשמלי מאוד- הכול כמו בחיים- בלחיצת כפתור.
חלונות פנורמיים… וואו, באמת גדול. איזה גודל (טוב הבנתם).
היתה לי מחשבה שאולי נעשה איזה אטרקציה בדרך, משהו קטן כזה...
אבל, לאף אחד לא היה כוח, רצינו להגיע לקמפינג ולסדר את הקרוואן.
על עצירה אחת כולם הסכימו, היינו חייבים לסמן
על מקדונלדס 
, כי אי אפשר לשבור מסורת ג׳אנק פוד של יום קבלת הקרוואן. מהחלונות רואים את הירוק נשפך לכל כיוון וצובע הכול ואגמים מבצבצים מעבר לכל סיבוב.
מפרצונים של ים נגלים לעין, והשמש מאחדת ומלטפת את כולם. הכול מנצנץ!
חולפות על פנינו הרבה מאוד מכוניות עם קאייקים על הגג וגם קרוואנים מכל סוג אפשרי, זאת עונת התיירות בנובה סקוטיה וזה מורגש.
אנחנו עוברים עיירה שנקראת טרורו- Truro(או בשפת המיקמק- "סוף זרימת המים"), היא ממוקמת על גדותיו הדרומיים של נהר Salmon, בקצהו של אגן מיאנס.
התופעה המיוחדת המאפיינת את האזור היא גל הגאות והשפל (Tidel Bore). קישור לסרטון מהיוטיוב
הנהרות מתמלאים ומתרוקנים פעמים ביום וזה נראה לעין כמו נחשול של גל שמגיע כאילו נגד כיוון הזרימה הטבעית של המים,
את התופעה ניתן לראות ב- Fundy Discovery Site. (פשוט לשים בוויז)
*חשוב להיות מעודכנים עם טבלאות גאות ושפל שכן יש זמנים מדויקים בהם תופעה זו מתרחשת.
.
כשעברנו ליד מקום הצפייה לא עצרנו וחבל, בדיעבד היינו צריכים, כי כשעברנו באזורים נוספים של התופעה, בהמשך הטיול, לא הצלחנו לתפוס את הגל בפעולה...
המשכנו בנסיעה, שלטי העיירות צבעוניים ויפים, הצלחתי לצלם רק אחד.
עצירה נוספת להשלמות בוולמרט של ניו גלאסגו- New Glasgow.
פייר- אני אוהבת את וולמרט!!!!
מפה הנסיעה לקמפינג קצרה- Hyclass Ocean Campground
האישה בקבלה היתה סופר נחמדה, היא שאלה אם יצא לנו כבר לבקר בקנדה, ניב אמר לה שכן, באזור הניאגרה פולס, רוקים קנדיים וונקובר,
אז היא צחקה ואמרה לו- אוקי- "עכשיו הגעתם לחלק הכי שווה בקנדה״.
החננו את קינג, פילוס הקרוואן אוטומטי, חיבור למים, חשמל וביוב- בצ'יק.
הקרוואנים השכנים שלנו מקסימים - משמאל משפחה קנדית מקוויבק שיצאו לטיול של 6 שבועות לחופשת הקיץ.
ומצד ימין משפחה מגרמניה שמסיימת השבוע טיול של 3 שבועות. הם באו לפה לאסוף את הבת שלהם בת ה-16 שלמדה בהליפקס 5 חודשים ושהתה אצל משפחה מארחת. וואו, מטורף.
השיחות האלה עם הקרוואנים השכנים מהווים חלק גדול ממהות טיולי הקרוואנים, יש אחווה, אנשים טובים שפותחים את הלב לטבע.
השיחות עם האנשים האלה מעניינות מעשירות ואני תמיד מקווה שהם גם עושות אותנו לשגרירים טובים של מדינת ישראל.
סליחה על ההתפרצות ,בהכירי את הנפשות הפועלות אין ספק שאתם שגרירים טובים מאוד למדינת ישראל (מוני)
הרבה דובר על השקיעות של קנדה האטלנטית.
ו- וואלה, השקיעה לא אכזבה.
היום הראשון בקינג הגיע לסיומו, אנחנו עייייפים, הג'ט לג לא פסח עלינו...
ארוחת ערב זריזה, מקלחות.
ויאללה למיטות.
-
וואי רינת אני מתייצבת בשורה הראשונה ! אמנם התחלתי לקרוא חלק מהבלוג שלך שהיינו בעצמנו בטיול אבל עכשיו אני אתן לזה את הזמן שראוי לו.
-
תודה שאת עוד כותבת פה.
בסופו של דבר כאן הבלוגים הכי שווים.
מזרח קנדה היא יעד מועדף לעוד שנה אצלנו ( בין השחרור של הילדה לגיוס של הילד) כי סביר שויזה לארה"ב לא היה לשניהם אז.
אומרת ומחכה להמשך. ההתחלה מבטיחה
-
@HOFMANIM
תודה לשתיכן שהצטרפתן אלי... זה משמח אותי
מיד ממשיכה...
הופמנית- עכשיו כשאתם בארץ, אחרי טיול חלומי, תתחילי לתכנן את הטיול הבא- זאת התמכרות(טובה).
איילת- את צודקת, גם אני חושבת כמוך. אני מאוד אוהבת את הפורום הזה...
מקווה שאצליח לעניין אותך במזרח קנדה המיוחדת(אין בה נופים דרמטיים מידי, אבל בעיני יש בה קסם).
-
יום 3- שישי- 22.7- האי קייפ ברטון (1 מתוך 5).
כולם ישנו ממש טוב בקרוואן, יש מצב שקיפדנו את ראשו של הג'ט לג לפני שהוא בכלל ידע שיש לו ראש???
התארגנות ראשונה בקינג, הרוב חשמלי(חוץ מהדברים הרגילים- חיבורים לחשמל, מים וביוב),
בתוך הקרוואן יש פאנל ששולט על הכול- סלייד אין- סלייד אאוט, תאורה כללית, סוכך חיצוני, משאבות, גנרטור, מים, מיטה חשמלית יורדת מעל תא הנהג…
אני מרגישה בנאס״א עם כל הטכנולוגיה פה- עוד רגע משתגרים לחלל.
-
נסיעה של 20 דקות בערפל (מה נסגר? ),
עד שמגיעים ל- למיצר Canso, מייצר המחבר בין מפרץ St' George’s לבין מפרץ Chedabucto.
אנחנו חוצים אותו על סוללה שנבנתה רק בשנת 1955, עד אז הופעלה פה מעבורת.
ומגיעים לקייפ ברטון.
(קייפ ברטון הוא אי שבעברו היה מיושב ע"י ילדים משבט המיקמק (כמו המשחק מחשב, רק שהם היו קודם).
ב-1605 הגיעו הצרפתים, אח״כ הגיעו האנגלים במטרה לכבוש, צרפתים, אנגלים, צרפתים, אנגלים… סכסוכים ארוכי שנים.
ואז הגיעו גם הסקוטים, התיישבו פה בהמוניהם, עד היום תרבותם נחשבת לדומיננטית באי)
מיד אחרי המייצר אנחנו נכנסים למרכז התיירות… אני מתרגשת מכל המפות והפלייריים כאילו מחלקים לי אייפון בחינם
.
שואלים את הרנג'רית שאלה ומקבלים תשובה שבדיעבד היתה שגויה... אבל עוד נגיע לזה בהמשך...
יוצאים לדרך
-
נסיעה על כביש 19 (צבוע במפה בצהוב) במקביל לים.
הדרך הנופית נקראת Ceilidh Trail.
(לכל Trail בנובה סקוטיה יש לוגו)
-
השמש יוצאת, הים כחול ונקי, כל כך יפה פה.
עושים עצירה לתצפית, מותקפים על ידי יתושי ענק בגודל של בית, מוצצי דם אכזריים, ובורחים חזרה לקרוואן.
אימל'ה מה זה הדבר הזה?
מדלגים על- Celtic Music Interpretive Centre , מוסד שנועד לשמר את המוזיקה הקלטית החיה הייחודית לקייפ ברטון.
עוצרים בחנות קטנה- Galloping Cows, עסק משפחתי כפרי שמכין ריבות וממרחים(הם אפילו היו בשקיות המתנה של האוסקר), נערה מקדמת את פנינו- אולם התצוגה סגור לרגל שיפוצים, בחייאת חברים, לא יכולתם לשפץ בחורף? בזמן קורונה? לכתוב את זה בדף האתר?
טוב נו, לא חשוב, העיקר שאפשר לקנות. הריבות די טעימות...
-
עצירה הבאה ב- Glenora Distillery זו מזקקה של ויסקי מאלט הראשונה בצפון אמריקה
והיחידה בעולם מחוץ לסקוטלנד שמותר לה להשתמש בשם Glen
לקחנו סיור של 20 דקות לראות את הדרך שהלתת והשמרים עושים עד לייצור הסופי
.
-
המיקום של המזקקה נבחר בגלל הנחל עם המים הטהורים שיש פה.
המקום מטופח כמו הגנים של המלכה אליזבת, מהמם כאן, ממש.
הרעיון היה שנקנה בקבוק ונשתה ככה בשביל הכיף.
הסיור הוא סיור טעימות, וכשלגמנו מהוויסקי, הבנו שאנחנו לא הארווי ספקטור מ-Suits.
זה שורף בגרון ואלוהים, איך אנשים שותים את זה???
אז לא קנינו, השארנו שיימכרו למי שבאמת מעריך את העבודה הקשה.
באזור המסעדה/פאב של המזקקה יש כל יום בין השעות 13:00 עד 15:00 מוסיקה חיה.
המוזיקה הקלטית היא חלק גדול מהתרבות של הקייפ, בכך הם מנציחים וחוגגים את השורשים הסקוטיים שלהם. אפשר למצוא קונצרטים בהרבה מקומות, המופע נקרא Ceilidh שזה חגיגה של שיר, סיפורים וריקוד- (בגלל זה הדרך קיבלה את השם הזה).
אנחנו יושבים לשתות משהו קל ומאזינים לסבא׳לה שמנגן על גיטרה מיוחדת ויוקללי … מוסיקה שמחה ומקפיצה רגליים.
-
שוב יצאנו אל הדרך, עד לעיירה Inverness.
יש פה חוף ציבורי עם חול רך ונעים, אספנו אבנים צבעוניות בגדלים וצורות שונות, לא מצאנו זכוכיות ים שנפוצות מאוד באזור,
וטיילנו על טיילת עץ ארוכה ויפה כמו בחלומות.
בגלל שמאוד מאוד חם ביומיים האחרונים (גל חום קיצוני שפקד את האזור) היה עמוס.
-
ממשיכים צפונה לכיוון הקמפינג, עולים על כביש שנקרא- שביל קאבוט Cabot Trail- (קישור, ועוד אחד)
אורכו כ-300 ק״מ, כביש לולאה, פופולרי מאוד, שבזכותו מגיעים תיירים רבים לקייפ.
רק בשנת 1932 השביל נפתח, עד אז כל קהילות הדייגים אליהן נגיע עם הקרוואן בימים הקרובים, היו מבודדות, וההגעה אליהן התאפשרה רק במעבורות.
הכביש עובר צמוד לחופי האוקיינוס המפורץ, מתפתל בין כפרי דייגים, עולה ומתעקל בסיבובים חדים ונאחז בצידי הצוקים.
*את שביל קאבוט ניתן לעשות עם או נגד כיוון השעון... (תלוי אם רוצים לנהוג בנתיב החיצוני של הכביש קרוב למצוקים הנופלים אל הים, או בנתיב הפנימי
, לבחירתכם, אנחנו נסענו עם כיוון השעון).
(קאבוט טרייל מסומן בצבע צהוב)-
-
אנחנו עוברים בעיירה צ׳טיקמפ שבמרכזה כנסייה ענקית עם צריח מוכסף.
זו העיירה הכי גדולה לאורך שביל קאבוט, יפה פה.
כמעט חצי מהאוכלוסייה בעיירה הם דוברי צרפתית.
*מה יש לעשות בעיירה Cheticamp???
לפני הקמפינג עצרנו במאפיה - Aucoin Bakery, קנינו עוגיות שיבולת שועל (מאוד נפוצות באזור, פחות הטעם שלי) ועוד מגש של טעימות עם כל מיני עוגיות.
כשיצאנו מהמאפיה ניב ראה בחור מתעסק עם מלא קרח ושאל- מה יש לו שם, והיו לו מלא סרטנים.
הם הוציאו אותם לפני שעה מהים, שברו להם את השריון והכניסו אותם לבישול של 20 דקות במי מלח מהים.
הוא רצה לתת לנו סרטן לקחת הביתה ואנחנו סירבנו בנימוס. נחמדים פה!
נסענו ונכנסנו לקצה הצפוני של הקייפ בו משתרעת רמת קייפ ברטון- זה פארק לאומי, המכונה- ״המקום בו ההרים נפגשים עם הים״(שם מגניב לכל הדעות)
*שטח הרמה כ- 950 קמ"ר.
*בפארק יש 26 מסלולי טיולים בדרגות קושי שונות.
*חלק מהקאבוט טרייל עובר ברמת קייפ ברטון.
נכנסים ל- Chéticamp Campground, הקמפינג שלנו להלילה של רשות שמורות הטבע הקנדיות,
קונים את כרטיס הדיסקברי פאס, בלעדיו אי אפשר לטייל.
שישי ראשון שלנו בטיול, אוכלים ונחים בכיף.
מידע למתעניין-
האוכלוסייה באי מגוונת מאוד, אפילו מסר הברכה בחוברת התיירות נכתב ב4 שפות-
גאלית(סקוטית- Cíad Míle Fáilte), אקדית(צרפתית-Bienvenue), אנגלית- welcome ומיקמאק- Pjila’si.
ו- וואלה, כולם מסתדרים ביחד, חוגגים גם וגם.
המוטו של האי- Your heart will never leave ( אני לגמרי מבינה איך זה יכול לקרות...).
אוכלוסיית הקייפ מונה כ- 132,000 איש
בגלל בעיות טכניות, אתמול בכלל לא הצלחתי להעלות תמונות, היום העלתי במקטעים...
אנסה לברר מה ניתן לעשות כדי שזה ילך קל יותר, אולי להקטין את התמונות
-
ריני, תודה רבה על הסיכום המושקע והמהמם הזה! אני לא מכירה את האיזור, הסקרנות וההנאה עוזרים לי קצת להתמודד עם החזל״ש אחרי הטיול שלי (כן, גם אחרי כמה שבועות זה עדיין קשה).
-
תודה ענבר, (לא טעיתי, נכון?)
זה היה הרבה יותר קל אם טכנית הכול היה יותר חלק...
מבינה אותך לגמרי עם הקושי לחזור לשגרה, הלוואי והיינו חיים כל הזמן בתוך הטיולים
-
@rinisco סיכום מעולה של החוויה המזרח קנדית - אמנם אין בה נופים דרמטיים אבל יש בה קסם.
מזכיר לי שלקראת הטיול שלנו לאזור יצא לי לדבר על המסלול עם מישהו וכשאמרתי לו שאנחנו יוצאים עם 3 ילדים (שהיו אז בגילאים 7-11) הוא אמר לי שזה ממש טיול קשוח לילדים... הבנתי למה הוא מתכוון. במובן הזה הטיול שלכם קשוח הרבה יותר...
בסופו של דבר הקסם עבר לחלוטין לילדים, שנהנו מאד ממה שקראנו לו המסע לקצה האדמה... הגדולה כבר הזמינה טיול משפחתי לפני גיוס לקנדה (שיהיה מן הסתם למערב, כי הרי הרוקי עדיין מחכים לנו. רק בונקובר, המקסימה בעצמה, כבר היינו).
איזה כיף לקרוא סיכום כה מפורט ומעניין. מי יודע, אולי (כלומר כנראה, גם אם לא ברור מתי) עוד נשתמש בו
-
הטיול באזור הזה זכור לנו כקסום למרות הנופים הפחות מרשימים. לאזור יש ייחוד שנובע לדעתי מכך שהוא פחות מתויר ומכך שיש צורך בשמץ הרפתקנות על מנת לחשוב על טיול שם. טיילנו עם הבכור בן 12 והצעיר בן 4, לא הרגשתי שהיה קשוח עבורם יותר מכל טיול אחר איתנו.
-
תודה לך על סיכום מושקע, מפורט ומעניין.
-
תודה רבה בדיוק אוספת חומר על האיזור-סיכום נפלא.
-
תודה שהצטרפת, אני מבינה לגמרי את הבת שלך שרוצה לחזור, לשמחתי גם הילדים שלי אהבו את האזור...
ובניופאונדלנד בכלל כולנו מאוהבים(עוד נגיע),
אני זוכרת שהתייעצתי איתך על גרוס מורן לפני הטיול... תודה עח העזרה.
שמחה שהצטרפת לשירשור
יש פחות תיירים מבחוץ, אבל תיירות הפנים משגשגת...
בכיף, אזור מקסים.
תוך כדי מעבירה גם לפורמט הבלוג, שם לעיתים יותר קל להעלות תמונות ...
מנסה להמשיך-
יום 4- שבת- 23.7- האי קייפ ברטון (2 מתוך 5).
כולנו נרדמנו וישנו מעולה, הקרוואן נוח ובקמפינגים שקט באופן כללי, אחרי 22:00 יש דממה!
זה נקרא "שעות שקטות" - בהן אסור לעשות רעש, לא להפעיל גנרטור וכו'…
אפילו הכלבים פה שקטים ושלווים, ובמפתיע(או שלא), כולם מצייתים לכללים.
מתארגנים, שותים קפה ואוכלים מיני קאפקייקס (מסורת מטיולים קודמים, הם הכי טעימים שיש בעולם, ממליצה למי שאוהב מתוק).
היום ממשיכים לנסוע על הקאבוט טרייל, בשמורת רמת קייפ ברטון,
הדרך מטריפה ביופיה, דומה טיפה בפיתולים ובאופי לכביש 1 בקליפורניה- ים כחול ופרוס מצד אחד, וכביש מפותל חצוב בהר מצד שני.
כביש 1, תיזהר, יש לך מתחרה!
רק סרטון אולי יצליח להמחיש את מרהיבוּת(יש מילה כזאת???) המקום.
נשמעות בקינג קריאות וואו, איזה יופי.
המסלול הראשון שלנו הבוקר- Skyline Trail- נחשב למסלול הכי פופולרי בקייפ ברטון ומצולם בכל פלייר של נובה סקוטיה.
מחנים את קינג במקום המיועד לקרוואנים, ומתחילים לצעוד, יש לנו עוד חצי קילומטר אקסטרה על החניה הרגילה לתחילת המסלול…(לפנק, לפנק, לפנק).
לפי כמות מקומות החניה זה בהחלט מסלול פופולרי.
המסלול הוא 8.3 ק״מ ונחשב לקל,
אבל- כשחם, אז חם, ואין צל כמעט בכלל… מזל שהגענו מקודם יחסית.
תחילת המסלול עובר ביער, בין מכלאות של מוסים (שהסתתרו כל כך טוב שלא ראינו אותם), מידי פעם האוקיינוס מבצבץ בין הצמחייה ונראים חלקיקים ממנו.
אחרי בערך 3 ק״מ מגיעים אל התצפית המרכזית ועוצרת הנשימה- מצד אחד האוקיינוס מתגלה במלאו הדרו רוחבו גודלו שלוותו וכחולתו- ווואו, וווואו
במקום יש מספר פלטפורמות עץ עם מדרגות, כשהפלטפורמה האחרונה היא בעלת הנוף הפתוח והמרשים ביותר, היתה ראות טובה וראינו עד העיירה צ׳יטיקמפ ממנה יצאנו הבוקר.
התלהבנו מאוד, זה היה מרשים.
ומהצד השני שביל(כביש) קאבוט חצוב בהר ומתפתל בנוף ההרים.
עלינו את כל המדרגות חזרה(בסה"כ 287 מדרגות) אל השביל המוביל בחזרה לקרוואן.
לסיכום- מסלול מהמם!!! חובה!!!
ובפינתנו - "ידע זה כוח"-
>משך הטיול בין שעה וחצי לשלוש, ברובו על משטחי עץ, המסלול לא מלהיב, אבל התצפית בסוף שווה הכול.
>למי שמתאפשר, מומלץ לעשות אותו לפני השקיעה, אז רואים את השמש שוקעת באוקיינוס מולך, ניתן ללכת עם סיור מודרך של פארק קנדה (יש להתעדכן באתר הרשמי).
