מסענו אל סקוטלנד הסתווית
-
שלום חברים,
חזרנו הבוקר לארץ לאחר שמונה ימים אינטנסיביים בסקוטלנד הנפלאה. אנסה לספר כאן אודות טיולנו; מוזמנים להצטרף.
בטרם תסקלו אותי על כך שלא ביקרנו בפיירי גלן, בנייסט פוינט, בגשר הארי פוטר ובאף טירה (מפאת חוסר זמן), אצרף מספר תמונות פתיחה אשר כנראה תרגענה את הרוחות
.אציין כי טיילנו מעט בצפון וויילס ביולי 2016, לראשונה באי הבריטי, וכך נרקם חלום סקוטלנד אשר בהחלט הגשים עצמו.
ללא ספק עוד אחזור לסקוטלנד, ב"ה, לשם השלמות (פירוט בהמשך) - וכן סתם כדי ליהנות שוב מארץ מרהיבה זו.
-
ואוו איזה יופי
לא מוותרים לך. תן אזכורי מקומות לתמונות!
האם יכול להיות שההר הרחוק זה סאלבן?
-
אלוף, כמעט, כל הכבוד! מאוד קרוב.
Cùl Mòr כפי שנראה מ-Stac Pollaidh:
Suilven כפי שנראה מ-Stac Pollaidh (חדי העין יבחינו בקשת רחוקה משמאלו):
והנה כבר Stac Pollaidh:
מהכביש המוביל אליו -
ומהמסלול למרגלותיו -
הייתה לנו שם חגיגת קשתות. פנורמה לא כ"כ מוצלחת:
בהמשך אאזכר את כל המקומות, יחד עם תיאורים ותמונות נוספות.
-
ניב, איך איך איך לא ביקרתם ב... סתאאאאםםם
וואו איזו פתיחה - התמונות מרהיבות , מחכה להמשך. -
תמונות נהדרות! מחכה להמשך הסיפור שלכם
-
גם אני מחכה!
-
גם אני מחכה, אין על סקוטלנד!
-
imeshy2, שקד, IO, פנינית ו-K.Amit, תודה לכולכם על התגובות
כיף לראות שהפורום עודנו פעיל.
אתחיל בהקדמה ובמנהלות.
הקדמה
אין ספק שהלוגיסטיקה של טיול בסקוטלנד היא אכן מסובכת ומורכבת יחסית, בהיעדר טיסות ישירות ובהינתן המרחקים הגדולים אותם גומעים במהלך הטיול.
לאחר חפירה מעמיקה, נפל הפור על טיסת ערב של איזיג'ט למנצ'סטר, וכן טיסת פנים של איזיג'ט בבוקר למחרת ממנצ'סטר אל עיר הנמל Aberdeen אשר לחופה הצפון-מזרחי של סקוטלנד.
מפאת מזג האוויר הבלתי צפוי, תכננתי מסלול כוכבים מעגלי אשר מדרים דרך ההיילנדס לכיוון אדינבורו ונפרש על פני שמונה ימים. החזרה לארץ תוכננה מאדינבורו, דרך ורשה (עם KLM) אל ישראל (עם וויזאייר), מתוך כוונה לסיים את טיולנו בסיור באדינבורו ובוורשה כחצי יום בכל אחת מהן בטרם החזרה לארץ. לצערנו, בעקבות ביטול טיסת הביניים שלנו על ידי KLM, סיור עירוני זה לא יצא לפועל - והחזרה לארץ הפכה לסיוט של יותר מיממה (ארחיב בהמשך).
פרט לסאגת החזרה לארץ, היה טיול נפלא, ללא תקלות מיוחדות, אם כי די התשתי את הבנות מפאת אינטנסיביות הטיול והנסיעות הארוכות...
רכב
בידיעה כי נסע בדרכים עקלקלות, וכי הנהיגה אינה פשוטה ובצד שמאל, הזמנו עם Alamo רכב אוטומטי מקטגוריית SUV דרך אתר www.economycarrentals.com, ניסאן ג'וק, עבור שמונה ימים, במחיר מעולה של כ-2000 ש"ח. ביטוח ביטול השתתפות עצמית נרכש חיצונית, בחברת הפניקס (זול יותר מאשר לרכוש את הביטוח בחברת ההשכרה עצמה).
בפועל, כאשר הגענו לסניף אלאמו ליד שדה התעופה באברדין, לא היה הניסאן ג'וק בנמצא ושודרגנו לרכב היברידי מאותה קטגוריה - קיה ריו, רכב מדהים שבהחלט הפתיע לטובה, גבוה יחסית, מרווח מאוד, בטוח, נוח וחסכוני מאוד בדלק. איני יודע כמה קילומטרים גמענו, אך לבטח יותר מאלף, ומילאנו את המיכל מלא פעם אחת בלבד במהלך הטיול.
הבחירה ברכב אוטומטי הייתה הכרחית והוכיחה את עצמה לחלוטין, כך שהתאפשרה התרכזות בדרכים במקום בהילוכים.
הנהגים, רובם ככולם, אדיבים מאוד, מתחשבים, סבלניים ואינם צופרים גם כשעושים טעויות (ואכן עושים...), דבר שמקל מאוד על חווית הנהיגה.
מזומן/אשראי
ניתן להסתדר עם כרטיס אשראי בלבד. הוא מתקבל אפילו בחניונים.
אף על פי כן, הגענו עם 500 פאונד מזומן אשר שימשו אותנו בעיקר למילוי דלק, בסופרים, בבתי קפה וכו'.
(לפעמים הבנקים גובים עמלה גבוהה באשראי וכן שער חליפין הגבוה מזה היציג, אז כדאי להוציא גם מזומן שיהיה בנוסף לאשראי, וכך לחסוך זאת)
משתתפי הטיול
הטיול תוכנן לחופשת סוכות, בכפוף לאילוצי הצבא.
השתתפו עבדכם הנאמן, אחותו ואימו התותחית
אנוכי - ההרפתקן הנלהב, המשוגע לדבר, מתכנן הטיול ואיש הלוגיסטיקה ומזג האוויר.
אחותי - המכוונת הראשית במושב הקדמי לצד אמא הנהגת, שהייתה לעיניים נוספות על הכביש. כמו כן, מאזנת את יצר ההרפתקנות שלי, ואחראית על הפעלת הרדיו המקומי הסקוטי - שהתגלה כבעל תחנות מעולות ששידרו אחלה מוזיקה איתה העברנו לא פעם את הדרך.
אמא האהובה - הנהגת האלופה והזהירה שנענתה, יחד עם אחותי היקרה, לכל התכניות ההרפתקניות אותן רקמתי - ובעיקר מילה שהיא עולם ומלואו
.רשימת הכוכבים
09-10/10: לינה במלון ליד שדה התעופה מנצ'סטר.
10-13/10: לינת Airbnb בכפר Ruilick, לא רחוק מאינוורנס.
13-16/10: לינת Airbnb באי סקאי, בכפר Struan.
16-17/10: לינה במלון דירות בפורט וויליאם.
17-18/10: לינה במלון ליד שדה התעופה אדינבורו.
18-19/10: (ניסיון) לינה על כיסאות בשדה התעופה וורשה שופן, מפאת עיכוב טיסת וויזאייר לארץ (פירוט בהמשך).
מזג האוויר
זכינו למזג אויר מעולה (טוב, במונחי סקוטלנד). חוץ מהיום האחרון שהיה גשום, ימי הטיול היו לעתים מעוננים חלקית, לעתים בהירים ולעתים מעוננים עם גשם מקומי קל. היה קריר, עד 4 מ"צ בלילה ו- 13 מ"צ ביום.
האטמוספירה בהחלט הייתה לצדנו שכן במהלך מספר לילות התחוללו סופות של גשם כבד ורוחות עזות, כאשר בבוקר התבהר.
חווינו את כל עונות השנה במהלך הטיול. קשתות כפולות הפכו לדבר שבשגרה. במהלך הטיול ראיתי יותר קשתות משראיתי כל חיי בישראל.
כחובב מזג האוויר, היה מרתק ומלהיב לחוות את מזג האוויר הסקוטי.
מעניין לציין שבריטניה קיבלה ומקבלת סתיו גשום מאוד לאחר קיץ חם ויבש. סקוטלנד אינה יוצאת דופן, ובזכות הגשמים הרבים שירדו בה מאז תחילת הסתיו בסוף חודש ספטמבר האחרון, הטבע כולו התעורר לחיים. כחובב מפלים מושבע, שמחתי והתרגשתי לראות את שלל הזרימות העוצמתיות.
דבר נוסף ראוי לציון שהוא שסקוטלנד הייתה עדיין ירוקה בחלקה, בעיקר באי סקאי, כנראה משום שספטמבר המשיך את אופי הקיץ והיה חם ויבש מהרגיל. הדבר יצר צבעים מהממים שכן השרכים והעצים הנשירים כבר היו בחילופי צבעים במקביל לירוק שעדיין נותר.
שנתחיל לטייל?
ערב ה-09/10: עולים על טיסת איזיג'ט למנצ'סטר -
-
אופס, התבלבלתי עם שם הרכב - קיה נירו, לא קיה ריו.
טוב, ברזיל נמצאת גם היא במגירת החלומות
.הנה היא, הקיה נירו, ליד הדירה בכפר Ruilick -
בחזרה לסיפור
נחתנו במנצ'סטר ב-10/10, בשעה 1 בלילה לערך (שעון מקומי) - הישר אל מזג אוויר בריטי טיפוסי, קריר וגשום. כבר מהמטוס, בסמוך לנחיתה, כל הכבישים נראו רטובים ומלאי שלוליות. אחח, כמה התגעגעתי למז"ג כזה.
לקחנו מונית אל מלון Holiday Inn Express Manchester Airport. על גבי דלפק בצמוד ללובי, יש מאפים ועמדת שתייה, המהווים את ארוחת הבוקר. הכנו לנו תה, לקחנו כמה מאפים ואכלנו בחדר. זהו, מקלחות ולמיטה.
אממה, עד שפה עד ששם, נותרו לנו כשעתיים לישון, אפילו פחות, שכן יש לנו טיסת בוקר מוקדמת אל אברדין בשעה רבע לשמונה. נו, שוין. הבנות הצליחו לישון קצת, אני, לצערי - פחות, אך כל זה לא משנה כי היום מתחיל הטיול!
...
5 בבוקר לערך, 10/10. בחוץ, כמובן, חשוך. ממהרים (ומתרגשים) להתקפל מהחדר עם המזוודות. מונית, אותה הזמנו בדלפק הקבלה עם הגיענו למלון בלילה האחרון, מחכה לנו למטה, לאסוף אותנו אל השדה. בשדה עוברים את מסלול הבידוק הרגיל, ותוך כדי מתעוררים לאט-לאט, עד שמגיעים למטוס (הקטן) של איזיג'ט.
ו... ממריאים אל אברדין
-
רגע רגע רגע... מי החייל בסיפור שגרם לאילוצים?
-
-
איזה כיף לשמוע שאת נהנית לטייל איתנו!
תודה רבה. גם את כותבת נפלא, תענוג לקרוא את סיפורייך ולצפות בתמונות היפות.למזלנו, החורף מעבר לפינה. נקווה לראות בקרוב גשמי ברכה במחוזותינו - גם אם לא drizzle
חחח, אני החייל בפועל. אבל גם אחותי, לאור תאריך גיוסה הקרב, אשר הוזז מפה לשם ומשם לפה...
מאוד מעריך את תגובותיכם, חברים יקרים. ללא ספק כיף לקרוא אותן ולדעת שיש עוקבים לסיפור.
10/10 – היום הראשון בסקוטלנד
הטיסה ממנצ'סטר לאברדין קצרצרה ועוברת בנעימים, ואנו נוחתים סמוך לחופה הצפון מזרחי של סקוטלנד לאחר כשעה וחצי באוויר (אשר מרגישות פחות מכך). כבר מהמטוס ראיתי את צבעי השלכת היפים ואת קו החוף הסלעי והמפורץ, ואת חוות טורבינות הרוח הרבות המצויות בשפע ברחבי האי הבריטי. לא ידעתי שהוא כה מרושת בטורבינות רוח (אפרופו אנרגיות מתחדשות, ראינו באזור ההיילנדס סכרים הידרואלקטריים רבים).
יוצאים מהמטוס באברדין, השמיים בהירים (ואני מייחל שכך ייראה כל השבוע הקרוב) - אך השמש שקרנית ומרגיש קר עוד יותר ממה שהיה הלילה במנצ'סטר. מתכסים במעיל, בכובע צמר ובכפפות, למרות שלא באמת כל כך קר. אל חשש, התרגלנו לקרירות מהר מאוד
התחנה הראשונה היא כמובן איסוף הרכב מסניף אלאמו ליד שדה התעופה. כאמור, קיבלנו קיה נירו היברידית, ובעצת נציגת החברה עמה נועדנו בעת איסוף הרכב, שילמנו על טנק דלק מלא על מנת להימנע ממילויו מחדש למלא באזור שדה התעופה אדינבורו, שם יקר יותר. הנציגה החביבה שמה Abby והיא מתגוררת באברדין. ניהלנו שיחה קצרה, סיפרתי כמה אני אוהב את הנופים ואת מזג האוויר המקומי, ואיחלתי לעצמאותה המתבקשת של סקוטלנד מבריטניה, שהרי בעלת תרבות, מורשת והיסטוריה משלה. עד כה משאלי העם אינם צולחים, כאשר הדור המבוגר, בעיקר, מוצא לנכון שסקוטלנד תהיה עודנה כבולה לממלכה.
התחנה הבאה היא סניף רשת Trespass באברדין, המשווקת ציוד טיולים מקצועי ואיכותי במחרים שווים לכל כיס, במטרה לרכוש עבורי נעלי הליכה לקראת המסלולים המצפים לנו, וכמובן לקראת טיוליי העתידיים.
תחילה, אמא מתקשה להיפרד מההלם הראשוני של נהיגה בצד שמאל. אנחנו באים לעזרתה ומכוונים, זה לוקח קצת זמן ומתנגשת קלות במדרכה האפורה (אינה צבועה) שוב ושוב, אך משתפרת בהדרגה, כאשר אנו תמיד לצדה עוזרים ומכוונים (בעיקר אחותי שישבה לצדה). ראוי לציין כי למרות הנסיעה האיטית, והטעויות שבוצעו פה ושם, אף אחד מהנהגים לא צפר לנו ולו פעם אחת במהלך כל הטיול.
הניווט התבצע בעזרת ווייז וגוגל מפס, שניהם עובדים מצוין, כל אחד בדרכו שלו. ווייז מועדף בתוך אזורים עירוניים, וגוגל מפס מחוצה להם - באזורים הכפריים ובאתרי הטבע השונים, שכן הוא מציג את הנקודות המדויקות על גבי המפה ובעזרתו תכננתי את כל הטיול. הורדתי מראש, בארץ, מפות סקוטלנד אופליין של גוגל מפס לשם ניווט בתנאי קליטה בעייתיים. מפות אופליין אינן מצריכות חיבור לאינטרנט, אלא הפעלת מיקום בלבד, ואכן השתמשנו בהן פעמים רבות במהלך הטיול כאשר לא הייתה קליטה באזורים הנידחים, וגם כדי לחסוך מנפח הגלישה שבכרטיס הסים.
בחזרה לאברדין. סניף טרספס נמצא בתוך מרכז קניות בעיר בשם Trinity Centre. לאחר הסתבכות קלה, נכנסים לחניון (בתשלום) ועולים לחנות. המחירים בחנות אכן מצוינים - 60% הנחה על כל המוצרים.
רכשתי מגפי הליכה Hiking boots עמידים למים, איכותיים ונוחים במחיר מגוחך של כ-270 ש"ח. אני משוכנע כי נעליים דומות בארץ היו עולות קרוב ל-1000 ש"ח. הם שימשו אותי לאורך כל הטיול. בנוסף הצטיידנו במזון ומצרכים בסופר שהיה שם.
לאחותי כבר היו נעלי הליכה מדקטלון, ואמא לא מצאה בטרספס נעליים שהתאימו לה או מצאו חן בעיניה. לכן שמנו פעמינו אל סניף דקטלון אברדין, על מנת לרכוש נעלי הליכה לאמא (היא ואחותי אינן הייקרס גדולות ולכן הסתפקו בזה). כעת אנחנו ממש במרכז העיר, מכוניות ומשאיות רבות, והנסיעה מסתבכת - מבלבלת ומאתגרת מאוד את אמא. אנו חוזרים על עקבותינו מספר פעמים עד אשר נכנסים לפניה הנכונה ולכביש הנכון. לבסוף מגיעים לדקטלון, משלמים על חנייה בעזרת כרטיס האשראי, ורוכשים לאמא ב-40 פאונד נעלי הליכה זהות לאלה של אחותי - פחות מקצועיות אך מספקות לגמרי את צרכיהן.
זהו, עכשיו סוף-סוף אפשר להתחיל לטייל
אז מה עושים באברדין?
יש בה נמל ומספר קתדרלות נחמדות, אך אני לוקח אותנו לשוטט בנחת בגינה ציבורית גדולה. ואיזו גינה! פארק ציבורי מקסים ומטופח הרווי עצים נשירים, גשרים, תעלות, ספסלים, ואגם עם ברווזים. חודש אוקטובר לחלוטין מיטיב עם צבעי הנשירים שבפארק - אדום, כתום, חום וצהוב שטובעים בתוך ים של ירוק - פשוט גן עדן בתוך העיר. חושבים לעצמנו שאם היינו גרים באחד הבתים הסמוכים, היינו משוטטים לנו שם בכיף כל יום. המקום נקרא Johnston Gardens. הכניסה חופשית ואפילו יש שירותים. תסלחו לי על הצפת התמונות מרוב שהיה יפה שם.
תושבים ניצלו פארק מטופח זה כדי להקים במקום מספר פינות הנצחה מכובדות. ללא ספק, אין מקום מתאים מזה.
וראו איזו שדרות יש בסמוך. תהיתי לי כמה בית כזה היה עולה בישראל...
-
המשך 10/10
כעת שמים פעמינו מערבה, אל עבר ההיילנדס. לפנינו נסיעה ארוכה של כשלוש שעות. צריך לשבור אותה איכשהו, לא? (טוב, גם במחיר של סטייה קלה מהדרך...)
ברשימות שלי שתי טירות הרוסות אשר נבנו על גבי צוקים חופיים וצופות לים, כחצי שעה נסיעה מאברדין. אלו הן טירת Dunnottar המוכרת יותר (כניסה בתשלום) וכן טירת New Slains המוכרת פחות (כניסה חופשית) ועליה מסופר כי היוותה את ההשראה לטירת דרקולה. אין זמן לשתיהן - צריך לבחור אחת. אז מטירת דונוטר לא נשאר הרבה, מלבד מספר מבני אבן הניצבים על גבי צוק שצופה לים. אני מתרשם מהתמונות ברשת כי אין במקום יותר מדי מה לחקור. הנוף אכן מרשים, אך עוד נראה רבים כאלה במהלך הטיול.
אם כן, יצר ההרפתקנות שלי מוביל אותנו לנסוע אל טירת ניו סליינס. היא פשוט נראית יותר מעניינת (ואף מקריפה קמעה). הטירה הזו השתמרה הרבה יותר טוב; למעשה מדובר במגרש משחקים שלם עם הרבה חדרים ומגדלים ביניהם אפשר לחקור, לטפס וללכת לאיבוד, תוך כדי הנאה מנופי הים מסביב. עם זאת, יש לזכור כי המקום חשוף, נטוש ואינו מתוחזק כלל על ידי רשות הטבע המקומית, וכי חלק מהמדרגות בו מובילות לשום מקום, אז נדרשת תשומת לב רבה וזהירות יתרה כדי למנוע נפילות ותאונות!
אנו נוסעים צפונה ולאחר כארבעים דקות מגיעים אל נקודת החניה של טירת ניו סליינס. גדר ושער בקר מפרידים בינינו לבין השביל המוביל לטירה - שנראית במרחק. למרות שההליכה עד הטירה אמורה להימשך כרבע שעה, היא משום מה נראית רחוקה. מבואסים קלות, אנחנו יוצאים מהאוטו לבחון את השטח. בשלב זה אנחנו די עייפים מכל היום, קר לנו ומזג האוויר אינו כ"כ מזמין - השמים מעוננים והשמש לא נמצאת כאן כדי לחמם אותנו. תוהים אם ללכת עד לטירה, אך במהרה רוחות החוף מקפיאות אותנו (כל השכבות לא עזרו כאן
), אומרות את דברן ואנחנו בורחים פנימה לרכב...ובדיוק כך נפתחה רשימת הסיבות לחזור אל סקוטלנד
-
סיום 10/10
ובכן, מה עכשיו?
כבר נהיה מאוחר, ואני רוצה תיקון לטירה, להספיק לראות מקום נוסף, אחרון להיום, בטרם העלטה תרד, אז למה שלא נקפוץ לביקור בנחל מיוער?
המקום נקרא Randolph's Leap. גוגל מפס מכוון הישר אל החנייה בצד הכביש.
Park at a layby on road B9007, just south of the Bridge of Logie and 7 miles south of Forres. From here a very short path leads down to the Leap.
אני יוצא מהאוטו ומתרגש למשמע רחש המים. שלט על גדר עץ בצד הנגדי של הכביש מכניס אותנו דרך פתח בגדר אל מעבה היער. הליכה קצרה ומגיעים. וואו, איזה מקום דרמטי. הנחל זורם בשצף ומתפתל בין הסלעים הכהים, כאשר ברקע תפאורה סתווית מפוארת.
אנו ממשיכים בשביל עוד קצת, ואני יורד אל מעין מרפסת תצפית טבעית על הנחל. לצערי החשיכה מתקרבת ואני נאלץ לעלות חזרה לאחר זמן קצר.
חוזרים לאוטו, עצירה קטנה בטסקו בדרך להצטיידות במצרכים, ואנו נוסעים לכיוון הדירה בכפר הנידח רוייליק, שם נשהה בשלושת הלילות הקרובים.
בעודנו בדרכנו מערבה הלילה יורד (שקיעה בערך בשש וחצי), אנו חולפים על פני אינוורנס וממשיכים דרום מערבה, לכיוון האזור הכפרי. כעת אנו מתמודדים לראשונה עם נסיעה בעלטה מוחלטת. איננו מורגלים לכך, וזה מלחיץ ומפחיד, קל וחומר בפעם הראשונה. המחשבות והחששות תופסות קשה את אמא, שבפועל אחראית לשלום כולנו. לאחר רגעי משבר, אנו לבסוף מאתרים את הדירה אי-שם בכפר Ruilick (קואורדינטות מדויקות בגוגל מפס נפתחות בלחיצה על הקישור בדף Airbnb של הנכס לאחר הזמנתו - "קבל הוראות הגעה"). בעלת הדירה, ג'ולי, השאירה אותה פתוחה והמפתחות מונחים על השולחן (היחידים שיפרצו לשם יהיו אולי איילים). ג'ולי זמינה ותגובתית מאוד, התכתבנו איתה (לא התראינו, יצאה לחופשה).
אוכלים, נרגעים ומקבלים כוחות לקראת הימים הבאים. לילה טוב.
-
ניב,
אתה חייל מרשים במיוחד. בגילך הייתי רחוק קילומטרים מיכולת לארגן כזה טיול
אתה כותב יפה ומעניין. כיף ממש לקרוא !
המקומות שטיילתם בהם נהדרים. אהבתיא ת הטירה new slains . נראית נהדרת (בדיוק הסגנון שאני אוהב).
אגב, איזה נעליים קנית בסוף?
-
התמונות מדהימות, לוקחות את הצופה לחוויה נפלאה. לומר את האמת, זה טיול שאישית לא הייתי יכול לדמיין לעשות בגלל העונה מזג האוויר וכו' לכן זה עוד יותר מרגש לחוות דרך התמונות.
-
גם אני מצטרפת למסע הסתווי הנהדר🤩. תמונות נפלאות וכתיבה לעילא, מחכה לעוד
-
תודה רבה על המחמאות ועל תגובותיכם הלבביות, חברים יקרים. כיף לקרוא ומחמם את הלב!
וואו, ריגשת עד-מאוד
אני מוצא את התכנון מהנה למדי, גם אם מורכב ומסובך. מקווה שאצליח לתכנן גם מחוץ לגבולות אירופה. מזל שישנם הפורומים האלה
טירת ניו סליינס אכן נראית נהדרת ואני מקווה שאגיע אליה ביום מן הימים.
לצערי, איני יודע כיצד נקרא דגם הנעליים. אצלם אותן מחר.
תודה רבה
דווקא מזג האוויר שיתף פעולה. השמש אף חייכה אלינו מפעם לפעם.
כפי שנכתב, הגשם הוא לרוב מה שמכונה זרזיף, גשם אנגלי, drizzle. סערות חורף אכן עלולות להתחולל בעונה זו - אך הן פחות נפוצות. לעיתים בתקופה זו מגיעות חזיתות קרות מצפון, מכיוון החוג הארקטי, אך עם הגיען ליבשת האי הבריטי הן נחלשות ומאבדות מכוחן, כך שבשטח מדובר בד"כ בחורף ישראלי.
ממה עדיין מוטרד? אולי אוכל לנסות ולהרגיע
כמו כן, מזמין אותך לעיין בסיפור הטיול הסתווי של פנינית לוויילס, אשר התקיים החודש ורץ כאן בפורום במקביל.
תודה רבה על המחמאות. שמח שהצטרפת!
-
11/10 - מפלים וחברים אחרים
אם כן, הנסיעות הן אלה שמעייפות את כולנו, ובעיקר את אמא, וכפועל יוצא איננו מתעוררים מוקדם מדי.
הדבר חזר על עצמו לאורך כל הטיול, כאשר היציאה מהבית בסביבות השעה 10 ואף צפונה.
בטרם הדבר ייתפס בעיניכם כדיראון, קהילת מטיילים יקרה, ארגיע ואגיד כבר עכשיו כי אכן הספקנו להגיע אל רוב הנקודות שתכננתי, אם כי לא אל כולן, ולשם כך, כאמור, אחזור ב"ה בעתיד לשם השלמות, אותן אפרט בהמשך.
בכל אופן, בוקר יום חדש. אמא מתעוררת ראשונה, ויוצאת החוצה לבדוק את השטח. מעונן וקריר. מן אימת העלטה של ליל אמש לא נותר כל זכר, וכעת - פסטורליה נפלאה. אפילו סוסים רועים באחו ממול.
אחותי ואני מתעוררים בעצלתיים, קצת אחרי אמא. מתארגנים, ארוחת בוקר קלה ויוצאים לדרך.
אחח. איזה אוויר טוב יש כאן. הכל נקי, טהור, זך, צח ומושלם. כל נשימה עמוקה מרחיבה את הלב ואת הנשמה.
הואיל ומעונן, לא מתאים לעלות כעת על הר, ולכן אני מכוון אותנו להישאר נמוכים ואל עבר היעד הראשון - Plooda Falls, במרחק כארבעים דקות נסיעה מכאן. במהרה הכביש נכנס אל מעבה היער, ולצידנו זורם נהר. נראה שאמא מתחילה להתרגל לנהיגה, והנסיעה זורמת ועוברת חלק. במהלכה, אחותי "מגלה" את הרדיו המקומי הסקוטי לראשונה. מעתה תהיה הדי-ג'יי שלנו. וברור שכבשים רואים בשפע גם אנחנו - הלבנות אכן הכי נפוצות, אך ישנן גם דלמטיות, חומות ושחורות.
במאמר מוסגר אגיד כי כבישים רבים באזורים הכפריים של האי הבריטי אכן צרים מאוד, אך כולם מתוחזקים ומתוכננים היטב, מצבם מצוין, הם אינם רעועים, השילוט ברור ותרבות הנהיגה הסבלנית והסובלנית בהחלט עושה את כל ההבדל. ישנם מפרצוני עצירה רבים לאורך הדרך כך שאין ממה לחשוש, וכפי שנאמר כאן רבות - רכב אחד עוצר והשני ממשיך, תוך הרמת יד הדדית לתודה, או בגרסה הלילית - הבהוב יחיד והדדי באור הכתום של הווינקר.
בכל מקרה, בשלב מסוים, בעודנו נוסעים בתוך היער, הקליטה אובדת, כצפוי, ואני מחליף את הניווט למפות אופליין של גוגל מפס, אותן, כאמור, הורדתי מראש. מתקרבים לאזור המפל, ורואים מהאוטו כבשים חמודות מלחכות עשב במדרונות היער. ממשיכים לנסוע עוד קצת, חוצים מספר נחלים ומגיעים לחניון מפלי פלודה. אנחנו לא לבד ויש כאן מטיילים נוספים. כרגיל, שאון המים של הנחל נשמע כבר מכאן, ומצליח לרגש אותי, כל פעם מחדש. איני חושב שאי פעם יימאס!
במקום שלט הסבר ומפה. כפי שנראה בהמשך היום במפלי רוג'י, ניתן לעשות כאן מסלולים שונים - מסלול המפל או מסלול היער, כאשר ניתן גם לשלבם. אמנם היער הסתווי מהמם וצבעוני, אך אנו כאן בשביל המפל. לא מתעכבים והולכים, אפוא, לכיוון המפל.
ההליכה קצרה ופשוט נפלאה! תחילה הולכים בתוך יער יפהפה ומשולך (אקדמיה, מאשרת לי?) בעל שרכים מכל הגדלים והמינים, משולכים גם הם.
השביל יורד במהרה אל עבר האשדות העליונים, כאשר מדי פעם השמיים מתבהרים קלות והעננים מפנים מקומם לשמש השקרנית.
מספר דקות נוספות במגמת ירידה, ומולנו מרפסת עץ אינסטגרמית היוצאת אל עבר שום מקום. האמנם?
ראו איך מפל פלודה נשפך אל עבר פרסה של נחל אחר. והעצים המשולכים!
טוב, נו, כמתכנן הטיול ידעתי שזה יהיה המראה בדיוק.
מאמר מוסגר נוסף. הבאסה היחידה בלתכנן טיול היא להכיר היטב, מבעוד מועד, את כל נקודות העניין, כך שאפקט ההפתעה הולך לאיבוד. למזלי, הכל כל כך יפה כאן, שעדיין התרשמתי כהוגן בכל אחד מן המקומות בהם טיילנו.
כבר אמרתי שאני הרפתקן, נכון? ברור שלא נסתפק במרפסת.
שביל קצר מוביל אותנו מטה, בינות לעצים מכוסי טחב, אל תצפית נוספת על הבריכה אליה צונח המפל הראשי. נפלא לחוש את רסס המים ולהביט במפל היפהפה.
ראו את המרפסת בקצה העליון של התמונה:
כאן כבר ידעתי. לבי שייך לסקוטלנד.
ואיך אפשר בלי תצפית אחרונה על האשדות התחתונים?
אנו יורדים במדרון, בשביל בוצי והרפתקני, אל פינת ישיבה זעירה (ורטובה) מול האשדות התחתונים, כשברקע המפל הראשי.
כל כך יפה כאן. הביטוי הידוע מדייק - הזמן טס כשנהנים, ופתאום אנו מגלים שהשעה כבר 12 לערך. הגיע הזמן לעזוב. אולי נספיק להגיע היום אל עדר איילי הצפון, Cairngorm Reindeer Herd; יתקיים סיור Hill trip בשעה שתיים.
מאוהב במקום קשות, אני מתקשה לעזוב, ומצליח להגניב עוד מבט אחד אחרון בתצפית על בריכת המפל הראשי וממרפסת העץ.
-
כל כך מזדהה עם ההתרגשות הזאת באתרי הטיול. לא רוצים לעזוב.
