טיול מתגלגל - סובב מדריד
-
מהמם עירא! אני באיטליה. כמובן ברגל... עוד אספר.
-
מצחיק, ראיתי את התמונות וחשבתי לעצמי ״נראה כמו ה-Tower of Joy”. קוראת את הטקסט: צולמו סצנות ממשחקי הכס.
איזה טיול כיפי, תהנה!
-
-
היום הזה הוא יום ה"שריטה" שלי – קפלות ומבצרים עתיקים ומבודדים . היום הזה מכיל המונים מהם. אבל בואו לא נקדים את המאוחר. האוטו שלי כבר אתמול הדליק את נורת לחץ האוויר. בדקתי אתמול (אחרי נסיעה ארוכה, לא מדוייק) והכול נראה בסדר. הבוקר יצאתי מוקדם יותר לתחנת דלק אקראית ובדקתי שוב את לחץ האוויר, אחרי "מנוחת לילה". שוב, הכול נראה בסדר. התקשרתי לתמיכה של יורופקאר וסיפרתי את הסיפור. הגברת (שדיברה אנגלית) הייתה מאוד אמפטית אבל לעזור היא לא יכלה. מעתה, אאלץ לבדוק את לחץ האוויר מדי פעם, כדי לא להיתקע עם פנצ'ר באמצע מנזר בשומקום. הלאה, לאתר הראשון של היום – אחד המרכזיים שהביאו אותי לכאן – Monasterio de Piedra. מדובר על מנזר. טוב לא רק מנזר, אלא על מנזר שנמצא בשטח של נהר הפיאדרה (אותו נהר מהספר של פאולו קואלו, אגב) שהפך להיות פארק מפלים אקסטרימי! המוני מפלים (אחד בגובה 50 מטר, אחד נוסף בגובה 20 מטר) בגן ענקי ויפהפה. למי שהיה, מזכיר את וילה גרגוריאנה בטיבולי הסמוכה לרומא. פשוט מהמם. אתר חובה לכל מי שבאזור. הפארק הוא טבעי בעקרון, עם עזרה של הנזירים שהוסיפו מדרגות אבן, יצרו אגמים קטנים והפכו את המקום למקסים. אגב, אגדה אומרת שקורטז שהביא את פולי השוקולד מאמריקה גם לנזירים במנזר זה, והם הראשונים שהבינו את הפוטנציאל בהוספת סוכר לשוקולד המר והפיכתו לקינוח. האם נכון? לא יודע. זה המקום היקר ביותר בטיול שלי – 19 אירו. ביקור שם לוקח שעתיים עד שלוש, כתלות אם מבקרים גם במנזר הגדול (אני ויתרתי, יש לי עוד המון). מצרף כאן פחות תמונות של מפלים אלא של יותר המסביב.
-
טוב, הנה הגיע הזמן של השריטה. אה, שכחתי לומר ששוב חזרתי לקסטיליה והפעם לאזור המשמעותי יותר שנקרא קסטיליה ולאון , על שם שתי הממלכות הגדולות שאוחדו לפני כאלף שנים. האזור המדובר שבו אבקר כעת שימש כקו הגבול בין המורים המוסלמים לבין ממלכת קסטיליה ולאון (הגדולה שבין הממלכות הנוצריות). בתחילה ידם של המוסלמים הייתה על העליונה, אולם סביב שנת 1050 השתנה המצב והנוצרים החלו נוגסים עוד ועוד בשטח המוסלמי. המבצרים האמורים היו בדיוק קו העימות ועברו מידיים מוסלמיות לנוצריות בערך בזמן זה. ניתן להבין שהם עתיקים במיוחד, ורבים במיוחד. יש המונים כאלו וביקרתי רק בחלק קטן מהם.
אז הנה סקירה קצרצה של המקומות בהם ביקרתי הראשון – קפלת Iglesia de San Baudelio- קפלה קטנטונת , דיי משעממת מבחוץ, ומעניינת יותר מבפנים. אחת העתיקות ביותר (מאמצע המאה ה- 11) ומכיוון שכך יש בה השפעות מוריות חזקות – כגון עמוד תמך בצורת דקל (סימן לגן העדן המוסלמי) יחד עם אלמנטים מוכרים מהעולם הנוצרי. המקום פתוח בשעות משונות ויש לבדוק מתי מראש.
מבצר Berlanga de Duero – כן, זה אותו נהר הדוארו שעובר גם בפורטוגל ברוב הוד והדר. הנהר מתחיל את דרכו לא רחוק מכאן ועובר לכל אורכה של קסטיליה. בחלק מהיום ממש נסעתי לאורכו ולאורך פיתוליו. מבצר זה הינו דיי גדול ומרשים, אולם בשל הסייסטה (ימ"ש) הוא היה סגור בזמן ההגעה, ובכל מקרה אגיע למבצרים אחרים. המבצר גדול ומרשים גם רק לצפות בו למלמטה
מבצר Gormas – המבצר הזה מחזיק בשיא אירופאי – המבצר עם החומות הארוכות ביותר – 1200 מטר של חומה. טוב, לא כולה שלמה אבל זה היה האורך במקור. הפתיע אותי שהמבצר הינו עם כניסה חופשית לגמרי, ועדיין לא היה שם כמעט אף אחד. נכון שאין המון פרט לחומות של המבצר, אבל הן מרשימות ביותר והנוף הנגלה משם הוא אדיר ולכל הכיוונים.
הכפר והמבצר של Carecena – כפר קטן, שמייצג הרבה כפרים באזור הזה – נטוש בחלקו הרב. נותרו בו כשלושים תושבים בלבד , ויש מספר מבנים נטושים ללא דורש. נותן תחושה משונה להתהלך בכפר. בכפר יש כנסייה רומנסקית עתיקה (מאה 12) ופוטוגנית ובצעידה של 700 מטר בעלייה קלה מגיעים למבצר שלו. המבצר חרב ולא מתוחזק וזה סוד קסמו. הייתי שם לבד לחלוטין עם הנוף (לקניון שזורם מתחת) ועם הרוח החזקה.
הקפלה של Tiermas – מתחם זה הינו מתחם עתיקות רומאיות (ויתרתי, יש לנו מספיק כאלה בארץ) שלידו יש קפלה רומנסקית , שוב מהמאה ה -12 שנמצאת בנוף יפה. שם בחרתי לעשות הפסקת אוכל. וגם שם הייתי לבד.
העיירה San Esteban de Gormas – עיירה קטנה ולא משמעותית במיוחד כלומר היא סופר עתיקה כמו כל הכפרים והעיירות באזור. אבל אין לה קסם ייחודי. פרט כמובן לשתי כנסיות עתיקות. הראשונה, שוב מהמאה ה- 12 (ודיי ציורית מבחוץ) והשנייה, משנת 1050 לערך. והיא אחת הכנסיות הרומנסקיות העתיקות ביותר בספרד. מעבר לכנסיות (וכבר בשלב זה הייתי דיי עייף ושבע מהן) – נהניתי לחפש ולמצוא את פינות החמד של העיירה שנמצאת ממש על הנהר. נחמד מאוד. כאן עייפתי מתמונות. עימכם הסליחה.
אני ישן הלילה בעיירה גדולה יותר Osma El Burgo וברגעים אלו, מחכה שוב, בכיכר העיר ההומה, שתסתיים הסייסטה והמטבח יואיל בטובו להוציא מנות.
-
עכשיו עשיתי השלמות קריאה. הכל וואו. התיאורים, המקומות עצמם והצילומים! איזה איזור יפיפה. תודה.
-
@meravshell תודה רבה !
-
היום יום עם דברים מיוחדים באמת. הראשון הוא עם כנסייה באמצע שומקום, אבל עם ערך מוסף. מדובר על כנסיית Ermita di San Bartolome שנמצאת בפארק הנהר Rio Lobos ("הזאבים"). אחרי יציאה מוקדמת, בדיקת לחץ אוויר בגלגלים, שוב, יצאתי לדרך הקצרה – פחות מחצי שעה ואני בשמורה היפה. היום סגרירי, אפור ובהמשך יירד גשם ולכן אני מזדרז. הליכה של קילומטר מהחנייה הנוחה, בשביל קניוני יפה וקל להליכה, מביאה אותי לכנסייה המסתורית. היא גדולה ממה שחשבתי שתהיה. למה מסתורית? הכנסייה משוייכת למסדר הטמפלרי, המסתורי בפני עצמו. אבל יודעי ח"ן מספרים שבכנסייה הזו שתולים רמזים על כך שמצביעים על הימצאו של ארון הברית שלנו בכנסייה באקסום (אם אינני טועה). הכנסייה, מעבר לסיפור, שוכנת בנקודה נפלאה באמצע התרחבות של הקניון . סמוך לה נקודת תצפית מעליה (עלייה קצרצרה) ומערה גדולה ומפחידה (באמת, ממש חששתי להיכנס עד שבסוף אזרתי אומץ ונכנסתי עד שכבר היה חשוך מדי) וכמובן, נשרים שדואים מעלי. כל האווירה בעמק הזה, הייתה מסתורית ומכושפת, בהן צדק. מהמם. בדרכי חזרה כבר פגשתי מספר אנשים (בכל זאת, היום שבת ותחילת סוף השבוע שלהם) לטעמי, מקום מהמם. ניתן לעשות גם מסלולי הליכה ארוכים יותר בשמורה הזו לנקודות תצפית ולצד הנחל החמוד. בנוסף, נסעתי לנקודת תצפית La Galiana שמעל העמק וצופה לכל האזור, כולל המבצר בעיירה הסמוכה, שעליו, תאמינו או לא, ויתרתי, כי... ראיתי כבר מלא מבצרים
לצערי, מזג האוויר מנע מהתצפית להיות מרשימה כפי שהיא יכלה להיות.
אחרי סקירת תחזית מזג האוויר לשעות הקרובות, הזדרזתי ליעד הבא. Sad Hill Cemetery . מישהו מכיר? אז למי שהשם הזכיר לו, אספר שזהו המקום שבו צולמה סצינת הדוקרב המקסיקני בשיאו של הסרט "הטוב הרע והמכוער". הסרט אמנם נקרא מערבון ספגטי, אבל הוא צולם באתרים שונים בספרד, וחלקם נמצאים באזור שלי. מעריצים שימרו את הסטים מהסרט (או לפחות חלקים מהם) וכיום הם אטרקציה מגניבה. בית הקברות (שאינו בית קברות אמיתי) נמצא בין הכפר Santo Domingo de Silos ל Contreras . שביל עפר מוביל מכל אחד מהם לבית הקברות. מביקורות שקראתי נשמע שהשביל מהכפר הראשון קשה מאוד ועדיף לנסוע מהשני. גם מהכפר השני (שהוא כפר חמוד אגב עם מספר ציורי קיר נחמדים) הדרך לא קלילה, אבל בטח לא נשמעת כמו סרט האימה שמהכפר הראשון. עם הגיעי לבית הקברות, קצת חשכו עיני מרוב האנשים שהיו במקום (ועוד עם מטריות צבעוניות רחמנא ליצלן). למזלי (?!) בדיוק התחיל לרדת גשם שוטף שדיי הבריח את מרבית האנשים מהמקום, אך לא אותי, בעל הסבלנות. חיכיתי עד שיתרוקן ואז ביצעתי את זממי – צילמתי את עצמי (עם תחפושת שהבאתי מהבית!) בתור שלושת הדמויות. בבית אחבר אותן לכדי תמונה אחת מגניבה. (טופח לעצמי על השכם). לחובבי הסרט (ואני נמנה ביניהם – סרט מופלא), באמת, המקום מרגש.
על האתר השני שבאזור , הגדר של מחנה השבויים Betterville שנמצא לא רחוק, אם כי הוא הוסיף לי עוד חצי שעה נסיעה, ויש גם ללכת כקילומטר לכל כיוון. במזג האוויר הנוכחי, זה לא יתאפשר. ואכן כחצי שעה אחרי שהתחלתי בנסיעה הארוכה דרומה, התחיל לרדת גשם חזק מספיק כדי שלא יהיה נחמד ללכת בו.על טירת Penafiel שחשבתי לבקר , יותר נכון את העיירה הקטנה שנמצאת מתחתיו, החלטתי שוב לוותר (כן, ראיתי מספיק מבצרים). אם כי למי שנמצא באיזור, מדובר על טירה מרשימה במיוחד, ענקית, משומרת ועם נוף יפה. כדאי לשקול ביקור.
על האתר הבא בהחלט לא ויתרתי והוא גם משמעותי עבורי: טירת Coca . טירה זו, הנמצאת בעיירה הנושאת את אותו השם, הינה טירה גדולה בסגנון מודחאר – שילוב של אלמנטים מוסלמיים במבנה נוצרי (בדומה לקפלת San Baudelio מלפני מספר ימים). רק שכאן נבנתה (ב 1450) טירה ענקית בסגנון מוסלמי עם אלמנטים נוצריים. המקום אמנם לא שימש כמבצר אבל הוא נראה ככזה בכל אופן – חפיר ענק, חומות מרשימות, מגדלי שמירה). על מנת להיכנס, רשום באתר שיש להזמין מקום מראש, במייל. הזמנתי, איכשהוא, אע"פי שהרגשתי שמי שמתקשר מולי לא מבין מה אני רוצה ממנו. בפועל, נכנסתי (3 אירו) מבלי שמישהו בדק משהו. הסיור בטירה הוא עצמאי (שזה כבר טוב) וניתן ללכת במבנה החיצוני, מתחת לחומות, לעלות למגדל לתצפית נהדרת ולהיכנס למספר חדרים נחמדים. לטעמי, זו אחת הטירות הכי מרשימות שביקרתי אי פעם. גדולה, משומרת במצב טוב אך לא מצועצעת, נוף מרשים, סגנון מיוחד – טירה מהממת. אגב, טירה דומה ניתן לראות גם במדינה דל קמפו אם מסתדר למישהו נכון יותר במהלך הנסיעה. ביקור מקסים.
מכאן, נסיעה של שעה בערך עד למקום הלינה האחרון שלי בטיול הזה – אבילה.רק אגיד שהתפנקתי היום על מנת סטייק אבילה. זוהי מנת הדגל של המקום. סטייק (אנטריקטו) שעשוי מפרות מיוחדות, או נתח מיוחד, או השד יודע למה הם מתכוונים, שנמצא רק באזור הזה. המנה מוגשת עם עצם ובד"כ במנות ענקיות – 800 גרם ויותר. חיפשתי מסעדה שמגישה בכמות שהולמת אותי ומצאתי אותה בדיוק במלון בו אני יש Los Palacios Velada (מלון ארבעה כוכבים, התפנקתי לעת סיום- חדר יפה, מקלחת לא נוחה במיוחד). לסטייק המצויין הוספתי , כראוי, (חצי) בקבוק של יין מריוחה ולסיים Leche Frita שזה משהו ונילי מטוגן וטעים. אחלה דרך להתחיל את הזמן שלי כאן.
אחד הימים הכי מיוחדים ומוצלחים כאן
-
שיניתי מעט את התוכניות שלי בשל הגשם הצפוי ביום שלישי, והעובדה שיש לי עוד מספר טיולי טבע בקנה. ולכן התוכנית מעט השתנתה. יצאתי מוקדם (7:30) לנסיעה של כשעה ורבע עד לפארק La Pedriza בהרי גואדרמה. היום יום ראשון והנחתי שיהיה דיי עמוס, אבל כזה עומס לא צפיתי – תחרות ריצה בהרים, מאות רוכבי אופניים בכבישים הסמוכים, המוני מטיילים ומגרשי חנייה שנסגרו עקב העומס. כך שאם אתם מתכננים להגיע בימי ראשון, תגיעו מוקדם! אחרת תיאלצו ללכת לא מעט , הליכה טכנית לצד הכביש ממגרשי חנייה מרוחקים יותר. העובדה שזה דיי קרוב למדריד (פחות משעה נסיעה) הופכת את המקום למבוקש ביותר, בטח בסופי שבוע. המסלול המקורי שחשבתי ללכת היום נקרא El Yelmo, אבל ממחשבה נוספת, והעובדה שאני מעט קלסטרופובי, החלטתי לוותר על המסלול הספיציפי הזה ולתפור לעצמי מסלול מעט שונה באזור – 5 ק"מ עם עלייה חדה של 300 מטר שיוצא ממגרש החנייה הראשי Cantocochino. יש באזור עוד מסלולים רבים ופשוט למצוא מסלולים קשים יותר (כמו אל יילמו, בדקו אותו – תבינו למה כוונתי בחלק שנקרא The Chimney) וקלים יותר לצד הנחל השוצף. יופייה של השמורה הוא במבנה הסלעים שהם גן עדן למטפסי צוקים, אבל גם למטיילים רגילים כמוני. פוטוגני ומקסים. מרחוק ניתן היה לראות גם קצת שלג בפסגת ההרים הגבוהים של הרי גואדרמה. המסלול היה נוח יחסית (אם כי פה ושם היה צריך לאתר את המסלול), ומסביב פריחה נפלאה, עזי הרים ומים זורמים (מאי). באמצע המסלול ישבתי לנוח על סלע גבוה ממנו ניתן לראות את האגם ועוד נשרים שדואים ממש מעל הראש שלי. פשוט מסלול מקסים. לטירת מנזנרס אל ריאל לא הצלחתי להגיע בשל העומס. תוסיפו לכל מה שהיה קודם גם משחק כדורגל קומי שמתחרה על אותו מגרש החנייה ותקבלו שצילמתי את הטירה המיוחדת (אף היא בסגנון מודחאר) מהכביש והמשכתי הלאה. למי שמגיע ביום רגוע יותר, כדאי להקדיש לה קצת יותר זמן.
שעה ומשהו נסיעה (וכביש אגרה דיי יקר – 12 אירו לרבע שעת נסיעה) ואני שוב באבילה. והפעם מתכנן להשקיע ולהסתובב בה. לצערי, התחלת הסיבוב בעיר הייתה מעצבנת. הכול יקר (חנייה יומית 100 שח, כניסה לקתדרלה 50 שח) , עמוסה , דברים לא פעילים בשעות שאני אהיה (לעלות לחומה, לעלות למגדל הקתדרלה), תחנות דלק מעצבנות (אחת לא עובדת בסייסטה, שנייה בלי לחץ אוויר, שלישית המכונה של לחץ האוויר הורידה (!) לי את הלחץ ומישהו עזר לי לסדר). הדלת של המלון נסגרה עם הכרטיס בפנים , בחנייה דרכתי על כתם שמן ולא היה ברור אם זה מהרכב שלי או לא, אז התעסקתי עם זה
ובכל זאת לא נתתי לזה להיכנס לי לראש והתחלתי להסתובב. עם זאת, חייב לציין שאבילה מעט מאכזבת.
כלומר החומה באמת יפה ומאוד מרשימה (כדאי ללכת לאורכה – 1.5 ק"מ מתוך 2.5 ק"מ של החומה כולה מהארוכות באירופה), והקתדרלה גם דיי יפה – הגותית הראשונה בספרד ומבפנים בנויה עם אבן אדמדמה מיוחדת. אבל בשורה התחתונה, העיר העתיקה לא ממש נראית כמו עיר עתיקה ולא מרגשת כמוה הבתים משופצים ונראים טוב אבל לא עתיקים במיוחד. לא סבלתי מהסיבוב, אבל גם לא התרגשתי ממנו במיוחד.
עד ש...
התחילו מעין יריות תותח מדי כמה דקות. המחשבה הראשונה הייתה – אוקי, אם אנשים לא רצים בבהלה, אז זה לא פיגוע. ואז פתאום באיזה סמטה הגיעו כמה נגנים ואנשים הולכים סביבם. אוקי, משונה. המשכתי התהלכות שלי, ואני שומע את קולות הנגנים מתחזקים ואת יריות התותח מגבירות קצב. החשתי צעדיי עד שהגעתי לאחת הכנסיות, והמון רב צובא סביבה. חיכיתי עם אותו ההמון. עד שקבוצת גברים נושאת על גבם את האיקונה של תרזה הקדושה של העיר, ורעש, והמולה, וכולם צועדים אחריהם במסע שהסתיים בכנסייה של אותה תרזה. ואז קצת דברי כמרים והאיקונה חוזרת לכנסייה שממנה הגיעה. ואז, דממה. חוויה מיוחדת ששדרגה עבורי את הביקור כאן משמעותית. אגב, הסיבה להוצאתה היא חשיפתה הראשונה מזה 111 שנים של הקדושה (שקבורה בסלמנקה) לציבור וחשיפת "גופתה הבלתי נרקבת" ! גאד.עיר גדולה, סוף סוף אפשר לאכול משהו לא ספרדי. שיהיה לי בתיאבון. אגב, יש בכיכר העיר חנות ממתקים מקומיים, ואוו!
-
יום לפני אחרון והוא היום המאתגר ביותר מבחינת הליכה בטבע. ברצוני להציג בפניכם את שמורת סיירה דה גרדוס. היום טיילתי בשני מסלולים בשמורה (טכנית הראשון נמצא בעמק JERTE אבל הוא ממש סמוך לגרדוס כך שאני מכליל אותם יחד) . אני מתאר לעצמי שאף אחד לא מכיר אותה כאן בארץ ואני שמח לחשוף אותה, ואכן יש מה לחשוף. המסלול הראשון כאמור הינו בעמק Jerte והוא נקרא Garganta de Las Nogaledas. מדובר באחד ממסלולי המפלים הכי יפים שיצא לי להיות בהם! נסיעה קצת ארוכה מאבילה(1:45) מביאה אותי לכפר קטן (שלפניו עברתי בעוד המון כפרים קטנים וחמודים שנראה לי ממש נחמד לישון בהם, מעין תחושה אלפינית סטייל ספרד). מגרשון חנייה קטנטן (לכן אם אתם מגיעים בסופ"ש, הגיעו מוקדם, אחרת נעשה עמוס). מדובר על מסלול שעובר לצד לא פחות משבעה (!) מפלים גבוהים ונהדרים (ועוד מספר של מפלים קטנים יותר שלא נספרים). התחלתי אותו בשעת בוקר מוקדמת יחסית ביום חול, ולכן עד שסיימתי הייתי דיי לבד. המסלול מטפס על השלוחה, אך ריבוי המפלים ועצירות להתפעלות גורמות לזה להיות הרבה פחות קשה ממה שיכול להיות. כל מפל יפה מקודמו (טוב, 2 ו -6 הם היפים ביותר). תוך כדי הולכים ביער יפה עם קרפדות ענק. ישנה אפשרות לעשות את המסלול כמעגלי, אך משום מה השער היה סגור ולכן חזרתי על עקבותיי , מה שלטעמי אפילו עדיף (לראות את המפלים שוב). תשמעו – ממש ממש כדאי.
המסלול הבא שלי הוא ממש (!) בהרי גרדוס. המסלול נקרא Laguna Grande והוא היה אמור להיות מסלול ארוך (12 ק"מ עם עליות וירידות משמעותיות) ממגרש החנייה הראשי (Platforma de Gredos) ועד לאגם הגדול (יחסית) של השמורה וחזרה. בפועל קיצרתי מעט ממספר סיבות – ראשית, לא נשאר לי מספיק זמן. שנית וחשוב יותר, השנה ירד יותר שלג מבשנים רגילות ולכן במהלך המסלול נתקלתי בשדות שלג קטנים, ועצרתי כשהגעתי למקום שנראה לי לא בטוח מספיק. בתווך היה מסלול נפלא ולא ארוך מדי (8 ק"מ הלוך חזור, עלייה של 400 מטר) – ראיתי הרים מושלגים, נחלים שוצפים מהפשרת שלגים, מפל נחמד מאוד, נוף פנורמי להרים מושלגים והמון עזי בר (הזכרים עם קרניים מפוארות!). יש לציין שבשמורה הזו ניתן מצד אחד לעשות טרקים של מספר לילות על בסיס בקתות הרים המפוזרות (ופועלות בעונה) ומצד שני גם לעשות מסלולים נינוחים יותר לצד נחלים ופיקניקים במקומות מקסימים, וכמובן לראות שלג בעונה המתאימה. אגב, הדרך הלוך, עברה בכביש צדדי, "אנגלי" ברוחבו ומרגיש נידח לחלוטין. הדרך לאבילה הייתה בכביש נוח הרבה יותר. עוד נקודה אנגלית היא הדרך הצדדית למפל (סטייה של 750 מטר מהשביל הראשי) – בחלקה הגדול עברה בשדה Moss (כמו אדמת כבול – צמחייה מעל ומתחת מעין ביצה). היה מעט מאתגר אבל שווה את זה.
תשפטו בעצמכם.מחר היום האחרון לטיול, שיהיה קצת יותר נינוח ורגוע
-
איזה יופי!
-
אני כותב את היום האחרון כשאני כבר בבית אחרי יום ארוך וטיסת לילה. אבל חשוב להשלים את המלאכה. בחרתי לעשות את היום האחרון רגוע ונינוח יותר. עזבתי את אבילה מאוחר, אחרי שעברתי בחנות המעדנים וקניתי מתוקים הביתה, ובסופר גדול כדי לקנות ממתקים לעבודה ולא לפני שעברתי בנקודת התצפית הידועה של אבילה Cuatro Postes Lookout
הנקודה הראשונה להיום היא עמק הנופלים - Valle de Cuelgamuros. אנדרטה מונומנטלית ענקית לזכר הנופלים במלחמת האזרחים הספרדית. האתר מתאים מאוד בשילוב יחד עם בלצ'יטה מתחילת הטיול, ולמי שמבקר בגרניקה הבאסקית. האנדרטה אכן מרשימה הן בנוף שהיא נמצאת בו (הרי דואדרמה, הזכורים ממסלול ההליכה שעשיתי לפני מספר ימים), הן מבחינת המראה שלה (ענקית! ממש, ויפה ויזואלית) וכמובן גם מבחינת הסיפור האנושי שמאחורי. אין במקום יותר מדי הסברים ועזרה, וכדאי להתכונן מבעוד מועד על המקום (איך נבנה, מי קבור שם, משמעויות, קברו של פרנקו, מחלוקות ועוד). בחלק מהימים ניתן לעלות ברכבת קטנה עד לצלב הענק שלמעלה. ביום שהגעתי, זה לא עבד. לא הרגשתי בחוסר של זה יותר מדי. הביקור מרשים בהחלט, גם למי שאינו מעורה בנבכי הפוליטיקה הספרדית.
זהו, הגעתי לנקודת הטיול האחרונה שלי בטיול הזה – ארמון אל אסקוריאל – או יותר נכון מנזר סן לורנצו אל אסקוריאל. בעבר היה נהוג לקרוא לחלק מן הארמונות מנזרים (בדומה למנזר מפרה בפורטוגל) . לא כ"כ יודע למה, אבל בשורה התחתונה היה בו נדבך קטן לשיכון נזירים צעירים וחלק ארי שהינו ארמון. והארמון הזה מתהדר במספר קומפלימנטים שהספרדים נותנים לו: ורסאי הספרדי, הפלא השמיני ועוד. אתחיל מההתחלה – בדרך לשם רציתי לעבור בנקודת תצפית יפה על המקום - Mirador del monte Abantos. לפי גוגל מדובר בתצפית נהדרת. בפועל, רק לתושבי המקום ניתן להגיע לשם – שלט שמגדיר זאת במפורש אכזב אותי במעט. אז אל תנסו או שתסעו למרות זאת. לשיקולכם. בפועל, בדרך חזרה לשדה התעופה, עברתי במקרה באיזה נקודה שבה היה אפשר לראות את הארמון בצורה מרשימה מרחוק. אין לי מידע על הנקודה הזו.
חניתי במגרש חנייה תת קרקעי צפוך בעיירה. כמה מילים עליה. ח-מ-ו-ד-ה. ראשית היא בנויה על צלע הר, ירוקה נורא והזכירה לי קצת את חיפה (בקטע טוב, אני חיפהלופיל) רק בלי הים. יש כבישים בעיירה (שנסעתי בהם בדרך לנקודת התצפית) שהיו חדים כמו בסן פרנסיסקו (או דארוון הניו זילנדית). מעבר לזה, העיירה חיה! בסמוך לארמון היו מאות (!) ילדים משחקים, וברחובות הסמוכים היו עוד ילדים , והורים עם עגלות. הרגיש שמרכז החיים של העיירה סובב ממש את הארמון. לטעמי, מי שמחפש נקודת אמצע טובה לעמק הנופלים, הרי גואדרמה, סגוביה, ארמון סן אידלפונסו, אבילה , טירת קוקה ועוד הרבה דברים – העיירה הזו בהחלט יכולה להתאים. באותו יום גם היה איזה נשף של אחד מבתי הספר וזכיתי לתצוגה של נערות בשמלות ערב ונערים בחליפות.
הארמון עצמו גרם לי לתחושות מנוגדות. ההתחלה שלנו הייתה לא טובה. בלאגן וחוסר סדר (או לפחות כזה שאני מבין). מרכז המבקרים בו קונים כרטיס נמצא בכלל במבנה אחר, הכניסה לארמון כרוכה בבידוק בטחוני (בספרדית) ואז מדריך קולי זה בתשלום נוסף, במקום נוסף, ולוקר במקום אחר (והלוקרים לא עובדים, עד שמישהו במקום אחר מסביר איך להשתמש בהם), ואז צריך או להשתמש במדריך קולי, או להוריד את האפליקציה ואת קובץ המידע של 170 מגה בייט, או להשתמש ב WIFI (רק אם שואלים, אומרים שיש). המסלול עצמו לא ברור מספיק ובהתחלה הלכתי למקום הלא נכון לפחות חמש פעמים מעצבנות. אוף, לא התחלה טובה. יתר על כן, יש משהו מנוגד בארמון. מצד אחד מגלומניה אדירה שגרמה לי לתחושה לא נעימה. אבל לחיוב נגיד שבשלב מסויים התחלתי להנות מהגודל, מהצבעוניות, מעושר הדברים. המדריך הקולי ברובו לא מעניין מספיק אבל ישנם כמה חדרים שממש היו מעניינים (הציור של אל גרקו, הסעודה האחרונה של טיציאן ועוד). החדרים המעניינים ביותר – הספריה (אם כי הספרים "הפוכים" משום מה), חדר ציורי הקרבות, הפנתיאון של המלכים ושל האינפנטים (יורשי העצר). הגנים עצמם גם מעצבנים בהתחלה (איך מגיעים לשם? אין שילוט, אין הסבר) ואז כשמגלים אותם (הם בחינם אגב) הם מקסימים – אמנם לא כמו ורסאי אבל עם הרבה חן. בשורה התחתונה, לקחתי שם את הזמן (שלוש שעות לפחות) ודיי נהניתי. אם כי זה מתיש ללא ספק וכבר הייתי עייף. התמונות לא ממחישות מספיק (לא צילמתי הרבה בנייד)
-
סיכום: חבל קסטיליה ואראגון הלא מוכרים ברובם לקהל הישראלי הוכיחה את עצמם כיעד נפלא, לא רק בשל היותם לא מוכרים או נידחים כפי שאני אוהב. נכון שאני פריק של טירות וכנסיות בשומקום, אבל גם מעבר לשריטה הזו, היו בטיול הזה כל כך הרבה מקומות מרהיבים, היסטורית, תרבותית ומבחינת טבע.
בטיול זה, 9 ימי טיול נטו, נהגתי כמות מרשימה של 2200 ק"מ ! בניגוד לחלק מהטיולים האחרים, הנהיגה הייתה לי לא קשה, הרבה בזכות הערכות טובה (המון פודקאסטים טובים, תוכניות בוקר בסטרימינג – עם טל ברמן, אביה ותם אהרון) והמון מוזיקה שהוכנה מראש עזרו לי להעביר את השעות הרבות של הנהיגה בקלות.
הטיול לא היה חף מקשים. פצע כואב באחת מאצבעות כף הרגל שסירב להחלים כמעט לכל אורך הטיול, נורת אזהרה ברכב שעצבנה והכריחה אותי לבזבז זמן יקר בנסיעות לתחנות דלק מדי יום, סייסטה מעצבנת שלא התאימה כ"כ ללו"ז שלי וגרמה לי ללכת לישון מאוחר ממה שרציתי. אבל כל אלו לא פגמו כמעט בכלל בהנאה מהטיול. לא נפלתי מהאוכל הספרדי. כלומר לא רע, אבל בטח לא משהו מעניין קולינרית. בסיום כבר חיפשתי טעמים מוכרים יותר (פיצה, פסטה).
אני חושב שהנקודות הכי מרשימות בטיול היו: קואנקה העיר התלויה, הכפר המרהיב אלברסין, תחנות הרוח בקונסואגרה, טירת Zafra והמתח להגיע אליה/ממנה בלי להיתקע, בלצ'יטה, הגנים והמפלים המרהיבים במונסטריו דה פיידרה, האווירה המכושפת במנזר סן ברתולומיאו בקניון הנהר לובוס, בית הקברות Sad Hill מהטוב הרע והמכוער, טירת קוקה ומסלול המפלים המדהים ומסלול הטיפוס בסיירה גרדוס. חתיכת רשימה.
ברשימה יש גם לא מעט בעלי חיים שזכיתי לראות: עזי הרים, המון נשרים, חסידות, קרפדות ענק, תולעת אחת ארוכה מאוד וסנאי אחד.
אני מקווה שיכולתי לחשוף אתכם לחבלי הארץ הללו, ואולי גם לתת השראה ולבקר במקומות הנהדרים הללו.
תודה שהשתתפתם.
-
התיאורים והתמונות שלך העלו למקום גבוה יותר טיול כזה במגירת טיולי החלומות שלי,
אהבתי את היכולת שלך לבור את החוויות והפנינים.
אני אשתמש בשרשור הזה כשיגיע זמנו של הטיול שלי, תודה
-
תודה רבה, נהניתי ממש לקרוא! היום האחד לפני אחרון הכי הקסים אותי, מראות של מים לגמרי עושים לי את זה, אבל הכל נראה ממש חוויתי ומיוחד! תודה רבה על השיתוף באזור שלי אישית לא מוכר בכלל
-
נהניתי מאוד לקרוא, בחלק קטן מן המקומות "הנידחים" שהזכרת יצא לי לבקר - קואנקה עם הבתים התלויים, אלברסין שהיה מרשים וכמובן טרואל שהייתה יפה מאוד ומונסטריו דה פיידרה שהגעתי אליו ביום חג כלשהו שהיו בו ה-מ-ו-ן ספרדים, אבל זה לא פגם ביופיו של המקום.
ו-אבילה כמובן, ועמק הנופלים - אבל הם אינם נידחים.
ספרד אינה מאכזבת, תמיד יש מה לגלות, ואני חוזרת אליה שוב ושוב ושוב...
יופי של טיול עשית
-
-
@k-amit רב תודות לך
-
הגעתי לסוף התיאור, חלק מהיעדים אני מכירה. חלק--שמתי לי לרשימת "יום יבוא". הרג אותי הטיול עם המדונה והתותח, קרה לי אותו דבר בבורגס בספרד (גם טיול עם רליק כלשהו על כרית וגם תותח שלא נפספס). תודה על ההשקעה.
-
עירא יקר איזה טיול מתגלגל עשית!! תענוג. נחשפתי למקומות שלא היכרתי, וכל כך הרבה טבע משגע! כל הכבוד על ההשקעה בכתיבה. נהניתי מאד. תודה
