עזרה בתכנון טיול לאזור ניו יורק
-
היי,
אני מנסה לתכנן טיול של 14 ימים (12 נטו, 28.6-11.7) באזור ניו יורק, ואני לא יודע אם אני מעמיס יותר מידי מקומות על פרק זמן קצר.
הטיול הוא להורים+זוג חברים (גילאי 40-50)יש אוטו למשך 7 ימים הראשונים (לוקחים את האוטו בנחיתה, מחזירים ב 6.7) והתכנון הוא לטייל איתו באזור ניו יורק ואז להחזיר אותו ולהקדיש את השאר הימים ( 5 ימים בערך) לניו יורק.
נוחתים בניו יורק באזור 17:00
טיסת חזור באזור 22:00
התכנון כרגע הוא:
ניו יורק ← אגמי פינגר ← 1000 האיים ← מפלי הניאגרה ← וושינגטון די.סי ← הארלי דוידסטון ← לנקסטר ← ניו יורק
נקודות עניין:
Cayuga Lake
Finger Lakes
Taughannock Falls
Watkins Glen State Park
וושינגטון די.סי:
- גן חיות עירוני
- הבית הלבן
- בריכת ההשתקפות
מפעל הארלי דיווידסון
לנקסטר (ארץ האמיש)
כמה שאלות:
- זה יותר מידי דברים לזמן כזה או שבכלל זה קצת מידי?
- מה ההבדל בין כל אלה?, Cayuga Lake, Finger Lakes, Taughannock Falls, Watkins Glen State Park, הם לא נמצאים באותו ההמקום?
- שווה להוסיף ביקור גם בפילדלפיה ואטלנטיק סיטי?
- האם צריך ויזה כדי לעבור לצד הקנדי בשביל אלף האיים ומפלי הניאגרה?
אשמח לטיפים לתכנון והצעות למסלולים.
תודה מראש לעוזרים
-
אם יש שבוע, כדאי לוותר על החלק הדרומי (וושינגטון, אמיש וכו) ולשלב במסלול גם את הרי האדירונדק וגם אולי את אתרי עמק ההדסון – אז זה יוצא מסלול מתאים לשבוע.
-
אוקיי, וצריך ויזה לקנדה?
-
אם ישראלי נכנס לקנדה במעבר גבול יבשתי מארה”ב – אין צורך בויזה. (מי שמגיע בטיסה גם לא צריך ויזה, אבל כן צריך למלא טופס ברשת מראש).
-
לדעתי אפשר להשאיר את וושינגטון לסוף המסלול ולוותר על המעבר לקנדה. המפלים בחלק האמריקאי כולל הפלגה וזיקוקים די מספיקים וזה יחסוך הרבה זמן. אפשרי לשלב לילה באיימיש , המפעל של HD ממש קרוב ללנקסטר. אגם קיוגה ,מפלי ווטקינס גלן ואפשר גם קורנינג הכל ביחד זה אגמי האצבעות אפשר ללון באית’קה לילה. על גן החיות אפשר לוותר ולהחליף במוזיאון. -
לא הגיוני לוותר על הצד הקנדי של המפלים, זה הצד היפה והמרשים יותר, המראה הידוע של מפלי הניאגרה מצולם מהצד הקנדי. אם כבר טורחים להגיע למפלים (ולדעתי זו לא חובה...) אז כדאי להשקיע את הזמן ולעבור לקנדה.
-
אנחנו, בזמנו, ויתרנו על הצד הקנדי בגלל היעדר זמן או חשק לביורוקרטיה של מעברי גבול. עדיין הייתה חוויה מרשימה מאוד ולא יצאנו עם שום תחושת פיספוס [למרות שאם היינו עושים את זה עכשיו, אני מניח שכן היינו מנסים לקפוץ גם לקנדה]. -
ברור שלא הרגשתם פספוס....אתם בעצם לא יודעים מה החמצתם.....
-
@חתול רובוט
הצד הקנדי הרבה יותר מרשים
-
לא טענתי שהצד הארה”בי יותר מרשים, ותאמינו לי שאני יודע מה פיספסתי – ראיתי כבר כמה וכמה מפלים מרשימים בכמה וכמה יבשות, וגם אינספור תמונות וסרטים של מפלי הניאגרה מכל זווית אפשרית. אני בסך הכול טוען שזה לא סוף העולם להסתפק בצד השני, שהוא לדעתי שווה בפני עצמו, אם אין זמן או כוח למעבר גבול. בטח שלא במסגרת טיול ממושך וגדוש באטרקציות. -
חברה , זה כמו לשאול ילד את מי אתה אוהב יותר, אמא או אבא… גם הצד הקנדי וגם האמריקאי יפים. רק מטעמי נוחות עדיף להישאר בצד מימנו הופעתה.
-
אני חושב ככה – ברוב המוחלט של המקרים הניאגרה היא לא בדרך. אנחנו משקיעים הרבה מאד מאמץ, זמן וכסף כדי להגיע לניאגרה. ימים שלמים במעברים (וגם אם עצרנו בדרך, העצירות לא היו המטרה ברוב המקרים). אז שווה להשקיע את המאמץ הקטן הנוסף במעבר הגבול.
ברוב המקרים – מעבר הגבול הךוך ושוב לוקח פחות משעתיים ברוטו. אולי אפילו פחות משעה. מה זה שעתיים לעומת היום-יומיים שהשקענו בדרך לשם?
יש מקרים שבהם מעבר הגבול בעייתי עד בלתי אפשרי, בעיקר מסוגיות של מעמד (ויזה), ואז לגיטימי בעיניי לוותר על הצד הקנדי – האמריקאי גם מאד מרשים.
אבל בכל מקרה אחר – למה לוותר?
-
שלום מתן וכל הכבוד על נטל התכנון שלחקת על עצמך!
אני חושבת שכדאי שתשב עם מפה, אפשר של גוגל, ותראה על איזה מרחקים מדובר.
הנה קישור למפה שיצרתי לפי הנקודות בתכנון הראשוני שלך (למעט 1000 האיים):
https://goo.gl/maps/6STYN3kk47N2
אם תסתכל תראה שמדובר בנסיעה של 1,074 מייל = 1,729 ק”מ ב-7 ימים – ממוצע של כ-250 ק”מ ביום שהם בסביבות ה-4 שעות הגה (הערכה די גסה)– זו מעמסה מאוד כבדה למי שנוהג, בטח בימים מיד אחרי הנחיתה כשהשפעת הג’ט לג עשויה להיות מורגשת במיוחד.
כמובן ששעות הגה משמען שמדובר רק בהגעה מנקודה לנקודה ללא עצירה באטרקציה אליה נוסעים ו/או הפסקות של אוכל/מנוחה או עיקופים שעשויים להיגרם כתוצאה מעבודות בכביש וכו’.
האם יש אפשרות לשנות את הזמנת הרכב? האם הטיסות כבר מכורטסות ולא ניתן לבצע שינויים? האם יש גמישות מבחינת נקודות העניין? הייתי מנסה לשבת עם הנוסעים מול המפה ולהבין האם מעוניינים בטיול די מרתוני ומעייף או שמעדיפים לעשות שינויים שיאפשרו אווירת ‘נופש’ בטיול.
בנוסף, נראה שלוושינגטון מוקדש יום אחד – זה פחות הגיוני בעיניי במיוחד שרוב המוזיאונים (ולא מדובר דווקא במוזיאונים של אומנות) חינמיים ועצומים.
גם אם נשים את העניין של מפלי הניאגרה הקנדיים או האמריקאיים בצד אני ממליצה בחום לנסות ולעשות ‘חישוב מסלול מחדש’.
אביה
