כמה סרטונים לא ערוכים מהחופשה האחרונה בוייל, קולורדו (+חצי יום בברקנרידג')
-
5 ימים היה מזג אוויר אביבי, היום האחרון היה עם סופת שלגים (blizzard) שגרמה לסגירת שדה התעופה בדנבר, בעקבותיו ישנתי על שטיח בשדה התעופה. נו, חוויה.
הורן סילבר בבלו סקיי באזין- אחד המסלולים החביבים עליי בין עצים ומוגולים
-
ברוך שובך! איזה באסה לדעת שצריך לחכות לדצמבר ! מציע לך טיפה לשחק עם הזוית של הגו פרו או לשנות הגדרה שתתפסי קצת יותר מהפריים כי רואים בעיקר את הסקיס + 50 מטר קדימה ולא מספיק את המסלול והנוף.
נ.ב – הסרט עם הפאודר שמכסה את הנעליים – על הפיסט – מדהים
-
אכן באסה. אני מחלקת את השנה לטיולי חורף (סקי, סקי ועוד קצת סקי), ולטיולי קיץ, שגם הם מדהימים, אבל אחרת.
לגבי זווית הצילום- המצלמה שלי יושבת על הקסדה= קסדת גירו עם חיבור מובנה לגו פרו (ולא המדבקות המעפנות שהמצלמה עפה מהן לפעמים). לפעמים אני מקפלת אותה על הקסדה (כי אם לא, המצלמה נחבטת ב bar הסגירה של המעלית), ולפעמים, כשנחה עליי הרוח (ובעיקר במסלולים קשים במיוחד) אני מיישרת אותה לצילום ומתחילה לצלם. לכן הזווית שלה בהחלט יכולה להשתנות. יש לי צילומים מדהימים וישרים לגמרי (סן אנטון לדוג’- אנסה להעלות), ויש לי צילומים רק של רגליים לפעמים. בקיצור, כשאני מתחילה לצלם זה תמיד נראה טוב במצלמה. לא תמיד מה שנראה דרך המצלמה לפני תחילת גלישה דומה למה שמקבלים בסוף, כי בד”כ צריך לקחת עוד טיפהל’ה זווית כי הראש נוטה למטה כשגולשים.
-
והנה סרטון סן אנטון. מעבר לזה שהמצלמה צלולה וחדה בטירוף (גו פרו 7 אפורה), הזווית טובה יותר.
-
-
אפשר להציע הדלקה שונה הצילום- לגופרו יש אפשרות צילום עם כפתור אחד
הכפתור הראשי – לחיצה אחת המצלמה נדלקת ומתחילה לצלם – לחיצה נוספת המצלמה עוצרת את הוידאו ונכבת.
מראש מכוונים את המצלמה לזווית הרצויה וזהו.
לגבי המדבקות של גופרו – יש לי מדבקה שמודבקת על הקסדה מזה 5 שנים ולא קרה לה כלום ( ואני יכול להגיד שיצא לי לעוף כמה פעמיים על הראש בפארקים ובאופפיסט )
ה”סוד” הוא לחמם את הדבק של המדבקה לפני ההדבקה -
אני שולטת בגו פרו באפליקציה ולכן לא נדרשת הדלקה או כיבוי דרך המצלמה.
לעניין הזווית- כפי שציינתי המצלמה מחוברת לקסדה בחיבור קבוע. אני מוציאה אותה מהתושבת שלה לצרכי הטענה, ומחזירה לתושבת מדי בוקר. בגלל שהמצלמה מחוברת כך, היא יכולה לזוז קדימה או אחורה. אם אני לא משתמשת בה לצילום, אני מצמידה אותה לקסדה. כשאני רוצה לצלם אני מרימה אותה. לכן, הזווית שלה יכולה להשתנות באותו יום מס’ פעמים. קרו לי לא מעט מקרים, שבעת סגירת או פתיחת ה bar של המעלית, המצלמה נחבטה בו ולכן אני מעדיפה להצמיד את המצלמה לקסדה אם אני לא מצלמת. חוסך “מכות” של המעלית למצלמה/קסדה.
לעניין המדבקה- המצלמה עפה לי מהמדבקה מס’ פעמים ולכן חיפשתי פתרון אחר. הקסדה היא פתרון מעולה עבורי, וגם קבוע.
-
אם יש לך מתקן יעודי על הקסדה לגופרו אז סבבה
פשוט אמרתי שאם מדביקים נכון את המדבקה זה לא עף לשום מקום -
אני משתמש בקונטור כבר כמה שנים, על שתי קסדות שונות. התושבת מחוברת עם מדבקה. לא זזה אף פעם. המצלמה עצמה מאובטחת לרצועה של קסדה.
-
בסוף אם מדביקים נכון – לא אמורה להיות בעיה .
בחיים לא אבטחתי את המצלמה וכן עברתי כמה התרסקויות לא פוטגניות בעליל -
אותי “חינכו” בסדיר לאבטח כל דבר
-
אני גם עם מדבקה ומעולם לא היו בעיות, עד ש…
מונטרוסה, אני על המסלול השחור שיורד לכיוןן Alagna. מזהה פאודר נחמד באופ-פיסט בצד ימין וחותך אליו. שלושה סיבובים יפים ואז התרסקות מפוארת כולל double-eject מהסקיס. אני מתאושש, קליק-אין חזרה לתוך הסקיס ומתחיל לגלוש. תוך כדי שולח יד לכבות את המצלמה ומגלה שאין גו פרו...בינתיים ירדתי איזה 50-100 מטר… 40 דקות מאוחר יותר, מלא זיעה ותסכול, מוצא אותה ומכניס לכיס.
-
כמה סיפורי מצלמה: לפני הגירו, היתה לי רצועה (בגלל המדבקה המעפנה וכו’) שהיתה אחת המעצבנות ever. כל פעם היתה עפה החוצה, המצלמה נחבטה בקסדה ואני חטפתי עצבים לאיטי. לכן הקסדה היא מתנה מבחינתי. שווה כל דולר מה 195 ששילמתי. לפני שנה בוייל, ירדתי מהמעלית וניסיתי לכוון את המצלמה, ואז הבנתי שאין מצלמה. ירדתי את האוף פיסט בצ’יינה בואל במתווה המעלית. 2/3 מהדרך דפקתי נפילה מטופשת להפליא, מגלש אחד נשאר למעלה, מקל אחד ביד ימין, מקל שני אי שם פה בסביבה. מגלש אחד הואיל בטובו להשאר לי על הרגל. עולה לאיטי, מחלצת את כל הציוד, ממשיכה לגלוש באוף פיסט עד למטה. חם לי למות. בסוף, מתחזקי המעלית הגישו לי אותה. נפלה ממש כשעליתי כי לא נעלתי אותה טוב בתושבת. בקיצור, אוף.
-
איזה כיף לכם שאתם יכולים להתעסק בזמן הסקי בדברים כמו מצלמה/כיוון המצלמה אני עדיין משפרת טכניקה.
-
או עדיף לתחזק צלם צמוד
-
גם לי יש קונטור. נוחה לתפעול, לא בולטת כמו הגופרו, ולכן גם לא נחבטת בסוגר המעלית.
צמודה לקסדה עם המדבקה שעדיין לא נתלשה ומאובטחת לקסדה עם החוט.
-
וסרטון אחרון –מסלול נפלא בבלו סקיי באזין בוייל שנקרא ביג רוק פארק, שאפשר לבחור לסיים אותו בהורן סילבר, מסלול שחור שהקצה שלו הוא נקיק צר וממוגל. ללכת “לאיבוד” במסלול זה תמיד כייף. לראות את זה בקיץ ולקנא בעצמי כמה חודשים (ובמקרה זה שבועיים וחצי) קודם.
