דרום מערב ארה"ב בפסח - סיכום טיול טבע
-
סקייליין –
הכניסה לקשת החול-
SAND DUNE ARCH
--
--
--
TURRET--
הקשת הכפולה
הפיל בדרך
---
החלונות
--
--
--
-
וואו וואו ושוב וואו , כמה יופי !
אני ככ צריכה לחזור ליוטה לסיבוב מעמיק... היינו רק בגיחה קצרצרה שכללה את ברייס וציון. לא פלא שתכננתם כבר גם לפסח הבא שוב.
ממשיכה לעקוב . יהיה מעניין לשמוע את דעתך על יוסמיטי שהתגמד ... (את יוסמיטי לא הספקנו בטיול קליפורניה ושומרת לי לחזור להשלמות כי תמיד הרגשתי החמצה על זה שלא יצא )
תודה על השיתוף
עדי
-
תודה, אפרט על תחושותי לגבי היוסמיטי כשאגיע לשם. זה מסוג המקומות שמצד אחד אי אפשר לא להגיע ומצד שני הציפיות היו כנראה גבוהות מדי. כך גם אגב הרגשנו לגבי זאיון, אבל אפרט על כך כשנגיע לגשר... -
פוסט זה נמחק! -
יום אחרון באיזור מואב. כאמור יש המון מה לעשות באיזור והיה צריך לבחור מה עושים ועל מה מוותרים. למי שזמנו בידו או ממונו בכיסו יש אופציות לשבוע ויותר (אם גם וגם אז בכלל
). יש הפלגות בנהר ,טיולי ג’יפים, טרקטורונים, ראפטיג, אפילו אומגות כמדומני, ועוד המון פעילויות אתגריות ויקרות להפליא (לאחד זה יכול להיות סביר אבל כשמכפילים ב 5 זה כבר יוצא מפרופורציה). המוטו שלנו היה שיש מספיק מה לראות ולעשות בחינם, אז בחרנו כמה אטרקציות שוות בתשלום ולרוב פשוט נהננו מהטבע במחיר של 80 דולר מנוי שנתי ועוד כמה עשרות דולרים על המקומות שלא נכללים במנוי.ביומנו האחרון במואב אנו מתחילים באתר הכי גדול ושווה באיזור של עקבות דינואורים שנקרא MILL CANYON. מרחק נסיעה קצר ממואב לכיוון קניונלנדס מביא אותנו אל מגרש החניה ושביל מסודר (דק עץ) מוביל אל אתר העקבות הגדול והמרשים. משם אנו ממשיכים בדרך המתאימה לרכבי שטח אל אתר העצמות המאובנות שנמצא לא רחוק משם, בהמשך הדרך. זה כבר ממש אתר מיוחד כמוהו לא ראינו. בתוך הסלעים נעוצים מאובני עצמות, ליד הסלעים ישנם שלטים המסבירים על העצמות כולל איור של העצמות בשלד הדינוזאור כדי לראות בדיוק באיזו עצם מדובר. היה מרתק! ההליכה קלה ולא ארוכה.
משם ממשיכים אל כביש 128 הנופי החובק את נהר הקולוראדו. עוצרים בנקודה יפה על הנהר שם יש שולחנות לפיקניק. מסיימים לאכול וממשיכים בכביש היפה לעבר FISHER TOWER. המסלול ארוך וזמננו קצר כי עלינו להמשיך ולהתקדם דרומה היום. גם חם מאוד בשעת צהריים, המקום נמוך יותר מקניונלנד וארצ’ס, ואנחנו בבגדים קצרים... מחליטים להתחיל ללכת במסלול ולחזור כשיתחשק. המסלול יפהפה – מגדלי אבן אדומה מזדקרים לשמיים. שיטוט קל הופך להליכה של למעלה משעתיים... חוזרים לרכב ומתחילים בנסיעה דרומה אל BLUFF – עיירה שכוחת אל באמצע המדבר. בדרך רואים את קשת ווילסון אבל אין כבר זמן או כח לעצור. בינתיים השמש שוקעת וצובעת את השמיים בורוד. מגיעים לבלאף כבר בחושך, מתקשים במציאת מקום הלינה (לא פעם ראשונה שגוגל מפס שולח אותנו למקום הלא נכון) אבל בסוף המקום נמצא והבקתה ענקית יפהפיה ומפנקת. בין כל הבקתות יש רחבת דשא גדולה ואנו מבלים את הבוקר שאחרי בדירה הנעימה כשהילדים משחקים בדשא בכדור. קצת מנוחה...
-
MILL CANYON
--
--
--כביש 128
--
פישר טאוורס
--
קשת ווילסון
-
תודה על התשובה לגבי הרכב . אני מאוד אוהבת את אלמו בשכירות בארהב . התמונות מהממות . האם תוכלי לפרט על המסלולים אורכם והקושי שלהם? האם יש מסלולים שיקחו יום שלם או שעיקר הפארקים נם נסיעה ותצפיות ? שוב הרבה תודה על השיתוף .
-
מרשים ביותר!! איך נוצרו/ נשמרו עקבות הדינוזאורים?
-
איזה סיפור נהדר
כתוב מצויין ותמונות נהדרות .
אני מתכנן לעבור באיזור בעוד מספר שנים עם הילדים שלי (שיגדלו קצת) וממש עשיתם לי חשק. תודה!
-
@mishmish1 אמר:
תודה על התשובה לגבי הרכב . אני מאוד אוהבת את אלמו בשכירות בארהב . התמונות מהממות . האם תוכלי לפרט על המסלולים אורכם והקושי שלהם? האם יש מסלולים שיקחו יום שלם או שעיקר הפארקים נם נסיעה ותצפיות ? שוב הרבה תודה על השיתוף .
לגבי המסלולים-הכי ארוכים באיזור הזה הגיעו לאורך של כ 3 שעות – DELICATE ARCH וCORONA ARCH. המסלול של פישר טאוורס ארוך יותר אבל עשינו אותו בחלקו . שאר המסלולים היו קצרים. אף אחד לא היה קשה במיוחד למשפחה מיטיבת לכת. השניים שהזכרתי קודם היו בינוניים ברמת הקושי. יש באתר הנהדר של הפארקים הלאומיים רשימת מסלולים בקניונלנדס ואם אני לא טועה בכל הפארקים שכוללת משך ההליכה ורמת המסלול. אם רוצים אפשר לעשות מסלולים ארוכים יותר (יש בקצה פארק ארצ’ס מסלול כזה שעובר בין כמה קשתות. תחילתו קלה והמשכו אתגרי). יש גם מסלולי 4X4 מרהיבים שיורדים בקניונלנדס למטה. זה פחות התאים לנו כי הילדים לא נהנים בנסיעות מטלטלות..אבל זה נראה מדהים. אם היינו לבד היינו עושים את זה. בהמשךהטיול הלכנו גם מסלולים יותר ארוכים ויש לאורך כל יוטה מגוון מדהים של מסלולי הליכה באורכים ודרגות קושי שונות. מכיוון שזה הדבר האהוב עלי, עשיתי עבודת הכנה רצינית והכנסתי למסלול שלנו מסלולי הליכה שלא על הדרך הרגילה של המטיילים. הם היו הרבה פחות עמוסים ונהננו בהם יותר מבאתרי התיירות הרגילים העמוסים. -
@צפנת אמר:
מרשים ביותר!! איך נוצרו/ נשמרו עקבות הדינוזאורים?
לפי מה שקראתי באחד האתרים (זה שבכביש 279) העקבות היו מוסתרים במהלך כל השנים ורק לאחר התמוטטות של הסלעים מההר נחשפו. ההסתרה הזו כנראה עזרה לשימור שלהם. לגבי עצמות הדינוזאורים הם עברו תהליך של התאבנות כשמים זרמו באיזור שהיום הוא מדבר ולמעשה מינרלים מהמים נכנסו לעצמות והחליפו את העצם הטבעית. כך במהלך הזמן מעטפת העצם התפוררה והעצם בפנים התמלאה בחומרים שהפכו אותה למעין אבן, מה שאפשר לה להשתמר בצורה כזאת במשך מיליוני שנים. האיזור הזה של יוטה עשיור מאוד בעקבות דינוזאורים. עבורי זה היה מרתק.
-
ממשיכים במסענו, היום נעזוב את יוטה ליומיים לטובת פייג’ שבאריזונה. מרגע שעזבנו את מואב דרומה נעלמה לה הקליטה הסלולרית (גולן טלקום הרוכב על AT&T) וחזרה רק באיזור הזאיון. מבאס. בפייג’ יש קליטה של ווריזון וטי מובייל כמדומני אבל גולן טלקום לא עובדים איתם. היום התחיל בשעת צהריים מוקדמת לאחר מנוחה קלה בבקתה הנהדרת בבלאף. דרומה מבלאף אנחנו פונים ימינה לדרך עפר מעגלית המובילה אותנו אל עמק האלים VALLEY OF THE GODS. בשלב התכנון לא הייתי בטוחה אם כדאי להגיע. קראתי שזה מאוד דומה למוניומנט וואלי , רק קטן יותר, והתלבטתי האם יש צורךבשני אתרים דומים כשזה כנראה הפחות מרשים מביניהם. מזל שהחלטתי לא לוותר. האיזור היה יפהפה, מדהים, וכמעט נטוש. מכוניות בודדות עברו כאן, ממש הרגשה שאנחנו לבד במערב הפרוע בנוף שלקוח מסרטי המערבונים. עצרנו כהרגלנו לארוחת צהריים בשטח (לא מצאנו שולחן פיקניק כאן אבל היתה ברשותנו מחצלת שעשתה את העבודה….) התחושה להיות בתוך המדבר רחב הידיים הזה לבד היתה נהדרת. אם נשווה את המקום למוניומנט וואלי בו ביקרנו מאוחר יותר באותו היום, אז אכן המוניומנט וואלי יותר מרשים בגודל ה BUTTES, אבל האווירה כאן לוקחת בגדול. המוניומנט וואלי עמוס וממוסחר, וכאן זה טבע פראי ובלתי נגוע. אם הייתי צריכה לבחור רק אחד כנראה שהייתי בוחרת את עמק האלים אבל הכי טוב זה גם וגם…! מסיימים את הלופ היפה, מכאן יש אפשרות להמשיך ימינה ולטפס אל נקודת תצפית בשם MOKI DUGWAY והלאה אל MULEY POINT. זה נראה מדהים אבל יוסיף לנו נסיעה ארוכה ביום נסיעות ארוך אז בלב כבד מוותרים על המקום. פונים שמאלה לעבר GOOSENECKS STATE PARK. הביקור כאן לא ארוך אבל מאוד מרשים – תצפית על הפיתולים היפים בנהר סן חואן. שווה לעצור.
חוזרים לכביש הראשי וממשיכים דרומה לנסיעה קצרה למקסיקן האט, שם אנחנו עוצרים להפסקת גלידה לילדים, ושוב ממשיכים דרומה. מרחוק המגדלים הגבוהים של המוניומנט וואלי מתגלים. נכנסים לשמורה ועושים את המסלול המעגלי שאכן היה מאוד מאוד יפה ומרשים. הכל כאן בגדול ובאדום…מסיימים בשעת אחה”צ מאוחרת את הסיבוב ומכאן יש לנו עוד כשעתיים נסיעה לפייג’. יום לא קל של נסיעות, אבל יש כמה כאלו במהלך הטיול.
עוצרים בדרך בקיינטה לקפה , רבע שעה המתנה בתור לקפה, ואז ביציאה מהחנייה רגע קל של חוסר תשומת לב והרכב שלנו פוגע ברכב אחר. אני כבר בסרטים מה יהיה עכשיו, איזה באסה. קול ההתנגשות היה ממש חזק ומלחיץ. בן הזוג יוצא החוצה לראות מה קרה לרכב האחר. הוא נמצא שם דקות ארוכות וחוזר להרגיע – לא נגרם שום נזק לאף אחד מהרכבים. אפשר להמשיך…. מזל! מגיעים בשעת ערב מאוחרת לפייג’ ונוחתים למיטות. עוד יום מוצלח נגמר.
-
עמק האלים
--
--
--
--
GOOSENECKS
מוניומנט וואלי
--
--
--
--
--
--
--
-
גם אני הצטרפתי. כל כך כיף להיזכר בכל המקומות היפים האלה דרך הטיול שלכם. מחכה לחלק של קליפורניה – כנראה שהיינו שם במקביל...
-
@עמיחי13 אמר:
גם אני הצטרפתי. כל כך כיף להיזכר בכל המקומות היפים האלה דרך הטיול שלכם. מחכה לחלק של קליפורניה – כנראה שהיינו שם במקביל...
אכן נראה לי שהיינו במקביל. זוכרת שתכננת להגיע אל שיט הקיאקים במוס לנדינג בתחילת מאי בדיוק כמונו, נכון? -
אכן, מוס לנדינג היתה אחת ההצלחות (אבל היינו באמצע אפריל).
-
-
יום ראשון בפייג’. הזמנתי מבעוד מועד (זה היה הדבר הראשון שטסתי להזמין מיד עם רכישת הכרטיסים) את הסיור לקניון אנטילופ. בחרתי בחלק התחתון שיותר התאים לנו (מסלול קווי, סולמות שיספקו עניין לילדים, יציאה ברגל לתחילת המסלול ולא בג’יפ). הזמנתי לשעת צהריים לפי ההמלצות. קמים בבוקר מאוחר יחסית בהתאם להגעה המאוחרת אתמול בלילה, כך שלא היה זמן להספיק משהו קודם. מגיעים אל הקופות באתר(KEN’Sׂ), הכל זורם חלק, יש המון המון אנשים. מחכים בפנים לשעה היעודה, הכל מאורגן, המבקרים מחולקים לקבוצות קטנות של עד 10 אנשים . לכל קבוצה מדריך. הקבוצות הולכות בטור אחת אחרי השנייה לעבר הקניון. זה המון המון אנשים. אבל דווקא כאן, על אף ההמוניות, המסחור והמטיילים הרבים, זה לא ממש מורגש, ולא מפריע לחווית הקניון. הסיבה לכך היא שהקניון מאוד צר ופתלתל כך שבכל רגע נתון מרגע שנכנסנו לקניון ראינו רק את הקבוצה שלנו הקטנה +זנב של אלו שלפנינו וראש של אלו שאחרינו. מסםפיקה התמהמהות של כמה שניות בכדי לתפוס תמונות ריקות ממבקרים, טבעצם ממש לא מרגישים את ההמון הרב שבפנים. המדריכים מצד אחד מזרזים אותנו להתקדם כדי שהקניון יזרום ולא יווצרו “פקקים”, ומצד שני מספיק סבלניים להסביר, לצלם אותנו, להראות את זוויות הצילום המיוחדות, ולתת טיפים למצלמים בסלולרי כיצד להוציא את המיטב מהתמונות. לסיכום – היה מושלם על אף העומס והמחיר היקר. אתר שאסור בשום אופן להחמיץ. אין דומה לו. לתשומת לב המבקרים אסור להכניס שום תיק למקום אלא אם הוא שקוף לחלוטין. זה כולל גם את נרתיקי המצלמות (כן גם אלו הקטנות). תבואו מאורגנים או שתיאלצו לרכוש שם תיק שקוף.
מזג האוויר לא כל כך שיתף איתנו פעולה בפייג’. בעודנו בקניון התחיל לטפטף. למזלנו רק טפטוף. מהקניון המשכנו לאיזור שקרא THE CHAINS ושוטטנו שם על הסלעים מעל האגם. מקום יפה לצילום. בשלב הזה החל כבר גשם חזק, נסענו אל מרכז המבקרים של סכר גלן ובילינו בו כשעה (לא לקחנו את הסיור, רק ביקרנו במרכז עצמו שהיה מעניין מאוד, גם לילדים). כשיצאנו מהמרכז הגשם חזר להיות טפטוף, אז נסענו לנקודת התצפית הקרובה GLEN CANYON DAM OVERLOOK. הליכה ממש קצרה לתצפית יפה מאוד על הסכר והנהר. התוכנית היתה להמשיך לפרסת הסוס אבל שוב גשם… נכנסנו לסניף דניס הקרוב לארוחת המבורגרים ושניצלונים (אכלנו ממש מעט במסעדות במהלך הטיול. לא התחברנו לאוכל האמריקאי נוטף השמן ועתיר הסוכר והעדפנו בהרבה לבשל לעצמנו ). חזרנו בשעת ערב מוקדמת הפעם למלון. בתוכנית היתה אפשרות לשייט על האגם (לשכור סירת מנוע לשעה שעתיים או לקחת משהו מאורגן). מזג האוויר (הגשם, אבל יותר מכך הרוחות החזקות) לא אפשרו את זה אז ויתרנו.
סה”כ יום רגוע יותר בקצב שלו שנדרש אחרי כמה ימי טיול יותר אינטנסיביים.
-
אנטילופ – אי אפשר לבחור תמונות הכל כ”כ יפה……
--
--
--
--
--
THE CHAINS
--
מרכז המבקרים של הסכר-
נקודת התצפית
--
-
מה הסיפור שלהם עם תיק שקוף?
לפני שנתיים לא היה קיים , טיילנו עם תיקי הגב הרגילים
...).