האם שווה להשכיר רכב בלוס אנג'לס?
-
האם קל להתנייד בעיר?
האם יש חניות פנויות ברוב המקומות?
-
אני הייתי בלוס אנג'לס לפני חודש וחצי.
דבר ראשון בשום פנים ואופן לא לנסוע בתחבורה ציבורית שהיא אוטובוסים/מטרו. זה ממש לא מזמין תיירים (בלשון המעטה).
רכב כמובן יכול לעזור וחניות יש בשפע אבל אני לא השכרתי אלא התניידתי באובר שזה היה מושלם. כמובן אם נעזרים באובר מאוד חשוב איפה ישנים. אני ישנתי באזור המיד סיטי- 10 דק' מבוורלי הילס, 15 דק' מהוליווד ו-20 דק' מסנטה מוניקה ווניס ביץ', אז בהחלט אובר לא היה נורא כל כך במחירים.
-
תחבורה ציבורית מאד בעייתית בלוס אנג׳לס, אז עדיף רכב.
צריך לקחת בחשבון נהיגה לא תמיד קלילה, כי יש המון פקקים. יש אוטוסטרדות ענקיות עם המוני נתיבים, והכל פקוק. הנהגים פחות סבלניים מאשר איזורים אחרים בקליפורניה, אבל מי שבא מישראל אולי פחות ירגיש את זה.
מבחינת חניה, אנחנו משתדלים לחנות בחניונים או valet. חניה ברחוב (באיזורים מסחריים ותיירותיים, לא מדברת על שכונות מגורים), היא מועטה ולא תמיד ברור מה מותר ומתי.
-
אפשר לשאול למה התחבורה הציבורית בעייתית ולא מזמינה תיירים? -
בוא נגיד בעדינות ובזהירות שהיא משרתת אוכולסיה אחרת (לא מנסיון אישי, אנחנו תמיד עם רכב, אבל מקריאה).
-
הייתי בלוס אנג’לס לפני שנים רבות, אז בטח הכל השתנה, אבל לפחות בחוויה שלי לא היתה בעיה של “אוכלוסיה” כזו או אחרת. כלומר, ברור שמי שנוסע בתחבורה ציבורית בעיר הוא מהשכבות החלשות, מכיוון שאוטו הוא חובה בעיר הזו (היא ממש לא היתה ערוכה לתחבורה ציבורית ואפילו הולכי רגל היו מחזה נדיר בחלקים גדולים ממנה). אבל לא הרגשנו שום בעיות או אי נעימות. מה שכן לא היה מזמין הוא התחבורה הציבורית עצמה – גרועה, אטית, מסורבלת, המתנה ארוכה.
זו עיר למכוניות, חד וחלק.
-
זו גם היתה החוויה שלי לפני כך וכך שנים. הבעיה היתה הסירבול, ההמתנה הארוכה, מסלולי הנסיעה הארוכים, פחות האוכלוסיה.
-
תודה לשלושתכן. נשמע דומה מאוד לחוויית התחבורה הציבורית באוסטין. אגב, בגלל מזג האוויר הקיצוני כאן בחלק גדול מן השנה, עבור חסרי בית רבים האוטובוס הממוזג מספק הזדמנות לברוח מהאקלים והם פשוט מסתובבים מאוטובוס לאוטובוס במשך כל היום. יש כאן אירגוני סעד שמספקים כרטיסי חופשי-יומי מהסיבות האלה.
נראה לי שלפחות במקרה שלנו, כן נשתמש באוטובוס. אבל זה כי יש לנו רק נסיעה אחת הלוך וחזור, עם אוטובוס ישיר, ובלי חשק להיסחב עם שני כיסאות בטיחות במשך יום שלם.
-
עד כמה שידוע לי, לפחות בעבר, לוס אנג’לס באמת נחשבה מקרה קיצון גם בארה”ב של תחבורה ציבורית מזעזעת. הייתי בה מסיבות שונות זמן ארוך יחסית ללא רכב, וזה היה נורא. באמת. הלכתי לפעמים כמה קילומטרים טובים ברגל רק כי זה יהיה קצר יותר מתחבורה ציבורית (ולא בכל מקום אפשר היה ללכת ברגל, בטח אחרי החשיכה). אבל כאמור, זה היה לפני מיליון שנה, אולי – בניגוד לחוויותיי מהתחבורה הציבורית בישראל – זה השתפר מאז...
-
טוב, לא נשמע מעודד אבל כאמור אין לנו אפשרות אחרת. מבטיח לדווח. -
תתעודד מזה שהייתי שם באמת לפני מיליון שנה. רק אומר שזה היה במסגרת טיול התרמילאים הראשון שלי…
דווח ותיהנה!
-
אני ביקרתי בלוס אנג’לס רק פעם אחת כבוגר וגם זה בשנות ה- 90. מבין לגמרי את מה שכתבת לגבי הנהגים. מאחר שנהגתי באיזורים אחרים בארה”ב בתקופה ההיא, לרבות בוסטון שמפורסמת בארה”ב בנהגיה הגרועים (לפחות זה השם שלהם), הרגשתי היטב את חוסר הסבלנות והצפצופים שהיו בלוס אנג’לס (ולא נתקלתי בהם במקומות האחרים). כמובן, עדין הנהגים שם “יותר ידידותיים” מהנהגים שפעמים רבות פוגשים על כבישי ישראל. -
@dhz אמר:
לרבות בוסטון שמפורסמת בארה”ב בנהגיה הגרועים
המשפט הזה משגע אותי כבר שנים.
כל אבל כל הנהיגה הסבלנית שלי בארץ מקורה בנהיגה באזור בוסטון וניו אינגלנד בצעירותי, סבלנות ואדיבות.
כשהגעתי לניו יורק חטפתי שוק... -
מסכים. מעולם לא פגשתי נהגים אדיבים וזהירים כמו בניו אינגלנד [אם כי בתוך בוסטון עצמה לא יצא לי לנהוג]. הרבה יותר חביבים, למשל, מהנהגים בשווייץ, ובטח שיותר מהטקסנים [למרות שבהשוואה לישראל הנהגים כאן חסידי אומות עולם]. -
אם זה מעודד אותך, באוגנדה הנהגים גרועים יותר מבארץ. כלומר, ספציפית בקמפלה, ברוב שאר המדינה בקושי היתה תנועה. אבל קמפלה, טירוף.