ספריי נגד דובים ברוקיס
-
מי שבזמן שהותו ברוקיס קנה ספריי נגד דובים, מה עשיתם עם הספריי הזה כשעזבתם את המקום ?
הספריי הזה נחשב כנשק ולכן אסור להעלותו למטוס, כמו כן כשקניתי אותו הייתי צריכה למלא טופס עם הפרטים שלי (שם, כתובת וארץ) נרשם גם מספר סידורי של המיכל , כך שאם אני משאירה אותו באיזה מקום נגיד במלון , אז המיכל הספציפי הזה עם מספרו רשום תחת השם שלי .
איך זה היה אצלכם ? איפה השארתם אותו ?
תודה
-
אגב, לכל הבאים לרוקיס הקיץ הזה, היערות השנה מלאים בדובים , זה מה שאמרו לי גם בבאנף וגם בג׳ספר, היום הינו היום השביעי שאנחנו כאן וכבר ראינו 7 פעמים דובים, פעמיים גריזלי, פעם גריזלי לבד (זה קרה היום) ופעם אמא עם שני גורים.
ויתר חמשת הפעמים דובים שחורים , חוויה מ ד ה י מ ה!!!! כל המפגשים היו בזמן נסיעה בכבישים הראשייים וגם בצדדיים.
כשאעלה את סיפורי כאן באתר כשאחזור לארץ אצרף תמונות , סתם ככה לידיעה. למטיילים הבאים יש למה לצפות.
-
-
אני מתה מפחד… אני ממש מפחדת פתאום להיתקל בדב ככה פתאום באמצע המסלול.. אנחנו גם מטיילים רק אני ובעלי..
בקשר לספריי הזה- איפה בדיוק אפשר לקנות? האם ידוע לכם אם אפשר להעביר אותו במעבר הגבול לארצות הברית?
-
אם למשל את מסיימת בקלגרי את הטיול יש שם תחנות איסוף למיחזור שיקבלו את זה. אפשר גם לשאול בתחנה של ריינג’רים- אולי הם יקחו את זה…. -
הגריזלי מסתובבים בעמקים בעיקר בעונה הזו (יוני, תחילת יולי). מי שיגיע החל מאמצע יולי, יש פחות סיכוי לראות אותם.
-
אהלן,
אין מה לפחד – רק לדעת את חוקי הזהירות ולא לעשות שטויות.
וגם – אם אתם נוסעים בקיץ ולא עושים טרקים ארוכים, 95 אחוז שלא תהיו לבד במסלול. זה לא אומר שלא יתכן ותהיו לבד לחלק מסוים ושיתכן שתפגשו שם דב, אבל כנראה שרוב הזמן תהיו מוקפים באנשים.
באופן אישי העברנו שני מיכלי ספריי את הגבול בין קנדה לארה״ב (גבול יבשתי) המון פעמים. ברוב הפעמים אמרנו שיש לנו ספריי דובים (היו פעמים שבקושי שאלו אותנו שאלות ואז אולי לא ציינו את זה באופן מיוחד)
היה אכפת הרבה יותר לשוטרי הגבול התפוחים והתפוזים שהיו לנו מאשר הספריי
(שניים כי – אחד לכל אחד – אבל זה כי עשינו טרקים עם שינה בשטח, ולדעתי במצב כזה כדאי שלכל אחד יהיה ספריי אישי, אם עושים מסלולים קצרים לדעתי מספיק אחד לזוג – כל עוד הולכים ביחד)
-
איזה כיף!! נשמע ממש נהדר!
הייתי ברוקיז בספטמבר ולא ראיתי שם אפילו דוב אחד
(אבל ראיתי במקומות אחרים אז זה בסדר
)תמשיכו להנות!
-
אגב –
מעניין ממש – איפה קנית את הספריי שביקשו ממך את הפרטים הללו?
קניתי כמה פעמים בכמה מקומות שונים (גם בקנדה וגם בארה״ב) ובאף מקום לא ביקשו ממני פרטים מזהים כאלה..
באופן אישי – יצא שהיו לנו כמה דברים שמכרנו בסוף הטיול למשפחה מקומית מטיילת, אז פשוט נתנו להם גם את הספריי.
(ובפעם אחרת אני לא זוכרת מה עשינו. אולי השארנו במרכז מבקרים אצל הריינג׳רים. לא נראה לי שמותר להם למסור את זה למטיילים או משהו אבל הם עושים הדגמות בחלק מהמקומות. רק אל תשאירו בקליפורניה כי שם בכלל אסור להיות עם מיכלי ספריי בפארקים
) -
ואם כבר הספריי הזה.
זה רציני הדבר הזה?
יש תיעוד של אנשים שניצלו בעזרתו
אנחנו עוד חודש בגליישר וגם אני ברועדים מדובים.
ניראה לי שנטייל בעיקר בקבוצות עם רנג’רים שזה קצת מבאס -
בוקר טוב לכולם(כאן בוקר)
תודה לכולכם על התגובות, הספריי נקנה בקאנמור במרכז המסחרי בחנות שנקראת CANADIAN TIRE.
הריינג׳רית במרכז המבקרים בקאנמור המליצה על המקום , זה נמצא במרכז המסחרי ליד SAFEWAY ( סופרמרקט ענקי).
גם אנחנו מפחדים להתקל בדובים במסלול אבל זה לא קרה, יש מטיילים לאורך כל הדרך אמנם יש קטעים שנמצאנו לבד , חח קצת חששנו, דיברנו בקול רם ( הזדמנות מצויינת לריב
הדובים בטוח יברחו).הבוקר אנחנו יוצאים ללייק אוהרה , זה היום הראשון של פתיחת האגם, יש לנו אוטובוס ב8:30 ואכן גם הבוקר אני קצת חוששת כי זו תחילת העונה, גם מוקדם חוששת שלא יהיו הרבה מטיילים, בעצם גם ככה אין , זה רק נוסעי האוטובוס, זה לא הרבה אנשים.
טוב, מזרזים אותי כאן להתארגן. אם אכנס לאתר בערב סימן שחזרנו בחיים
צ׳או
שרה
-
אכן באוהרה כמות המטיילים זעומה.
במשך יום שלם ראינו אנשים בודדים ( ולא ראינו שום דובים או בעלי חיים אחרים ) -
היי שרה, ללא קשר לדובים נשמח לקבל (כשתחזרו בשלום ובשמחה...) חוות דעת על לייק אוהרה .
-
בעניי המקום הכי מדהים ברוקיס
-
אז הנה אני כאן , סימן שהכל כשורה
אז כמה עדכונים – נתחיל ממה שהשרשור הזה התחיל, וזה מה עושים עם הספריי נגד דובים בסוף הטיול.
אז כיוון שמחר בבוקר יש לנו טיסה, רצינו להיפטר מהספריי הזה , בדרך לקלגרי נכנסנו שוב למרכז מידע לתיירים בקאנמור , שם נתנו לנו כתובת איסוף של המיכלים הללו – Biosphere Institute of Bow Valley, 9 Street, Canmor
רק שהיא שכחה להגיד לי שפתוח שם עד 16:30 הגענו למקום והיה סגור, חזרנו אליה שוב, איך שראתה אותי שאלה/אמרה , אהה המקום סגור?!!!! אז אני אקח את זה ונעביר אליהם מחר, כל זה קרה ב- 16:58 וב- 17:00 על השעון הם סוגרים. מזל ששמתי לב לשעון.
אז מה זה היה הדבר הזה !!!!!!!!
לא יכולת לקחת ישר בהתחלה ? לפחות מי שמעוניין קיבל כאן מידע.
לגבי לייק אוהרה , חלום !!!!!! יש לי הרבה לספר על היום הזה , אבל לא רוצה ככה לזרוק פרטים פה ופרטים שם . היה שווה ביותר.
למרות שלא ציפינו למה שהיה , אעשה זאת באופן מסודר כשיסתיים הטיול .
מחר טיסה לארה״ב וכשנחזור ארצה אכתוב את קורותינו ברוקיס באופן מסודר , אבל מי ששאל על אוהרה, אז מומלץ מומלץ מומלץ !!!!!
אם יש עוד שאלות אז בשמחה, אשמח לעזור למי שממש בקרוב נוסע וגם מי שיותר מאוחר.
לילה טוב לנו
ובוקר טוב לכם 
-
אז לאן הם נעלמים אחרי יולי ?
-
שרשור מעניין.
הרבה שנים מאז שהייתי ברוקיז ובגליישר אבל יש דברים שלא שוכחים. גם מאות אנשים 200 מטר ממרכז המבקרים בגליישר לא הרתיעו גריזלי ענק שבחר להמשיך ולהתקרב עד שהרינג׳רים החליטו להוריד סיכונים וירו בו כדורי מלח. פשוט לא ספר את האנשים. חיה מדהימה במיוחד כשהוא נעמד על הרגליים האחוריות.
כמו כן שביל עמוס במטיילים הופך מהר מאוד לשביל של מטיילים במנוסה אם הם במקרה הטרידו אמא שחורה עם הגור שלה.
המספרים של האנשים כנראה לא מרתיעים את חיות העל האלה במיוחד לא גריזלי.
-
ככל שהבנתי, הם עוברים לאזורים נידחים יותר בשמורות (כל מיני עמקים שאין אליהם כבישים).
-
נשמע מלחיץ!
ממה שהבנתי (גם קריאה בנושא וגם שיחות רבות עם ריינג׳רים והדרכות ספציפיות לגבי דובי גריזלי – בכמה פארקים שבהם עשינו טרקים נדרש לעבור הדרכה יסודית במרכז מבקרים לגבי דובים לפני שמקבלים פרמיט) – ההמלצה הכי הכי טובה היא לטייל בקבוצה של אנשים.
מקרה כמו שאתה מתאר הוא מאוד נדיר וכנראה מדובר (במקרה הראשון) בדוב ש״הורגל״ לקשר בני אדם עם המצאות אוכל, ואולי באופן כללי גם מאוד תוקפני, אחרת באופן עקרוני דוב לא יתקוף קבוצה.
לגבי המקרה השני – כמובן שהדבר האחרון (!!) שצריך לעשות אם נתקלים בדוב זה לרוץ! חשוב מאוד!!
יצא לי להתקל לפחות 6 פעמים בדובים במסלולים (כנראה יותר, זה מה שאני זוכרת כרגע) – רק פעם אחת פגשתי דוב במסלול ב lower 48, כל שאר המפגשים היו בצפון קנדה או אלסקה.
אגב המקום שבו פגשתי דב הכי מקרוב (2 מטר!) היה דווקא בקליפורניה בקינגס קניון אבל משום מה אף אחד לא מפחד לטייל שם : )
שורה תחתונה – אין מה לפחד, לא הייתי מגבילה את הטיול רק לקבוצות עם ריינג׳רים.
רק חשוב לדעת איך כדאי להתנהג ולשיר ולצעוק לפעמים בשביל.
באמת באמת שיש סיכוי זעום ביותר שיקרה לכם משהו מדוב.
(לא רוצה לבאס אבל תאונות דרכים/או כל דבר נוראי שגרתי אחר הוא הרבה יותר מסוכן סטטיסטית)
-
אני ובחור שטייל אתי ברומניה פגשנו דב חום (אותו מין, תת מין אחר מהגריזלי) הרמנו את מקלות ההליכה וכך נראינו לדוב גבוהים ממנו. הו נסוג די מהר לתוך הצמחיה.
