@Ponamona סביב קאנאב עצמה יש הרבה דברים יפים שאנשים לא כ"כ מודעים אליהם (בעיקר כי אתרים רבים נגישים רק עם רכב 4x4).

האתר הכי מפורסם בסביבה הוא ה-Wave המדהים (באזור שנקרא North Coyote Buttes) - הסיכוי להגיע אליו בעונה הוא יחסית נמוך עקב העובדה שהגישה מוגבלת ל-20 מטיילים בלבד מדי יום. יש הגרלה על הפרמיטים - 10 מהם מוגרלים 4 חודשים לפני דרך האינטרנט, ועוד 10 מוגרלים ע"י ריינג'רים בקאנאב עצמה מדי יום עבור מי שרוצה לטייל למחרת - לפרטים המלאים ר' בקישור הבא. יש גם חברות טיולים מקומיות שיכולות להיכנס להגרלה עבורכם (או לפחות פעם זה היה אפשרי). אני אישית טיילתי פעמיים עם החברה הזו והייתי מרוצה - https://www.dreamlandtours.net. צריך לזכור שגם אם זוכים בהגרלה, ההגעה למקום דורשת נסיעה (לא מאד ארוכה) על דרך עפר - דבר שאסור עפ"י חוזה חברות השכרת הרכב, ולכן ייתכן שתרצו להיעזר בחברת ג'יפים מקומית בכל מקרה.

אם לא מצליחים עם ה-Wave (או אין לכם כוח אפילו לנסות), יש הרבה אתרים אחרים שווים שלא דורשים הגרלה (אך כן דורשים נסיעה על דרכי עפר/חול), למשל:

Coyote Buttes South - מדרום ל-Wave, תצורות סלע מעניינות בשפע. עדיין צריך לרכוש פרמיטים דרך הקישור למעלה, אבל בדרך כלל אין בעיה להשיג.

The White Pocket - אחד המקומות המדבריים היפים שהייתי בהם בארה"ב, מעין "אי" של סלעים צבעוניים משונים ביותר.

ועוד הרבה מקומות יפים ופחות מוכרים שהחברות המקומיות יוכלו לקחת אתכם אליהם.

צריך לציין שהאזור מתאים לטיולים בעיקר בתקופת האביב, הסתיו והחורף - בקיץ החום הוא קשה מאד לטיול של כמה שעות בשטח.

מבחינת הגישה למקומות כמו ברייס ו-Zion - זה אפשרי בהחלט, אבל אני אישית נהניתי לישון ממש בפתחי הפארקים האלה כדי להתחיל לטייל מוקדם בבוקר כשיש הרבה פחות אנשים, ובברייס בפרט כיף במיוחד ללכת לראות את הזריחה.

מבחינת מקומות לינה מומלצים בקאנאב, יש רשת מקומית טובה מאד שנקראת Canyons Collection, יש להם מוטלים/מלונות עם הרבה יותר אופי לעומת המלונות של הרשתות הגדולות שפזורים בעיירה. ואני גם זוכר את המיטות שלהם כנוחות במיוחד.

https://www.thecanyonscollection.com

קודם כל, כמובן שהרי הרוקי יפים לאורך כל השנה. מאי יכול להיות סביר אבל בהחלט יש כמה חסרונות: צפוי להיות קריר יותר, דרכים צדדיות מסוימות יכולות עדיין להיות סגורות (למשל, הדרך לאגם Moraine, למפל Takakkaw, להר Edith Cavell ועוד), שבילי הליכה גבוהים יותר יהיו עדיין מושלגים, וגם רוב האגמים המפורסמים של הרוקיז עדיין יהיו קפואים או חצי קפואים, מה שלא יאפשר לכם לראות את צבע הטורקיז המפורסם של המים. גם יהיה כנראה מוקדם מדי בשביל לראות פריחה. 

מצד שני, יש גם יתרונות – הנופים יהיו יפים בכל מקרה, הרבה שלג על ההרים שזה תמיד משהו נחמד עבורנו כישראלים, יש סיכוי לא רע למזג אוויר טוב, והכי חשוב – יהיו הרבה פחות אנשים באתרי התיירות מאשר בקיץ (שצפוי השנה להיות העמוס ביותר אי פעם).

לגבי אלסקה, העונה בדרום-מזרח כבר מתחילה בתקופה הזו, אמנם קרוז טוב יותר כנופש ופחות כטיול שמאפשר ממש לראות את אלסקה, אבל אם זה מה שאתם מחפשים – זה יכול לעבוד בסדר גמור.

בקיצור, זה לא הזמן הכי אידיאלי, אבל אני בטוח שתהנו גם כך.

אני אישית חושב שעדיף לא לטוס מאדמונטון אלא כן לחזור לקלגרי. במקרה כזה, סדר הלינות הרצוי הוא – קודם באנף, אח״כ ג׳ספר, וסיום בלייק לואיז לפני החזרה לקלגרי (אחרי לייק לואיז, אפשר גם לישון ליד שדה התעופה בקלגרי ולטוס לויקטוריה על הבוקר כדי לעשות את הדברים יותר בנחת).

הלינה בלייק לואיז מחלקת את הדרך בין ג׳ספר לקלגרי, וכך גם שומרים את אחד משיאי הרוקיז (האגמים מוריין ולואיז) לסוף.

המרחק מג׳ספר עד קלגרי אמנם קצת יותר גדול מאשר המרחק בין ג׳ספר לאדמונטון, אבל היי - מדובר כאן על נסיעה באחת הדרכים הכי יפות בעולם. היא שונה בכל פעם שנוסעים בה, גם מבחינת מזג אוויר וראות, גם מבחינת הזוויות שרואים את הנוף, גם מבחינת התאורה על ההרים, וגם מבחינת בעלי חיים שלפעמים רואים ולפעמים לא. בנוסף, זה ״מוריד לחץ״ מהנסיעה הראשונה בין באנף לג׳ספר שהיא עמוסה באטרקציות – יש פחות דחיפות לרוץ ממקום למקום, כי יודעים שהולכים לעשות את הדרך פעם שנייה ותהיה עוד הזדמנות לעצור בנקודות/תצפיות שפוספסו או שנמצאות בצד ההפוך של הכביש לעומת כיוון הנסיעה.

כשנוסעים מג׳ספר לאדמונטון, די מהר יוצאים מההרים ואז זה פשוט מישורים חסרי עניין למשך רוב הנסיעה.

אם מוגבלים בזמן (שבועיים ומטה) עדיף לעשות ברכב קלגרי-קלגרי ואז לטוס לויקטוריה (שעל האי ונקובר). שם שוכרים עוד רכב, עושים סיבוב באי וחוזרים עם המעבורת לונקובר. יש לזה כמה יתרונות:

1. יש צ׳אנס שני לנסוע את ה-Icefield Parkway במקרה שבפעם הראשונה מזג האוויר היה גרוע ולא ראו את הנוף כמו שצריך (דבר שקורה לא מעט).
2. כביש ה-Icefields Parkway הרבה יותר מעניין ומרשים גם אם נוסעים בו עשר פעמים לעומת הדרך בין ג׳ספר לונקובר, שיש בה כמה קטעים נחמדים מאד, אבל לא כאלה שיפילו אתכם אחרי הרוקיז.
3. חוסכים את הלילה/שניים/שלושה בדרך ואפשר להעביר אותם אל האי ונקובר, שם הנופים שונים לגמרי (חופים ויערות גשם) ולטעמי יותר מעניינים מהנופים בין הרוקיז לבין ונקובר.
4. חוסכים 9-11 שעות נהיגה (תלוי באיזה כביש נוסעים לונקובר) + מעבורת של שעה וחצי.
5. הטיסות מקלגרי לויקטוריה זמינות מאד, זולות יחסית (130-200 דולר לאדם), קצרות (בערך שעה וחצי) ואפילו מרוויחים שעה בחזרה כי בריטיש קולומביה באזור זמן אחר.

@bobsfog2

עשיתי את הנסיעה בין יוסמיטי לוגאס פעמיים. פעם אחת נסעתי בדרך פחות מעניינת (שחותכת ישר מקליפורניה לנבדה דרך מדבר נטול אטרקציות, אלא אם כן מחשיבים מעבר לא רחוק מ-Area 51 לאטרקציה), ובפעם השנייה נסעתי בדרך הרבה יותר אטרקטיבית שנצמדת לסיירה נבאדה וחותכת מזרחה רק ב-Lone Pine (ואז נוסעים דרך Death Valley). בהנחה שנוסעים בעונה מתאימה (כלומר, לא בקיץ כאשר החום נוראי), הדרך השנייה בהחלט הייתה שווה את ההשקעה. 

קודם כל, ביציאה המזרחית מיוסמיטי שווה מאד לבקר ב-Mono Lake, אגם מלח שבחוף הדרומי שלו יש מקבץ של סלעים מעניינים. בשתי הפעמים שהייתי שם היו שקיעות מדהימות עם עננים ורודים על כל השמיים – אני מניח שזה לא מקרי, משהו במיקום של האגם בצד הצחיח של ההרים עוזר לזה לקרות.

דרומה ממונו לייק יש לך את Mammoth Lakes ו-June Lake, אמנם לא אזור מרשים כמו יוסמיטי, אבל יפה בכל קנה מידה (הרים, יערות, אגמים וכל זה).

ב-Lone Pine יש גם נוף יפה מאד של הר וויטני – ההר הכי גבוה ב-Lower 48, וגם את Alabama Hills – אזור עם סלעים מיוחדים בגוון חום כהה, כולל סלע אחד מאד מפורסם בצורת קשת. 

Death Valley הוא אמנם לא הפארק הלאומי הכי יפה בארה”ב או קרוב לזה (אם זה היה בארץ זה בקלות היה נחשב לאחת האטרקציות הגדולות...). אבל, גם שם יש מראות לא רעים בכלל. בעיקר נהניתי מטיול זריחה ב-Mesquite Dunes, דיונות מאד פוטוגניות שנמצאות קרוב לכביש. 

בטיול ההוא לא מיהרתי – ישנתי לילה אחד ליד מונו לייק (Lee Vining), לילה אחד ב-Lone Pine ולילה אחד ב-Death Valley. כמובן שלא יהיה לכם זמן לעשות את זה, אבל אולי לפחות תספיקו חלק.

אם הבן חובב טבע שווה לשקול שייט לווייתנים במונטריי – אחד המקומות הטובים בעולם לעשות את זה בשנים האחרונות. אם לבת יש בעיה עם מחלת ים אולי אפשר לשקול פיצול (למרות שבשיוטי הבוקר בדרך כלל אין יותר מדי גלים - מעל עשר פעמים עשיתי שם שייט ואף פעם לא ראיתי מישהו סובל מזה).

השייט לוקח כ-3-4 שעות ובאוגוסט בשנים האחרונות בגלל שיש יותר מזון במפרץ (כנראה קשור לשינויי האקלים) רואים שם עשרות לווייתני Humpback לאורך כל ימי הקיץ וגם הרבה לווייתנים כחולים. בספטמבר האחרון היו יומיים-שלושה שראו בהם 60 האמפבקס ו-60 לווייתנים כחולים בכל שייט… זה משהו כמעט חסר תקדים. 

אפשר לעקוב אחרי מצב הפעילות באמצע יולי ולהחליט אז, אבל כן חשוב להזמין מראש בעונה הזאת.

לשייט קלאסי, ממליץ על החברה http://www.montereybaywhalewatch.com/ שנמצאת ב-Fisherman’s Wharf. אם רוצים משהו יותר אינטימי ויותר חווייתי, ממליץ על https://www.fastraft.com/ , שיוטים בסירה קטנה ומהירה שמופעלים ע״י ביולוגית ימית סופר-נחמדה בשם קייט.

אני הצלחתי להגיע לשם, וזה היה לפני כמה שנים בחודש פברואר (ירד שלג).

אפילו לא השתתפתי בהגרלה – פשוט דיברתי עם בעל המלון שישנתי בו ב-Kanab (אגב מקום חמוד מאד), והוא אמר לי שלחברת טיולים מקומית יש פרמיט מיותר של מישהו שלא הגיע.

בעיקרון הפרמיטים האלה לא אמורים להיות מועברים מאדם לאדם, אבל כנראה הסיכוי להיתפס היה אפסי והם אמרו שזו לא בעיה. כמובן שהייתי צריך לשלם על הסיור הזה קצת כסף, אבל בלעדיו גם כך לא הייתי יכול להגיע לשם (היה צריך רכב 4 על 4 כדי לצלוח את כביש העפר שמוביל מהכביש הראשי לחניון).

בקיצור, התמזל מזלי והגעתי למקום האדיר הזה. אחד היפים שראיתי. גם כל השטח מסביב פשוט הזוי מבחינת תצורות הסלעים.

בחורף באופן כללי יש סיכוי גדול יותר לזכות בהגרלה כי מעט מאד תיירים מגיעים לאזור. חבל שזה לא רלוונטי עבור רוב האנשים.

יש באזור עוד מקום יפה מאד שנקרא The White Pocket שלא דורש פרמיטים, אבל שוב, צריך ג׳יפ כדי להגיע. החברה מוציאה סיורים גם לשם.

וגם החלק השני של השמורה של ה-Wave שנקרא Coyote Buttes South הוא מאד יפה ושווה ביקור – יותר קל לזכות בפרמיטים לטייל שם.

לגבי Valley of Fire, זה יפה, אבל לא מתקרב לאזור של Kanab.

היי סיגל,

אפשר לוותר בלב שלם על השייט לויקטוריה.

אם היה לכם זמן וזה היה בקיץ, אז מילא.

אבל המעבורת באמת לא ממש מעניינת, וגנים בוטניים יפים יש מספיק גם בונקובר עצמה (למשל, גני ואן דוסן שנמצאים מדרום למרכז העיר ליד פארק המלכה אליזבת׳).

לגבי קאפילאנו, אי אפשר לראות מבחוץ. לדעתי המקום שווה ביקור. מלבד הגשר המפורסם יש גם סדרת גשרים תלויים בין העצים ועוד מסלול הליכה חדש שמעוגן לצוק מעל הנחל. מה גם שבאוקטובר יהיו שם הרבה פחות אנשים (שזו המכה העיקרית של המקום בקיץ).

מצד שני אם אתם מחפשים גשר בחינם, אפשר לנסוע לקניון לין שנמצא לא רחוק משם. הגשר אמנם קצר בהרבה מקאפילאנו אך המקום עדיין יפה מאד.

אם אתם עם אוטו, ההגעה לשם קלה מאד. אבל אפשר גם בשייט קצר מהדאון טאון ואז באוטובוס. הטבע שם נחמד מאד (יערות גדולים, נחל זורם עם מפלונים ובריכות) אך בטוח לא ידהים אתכם אחרי הרוקיז. זה מסוג המקומות שיותר מרשימים אם מגיעים אליו לפני הרוקיז.

את לא צריכה להחליט עכשיו. כשאתם מגיעים תראו מה מזג האוויר, ותראו אם עדיין בא לכם לעשות עוד טבע או שאולי עדיף להתמקד באטרקציות עירוניות יותר.

מסלול יפה מאד.

כביש 1 צפונה מסן פרנסיסקו בהחלט מומלץ, אם כי השיא של הנופים מהכביש עצמו הוא באורגון ובמדינת וושינגטון. מצד שני, בהחלט כדאי לנסוע לאזור של Redwood NP, אפילו בשביל טיול קטן. העצים שם מצדיקים את הנסיעה. יש עצי Redwood יפים גם באזור סן פרנסיסקו ודרומה (הרי סנטה קרוז), אבל לא באותם גדלים. באמת צריך יומיים כדי להגיע לשם בנחת. קח לינה בעיירה שנמצאת בערך באמצע הדרך, יש מספיק אפשרויות. מצטרף להמלצה מעלי לגבי ביקור בפוינט רייס.

סיבה מיוחדת שלא כללת גיחה לקרייטר לייק? אם כבר הגעת עד גבול אורגון… זה בהחלט יותר שווה מלאסן לדעתי. אגם קלאמת׳ הוא לא אטרקציה גדולה בפני עצמו. האזור כמובן יפה אבל לא שווה הגעה במיוחד.

כדאי לדעתי להקדיש שני לילות לאגם טאהו (יום שלם של טיול באזור). הוא אחד האגמים היפים בארה״ב ללא ספק. לדעתי עדיף על שהות מוארכת בהר שאסטה, (למרות שאני מאד אוהב את הר שאסטה).

כשאתה מדבר על Mammoth Lakes אני מניח שאתה בונה על כך שמעבר טיוגה יהיה פתוח עד אז?… זה לא מאה אחוז יקרה. ולהגיע מסביב זה חתיכת עיקוף. אז צריך לקחת בחשבון.

לפי האתר של הפארק מריפוזה סגור עד הסתיו עם גישה מוגבלת להולכי רגל (נדרשת הליכה לא קצרה כדי להגיע). יש עוד כמה חורשות של סקויות ביוסמיטי אבל אני לא בטוח שהן מרשימות כמו אלה בפארק סקויה.

בכל מקרה, אם הרעיון הוא רק לראות סקויה או שתיים ולסמן וי, בהחלט אין חובה לנסוע עד פארק סקויה, ואפשר להקדיש את הזמן הזה לצפון קליפורניה – פארק לאסן, הר שאסטה, ואולי אפילו Redwood National Park. אבל אם כבר מגיעים עד שם הייתי גם קופץ לקרייטר לייק מתוך חזירות… עוד כמה שעות נסיעה בודדות.

@AviorTa

מצפון לסיאטל יש את Seattle Premium Outlets.

אין ספק שבאנף עיירה חמודה ומתוקתקת ומתאימה יותר למי שמחפש להסתובב בערבים.

הפואנטה של הלינה בלייק לואיז היא לחסוך זמן נסיעה (נכון שרק 60 ק”מ, אבל בדרך כלל עושים אותם הלוך-חזור משהו כמו 3 פעמים וזה מצטבר בסוף לכמה שעות). הגישה למקומות המפורסמים (לייק לואיז, מוריין לייק, יוהו) קלה וזריזה יותר, וזה חשוב בעיקר בבקרים כאשר צריך למהר לאתרים המרכזיים לפני שהמאסות של התיירים מגיעות. מי שלא מחפש שופינג או חיי לילה (ויש הרבה אנשים שבאים לרוקיז נטו בשביל הייקינג וטבע), בהחלט יכול ליהנות מלייק לואיז. יותר שקט, יותר בטבע, צמוד להרים הגבוהים. מבחינת מחירי המלונות, גם בבאנף מאד לא זול, אז לא נראה לי שזה עד כדי כך משנה.

@גדליהו-מהגרעין

לחב’ הדרכה מקומיות יש (או לפחות הייתה בשנים קודמות) הקצאה משלהם למספר מקומות על האוטובוס בכל יום.

היי, תודה רבה איילת על סיפור הטיול המושקע לאללה.

הקרחון שראיתם בקינאי פיורדס הוא Holgate Glacier.

הדולפינים הם טכנית לא דולפינים אלא קרובי משפחה שלהם שנקראים פוקנות (Porpoise).

@dregev03

גשם באולימפיק (ובכלל, בכל האזור של מערב וושינגטון ואורגון) זה המצב הנורמלי והבריא. כאמור, זה אזור של יער גשם ממוזג. 

אולימפיק פארק יפה מאד, בעיני בהחלט אחד המומלצים. היערות שם עשירים במיוחד – Hoh Rainforest הוא קטע היער המרשים ביותר שאפשר להגיע עד אליו ברכב, ויש בו שילוב של ארזים גדולים יחד עם עצי מייפל ”מכושפים” (מכוסים בטחב ירוק) שלא יצא לי לראות במקומות אחרים. אפשר לראות באזור הרבה פלגי מים פוטוגניים שזורמים בתוך היערות, וכמובן חופים מעולים עם  צוקי חוף דרמטיים וריכוזים צפופים של סלעים גדולים שבולטים מתוך המים, חלקם מכוסים בעצים. 

ברור שגם החופים בקליפורניה ואורגון יפים מאד וכבודם במקומם מונח, אבל איכשהו באולימפיק השילוב של הצמחיה, הנחלים וצוקי הים הוא מוצלח באופן מיוחד.  

יש גם את החלק ההררי של הפארק – אזור Hurricane Ridge והר אולימפיק. הוא אמנם לא מאד גבוה יחסית להרי הגעש של הקסקיידס, אבל בהחלט מוסיף לגיוון בנופים. 

כמובן שאם יש לכם זמן מוגבל והעדפות אישיות אחרות – לגיטימי. אבל הרגשתי שאני חייב להגן על כבודו של הפארק הזה.

@rozmar

זה יותר עניין של דיג יתר, סכרים שמונעים מהדגים להגיע למחוז חפצם במעלה הזרם, זיהום של הים שפוגע בשרשרת המזון, וגם רעש מספינות שמשבש את היכולת של הלווייתנים לתקשר.

@rozmar

קראתי שהאורקות באזור איי סאן חואן התמעטו בגלל שכמויות הסלמון באזור כבר לא מה שהיו פעם. בקנדה הפכו את הפרטים הנותרים למוגנים עוד-יותר והחמירו את מגבלות ההתקרבות אליהם, כך שחלק מהחברות בויקטוריה כבר לא מכוונות בכלל להגיע לאזור הזה.

@bobsfog2

עשיתי את הנסיעה בין יוסמיטי לוגאס פעמיים. פעם אחת נסעתי בדרך פחות מעניינת (שחותכת ישר מקליפורניה לנבדה דרך מדבר נטול אטרקציות, אלא אם כן מחשיבים מעבר לא רחוק מ-Area 51 לאטרקציה), ובפעם השנייה נסעתי בדרך הרבה יותר אטרקטיבית שנצמדת לסיירה נבאדה וחותכת מזרחה רק ב-Lone Pine (ואז נוסעים דרך Death Valley). בהנחה שנוסעים בעונה מתאימה (כלומר, לא בקיץ כאשר החום נוראי), הדרך השנייה בהחלט הייתה שווה את ההשקעה. 

קודם כל, ביציאה המזרחית מיוסמיטי שווה מאד לבקר ב-Mono Lake, אגם מלח שבחוף הדרומי שלו יש מקבץ של סלעים מעניינים. בשתי הפעמים שהייתי שם היו שקיעות מדהימות עם עננים ורודים על כל השמיים – אני מניח שזה לא מקרי, משהו במיקום של האגם בצד הצחיח של ההרים עוזר לזה לקרות.

דרומה ממונו לייק יש לך את Mammoth Lakes ו-June Lake, אמנם לא אזור מרשים כמו יוסמיטי, אבל יפה בכל קנה מידה (הרים, יערות, אגמים וכל זה).

ב-Lone Pine יש גם נוף יפה מאד של הר וויטני – ההר הכי גבוה ב-Lower 48, וגם את Alabama Hills – אזור עם סלעים מיוחדים בגוון חום כהה, כולל סלע אחד מאד מפורסם בצורת קשת. 

Death Valley הוא אמנם לא הפארק הלאומי הכי יפה בארה”ב או קרוב לזה (אם זה היה בארץ זה בקלות היה נחשב לאחת האטרקציות הגדולות...). אבל, גם שם יש מראות לא רעים בכלל. בעיקר נהניתי מטיול זריחה ב-Mesquite Dunes, דיונות מאד פוטוגניות שנמצאות קרוב לכביש. 

בטיול ההוא לא מיהרתי – ישנתי לילה אחד ליד מונו לייק (Lee Vining), לילה אחד ב-Lone Pine ולילה אחד ב-Death Valley. כמובן שלא יהיה לכם זמן לעשות את זה, אבל אולי לפחות תספיקו חלק.

@bobsfog2

טכנית זה יכול לעבוד, אבל קחו בחשבון שבשדות תעופה קטנים יכולה להיות בעיה בנושא של השכרת רכב, גם מבחינת זמינות של רכבים וגם מבחינת אפשרויות/עלויות ההשכרה החד-כיוונית (כי מניח שתרצו להחזיר בתחנה אחרת). זה נושא שצריך לברר קודם.