התעוררתי לתוך שומר המסך שלי, גן עדן- הרוקיס הקנדיים יוני 2019
-
מקסים!!! אני כל כך נהנת מהדרך בה את מספרת את הטיול שלכם ברוקיז.. בהחלט עושה לי כבר חשק (עוד חודש!)
איזה כיף שהצלחתם להזמין כרטיסים לאגם אוהרה, גם אנחנו היינו מבני המזל שהצליחו, אבל כולי תקווה שהמזג האוויר יהיה יפה כשאנחנו נגיע.. חייבת לעשות את המסלול של opabin lake מה שאתם תיכננתם מלכתחילה.. ואני בכלל מתכננת לחזור הרבה יותר מאוחר מ11 בבוקר.. אבל הכל תלוי במזג האוויר.
ואיזה כיף שהצלחתם להגיע בסוף לאגם מוריין!!!!
זה האגם שאני הכי מחכה לראות אותו בטיול שלנו.. איזה יופי! אני מתכננת לקום לפני הזריחה ולראות מהתצפית הזו את הזריחה..
דרך אגב- אז אני מבינה שאין צורך לטפס על ערימת האבנים המסוכנת הזו כדי להגיע לתצפית על האגם? בשום מקום לא קראתי שיש שביל מסודר לתצפית ! רושמת לי
-
בערך ב16:00 יצאנו מהאגם ואנחנו נוסעים לקנמור כדי לשאול במרכז המבקרים איפה אפשר להחזיר את ספריי הדובים כי אסור להעלותו לטיסה , הוא נחשב כנשק לכל דבר.
מקבלים כתובת Biosphere Institute of the Bow Valley נוסעים לשם כ6 דקות רק כדי לראות שהמקום סגור ( נסגר ב16:00 ), חוזרים בחזרה למרכז המבקרים ורק אז הגברת שם מתכבדת לקחת מאיתנו את הספריי ואומרת שהם יעבירו אליהם מחר בבוקר, (יופי, לא ידעת שב-4 כבר סגור? למה שלחת אותנו לשם? ) כל ההתברברות הזו לקחה לנו זמן אנחנו חוזרים למרכז המבקרים ממש דקותיים לפני השעה 17:00 בה הם סוגרים את המרכז. איזה מזל מה היינו עושים אם גם הם כבר היו סגורים. טוב, בטח היה נמצא פתרון אבל רצינו להגיע למלון בראש שקט.
עכשיו באמת סיימנו עם האדמיניסטרציה, מחפשים משהו לאכול , עוצרים בחורונת צעירה ומבקשים המלצה לפיצה טובה באזור, ללא היסוס היא נותנת לנו שם של מקום, מיד נכנס לגוגל מפות ו5 דקות אנחנו שם
זה המקום
מומלץ ביותר, קיבלנו פיצה ענקית עם 2 סוגי תוספות , טאבון ענקי במקום , המקום הומה וזה סימן שהוא באמת טוב
תמונה אחרונה לקנמור
ואנחנו בדרך לקלגרי, בדרך מזג האויר נרגע
מגיעים ב20:00 למלון, צ׳ק אין , ומתחילים לסדר מזוודות למחר, השקמה ב5:45
כבר רבע ל11 בלילה, השמים עדיין בדמדומים, אני לא מפסיקה להתפעל מיזה
-
20 ביוני – היום העשירי
מחזירים ללא עיכובים את הרכב בשדה ב8 בבוקר
ב-10:15 בדיוק ממריאה הטיסה שלנו ללוס אנג׳לס , 3 שעות טיסה. ממש כלום.
אמריקה אנחנו מגיעים
אנחנו לקראת כייף נוסף של שבועיים וחצי.
היה לי מאוד נעים לשתף ולחוות שוב את הטיול, מרוב התרגשות לקראת המפגש המשפחתי ובשבועיים וחצי העמוסים שהיו לנו, לא הספקנו לעכל את החוויות שלנו, ואם חזרתנו ארצה , היינו עסוקים מאוד בהשלמת הפערים במקומות העבודה כך שרק בזכות השיתוף כאן באמת חוויתי הכל שוב, ועכשיו אתן לזוגי לקרוא ולהיזכר גם.
השתדלתי לרשום את שמות המקומות בשמם הלועזי כדי שיקל על המתכננים לעתיד למצוא את המקומות על המפה.
מקווה שהטיפים עזרו למי שלפני הטיול ותוך כדי...
תודה לכל המגיבים וגם לקוראים הסמויים.
אם שכחתי להגיב למישהו עימו הסליחה.
נשתמע בטיולים הבאים
שרה
-
היי, הזריחה בלייק מוריין תיהיה בגבכם , הצילומים הנם מהגבעה הצופה לכיוון מערב,,, ואכן כפי שרשמתי השביל ברור מאוד ולא קשה, לא להעיז אפילו לטפס על הגבעה .
מקווה שתעלי גם את את קורותיהם בטיול
שיהיה לכם טיול מופלא
-
שלום למה אין אפשרות לצלם את תיאור הטיול הנפלא ?
-
-
שרה
שרשור עם תמונות ותאורים שלא רואים כל יום.
ממש מצליחה לשתף קצת בטיול שלכם ולעשות הרבה חשק לחזור(בלי ילדים) לטיול מקיף כזה………………
תודה
-
שרה, תודה רבה.
תיאור מעולה ותמונות מדהימות.
-
-
שמח שראיתם את מוריין.
המסלול של Consolation Lakes הוא מסלול קל ומישורי של בערך שעה-שעתיים. לא משהו כ”כ אקזוטי…
אכן יש דובי גריזלי שמסתובבים באזור מדי פעם, מכאן ההמלצה ללכת בקבוצות של 4. אני רואה בתמונה שצילמת שביום שהגעתם זה היה בגדר המלצה בלבד, לא חובה. זה חובה רק כאשר באמת ראו איזה דוב בסביבה.
-
בראבו
תודה על הדווח. תודה על התמונות.
היה לכם טיול נהדר. לחיי הטיול הבא -
קודם כל טיול מדהים וסיפור מדהים ותמונות נהדרות.
יש סיבה גם לחזור כי לייק אוהרה יפה יותר בשמש והמסלול שלא עשיתם הוא היפה ביותר שעשיתי בחיי. ( כולל הטרקים של גליישר מלפני שבועיים שהציבו תחרות קשה
).
לי כבר מתחשק לחזור לרוקיס.
והערה לגבי האוטובוס- בדרך חזרה אם יש מקום ( ובד”כ יש ) האוטובוס עוצר למטיילים שיורדים ברגל ומציע להם “טרמפ בתשלום” ( וזאת בניוגד לעליה ששם זה לא נעשה למרות שיש מקום ) -
שרה, תודה רבה רבה, בשבילי הסיפור שלך היה בדיוק במקום, כמעט הרגשתי שאני כבר שם… רשמתי המון תובנות וטיפים. תודה על ההשקעה והכישרון...
-
שרה ואווווווו
רק התחלתי לקרוא אבל מאוד בא לי להגיב כבר עכשיו-
הטיול מזכיר את הטיול שלנו לרוקיז לפני 4 שנים וככ כיף לקרוא ולהיזכר.
התמונות משגעות!!!
הצבעים והמראות עוצרי נשימה ואני ממש שמחה שנתת כותרת כ’כ מושכת!
תודה על שיתוף זורם וקריא,מהנה ונוסטלגי
ממשיכה לקרוא ולהנות
סיגל
-
כל הכבוד.תודה! אכן מזכיר את הטיול שלנו. תאמת זה היה לפני 5 שנים וכבר חושב האם כדאי לעשות זאת שוב. -
שרה
השלמתי קריאה וככ שמחתי שלא פספסתם את מוריין בסופו של דבר כי אני חושבת שזה היה פספוס לפספס אותו .
וכן... יש המון אגמים יפים אחרים... תכלס, הכל יפה שם . מישהו אמר גן עדן ?
זוכרת ששאלת אותי איך אני מצלמת ועניתי לך שבסלולרי ... ואמרתי לך אילו תמונות ה Canon שלך תוכל להפיק.
אז באמת תמונות משגעות ,
תודה במיוחד על התמונות מקרחון המלאך (בשנה שעברה כביש הגישה היה סגור לשיפוצים ) , עמק 5 האגמים עליו ויתרנו , ואוהרה שאליו לא הגענו .
עשית לי יופי של השלמות !
ובתוספת כל בעלי החיים האלו והגריזלי - וואו !
היה כיף לעקוב.
מקווה שגם לכם נשאר הטעם הטוב של הסטייק מ Earl's עד היום ( כמו שהחבר שלנו תמיד אומר..)
ומי שחושב על לחזור .. אל תחכו 15 שנה כמוני...
אגב, מתחברת למה שכתבת על הזמן שלוקח לעכל את המראות והחוויה של המקום הזה. זה לא תמיד קורה באותו רגע , אלא אח''כ.
אני עדיין המומה לפעמים כשאני מסתכלת בתמונות שלי משם.
אולי גם בגלל זה הרבה מדברים על לחזור לשם שוב.
-
-
שרה היה מקסים לקרוא את הטיול שלך, ועוד תוך כדי הטיול שלנו!
נתת רעיונות ותיאורים והיה נהדר!!!
שאלה, בתור מאוכזבת לייק אוהרה (4 מחשבים שונים ואף אחד לא הצליח ב5 בדיוק לתפוס מקום באוטובוס, אבל לא ביום הראשון של העונה אלא במרכזה…. בשיא) האם פרט להילה של מעט מבקרים הוא היה אכן כל כך יותר מהאחרים? יש כל כך הרבה אגמים מהממים ברוקיז ומסלולים….
-
תודה רבה
ושמחה שעזרתי.לגבי לייק אוהרה , אין ספק שכמות האישורים המצומצמת הניתנת להגיע אליו יוצרת הילה סביבו ומייחדת אותו מאוד, הוא באמת מיוחד מאוד ויפה כשלעצמו , וכשעומדים על שפת האגם , רואים את המראות מסביב ואת יודעת שאת נמצאת שם כמעט לבדך ואין כמויות של אנשים ובליל שפות ודיבורים סביב , אפשר לשמוע את רעש המפלונים הקטנים ציוץ הציפורים או במקרה שלנו , שקט מסביב והשלג יורד , זה קסם בפני עצמו.
מה שראינו זה כלום, אני מניחה שמי שעושה מסלול בתנאים כאלה חווה את האגם בעוצמה חזקה יותר ממה שחווינו , נכון שיש מלא אגמים יפיפיים וקסומים אבל אין מה לעשות כשהוא המוני (לייק לואיז, לייק מוריין ועוד) למרות היופי זה קצת אחרת .
תנסי לדמיין את ההגעה לפייטו לייק, אחרי העליה הקצרה שנגלה לך המחזה המרהיב הזה ואת שם לבד או עם המטייל/ים שאיתך ולא קופצים לך מכל עבר אנשים ואת מתאמצת להוציא תמונה בלי אורחים מסביב כמה זה יכול היה להיות עוצמתי.
אותו הדבר במוריין לייק, על הגבעה הנפלאה המשקיפה לאגם, לבד!!!!! רק מהמחשבה הזו יש לי צמרמורת.
בקיצור זה שווה שווה שווה
-
מבינה מה את אומרת.
ישאר לחלום אחר, כנראה
צריך לחיות עם האכזבות הקטנות של החיים….שמחה שאתם הצלחתם!
