?Rv Ready for an R.V road trip story- דרום מערב ארה"ב- אוקטובר 2019
-
ריני,
אני מחפשת את הפוסט על המעבר מן הגרנד קניון לפייג’.
אם אינני טועה דילגת על נסיעה זו ב-1.10...
אנחנו נעשה את הדרך ההפוכה, ואני מתלבטת לגביה.
נילי
-
היי חברים, שמחה על התגובות, הן מחממות לי את הלב וגורמות לי להמשיך לספר!
ramiav1- תודה שאתה עוקב וקורא.
פוריה א.- פוריה יקרה, נראה לי שבזכות ההתלהבות הכייפית שלך כולם “נדבקו” בחיידק הסירה בפייג', אכן יום מדהים. המים היו קרים, נשבה רוח ומבחינתי כאמא (קצת)חרדתית הייתי יכולה בקלות לוותר על כל היום הזה, אז התפשרתי על 5 שעות. והאמת שזה הספיק.
מסכימה ששווה לחזור לשם!!!
eden24h-דיאנה, אני פה, מקווה שעכשיו ילך לי יותר בזרימה.
TAGA- כיף שאת מלווה אותי, צודקת על טיול קיץ, יש לו מלא יתרונות. (אבל גם חסרונות).
nilih- נילי, אשמח לעזור לך גם בפרטי, בכל אופן את צודקת לגבי ה-1.10. פיספסתי אותו.
אולי מוני יצליח לסדר את הימים לפי סדר כרונולגי… ואם לא פשוט אפרסם את הפוסט ככה.
מקווה שמחר אמשיך…
לילה טוב -
ריני, אמרתי לך שבטוח יהיו קליינטים לסיפור ,
וגם אני מחכה להמשך .
וכאמא חרדתית אחת לאחרת : לא בטוח שהייתי נותנת לילדים שלי להיכנס למים הקרים... עם מחשבות של "בטוח מישהו כבר יחלה וזה יהרוס לנו את שאר הטיול " , אז כל הכבוד לך ששיחררת וזרמת.
ת'אמת , כנראה שלילדים לא קר כמונו... או שמים קפואים פשוט לא מפריעים להגדרה של מעין ליום הכי טוב בחייו ...
-
חחח, ברור שהיו לי את המחשבות האלה!!! וזרמתי, בסתר ליבי התפללתי שאף אחד לא יחטוף משהו(
)
ואמת- לי תמיד יותר קר מלהם -
גם אני תמיד לחוצה מזה, אבל למדתי שאיכשהו להם לא קר כמו לנו..גם אצלנו היו מים קפואים באגם פאוול (היינו כמה ימים לפני ריני), והם בילו כל היום במים.
בטיול אחר לטנריף, זוכרת שהיינו בפארק מים (לא מקורה), היו 18 מעלות, אני הייתי בחוץ עם עליון חם, והם בילו במים..מדי פעם יצאו להתחמם ואז השפתיים שלהם היו בצבע סגול..גם שם היו בסדר
-
איכשהו כשחזרתי לכתוב את הסיפור- פיספסתי את ה-1.10, כותבת אותו פה… אולי מוני יצליח להדביק אותו בסדר כרונולוגי, ואם לא… אז...לא.
נילי -תודה שהסבת את תשומת
1.10- קניון אנטילופ שלי, קניון אנטילופ לא תמצא מקום כזה - כזה טוב + המדריך שלנו היה גבר גבר !!!
הבוקר יוצאים לדרך מוקדם, נוסעים על כביש 64 מזרחה(פירוט בסוף הפוסט), על תחילת הדרך אנחנו רואים עדר של איילים עם קרניים גדולות, עוצרים לכמה צילומים, טבע במיטבו.
ממשיכים בנסיעה, מידי פעם רואים את הקניון מציץ מצד שמאל של הכביש,
מצד ימין של הדרך יש יער קטן, מעין מחפש דובים, ואחרי כמה רגעים אנחנו רואים שלט של פומות... אבל הפעם לא דובים ולא פומות!
התצפית הראשונה שנבחרה נקראת- Grandview point, אנחנו מגיעים אליה עוד לפני השעה 8:00, קר פה מאוווד, ואנחנו די לבד.
התצפית מדהימה, פנורמית, השמש בדיוק מלטפת את שכבות הקניון בקרניים זוהרות של בוקר חדש, הכול כל כך בהיר ויפה.
הולכים מקצה לקצה, מתרשמים מהיופי, אחרי כמה דקות קופאים סופית ורצים לקרוואן.
ברדיו מתנגן השיר של עברי "מוגזם" ואני חושבת לעצמי שזה שיר שממש מתאים לקניון הזה- הגרנד קניון הוא קניון מוגזם, נוף סופר דרמטי, בהחלט אחד שאי אפשר להתעלם ממנו וגם כמות האנשים בו מוגזמת.
פוסחים על כמה תצפיות שיחכו לנו לפנסיה(הם עוד יהיו פה כשנגיע), ועוצרים בתצפית שנקראת Navajo point, זו התצפית הגבוהה ביותר בגרנד קניון(2,275מ'). תצפית מקסימה, רואים בה בבירור את נהר הקולורדו שאחראי על ה"מוגזם" הזה…
והשכבות כל-כך יפות!!!
ממשיכים בנסיעה מזרחה, בצומת Cameron, פונים שמאלה על כביש 89, כביש דו מסלולי נוסעים אחד אחרי השני, אבל לשמחתי אין פקקים כמו שמטיילים אחרים דיווחו.
הנסיעה עוברת בטריטוריה של שבט הנבאחו, בצידי הדרכים רואים הרבה מאוד מבנים יבילים של האינדיאנים (יותר נכון להגיד-האומה הראשונה), שחיים פה בדלות אבל עם נוף מדהים, עוד ניתן לראות בצידי הדרכים תחנות לממכר חפצי אומנות ותכשיטים אינדיאניים- אנחנו מוותרים וממשיכים בנסיעה.
הצבעים של ההרים מסביב והאדמה מאוד מגוונים- אדום, חום, אפור, חרדל, בז׳, לבן וגם כל הצבעים האלה על כל גווניהם, באמת משהו מיוחד.
אחרי הפניה ימינה ב The gap(איזה שם מגניב), נוסעים עוד כשעה בנוף צהוב, שומם, מדברי, צחיח וחד גוני, עד שרואים מרחוק את אגם פאוול על גדות העיירה פייג' לידה נישן הלילה.
השעון בפאלפונים קופץ שעה אחת קדימה אבל אצל שבט הנאבחו לא מתייחסים אליו- הם מפעילים כל השנה שעון קיץ.
מגיעים בשעה 10:30 לחניה של Ken`s tours, מהם הזמנו את הסיור שלנו להיום לשעה 12:30.
אנחנו מכינים ארוחת בוקר מפנקת בקרוואן ונחים קצת.
בעין רגילה, לא ניתן להבחין בקניון שמסתתר לנו ממש לפני העיניים.
לסיור אסור לקחת תיקים- אלא רק מים, טלפון ומצלמה בלי הכיסוי!!!נתחיל מהסוף- קניון אנטילופ- מ ד ה י ם!!!! כל כך ייחודי, כל כך שונה, כל כך יפה, היה שווה כל שנייה וכל דולר.
ובנוסף זכינו למדריך שווה- שמו קאי, כישרוני, סבלני, חילל בחליל מיוחד והנעים לנו את ההמתנה, צילם אותנו בכישרון רב והסביר כל כך יפה על האומה הראשונה, על הקניון (נקרא קניון חריץ, שנוצר בעקבות זרימה חזקה של מים דרך אבן חול, שבמשך שנים המים מפלסים נתיב עקלקל באבן ויוצרים קירות מפותלים). עוד הוא סיפר על תהליכי הבלייה של הרוח ושל הגשם, על הגשמים בתקופת המונוסנים שממלאים את הקניון(ויש אנשים שמתו כתוצאה מכך), על החיים שלו, המשפחה שלו, על השפה של שבט הנאבחו שהיא נחשבת לאחת השפות הקשות בעולם ובמלחמת העולם השנייה השתמשו בהם כדי להעביר קודים.
בקיצור- נהננו מאוד!!!
והתמונות שלנו באנטילופ קניון-
קצת על הסיור- הסיור עורך כשעה, היינו קבוצה של 8, יורדים במדרגות צרות לתוך קניון חריץ, והולכים עקב בצד אגודל עם סיורים אחרים, למרות הצפיפות והיתה צפיפות גדולה- המדריך שלנו תמיד מצא את זמן לצלם אותנו, נתן הסברים על הקניון וסיפר בדיחות.
רוב הקניון צר מאוד, כך שאם מותחים ידיים לצדדים נוגעים בשני צידי הקניון, הצבע של הקניון הוא חום אדום ותצורתו גלים גלים.
מיותר לציין ששומעים את המילה וואו, מדהים, יפה- בכל מיני שפות- כולם מתלהבים, כי אי אפשר שלא!!!
לאורך כל הסיור קאי הראה לנו חיות ודמויות דמיוניות שניתן לראות בקניון אם רק מרימים את הראש למעלה.
כמויות האנשים-
ואחת שאני אוהבת במיוחד-
הכניסה והיציאה הם בשני מקומות שונים.
כשיוצאים מהקניון זה אחד החלקים המגניבים ביותר- מגיחים מבטן האדמה דרך חריץ צר ישר לשמש המסנוורת שבחוץ.
אחרי הסיור נסענו לקניות בוולמרט, משם לקמפינג שלנו להלילה. הדרך מדהימה, רואים את אגם פאוול עם מימיו הכחולים ואת קירות קניון גלן עם צבעיו האדומים, מחזה שמספק מראות מהפנטים.
אגם פאוול הוא אגם מלאכותי השני בגודלו בארה"ב והוא שוכן בגבול בין אריזונה ליוטה, הוא נוצר בגלל הקמת סכר גלן על נתיב נהר הקולורדו.
הקמפינג שלנו מקסים ושוכן ממש קרוב למים של האגם, אפשר ללכת ולטבול במים.
אחרי שהתמקמנו, עשינו כביסה, מדורה ועל האש...
היה אחלה יום!
-
קישור לאתר הקמפינג
מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
*תצפיות נוספות בכביש 64 מהגרנד קניון מזרחה
* תצפית על אגם פאוול שנקראת Waheap overlook רצוי להגיע אליה עם השקיעה.תובנות, מחשבות וטיפים-
*כביש 64- מזרחה- תצפיות-
Grand View Point- לא לוותר, נמצאת 20 ק”מ מהווילדג’.Moran Point
מוזיאון- Tusayan Museum & Ruins
Lipan Point
Navajo point- נקודת מנקודה זו רואים בבירור את נהר הקולורדו ואת המגדל האינדיאני- לא לוותר.
מרכז מבקרים Desert View
Desert View Watchtower- מגדל תצפית אינדיאני, שקירותיו מעוטרים בציורים אינדיאניים מרשימים, נפתח ב9:00 בבוקר, בנקודה זו יש תצפית פנורמית על כל אזור הקניון. (יש מסלול הליכה אל המגדל)
Little Colorado River Gorge Overlook- 35 ק"מ אחרי תצפית המגדל, יש תצפית נוספת ויפה על קניון צר ותלול שערוצו נשפך לנהר הקולורדו.
*בנסיעה מהגרנד קניון לפייג', השעון בפאלפון התעדכן שעה קדימה. יש לשים
שאצל שבט הנאבחו כל השנה שעון קיץ ולכן לא התייחסנו לקפיצה בשעה.
*קניון אנטילופ-
*הקניון הוא חלק משטחיו של שבט הנבאחו,ולכן חובה לצאת עם סיור מאורגן
*יש 2 חברות שמוציאות סיורים- דיקסי, Ken’s(לפי מה שהבנתי הם אחים שהתפצלו), אנחנו הזמנו מKen’s.
*צריך להיות חצי שעה לפני שהסיור מתחיל.*בפורום מדובר על הצפיפיות בתוך הקניון שאכן קיימת ובגדול!!!
אני אישית לא מוכנה להפסיד מקום בגלל שצפוף, אני מנסה לנתק את ההמון ולהתמקד רק בנוף.*נתנו לקאי המדריך טיפ על הסיור המוצלח.
*יש איסור להכניס תיקים, הם מקפידים על כך מאוד, כמו כן מצלמות גדולות ניתן להכניס בלי הכיסוי.
*חשוב להזמין כמה חודשים מראש את הסיור באנטילופ קניון.
*אנחנו בחרנו באנטילופ תחתון בעיקר בגלל הסולמות שחשבנו שיכניסו עניין להליכה.
*יש מגרש חניה ענק ואין בעיות חניה עם הRV. -
ריני,
הפירוט שלך אדיר!
כבר מעתיקה לקובץ שלי.
התמונות של אנטילופ יפיפיות! כמה חודשים לפני הביקור באנטילופ הזמנת את הסיור?
אני כאן מחכה להמשך.
נילי
-
נילי, שמחה שהפירוט טוב, לפעמים מפחדת שזה קצת יותר מידי
מאוד אהבנו את הקניון אפילו שבאמת נורא צפוף, פשוט לא רואים דברים כאלה כל יום...זו בדיוק הסיבה שאני נוסעת לטיולים…
אנחנו הזמנו בתחילת מרץ, אבל יש לנו חברים שהזמינו ביוני והיה להם מקום זמין. -
ההתייחסות שלך לתצפיות בכביש 64 חסכו לי זמן יקר, ומה גם שצירפת צילום של מפה
.שאלה נוספת:
מה ההבדל בין הסיור באנטילופ התחתון לסיור באנטילופ העליון?
קוראת שאיילת, דיאנה ואת הזמנתן את הסיור בחלק התחתון.
נילי
-
נילי, אני הזמנתי בקניון אנטילופ x, שזה קניון קטן יותר מקניון אנטילופ ומיקום אחר. (עדיין בסביבה, אבל זה לא העליון ולא התחתון)
-
תודה רבה!
לא שמתי לב להבדל בתמונות.
חוזרת לקרוא את האשכול שלך
נילי
-
על קניון X דיאנה תסביר-כי אני לא שמעתי עליו לפני שדיאנה הכירה לי אותו.
מבחינת עליון/ תחתון- זה שני חלקים שונים של אותו קניון, אבל נקודות הכניסה והיציאה מהם שונים.
לפי מה שקראתי הם מאוד דומים(שניהם חייבים סיור מודרך, פחות או יותר דומים מבחינת מראה), אבל יש כמה נקודות שונות.
הקניון העליון-
לא ניתן להגיע אליו ברגל אלא, נוסעים עם ג’יפים פתוחים, אבל ההליכה בתוכו יותר נגישה.
הוא קצת יותר יקר מהתחתון, וכתוב שבו מתבצעים הצילומים המפורסמים.(וגם סיורי צלמים שהם יותר יקרים)
הקניון התחתון-
הצר יותר מבין השניים, ההגעה אליו ברגל אבל יש לרדת ולעלות בסולומות צרים אליו וגם בתוכו. יותר זול.
-
השלמתי קריאה עכשיו ונהניתי לחזור אל כל המקומות השווים הללו.
איזה כיף של טיול היה לכם -
תודה איילת, איזה כיף שקראת.
בהחלט אחלה של טיול. -
3.10- תן לשים ת'ראש על דיונה...
נפרדים מהקמפינג על גדות אגם פאוול(שהיה מלא עד אפס מקום)
מוצאים את עצמנו שוב במדבר, הנסיעה מזכירה מאוד סרטי מערבונים קלאסיים של פעם, בטוח צילמו פה כמה עשרות מהם.
ההרים הם סלעי ענק בצבעי חום, אפור, בג׳- בכולם ניתן לראות שכבות אופקיות ואנכיות- מאוד מיוחד!
בהמשך הנסיעה ההרים הופכים להיות עוד יותר אדומים, זה אדום כמעט בורדו וצורתם הרי שולחן, הר אחרי הר.
עוצרים במרכז המבקרים של Kanab, לוקחים מפה, שואלים על דיונות החול הורודות והאם קרוואן יכול לעבור את הדרך- הרנג׳ר עונה שכן.
יש פה שלט של הגרלת הלוטו של ה"גל”(חובה לקבל למסלול הזה אישור מיוחד-רק 10 אנשים ביום מורשים להיכנס, חמישה מהם מוגרלים במרכז המבקרים של קאנאב- קישור לאיך מקבלים אישור)
ברחוב הראשי של העיירה רואים פארק קרוואנים ובצמוד אליו בית קברות.
כמו כן, רואים בצד הדרך מכונית משטרה עם בובת אדם בפנים. מאוד יצירתי!
בסוף העיירה מסתתרת פנינה אמיתית- מאפיה קטנה ומדהימה שנקראת- Kanab creek bakery, יש פה קפה אמיתי ומאפים שנראים ממש ממש טוב.
ברור שאנחנו מתפנקים בעוגות, כשנטעם אותן אח״כ נגלה שהן מעולות!!!
ממשיכים בנסיעה, פונים שמאלה ל- Coral Pink Sand Dunes State Park
יורדים מהכביש הראשי שמוביל לברייס ונוסעים כ-12 מייל פנימה.
ב11:30 מגיעים לבודקה של הרנג׳ר- זה סטייט פארק ולכן משלמים $10.
לאכזבת כולם לא ניתן היום לשכור טרקטורונים כי הם מלאים להיום. .
הילדים לא מוותרים על התפלשות מסיבית בחול, אז אנחנו צועדים עצמאית על הדיונות והילדים במשך שעתיים שלמות מממשים את פנטזיית ההתפלשות, ההתגלשות, חוץ מלאכול חול הם עשו הכול. (ממליצה למי שיש ילדים).
מזל שיש לנו קראוון שהסכים לקבל אותנו עם כל החול, נשטפו והמשכנו בדרכנו לכיוון ברייס.
נוסעים צפונה על כביש 89, בעיירה Orderville אנחנו רואים מספרים צבועים על הגבעה(אושרה סיפרה על זה בבלוג שלה), המספרים הללו הם טקס הסיום של תיכון וואלי. הראשונים שהגו את הרעיון והטביעו את חותמם היו מחזור 1928, שטיפסו במעלה הגבעה וצבעו את שנת סיום התיכון שלהם על אבן. אחריהם זו הפכה להיות מסורת וכיום יש המון מספרים בכל מיני צבעים(כשהתחרות הסמויה היא מי שמטפס הכי גבוה) נחמד!!!
בסוף העיירה הבאה- Glendale, אנחנו רואים מגרש של אספן מכוניות עתיקות, וכתוב שאפשר להסתכל אבל לא לגעת.
יש לו אוסף די חביב.
הנוף משתנה, כבר פחות צחיח, יותר ירוק ויש יותר חקלאות, חלקות קטנות וקוונועים, לאנשי מושב שכמונו זה עושה טוב בלב!
הכביש מתחיל לטפס מעלה, בכל זאת עוד מעט מגיעים לברייס שהגובה בו הוא 3000מ׳. מצד שמאל אנחנו מתחילים לזהות מעט הודוסים, זה אפריטיפ למה שמחכה לנו בברייס(הודוס=עמודי סלע גבוהים שנוצרו בעקבות סחיפה של סלעי משקע)
בצהריי היום מגיעים לפאתי ברייס, עוצרים לקפה בכניסה לקניון האדום ומפטפטים עם משפחה ממינכן.
בהמשך הנסיעה רואים הודוסים אדומים ויפים, והכי יפה- עוברים עם הקרוואן בתוך שתי קשתות אדומות מהממות.
המשך היום בפוסט הבא-
-
מ ה מ ם !!! אין מילים איזה יופי של מסלול !!!
נהנית כל כך מהכתיבה שלך וגעגועים למקומות המדהימים האלה
פוריה
-
המשך 3.10-
עוצרים במרכז השאטלים של ברייס(נמצא בתחילת הפארק בצד שמאל של הכביש), מקבלים הסבר ומפה מעולה של הקניון עם כל התצפיות האפשריות.
ברייס הוא נשיונל פארק מאוד מרוכז, כל התצפיות ומסלולי ההליכה נמצאים על כביש אחד שאורכו 18 מייל(כביש ללא מוצא), יש מערכת שאטלים מעולה ומומלץ להשתמש בה.
קרוואנים-* במשך כל היום מותר לנסוע עם הקראוון בכל 18 המייל, אבל במשך היום עצירה+חניה מתאפשרת רק מהמייל ה4 עד ה18.
* נקודות העניין/המסלולים הפופולריים נמצאים ממייל 0(הכניסה לפארק) עד למייל הרביעי- קרוואנים מורשים להחנות באזור זה רק משעה 18:00(בגלל שאנחנו לא בעונה הבוערת הרנג׳ר עושה לנו הנחת שעות ומאשר לנו להחנות החל מ-17:00)
מפות- קישור למפה של כביש 18מייל ומסלולי הפארק.
מפה של מייל 0 עד מייל 4-
יש לנו זמן עד 17:00 ולכן מחליטים לנסוע עד למייל ה18 האחרון בכביש לתצפית הדרומית ביותר והגבוהה ביותר בפארק(2778מ׳).
תצפית זו נקראת- Rainbow point, התצפית מספקת את נוף הברייס מרחוק, רואים את ההודוסים, שמייחדים את הברייס, יש לעמודים האלה צבעים מתחליפים בצבעי אדום כתום לבן.
לי ולמעין הם הזכירו את טיפטופי הטירות שעושים בחוף הים עם חול ומים!!! או לחילופין את אשת לוט – בכל אופן הפה נשאר פתוח מפליאה- מקסים פה!!!
מכאן אנחנו מתחילים לחזור צפונה ולעצור בתצפיות השונות לפי הזמן שיעמוד לרשותנו-
עוצרים לתצפית Agua canyon, עוד זווית על ההודוס היפים.
עצירה הבאה ב-Natural bridge, תצפית על קשת טבעית מקסימה, מראה יפה.
עצרנו גם בתצפית שנקראת- Farview point
וגם בתצפית Swamp canyon
השעה אחרי 17:00ואנחנו מתקרבים למייל ה4, אז מרשים לעצמנו להיכנס עם הקרוואן לתצפיות האחרות.
התצפית הראשונה באזור הזה אותה פקדנו נקראת Bryce point והיא מרשימה ביותר, ההודוסים קרובים אלינו- כולם אמרו וואו (הילדים לא רצו לרדת מהקרוואן ובסוף שמחו שהם באו, יש אליה הליכה קטנה).
השמש מתחילה לצבוע את ההודוס בזהב- וזה יפה!!!
היה לי קשה לבחור תמונות, אז קבלו…
התצפית הבאה והאחרונה להיום- תצפית ה-Inspiration (חייבים תצפית עם שם כזה בכל פארק לאומי), אף היא מהממת ביופיה, צילמנו צילמנו נפעמנו נפעמנו- עד שהתעייפנו.
מפה נסיעה קצרה לפארק הקרוואנים שלנו- שבמונחים של פארק קרוואנים הוא עצום- כמעט עיר, סיבוב קטן במחנה(יש פה אגם), ארוחת ערב, מקלחות ולישון.
מחר יש לנו עוד יום שלם בברייס, להסתובב בין ההודוס ולהתרשם מהברייס היפה הזה, איזה כיף.
מסלול יומי- 3.10
מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
*טיול טרקטורונים בדיונות הורודות- לא היה מקום, יש צורך להזמין מראש.
תובנות, מחשבות וטיפים-
* כשעוברים מפייג(אריזונה) לברייס(יוטה)- מפסידים שעה.
*המאפיה בקאנאב מומלצת מאוד- קפה מעולה ואמיתי ועוגות שוות במיוחד, יש גם לחמים מיוחדים ומקום קטן לשבת.
החניה במאפיה קטנטנה, ול-RV בכלל אין מקום, אז ניב נעמד בצידי הכביש ואני הלכתי לקנות עם הילדים.*Coral Pink Sand Dunes State Park- שטח ענק של דיונות חול עליהן ניתן לעשות טיולי טרקטורונים- חובה להזמין מראש.
*בכניסה לפארק המדינה- יש לשלם $10, להחנות ומהחניה יותצר מסלול קצר לתצפית על הדיונות, כמובן שמי שרוצה יכול ממש ללכת עליהן.
אם אין לכם הרבה זמן ואתם רק רוצים לטפס לרגע על דיונה, ניתן לעשות את זה לפני שמגיעים לכניסה לשמורה.
ברייס הוא פארק לאומי ששוכן בגובה של 3000מ', יחסית לפארקים האחרים קר בו, בעיקר בלילות.
*מהירות הנסיעה המותרת בברייס- בין 25-35 מייל לשעה.
*בגלל שהברייס מרוחק ממקומות יישוב, הוא נחשב למקום טוב לצפייה בכוכבים(בעיקר בקיץ-יש פעילות של הרנג'רים עם טלסקופים/סיורי כוכבים או פעילות בקמפינג- שווה בדיקה). לינק לתוכניות האסטרונומיה בפארק
>אנחנו הצצנו מתוך הקרוואן ואכן היתה שקיעה וזריחה מהממות.
*במרכז המבקרים מקבלים מפה מעולה עם כל התצפיות ומיספור שלהם*קרוואנים-
* אנחנו הגענו בשעות הצהריים, עשינו את התצפיות שמותר להחנות בהם עם הקרוואן ואח"כ עשינו את התצפיות בהן יש הגבלת שעות לקרוואנים.
* ברוב התצפיות על הכביש יש מפרצוני חניה, ברובם היה מקום להחנות את הקרוואן ולרדת להסתכל, איפה שלא היה מקום העמדנו את הקרוואן בצד הכביש וכל פעם אחד מאיתנו ירד לתצפית.
*בתצפיות היותר פנימיות יש ממש מגרשי חניה מסודרים.
* נשארנו יום נוסף בברייס בו התניידנו רק עם השאטל המצוין(עובד מאפריל עד סוף אוקטובר)
* הקמפינג- Ruby’s Rv park&campground
חיבורים מלאים, מכבסה(עד 19:00).
הקמפינג משוייך לקומפלקס ענק של Best westren.
במלון יש חנות מזכרות, בופה, דיינר, שאטל לפארק, אפשרות לטיול סוסים, טרקטורונים, אופניים. -
פוריה. תודה תודה לך יקרה על הפירגון, מקסימה שאת.
מאמינה לך שאת מתגעגעת למקומות היפים האלה, גם אני כבר מתגעגעת ועברו רק חודשיים מאז שחזרנו- הייתי מוכנה היום לעלות שוב על מטוס לשם. -
4.10 ברייס
הבוקר מתחיל בעצלתיים, מתעוררים לראות זריחה מקסימה דרך חלון הקראוון וחוזרים לישון.
רק בשעה +9 קמים סופית, הבוקר אין מה למהר, אנחנו רוצים לעשות מסלול הליכה אבל ממש לא מתחשק לנו לקפוא ורק החל מ11 בבוקר הטמפרטורות מתחילות להיות סבירות.
את הקרוואן אנחנו משאירים מחובר בקמפינג
צועדים אל הכביש הראשי בו יש נקודת עצירה של השאטל, עולים עליו-
ויורדים בתצפית Sunset בלי קשר למסלול ההליכה שמתחיל פה, היא תצפית יפה מאוד.
לפי המלצות שקראתי בפורום, אנחנו מחברים את מסלול Navajo loop trail
עם מסלול Queens garden trail, סה"כ 5 ק"מ הליכה. סיום המסלול בתצפית Sunrise.מסלול הנאבחו מתחיל בירידה סופר דופר תלולה שנקראת Wall street הירידה הולכת בסלאלום, והיא ארוכה ויפה מאוד!!!!
(יש לקחת את הפניה הימנית)
האנשים שעולים מולנו מתנשפים וחסרי אוויר, אני מרחמת עליהם , אבל מזכירה לעצמי שגם זמננו יגיע וגם אנחנו בסוף המסלול צריכים לעלות…
אחרי הירידה הנוף נפתח, השמש משחקת אור וצל עם ההודוסים וזה מהפנט, הם מרהיבים, בהחלט מזכירים את כלי המשחק בשחמט- רק ב- ע נ ק!!!
צבעי ההודוס צהוב כתמתם, ומה שיפה במסלול זה שממש הולכים ביניהם, וזה שונה מכל תצפית מהממת ומרשימה שראינו אתמול מלמעלה.
אנחנו מגיעים למקום שנקרא גני המלכה, ושוב לאמריקאים יש דמיון מאוווד מפותח- אשת לוט שלנו הרבה יותר דומה לדמות אנוש מאשר המלכה הבלתי מזוהה שנמצאת פה.
מתיישבים לאכול ארוחת בוקר ופוגשים שתי משפחות ישראליות, אנחנו מקשקשים קצת.
אח"כ עוברים קשת מקסימה וממשיכים בדרכנו- מתחילה עליה מתונה תוך כדי הסתכלות על ההודוסים, שוב פוגשים משפחה ישראלית, מפטפטים איתם- ממש נחמדים.
ו...ממשיכים, מתחילים את העליה, עולים, עולים, עולים, עולים, הנוף בראשית.
מעין והילה אומרים שמכאן הגיעה ההשראה לסרט מלך האריות, שהאריות עמדו על המצוק והשקיפו על הארץ, כמה יפה פה.
כשאני צריכה להסדיר נשימה אני בוחרת בתירוץ מעולה- כל כל יפה פה שאני חייבת לעצור ולצלם, ניב והילדים עלו בקלות, ואם להודות על האמת העלייה בכלל לא נוראית.
המסלול כולו- כולל עליות, ירידות, פיטפוטי ישראלים, אוכל, צילומים והתנשפויות- לקח לנו שעתיים וחצי.
מסיימים את המסלול ב-Sunrise point, שגם היא יפה בפני עצמה-
עולים על השאטל שמוריד אותנו בכניסה לקמפינג שלנו, תוך כדי הנסיעה, ליסה הנהגת ההיפראקטיבית החביבה- מספרת בחדווה גדולה על כל האופציות האוכל והמסעדות באזור וההמלצות שלה.
אנחנו הולכים למשרד הקבלה של המלון לברר על טיול סוסים ומופתעים לגלות שאחד כזה יוצא עוד 15 דקות ויש בו מקום.
הילדים וניב יוצאים לטיול סוסים של שעה וחצי.
בזמן הזה אני מחליטה להיות יעילה ולעשות כביסה, המרחק מהקרוואן שלנו למכבסה רחווווק ואני מגיעה חסרת כוחות(למה אין שאטל פנימי בתוך הקמפינג הענק הזה?).טיול הסוסים עבר בכיף, כולם נהנו, למדריך קראו וויל, בוקר אמריקאי טיפוסי- כובע קאובוי, מכנסי בוקרים עם פרנזים וחולצה משובצת.
בתחילת המסלול מעין ניב והילה אחזו את המושכות בשתי ידיים, אז וויל העיר להם שכך אוחזים על פי התרבות הבריטית, אבל פה זה ה- Wild west ולכן אוחזים את שתי המושכות ביד אחת והיד השנייה פנויה ללאסו או ל... אקדח.
הם הלכו עד למצוק של הברייס והשקיפו על הנוף, וויל הסביר את משמעות השם הודוס- זה פסל בשפה האינדיאנית של השבט המקומי ונשתמר עם השנים.
ב17:00 הגענו לקרוואן, מקלחות, מנוחה, ארוחת ערב, טלוויזיה ולישון.
היה אחלה יום, התאהבתי בברייס.
תובנות, מחשבות, טיפים-
*שווה להתעורר לזריחה, אנחנו התעצלנו(וגם היה קר ממש) לנסוע עם השאטל לאחת מהתצפיות, אבל הצצנו מהקרוואן וזה היה מקסים.
*להשאיר את הקרוואן בקמפ ולקחת את השאטל לאן שרוצים, בסמוך לקמפינג יש נקודת עצירה של השאטל.
* בעונה בה היינו קר מאוד בבקרים, לכן מומלץ להתחיל את מסלולי ההליכה לקראת 10 בבוקר .
* מסלול ההליכה שלנו להיום- שתי הירידות/עליות תלולות, אבל בהחלט כדאי לרדת המסלול ה- Navajo loop trail (וולסטריט) ולעלות במסלול-Queens garden trail (הקיר בוולסטריט יותר תלול ומומלץ לעשות אותו כירידה ולא כעלייה).
(למי שיש ילדים קטנים בעלייה מומלץ לתת להם יד).
הירידה בוולסטריט-
*המכבסה בקמפ פתוחה עד 19:00, היא צמודה למשרד הקמפינג וזה נוח לפריטת הכסף.
*טיול סוסים ניתן להזמין מהמשרד של מלון הבסט ווסטרן(מרחק הליכה ממשרד הקמפ).
מחר נוסעים לפארק זאיון.
