ביטול טיסה לניו יורק -שאלות ותהיות
-
לא נפגעתי, רק התפלאתי,
אני בטוח שרוב עם ישראל מאחל לאל על מאזן תקציבי חיובי, יחס נאות לנוסעים ממין נקבה ולנוסעים שאינם דתיים, שהמטוסים החדשים יוכיחו את עצמם, שהטייסים יפרשו בזמן, דיוק מבצעי שחברות אחרות יוכלו לקנא בו.
אני בטוח שכל אלו יעזרו לחברה לפרוח לגדול ולהניב רווחים נאים לבעלים, לעובדים להתפרנס בכבוד ולנו הנוסעים לשמוח לטוס עם החברה.
אני אולי אופטימי אבל אני בטוח שמרבית הישראלים מאחלים לחברה את כל הטוב הזה והרבה יותר.
@you_me אמר:
דיברתי היום עם טריפ גרנטי. הם לא מוכנים בשום פנים לבטח את הכרטיסים החדשים לאוגוסט 21’, גם לא אם מתכוונים לשלם להם שוב דמי ביטוח. שכן, הצעתי לשלם שוב לאחר הזזת התאריך, אבל מבחינתם הם מבטחים רק כרטיסים שנרכשו בתוך 7 ימים, הזזת המועד לא נחשבת רכישה.
מישהו קיבלת תשובה אחרת?
בקיצור, בגלל שאין סיכוי שאני הולכת להזיז את הטיסה לעוד שנה , מבלי לבטח את ה 25000 שח שהיא עלתה לי (אי הוודאות גדולה מדי), כנראה שאין מנוס אלא לבטל את הכרטיסים.
עכשיו נותרה הסוגיה האם באמת אל על הולכת להחזיר את הכסף או שעדיף להפעיל כבר עכשיו את הביטוח ולהפסיד 5000 שח (20% דמי ביטול)…..
האמונה האישית שלי – הממשלה כנראה תדאג שהאזרחים יקבלו את כספם (או חלקו הארי).
למה? בגלל פוליטיקה.
אבל האמונה שלי קובעת רק בשבילי, לא בשבילך.
אגב, לפעמים אם מדברים עם נציג אחר התשובה משתנה, אולי שווה לחכות יום/יומיים ולנסות עוד פעם
-
צודק. הלוואי ואל על תהיה חברה רווחית מספיק כדי לא לשאוב כסף מהמסים שלנו כחברה פרטית. יש מספיק דברים שאפשר לעשות עם ההון הזה (כאמור, מעל מיליארד זה רק בשביל לכסות חובות למחזיקי כרטיסים לטיסות שבוטלו עד כה) מאשר לתמוך בחברה אחת, והלוואי שמצבה לא היה מגיע לכדי כך שכנראה ניאלץ כולנו לשלם על זה. סך הכל רבים מאיתנו כולל אני מכירים אדם שטיסתו בוטלה ולא קיבל החזר שהוא זקוק לו בתקופה זו מאל על, או מפוטרים/חל”ת של החברה. עם כל חוסר חיבתי אליה, ברור שעדיף שהיא תתייעל ולא שהמונים נוספים יצטרפו למעגל האבטלה והמדינה תכסה חובות.
לדעתי עדיף לא לדחות טיסות אלא לנסות להשיג את הכסף בחזרה, אם זה אפשרי. דחיית הביטוח הרי כנראה לא אפשרית, ומי יודע מה יהיה הלאה. המשבר הזה לימד אותנו שאולי עדיף לא להמר כל כך הרבה קדימה כרגע.
-
@keves160 אמר:
ברור שעדיף שהיא תתייעל ולא שהמונים נוספים יצטרפו למעגל האבטלה והמדינה תכסה חובו
להבנתי כרגע אין אפשרות מעשית שהיא תתייעל בלי שהמדינה תסייע. כלומר אם המדינה לא תסייע החברה בסבירות גבוהה תסגר, לא תייעל, עובדי החברה יצטרפו למעגל האבטלה, ורוכשי הכרטיסים יאבדו את כספם.
אני לא רוצה שאף אחד יאבד את מקום עבודתו, ולא שרוכשי הכרטסים יאבדו את כספם. אבל בתור משלם מיסים, אני מעדיף את האפשרות הזו על פני זה שאני אשלם על החילוץ.
אני לא חושב שצריך לרחם על רוכשי הכרטיסים מאלעל יותר מאשר על רוכשי הכרטיסים מאוסטריאן (גילוי נאות – זה אני), רוכשי הרהיטים מהחנות שפשטה רגל, או כל אחד אחר שהפסיד בתקופה זו כי הספק שלו פשט רגל
אני גם לא מרגיש צורך מיוחד לרחם על עובדי אלעל שבחל”ת או מפוטרים, יותר מאשר חצי מיליון עד מיליוןן האנשים האחרים שבחל”ת, או מאות האלפים שפוטרו ויפוטרו. כולנו מכירים מישהו שטיסתו בוטלה או משיהו שעובד באלעל ופוטר/חל”ת. אבל כולנו גם מכירים מישהו שלא קשור לתעשיית התיירות שפוטר, משכורתו קוצצה וכדומה.
כמשלם מיסים, וגם כמי שבעלים חלקי של בנקים (דרך שוק ההון, אני לא טייקון), אני רוצה שכספי הסיוע והערבויות הממשלתיות, כמו גם ההלוואות מכספי הבנק ילכו לעסקים שבגדול היו יציבים, אבל נפלו בגלל הקורונה, ולא לעסקים שגם ככה היו על כרעי תרנולת והקורונה זה רק הקש או אפילו התירוץ.
וזה לא קשור לאהבה שנאה לאלעל שיש לכל ישראלי. זה נכון לאעל, לפניציה, לחברות ההייטק שמפטרות, למשרדי רואי החשבון, ולעשרות אלפי העסקים הקטנים. אין לי אהבה או שנאה לרוב העסקים האלה כי אני לא מכיר אותם. אבל זה שלחנות הבגדים השכונתית יש או אין מגן דוד כחול על השלט שלה לא אמור להשפיע על ההלוואה או הסיוע שהיא תקבל.
-
@you_me אמר:
עכשיו נותרה הסוגיה האם באמת אל על הולכת להחזיר את הכסף או שעדיף להפעיל כבר עכשיו את הביטוח ולהפסיד 5000 שח (20% דמי ביטול)…..
לא הבנתי – כרטיסי הטיסה הם עם 100% דמי ביטול?
לרוב כרטיסי טיסה לארה”ב הם עם דמי ביטול חלקיים. למשל 1000 ש”ח לכרטיס שעולה 5000. כלומר אם מחיר הכרטיסים 25,000 אז דמי הביטול אמורים להיות אלפים בודדים ולא כל הסכום.
ממה שנאמר פה בפורום מסתמן שטריפ גרנטי לא מוכנים לפצות על החלק שחברת התעופה אמורה להחזיר.
אם נניח שדמי הביטול הם 5000 ש”ח מתוך 25000 האפשרויות שלכם הן:- חברת התעופה מבטלת את הטיסה ומחזירה את על הכסף. אין נזק כמעט
- חברת התעופה מבטלת את הטיסה ולא מחזירה את הכסף (למשל כי פשטה רגל) – במקרה כזה הביטוח לא רלוונטי והפסדתם את כל הכסף (25000)
- אתם מבטלים, חברת התעופה מחזירה את רוב הכסף, והביטוח את רוב השאר – נשארתם עם נזק של 1000 שח
- אתם מבטלים, הביטוח מחזיר חלק יחסי מדמי הביטול (4000 שח) וחברת התעופה לא מחזירה את השאר (למשל כי פשטה רגל) – נשארתם עם נזק של 21000 שח
ועכשיו השאלה שלי – נניח שאתם מזיזים את הטיסה לקיץ הבא באותם תנאי כרטיס ובלי ביטוח – מה יכול לקרות?
- טסתם, נהניתם, הכל סבבה
- חברת התעופה תפשוט רגל ותפסידו את כל הכסף (25) – זה לא שונה בהרבה ממצב שבו חברת תהעופה פושטת רגל היום ואתם מפסידים את כל הכסף או שהספקתם לבטל קודם והפסדתם את רוב הכסף
- אתם מבטלים מיוזמתכם מכל סיבה שהיא, חברת התעופה מחזירה את רוב הכסף ונשארתם עם הפסד של 5000 ש”ח
בהנחה שאם חברת התעופה תפשוט רגל (עכשיו או עוד חצי שנה) את הכסף בכל מקרה לא תראו (כי היא לא תחזיר את הכסף לפני פשיטת רגל) הרי שכל המשחק וההתלבטות (אפשר לבטח או לא) הוא על 4000 ש”ח, לא על 25,000 שח.
היות והפרמייה של טריפ גרנטי היא נדמה לי 6 אחוז ממחיר הכרטיס המלא, זה אומר שאם היו נותנים לכם לעשות ביטוח חדש הייתם משלמים 1500 ש”ח כדי לחסוך אולי 4000 ש”ח.
אם אתם חושבים שהסיכוי שלא תרצו מיוזמתכם לטוס בקיץ הבא הוא 30% לפחות (כדי שהביטוח ישתלם) – בכל מקרה לא הייתי קונה עכשיו כרטיסים (או מזיז כרטיסים). ואם אתם חושבים שהסיכוי נמוך יותר – אין הרבה סיבה לקנות ביטוח כזה
בקיצור – בהנחה שהמספרים שלי של 5000 שח דמי ביטול נכונים – אני לא מבין למה שאלת הביטוח משפיע על ההתלבטות לגבי דחיית הטיסה
-
תודה רבה, סידרת לי את המחשבות. -
הזמנתי כרטיסים ביונייטד לתאריך 2/4 , ביטלנו את הטיסה דרך האתר של אקספדיה , גם לנו הציעו בהתחלה זיכוי , התקשרנו אליהם הסברנו שהזיכוי לא רלוונטי עבורינו , הטיסה החילופית מתוכננת לאוקטובר 21 , הבטיחו את הכסף ב-1/5 , הכסף הוחזר בסוף אפריל , כולל תשלומים למקומות מועדפים .
-
אנשיםטובים, אני מסכימה עם חלק מהדברים שכתבת, אבל רק רוצה לציין כי בתור משלמי מיסים, אם אל על תפשוט רגל כי לא רצינו לשלם על “חילוצה”, אנחנו עדיין נשלם – על עלויות הכרוכות בפירוקה, למשל דמי אבטלה לאלפי עובדיה, ועוד.
כלומר, בתור משלמי מיסים, אל על היא נטל עבורנו איך שלא תסתכל על זה. לא יודעת איפה הנטל יותר גדול, בחילוץ או בפירוק, כי לא בדקתי.
למען הסר ספק, אין לראות בדברי כהבעת עמדה לגבי מה “צריך” לקרות לאל על. לא צללתי לסוגיה לעומק ואין לי עמדה נחרצת לגביה. רק חשבתי להעלות את הנקודה הזאת, שנראה שלא לקחת בחשבון בשיקוליך.
-
את מתארת שתי אופציות, פירוק וחילוץ, כשב”חילוץ” יש לך הנחה סמויה – לאחר החילוץ החברה תעמוד על רגליה (כלכלית).
יש אופציה שלישית, העברה של יותר ממיליארד שקלים מכספי המיסים של כולנו לקופת החברה והחברה עצמה תמשיך להפסיד כספים ולקבל סובסידיות – ללא תחזית לסיום.
הניחוש שלי – בסופו של דבר נמשיך בדרך השלישית, בור ללא תחתית ששואב את כספי המיסים של האזרח הישראלי.
כאזרח ישראלי שמשלם מיסים לא ברור לי למה כדאי לי להמשיך לתת כסף מידי שנה בשנה למשפחת בורוביץ’ שמחזיקה כ 40% ממניות חברת אל על (בבעלות פירמידה דרך חברת כנפיים), אני בטוח שיהיה להם מספיק כסף לארוחת צהרים גם בלי הכסף שלי.
אם בעלי השליטה באל על, משפחת בורוביץ’, לא מצליחים לנהל אותה כמו שצריך (או להביא מנהלים טובים) אני לא חושב שהאזרח הישראלי צריך להמשיך ולסבסד את הביזנס שלהם, שימכרו את החברה למישהו אחר, שיעבירו אותה בחינם למדינה (אם המדינה תסכים), שיסגרו את החברה או כל פתרון אחר שלא נכנס לכיס שלי.
ישראל צריכה חברת תעופה ולכן הממשלה תצטרך למצוא פתרון. אולי להקים חברה חדשה מאפס או על בסיס מה שישאר מאל על, אולי להפוך את ישראייר לחברה “לאומית” או כל פתרון אחר שלא ידרוש ממני לממן משפחה פרטית מאוד עשירה.
אם מחר רמי לוי יגלה שהוא ניהל את הרשת שלו בצורה לא טובה/הפסדית, ויחליט להמשיך לנהל אותה בצורה הפסדית למשך הרבה שנים קדימה, משלם המיסים יצטרך לתמוך כספית ב”רמי לוי שיווק השקמה” במשך שנים על שנים?
מובטלים? כמעט 40% מהאנשים בישראל הם בלתי מועסקים עוד לפני הסיפור של הקורונה, לפי הלמ”ס יותר מ 2,500,000 מפוטנציאל העובדים בישראל לפי הלמ”ס ובט”ל “אינם בכוח העבודה”. מעשית פחות כי הם סופרים גם בני 15 ומעלה אבל בכל מקרה מדובר בהרבה מאוד מאות אלפים. ואני מזכיר, לפני הקורונה.
מעבר ל 2,500,000 הבלתי מועסקים באופן קבוע באפריל יותר מ 2,500,000 אנשים שבד”כ מועסקים נעדרו מעבודתם, מהם 1,500,000 ישירות בגלל הקורונה. נתונים רשמיים.
באפריל עבדו כרגיל פחות מ 1,400,000 ישראלים ועליהם יושבת המעמסה של התאוששות המשק מהקורונה.
למה הדם של עובדי אל על כחול יותר משל אחרים שצריך לשפוך עליהם יותר מ 1,000,000,000 שקלים תקציב מיוחד? אולי חכם יותר מבחינת המדינה להשקיע את הכסף בעסקים אחרים שיפתרו אבטלה של הרבה יותר אנשים?
-
בנוסף, נתוני האבטלה מתייחסים למי שהלך ונרשם בלשכת האבטלה. אבל יש רבים שמובטלים ולא נרשמים, למשל בגלל שהם לא מאמינים שהלשכה תסייע להם במציאת עבודה וכי הם כבר ממילא לא זכאים לקצבה אז למה לטרוח. גם מי שמחוסר ברירה לקח רבע משרה שאי אפשר לחיות ממנה כבר לא נספר כמובטל.
בסופו של דבר, חבל על המובטלים, אבל יש הרבה מאוד מהם. אם זה היה הפרמטר היחיד (ולא שיקולי הרצון במטוסים ישראלים זמינים וכו’), היו מקומות אחרים מאל על שחכם יותר לנתב את הכסף אליהם.
-
קודם כל המון תודה על התשובה המפורטת!
קנינו כרטיסים ברמה הכי “זולה” כלומר – להבנתי חשבתי לתומי שבמידה ואנחנו מבטלים אנחנו מאבדים את כל הכסף ומפעילים ביטוח ואז מקבלים 20% (כלומר 5000 שח), מה שאתה אומר זה שאם נבטל מיזומתנו והטיסה כן תמריא אז נקבל סכום חלקי מאל על (ואז למעשה נפסיד הרבה פחות מ 5000 שח).
ואז נותרה סוגיית פשיטת הרגל, אם אנחנו נבטל לפני שהיא תפשוט את הרגל אז עדיין נרוויח את דמי הביטוח. הבעיה – אין עם מי לדבר באל על, ובקצב הזה יש סיכוי שהחברה תפשוט את הרגל, ואנחנו לא נקבל שקל, גם לא מהביטוח רק בגלל שאף אחד מאל על לא טרח לענות לנו ולבטל את הטיסה. ובקיצור – איך אפשר להשיג את החברה כדי לבטל לפני שהיא תבטל אותנו???
-
לכל כרטיס יש תנאים משלו, ויחד עם הכרטיס היתם אמורים לקבל את פירוט התנאים. ההבחנה בין כרטיסים זולים ליקרים היא לאו דווקא במדיניות הביטול, אלא גם בתנאים אחרים. למשל אחד התנאים הבולטים שמבדילים בין הרבה כרטיסים זולים ליקרים זו הדרישה שבין ההלוך לחזור יעבור סוף שבוע. זה מבטיח שאנשי עסקים יצטרכו ברובם לקנות את הכרטיסים היקרים, ומאפשר לתיירים לקנות כרטיסים זולים יותר.תנאים אחרים יכולים להתייחס לכמות המזוודות שבחינם, האם המחיר כולל בחירה של מקום ישיבה, או בכלל האם אפשר לבחור מקום ישיבה (בתוספת תשלום), כמובן כמות המיילים שצוברים במועדוו ותנאים אחרים כיד הדמיון הטובה על חברת התעופה.
באופן אישי לא נתקלי בכרטיסים שמדמי הביטול שלהם גבוהים מ-500 דולר. נתקלתי בכרטיסים שדמי הביטול הם 100% אבל הם היו זולים יותר, או בכרטיסים עם דמי ביטול חלקיים.
ככל הזכור לי סדר גודל של 250 דולר דמי ביטול זה די טיפוסי לכרטיסי טיסה זולים טראנס אטלנטיים. אבל כמובן שלא בחנתי את כל האפשרויות.
-
@יונה-וקשת אמר:
אם אל על תפשוט רגל כי לא רצינו לשלם על “חילוצה”, אנחנו עדיין נשלם – על עלויות הכרוכות בפירוקה, למשל דמי אבטלה לאלפי עובדיה, ועוד.
ככל הידוע לי אלכל מעסיקה כ-3000 עובדים, חלקם במשכורות גבוהות. תקרת דמי אבטלה זה 10,000 ש”ח בקירוב. נניח שכל העובדים יקבלו חצי שנה של אבטלה מקסימלית, זה 30 מיליון שקל של דמי אבטלה. אפס קצהו של הסכום שהמדינה תוציא על סיוע לאלעל.
לגבי המעגל השני של עובדים שמספקים שירותים לאעל (למשל מפעלי מזון ואחרים) – אני מניח שבחלקם הגדול הם פחות מושפעים מזהות חברת התעופה ויותר מכמות הנוסעים. אני מניח שגם יונייטד ודלתא קונות מזון בארץ (מן הסתם יותר זול מאשר להטיס הלוך ושוב מארה”ב). אז אם במקום 3 טיסות יומיות של אלעל לניו יורק דלתא יפעילו עוד 3, לא צריכה להיות השפעה דרמטית. גם מי שמספק דלק, שירוצי נקיון או דברים אחרים. אגב, גם חלק מעובדי אלעל יוכלו להקלט בחברות אחרות – כל זה בהנחה שחוזרים לטוס. מה שכן חשוב זה כמות הנוסעים – אם אלעל (או כל חברת אחרת) תטיס מטוסים רייקים, אז הם יקנו הרבה פחות ארוחות, ולכן ספקי המזון ימשיכו בחל”ת.
אני לא טוען שצריך או לא צריך לעזור לאלעל. בהחלט יש כל מיני שיקולים למדינה למה לעזור לחברה כזו או אחרת. אם זה כי היא “גדולה מכדי ליפול”, מספקת שירות חיוני, מעסירה כמות עצומה של עובדים וכדומה. אני לא בטוח שהחשיבות של אלעל גדולה מזו של איקאה למשל (שגם אני מניח מעסיקה כ-2000 עובדים, וישראלים רבים רואים בה שירות חיוני).
עם המצב הנוכחי של המשק, חשוב לי יותר שהרכבת תחזור לפעול, ושאוטובוסים בינעירוניים יחזרו לעבוד בשישי, כדי שאפשר יהיה להגיע לעבודה ולימודים, מאשר שאלעל תחזור לטוס.
-
@אנשיםטובים אמר:
ככל הידוע לי אלכל מעסיקה כ-3000 עובדים, חלקם במשכורות גבוהות. תקרת דמי אבטלה זה 10,000 ש”ח בקירוב.
מספר עובדי אל על כ-6500!
נניח שכל העובדים יקבלו חצי שנה של אבטלה מקסימלית, זה 30 מיליון שקל של דמי אבטלה. לחודש! לא ל-6 חודשים.
החלשים מבין העובדים לא ימצאו בקלות מקום עבודה חלופי. במקרה הטוב הכנסתם הנמוכה תרד עוד. במקרה הגרוע יזדקקו להשלמת הכנסה – עוד עול כספי על קופת המדינה.
אפס קצהו של הסכום שהמדינה תוציא על סיוע לאלעל.
לגבי המעגל השני של עובדים שמספקים שירותים לאעל (למשל מפעלי מזון ואחרים) – אני מניח שבחלקם הגדול הם פחות מושפעים מזהות חברת התעופה ויותר מכמות הנוסעים. אני מניח שגם יונייטד ודלתא קונות מזון בארץ (מן הסתם יותר זול מאשר להטיס הלוך ושוב מארה”ב). אז אם במקום 3 טיסות יומיות של אלעל לניו יורק דלתא יפעילו עוד 3, לא צריכה להיות השפעה דרמטית. גם מי שמספק דלק, שירוצי נקיון או דברים אחרים. אגב, גם חלק מעובדי אלעל יוכלו להקלט בחברות אחרות – כל זה בהנחה שחוזרים לטוס. מה שכן חשוב זה כמות הנוסעים – אם אלעל (או כל חברת אחרת) תטיס מטוסים רייקים, אז הם יקנו הרבה פחות ארוחות, ולכן ספקי המזון ימשיכו בחל”ת.
אני לא טוען שצריך או לא צריך לעזור לאלעל. בהחלט יש כל מיני שיקולים למדינה למה לעזור לחברה כזו או אחרת. אם זה כי היא “גדולה מכדי ליפול”, מספקת שירות חיוני, מעסירה כמות עצומה של עובדים וכדומה. אני לא בטוח שהחשיבות של אלעל גדולה מזו של איקאה למשל (שגם אני מניח מעסיקה כ-2000 עובדים, וישראלים רבים רואים בה שירות חיוני).
אינני מאמין שישראלים רואים באיקאה שרות חיוני ושאפשר להשוות מבחינת חיוניות בין אל על לבין איקאה.
אני לעומת זאת חושב שמדינה כמו שלנו חייבת שתהיה לה חברת תעופה גדולה מקומית, עליה תוכל להשען בשעות חירום.
עם המצב הנוכחי של המשק, חשוב לי יותר שהרכבת תחזור לפעול, ושאוטובוסים בינעירוניים יחזרו לעבוד בשישי, כדי שאפשר יהיה להגיע לעבודה ולימודים, מאשר שאלעל תחזור לטוס.
לסיכום, זה לא פשוט וזול לסגור את אל על. יש בהחלט מקום לדרוש התיעלות וזה מה שקורה עכשיו – מו”מ קשה עם העובדים על פיטורין של כ-30%.
-
סביר להניח שאם תקום חברת תעופה לאומית חדשה בישראל (כמו שחברת סוויס קמה במקום סוויסאייר), זה ישרת כמה מטרות:
- תהיה למדינת ישראל חברת תעופה לאומית
- חברת התעופה החדשה לא תישא בחובות העתק של אלעל
- חברת התעופה תוכל לכונן עם העובדים הסכמי תעסוקה חדשים שמתאימים לשוק התעופה הבינ”ל
- המדינה לא תהיה חייבת לסבסד את החברה החדשה (היום עובדי מדינה רבים חייבים לרכוש את כרטיס הטיסה בנסיעות עבודה רק באל על)
- החברה החדשה לא תפלה בין גברים לנשים
- החברה תפנה גם לציבור שאינו שומר שבת בכך שתפעיל טיסות גם בשבת. כך שכל אחד יוכל לטוס מתי שמתאים לו.
- עובדי אלעל הקיימים, בטח אלו בעלי השכר הנמוך, יוכלו להשתלב בקלות בחברה החדשה. בעלי השכר הגבוה (בעיקר טייסים) יוכלו למצוא בקלות עבודה בחברות זרות, כאשר יסתיים משבר התעופה יחזור הביקוש האדיר לטייסים.
-
-
פוסט זה נמחק! -
דוקטור, אני מסכימה עם רוב מה שכתבת, רק שייחסת לי הנחה מאוד לא נכונה בנוגע לאופציית ה”חילוץ”. ליתר דיוק – הדבקת למונח הזה הרבה הנחות שממש לא התכוונתי אליהן.
למשל – שמבנה הבעלות בה יישאר כפי שהינו היום, שההנהלה תשאר כשהנה, שלא יידרשו שום שינויי התייעלות, וכיו”ב.
כאילו ש”חילוץ” משמעו – “אהלן אל-על, אל תשנו דבר, המשיכו בדרככם צוברת ההפסדים, ורק תתנו לנו בבקשה את פרטי חשבון הבנק שלכם כדי שנוכל לבצע את ההעברה”.
זו ממש לא היתה כוונתי.
ברור שמה שלא יהיה – נדרש שינוי מהותי.
הכוונה שלי היתה לייצר שינוי שבמסגרתו תשאר עדיין חברת תעופה ישראלית, כאינטרס לאומי, אבל שהשינוי יכלול את כל הנדרש כדי להבריא אותה באמת, לטובת כל בעלי העניין (כולל, ובעיקר – הציבור הישראלי).
למעשה זה די דומה, ברמה העקרונית ובשינויים המתחייבים, להליכי הבראה במסגרת הליכי פש”ר בדין הישראלי – החברה מציגה תוכנית הבראה, כולל תקציב, ומקבלת מהרגולטור (בהליכי פש”ר זה בית המשפט) לו”ז לביצוע התוכנית ופיקוח הדוק. בכל חריגה מהתוכנית מגיע הפירוק, בדיוק בשביל זה שלא יווצר בור ללא תחתית.
לגבי הבורוביצ’ים – אם ידעו לספק את הסחורה במסגרת התוכנית לעיל – אהלן וסהלן. אם לא – שלום ולא להתראות. גם לי אין שום סימפטיה מיוחדת כלפיהם.
זו היתה כוונתי.
-
-
הכל בסדר!
עוד מילה בנוגע לבורוביצ’ים – בהליכי הבראה במסגרת פש”ר, כשבעלי השליטה מעוניינים לשמר את מעמדם, מקובל מאוד שהם יכניסו יד לכיס הפרטי שלהם וישתתפו (בצורה משמעותית) במאמצי ההבראה. אם הם יעשו את זה – גם הציבור ירוויח. אם יסרבו - קטן סיכויים להשאר בעלי שליטה.
-
זה יותר מסובך מבורוביצ’ים מכניסים את היד לכיס.
בורוביצ’ים הם בעלי שליטה דרך פירמידה, בורוביצ’ים שולטים בחברת כנפיים וחברת כנפיים שולטת באל על.
כך שחברת כנפיים צריכה לתת את הכסף.
אבל, ויש כאן אבל גדול,
ראשית חברת כנפיים נכנסת לקשיים בגלל שהיא החכירה מטוסים לחברה שנמצאת בקשיים והפסיקה לשלם (אני חושב שחברה אוסטרלית), והחברה הזו היא יותר מ 35% מההכנסות של כנפיים.
שנית חברת כנפיים לוותה מהציבור באמצעות מכירת איגרות חוב כ 20,000,000. לפני הצרות עם האוסטרלים היה כיסוי לחוב הזה כי לכנפיים היה את הכסף אבל אם הכסף יזרום לאל על הרי שבעלי אגרות החוב יאבדו את הבטחונות שלהם לקבלת הכסף בחזרה. למה שהם יסכימו?
בקיצור כלכלית המצב מסובך, משפחת בורוביץ’ יכולה להמשיך לנסות להתחמק מלהכניס סכומים משמעותיים בהשוואה ל 1,400,000,000 שאל על רוצה לקבל כהלוואה, מתוכם יותר מ 1,000,000,000 בערבות מדינה, סכום שלפי כל התחזיות שראיתי לא יוחזר ויהפוך בפועל למענק.
ולהוסיף לזה את המצב הפוליטי בו יש פוליטיקאים שחשוב מאוד לקהל הבוחרים שלהם שאל על תמשיך לטוס במבנה הנוכחי, בין אם מדובר במתפקדים למפלגה מסויימת ובין אם מדובר ברמת אדיקות דתית מסוימת, ויש קהל גדול שרכש כרטיסים ולא ישמח אם הם יהפכו לחסרי ערך ואני מעדיף לא להרחיב עוד בפן הפוליטי.
מה שאני מנסה להגיד שיש ערימה גדולה של שיקולים ואינטרסים שהם הפוכים להגיון כלכלי והם כל כך חזקים שיכול להיות שהם ינצחו, אל על תמשיך לטוס (עם איזשהם צימצומים בכוח האדם) במתכונת הקיימת ורוכשי הכרטיסים כן יקבלו תמורה לכספם.
