הדרקון הירוק
-
-
תלוי גם אם החיסון מונע הידבקות הוירוס, לא רק “מחלה קשה”.
בכל מקרה פייזרמבטיחה אספקה רציפה של החיסון, אז תתכונן(שוב):
https://pbs.twimg.com/media/Er8muS6XYAIlNao?format=jpg&name=medium
-
ברגע שכמות החולים קשה תהפוך לכמות הסובלים מסיבוכים של השפעת בלי סגר אלא במצב פתוח אז לדעתי גם היחס לוירוס ישתנה
-
יש כמה נתונים שפחות בלטו בתקשורת, וקשורים באופן הדוק ליחס בין החיסון לבין פתיחת התיירות.
החשיבות הכי גדולה של החיסון, וזו הסיבה שחשוב מאוד להתחסן, היא שהחיסון (2 מנות, הפרש 3 שבועות בין המנות, והחל משבוע אחרי מנה שניה) מוריד את הסיכוי שחולה יפתח מחלה קשה ב 95%. כלומר מי שחוסן ואח”כ נדבק במחלה – החיסון יגן עליו שלא יחלה באופן קשה או חו”ח מוות.
אבל, וזה חשוב – לא ברור מאוד היעילות של החיסון לגבי מניעת הידבקות במחלה, או מניעת הדבקה של אחרים. ראיתי נתון של 63% אבל זה לא בטוח.
כלומר אם מרבית האוכלוסיה בישראל תחוסן, יש סיכוי שהתחלואה הקשה תרד מאוד. אבל מספר החולים שנדבקים ויכולים להדביק עלול להישאר גבוה. ולזה יש השפעה גדולה מאוד על התיירות. כי אם תהיה כאן תחלואה גבוהה, בלי הרבה חולים קשים – מדינות זרות שעדיין לא הספיקו לחסן לא ימהרו להכניס לתחומן ישראלים.
-
ובנוסף למה שעמיחי כתב, נתוני ההצלחה מתבססים על מחקר בתנאי מחקר, כשהתרופות לא נסעו רחוק ונשמרו בתנאים מחמירים. אנחנו לא יודעים באלו תנאים החיסון הגיע עד לזרוע שלנו, וידוע שהם רגישים מאוד. יש סיכוי סביר שבמציאות אחוזי ההצלחה לא יהיו זהים.
ובכלל לא דיברנו על ילדים ונוער שלא מחוסנים בכלל כרגע, ועוד לא מעט אנשים שלא יכולים כרגע להתחסן מסיבות רפואיות.
-
מה שמשנה את התמונה לגבי ממדי התחלואה אלו המוטציות של הנגיף ובלעדיהן סביר היה שהתחלואה היתה יורדת כבר כעת בעקבות הסגר ההדוק כמו שקרה בסגר ה1 וה2. המוטציה הבריטית כבר התפשטה באחוזים גבוהים מדביקה הרבה יותר, ובינתיים הסגר והחיסונים לא מצליחים להדביק את קצב התחלואה בעקבות השפעתה. והחשש היותר גדול הוא מהמוטציה הדרום אפריקנית שכבר התגלו מספר מקרים בארץ שלגביה גם יעילות החיסון בסימן שאלה...
-
זה נכון נכון שהניסוי בחיסון במידה מסוימת בתנאי מעבדה.
(חשוב להדגיש שזה לא מוריד מבטיחות החיסון)
ברוב התרופות השימוש בפועל בתרופות/חיסונים, מתפקד הניסוי גדול ארוך טווח.
היתה טענה, שהתבררה כנכונה עם פרסום ההסכם, שהנכונות של פייזר לאספקה סדירה ומהירה של חיסונים, היתה לנצל את יעילות מערכת הבריאות הישראלית (שיחסית לעולם היא טובה), ולצבור ככה נתונים בזמן אמת.
לא זוכר לתת פרטים והפניות, אבל יש גוף מחקר או שנים שעושים מעקב על החיסונים, וראיתי בימים האחרונים, שלפחות כרגע, בטווח של בין הזריקה הראשונה לשניה, רואים ירידה של 33% בהדבקויות
-
63ֵ זה גם אחלה בתנאי שיעבוד. 95 בכלל חלום ורוד אך כמו שאמר keves160 תנאי אמת זה לא ץנאי מעבדה אז לך באמת תדע…
אם יהיה מאט תחלואה קשה בארץ אז באמת היחס לנגיף ישתנה.
בנתיים לא ראיתי מספיק חדשות מעודדות בנושא כך שנשאר לחקות לפחות עד שרוב מי שקיבל מנה ראשונה מבני ה 60+ יקבל מנה שנייה.
וניראה את ההשפעה האמיתית.
אבל הורדת תחלואה קשה רלוונטית כמובן לפתיחת תיירות פנים קודם כל.
לגבי תיירות חוץ, אתה
צודק בעניין גודל התחלואה. גם אם אצלינו תפחת התחלואה הקשה והחיסונים יעשו את שלהם – שם באירופה האנשים בסיכון לא מחוסנים בכמות גבוהה כמו אצלינו. כך שגם אם הכל יעבוד כראוי אצלינו ויהיו מאט תחלואה קשה אך הרבה תחלואה קלה זה יהיה מסוכן לאירופה לקבל אותנו ולכן עוד ייקח זמן עד שתקבל אותנו. ובנתיים היא לא זורמת על דרכון ירוק בנלאומי.
אבל בגדול אני פחות בונה על אירופה כרגע – אני מדבר על מדינות שעכשיו מכניסות ישראלים כיעד אבל לא שווה לנסוע בגלל בידוד בארץ.
ועל סיכוי שתיהיה החלטה לבטל בידוד למחוסנים החוזרים מחו”ל
אני מרגיש שאת רוב התוכניות לפתיחת התיירות דווקא מעכב עניין המוטציות הברזילאית והדרא”פ כי מסוכן לבטל בידוד בארץ כשתיירים חוזרים מארץ זרה יביאו נגיף עמיד חיסון שימחק את כל המאמץ של החודשיים האחרונים. לכן השאיפה לחייב בדיקת קורונה לפני העלייה למטוס בדרך לארץ. אף אחד לא יצא לחופשה בנתאים כאלו. וזה מראה שמאחורי הקלאים בניסויים על יעילות החיסון נגד המוטציות לא מלבבים. בתנאים כאלו אפשר לשכוח מטיסות לחודשים ארוכים קדימה.
חודש ינואר הגורלי כבר אמרתי?
-
בלי שהחיסון יהיה יעיל נגדה אין סיכוי שיתנו למתחסנים אפשרות לביטול בידוד בחזרה לארץ.
דעתי היא שבנתיים זה שמעכב גם את ההחלטה עד שיהיו פרטים אמיתיים בעניין.
-
אני מנסה להבין את הנתון שלהם. כי ירידה דרסטית בגילאי 60+ יכולה להצביע על זהירות רבה ואי יציאה מהבית בזמן הסגר. הם לרוב לא עובדים חיוניים ונזהרים יותר.
-
יש לי תחושה שבקרוב מאוד נגלה
-
אתה קצת מנפח דברים אולי מחוסר ידיעה.
אין הבדל משמעותי בין ניסוי בחיסון לקראת אישור, לבין היעילות שלו בשטח. ההבדלים נלקחים בחשבון בזמן האישור.
דרך אגב את חיסון פייזר לא מחסנים מתחת גיל 16, לא כי מסוכן, אלא כי לא נבדק עליהם החיסון. קראתי שהם עושים ניסוי כזה כרגע.
כמו שאמרו לפני- מדברים על שני מדדים, אחד הוא מניעת תחלואה קשה (אני חושב שפה דובר על 95 אחוז), שכנראה זאת הוגדרה כמטרה הראשית בניסויים. והשני הוא מניעת הדבקה שפה גם יש יעילות רבה.
המספרים הגדולים החיסונים בשטח מאפשר למשל למקד טוב יותר השפעות של מחלות רקע (יש הבדל בין ניסוי על 30 אלף אנשים, לבין 10 מליון)
שתי דוגמאות, שרצות ברשת לצערי בשימוש קונספירטיבי- בישראל 13 לקו בפציאליס לאחר הזריקה הראשונה משרד הבריאות אישר לתת להם זריקה שניה. פשוט כנראה בדקו ומצאו שאין קשר. וגם סטטיסטית מתוך 2 מליון זריקות זה מתקבל על הדעת.
בנורבגיה (אני חושב) 23 נפטרו לאחר חיסון, והנורבגים הזהירו קשישים ו'חלשים' מהחיסון. מה שמתבצע עכשיו זה לבדוק נתונים של אותם אנשים, ולהבין את הקשר לחיסון. כשיבינו, ימקדו וישימו לב לפרטים ואז ידעו לאבחן למי זאת בעיה. חשוב, אמנם לא נעים לדבר על זה סטטיסטית, אבל 23 מתוך כמה מיליונים?
ועדיין, חשוב להדגיש- החיסון בטוח, זה הניסוי הראשון שעושים בתהליך הפיתוח, לפני שבוחנים יעילות, והפיקוח די טוב. גם במהלך הניסוי אם יש תוצאה חריגה עוצרים כדי להבין טוב טוב מה הגורם, לפני שממשיכים (אם ממשיכים).
דיעה אישית- לפעמים נגישות לעודף מידע מבלבלת.'פתאום' אנשים מתענינים בתופעות לוואי ו'נבהלים'. לכל תרופה שלוקחים יש תופעות לוואי. אנשים התרגלו להתעל. תפתח עלון שימוש של אקמול ותגלה תופעות לוואי בשפע (חייבים לרשום, וגם בחלוקה לפי סבירות)
-
-
ראה מה רושם נדב אייל: צריך להמתין לראות את ההשפעה האמיתית של החיסונים כי המציאות שונה מניסוי. https://twitter.com/Nadav_Eyal/status/1350812502431588352?s=19 ותשובה שלו לשאלת מגיב: https://twitter.com/Nadav_Eyal/status/1350816525830270978?s=19
-
בשום מקום לא הוזכר שהחיסון מונע הדבקה!
משנחתם ההסכם בין המדינה עם חב’ פייזר, יוכלו כנראה לדעת לאחר זמן מה האם החיסון אכן מונע הדבקה.
בנוגע לתופעות לוואי של תרופות – אצלי מופיעות כמעט כל תופעות הלוואי הרשומות(גם אם לא טרחתי לקרוא את העלון המצורף *לפני*).🤩
-
@bambi19 אמר:
"מה שמשנה את התמונה לגבי ממדי התחלואה אלו המוטציות של הנגיף ובלעדיהן סביר היה שהתחלואה היתה יורדת כבר כעת בעקבות הסגר ההדוק כמו שקרה בסגר ה1 וה2”.
עד היום לא היה שום “סגר הדוק”.
ברגע שמגיעים נוסעים מבריטניה, ארה”ב, דובאי, טורקיה, אוקראינה וכו’, הסגר פרוץ – בעיקר כשמסרבים להכנס לבידוד ומתרועעים עם המשפחה וכו’.
לא נורא, עדיין שוקלים אם לחייב אנשים שחוזרים מדובאי ושות’, להתאכסן במלונית – במדינות אחרות החוזרים לא עשו הפגנות בלובי ולא העיפו חפצים(הם גם שילמו על השהות), אם היו מעזים, היו מעלים אותם על מטוס למקום ממנו באו.
וכך המומחה הבריטית והדר’ אפריקאית, הגיעה אליך.
-
אין לי טוויטר…
לא צריך תרופות בשביל תופעות לוואי.
כנראה את צודקת צודקת שפייזר עצמה לא בדקה הדבקה.
בכל מקרה, כדי להראות שאני צודק במשהו-
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3887212
וכדי שתהיי מרוצה שאני לוקח משהו של נדב אייל-
https://13news.co.il/item/news/domestic/health/corona-vaccine-1194617/
-
סלח לי, אני לא הזכרתי את נדב אייל!
יפה שהם רואים ירידה ההדבקה, השאלה האם שאלו/ בדקו האם אלו שלא נדבקו נזהרו יותר לאחר החיסון, לא יצאו מביתם וכו’, מה גילאי האנשים שלא נדבקו(הופיע במאמר? רק קראתי בריפרוף).
אני אמתין עוד שבוע- שבועיים.
ד”א, הסעיף הנוגע לפיצויים – אם חו”ח יגרמו נזקים מהחיסון, נשארו חסויים(סתם אנקדוטה), אבל אין לך טוויטר, אז תמתין לפרסום באינטרנטים.
-
יכול להיות שכל הדיון הזה אינו רלוונטי כי השאלה הגדולה היא יעילות החיסון כלפי המוטציות הדרום אפריקנית והברזילאית. הילה אלרואי בערוץ 13 אמרה היום במהדורת הערב בפעם הראשונה את האמת הפשוטה: אם יעילות החיסון פחותה כנגדן אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
-
אז קראונה את המאמר הזה.
