סיכום טיול? פה בפורום? תחושת רטרו קלה מעקצצת לי באצבעות, כמעט גורמת לי לחפש קסטה של א-הא – להקת העל הנורבגית המיתולגית על סולנה החתיך מורטן הארקט.
מה סיכום טיול עכשיו?…
אבל החיים, הם גלגל. והנה – סיכום, ולפניו – מבוא קצרצר:
בין המשתתפים: א. אני. ב. אישתי היפה – אדיס, ג. בני הקטון – (יהו)ניצן.
הטיול הוגדר בראשית דרכו (שזה אומר במהלך הטיסה חזרה מהטיול של הקיץ הקודם) כ-’טיול לסלובניה’.
במקור, כמו כולם (או כולן/ם ברוח ימים אלו), תוכננה גיחת יום מסלובניה לאיזור חבל קרינתיה שבאוסטריה.
ככל שנברתי בחבל קרינתיה הבנתי שהוא הולך לקבל פה נקודת כוכב משל עצמו שלאט לאט גדלה וגדלה וכך השתקענו בקרינתיה ל-6 לילות. אחריהם 3 לינות בעמק הסוצ’ה הסלובני, ואחכ עוד 6 לילות בבלד לפני חזרה הביתה.
הטיסה היתה לוינה – בה שהינו 2 לילות בתחילת הטיול.
מכירים את אלו שחייבים לספר לכם בשיא המתח ש-’בסוף ההוא עם הצלקת זה הרוצח?...’
אז בדיעבד – יתכן שהייתי מוסיף יום-יומיים נוספים לקרינתיה על חשבון בלד, אבל אני רותם את הסוסים לפני העגלה (או אולי את העגלה לפני הסוסים בעצם?...) – והתובנות שלי ושל משפחתי – בסוף.
מספר נתונים טכניים
כרטיסי טיסה הוזמנו באוקטובר עם אוסטריין איירליינס.
380 דולר לכרטיס, לא זול, אבל גם לא מאד יקר – בעיקר כשמדובר בטיסה סדירה כולל הושבה, מזוודות, שעות מעולות (טיסת אחהצ בהלוך וערב בחזור) וזמני שיא העונה של אוגוסט.
שכרנו רכב עם חברת אבריקס הסלובנית – שבאמת שאין מילים לתאר את השירות המופתי והמדהים שלהם ששייך לסטנדרט שאנחנו פשוט לא מכירים.
כאמור – טיסת אחהצ ונחיתה בוינה בערב ‘אילצו’ אותנו ללינה אחת בוינה.
ההתלבטות בשלב התכנוני היתה ‘כמה זמן לתת לוינה הזותי?...’
לנחות בערב ולצאת בבוקר? לנחות בערב, לעשות סיבוב קצר בבוקר ולצאת בצהריים? לתת לה יום? יומיים? שלושה?…
בסופו של דבר הוחלט לבלות בה יום אחד מלא כולל לינה, חוץ מיום הנחיתה – כלומר סהכ לילה פלוס יום פלוס לילה.
מצד אחד – לא לכאן ולא לכאן – מצד שני, בכל זאת נתן איזשהי טעימונת קטנה…
אז מה עושים ביום אחד מלא בוינה?…
א. מדמיינים את עצמנו מסתובבים בנחת במדרחובים היפים, עוצרים בבתי קפה, שותים בירה טובה, רואים הופעות רחוב, מבקרים באיזה מוזיאון מיוחד אחד או שניים, הכל בנחת, סופגים אוירה, לאט וברוגע…
ב. חוזרים למציאות ודוחסים ליום הזה את וינה של הטיולים המאורגנים: בערב הראשון, עייפים מהטיסה, עוד הספקנו לשוטט קצת במרכז העיר.
ביום השני הספקנו לטפס למגדל קתדרלת סןן סטפן, לקחת מטרו לארמון שנבורן, להכנס בלי תור בזכות הכרטיס הדיגיטלי שקניתי מבעוד מועד, לעשות סיור בארמון ובגנים, ולבקר במוזיאון הילדים, ואת אחהצ והערב לבלות בפארק פארטר.
המלון שלנו יושב במרכז של המרכז של המרכז – דקותיים מסטפן פלאץ. במדרחוב לידו פסנתר כנף שהעוברים ושבים מוזמנים לנגן עליהם לקהל הרחב, ואפילו התעקשתי לנגן עליו את בוהמיין רפסודי ואת יש לי סמפטיה של שלמה גרוניך על אדמת אוסטריה! הקהל התלהב ובצדק! דם יהודי לא יהיה הפקר!
למחרת בבוקר אורזים ויוצאים לאיזור קריתיה. הרכב של חברת אבריקס מגיע אלינו למלון. מקבלים ממני כסף ונותנים מפתחות. בלי חתימות, בלי ערבויות, בלי כלום…
קרינתיה – קבלי –הפקר’ס בדרך
