מתחסנים, מחלימים ודרקונים ירוקים
-
תודה על ההסבר.
אותי מטריד המספר הזה שאמרו – שהחיסון יעיל פי 6 פחות מול הדרום אפריקאי (לא נאמר לגבי הברזילאי) אבל עדיין עמיד באופן יחסי.
האם זה לפי צלחת פטרי?
את חושבת שהיעילות באופן כללי מול הוריאנטים תהיה גבוהה בשל אופי הוירוס עצמו?
-
כמו שאמרתי, השאלה היא איך בדקו. אתה יכול לכמת עוצמת קישור של נוגדן לחלבון ואתה יכול לעשות מחקר אפידמיולוגי על אנשים שחולים בפועל. אתה עשוי לקבל תשובות שונות מאוד.
בפועל, עד עכשיו ראו שמי שחלה בחצבת כמעט בטוח שלא יחלה בחצבת שוב. מי שחוסן נגד חצבת - גם לא חולה בחצבת, אפילו אם עברו 40 שנה מהחיסון שלו. גם וירוס החצבת עובר מוטציות. גם פוליו. שניהם וירוסים של RNA.
אני לא יכולה להגיד לך שבוודאות זה מה שיקרה, אבל אם אני צריכה להעריך איפה הסיכוי יותר גבוה – שהחיסון כן יהיה יעיל או שהחיסון לא יעיל, אז דעתי המקצועית היא שהסיכוי שהוא יעיל הוא גבוה יותר.
-
-
פוסט זה נמחק! -
@משה-22 אמר:
גם לי אין בעיה עם התגובה שלך . אני רק אמרתי שאני סומך על ההתנהלות והבקרה של הכניסה והיציאה מנתבג בתקופה הזו תחת ההגבלות שנקבעו. ומניח שגם הם ישתנו בקרוב מאוד.
רשמתי לפני שאתה סומך ואין לי בעיה שאתה תמליץ בהתאם,
אני עדיין נשאר בהמלצתי למטייל הנבון שיכלכל את מעשיו לפי מירב העובדות שהוא יכול להשיג והתנהלות הממשלה במציאות.
@שקד אמר:
@דוקטור דו ליטל , אני דווקא פחות מודאגת מזה שפתאום יצוץ וריאנט חדש שעמיד לחיסון. זה לא ממש קורה בוירוסים אחרים ולכן אני די בספק שזה הולך לקרות פה. לצד היכולת של הוירוס להשתנות, קיימת אפשרות כזו גם במערכת החיסון, למשל בתהליך שנקרא somatic hypermutation. שלא לדבר על תאי T שעבורם זה בכלל פחות משמעותי כי הם פועלים במנגנונים שונים. הוירוסים העיקריים שמצליחים לעשות את זה הם כאלה בעלי מבנה גנטי שונה שגם גורר איתו נטיה הרבה יותר מוגברת למוטציות.
את מדברת על קבלת החלטות על סמך ידע מדעי.
ההסבר שלך, שהוא מדע נטו, תקף גם היום וגם לפני חודשיים ואין לו כמעט משקל בקבלת ההחלטות גם היום וגם לפני חודשיים. גם היום נתב”ג סגור בגלל מוטציות בלולו או באבאיגה חוץ מאשר לקבוצות אוכלוסייה מקושרות.
הניסיון מראה שאם אנחנו רוצים לנסות לנחש מתי ישראלים (וזרים) יוכלו לעבור בנתב”ג אנחנו צריכים לנסות לנחש מה יהיו האינטרסים הפוליטיים, לא הבריאותיים המבוססים על ידע מדעי.
הניחוש שלי אומר שמקבלי ההחלטות יפתחו את נתב”ג לישראלים חוזרים לפני ה 23 למרץ ולישראלים שרוצים לטוס לחו”ל במועד דומה או לכל הפחות לפני פסח.
התירוצים להחלטה פחות חשובים, להערכתי זו תהיה החלטה.
כמובן שהניחוש שלי הוא לא המלצה לאנשים להתחייבות כספית, כל אחד שיעשה את ההערכה שלו
-
או שלא:
ובפינת הדרקון האפור
ולחשוב שהתחלתי את השרשור החדש בתור דף חדש לחלוק מידע בטיסות עם דרכון ירוק והיעדים אליהם. הערכות חדשות מתי אפתח כזה שיממש את יעדו?
בפסח אמרו שלא יקרה כך שעניין הבחירות כמקדם פתיחות גבול נדחה ולגעתי זה עקב ביקורת ציבורית (בלי להרחיב כדי לא לגלוש לפוליטיקה). כואב כואב גם עלינו ומפחיד מה שקרה שוב עם התיירנים ומי שהזמין חופשה בפסח
-
אבל משהו מטריף אותי בסגירת הגבולות האלו.
הקורונה פה לתמיד או לפחות שש-שבע שנים עם יצירת וריאנטים בלתי מוגבלת.
ניראה לי מאוד לא הגיוני להיתנתק מהעולם. האם הגיוני שנחייה תחת משטר גבולות ברית המועצות פה?!
רק ששם אפשר היה לטייל חודשים רבים כי המדינה הייתה עצומה ולא מדינת אי קטנטונת (למרות הגיוון האקלימי, ההיסטורי והנופי שבה).הקווקז עם הארצות, התרבויות והעמים שבו. אסיה התיכונה, מזרח אירופה. כיום זה כמה מדינות אבל אז היה חלק מאותה המדינה. ענקית ועצומה.
מדינה שבלי לצאת מגבולותיה היה ניתן לבקר ב – טבליסי, ירוואן, באקו, דרבנט, מחצ’קלה, צ’צ’ניה, אבחזיה, הר אלברוס, סוצ’י, קרסנודאר, ערי הנופש בהרי הקווקז (אמא שלי הייתה שם בקייטנה). ולדיקווקז ואלניה.
סמרקנד, בוכרה, טשקנט, דושנבה, הרי צ’ימאן, הרי קירגיזיה, אגם איסקול.
והבלטיות – ריגה, טאלין ווילנה (בשביל ההורים שלי ביקור שם היה כמו לבקר בחו”ל) יערות ואגמים
וכמובן מינסק, קייב, אודסה, לבוב, חצי האי קרים (בחצ’סראי, יאלטה, קרץ’, סמפרופול).
ורוסיה עצמה – מוסקבה, סנט פטרסבורג (אמא שלי 3 פעמים ביקרה שם למשך חודש בזכות חילופי דירות), טבעת הזהב של מוסקבה,
טטרסטאן, אגם בייקאל, קרליה, קמצ’טקה. סיביר…
ואפילו ניתן היה לבקר במזרח אירופה בסיורים מודרכים עם “מאבטחים מורשים”.כך אמא שלי ביקרה ב-בולגריה (רגע לפני נפילת צ’אוצ’סקו) ו-רומניה. סבתא שלי אפילו ביקרה בפראג כי נוצרו קשרים בינה לבין סטודנטית שאירחה אצלה בקרץ’. הבעיה הייתה בעיקר כסף אבל למי שהיה גם בתוך גבולות סגורים היה יכול לטייל המון (בברית המועצות היו יוצאים פעם בשנה לחודש שלם של חופש) ולטייל ניתן היה אפילו במדינות מזרח אירופה – בולגריה, הונגריה, רומניה, צ’כסלובקיה, גרמניה המזרחית ופולין.
ונחזור למדינה בקטנה שלנו. אני כמובן אוהב מאוד את עריה, נופיה ואקלימיה השונים. אני נבחן שבוע הבא בקורס מורי דרך (בתקופה זו קורס למובטל המתקדם). לכן מלבד שאני מטפס על קירות כבר שנה אני חשש לעתיד התיירות בארץ.
ובכלל כבר הראו שמחוסנים כמעת ולא מדבקים. ומאחוז המדבקים מהמחוסנים קטן יותר מהדבקה בכל מקום אחרי בארץ.אז הפיתרון הכי הגיוני לחייב את כולם להיבדק בכניסה (או מלונית אם לא מסכימים) דבר שגם ככה עושים היום ובדיקת קורונה 72 שעות לפני החזרה לארץ ללא מחוסנים - כי בחיוב מחוסנים בבדיקה לפני החזרה לא תיהיה תיירות חוץ. ולאפשר כניסת תיירים מ-ח-ו-ס-נ-י-ם במקרה של בדיקה לפני הטיסה לארץ ובכניסה לארץ. ו-תחבורה מרווחת ללא צפיפות.
ובנתיים המצב לדעתי מ-ט-ו-ר-ף. אלא אם כן באמת רוצים שנהיה ברית המועצות גרסת השוק החופשי. -
לא חושב שיש אדם בכוכב הזה שיודע מה יקרה.
ישנה כמובן האפשרות האופטימית שנחזור לשגרה מלאה .
וישנם תרחישים שהעולם יסגל לעצמו תפיסת חיים חדשה ממה שאנו מכירים.
וצריך להבין שיתכן שמה שהיה לא יהיה.
קשה לקבל זאת לאדם שחי את חייו הנורמלים ביום יום .
ישנם אנשים שמתאמנים ומתרגלים ומתרחשים שינויים בהרגלי חיים ובמשך עשרות שנים ממתינים לעולם שישתנה.
העולם שבו הנורמלי הוא רק תחושה סובייקטיבית של כל אחד לעצמו.
אני אישית חושב שהעולם ילך לשינויי בכל ההבטים כמו עבודה נסיעות מדינות חינוך כלכלה עולמית שוק ההון וכד'.
האם אנו נזכה לכך שכבר בתקופת חיינו יתרחשו הדברים ?
הייתי מוכן .. גם ככה עוסק בכך בהיבטים מסויימים .
-
איכשהוא קשה לי להאמין שאתה באמת היית רוצה להיות ברוסיה הקומוניסטית טרום נפילת החומה/צ’אושסקו
ההשוואה מיותרת ולא רלוונטית.
אני שמח שאת עושה רישיון מורה דרך – דע לך שבישראל, נכון לעכשיו יש מקומות מדהימים לטיולים גם על חשבון חו”ל. מהשלג שבחרמון ובצפון רמת הגולן, דרך ההרים היפים של הגליל והנחלים, הנוף המתון של רמות מנשה, רצועת החוף, הירוק של שפלת יהודה ועד המדבר שלנו (נגב, מדבר יהודה והרי אילת) שהם יפהפיים!
בשנה האחרונה – בחלקה ירדתי ל-80% משרה- את ימי החופש הכפויים ניצתי בכל פעם לטיולי יום ארוכים בארץ. תשמע – אחת החוויות שאקח איתי לעתיד. מומלץ בחום (וכמה שיותר מהר, לפני שיגיע החום באמת)
-
@Vadim3238398 אמר:
או שלא: https://mobile.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q1/Article-ab484f27b20d771026.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1898243326
הכתבה הזו נוקבת רק בשיקולים בריאותיים (נכונים או שגויים – אבל בריאותיים) ולא מדברת על שיקולים פוליטיים.
הרלוונטיות של השיקולים הבריאותיים פחותה משל הפוליטיים.
אני לא מנסה לטעון ש 100% שנתב”ג יפתח לנוסעים חוזרים לפני ה 23 למרץ, אבל אני כן אומר שיש כוחות חזקים מאוד שילחצו על פתיחה כזו והשיקול פוליטי לחלוטין.
כנ”ל יציאה לחו”ל, יש כוחות חזקים מאוד שמונעים משקולים פוליטיים שיגרמו לישראלים לפחות להאמין שהם יוכלו לטוס בפסח. יכול להיות שההבטחה תהיה שקרית אבל לדעתי יש סיכוי גבוה להבטחה כזו ואולי היא גם תתממש.
ולדעתי אתה צודק בדרישה שתבנה דרך שתאפשר לישראלים לצאת ולהכנס בגבולות ישראל, עם תנאים ומגבלות כאלה שישמרו על בריאות הציבור.
כמו שכולנו רואים – כבר חודשים ארוכים השלטון לא יצר מנגנון כניסה ויציאה מישראל המתבסס על שיקולים בריאותיים, ובמערך הפוליטי בישראל אני לא רואה איזשהו כוח שיגרום לשלטון לטפל בכשל הזה.
כל הסקרים מראים שאיכות הטיפול במשבר הקורונה לא משנה את דפוס ההצבעה של הציבור בישראל ולכן להערכתי מה שהיה הוא שיהיה.
וכמו שאמרתי, הלואי וההערכות שלי שגויות
-
בגלל הקורונה הצטרפתי לטיולים של חוג אלעד. (כי צריך להשתמש בנעליים שקניתי לטרק בחול...)
הם 'שרוטי טיולים' ככה שיצא שבשני הטיולים שהצטרפתי אליהם, הגעתי למקומות שכנראה לא הייתי מגיע אליהם בדרכים אחרות..
זה כמו הספר של דוקטור זוס.
-
הלוואי והייתי יכול להחיל ללמוד בביהס לתיירות השנה.
כבר 3 פעמים דחיתי בגלל הקורונה. אני לא רוצה לימודים בזום.
אני רוצה ללמוד בכיתה עם סטודנטים .
הפעם האחרונה שלמדתי באוניברסיטה הייתה לפני 20 שנה לערך.
ועכשיו רוצה ללמוד סוכן נסיעות ויועץ מסלולים לחול.
הרבה פורשים מהארגון שלי למדו טרום פרישה מורי דרך .. איכשהו זה פחות מתאים לי למיצוי אחרי פרישה.
הלימודים הם לא למטרת הכנסה חודשית . בשביל זה יש פנסיה.
הלימודים הם בשביל העיניין והזמן הפנוי שיהיה לי.
איכשהו נראה לי שתחום תכנון ויעוץ טיולים ימשיך לעניין גם במצב בו אין טיולים אבל ניתן לתכנן כאלו לעתיד.
כרגע אני ממשיך בתכנון ובניית טיולים בזמני החופשי ... מתי שיש זמן .. ממשיכים לעבוד בכל המרץ ללא שינוי ולהיפך המשימות נהיו יותר מורכבות.
-
אין ספק שיש מקומות יפים מאוד בישראל. במשפחה שלנו טיילנו המון כבר כילדים, וגם היום ממשיכים לטייל בארץ. אבל בקיץ בלתי אפשרי לזוז בחום והלחות, ועכשיו כל מקום עמוס ישראלים הוא לא מוחלט (רעש, צפיפות, ערימות זבל), החופים כרגע מלאים בזפת, לינות יקרות בלי קשר לתמורה, ועצוב להגיד אבל טיול לבד נגיש לי יותר בחו”ל מאשר בישראל שבה גם לפני הקורונה אי אפשר להגיע בתחבורה ציבורית להרבה אתרים (ובטח כאלו שלא מלאים בהמון אדם) ובסופ”שים ובחגים כשהיו לי חופשות אי אפשר היה להשתמש בה בכלל. ישראל היא אתר טיולים לבעלי רכב ותקציב טוב משלי.
-
הקיץ הישראלי באמת לא מאפשר טיולים.
כל מה שאני אומר (ונראה לי שאנחנו מסכימים) שבהיעדר חו”ל – אפשר להסתפק בישראל ואפילו להנות מאוד (ואנחנו עדיין לא בקיץ)
-
מה ממליץ, ומיישם אפילו, זה לאחר טיול בחו”ל שבו אנו מפעילים את הגוף וחווים חוויות, חוזרים לארץ ומייד משם או למחרת יוצאים לנופש מרגוע בבית מלון למנוחה אחרי הטיול בחו”ל.
כי חייבים לאפשר לגוף ולנפש את המעבר לחזרה לשגרה באופן מדוד.
ואני לא מדבר חס וחלילה על מלוניות הקורונה חחחח , אלא על מלון מפנק עם פנסיון מלא / חצי פנסיון וחבילות ספא חובה…
כרגע הנושא זה עדיין לא מתאפשר, אבל כשזה יקרה, אני הראשון בתור….
-
ואם כבר אנו רוצים לממש חלומות ולחזור לחו”ל, אז בואו וננצל במה ציבורית זו ונקרא ליישם את הנחיות משרד הבריאות לגבי ההגבלות בסוף השבוע הקרוב ( אירועי הפורים), במידה ונצליח להגיע לתודעה של הציבור השפוי, אז נעבור את הפורים ונגיע לפסח ללא צורך בסגרים והגבלות ואולי אפילו כן לקראת הקיץ לפתוח את השמיים. -
כמובן לא דיברתי על המשטר אלא על ההבדל בין להיות במדינת אי סגורה לאומת מדינת ענק סגורה שהיא מעצמה. היום הרוסים יכולים לטייל ברוסיה ובחלק ניכר מחוצה לה. האמריקאים והאירופאים גם בין הגבלות ל סגרים. ככה שסגר גבולות אצלינו קשה פי כמה.
אגב, ההורים והסבים נזכרים בנוסטלגיה במדינת הפועלים שאיננה.
בנוגע לטיולים בארץ. כמובן, למדתי וביקרתי בהמון מקומות במסגרת הקורס וגם לא במסגרת הקורס. היות שכרגע אני בלי רכב הרוב לא רלוונטי לטיול וכל מקום שאפשר להגיע עם תחבורה ציבורית הייתי. אם לא המחסור ברכב הייתי נוסע לטייל שוב בפתחת ניצנה, בתימנע והאי אילת ומדבר יהודה או בנחל אכזיב או שאר הגליל והגולן או הרי ירושלים. אבל גם בלי קשר חווית הטיול נפגעת בגלל המון צפיפות. ובלי רכב ובייחוד בלי 4 על 4 קשה לטיייל בלי לראות עוד המונים. בקיץ הייתי בכינרת וזה היה זוועה. אולי ארכוש רכב בקרוב בכסף שחסכתי על טיולים ולא מימשתי.
ובכל אופן למרות הגיוון הארץ קטנה מדי. כמו כן מבחינת רמת שירות אין מרחצאות כמו באירופה. שלא לדבר על מינימום אפשרויות לנטוריסטים במקוואות מים וחופים
(ולא, מסיבות בריכה של גיל הזהב לא בשבילי עדיין).
אומנם אפשר לגוון באוכל בעיר התחתית בחיפה, בשוק הכרמל, מחנה יהודה, אצל צ'רקסים, דרוזים ומוסלמים אבל זה לא כמו בפולין או בודפשט או אסיה התיכונה או תורכיה והבלקנים.
ארץ ישראל נפלאה אבל עדיין זה לא מספיק.
-
למזלי חצי קורס הספקנו לפני הסגרים. וביצענו עוד רביעית מהתוכנית בין הסגרים (כמעת ולא עשינו טיולי נישה והמון מקומות ראינו מבחוץ) הלמידה בכיתה כמובן עשינו רק חצי...
אחרי המבחן יווצר לי יום חופש בשבוע אותו אנצל לטיולים נגישים בתחבורה ציבורית עד שאקנה רכב ואטייל יותר ברצינות
-
מקנא …..אני מת לחזור ללמוד כמו סטודנט בן 21 רק הפעם בלי הלחץ של המבחנים לתואר.
והפעם ללמוד מה שכיף לי ואני אוהב.
גם ככה 90 אחוז מזמן הפנאי שלי אני מתכנן טיולים, אז אם כבר אז למה לא ללמוד את הנושא ואלי נחכים קצת.
בטח כשיפתחו את הלימודים אני בן 52 אשב בכיתה עם סטודנטים בני 21 – 22 …. חחחח… גדול.
-
הערה קטנטונת – אפשר גם להשכיר רכב לזמן מסויים… רכבים קטנים יכולים לקחת אותך (בעיקר באמצע השבוע) למקומות נטולי המוני ישראל.
כדאיל בדוק האם העלות משתלמת עבורך
