הטרק שלא היה...
-
שלום חברים וחברות,
שנה... טובה יותר לכולם
אחרי שבחודשים האחרונים נהנתי פה מאוד מדיווחים מצויינים, ותגובות מעניינות. אחרי שהייתם (ובעיקר הייתן
) לי משב אוויר רענן בימים חמים וקשים (ועוד ממתין לי שרשור חדש של סמדרולה 
)... קיוויתי לחזור עם דיווח משלי על טרק מוצלח נוסף.לצערי, לא כך היה...
ב- 12.9 הייתי מתוכננת לצאת לטרק ה- Berliner Höhenweg.
מדובר בטרק אלפיני מאתגר בהרי Zillertal (טירול אוסטרי; מעגלי מ-/ל- מיירהופן).
בתאריך המתוכנן התייצבתי בתחילת המסלול, ובחוסר יכולתי לוותר מיד - אף התחלתי ללכת. צעדתי במעלה ההר כשעה-וחצי / שעתיים, אבל לצערי הסופה בוריס ״ניצחה״.
אחרי שטיפסתי בגשם מהרגע הראשון, שהתחלף בהמשך לשלג - הגעתי בעצמי לנק׳ בה השלג כבר החל להצטבר - בגובה של כ- 1200מ׳ בלבד...
במהלך העלייה (ביער יפה, שיפוע משמעותי!) פגשתי 4 זוגות מטיילים (כל זוג בנפרד) - כולם בדרכם למטה מהבקתה הראשונה (Gumshutte) אליה הגיעו אתמול בערב בכוונה להמשיך במסלול המעגלי. כולם דיווחו שאפשר להגיע לבקתה, אף כי היא עטופה בכמויות שלג משמעותיות - אבל אין שום סיכוי להמשיך לבקתה הבאה (הכוונה היא לסכנת חיים אמיתית ומשמעותית! לא פחות, עבורי).
החלטתי להמשיך לטפס עוד קצת (קשה להפרד כשרק הגעתי...) אבל הבנתי מהר מאוד שאין שום הגיון (!) להמשיך. הגעתי למסקנה שגם אם אגיע היום לבקתה הראשונה - מחר יהיה קשה בהרבה לרדת, שכן השלג ירד וירד וירד - והיה צפוי להמשיך לרדת.
הסתובבתי על עקבותי וחזרתי למיירהופן מבולבלת מעט ומאוכזבת - אבל גם שלימה לגמרי עם ההחלטה.
תמיד אמרתי לעצמי שאם אני בוחרת בתחביב outdoor-סי - אני מקבלת על עצמי את תכתיבי הטבע (אותו אני מוכירה ומכבדת, אפילו מעריצה). הגיעה שעת מבחן - ואני קיבלתי את המצב בהכנעה (ובמילא קיבלנו כולנו השנה למרבה הזוועה ״שיעור בפרופורציה״...
).בערב, בצימר שעזרו לי למצוא ב- info היעיל בעיירה מיירהופן (שם גם עזרו לי להודיע לבקתה, בה הזמנתי מקום לינה, שלא אגיע), ניסיתי למצוא לי מקום אחר להמשך החופשה. טרק משמעותי כבר לא עלה בידי לארגן, לצערי (הסופה פגעה באיזור משמעותי ואני מצאתי עצמי בליבה...).
חיפשתי איזור לא גדול מידי שיהיה פחות או יותר יבש ובמרחק פחות או יותר סביר...
מקום שיהיה לי מעניין מספיק, כזה שרציתי לבקר בו ממילא...
כזה שייתן לי מנוחה מתלאות וקושי (שבעתי מאלו השנה!)...
מקום שיימלא את המצברים הככ ריקים שלי...
מקום שיבטיח לי רוגע ושלווה...
בקיצור: איטליה !
ועל כך, בפוסט הבא...
-
תוספת קטנה:
החופשה השנה הייתה מתוכננת ממילא ב- 2 חלקים.
חלק ראשון : הטרק הנ״ל.
חלק שני : מסע אופניים לאורך הדנובה (ביחד עם האחיינית שלי).
אני רגילה לכתוב על בלוגים, זה ״איזור הנוחות״ שלי. אבל אנסה לכתוב גם על החופשה שהצלחתי להוציא לפועל השנה. אינני יודעת עדיין באיזה פורמט... אני בדכ מעדיפה בלוג - אבל אנסה לכתוב משהו. מזהירה מראש שזה יהיה איטי...
מקווה שתהנו בכל זאת, תודה על הסבלנותטיזר מחלק 2:
-
משתתפת בצערך על הטרק שלא היה, שמחה שהצלחת להפוך את הלימון ללימונדה ומחכה להמשך.
-
תודה רבה דבורה
מעריכה את האמפתיה, אכן מאכזב.בינתיים החלטתי על פורמט של בלוג.
קבלו
פרק ראשון - ובו כתבתי על התכניות שהשתנו מטרק באוסטריה לטיול באגם גרדה באיטליה.
ופרק שני - ובו כתבתי על ההגעה לאגם גרדה והביקור בריבה דל גרדה.
המשך יבוא...
-
מצטערת בשבילך ענבר על הטרק שלא היה. כבר אשב לקרא את הבלוג שיוציא אותנו משגרת האזעקות והבומים האינסופיים כאן בצפון. תודה!
-
תודה רבה מירב. משמח שאני יכולה לספק לך מעט הפוגה... אשתדל להמשיך לכתוב בימים הבאים.
-
@io וואו ענבר! איזו... הפתעה.
מצטערת שבוריס נתן לך כאפה מושלגת, אבל כתבת כל כך יפה ומדוייק - שנת תשפ"ד נתנה לכולנו שיעור אכזרי בפרופורציה, ומעבר לכך - גם הנקודה שהעלית לגבי העובדה שהטבע פלוס שמלת מזג האויר שהוא לובש הוא שחקן בפני עצמו בתחביב הטראקי שלנו היא חשובה. לזה אוסיף שאני לומדת כל כך הרבה על עצמי מכל כשלונותיי המפוארים וזה אולי דווקא מה שמחזיר אותי שוב ושוב למגרש, כמו אותם עכברים בניסוי המוכר בו אלו שקיבלו את הגבינה רק לסירוגין ולא בכל לחיצה על המתג לחצו יותר מאלו שקיבלו גבינה תמיד...
והכי חשוב - שכדרכך החכמה הפכת את הלימון ללימונצ'לו איטלקי, מזל שגיליתי את הפוסט הזה כשיש עוד יומיים חופש לקרוא את הבלוג!
אז שתהיה לך ולכל הקוראים שנה... ראבאק עם קצת פחות לימוד קשוח ויותר חמלה, והמון טבע שעליו רגלינו לא יפסיקו לפסוע.
והכי חשוב - שגם החטופים יהיו כבר חופשיים בביתם, ושחיילינו ישובו בשלום.
-
לכי תסמכי על מישהו שנקרא בוריס :)) אבל ברצינות של רגע, אין מה לעשות- בטיולים אנחנו גם נתונים לחסדי איתני הטבע וגמישות הכרחית , על אחת כמה וכמה בטיולי טבע.
-
תודה יסמין. אכן לומדת מכשלונותי
הרבה צניעות בעיקר. -
כן, ׳בוריס׳ יצא מנ$%$ק
עוד ראיתי חלק קטן מהנזק בימים הבאים - כשרכבתי על אופניים לאורך הדנובה. למרבה המזל יש את איטליה 
-
מריבה דל גארדה לכפר הקטן פרגסינה - בהליכה
-
מקסים!! תענוג לקרא, והתמונות בכלל..
-
תודה לך על הזדמנות לאסקפיזם בתוך כל הקושי.
-
-
הגעתי באיחור (פחות נמצא כאן לצערי לאחרונה) והצטערתי מאוד לשמוע
ועם זאת, מקווה שבאיטליה האיר לך המזל (והשמיים) פנים ויכולת לייצר משהו מוצלח יותר
-
שמחה שהצטרפת ידידי.
לגמרי הצלחתי לייצר משהו מוצלח! איטליה ממש סיפקה את הסחורה.
לסיום הסופש הצלחתי לסיים את הפרק הרביעי ובו מתואר המסלול המופלא מהכפר Pregasina לעיירה היפה Limone - מוזמן, מוזמנות ומוזמנים.
-
נעליים חמודות ענבר…. חבל שלא כל כך יצא להן ללכת. אקרא את הבלוג/ים כמו שתמיד אני מקפיד לקרוא כשאחזור מפילה אאוסטה.
-
איזה כיף לך ענבר! איטליה! איזו ארץ מהממת! וכל הכבוד על התושיה להחליף את המסלול ככה מהיום למחר, ולא לתת למזג האויר להרוס לך תכניות, אלא רק לשנות אותן!
-
הי ענבר
הצטרפתי באיחור אבל מזל שכך כי לא נתת לי יותר מדי זמן להתבאס מהטראק שלא היה ובמקום זה שקעתי בנופי גארדה המהממים...
איזה כיף לקבל זווית לא שחוקה על האיזור הזה, מקווה שישמש אותי בעתיד.
שאלה קטנה ותמימה - את לוקחת את הציוד לכל המסלולים נכון? (מבינה שלא צריך אוהל כי ישנת בעיירות)
-
טוב בגלל שאת לא יכולה בלי לזוז לא וויתרת על הליכות..... והאוכלצהאיטלקי במקומות הקטנים האלה וואו..
