דרום מערב ארה"ב בפסח - סיכום טיול טבע
-
@ayeletback אמר:
מה הסיפור שלהם עם תיק שקוף?
לפני שנתיים לא היה קיים , טיילנו עם תיקי הגב הרגילים
אני מניחה שהם רוצים לראות מה את מכניסה פנימה, למרות שזה נראה לי כמו עוד שיטה להרוויח כסף… זה שלא מאפשרים להכניס נרתיק של מצלמה קטנטנה זה הזוי… מה אני יכולה להחביא בתוך זה שלא נכנס לכיס מעיל רגיל? לא ברור לי העניין. אגב הם גם אוסרים על הכנסת גופרו וצילומי וידאו, כששאלנו למה אמרו לנו שאנשים רבו על זה שהם נכנסו לצילומי וידאו של מבקרים אחרים ללא ידיעתם והסכמתם... -
ממשיכים במסע. היום נעזוב את אריזונה ונחזור ליוטה שכבר הספקנו להתאהב בה. במעבר ליוטה מפסידים שעה כי יש בה שעון קיץ ובאריזונה אין. קמים לבוקר שמשי ויפה שמתאים בדיוק לתצפית על עיקול הפרסה. למעשה איך שהגענו לפייג’ נפתח מגרש החנייה החדש והכניסה בתשלום. בתקופת הביניים בה עבדו על המגרש (עדיין עובדים) היה צריך לחנות רחוק ולקחת שאטל מעצבן (ובתשלום) כך שמזל שהגענו בדיוק עם הפתיחה. בנוסף יש כעת מרפסת תצפית גדולה מגודרת ובטוחה שלמיטב הבנתי לא היתה שם קודם, מה שמאפשר לצפות ולצלם בבטחה. מי שרוצה לטייל לאורך המצוק יכול, בשטחים הלא מגודרים.
ההליכה לנקודת התצפית לא ארוכה (כ 20 דק לכיוון אם אני זוכרת נכון) אבל השמש חזקה במדבר, גם באביב. מגיעים לנקודת התצפית. השמיים בהירים והאור בשעת בוקר משגע. צבעי עיקול הנהר למטה יפהפיים. אתר שלא כדאי להחמיץ, בעיקר כשהמאמץ פה הוא מינימלי. מכאן אנו יוצאים לדרך בחזרה ליוטה.קצת לפני המעבר ליוטה עוצרים בנקודת תצפית יפה לעבר המרינה ב WAHWEAP ואגם פאוול הכחול. ממשיכים בכביש 89 וחוצים ליוטה. התוכנית המקורית היתה לנסוע לברייס בכבישים המהירים דרך קנאב. מאוד רצינו לעשות את הגל באיזור קנאב אבל הזמנת כרטיסי הטיסה נעשתה לאחר שנסגרה ההגרלה באינטרנט, ולהגרלה הנערכת ערב קודם לא התאפשר להגיע. במקום הגל מצאתי תחליף בשם גל האש ליד ווגאס, עליו יסופר בהמשך. ובכן, לאור העובדה שקיבלנו רכב שטח טוב, נזכרתי שבשלבי התכנון קראתי על דרך עפר החוצה את שמורת אסקלנטה מדרום לצפון ישירות אל הברייס. הדרך קצרה משמעותית מהעיקוף דרך הכבישים, אבל מכיוון שזו דרך שטח, היא מאריכה קצת את זמן הנסיעה. עד עכשיו לא ניצלנו את רכב השטח שקיבלנו ויש חשק להכנס ממש למעמקי השטח, הרחק מהציביליזציה, אז אנחנו מחליטים לחתוך דרך הדרך הזו הנקראת COTTONWOOD CANYON ROAD. כמובן שהגשם שירד אתמול עלול לשבש את הדרך ואת תוכניותינו ולכן עלינו לעבור במרכז המבקרים ולהתייעץ האם הדבר אפשרי.
אבל ראשית, יש נקודה במסלול שעלינו לעשות – TOADSTOOL HOODOOS. מסלול הליכה יפהפה ומומלץ בחום הנמצא מערבית לפייג’, בתחומי שמורת אסקלנטה. אנו חונים במגרש החנייה הקטן ומתחילים בטיפוס לעבר צורות הסלע המשונות הדומות לפטריות. הנוף כאן הזוי. כשמגיעים לפטריות הראשונות קראתי המלצה שיש לעבור אותן ולהמשיך לשטח נוסף בו יש מקבץ שני. השביל מתפצל ימינה ושמאלה. מנסים את הקטע הימני. הוא לא מוביל לעוד מקבץ אבל מטפס לנקודת תצפית יפה לכיוון השני כך שכדאי לעשותו. נשאר השביל הפונה שמאלה, ואכן זו הדרך. אנו מגיעים לאיזור נוסף ויפה של עמודי החול בצורת פטריות. מקום כל כך יפה… אני חושבת שמה שהכי אהבנו ביוטה היה שהנוף שונה, אחר, לא סטנדרטי, לא מהעולם הזה, לעיתים הזוי. אולי בגלל זה האתרים הסטנדרטיים יותר שראינו בהמשך הטיול נראו פחות מרשימים. ובכן, זהו אחד מאותם מקומות מיוחדים שלא כדאי להחמיץ.
מכאן למרכז המבקרים שם נאמר לנו שאין להם מידע רלוונטי לגבי הדרך, אבל הם יודעים כי הדרך המקבילה במצב טוב ואין בה בעיות בגלל הגשם של אתמול כך שלא צפויות בעיות עבירות מיוחדות. אם כך אנו יוצאים לדרך ונכנסים למעמקי השמורה. השמורה GRAND STAIRCASE ESCALANTE – כשמה כן היא – “מדרגות “ העולות מאיזור אגם פאוול ועד לאיזור הברייס, כאשר בכל מדרגה כזאת משתנה הנוף והצמחיה בסביבה. הדרך יפהפיה, ואין בה כמעט מטיילים. מכוניות ספורות חצו את דרכנו. יש לאורכה מספר נקודות עניין (ניתן לקבל רשימה במרכז המבקרים). אנחנו עצרנו ב COTTONWOOD NARROWS להליכה קצרה בתוך הקניון וכן ב GROSVENOR ARCH להליכה קלילה אל הקשת וארוחה באתר פיקניק מסודר. היה יום נהדר במרחבי הטבע הפוחים כפי שאנחנו אוהבים. הגענו בשעת ערב מאוחרת, לאחר השקיעה אל פתחו של פארק ברייס, אל מלון רוביס אין.
-
פרסת הסוס
אגם פאוול
TOADSTOOL HOODOOS
--
--
--
--
--
אסקלנטה
--
--
--
--
--
--
--
-
תודה רבה על התשובה . אנחנו יחסית מטיבי לכת( עשינו את האנגל לנדיג בציון) אז הכיוון הוא מסלולי הליכה . אני מבינה שיש בשפע וצריך רק להחליט .איזה התלבטות כייפית .
-
סיכום טיול מרתק, תענוג לקרוא!
-
@הזברה אמר:
אל עמק האלים VALLEY OF THE GODS.
נהניתי מסיפור הטיול
האם הכביש המעגלי אל עמק האלים VALLEY OF THE GODS. עביר גם לרכב רגיל או דומה למומנט ואלי?
-
ממש מעולה שעשו מרפסת תצפית בפרסה
באמת תהיתי איך אתר כזה לא מונגש בצורה כל כך בוטה.
אני חששתי להתקרב יותר מיד
והפטריות שוות ביותר .. -
@דור-ד אמר:
@הזברה אמר:
אל עמק האלים VALLEY OF THE GODS.
נהניתי מסיפור הטיול
האם הכביש המעגלי אל עמק האלים VALLEY OF THE GODS. עביר גם לרכב רגיל או דומה למומנט ואלי?
למיטב זכרוני לא היו בעיות עבירות מיוחדות, נראה לי פחות חולי ממוניומנט וואלי. מן הסתם זה גם תלוי במזג האוויר ומה עבר על השטח בימים קודם לכן כמו גשמים. -
Such trace fossils are formed when amphibians, reptiles, mammalsor birds walked across soft (probably wet) mud or sand which later hardened sufficiently to retain the impressions before the next layer of sediment was deposited.
-
תודה
-
תיעוד פשוט מעולה ויפהפה. תודה!
קצת דורך על נקודה רגישה.. נהיה בקיץ במערב, ולמרות שידענו, עדין כל פעם שנתקלת במסלולים המדהימים האלו שאין סיכוי לעשות אותם ב40 מעלות מדבריות, הלב כואב. לגמרי מצדיק נסיעה נוספת בקצות החורף.
מחכה שתגיעו לקליפורניה..
-
@TAGA אמר:
תיעוד פשוט מעולה ויפהפה. תודה!
קצת דורך על נקודה רגישה.. נהיה בקיץ במערב, ולמרות שידענו, עדין כל פעם שנתקלת במסלולים המדהימים האלו שאין סיכוי לעשות אותם ב40 מעלות מדבריות, הלב כואב. לגמרי מצדיק נסיעה נוספת בקצות החורף.
מחכה שתגיעו לקליפורניה..
כשטיילנו שם ההרגשה היתה שהגענו ממש בעונה טובה לטיולים הרגליים.מצד שני לכל עונה יש יתרונות משלה. שליש מהברייס למשל היה סגור, כך גם המעבר בין הברייס לזאיון , באביב אי אפשר לעשות את הNARROWS למשל בזאיון, ומעבר טיוגה וגלסיאר פוינט היו סגורים. אז יש יתרונות לכל עונה, צריך פשוט למקסם אותם, וכן, לחזור שוב זה גם רעיון טוב
. -
בוקר נוסף ביוטה, ועל אף שאנו על פתחו של הברייס אנחנו שבים היום לאסקלנטה. בשלב התכנון עליתי על מסלול לא נפוץ בשם זברה קניון, ומיד ידעתי שאני חייבת להגיע לשם. מדובר ב SLOT CANYON צר להפליא שקירותיו מפוספסים כפסי הזברה (רק בצבעים שונים...)ומכאן שמו. המסלול כרוך בהליכה של כ 8 ק”מ הלוך ושוב + הכניסה לקניון עצמו שאורכת כמחצית השעה או קצת יותר, לא בדקתי. ההליכה בתוך הקניון לא קלה ודורשת במקומות מסוימים טיפוס למעבר מכשולים והליכה על קירות הקניון עם גב לצד אחד ורגליים על הדופן השניה מרוב שהקניון צר… כן גם ילדים לא עוברים בו לרוחב… רק על הצד
כמובן שהלהבנו את חובבי הטיפוס שלנו שהיום יש מסלול ממש מיוחד, ויצאנו אל הדרך. עצרנו במרכז המבקרים לברר האם יש מים בקניון ומה עומקם (לעיתים יש מים בתוך הקניון בעומק שיכול להיות די עמוק אז כדאי לברר קודם ולא להיות מופתעים...המים אמורים להיות קפואים כמובן בקניון הצר והמוצל). נמסר לנו כי יש מים עד לגובה הברך. הגענו למגרש החניה של תחילת המסלול שנמצא על דרך עפר בתוך שמורת אסקלנטה, אין סימון אז צריך לדעת לאן נוסעים... הצטיידנו בבגדי ים וסנדלים לצורך המעבר במים, ויצאנו לדרך. היה יום חם וההליכה בחום היתה מעט קשה אבל לא נוראית. איני מתארת לעצמי כמה חם פה בקיץ…. הדרך עצמה קלה ולקראת סופה גם הופכת ליפה במיוחד. אנו מגיעים אל הריסון ווש ומשם פונים שמאלה לעבר הזברה. מגיעים לפתח הקניון החולי. בכניסה יש מקום קטן עם צל שם אנו מורידים נעליים עוברים לבגדי ים וסנדלים ומשאירים את התרמילים ומקלות ההליכה. לוקחים תיק קטנטן ובו רק דברי הערך ומים. גם התיק הקטנטן הזה חזר משופשף מהמסלול…! מתחילים בהליכה שבהתחלה היא קלילה אבל מיד מתחילים המכשולים והטיפוסים. הילדים באקסטזה, נהנים מכל רגע. יש שם כמה מקומות לא קלים אבל בסה”כ הצלחנו לעבור את זה… זה בהחלט למיטיבי לכת. החלק היפה והמיוחד של פסי הזברה נמצא ממש בסוף ואנו מגיעים אליו לבסוף. במקביל אלינו יש עוד 2 או 3 משפחות בסה”כ. כשיש הרבה אנשים זה לא קל אבל מצליחים לתמרן….והמים? לא היו מים. בכלל!!!. בסוף אחרי מעבר הזברה היה גב אחד עם מים מעופשים שממילא לא היה טעם לעבור אותו כי אחריו היה קיר בלתי עביר. בדיעבד עדיף היה לבוא עם מכנסיים ארוכים ונעלי טיפוס. ההליכה בקצר ניכרה על הרגליים המשופשפות שלנו. היום, חודש אחרי, נותרו לי עוד קצת סימנים...מצד שני מי שמגיע עם מכנסיים ארוכים שיקח בחשבון שיש סיכוי שיצאו משם קרועים 🤨
החזרה כרגיל יותר מהירה מההגעה, אנחנו מסיימים את המסלול ופונים למקום שנקרא DEVILS GARDEN בהמשך דרך העפר שנסענו בה עד לכאן. זהו גן יפה של פסלים טבעיים ומקום נהדר לילדים לטפס, לרוץ ולהשתולל קצת. היתה הפסקה נהדרת פה. מכאן חשבנו בהתחלה שאולי יהיה כח להמשיך לקניון נוסף בשם PICK – A- BOO אבל זה ממש לא היה ריאלי… החלטנו לחזור זריז לברייס ולתפוס את השקיעה. החלטה מצויינת. כאן היה פאק אחד בתכנון – זכרתי שקראתי שיש נקודה מומלצת לשקיעה אבל לא מצאתי את זה ברישומים שלי ברגע האמת … בסוף הסתבר בדיעבד שזה היה בדפי הלונלי פלנט. אז פספסנו את הנקודה הזו בשקיעה – שמה PARIA, אם כי הגענו אליה למחרת. בילינו בנקודת השקיעה הסטנדרטית סנסט פוינט וממנה המשכנו עד ל- NATURAL BRIDGE. מכאן כבר היה חסום בשל השלג. חזרנו בחזרה לכיוון הסנסט ועצרנו שוב. איזה מזל. לאחר השקיעה הברייס הואר באור הירח הרך והמראה היה מרהיב. טוב שלא החמצנו את זה. מגיעים למלון שלנו עייפים לאחר יום עמוס אבל מלא במראות נפלאים. כמה יפה הטבע !
בשלב התכנון ממש רציתי שנספיק לראות את הברייס מושלג, ואכן זכינו לכך, המראה פשוט מהמם. 🤩
-
בדרך לזברה
--
--
--
--
--
--
--
--
גן השטן
--
ברייס המושלג
--
--
--
--
--
--
-
איזה תמונות מרשימות! והשקיעה בבריס - וואו!!
זוכרת את קניון זברה עוד משלב התכנונים שלכם (אולי בגלל השם המשותף
) נראה מאד יפה, מיוחד ומאתגר. -
תודה
-
וואו, וואו, וואו.
תמונות מרהיבות ועוצמתיות .
-
-
-
יום למחרת מוקדש לברייס. יוצאים בבוקר שוב לכיוון השמורה. השמש זורחת והנובחניות יוצאות לחפש אוכל. אנו נתקלים בכמה כאלו ועוצרים להתבונן ביצורים החמודים שזו פגישתנו הראשונה איתם. בשל השלג מסלולים רבים בברייס סגורים, אבל מסלול גני המלכה נפתח למזלנו לא מזמן. לעומת זאת מסלול הנבאחו עדיין סגור ולכן עלינו ללכת במסלול גני המלכה הלוך חזור. לא נורא. חונים במגרש החנייה ומתחילים בירידה המעט תלולה לתוך מבוך העמודים האדומים המרהיבים. בצידי הדרך יש עוד שלג ומים מהפשרתו, אבל ככל שאנו יורדים למטה השלג נעלם. המסלול בהחלט מומלץ, חובה להכנס פנימה כי התחושה היא אחרת לגמרי כשהולכים בתוך כל היופי הזה ולא רק מתצפתים מלמעלה. הנוף יפהפה לאורך כל המסלול, ואפילו העלייה חזרה שנדמתה קשה וארוכה עברה בקלות ובמהירות שלא האמנו שסיימנו אותה כל כך מהר. ממשיכים לעוד כמה תצפיות שהחמצנו אתמול, ומגיעים לברייס פוינט. כאן אני עושה טעות ומקשיבה לתייר שאומר לנו שכדאי ללכת מכאן ל INSPIRATION POINT, שזה ממש קצר- 15 דקות הליכה ומאוד יפה. משום מה אני לא בודקת במפה באפליקציה וסומכת עליו… לוקחת איתי את הגדול שתמיד מצטרף אלי וקובעת עם בן הזוג שנפגש במגרש החנייה של האינספיריישן. הטלפון נשאר באוטו (לא שיש קליטה כאן אבל יש לי את האפליקצייה של המפות עליו), ואנחנו יוצאים לשיטוט קליל של 15 דקות, כשלאחר הליכה של כרבע שעה אני מבינה שאין שום נקודת תצפית באופק והתייר כנראה התכוון למרפסת התצפית הרחוקה יותר של הברייס. לידינו משפחה ישראלית, מדברת איתם הם הולכים לאינספיריישן פוינט ויש הליכה של כשני מייל לשם. מסתכלת במפה שלהם אכן ארוך. מחליטים לחזור למגרש החנייה של הברייס פוינט. מגיעים לשם במהירות ועכשיו התלבטות- לנסוע בשאטל לאינספיריישן פוינט או להמשיך להמתין פה? לפי חוקי המשפחה אם נפרדים נפגשים שוב במקום האחרון שנפרדנו, מצד שני עד שהם הגיעו לאינספיריישן פוינט וחיכו לנו, ועדיין לא חזרו… יש סיכוי טוב שנספיק להגיע לשם זריז עם השאטל. ובדיוק השאטל מגיע. מחליטים לעלות עליו ולשבת צמוד לנהג,אם נראה את הרכב שלנו נוסע חזרה לכיוון הברייס נבקש מהנהג שיהבהב באורות… נוסעים, הנסיעה לא ארוכה,הרכב שלנו לא נראה מולנו.. יופי. הבן אומר לי איזה באסה שקרה ככה, אני עונה לו להיפך – יש לנו הזדמנות לראות מה קורה במצב כזה ואיך מתנהגים, מה עושים. הוא קצת בלחץ, אני מרגיעה אותו – זה רק עניין של זמן, בסוף נפגש כאן או שם, השאלה רק כמה זמן זה יקח לנו. טוב להתקל במצבים לא רגילים, זה מלמד אותך מה לעשות. הדרך עוברת במהירות ואנו מגיעים לחניה ויורדים, בדיוק בן הזוג והילדים מגיעים לכיווננו. הם התחילו ללכת לכיוון הברייס וכשראו שהדרך ארוכה חזרו במטרה לחזור להביא אותנו… סוף טוב הכל טוב. למי שמתכנן ביקור בברייס ההליכה הזו בין שתי נקודות התצפית מרהיבה ביופיה ומאוד מומלצת. רצוי להתחיל בברייס פוינט כי אז הכל בירידה.
כבר שעת צהריים מאוחרת ואנו עוצרים באיזור פיקניק נעים לארוחת צהריים ומשחק כדורגל בינות לערימות השלג… יוצאים מהשמורה ופנינו לעבר הזאיון. הנסיעה לא אמורה להיות ארוכה, אבל בגלל פגעי מזג האוויר נסגר מוקדם יותר העונה הכביש המחבר בין הברייס לזאיון, ואח”כ נפתח רק נתיב אחד. בדיוק לפני שיצאנו מהארץ סגרו שוב את הדרך כולה לצורך עבודות תיקון, כך שנאלצנו לנסוע לברייס בדרך ארוכה יותר, עיקוף מצפון. טוב, אנחנו מתחילים בנסיעה ועוברים דרך ה RED CANYON המרשים ומצטערים שאין לנו עוד יום באיזור הזה. בדיעבד איזור הברייס היה ראוי ליום יותר. אנו מגיעים לנקודה בה צריך להחליט אם נחתוך דרך ההרים – מה שיוסיף לנו עוד כחצי שעה לדרך שארוכה גם כך, או לנסוע על הכבישים המהירים. דרך ההרים נמצא אתר בשם CEDAR BREAKS NATIONAL MONUMENT שאמרו להיות ממש יפה בשלג ואנחנו מחליטים שניסע דרך שם על אף האירוך. מתחילים לטפס דרך היער ומבינים שבחרנו נכון. מהר מאוד אנחנו מגיעים לאגם מדהים, ענק וקפוא כולו, אבל מתחיל להפשיר בקצותיו. המראה מדהים, פשוט מדהים. עוצרים לצלם, ופשוט נהנים מהיופי המדהים שסביבנו. ממשיכים לעבר מגרש החנייה של התצפית, אין מגרש חנייה, הכל קבור בשלג עמוק, יש שוליים בהם ניתן לעצור את הרכב וההליכה עד לתצפית היא בשלג בגובה הקרסול עד הברך. לא נורא, ההליכה לא ארוכה, כעשר דקות. הולכים עד לנקודת התצפית וכשמגיעים – פשוט וואוו אחד גדול. זה מזכיר את הברייס, אבל הכל מושלג לגמרי. פשוט יפהפה ואנחנו כאן לבד.אין נפש חיה. מרוצים מאוד שבחרנו בדרך הזו אנו חוזרים לרכב.
ממשיכים בדרכנו אל העיירה LA VERKIN שנמצאת כחצי שעה מהכניסה לזאיון. בדרך עוצרים לאכול פיצה במסעדה נחמדה בעיירת הסקי BRIANS HEAD. נותרו עוד יומיים לסיום עונת הסקי כאן, המסעדה מלא בגולשי סקי, והאווירה ממש טובה. מגיעים בשעת ערב מאוחרת אל LA VERKIN עייפים ונופלים למיטות. מחר לזאיון.
