התעוררתי לתוך שומר המסך שלי, גן עדן- הרוקיס הקנדיים יוני 2019
-
כיף להגשים חלומות
-
עדי- לגמרי זוכרת, תענוג לטייל ולהעביר חוויות תוך כדי.
הצבעים מרהיבים ולא נתפסים, ולשלג שלכם היה ייחוד מדהים!!! -
היי שרה,
חלום של מראות ותמונות! נראה שתפסתם מזג אוויר נפלא!
מראות טיול 2015 שלנו חוזרים לנגד עיניי, רק עם הרבה פחות שלג…
תמשיכי בבקשה!
נילי
-
לייק ללייק (האגם... והתמונות, הסיפור מסע, והקטעים המשעשעים)
“שומר מסך” זה כבר עניין ענתיקה, שימושי רק למסתכל.
אז אני אצמד לשומר מסך הזה, שעושה עבודה טובה באמת. -
עדי, רינת, נילי ואלי , משמח אותי שאתם כאן איתי , כייף לי לשתף …
13 ביוני- היום השלישי
הבוקר מתעוררים ב- 5:00 בחסות הג׳ט לג וזה דווקא טוב לנו כי היום נוסעים צפונה לכיוון ג׳ספר , יש לפנינו נסיעה של 310 ק״מ עם עצירות, הליכות , תצפיות בקיצור יום ארוך .
התכנון המקורי היה שונה ממה שיצא בסוף , תכננתי להתחיל בנסיעה על כביש שנקרא Bow Valley Pkwy ומספרו A1, לבקר בג׳ונסטון קניון ואז להתקדם צפונה , אך בשבועות האחרונים אני עוקבת אחר אתר Trail report-Parks Canada
וזאת מפני שאנחנו מגיעים לפני העונה ואתר מזג האוויר שגם שם אני עוקבת מראה ימי שלג וגשם ואני מבינה שיש מסלולי הליכה שספק נצליח לעשות כי עדיין לא מומלץ לעשות ובנוסף הכביש הר״מ בכלל סגור ויפתח רק ב15 ביוני ואנחנו כבר לא באזור בתאריך זה .
אז משתנות התוכניות , את ג׳ונסטון קניון נעשה כשנחזור לאזור הזה ,
ולייק לואיז שבתכנון המקורי היה היום כבר ראינו אתמול אז פשוט נוסעים על כביש 1 משתלבים עם 93 ואנחנו בדרכינו ל- Peyto Lake
שעה וחצי של נסיעה כמו בתוך גלויה .
הכביש עובר בסמוך לנהר הבואו
אנחנו באביב והפריחה יפיפיה
הקנדים שומרים על הטבע שלהם ויש שירותים לאורך כל הדרך
מראות יפים מהדרך
ואז מגיעים ל Peyto Lake , יש במקום חניה מסודרת, ושביל הליכה , בערך 20 דקות בעליה מתונה , יש עדיין שלג מסביב , האויר קר, מתחילים להשתמש בציוד החורפי יותר, טוב שהמזוודה הזו נשארה אצלינו, אחרת זמן יקר היה מתבזבז על השלמת קניות כי למזוודה האבודה עדיין אין זכר
כך נראית הדרך למעלה
ואז…….. מאמאמיה , איזה מראה נגלה לפנינו , העור חידודין חידודין
-
כמה תמונות צולמו בתצפית הזו , מהטלפון שלי מהטלפון שלו מהמצלמה , יש עננים וכל רגע משתנה הצבע של האגם , וקשה להכיל את כל היופי הזה באמת , מי שלא ראה אז קשה להסביר את התחושה, מי שהיה יודע על מה אני מדברת ומי שבקרוב יראה אז אני מקנאה בו.
מה שבחרתי להעלות נראה לי הכי יפה, אבל בעצם יש עוד גוונים יפים אבל כמה תמונות אפשר עוד להעלות אז ..
זה האגם שמה מאחורה לא שמיים
-
שרה שלום
זו הפעם הראשונה שאני מתקשה להחליט על נוסח
תגובת התודה שכל כך מגיעה לך כגולשת שחוזרת מטיול בצפון אמריקה
שכולל גם את הרי הרוקיס ירום הודם, ובוחרת לדווח על כך בפורום הזה
ולא בפורום משפחות.
לא שהייתי כועס חלילה, שכן רוב הגולשות והגולשים, שפורום הבית שלהם הוא
פורום טיולי משפחות בוחרים לדווח בפורום משפחות ואני מבין ללבם, שכן רמת הפרגון
או במילה אחרת- הפידבק תוך כדי כתיבת הדוח עולה בפורום משפחות לעין שיעור על זה שבפורום צפון אמריקה.
ולאחר שנתקלתי בפוסט הזה שלך שנכתב בעבר בפורום משפחות תחת הכותרת “סוף עידן התמימות”-https://community.lametayel.co.il/search?term=%D7%9C%D7%90%20%D7%90%D7%AA%D7%9B%D7%97%D7%A9&in=posts&matchWords=all&by[]=sara3125&categories[]=15&sortBy=relevance&sortDirection=desc&showAs=posts אז התודה שלי לך הופכת לתודה ענקית.
מחובתי להוסיף שנכון שראינו כבר אין ספור דיווחי טיול מלווים תמונות נהדרות מאגמי הרוקיס
אבל אם חשבתי שאי אפשר להיות מופתע יותר מאיכותן, באות התמונות שלך ומוכיחות שאפשר
גם אפשר! .
ותודה אחרונה נוספת- שבתיאור שלך על לייק לואיז המדהים, לא הוספת, כפי שהוסיפו גולשות מאוד יקרות
מפורום משפחות ואני מדגיש- מאוד יקרות, שאוכזבו מכך שהוא ממוסחר .
היי ברוכה!
מוני
-
שכחתי לציין ש-10 דקות לפני פייטו לייק , ממש על הכביש צפונה מתגלה לעיננו Bow Lake אגם מאוד פוטוגני , יש מפרצון למכוניות רק לשים לב שצריך לעבור לנתיב הנגדי , אז בזהירות
והרי לפניכם הפלא הזה
ממשיכים צפונה ופוגשים אגם נוסף יפה לא פחות
Waterfowl Lakes
הדרך יפיפיה , מצלמים ומצלמים , ברכב יש תחנות רדיו אינטרנטיות ומוסיקה לבחירה לפי סגנון , אנחנו בוחרים לשמוע מוסיקת Soul וקאונטרי, וזה משתלב לנו כל כך טוב
פתאום קורה מה שחיכינו לו מאוד מאוד, מכוניות בצד הדרך עם אורות מהבהבים, ״זה זה , כמו שכתבו בלמטייל, יש כאן משהו״…
אני אומרת לזוגי בהתרגשות , תעצור!!!!
אנחנו מסוקרנים מאוד , עוצרים את הרכב והנה בצד שלנו , אמא דובה ושני דובונים (שחורים) יצאו מהיער ללקט מהפרחים שצומחים בצידי הכביש , איזה שמחה ואיזה ששון, מטיילים יוצאים מהרכב לצלם, ממש מוגזם , לא פוחדים ?
לי יש מצלמה עם זום מפלצתי ואני יושבת לי בנחת קצת חוששת לצאת החוצה, בכל זאת אמא וגורים , לא צחוק .
אז פותחת לי את הזום ומצלמת ומסריטה , מרוב התרגשות קשה לי למקד את הפוקוס על הדובים הם זזים ואני זזה עם המצלמה יחד איתם והפוקוס מתמקד בעלים מסביב אז לא הכי ברור יצא
-
-
מוני , תודה רבה לך על הפירגון הענקי הזה , נכון שכייף לקבל פידבק מגולשים אחרים , זה תמיד נעים , וגם אם לא אקבל הרבה תגובות אז עשיתי שירות גם לעצמי שבאמצעות הסיפור אני חוזרת ומשחזרת את הטיול הזה שהיה כל כך נפלא שקשה להכיל את היופי הזה , לא מאמינה עד עכשיו שאני ראיתי וצילמתי במו ידיי את התמונות הללו.
ומכיוון שמהרוקיס הנפלאים טסנו לילדים שלנו לכייף אחר, אז לא הספקנו ממש לעכל מה עברנו ומה ראינו.
מצאתי לנכון לכתוב בפורום צפון אמריקה כי מה לעשות שהרוקיס הקנדיים נמצאים בצפון אמריקה.
כאן בפורום זה ענו לשאלותיי טרום הטיול , היה ברור לי מאוד שכאן גם אכתוב את קורותינו בטיול .
תודה רבה ושבוע נפלא
שרה
-
ממשיכים צפונה כרבע שעה נוספות ומגיעים ל Mistaya Canyon
החניה ממש משמאל לכביש 93, בזהירות כי הכניסה עוברת בנתיב הנגדי , יש מסלול הליכה לא מהנוחים ביותר , המסלול משופע באבנים ושורשים בולטים , לוקח לנו 20 דקות לכיוון , יש מכוניות בחניון, אבל את המסלול אנחנו עושים לבדינו , ספריי הדובים בהיכון , קצת משועשעים קצת חוששים ודרוכים.
בדרך שומעים ציוצי ציפורים , ציוצים אחרים של ציפורים לא מוכרות, צלילים שונים , איזה נעים .
ככל שיורדים למטה מתעצם שאון המים .
ואז מגיעים לגשר
ונגלה הדבר הזה
-
ממשיכים צפונה ופתאום מה רואים ?????? דב חוצה את הכביש ועובר בין מכוניות , וואו פעמיים ביום , איזה הספק, איזה מזל , איזה קבלת פנים דובית אנחנו מקבלים
-
-
הי שרה, כמה כיף לקרוא, מחכה להמשך! אנחנו פגשנו לפני כ 3 שנים דובים בסמוקי, מבינה לגמרי את ההתרגשות שלכם
. -
אנחנו פספסנו את Mistaya Canyon- היה סגור לשיפוצים... כמה יופי.
התמונות שלך מקסימות, הצבעים מרגשים.
והדובים- אוךךך איזה נפלא זה שפתאום רואים דוב- קצת כמו מסיבת הפתעה. בטיול שלנו פגשנו 8(מתוכם אמא ושני גורים- שתיצפתנו עליהם שעתיים וחצי).
שרה- תני איזה ספויילר- המזוודה האבודה בסוף הגיעה?- המתח בשיאו... -
ברוך בואך דפנה , אכן מרגש מאוד לפגוש חיות בטבע, ובטח כשזה דוב , אז ההתרגשות באמת גדולה מאוד
-
בוקר טוב רינת , באמת מאכזב להגיע למקום שכל כך רוצים והוא סגור
קרה גם לנו בטיול הזה , אספר בהמשך…
ספויילר רצית ? קבלי – התאחדנו עם מזוודתנו האבודה כשחזרנו חזרה לפארק הלאומי באנף, אחרי יומיים מאובדנה, חברת התעופה שלחה אותה לבית המלון בקנמור, לשם אנחנו חוזרים כשנסיים בג׳ספר, בסדר הכרונולוגי של הטיול זה קורה עוד יומיים.
ארוע זה הוכיח לי שמזל שהיה עלינו כרטיס סים, כך יכולתי להיות בקשר גם עם חברת התעופה כדי להתעדכן מה קורה וגם עם בית המלון שיידעתי אותו על המקרה ועל המזוודה שעוד קיוויתי בזמנו שאכן תגיע אליהם.
-
כשנמצאים ברכב זה ריגוש נעים, כשהולכים בשביל ויוצא דוב מבין העצים 20 מ’ ממך, זה מפחיד מאד.אני וזה שהלך איתי ליד תחנת הרכבל העליון בסינאיה הרמנו מקלות הליכה הכי גבוה שאפשר.
אצל דובים הגובה הוא סימן לכוח והדוב הסתלק.
-
היי סיילור, טוב שאתה כאן
מפחיד, נראה לי שזה הפחד של כל המטיילים , לפגוש אותם ככה על השביל , כמה חשבנו מה נעשה אם יקרה , נראה לי שקשה לחשוב בהגיון במצב כזה למרות שחייבים לחשוב ככה , הלב בטח משתגע בחזה מדפיקות הלב .
אגב, לכל המטיילים השנה , שמענו יותר מפעם אחת ממקומיים שהשנה יש המון דובים בניגוד לשנים קודמות , כנראה קשור בעקיפין גם לשינויי מזג אויר, לא באמת יודעת . אם מישהו יודע מה יכולה להיות הסיבה שהשנה יותר משנים קודמות אז אשמח לשמוע .
אז, יש לכם למה לצפות , גם למטיילי העונה הקרובה וגם לאלה שקופצים לבקר כאן בסיפור שלי
-
לרוב גידול אוכלוסיה קשור לעודפי מזון (בשנים קודמות).ברומניה עוד יותר מאשר בצפון אמריקה מה שמפחיד הוא שרבים מאכילים דובים, כך שהדובים רואים בבני אדם מקור מזון.
אמרו לי : אם דוב מתקרב זרוק את התרמיל, בשבילו זה מחסן מזון שאותו הוא רוצה.
להשלמת האפקט סיפרו זוועות על מטיילים שלא רצו להפרד מהתרמיל ו...
