טיולי יוקרה- יתרונות וחסרונות(אם יש)
-
היות והנושא של טיולי יוקרה- מלונות יוקרה, רכבי יוקרה, מסעדות יוקרה-עולה בחודשים האחרונים לא פעם.
בואו נרכז את כל הטיפים הרלוונטים לנושא זה בשרשור אחד
לטובת כל מי שירצה בעתיד לעשות בהם שימוש.
-
ברור שמי שיכול להרשותלעצמי טיולי יוקרה זה עדיף.
עדיף לשהות במלון 5 כוכבים ולא 3 כוכבים
עדיף לטוס ביזנס ולא תיירים
עדיף לשכור מרצדס ולא פיאט
עדיף לאכול במעדת מישלן ולא במקדונלדס
זה כמו לשאול אם עדיף להיות עשיר או עני.
ברור שלטייל בתנאי יוקרה לא מבטיח הנאה מהטיול ויש אנשים שלא מסופקים מכלום. אבל אלו תנאי פתיחה טובים יותר.
אגב גם ביוקרה יש דרגות. יש מלונות של 500 יורו ללילה ויש גם של 5000 יורו ומה שיוקרה בשביל אחד הוא לא יוקרה בשביל אחר.
-
זה נכון שמה שיוקרה עבור אחד אינה עבור האחר.
השאלה אולי לא מספיק ממוקדת
מה חשוב
איכות הטיסה ? (מחלקה ראשונה וכו)
סוג המכונית השכורה? חברת ההשכרה עצמה? שירותים נלווים?
איפיון הלינה ? גודל החדר? ספא במלון? מסעדה במלון? נוף?
וכן הלאה.
למי שיש טיפים בנושא- זו ההזדמנות לתרום אותם.
תרומה שלי- חשוב לי לאכול טוב ומקומי, אני בודקת מסעדות מומלצות טרום הטיול, משווה חוות דעת ממקומות שונים, בודקת תמונות מאתר המסעדה או אתרים אחרים-מזמינה מראש מסעדות שמשמעותיות לי, או בתאריכים בעיייתים (ימי ראשון בערב וכו). אישית-אני פחות חובבת כוכבים של מישלן ויותר חשוב לי אוכל איכותי מקומי (בדגש על המקומי). לא כל המסעדות בטיולים שלי מוזמנות מראש, אני תמיד גם פנויה לשמוע המלצות של עובדי המלון-אבל גם נזהרת מההמלצות על האח של הבן דודה של השוער.
-
בטיולים שהם היה חשוב לי במיוחד לאכול ״טוב״ השקעתי בעניין. קראתי בלוגים של פודיז מקומיים, עקבתי אחרי חלקם באינסטגרם, ועוד. מבחינתי זה הוכיח את עצמו ונהנתי מאוד. יש פעמים שאני לא משקיעה בזה, בין אם מתוך חוסר סבלנות להשקיע ובין אם בגלל השותפים האחרים לטיול או מסיבות אחרות. באן כללי אעדיף להקשיב למי שאני סומכת על דעתו אם אנחנו מכירים אישית או לפי התכנים שהוא מעלה ברשת אם לא. כנראה שלא אקח המלצה מאדם אקראי שאני לא יודעת מה טעמו או מה הסטנדרטים שלו.
-
אכן השאלה כוללנית וקשה לענות עליה.נראה לי שבאופן כללי מדובר על חופשה שיש בה מרכיבים שעולים המון כסף, ויש אופציה לקבל אותם במחיר זול יותר ברמה נמוכה יותר של פינוק.
ישנם פינוקים “מוחלטים”, ברור שטיסה במחלקת עסקים יוקרתית יותר מתיירים וראשונה יותר מעסקים והכי יוקרתי טיסה פרטית מהטרמינל של הטיסות הפרטיות. כשכל התנאים שווים מלון 4 כוכבים יוקרתי יותר משלושה וחמישה כוכבים יוקרתי יותר מ 4.
השאלה אם כדאי או לא לדעתי כמובן סובייקטיבית, כל אחד צריך לעשות את חשבון ה Cost effective שלו, האם קיבל תמורה הולמת לכל דולר/יורו/שקל נוסף שהוא הוציא כדי לעלות ברמת הפינוק.
אגב כל חופשה שהיא היא פינוק, חופשה היא לא צורך קיומי ואפשר להסתדר בלעדיה.
וישנה יוקרה שהיא לחלוטין סוביקטיבית
לי למשל חשובה שעת הטיסה. הפינוק שלי הוא לא להמריא חזרה לישראל בטיסה של שבע בבוקר ובטח לא קודם. לא אוהב לילות לבנים.
מבחינת אחרים זו טיסה סבירה, יעידו על כך נוסעי WIZZ לרומניה שאלו שעות הטיסה שלהם.
היוקרה בשבילי יכולה להיות נהיגה בכביש אמלפי באלפא רומיאו מודל 64 עם גג פתוח, חלום שהתגשם.
מבחינת אחרים אלפא ישנה גיר ידני בלי הגה כוח ומגבר בלם בכביש איטי זהו סבל צרוף ובטח לא יוקרה, מבחינתם עדיפה הקיאה ספורטג’ שחונה ליד הבית.
ולהיפך,
אצל אחרים סדנת יום בישול אצל שף מפורסם היא יוקרה
מבחינתי כאב לב על הכסף והזמן המבוזבז, גם לשלם וגם לעבוד? שהשף העולמי יכין לי את האוכל.
-
דווקא בנושא אוכל לא תמיד היוקרה היא הטוב ביותר. החוויה של אוכל מקומי אסלי לעתים הרבה יותר מהנה ומיוחדת ממסעדה יקרה (כמובן, תלוי במסעדה). זה כבר נושא לשרשור אחר כנראה…
בעיניי הכי מיותר ללקט המלצות מטריפאדווייזר או ישראלים שלרוב ילכו על ההכי תיירותי ומוכר. מה שעובד זה לשאול מקומיים איפה הם אוכלים (עוזר כשיש מכרים במקום), המלצות ספציפיות מאנשים שסומכים על טעמם או בלוגים שהוכיחו את עצמם (ואחרי בדיקה צולבת עם רשמים נוספים), והרבה פעמים דווקא בספונטניות היה לי מזל מצוין בבחירה אקראית (אם כי זה בעיקר בארצות מזרח אסיה).
-
-
מסכימה עם צחצח…
אולי זה לא ברשימת הצרכים הבסיסיים, אבל כל אחד והקיום שלו וסדרי העדיפויות שלו…
טיסות - מאוד חשוב לי שיהיו שעות טיסה נוחות , יותר מאשר מקום במחלקת עסקים... ולפחות בטיסות קצרות גם לא רואה את הצורך בעסקים .
אבל כנראה שאני לא בעשירון הנכון…
בטיסות ארוכות הייתי מאוד רוצה להרשות לעצמי להתפנק... אבל ההפרשים לא קטנים בכלל, ואני תמיד מחשבת בראש שזה תקציב לחופשה נוספת...
מלונות - חמישה כוכבים זה נחמד , אבל אצלנו מה שקובע זה שיהיה מלון חדש, חדיש ומודרני.
וזה לא תמיד במקביל לכוכבים ...
ומעל לכל : למדתי עם השנים שהכי חשוב זה מיקום , מיקום מיקום !
מסעדות - יצא לי להיות פעמיים בחיים במסעדות מישלן. בהחלט חוויה נחמדה פעם ב.... אבל לא יכולה לומר שאלו היו חוויות האכילה הכי שוות שלי...
קולינריה זה כן נושא שחשוב לי (לא תמיד, תלוי ביעד ובהרכב כמובן ) אז אעשה מאמץ בנושא ותמיד יהיו לי רשימות / הזמנות .
רכב - בעלי קצת מתבאס שאנחנו טסים בהרכב המורחב והוא "נהג מיניבוס" ומקבל רכב 9 מקומות במקום לנהוג על איזה רכב ספורט…
אני חושבת שאין יותר יוקרתי מאשר לזכות לטייל בהרכב הזה שלנו.
הלוואי ותמיד נטייל
-
בגדול אני מסכימה. אני חושבת שזה תלוי גם ביעד וגם בהעדפות הפרטיות של כל אחד. אני, אישית, נהנית מ-fine dining,אבל אני יודעת שלא כולם חולקים את החיבה הזו, ולא רק משיקולי עלות. בוודאי שאני לא חושבת שזה בהכרח האוכל הכי טוב והכי טעים שאפשר למצוא. זה לא תמיד בר השוואה אפילו. בהשאלה לארץ, יכולה להיות חומוסיה נהדרת שאני מאוד אוהב ואחשוב שהאוכל שלהם נהדר. זו חוויה שונה מאשר ללכת למסעדה יוקרתית.
אני לא סומכת על ״מקומיים״ שאני לא מכירה את טעמם או שלא ״הוכיחו את עצמם״. לאנשים שונים יש סטנדרטים שונים. זה נכון לכל השרשור הזה, ומבחינתי נכון על אחת כמה וכמה בתחום האוכל. גם בארץ וגם בחו״ל יצא לי לא פעם לשמוע על מקום ״מצוין״ שאני חושבת שהוא לכל יותר ״בסדר״.
טריפ אדוויזר יכול להיות מאוד שימושי כדי לקרוא תפריטים. בסופו של דבר אחליט לפי התפריט ולפי התמונות, אם ישנן. בהנחה שלא עשיתי תחקיר יסודי יותר.
-
פיין דיינינג יכול להיות מאוד כיף, לא אמרתי שלא. הייתי בכמה מקומות כאלו שהיו חוויה גדולה (וגם כאלו שלא). אחדד ואומר שמה שרציתי לומר זה שאין קורלציה בהכרח בין גובה המחיר לגודל החוויה או לטעם בתחום הקולינרי. לפעמים הארוחה הכי זולה תהיה הכי מוצלחת בטיול. לכן קצת מוזר לדבר על הנושא הזה בתחום של טיולי יוקרה.
לקריאת תפריטים אנסה את אתר המסעדה.
-
בגדול לא חובב של טיולי ״יוקרה״,
אני מעדיף למשל טרק בנפאל – לא בטוח מה היוקרה שם. נניח הגיעו 2 אנשים בני 70, ופשוט לקחו להם צוות שלם של מדריך, טבח, פורטרים. כך שדואגים להם לאוכל ולציוד. אז זה ״יוקרה״ במונחי טרק.
רק כמה נקודות לגבי מלון, יצא לי להיות במלונות יוקרה (״נאלצתי״
במסגרת העבודה),ו:
1. לפעמים יש מלונות שמדורגים ונחשבים, ועולים יותר, ובאמת השירות מדהים (טייואן למשל), אבל המבנה ישן יותר, וכך גם השרותים והאמבטיה – כך שזהו שיקול לפעמים להעדיף מלון אחר, אולי קצת פחות אבל ששופץ לאחרונה – נעים יותר
2. הנראות של המלון, פנימית וחיצונית, מספיק מעליות זמינות, והוייב
- הנוף מהמלון
3. אפשרויות הסעדה ובר במלון עצמו, למי שמעונין – מוסיף מאד
4. סוג האנשים והשירות במלון\בקבלה – תלוי בטייפקאסט של האורח, אם הוא מעדיף גישה שירותית רשמית, כמו שרצים לפתוח לך את הדלת, או גישה עממית יותר (של אנשים שמדברים איתך בגובה העינים) – כל אלו שיקולים שמוסיפים לחוויה.
5. אקסטרות של אוכל ושתיה, שיש בחדר, שמונע את הצורך להתאמץ בשביל זה | אקסטרות של דברים מפתיעים (למשל היה לי חדר עם עמדת ציור\צביעה)
6. אקסטרות של ״דאגות״ – כמו יש מטריה בחדר, וכדו׳
7. החדר עצמו – חדר גדול, עם מספיק כסאות וכורסאות, חדר שנוח לתפעל, את האורות, את השעון המעורר, מוזיקה וכדו׳ . מתקן להנחת ספר בישיבה באמבטיה
8. שהסבונים, למען ה׳, יהיו עם לחות ולא מייבשים (לא טריוויאלי). (וציפה מכותנה
) -
אנחנו לא נחשבים ל”מטיילי יוקרה” אבל לפעמים מכניסים אלמנטי יוקרה , בהתאם לסיטואציות – מלון מיוחד (כמו הטירה באלזס), מסעדה מיוחדת ואפילו טיסה בביזנס (מבצע 1+1 של אל על, לטורונטו).
יש כמה דברים שאנחנו לא מוותרים –
ישיבה במושבי היציאה עם מרווח רגלים גדול יותר.
טיסה במחלקת פרימיום אקונומי בטיסות ארוכות (כבר יצא לנו לטוס בביזנס אבל אין לנו בעיה עם הפרימיום אקונומי. העיקר רגלים למעלה)
רכב גדול יחסית , רצוי מסוג SUV (כי הוא גבוה יותר)
חדר במלון – לא פחות מ-20 מ”ר, רצוי גדול יותר. לא מוכנים לחדרים קטנטנים, גם לא אם זו לינת לילה מזדמנת.
בטיול מתגלגל, כשזה חדר ללילה על הדרך, מעדיפים פנסיון עם מסעדה במקום.אגב, אנקדוטה בנושא. המנהל שלי היה אמור לטוס עם איירפראנס לסין במחלקת ביזנס כשהיתה איזו בעיה (הר הגעש באיסלנד אם אני זוכרת נכון) והטיסה בוטלה והועברה ליום הבא. בטיסה מפאריז לסין היה עומס של נוסעים והוא שודרג מביזנס למחלקה ראשונה.
כשחזר ושאלנו “איך היה” אמר “נורא” . שמו עליו דיילת אישית שכל הזמן הציעה לו דברים. והוא “רק רציתי לישון כל הטיסה כמו שאני רגיל והיא הפריעה לי”. אז לא תמיד יוקרה זה טוב לנו אישית -
לאחרונה קראתי ראיון עם אחד הבכירים בבראון, שהם לא מהמלונות הזולים או המחפפים.
הוא סיפר על אישה מבוגרת שהזמינה אצלם מראש חופשה מכובדת, ואחרי לילה (או אולי פחות) עברה לאחד ההוסטלים בתל אביב, בשביל האווירה של ההוסטל, ולא בגלל ה'פסיליטי'.
-
אני מסתכל על זה בצורה קצת אחרת.
לא על ההבדלים הסובייקטיבים בין משהו “יוקרתי” למשהו “עממי”, כי כאן לכל אחד יהיו העדפות שונות. אפילו לאותו אדם.
בפיליפינים ישנו רוב הזמן במלונות טובים אך זולים, אך כמה לילות גם התפנקנו בריזורט איכותי. זה לא נוגד.
אני מסתכל על הערך המוסף שנותן לי מוצר “יוקרתי” שלא מודעים אליו או יודעים לחשב אותו.
לדוגמא- חדרי עסקים/Executive במלון שמאפשרים כניסה חופשית לטרקלין עסקים. משלמים תוספת לעומת חדר רגיל (בד”כ כמה עשרות דולרים) ומקבלים אוכל חם/קר + שתייה קלה/חמה/חריפה חינם במהלך כל היום. רק על ארוחת בוקר זה יכול לחסוף בכיף 20 דולר לזוג. זה גם מאפשר מקום מנוחה ואפילו ארוחת צהררים קלה (עוד חיסכון כספי משמעותי) למי שלא נוהג לאכול שתי ארוחות גדולות במהלך היום. אז שילמתי יותר על חדר, לכאורה בזבוז, אבל קיבלתי שווה ערך כספי שהופך את התוספת ליחסית זניחה.
דוגמא נוספת ופשוטה יותר – מונית מהשדה למלון. עולה יותר מאוטובוס/שאטל/רכבת, אבל גם חוסך זמן ומשמעותית יותר נוח אם אתם לדגומא עם הרבה ציוד (ילדים קטנים...). אני לדוגמא בסין משתמש לפעמים בשירות “לימוזינה” במעבר בין הונג לסין. במקום להידחף עם המוני אנשים ברכבת ובמעבר בגבול, וזה לפעמים יכול לקחת 3 שעות), נכנס לואן שלוקח אותי ישירות מסין לשדה התעופה בהונג קונג (או הפוך) כולל מעבר גבול מבלי לצאת אפילו מהרכב.
טסנו לצרפת עם כרטיסים של מחלקת תיירים אבל עם פריוריטי. לא בכוונה, זה הוזמן מנקודות וזה מה שהיה זמין באותה נקודת זמן. ואישתי הייתה בהריון. אז בזכות הכרטיסים היקרים יותר, עקפנו את כל התורים כולל דרכונים, צ’ק אין, ביטחון וכו’. למצב שלנו זה היה מאוד נוח.
אז האם שווה לשלם תוספת עבור היתרונות הקטנים הללו, כל אחד והעדפתו שלו. אבל חשוב לדעת שלפעמים ה”ביוקר” נותן לך תוספות שמעבר לנוחות, שוות כסף אמיתי.
-
-
טיסה: אעדיף בהחלט מחלקה ראשונה או ביזנס, אבל הגעה לשדה קרוב ליעד בטיסה ישירה ולו לואו קוסט עדיפה על טיסה עם קונקשן בנוחות גדולה הרבה יותר.רכב: אני חסיד של מיני, אז יכול להיות סופר מיני יקר עם ביצועים גבוהים, אבל לא רכב גדול.
לינה: אני צריך רק מיטה לישון, מלון מפואר עלול להיות לי יותר מטרד מאשר שיפור. במקומות רבים אעדיף הוסטל כדי להפגש עם מטיילים אחרים ולשמוע מהם טיפים.
אוכל: אני אוהב מאד מסעדות עממיות עם אוכל מקומי אותנטי ואוכל רחוב, אבל מדי פעם מסעדת גורמה זה בהחלט נחמד. בשום אופן לא רק מסעדות גורמה ועד כמה שאפשר אמנע ממסעדות לתיירים.
-
מבחינתי, המטרה בטיול היא בעיקר “לטייל”, לראות מקומות, טבע וגם עירוני, לפגוש אנשים, לטעום מאכלים, לספוג תרבות. בטיול כזה כל הדברים האחרים (מקום לינה, רכב שכור, טיסות ומסעדות) נועדו לשרת את המטרה העיקרית, שהיא לטייל. לכן אני מפריד גם בין “טיול” לבין “חופשה”, כאשר בחופשה יש פחות נטיה “לראות” דברים ויותר נטיה לנפוש ולהנות מהנאות של יוקרה. בטיול אני ארצה לצאת מוקדם בבוקר ככל האפשר ולחזור למקום הלינה מאוחר ככל האפשר כדי לנצל כמה שיותר זמן לטייל, בזמן שבחופשה יוקדשו יותר שעות למקום הלינה, ורק אז יש בכלל טעם להשקיע במלון יוקרה. קטגוריה שלישית היא נסיעות עסקים שבהן יוצא לחוות “יוקרה”.
כמובן שיש גם שילובים – כמו למשל הנטיה של מטיילים רבים לקחת בהולנד דירה בכפר נופש מתוך מטרה לשלב בין נופש לבין טיול (ועדיין אני לומד שרבים מעדיפים בסוף לטייל יותר ולא מנצלים את השהות בכפר הנופש).
-
ועל כל זה נמשלה המעשיה הבאה:
מעשייה חסידית ידועה מספרת על שניים שהתווכחו ובאו לרב שיכריע ביניהם.
שמע הרב את דברי הראשון ואמר לו: אתה צודק.
מיהר השני ופרש אף הוא טענותיו. חכך הרב בדעתו ואמר: גם אתה צודק.
שמעה זאת אשת הרב והתפרצה בכעס: כיצד יתכן ששניהם צודקים?
שמע הרב את דבריה ולבסוף קבע: גם את צודקת.
-
הצדק איתך
-
לדעתי, אין פה תשובה נכונה או לא נכונה, יותר טוב או פחות טוב.
מי שיכול לשלם 10000 ש”ח על טיול של שבוע, שיהיה לו בכיף, לו כולם יכולים.
כל אחד מטייל איך שנוח לו, מה שנוח לי, לא נוח לך.
אני לפחות רוצה לטייל כמה שיותר, מחפש מלון ש”טוב וזול” מבחינתי, למשל, בבודפשט המליצו לי על כמה מלונות, וכולם היו מעל 2500 ש”ח לכמות ימים שהייתי שם, בשבילי זה יקר, בשביל האנשים שממליצים כנראה שהיה זול, לך תדע.
לגבי הכוכבים של המלון,אני עובד במלון פה בארץ שהוא “5 כוכבים” הייתי כבר פעמיים במלון 4 כוכבים בחו”ל ואני מרגיש שהם יותר טובים מ המלון שאני עובד (לפחות בחדשים הזולים יותר).
רציתי לכתוב עוד כמה דברים אבל לא הצלחתי להיכנס לפורום כמה ימים (לא יודע למה, היה נתקע
) וכבר שחכתי
